מישהו יודע עם יש איזה שהיא אפשרות להיכנס לשח"ר ליפני גיל 22
אם יש לי בישביל מה לריב ולהפעיל לחץ או שזה חסר סיכוי ..?
רוצחי משפחת פוגל. כיצד לנהוג אם פוגשים בהם בפיגוע הבא?
"נניח שאני רואה מחבל מנסה לרצוח יהודים, שאל אותי חבר, וכעת עומדת בפני השאלה – האם לנסות להשתלט עליו, לקשור אותו, ולהזמין את המשטרה. או פשוט לירות בו ולהורגו". הרב יוסי אליצור מנסה להתמודד אם השאלה הקשה שיצרה המציאות של ימינו.
א. מה חושב היום הרוצח הערבי?
לאחר שחרור הרוצחים הרבים כבר קרו כמה מקרים של נסיונות לפגוע ביהודים. ההגיון פשוט: ערבי מחליט לפגוע ביהודים. או שהוא יצליח לפגוע ולהימלט – ואז מבחינתו הכל טוב. או שהוא לא מצליח לפגוע ונתפס – ואז הוא יושב קצת בכלא, ומשתחרר כמחווה לקראת עוד איזה ויתור לערבים. אולי הוא מצליח להרוג יהודים, אולי אפילו לטבוח משפחה שלמה, ואפילו נתפס אחר כך. גם אז הציור לא קודר מידי מבחינתו: הוא ישב כמה שנים בכלא (שם יקבל תנאים לא רעים, יכולת לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלם בטרור עם אסירים מסוגו), תוך שחבריו עושים מאמץ לחטוף חייל או למצוא סיטואציה דומה בה המדינה יורדת על הברכיים ומשחררת את הרוצח.
ב. השאלה
כעת נעמיד את עצמנו מול סיטואציה מסויימת, ממש לא בלתי מציאותית, שאותה הפנה אלי חבר. נניח, הוא שאל, שאני רואה מחבל מנסה לרצוח יהודים, וכעת עומדת בפני השאלה – האם לנסות להשתלט עליו, לקשור אותו, ולהזמין את המשטרה. או פשוט לירות בו ולהורגו. מה עלי לעשות?
ג. צדדי הבעיה מבחינה הלכתית
כאשר אנחנו מנתחים את השאלה מבחינה הלכתית יש שני דיונים נצרכים: האחד – האם מותר להרוג את המחבל, והשניה – איך מתייחסים לחוק המדינה בענין הזה.
בשאלה האם מותר לפגוע במחבל – לכאורה ההלכה פשוטה: יש כאן אדם שמנסה לרצוח יהודים, ולא הפסיק לרצות לעשות זאת. הרי שיש כאן רודף במובן הפשוט של המילה (גם אם כעת הוא קשור – מחר הוא ינסה שוב), ואין שום סיבה לאסור לפגוע בו.
עם זאת – ההלכה גם מתייחסת ל"דינא דמלכותא", ואומרת שהוא מחייב. ההגיון פשוט: "לולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". כמו שמסוכן להשאיר רוצח בשטח – כך מסוכן שכל אחד יפגע ברוצחים בלי מערכת, כי אז הרציחות יתרבו.
ד. המצב היום
אמנם השיקול השני שהבאנו מחויר למדי לאור הנתונים שבהם פתחנו. גם אם נכון שבדרך כלל מוטב להשאיר את השטח למערכת – לפעמים המערכת מביאה למצב שבו הסכנה היא לסמוך עליה. כאשר המערכת משדרת באופן חד וחלק שעל פגיעה ביהודים כמעט ואין מחיר (צאו וחישבו לבד תוך כמה שנים ישתחררו רוצחי משפחת פוגל..) – לא ברור אם טוב להשאיר למשטרה את הטיפול בדברים כאלה. אולי, לפחות כאשר נוצר חלון הזדמנות שבו אפשר לטעון להגנה עצמית וכך גם המערכת לא נפגעת כל כך, מוטב להרוג את המחבל וכך לייקר ולו במעט את דם ישראל שהולך ונעשה זול, למרבה החרפה.
ה. סיכום
בעידן האינטרנט אפשר לשתף אנשים רבים בכתיבה ובחשיבה. היכולת להגיב פתוחה בפני כל קורא. דומני שטוב אם קוראי הקול היהודי יגיבו ויביעו את דעתם בשאלה שלפנינו (ודומותיה).
