פורום שריטות ליליות (עמוד 24)

עד שהסתכלתי שנית וראיתי שטעיתי?

האמנם תעתוע ראיה?

אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.

אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".

נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?

לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.

כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.

וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם

אבל מנה חמה עושה לי לא טוב בגוף

מהדברים שאני מרגישה שאכלתי רעל

ושניהם לא בריאים, בסוף זה תלוי בעיקר במינון 

וגם בדברים שמסביב (פעילות גופנית, שאר המאכלים, מצב נפשי ועוד)

הסויה שם נורא חזקה, הגיוני שבה יש רעלים. כלומר - אני מזדהה עם תחושת ההרעלה

כי אני לא אוהבת רטבים ועדיין יוצאת עם בחילה

לא יודעת מה שמים שם

ספציפית בהקשר הזה - לא.

מה לעשות

(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)

והאמת לא דיברתי על "מדע"

יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע

אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה

ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם

הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.

אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש

(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)

זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"

לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו

ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה

אני חושב שהם מזימה שנועדה להפוך את כולנו לטיפשים יותר

איפה שיש את האומגה

ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה

עין אבו כלאב

An / A Book Club

נסעתי לפה ברכב

חם פה

יצא לך לשחק עם זה?

לפני שנתיים הדברים האלו עוד היו בגדר מדע בדיוני, ועכשיו זה פתוח לכולם בחינם
העולם משוגע

ולכן אני יודעת רק מהשמועות.

הקטע שנראה לי שרוב אלה שזה כן התחום שלהם לא מתלהבים על הקטע. לפחות לא כמו המתכנתים, המעצבים, המורים, וכמובן הסטודנטים.

ומלחין בעזרת הAI מנגינה חדשה. רוצים שאני אעשה שיר? פנו אלי 256***054

הייתי טבעוני כ9 שנים. הפסקתי ב2023, ואני אוכל מוצרי חלב, אבל לאכול חלב פרה כמו שהוא - לא יושב לי טוב בבטן

חלב שיבולת הוא אחלה, הגם שהוא יקרררר מדי

גם אני...

אני צמחוני מילדות, ובהמשך הורדתי מוצרי חלב משיקולי נזלת וכאבי בטן.

אבל צמחוני מילדות זה גם ממש מעניין. פשוט כילד זה הגעיל אותך? במשפחה שלך היו עוד צמחונים או סתם בררנים?

אצלי זה סתם רגישות וקצת בררנות כי גם דגים אני לא אוכל אבל ביצים דווקא כן.

יעני מאידיאל

אחי הבכור שעיצב את דמותי הצעירה התחיל להיות צמחוני כשהייתי בכיתה ד'. לא היתה לי קונטרה איכותית, וכמוהו אהבתי בע"ח. הוא פילס לאט לאט את דרכו בצמחונות, בהתחלה אכל בקר חופש, התחיל צמחונות, ובהמשך converted לטבעונות.

בכיתה ז' החלטתי שאני גם עושה את הצעד ומתחיל להיות צמחוני. עשינו מנגל של בני עקיבא בסוף כיתה ו' והחלטתי שאני לא אוכל.

שאלו אותי למה אני צמחוני ולא טבעוני ואמרתי שברור שזו השאיפה אבל כרגע אני לא רוצה שהקפיצה תהיה דרמטית מדי.

בכיתה ט' התחלתי להיות טבעוני.

חשוב לציין שלמדתי בישיבה תיכונית רגילה, והחבר'ה לא ידעו לאכול את זה. בכל שכבה יש חבר'ה יותר עדינים שעוברים לצמחונות מטעמים לא ממש אידיאולוגיים, אבל לפגוש מישהו שאוהב בשר ולא אוכל - זה שיגע את החבר'ה. בכל ארוחת צהריים בשנים האלה הייתי נכנס לדיונים על צמחונות, לפעמים מול חמישה חבר'ה.

הטיעונים היו:

1. התעשייה לא מוסרית - לא רק רגע השחיטה, אלא כל התעשייה, וכנ"ל לגבי ביצים וחלב ועור ופרווה. גארי יורופסקי וכל מילה שיצאה מפיו היתה קודש

2. זה לא בריא ובני אדם לא מתוכנתים לאכול בשר - כל הנימוקים מהמניפסט הטבעוניסטי על בוריים (ילד בכיתה ז' שיודע מה זה אוסטיאופרוזיס, מקסים), טיעונים על לסת של הרביבורים ולא של קרניבורים / אומניבורים, טיעונים על ניוון התוספתן כאיבר לעיכול תאית לייצור חלבון... וכו'

3. גם מהתורה - אכילת בשר זה לא דבר אידיאלי וקשור לחטא

ככה הייתי לאורך השנים. לא אוכל במנגלים ובפיצות עם כל הכיתה. לרוב מנצח בויכוחים ולעיתים רחוקות לא יודע מה לענות.

