ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור
ורק דמעות הגאווה, שב-עי-נ-יי-ם
נוטפות דומם על המדים והחגור...
ציון, הלא תשאלי, לשלום בחורייך
ציון זה האושר שואג בחזנו פראי
למנצח מזמור, למנצח על מקלע, על מקלע ורימון בשערייך!!!
בדמנו חיי!! בדמנו חיי.
ימח שם עראפתותותחינו מרעימים לך שיר מזמור
ורק דמעות הגאווה, שב-עי-נ-יי-ם
נוטפות דומם על המדים והחגור...
ציון, הלא תשאלי, לשלום בחורייך
ציון זה האושר שואג בחזנו פראי
למנצח מזמור, למנצח על מקלע, על מקלע ורימון בשערייך!!!
בדמנו חיי!! בדמנו חיי.
ימח שם עראפתארץ השמש הלוהטת כאש
ארץ, המארב ורובה הצלפים
ארץ הפנים השזופים
הנערים העייפים-
ארץ, המרדפים.
ימח שם עראפתרווח והצלה
רווח והצלה יעמוד ליהודים
יעמוד ליהודים
יעמוד ממקום אחר
ימח שם עראפתכתר יתנו לך ה'!!!
וואו, איך אני אוהבת את השיר הזההההההה
ימח שם עראפתאחרונה(בוכה)


דברי קהלת בן דוד אשר חזה על ירושלים: ויאמר אליי: בן אדם! הבל הבלים הכל הבל!
שלא יהיו ממש על הראש שלי, למה יש לי שם עקיצה וזה גם נשמע לי כבד אז חבל על הראש
זה ספר של איין ראנד
קוראים לספר "When Atlas shrugged", שהפירוש המילולי הוא "כשאטלס הביע אדישות וחוסר אכפתיות".
אטלס הוא הדמות מהמיתולוגיה שנענש מהאלים לשאת את העולם על גבו.
במיתולוגיה אטלס נחשב "נפיל", ולא אדם.
איין ראנד (יהודיה), ביססה את הספר שלה על המיתוס שלו, והשוותה את הגורל הטרגי של אטלס לשאת את העולם על כתפיו לגורלם של הגיבורים שלה, אנשים יחידים שמקיימים את העולם.
הכותרת מתארת את חוסר הנכונות של גיבורי הספר שלה להמשיך להיות עבדים של העולם, ולכן תרגום הספר הוא "מרד הנפילים"
אז... לא בטוח שהוא יוכל לספר

תובנה- שינה בשבת תענוג💤😴
החלק השווה של הבקעה נמצא בירדן
באו זרים במקדשי לגדע קרן ישראל
לאח שלי יש בר מצווה השבוע(שכחתם לספר לי, שמענו עליכם)
תל אביב של שנות השישים כנראה הייתה עיר ססגונית ומצחיקה שהייתי יכול לאהוב אותה, ולא כמו היום שאני מרגיש בה מאויים.
סתם היה משעמם
מילא בבית תמיד יש מה לעשות
תאמת שקראתי בשבת משו ממש ממש ממש יפה...
קראתי ב'ומתוק האור' על פנחס שהוא אליהו ובעצם הוא חי לנצח, איך זה יכול להיות? כי הוא כביכול לקח את השנים שנותרו ל-24 אלף נהרגים במגיפה, אז אפילו אם נשארה לכל אחד מהם שנה אחת-הוא כבר חי סוגשל לנצח, ונשאר להם יותר...
ככה מתיישבת השאלה של איך פנחס היה בזמן שיפתח היה שופט(עם בת יפתח והסיפור העצוב הזה...) ואיך הוא בעצם אליהו ולא מת ולא ימות לעולם...
התלהבתי על זה ממש...


אני לא חושב שהוא מבטא ממש עצב, אלא יותר מרמור. במקרה דידן הוא שימש בשביל להודות שהגזמתי
שנינה לאין קץ
הידע שלי בהיסטוריה של WW2 דל.
למדתי בעיקר על הקומוניזם דרך לימודי הפיחוסופיה, כלומר על אנגלס ומארקס. אני לא יודע מה הולך עם לנין ומה בין סטאלין לטרוצקי
הייתי בחנות בגדים שמתי את המעיל שלי באיזה פינה בחנות בזמן שאני מודדת בתא ההלבשה ואז פתאום אני שומעת את המוכרת שואלת של מי זה? ואז אני כזה מסתכלת רגע ומבינה שמדובר במעיל שלי ואני כזה זה שלי! ואז פתאום אני רואה לקוחות שמסתכלים על המעיל וחושבים הוא חלק מהחנות ואז כששמעו אותי הן כזה אהה באמת התפלאנו שיש מעיל כזה יפה בחנות הזאת ואז אני פשוט חייכתי אליהן ולקחתי את זה אלי.
עד כה סבבה.
אחרי כמה סיבובים בחנויות אני חוזרת לביתי ומה אני קולטת? שכחתי משהו! את מה? את המעיל שלי! איפה? בחנות אחת.
אז זה מצחיק שהחמיאו לי על המעיל ובאותו יום שכחתי אותו ואני לא יודעת מה גורלו.. התקשרתי לחנות ששכחתי שם את המעיל ולא עונים לי
נקווה שלא יזרקו.
ימח שם עראפתזה מזכיר לי שאיבדתי את המעיל שלי גם כן, אבל אין לי מושג איפה.
יכול להיות שהוא סתם בבית איפשהוא
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
תודה):
ימח שם עראפתגם אני איבדתי מלא דברים...
אבל דבר אחד, לא משנה כמה פעמים איבדתי אותו- תמיד חזר אליי.
הפלאפון נוקיה 105 המיושן שלי.
נפל לי בטרמפ- מישהי מרבבה, קיבלתי אותו שבוע אחר כך.
נפל לי באוטובוס- דוד שלי הביא לי אותו ממחלקת אבדות באותו יום.
נפל לי במרעה- רועה אחר מצא אותו אחרי שבועיים.
נפל לי בטנדר- מצאתי אותו אחרי שעה.
נפל לי לתוך בלה של חציר- חבר שלי מצא אותו אחרי דקה.
נפל לי לתוך בלה של זבל- חבר שלי מצא אותו אחרי רבע שעה.
בכל הרשימה לא שמתי לב שהוא נפל, עד שחיפשתי אותו והוא לא היה. אבל ברוך ה' הפלאפון שלי חוזר אליי כל הזמן, לא משנה כמה הוא מיושן
כל פעם שהטלפון נופל למקום מגעיל אתה שולח את חבר שלך למצוא אותו?
מסכן החבר!
אבל לא כזו טעימה תכלס
יש לך סופגניה😋
ועוד עם ריבת חלב😋😋
איך היא יכולה להיות לא טעימה?
נחטפו בן רגע 
איפה גבעתי? שריון???

