פורום הריון ולידה (עמוד 1154)

בן שנתיים לפני השינה

אנחנו שרים לו יברכך ה' וישמרך....

יאר ה' פ-

נס!

אני רק רוצה גאולה
ואני מבינה למה לעם ישראל היה קשה להקשיב למשה.

"וארא.... באל שדי"

מי שאמר לעולמו די
יאמר לצרותינו די.

ובאמת לפעמים כל כך קשה להאמין לדברי גאולה...

שאלתי אותו מה הגננת סיפרה להם, הוא אומר לי- שה' נתן למצרים סטירה חזקה עד שירד להם דם...

לאכול אותו!!

וואי נקרעתי

לילדים שלך יש פרשנויות מתוקות לגננות...

לא הספקתי לכתוב בשבוע שעבר, אבל זה קשור לשעבוד מצריים שמתחבר גם לפרשה שלנו, וגם קשור לחיים שלנו תמיד, אז נראה לי שעדיין אפשר לכתוב…

בסוף הפרשה, פרעה הרשע מכביד את העבודה על עמ"י, מתוך מטרה שלא לתת להם זמן לחשוב על לצאת מהשעבוד - "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר".
את הפסוק הזה הרמח"ל מביא במסילת ישרים, כאשר הוא מדבר על תחבולותיו של היצר הרע למנוע אותנו ממידת הזהירות:
"וְאוּלָם הִנֵּה זֹאת בֶּאֱמֶת אַחַת מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרַע וְעָרְמָתוֹ - לְהַכְבִּיד עֲבוֹדָתוֹ בִּתְמִידוּת עַל לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לָהֶם רֶוַח לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ הֵם הוֹלְכִים. כִּי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאִלּוּלֵי הָיוּ שָׂמִים לִבָּם כִּמְעַט קָט עַל דַּרְכֵיהֶם, וַדַּאי שֶׁמִּיָּד הָיוּ מַתְחִילִים לְהִנָּחֵם מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְהָיְתָה הַחֲרָטָה הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בָּהֶם עַד שֶׁהָיוּ עוֹזְבִים הַחֵטְא לְגַמְרֵי.
וַהֲרֵי זוֹ מֵעֵין עֲצַת פַּרְעֹה הָרֶשַׁע שֶׁאָמַר (שְׁמוֹת ה, ט): תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ', שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לָהֶם רֶוַח כְּלָל לְבִלְתִּי יִתְּנוּ לֵב אוֹ יָשִׂימוּ עֵצָה נֶגְדּוֹ, אֶלָּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַפְרִיעַ לִבָּם מִכָּל הִתְבּוֹנְנוּת בְּכֹחַ הַתְמָדַת הָעֲבוֹדָה הַבִּלְתִּי מַפְסֶקֶת.
כֵּן הִיא עֲצַת הַיֵּצֶר הָרַע מַמָּשׁ עַל בְּנֵי הָאָדָם, כִּי אִישׁ מִלְחָמָה הוּא וּמְלַמֵּד בְּעַרְמִימוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּט מִמֶּנּוּ אֶלָּא בְּחָכְמָה רַבָּה וְהַשְׁקָפָה גְּדוֹלָה."

ואני חושבת שהלימוד מפה לחיים הוא חזק וחשוב מאוד.
ב"ה אנחנו כבר לא משועבדים על ידי פרעה. אבל היצר הרע (והסמאטרפון..) בהחלט משעבד אותנו וגורם לנו להיות כל הזמן 'עסוקים' מידי בשביל לעצור להתבוננות על החיים שלנו.
וזה כל כך קשה, אבל גם כל כך חשוב, לעשות את העצירות האלו, להתבונן לאן אנחנו הולכים, ואיפה אנחנו עכשיו, ועד כמה אנחנו בכיוון, ואיפה אנחנו רוצים לשפר.
(אני כותבת גם בשביל לחזק את עצמי. יש תקופות שאני מצליחה יותר להקפיד על זמנים להתבוננות, יש תקופות שבכלל לא, עדיין מנסה למצוא את הדרך שיהיה לי יותר קל להתמיד בה. ואולי אין דרך שיהיה בה קל, וזה כל הזמן עבודה מתמדת עם עליות וירידות…)

לא סתם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים - כי גם בימינו יש הרבה מיצרים שעלינו לצאת מהם...

ההשוואה הזו ממש מדוייקת לדורנו!

הלוואי שנזכה לגאולת מצרים הפרטית הזו בקלות במלחמה הקשה הזו!

 

במקום לימוד עלה לי שיר...
משתפת אותו כאן:

אֵיךְ אֲדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה
וַאֲנִי פְּרוּעָה,
מֻרְעֶלֶת שְׂפָתַיִם,
כֻּלִּי קֹצֶר רוּחַ
וַעֲבוֹדַת מִדּוֹת קָשָׁה.

אֵיךְ אֲדַבֵּר אֶל עַצְמִי
וַאֲנִי קְרוּעָה,
מֻשְׁפֶּלֶת אַפַּיִם,
כֻּלִּי אֵפֶר סָרוּחַ
וַאֲבוּדַת מְעִידוֹת וּנְטוּשָׁה.

אֵיךְ אֲדַבֵּר אֶל אֱלֹקַי
וַאֲנִי עָלָיו שְׂרוּעָה,
מְנֻשֶּׁקֶת יָדַיִם,
כֻּלִּי נְשָׁמָה וְרוּחַ,
כֻּלִּי שֶׁלְּךָ, וְכֻלִּי קְדֻשָּׁה.

ויְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־משֶׁ֣ה וְאֶל־אַֽהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
רש"י מקשה - מה ציוום ה'?

ומבאר שציווה את משה רבינו ואהרון  הכהן איך להתנהג לעם ישראל ואיך להתנהג לפרעה.

צום אל בני ישראל: צום עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם:

ואל פרעה מלך מצרים: צום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם, זהו מדרשו.

 

המדרש מרחיב יותר ומתאר את  הקושי הצפוי להם.

אמר להם הקב"ה: בָּנַי סָרְבָנִים הם, רגזנים הם, טרחנים הם. על מנת כן תהיו מקבלים עליכם, שיהיו מקללים אתכם, שיהיו מסקלים אתכם באבנים (שמות רבה, ז, ג). 