-

לאט לאט עם השנים (בעיקר בבית המדרש בתקופה שלפני הצבא) הגעתי למסקנה שהרבה מהאקסיומות שהובילו אותי לצמחונות היו נוצריות, כלומר יונקות מהתפיסה שהאדם הוא יצור חוטא ומזיק במהותו. המוסר הנוצרי יונק את השאיפות המוסריות שלו משנאת האנושיות שבו (על רגל אחת). הטיעונים החזקים ביותר נגד טבעונים בכלל היו שטבעונים הם אוכלי אדם, כלומר שהמוסריות שלהם לא גבוהה משל אנשים אחרים, ושאוכלי בשר לפעמים הרבה הרבה יותר אמפתיים ועדינים מטבעונים. ואמנם אני אדם די נחמד, אבל גם אצלי זיהיתי שזה פחות נובע מאהבת החי ויותר נובע מקישור בין מוסר לדיכוי הכוחות.

במקביל, מכיוון שהסיבה לצמחונות היא צער בעלי חיים, וצער הוא דבר שונה מכאב, כלומר לא נובע רק מפגיעה פיזית ואיתות של המוח על פגיעה בגוף, אלא נובע ממערכת מורכבת הרבה יותר, ששזורה בפסיכולוגיה ועולם רגשי, הכרעתי שאני לא סבור שדגים מפותחים מספיק בשביל לחוש כאב, ולכן חזרתי לאכול דגים. זה הרגיש לי מוזר מאוד בהתחלה, והייתי טבעוני שלא אוכל בשר עוף ביצים וחלב אבל כן אוכל דגים.

בשחרור מצה"ל היתה לי תקופה לא טובה שבמהלכה ויתרתי לעצמי מקומית לגבי ביצים וחלב, כשהגב האידיאולוגי של ימי החטיבה נשבר ולא היה לי כוח להציע אלטרנטיבה, ולכן חזרתי לאכול ביצים וחלב. למותר לציין שבתקופה הזו השמנתי בטירוף.

שנה שעברה ביום העצמאות החלטתי שאנסה לאכול בשר, בעיקר כי לא התאים לי שילד בגיל 12 יעצב לי את ההשקפה. אכלתי כל מיני סוגי בשר בעל האש, וזה לא הסתדר לי רגשית. לא ניסיתי לאכול אחר כך עוד פעם ונשארתי צמחןני.

השנה בפסח החלטתי שאני חוזר לאכול בשר. אכלתי מכל הבשר ונהניתי מאוד, ומאז אני אוכל כל.

לאחרונה חוזרים לי לבטים לגבי אכילת בשר בקר, כי פרות וכבשים הם יצורים מאוד אינטיליגנטיים, אז עןד לא סופי אבל כרגע אוכל רק עוף ולא בשר

אם כל הטבעונים ייתאגדו וייקנו רק ביצי חופש וחלב חופש, אז לחברות החלב והביצים יהיה אינטרס כלכלי למכור הרבה יותר כאלה, ואז לתרנגולות ולפרות יהיה יותר מרווח

אז מה הסיפור שלך?

איזה באסה שאני לא יכול להתגלח

כלומר אני יכול ואני גם די אוהב את ההרגשה של הלחיים החלקות ביום שאחרי הגילוח, אבל אני פשוט הופך להיות בן 14 וחצי

סולו - ספר הבישול לאדם הכי חשוב בבית

קצת יקר (או הרבה יקר...),

אבל קניתי לאבא שלי (אלמן) והוא ממש שדרג לעצמו את איכות החיים בזכות הספר.

אני אוכל גם דברים אחרים, ובעיקרון, בימים יותר עליזים - גם יחסית בריאים

הכנתי השבוע כנפיים בגריל וירקות בתנור (קישוא, דלעת, בצל) ועוד נשאר טיפה

אבל מצד האמת כמו שאומרים - בעיקר קורנפלקס

נראה ספר חמוד

בשבת ראיתי קורנפלקס שעל צד אחד כתוב קורנפלקס של אלופים
ועל השני קורנפלקס של אלופות..
אחח...

לאיפה מגיע הטרלול הפרוגרסיבי - כמעט עד לצלחת שלי!