שצריך לאכול את החטופים?! 😾
אפילו לא בצחוק, ניהילסט
אם זה מסמל הפגנה- אז נראה בקרוב סופגניות של הכיבוש משחית (כמובן עם ריבה מבצבצת), או של ד-מו-קרט-יה.
אם זה מסמל אמפתיה- אז קודם כל זה מוזר, ונראה בקרוב סופגניות עם תיל וטלאי שחור, או עם מרציפן של נר נשמה.
שניהם הזויים
וגם המצולם
אמא שלי קנתה לי סופגניה עם וניל ביפנוך ושוקולד בחוץ וקצפת ועדשים😋😋
אההה איזה שיר יאללללה
זה מסמל את יצר הרע...
לדוגמה
ובשיר החדש כנראה מבטא את תאוות הממון
טוב שיש יהודי שמחפש אחריו, ושיש המשך
אפוקליפסה = חורבן העולם. בעיניי זה ז'אנר מאוד מוזר, שמעיד על התדרדרות ברמה, הן של המוזיקה והן של התוכן (והן של הקודש).
כיפי = גילטי פלעז'ער; אני נהנה אפילו שהייתי מעדיף שלא ליהנות


ימח שם עראפתאחרונהמקסימום תרדי, העולם לא יקרוס...
אולי...
יהיה טוב❤
ימח שם עראפתאחרונהדמעות...
מן הסתם
ימח שם עראפתאחרונהזה הכי מצחיק בארץ.
ההשגחה פרטית זה משהו מעל לציפיות.
בקטע מוגזם.
סוף פריקה.
עוזר?
יש עוד שירים שאני שרוף עליהם, אבל מה את רוצה שאני אצטט?
"רק כך את המדינה נכבושה, בחזון מקלע וברימון"?
"בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום"?
"חיים אנחנו במחתרת, בטחב אפלת מרתף"?
"בום בובום בובום בום, הלילה לא ננום"?
"ארץ הקלשניקוב והמוקש, ארץ השמש הלוהטת כאש"?
"שארם א שייח' חזרנו אלייך שנית"?
"עם שופר ועם קפוטה הוא מיהר אל הדקוטה"?
כל שירי המחתרות שלי לא ממש מתאימים לציטוטים פה ושם
אבל כל שאר השירים שלו די מעפנים
כולם מבינים
ובית ה' חרב, והחזון שלנו הוא לבנות אותו
כזכור:
התרגלתי לבכות,
התרגלתי לחכות,
התרגלתי לעשות -עד החומות,
ההגיון הפך לשגעון,
והעוון הפך לחזון!!!!
צדיק יסוד עלום
ימח שם עראפתבמידה ואני אכן כוזרי, סביר שרגליי לא עמדו על הר סיני 
רק הרגליים של משה עמדו על הר סיני.;)
מה בעצם שונה גיור רגיל מהגיור של הכוזרים?
אני דולה ממוחי הקודח אסוציאציה שמשעשעת אותי ומקווה שאעלה בחכתי שנינה או מבט מבולבל.
מצבי הרוח שלי מתחלפים תכופות ועל כן השינוי בתדר
לא נורא
חשבתי שאתה מדבר על מלך כוזר, שאתה כמותו.
אל תדאג, רוסי כמוך בטוח לא כוזרי.
חוץ מזה שממלכת כוזר אם הייתה בכלל, נכחדה על ידי שכנותיה.
תאמת אני הלכתי לדבר קצת עם ה' יתברך
ואחרי איזה חצי שעה שני ילדים עמדו והסתכלו אז הלכתי
שעות היציאה שלך?
אני בטוחה שיש לך המוןמדבריםמחשובים לעשות גם בבית.
אם מה שעשית זה נקרא עשייה או בדיוק ההפך..
ימח שם עראפתאחרונהכאילו ברור שאתה מסוכן לאנושות מוזר שלא שמת לב לזה קודם, אבל למה?

אתה שאלת רב למה ראשיהם של בבליים סגלגלים???!!!!
אוי ואבוי!!
למה זה לא עובד ארררר