אפשר ללמוד מכאן דרך התנהגות לחינוך ילדים - בנחת ולסבול אותם אפילו שהטבע שלהם הוא רגזנות , טרחנות וכו'.

ולמישהו בעל שררה ( מורה/ מנהל/ הורה. ההשוואה כמובן היא כדי ללמוד, חלילה לא כדי להשוות בין אלו לפרעה ח"ו) - לחלוק כבוד! לדבר בכבוד. זו הדרך שיקשיב לנו...

 

עוד מקום שרואים בפרשה את עקרון ההנהגה בנחת - משה רבינו "דיבר" לעם ישראל

וה' אומר לו "אמור" לבני ישראל.

דיבור זה לשון קשה - "ידבר עמים תחתינו" - להכניע את השומע.

ואמירה זו לשון רכה - מלשון להאמיר - לרומם.

אפשר ללמוד מזה שצורת הדיבור צריכה להיות בלשון מכבדת ומרוממת ולא מתוך הכנעה.

 

כמה זה חשוב להבין מראש עם מי אנחנו צריכים לעבוד, ואיך אנחנו צריכים להתייחס למרות זאת.
זה כמו שעם תינוק קטן, למרות שהוא דורש מאיתנו הרבה, אנחנו ניתן לו באהבה כל מה שהוא צריך בלי שזה יעצבן אותנו. אבל עם ילדים גדולים יותר, כשקשה איתם, זה יכול מאוד לתסכל ולהכעיס. ואולי כשזוכרים שככה זה ילדים, וזה מה שאנחנו צריכים להתמודד איתו ואי אפשר לצפות שזה ייראה אחרת, אז זה ייתן כוח להגיב יותר בנחת.

מתפללת לזכור ולהצליח ליישם
אבל וואו זה ממש מרגש ללמוד מההנחיה של הקב'ה למשה ואהרון ,אלינו לגידול הילדים, זה ממש מחזק!!!!

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.

 

מבאר האור החיים - 

מקצר רוח. אולי כי לצד שלא היו בני תורה לא שמעו, ולזה יקרא קוצר רוח כי התורה מרחבת לבו של אדם:

 

לבני ישראל היה קשה לקבל את דברי משה רבינו כי עוד לא קיבלו את התורה!

אדם הדבק בתורה יכול להתמלא סבלנות ואורך רוח.

התורה נותנת לנו מסוגלות לראות את העתיד, את המטרה בחיים, ולא לראות רק את ההווה!

 

ומעבודה קשה. ...(דילגתי על פרוש לפרוש השני)

עוד למה שנתבשרו ישראל בשורת הגאולה נתרחב לבבם ותחי נפשם ורוחם וכשחזרו לשעבוד הגם שלא היו משתעבדים אלא שיעור הרגיל ולמטה ממנו אף על פי כן תקצר רוח, והמשכיל בטבעיות הרכבת האנושי ישכיל על דבר. ומודיע עוד הכתוב שגם הכבידו עולם עליהם יותר מהרגיל והוא אומרו ומעבודה וגו'.

האור החיים כותב שזה טבע האדם - והמשכיל בטבעיות הרכבת האנושי ישכיל על דבר,

לאחר שהובטח לו משהו, לחזור אחורה למצב שהיה לפני זה גורם ליאוש!

ולמרות שהעבודה פחתה, היא היתה להם יותר קשה כי היו מיואשים!

לאחר שבני ישראל שמעו את בשורת הגאולה מפי משה רבינו- נתמלאו תקוה, שתכף יצאו לחופשי, אבל המשך השעבוד היה קשה ולכן העבודה נראתה יותר כבדה.

 

אפשר לראות כאן הקבלה לקמעא קמעא ול"נגלה ונכסה" של הגאולה שאנו זוכים לחוות כיום.

בעז"ה שנזכה להתמלא בתורה, ומכוחה נזכה לחזות בגאולה השלמה.

מדהים הלימוד על התורה המרחיבה את הדעת...

כמה אורך רוח אנחנו צריכים בתהליך הגאולה, ב"ה שכבר יש לנו תורה והסטוריה של 3000 שנה שיכולה לעזור לנו להמשיך להאמין ולחכות לגאולה השלמה...

מיוחד ומרומם
בתקווה שנזכה..

את יכולה להקל מעצמך קצת היום? פחות בישולים, סרטון לילדים, פחות ניקיונות?

בבישולים קצת הגזמתי, מודה
רציתי לגוון קצת אחרי שעלה צורך
אבל זה כבר בגדר חלב שנשפך כי אני לקראת סיום
נשאר לערוך שולחן ולשטוף
נייר חתוך ונרות
אבל רציתי בכלל לעשות את זה בזמנים אחרים, ולא עלה בידי.. וזו הבאסה

תודה אהובה ❤️

אלה צרות "עניות" מאוד... לפחות אל תאכלי את עצמך על זה.
אני ממש מזדהה איתך - כשאני מרגישה לא טוב בימי שישי זה ממש אסון מבחינתי... (והבוקר קמתי חלשה ועם כאב ראש, והייתי בטוחה שהלך עליי... במיוחד שבעלי והבת הבכורה שלי לא בבית... ב"ה הצלחתי להתאושש אח"כ)
מקווה שאיכשהו תצליחי קצת בכל זאת להרפות מבחינת ההכנות לשבת, ושבשבת תוכלי לנוח

כל הקטע שאני בכלל לא רגילה לבשל בשישי🤦
אז אולי בגלל זה
בטוח בגלל זה
וגם ההורמונים האלה. פויה 😠
גם אני מקווה

ומכיוון שאתמול גם לא הייתי משהו - לא ממש בישלתי.
אבל הרפיתי. מה שהכנתי - מצוין. כל השאר - קנינו כל מיני אוכל מהיר/קפוא, ונסתפק בזה...
והורמונים זה באמת פויה

שבת הבאה

לפחות את חלקו
או להסתפק בלחם עם טונה וביצים קשות.
כבר עשיתי את זה בעבר
אחח, הכח המדמה של היצר הרע

הודעתי לבעלי שאני היום במצב "מעונן"
ומהבוקר אני שקועה בספה ולא התחלתי כלום כלום כלום לשבת.. (אפילו לא בצק לחלות.. ה' ירחם איזו שבת תהיה לנו..)
וגם אצלי זה לגמרי קשור למצב החודשי...