אבל פמיניזם זה גם פרוגרסיבי. קצת.

מה קרה לילד

(הכנסייה מזמינה שחקנים לגלם דיבוק ויש שנונים שעושים מזה אמנות)

זה בעצם מוקדש לי☺️

כי אני הכרתי למבולבלת תשיר הזהה

וכרגיל ביצוע מרשים של מאסטרו אהבתי תשינויים ממש

השיר הבא שאלמד יהיה: יומן מסע של אריק ואביב

תשמע את החישגוז:

אתה מוכשר ממש. הביצוע מהמם!

תגיד איזה שירים אתה אוהב, אולי גם אקדיש לך אחד

@פצלשי"ת נא לחשוב על עונש ראוי עבורו על מפגן כה נלוז של בורות

ריגרסיה

איך הוא מתמודד איתה בכלל אה? העלה הנידף הזה 
איך הוא מעז לעמוד בינינו ככה ולא להישבר 
לפחות יש חברים להישען על 
להיות לי קרש הצלה 
אלה אף פעם לא הפנו לי עורף 
 

אין מה לומר

כמעט כמעט כמעט

פרץ אמנות תוגה רבתי

את המעמד שלי עזבתי
אפור אוויר שחור הים
יד קרה מפרקים טפשים
מיטלטל כמו מזח נשכח מלב 
ים

רוח בשיער שנמעט
כמעט שיערתי את רוח הדברים
העוקצים שסובבנו
שיר הלל לגבורת מכבים
אש

לא טוב היות האדם לבדו
נפרדנו כך היתה דממה
מה הם ראו ברגבים החומים האלה
איך הם מעריצים כל כך את
האדמה

תמות ומועד לכך מאוד
קטן וטיפש לך תסחוב את השק הזה
לך תגרור את האוצר הזה
כל כך הרבה מילים זו רק עסקנות
אוויר

נער הייתי ולא ראיתי…
נעזב
 

לך תסביר להם בבקשה

אבל אין כאן אף אחד

ובכל זאת!

אשריך צדיק

חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי

אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי

וְשָׂחָה לִי בַּלָּאט

עַל כַּד קָטָן אֶחָד

כל שאר העולם (הגברי) מחפש אחר החיבור המשלים, ההדדיות והעומק הרגשי שהנוכחות הנשית מביאה לעולם ולנפש. כמיהה לשותפות אינטימית, בה שני העולמות נפגשים ויוצרים שלם גדול יותר מסך חלקיו

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶדבָּהּ: (קהלת פרק ז פסוק כו)

את התאווה לנאוף עם נשים מרה ממוות, כדברי סוף הפסוק "חוטא ילכד בה".

כמו דמות האשה הזרה ממשלי, שמפתה את הפתי לנאוף איתה "לכה נתעלסה באהבים נרווה דודים עד הבוקר. כי אין האיש בביתו צרור הכסף לקח עמו ליום הכסה יבוא ביתו. 

אל תקרב אל פתח ביתה, רגליה יורדות מוות, שאול תמכו צעדיה. כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה.

 שתה נוזלים מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים, ושמח מאשת נעוריך. איילת אהבים ויעלת חן בהאהבתה תשגה תמיד. יהיו לך לבדך ולזרים אין חלק עימך"

(זה גם משל להתרחק מאפיקורסות ולדבוק בתורה. אבל גם כפשוטו - שאדם יהיה נאמן לאשתו ולא ינאף עם זרה)

היי רות

את אמרת שאני עוד לא מוכן

אני חושב על זה הרבה

איך לפעמים אנ'לא רואה את מה שלכולם מאד מובן

אבל איזה עוד מרחק עלי לגחון

עד שגם אני אדע לנחש אשה נכון?

- - - - - - -

קשה להבין אתכן. בחיים שלי לא התגמשתי, הרפיתי, הרגעתי ותוך כדי התמסרתי והייתי יציב בקשר כמו עכשיו. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה

בנים ובנות חושבים בראש אחר לגמרי

שצריך לרפא, אלא לדעת איך לתפקד יותר טוב בקשר זוגי.

לדעתי כל אדם צריך ללכת לאימון זוגי/קאווצ'ינג. שיתן לו כלים.

לעיתים כדי שגבר יבין נפש של אשה טוב שהוא יקבל כלים במסגרת של אימון. כמובן שגם בנות טוב שתלכנה לאימון.

אין מה להפסיד, רק להרוויח מזה.