מי חושב בכלל על בצק לחלות 😅
מקווה שקניתם לפחות

העמדתי בצק לחלות ולעוגת שמרים
עוף ותפוחי אדמה לתנור
אורז

השניצלים מוכנים לטיגון (תכף הבן שלי יטגן אותם)
וגם החצילים (כנ"ל)
ותכף אכין דגים.

כל השאר - נאלתר..

לשמור את הכוחות
לא חייב להגיע לקצה
זה אפילו עדיף. ומצווה.
תהיי קשובה לעצמך יקרה ❤️

לק"י

אני הרבה פעמים מכינה בצק שמרים נוזלי שמערבבים, מתפיחים ואז מניחים תלוליות על התבנית ואופים.

הרבה פחות זמן וטרחה מאשר חלות רגילות.

הורמונים זה איכסה אחד גדול!!

הלוואי שתצליחי לנוח בשבת לפחות!

אני בשלבים מתקדמים של סיום ב"ה וכמובן שהוספתי עוד מליון משימות הדרך
נשאר פלטה
ולפנות מדיח כדי להכניס עוד אחד
נייר חתוך
ונרות

שולחת לך חיבוק והלוואי שתעצרי רגע לנוח עם איזה כוס קפה או תה חם ותטעני מחדש..

אני בדיוק על זה לפני המירוץ הבא לסיום

עכשיו הכל בתנור...
בתקווה שיספיק..
מה עושה שיח אברהם?

בשבילי זה פשוט שפיות
יש לי pms רגשי מוגבר. וגם הייתי יכולה לאכול המון
להתנפח בבטן
לסבול מגזים
כאבים
דימום כבד
זה פשוט פתר את הכל. ברוך השם

,רק צריכה להתמיד לקחת חח

תוהה אם אצלי זה לא מוגזם..
6 ימים לפני המחזור..

בהשפעת השיח אברהם זה ירד משמעותית
אבל עדיין..
כי לא לקחתי 🥴

מקווה שתספיקי בעז"ה

הוא מנוחה לקראת שבת שונאת להגיע גמורה להדלקת נרות.
מבשלת הכל כמעט בחמישי,שישי פינישים ופינוקים ולפעמים שטיפה אם לא מספיקה בחמישי..

מעצבן
רק לעבור את הדלקת נרות ולשקוע לספה🫶🏻

שבת זה השיא של השבוע בשבילי
אני מחכה לה ככ
לא שוקעת ולא נעליים
החגיגה עוד לא התחילה
מקווה שהשם ייתן כח

התחלתי בהתלהבות
ועכשיו כבר מרגישה את כל ההורמונים צפים ועולים
אפילו שיש לי עוד מלא ימים עד למחזור
אז רק לחשוב מה עוד מחכה לי בימים הקרובים....

ותמיד דווקא שם הורמונים... זה קשה!! אוףףףף

חיבוק ושבת שלום!!

היה קורה לי אחרי המאמץ מההקאה

נראה כמו פריחה אבל זה בעצם נימי דם שיוצאים החוצה (ובמקרים עוד יותר גרועים- שטפי דם בעיניים)

תוודאי שזה לא תגובה אלרגית למשהו

באמת התאמצתי להקיא כי ישב לי בגרון, אבל זהו שעד עכשיו מהבוקר זה לא ירד לי וגם נהיה לי בגרון כתמים יותר גדולים
אני ממש בלחץ מזה
באופן כללי אני מרגישה גם לא משהו, הרבה בחילות במהלך היום ונפיחות בבטן

אין מה לעשות...
תרגישי טוב🙏

אם כן אז זה מהמאמץ של ההקאה

בפנים זה נקודות אדומות קטנות גם קצת כמו נימי דם אבל נהיה לי בגרון גם קצת כתמים יותר גדולים
אני קצת בלחץ מזה האמת...גם לא עבר לי מהבוקר

כמה זמן אחרי הקאה זה ממשיך לך?

עם תחתונים.
להגיד לה מתי כן ועכשיו לזרום עם פיפי ספציפי

תקופה כזאת שברח בבית כדי שלא נשים חיתול ועשה בשירותים וזרמתי איתו כשרצה אבל לא גמלתי בעצמי ולא עשיתי שום דבר כדי לקדם את זה כי זה ממש לא זרם לי ומהר מאד הוא חזר לחיתול.. אם רצה ללכת בלי חיתול אז שמתי אותו באסלה לעשות פיפי ואז שמנו חיתול והמשכנו ביום.. אולי גם אצלכם זה יקרה

גם אצלי הזה היה סביב הלידה ולא זוכרת שזה היה כזה נורא. מה שכן, היו הרבה רגרסיות... לא רק בגלל הלידה

אמרתי שאזרום איתה רק יום אחד ואם לא ילך, נחזיר

הספיק לה היום אחד חח מאז עד היום

כל מלחמה או התעקשות בנושא הזה עשתה אצלנו משקעים להרבה זמן..
שהאחריות תהיה עליה לגמרי...
להציע טיטול בנונשלנט, רוצה סבבה לא רוצה סבבה
אלא אם כן הבית מתלכלך בהגזמה ואת בלי כוחות לזה ואז כמו ש @שושק'ה
הציעה להעביר את ההתלהבות לזמן עתידי, לפסח..
בהצלחה יקרה!!.קשה השלב הזה של טרום לידה...

בסוף ז יקל עליך להגיע ללידיה כשהיא גמולה

בגיל שנה וחמש
זרמתי.. גמילה קלה ממש כשזה בא ממנה
לא הייתי מחכה

שמחה שהלך בקלות

כרגע נתחיל בזמן שהיא בבית ונראה איך הולך לה. אם ילך טוב אז נעבור גם למעון. (כרגע גם השירותים במעון לא תקינים.. אז צריך לחכות שיתקנו אותם. )

חודש וחצי זה המון בגיל הזה. היא גם יכולה להגמל תוך שבועיים.
באמת תראי איך הולך. הכי טוב.
בהצלחה

אתמול כבר לא פספסה בכלל שלשום במעון לא פספסה בבית פספסה פעם אחת. היא מבינה את הקטע ומבקדצ ללכת לבד.
גם קקי עושה בלי לפחד..

ברוך ה'!

שאלה קטנה שאני מחפשת טיפים איך לעזור לה בזה-
כשהיא הולכת לפיפי היא כל פעם עושה קצת. ואחרי חמש דקות הולכת שוב לשירותים.
אני מנסה להגיד לה דתשב קצת יותר זמן ושתוציא את כל הפיפי. היא ממש מסרבת ואני לא רוצה ליצור לה אנטי. אבל נוצר מצב שהיא הולכת לעשות פיפי 3-4 פעמים תוך רבע שעה.
ניסיתי לשיר איתה שירים, להגיד לה שאתן לה הפתעה קטנה. אבל זה לא עובד..
רעיונות?

זה בעיקר קשה לי כי כל ההתעסקות עושה לי כאבי גב וקשה עם הבטן הגדולה לשבת לידה בשירותים צפופים..

אם היא לגמרי קלטה את הפואנטה ויודעת איך להסתדר, תדאגי שיהיה לה אופציה אמיתית להיות עצמאית כמו שרפרף וזה

ואז ברגע שהיא תלך לבד היא מעצמה תפחית ביקורים

אתמול כשזה קרה זה היה בעיקר כשהיינו בסיפריה ושם לא היה ישבנון או שרפרף והייתי צריכה להחזיק אותה גם שלא תיפול. אבל זה קרה גם בבית..

או משחק אחר בסגנון בגובה שהיא יושבת אם יש איפה לתלות, זה מושך תשומת לב ויכול להעסיק אותה לעוד דקה ואז היא תרגיש אם יש לה עוד.

וזה לגמרי נורמלי שבהתחלה היא תהיה לא מאוזנת עם כמות הפעמים שהיא הולכת לשירותים, זו אטרקציה חדשה.
מאמינה שתוך כמה ימים יהיה שיפור.

שזה מסתדר לבד

רק בשביל הסבלנות ובשביל לא לדחוק בה, חשוב שזה יקח כמה שפחות אנרגיות ממך

לא הייתי נכנסת בכלל למקום של להסביר לה או לדבר איתה על זה 

פשוט כי זה התהליך הטבעי של ללמוד להרגיש את הצורך וללמוד גם להרגיש כמה לשחרר ומתי 

לפי זה שהיא מעצמה ביקשה וברוך השם הלך בקלות, נראה שהיא ילדה עם מודעות גבוהה לרפלקסים ולצרכים של עצמה וזה יסתדר ממש בקרוב

 

 

 

ו… מזל טוב לך על הגמילה! איזה כיף שכשיבוא התינוק יהיה רק אחד לחתל ולא שניים

זה קורה הרבה בהתחלה
הם יושבים עושים טיפה וקמים ואומרים זהו אין לי
ואז אחרי כמה דקות שוב ..

הם רוצים אבל גם חוששים לפעמים מהסיטואציה ולאט לאט מתרגלים

טיפפ מעשי זה שתהיה מן בובה או דמות חמודה בשרותים שכשתשב - תוכל להחזיק ולשחק איתה ואז בעצם זה מרכז אותה במשחק ותשב בנחת לעשות

זה באמת נשמע לא הכי נוח. אבל היא ממש טריה עם הגמילה, ואם זה בא כל כך בקלות ממנה, הייתי סומכת על זה שעם הזמן היא גם תלמד לשחרר יותר ולעשות כמות גדולה יותר כל פעם.
אצל אחד הילדים שלי אני זוכרת שהיינו בחוץ בתחילת הגמילה, וכל דקה בערך הוא אמר לי שהוא צריך לעשות, הלכנו הצידה והוא עשה רק כמה טיפות (ואחרי המון סבבים כאלו, את הכמות האמיתית שהיתה צריכה לצאת הוא בסוף פספס...).
אבל האמת שאצלו עד אז היו רק פספוסים, אז שמחתי שהוא בכלל מתחיל להרגיש כשהוא צריך, גם אם הוא לא מצליח לגמרי לשחרר. זה עבר לו די מהר, לא זוכרת אם זה נמשך אפילו מעבר לאותו יום.

תמלאי בלון במים, ותראי לה שאפשר להוציא כל פעם קצת... ואז נשאר עוד.. וצריך לעשות פיפי שוב..
אבל עדיף לעשות בפעם אחת את הכל..
מקווה שזה מובן.
חושבת שהיא כבר מסוגלת להבין בגיל הזה

ממש לא לדבר או ללחוץ עליה למשהו ..
היא תלמד לבד
תני לה לגמרי את המרחב...

מניסיון מר😵‍💫

לא יודעת להגיד מה קורה במעון.
למה זה יכול להיות קשור?

זה עושה תחושה של צורך להתפנות. כי השתן חומצי יותר.

תחשבי שבטיטול יכלה לעשות כל רגע. עכשיו היא מפתחת שרירים של התרפקות וזה.
יסתדר לבד

שיעברו אליה הנוגדנית
להקפיד על חיטוי ידיים ומסכה כשאת קרובה אליה

להשתדל לשמור יותר על הגיינה. ובעיקר לא להשתגע.
ההנקה ממש חשובה כשחולים.

3 חודשים בערך והיא גם נדבקה והנקתי כרגיל.. לדעצי היא נדבקה בלי קשר להנקה אלא בגלל שישנה איתנו בחדר. כשהיתה בת חודש והגדולים חלו היא לא נדבקה מהם..

וככה לפחות היא מקבלת נוגדנים
וגם בלי קשר להנקה יש מספיק איכויות חשובות

אפשר לנסות יותר לשמור על היגיינה,לשטוף ידיים אחרי מגע שלך בנוזלי גוף שלך
אבל לא בטוח שיעזור, קורונה מאוד מדבקת

כשהבת שלי היתה בערך בגיל הזה.
השתדלתי להיות איתה פחות ושמתי מסיכה כשהייתי לידה והנקתי אותה.
היא לא נידבקה.