וגם אם יש לה בעיה ואתה רוצה את הקשר הזה, אימון יכול לעזור לך לגשר על הבעיה ולתת לך כלים איך לעזור לה לרפא את הבעיה שלה , וכמובן טוב שגם היא תלך לאימון (השאלה אם נכון לומר לה). ואולי הבעיה לא אצלך ולא אצלה אלא בקשר ביניכם,ואז אימון יכול לתת כלים לפתור את הבעיה.

בסוף על כל בעיה שלך/שלה , שיח כנה ורגיש ביניכם הוא הכי טוב. ואימון עוזר לך לתת כלים לעצמך לשיח יעיל כזה

מאמצים זה חשוב אבל איך תדע שאתה מתאמץ בכיוון הנכון? 

זה דבר שהרבה פעמים מביא זוגות לתסכול כי כל אחד בטוח שהוא נותן מעצמו מלא והוא באמת נותן רק שהוא מסתכל מהתפיסה שלו וזה בכלל לא מה שהשני צריך ממנו...

אגב, מכירה זוג שהם נשואים והולכים לטיפול זוגי אחת לשנה מבחינתם כמו שעושים טסט לרכב וזה גאוני בעיניי

במקום להתייחס לזה כבעיה שצריך לרפא בטיפול, תתייחס לזה כאתגר שמזמן לך לרכוש כלים לזוגיות טובה יותר

שני אנשים נפגשים. אחד משקיע מאוד בקשר ואחד פסיבי ומשועמם.

האם זו בעיה? האם שני האנשים זקוקים להדרכה ושיפור?

לא יותר הגיוני להגיד שזה לא יפה מצידו/ה של זה שפחות משקיע ושהבחור שיותר השקיע צריך לשמור על עצמו ולא לכלות את רצונו ותקוותיו על אבן שאין לה הופכין?

וכמובן שאם תגיד שעצם ההשקעה יכולה להיות הבעייתית תוסיף שמן למדורת הפדגוגיה. נכון שזה עלול לקרות אבל כרגע זה לא המקרה 💁🏻‍♂️

בפועל היא עברה תהליך עם עצמה והתחזקה. אבל המעמד הזה שבו זה לא הדדי לא פשוט לי.

אנחנו לא מחפשים "מי פה צודק/אשם בסיפור" , אלא "מה הכלים שניתן לקבל כדי להטיב עם הקשר" כמובן בהנחה שאתה מעוניין בקשר.

וכמובן שיח כנה ורגיש ביניכם על זה הוא הכי טוב. 

כמובן אם אתה מרגיש שהיא ממש מנצלת אותך מתוך רוע לב זה סיפור אחר

אז לא הבנתי ממך מה הבעיה.

ולמה זה נשמע שאתה היחיד שמתאמץ בקשר...?

ובבירור אני גם חווה פחד ולחץ מבנות קודמות שההיכרות איתן הלכה בנתיב דומה

שבו להרגשתי הן היו פסיביות ומשועממות ואני הייתי מסור ומשקיע, ובשלב מסוים הן פשוט חתכו

עכשיו זה לא בדיוק ככה והיא טובה מהן בהרבה, אבל הצורך שלי בנוכחות של הצד השני משמעותי. לא כיף להרגיש שהקשר הוא עליי ולא גם עליה. אני מרגיש כאילו היא קרובה ללהחליט להיפרד, ולא יודע לענות לעצמי איך היא תרגיש אם אני אגיד לה שאני רוצה להיפרד. אם היא תהיה אדישה או לא תושפע מזה אין לי כוח להתאמץ עוד. אני חייב לדעת שהיא רואה בי משהו טוב....

וואי מבינה ממש את הצורך בהדדיות, זה חובה... 

השאלה אם זה מתפתח לאט... מעניין איך היא רואה את זה. לפעמים הכל טוב חוץ ממשהו אחד קטן שחוסם. אין סיכוי שתדברו על זה? יכולת של זוג לדבר פתוח אחד עם השני זה מרכיב מאד חשוב. 

אני לא באמת חושבת שיש לי משהו לייעץ לך שלא חשבת עליו כבר אבל בכ"ז... ואולי כן הייתי מנסה לקחת עמדה פסיבית יותר ולראות אם זה גורם לה להביע עניין יותר.

אני אומנם חמדמד אבל אני נושך

ראאררר

מצאנו גג ממש מגניב ליד מחנה והשתלטנו עליו בהזדמנות נראה לך יש דיבור על להקים שם את פייט קלאב הירושלמי🥰🤗

אגב, יש משו ס*** יותר מלדמם מהאף?

בצל יכול לעמוד אם אין לו רגליים?

אבל עדיין תימה לגבי הרגליים