דבר אחד תשימי לב לא יודעת בת כמה הבת שלך אבל לפעמים החלב מתמעט במחלה או בחולשה אחרי (מאחלת לך שלא יקרה אצלך לא חולי קשוח לא חולשה אחרי ולא התמעטות החלב;)) אבל אם הילדה עצבנית או שעת מרגישה שההנקה לא מספיק אל תוותרי על ההנקה אבל תנסי אחרי ההנקה לתסף שאוב או מטרנה לפי הצורך אבל אל תוותרי על ההנקות בתדירות שאת יכולה (אצלי הייתי צריכה להניק הרבה פעמים כמעט כל שעה ביחד עם החולשה זה היה קשוח אז כשהייתי צריכה נתתי מנה שאובה לנוח וכד).
זה חשוב לא להפסיק כי כשהגוף מתאושש חשוב שהגוף ירגיש שיש צורך בחלב ולא תהיה עוד התמעטות.
כותבת בעקבות ניסיון מר של התמעטות חלב בקורונה לקח לגוף שלי שבועיים לחזור לעצמו אבל חזר כרגיל לקח לי זמן להבין למה היא עצבנית ומבקשת לינוק כל הזמן.

(ובנוסף גם תרופות באינהלציה)

או גם ונטולין?

מי מלח - 2 מ"ל

עם ונטולין - 0.5 מ"ל ונטולין, 1.5 מ"ל מי מלח

אבל בדכ עושים 2cc

אם זה עם ונטולין אז כבר יותר חשוב המינון (למבוגר בדכ זה 0.5 ונטולין ו-1.5 מי מלח אבל לילדים זה שונה)

תבדקי רק מה המקסימום שאפשר לשים בכוס.

להכין/לקנות פוקצ'ות וכל מיני לחמים שווים (להקפיא ולהפשיר בתנור מיד במוצאש)
מרקים שאפשר להרתיח מהקפאה גם במוצאש
מלא גבינות שוות
לחתוך סלטים במוצאש או לקנות חסה וכרוב חתוכים ורק לתבל..
פשטידות גם אפשר להקפיא מראש ולהפשיר בתנור במוצאש

חוץ מהסלט הכל אפשר מראש

מצרפת קישור
לייף לייף בייביז דיפרקס מוצצי סיליקון 12+

הם מעולים

את הזה של לייף

סביב שנתיים וחצי
הודעתי לו שאמא לא תקנה עוד מוצצים אם זה יקרע, ושהוא ילד גדול שיכול לשמור על המוצץ שלו..
נקרע, וזרקנו לפח.

אמרנו לה שנקרעו כל המוצצים, וצריך לקנות חדש בחנות.
כמה ימים היא שאלה מתי נקנה, ואז כבר שכחה מזה. דווקא יצא מוצלח

אני חושבת שקורסים שיותר מיועדים לחרדים / לדתיים יתאימו,
וקורסים שלא - לא יתאימו.


אם הולכים לקורס פרטי של מישהי דתיה, די ברור שיתאים, אפשר לשאול אותה.
גם קורסים לא פרטיים אפשר לשאול, הם בד"כ מכירים את השאלה הזו.

והיא רק אמרה לפני שיש ציורים ואם זה בסדר להראות.
מניחה שאם זה פרטי אפשר שהיא אחכ תראה לך את התמונות/ציורים אם לא מתאים לכם.
וממש ממליצה למצוא משהו שכן מתאים! זה ממש חשוב שהוא גם יהיה שותף.

או שלאמיבינו מה אני רוצה מהם

אבל בכללי פחות ממליצה על קורס של בית חולים

אני עשיתי עם בעלי אצל מישהי דתיה והיה מעולה

ואיזה תפקיד את מיעדת לו בלידה.
יש קורסים שמסבירים את תהליך להלידה לפרטים ועל מבנה גוף האישה ומתוך כך מה יכול לעזור ללידה ולקדם אותה

ויש קורסים תמציתיים יותר של תכלס מה לעשות בלי כל לוגיקה מסביב

בקורס פרטי זה מותאם אליכם
אני עשיתי הכנה ללידה עם הדולה שלקחתי
היא דווקא רצתה ועודדה מעורבות של הבעל

מוסיפה- וכמובן התאימה את הסגנון למה שהתאים לנו

אני ילדתי שם, 3 לידות

ואם מישהי זיהתה אשמח לדעת, התעצלתי להיכנס מהניק האנונימי

מה צריך שיהיה חשוב לי?

אולי אם יש שם אפס הפרדה?

ואם בעלי יכול לישון איתי?

 אני לא יודעת מה צריך שיהיה חשוב מבחינה רפואית,

עונה גם ל@יעל מהדרום

לק"י

לשים בתינוקיה.
לא יודעת אם בכל המחלקות ואם זה עדיין ככה.
לגבי אפס הפרדה- תבדקי באתר של "אפס הפרדה". יש שם טבלה עם כל בתי החולים שאת מבקשת שישלחו לך במייל.

לא חושבת שמותר שהבעל יישאר בלילה.

מקצועית- סורוקה נחשבים יותר מקצועיים ממה שידוע לי. אני ילדתי שם בניתוח אחרי פתיחה שנתקעה בשלב מוקדם ומצוקה עוברית, אז אין לי הרבה ניסיון.

לגבי הבעל, הוא יכול להיות במחלקה עד 10 בלילה. אחרי זה לא מאפשרים לגברים להישאר במחלקה.

לגבי אפס הפרדה- ממה שאני מבינה בפורום יש מקומות שממש מותאמים לזה (בגודל המקלחת לדוגמא), אז שם זה נראה לי פחות מותאם אבל אצלי הם תמיד היו איתי, הזמן היחיד ששיחררתי אותם זה מיד אחרי הלידה לבדיקה בתינוקיה, אחכ הם היו איתי עד השחרור, כל בדיקה וכל דבר שהיו צריכים אותו אמרו לי והבאתי אותו.
ומניסיון בלידות קודמות, הייתה אפשרות לשים את התינוק בתינוקייה כדי להתקלח או סתם אם הייתי רוצה לנוח. הכוונה שזה לא שאם את מחליטה על ביות אז בלי חרטות.
יש שידת החתלה בחדר (אני אישית בכל מקרה מחתלת על המיטה), את מקבלת מתחת לעריסה סלסילה עם טיטולים ובגדי החלפה. בלידה האחרונה קיבלתי גם מגבונים.

החדרי לידה עברו שיפוץ ועכשיו הם ממש יפים, יש שם מקלחת שווה ויש שם עוד כל מיני אביזרים בחדר שלא הספקתי לתהות על קנקנם כי בלידה האחרונה הגעתי ומיד ילדתי (ובקודמות הייתי בישנים)
ויש שם צוות של מיילדות מהממות! ובכלל כל האנשי צוות שם נעימות, המזכירה, הכח עזר.

לק"י

כי אני זוכרת שרציתי להשאיר בתינוקיה ואמרו לי שזה לא השעות (משהו כזה).

מה שכן, הבן שלי היה בלילה בתינוקיה. זכור לי שהיא היתה שקטה.
וכשהוא רצה לינוק הם הביאו לי אותו לחדר, ואני רק החזרתי. שזה היה נוח.

אבל עכשיו כשאת שואלת אולי זה קשור לקורונה. שתי הלידות הראשונות היו בתקופה של הקורונה והיה אסור מבקרים. ורק מלווה אחד קבוע לזמן האשפוז.

הפעם לא ניסיתי לשים בתינוקיה.

הוא לא יכול להישאר לישון
אבל אישה כן?
או שיש דבר כזה שאני חריכה להשיאר לישון לבד?

תדעי שכל אדם זכאי למלווה בכל בדיקה רפואית או אשפוז.
בעקרון אסור להם לאסור גם על מלווה גבר.

דואגים שגברים לא יהיו במחלקה בלילה בגלל מקרה שקרה, ככה הבנתי

לק"י

ומאז ילדתי 3 פעמים בסורוקה.
אני יותר קרובה לסורוקה, והם גם נחשבים יותר מקצועיים.

מה בדיוק מעניין אותך?
נראה אם אני זוכרת.

צוות מקצועי. נעים. מכבד.

לק"י

זה תלוי הרבה על מי נפלת..

תשאלי מה שאת רוצה

אני חושבת שיש בתי חולים שיותר משווקים את עצמם ויש מעטפת של פינוקים והטבות בכל מיני פרטים שנותנים תחושה של מעבר.. בברזילי הם עושים את הבסיס ולא מחפשים להתפנפן..
מי שמחפשת יותר זה פחות מתאים לה, אבל מי שבאה ללדת וללכת ורק להעביר את היומיים האלה בידיים מקצועיות ורגישות ובאוירה רגועה זה אחלה מקום.
אני היתי מרוצה מרב האנשי צוות שפגשתי. בלידה הראשונה היתי מאוכזבת מהמחלקה כי זאת היתה לידה בתקופת הקורונה והיתה אוירה מאד לחוצה ולא מתחשבת. הפעם היה הרבה יותר נינוח, ריק יחסית ורגוע. זמינות גבוהה של האחיות. מבחינת ביקורים הבעל יכול להיות איתך עד 10 ובמשך היום אפשר כמה מבקרים שרוצים ואין הגבלה על שעות ביקור. אבל רק מעל גיל 17 אז אם מגיעים ילדים צריך לצאת ללובי שזה ממש קרוב. בחדר לידה גם היתי מרוצה ורב הצוות שבא איתי במגע היה רגיש ומקצועי. אם את קראת את סיפור הלידה שלי אז חשוב לי לציין שהיה לי מילד אז צריך לקחת בחשבון את האפשרות הזאת.

היה מעולה בכל קנה מידה

יחס נהדר בחדר לידה, ביות גמיש במחלקה, מחלקה קצת פחות יפה, אבל בסה״כ נהדר

התינוק יכול להיות איתך כל הזמן אם את רוצה. רק אחרי הלידה בבדיקות הוא בתינוקיה ואפשר שהבעל ילווה אותו.
אני בחרתי שרק בלילה היא תהיה בתינוקיה ובשכר היום איתי
הבעל לא יכול לישון איתך, הוא יכול להישאר עד עשר אחת עשרה בלילה

קראתי הכל ומתגנבת למוחמ מחשבה גם על אסותא אשדוד
מצד שני שה כמעט 50 דקות נסיעה אבל אני בטוחה שיותר וואו שם

אומנם בסוף היה קיסרי חירום אבל בסה"כ הייתי מרוצה.. הרגשתי שניסו לעשות מה שאפשר, בלי לסכן את התינוקת (היו לה ירידות דופק, הכי זה היה ניתוח) לפני שהחליטו על הניתוח

ולא היו מרוצות מבחינת מקצועיות

אבל מ2-3 נשים שמעתי ששם יש יותר מתמחים מאשר בברזילי
לא בדקתי את אמיתות העניין אבל הבנתי שמקצועית עדיף ברזילי

המרחק נסיעה היה לי ממש סבבה.
נהניתי באסותא והייתי מרוצה
הייתי במחלקה של ביות גמיש שזה אומר שיש תינוקיה שאפשר לשים בה מתי שרוצים ואפשר גם להיות עם התינוק כמה שרוצים. רק בדיקות חייב לשים בתינוקיה.
חושבת שיש שם גם מחלקת אפס הפרדה.
באסותא הבעל יכול להיות כמה שרוצים, כולל בלילה

שבאמת את רוב הבדיקות קראו לנו לתינוקיה אם לא הגענו אבל באיזשהו שלב פשוט באו לבדוק אותה בחדר איתנו. ובלי היה איתי כל הזמן (אבל לא יודעת אם זה בגלל שהייתי בחדר לבד, בגלל שהייתי אחרי ניתוח)

מזדהה ממש
מנסים לזכור שבסוף הכל משמים
מתפללים
והולכים להיבדק הרבה

בא לך כל דקה לדעת מה קורה? אי אפשר אבל את יכולה להחליט עם עצמך כמה פעמים זה מבחינתך לגיטימי להגיע למוקד לבדיקה עד הלידה. העיקר שאת תהי כמה שיותר רגועה.. גם ככה עם המחשבות האלה אי אפשר להתרכז בכלום.. אז הזמן שמבוזבז במוקד נותן לך אחכ כמה שעות של פניות נפשית לדברים אחרים

לפעמים זה היה כי לא הרגשתי תנועות, לפעמים כי קראתי משהו עצוב והייתי בפחדים, לפעמים כי הרופא שלי הלחיץ אותי סתם על משהו. לי אישית זה עזר, ולא עזר לי לנסות ״להרגע״ - זאת לא הייתה אופציה עבורי.. הלוואי שכן

זה בהפניית רופא.
הרופאת נשים שלי נותנת לי הפניות לאולטרסאונד אצל טכנאית מתי שאני רוצה.. היא יודעת שאני בלחץ ושזה מרגיע אותי.

מ8 עד 18 זה נקרא טיפול יום נשים וזה ללא תשלום ללא הפניה

לק"י

אז יש מרכז יום לבריאות האשה ברוב המקומות.

לאכול משהו מתוק, לשכב על צד שמאל עם יד על הבטן ופשוט לחכות ברוגע
בעז"ה תרגישי והכל יהיה בסדר
ולא להקשיב ולקרוא סיפורים מלחיצים, יש בשפע בעולם כולו תאמיני לי

אולי אם זה היה עובר את השבוע הייתי לוקחת

הוא משלשל עם תוכן, סליחה על התיאור, לא הכל מימי.
בין 5 ל8 פעמים ביום.
מיום שבת האחרונה...

מסכנון.. והוא פיצי. עכשיו כבר סופש אבל לדעתי כדאי לפחות להתייעץ עם רופא. ותקנו לכם מינרלי מהסופר פארם. הוא מחזיר מלחים לגוף במצבים של הקאה או שלשול

הייתי הולכת מחר או גג בראשון.בתפילה שעד אז כבר לא יצטרך..אבל אם כן- חבל על כל יום שעובר .
לפעמים זה וירוס אבל יתכן גם חיידק ואז זה יכול להיות גם חודש..

רפואה שלמה!!

לנו היה ככה 8 ימים של שלשולים כאלו.. לפחות 8 פעמים ביום, ולפעמים יותר.

בגיל הזה בערך

חוץ מלתת נוזלים ולעקוב שלא אפאתי לא הייתי עושה יותר מדי..

תמיד אפשר לעשות תרבית צואה אבל בדרך כלל זה וירוסים ויראלים שעוברים..

לק"י

בפועל לרוב עד שרוצים לעשות השלשול עובר.

אולי יתמזל מזלי וכמו שאת אומרת יעבור עד אז...

ואכן גילינו חיידק

אם מגיעים מכיוון אריאל נניח, החלקים המפחידים הם בעיקר המעבר בחווארה. 

יש שם שעות יותר רגועות ויש פחות מבחינת פקקים. מבחינת צבא יש די הרבה בתקופה האחרונה על הציר.. פשוט זה רחוב מסחרי ערבי ופחות כיף לעמוד שם בפקקים.

זה המעט שאני יודעת

אם אתם ממש מפחדים אפשר לבדוק על להשאיר רכב באריאל ולקחת משם קו 60 או 59 (נראה לי, בדיוק שינו את הקווים) לאלון מורה באוטובוס ממוגן.

בגדול כדי להגיע מהמרכז לאלון מורה יש 2 אופציות-
דרך אריאל-צומת תפוח שאז זו נסיעה בחווארה, כרבע-חצי שעה בתוך הכפר(תלוי בפקקים, בשעות אחהצ לכיוון הישובים פקוק מאוד, בשעות הלילה פחות) וזה באמת קצת פחות סימפטי בעיקר למי שלא מכיר, אבל בפועל אני נוסעת את זה המון לבד...
או לנסוע דרך קרני שומרון-קדומים-ציר גלעד ואז לא צריך לעבור את חווארה אבל כן את פונדוק(כפר פחות נוח לנסיעה, בחווארה יש שני נתיבים לכיוון, אבל קצר יותר) וזו דרך שפקוקה אפילו יותר מחווארה בשעות אחהצ.


ואם את רוצה עוד פירוט ועוד מידע וכו וכו את יודעת איפה למצוא אותי

באמת.
או לצאת לפני הפקקים (זאת אומרת לפני ארבע כבר להיות אחרי פונדוק), או אחרי הפקקים.
או לקחת בחשבון שנתקעים שעה בפקקים לפחות.

שבסך הכל גרים כאן כמה אלפי אנשים,
נוסעים בכבישים האלה על בסיס יומיומי.

אז כנראה זה לא כזה זוועה😁

בתקשורת ומבחוץ הכל נשמע הרבה יותר מפחיד,
אבל ת׳כלס זה הרים מהממים, נוף משגע, ההתחלה של הפריחה, נחלת יוסף הצדיק,
אברהם, יצחק, יעקב, יהושע, אלקנה, אלישע...
כולם עברו ממש בהרים האלה🥰

אבל תמיד דרך לא מוכרת, היא פחות נחמדה מדרך מוכרת. ואי אפשר להכחיש את זה שיש כאן דרכים באמת יותר חשוכות ומתפתלות מהרבה מקומות בארץ.

רק עוררתי את חיבת הארץ הטובה🥰

אפשר ליסוע דרך אבני חפץ, עינב, שבי שומרון, ציר גלעד. כך עוקפים את פונדוק ועוקפים את רוב חווארה. כמו שכתבו מעלי הרבה יהודים נוסעים בדרכים האלה יום יום וב"ה הכל מצוין! ועדיין באמת לא תמיד סימפטי... בכללי שעות אחה"צ- החל מ3 ורבע בערך עד 6- 6וחצי פקוק לחלוטין בכל האיזור- חווארה, פונדוק. וגם אם עוקפים אותם אז יכול להיות פקוק אחרי עינב/ בצומת יצהר הגדולה. אז עדיף לתכנן את הנסיעה שלא תהיה בשעות האלה. בהצלחה ונסיעה טובה!!

אני רק יוסיף שדווקא בערב זה הרבה פחות מפחיד... כי בגלל החושך לא ככ רואים איזה רכב יהודי ואיזה ערבי אז יש הרבה פחות דברים בכבישים....

גוגל יודע יותר ממני 😬
קונים בכל מקום שקונים ויטמינים, בחנות טבע, בשופרסל, באינטרנט...

זה ויטמין שמחזק את כלי הדם הקטנים ולכן עוזר שלא יהיו הכתמות
חוץ מזה זה לא עושה כלום
לי עזר מאוד מאוד
קונים בחנויות טבע
אולי אפשר למצוא אפילו בסופר פארם

ומכאן ההמלצה לשתות מיץ לימון..

זה ניראלי נהיה מחזור...

שחור ומוזר וקליל יותר 

אבל כבר אוסר אז לא משנה...

בע"ה שיעבור מהר!!!

בת 5 ובן 3.

יתקלח בנפרד למרות שיש לי 3 בנים צמודים.. הבת הגדולה והקטנה ( 12 ושנה) אוהבות להתקלח יחד אז מאפשרת אבל עוד קצת שתגדל אני כבר אפסיק עם זה.. גם הקטנה לא אהבה להתקלח וזה היה עוזר לה לא לבכות במקלחת מאז המקלחות המשותפות היא לא רוצה לצאת מהמים.

היא מתקלחת לבד עם הקטנה אני נכנסת רק להוציא את הקטננ והיא מסתתרת מאחורי הוילון או שלא תלוי במה שבא לה.

לא מעל שנתיים, שנתיים וחצי לדעתי

ילדה בת 6 הייתי מקלחת עם ילד עד גיל שנתיים-שלוש
ילד בן 6 הייתי מקלחת רק עם תינוקת עד גיל שנה בערך
תכלס אין לי בנות אז אולי כשיהיו ארגיש שונה, אבל ככה נראה לי
(מסייגת שאין לי שום בעיה שבנים יסתכלו כשאני מחתלת תינוקת, זו הדרך הכי פשוטה וטבעית לדעת שיש הבדלים... אבל להתקלח ביחד מרגיש לי מדי קרוב וממושך)

אני לא חושבת שבגיל 6 בן מיחס יותר מיניות לגוף של בת מאשר הפוך.
זה לא גיל שיש בכלל משמעות למיניות אפילו בימינו עם ההתפחות המוקדמת

מסכימה שבשלב מסוים זה כבר לא שיך, קשה לי לשים את האצבע בדיוק...אצלי עוד קטנים ומתקלחים יחד
אבל בגלל חינוך לצניעות והרגלים בריאים, ולכן בעיני אין הבדל

קשה לי להסביר כי זה משהו בהרגשה יותר מאשר הגיון
אבל כן רואה הבדל בהתנהגות בין בנים ובנות. אצל בנים אני רואה שהם יותר עושים שטויות בנושאים האלה, ואצל בנות זה פחות אישיו. אז לא הייתי רוצה שיתחילו משחקים כאלה באמבטיה ביוזמת הבן...

בת ה3.5 הציקה לבן ה6.5. היתה נוגעת לו כל הזמן. זה הצחיק אותו אבל לא היה לו נעים. אז אמרתי לו שיפסיק להתקלח איתה.

אז אולי אני פשוט לא מכירה מספיק בנות 😅
אצלנו כשאני מקלחת את שלושת הבנים ביחד זה הרבה פעמים הופך למשחק השתוללויות, כל אחד נוגע לשני וזה נורא מצחיק אותם ומרגיז אותי 🤦‍♀️
ומצד שני רואה את אחייניות שלי מתקלחות ביחד, הכל רגוע, אף אחת לא מתעניינת בשניה... וגם אם האחיין התינוק מצטרף זה לא מזיז להן.
אבל בטח כמו כל דבר זה תלוי באופי של כל אחד, בדינמיקה בין האחים, בהפרש הגילאים

גם כדי להטמיע צניעות בסיסית, וגם כדי לתקתק את המקלחות... כשמתקלחים שניים ביחד נראה לי שזה מתכון להתמרחויות...

יש לי 3 בנות: שנתיים, 5 וחצי ו 7
והן חופשי מתקלחות יחד.
הכי נח לי ככה
אולי באמת כבר פחות מתאים...מה אומרות?

סליחה על הנצלוש

לק"י

בעיני זה בסדר.
רק עדיף עם תחתונים (בעיני).

מתקלחות ביחד.
גם אני התקלחתי עם אחיות עד גיל כזה ויותר.
בעיני כל עוד לא מפריע להן - סבבה לגמרי.

מאיך שהייתי מתקלחת עם אחותי
לא מצליחה להיזכר בנות כמה היינו...

היא עוד שניה בת מצוה!

אבל מה שטוב לך

בן חמש ובת שנה

 

כשירגיש לי פחות מתאים אני אפסיק

בד"כ זה בא מהילדים הצורך בפרטיות כשמתחילה מודעות לגוף, וזה גם מקביל לרכישת המיומנות של להתחיל להתקלח לבד.

לי מאוד חשוב לייצר הפרדה מייד כשמתחילים סימנים ראשונים לחוסר נוחות מצד הילד כדי שלא נפספס את בפעם הראשונה שהחוויה של ביוש או חוסר פרטיות תפגע בו ותיצרב בו כזיכרון לא נעים.
כל עוד הגדול נינוח ואוהב את המקלחות המשותפות ומתעסק בעניינים אחרים לחלוטין ולא בגוף אני לא רואה כל בעיה.

אני מעצמי נגיד לא היה אכפת לי נגיד עד גילאי 3

אבל בעלי ממש לא אוהב את זה..אז מכבדת🙂

הבת שלי עכשיו בת 4 והוא בן 6 ניראלי כבר פחות מתאים

 

מטעמי צניעות. אבל אם כן נראלי הכי מתאים עם לבנים או מכנס קצר כמו של בגד ים

כיתה א זו נקודת זמן להפרדה, לא משנה המין
מי שרוצה לפני מוזמן
ככל שהילדים גדלים יותר קל לי להפריד את הקטנים

זו סיטואציה שהכי מרימה להנחתות ללמידה ספונטנית על הגוף ועל פרטיות

הקטנצ'יק מפחד להתקלח לבד, רק עם אחותו/אחיו הגדול יותר