פורום הריון ולידה (עמוד 1255)

תודה שאת מעדכנת ❤️💕
תמשיכי לדאוג לעצמך 😘

שרק ימשיך להיות לך טוב אהובה ויקרה

אמן אמן, תודה!

בע"ה שימשיך ויהיה יותר ויותר טוב

שתמיד תהיי בסדר ואפילו מצויין! ❤

בראש ובראשונה, זה שהוא כל כך לא איתך,
ומעבר לזה - שכל כך קשה להגיע אליו, לתקשר איתו.
ברור לי שזאת מציאות לא מתוקנת - שזה לא בסדר, ואי אפשר לנהל ככה זוגיות, לא כל שכן בית מתפקד. אבל אני גם יודעת שאנשים לא משתנים דרמטית אם "עושים להם שיחה". זה בדרך כלל רק מזין את התסכול שלא מקשיבים לך.

אני חושבת שבתור התחלה, דאגי לטוב של עצמך.
1.
כשאת מבקשת ממנו משהו כשהוא בפלאפון - זה כמו לצעוק לילד מהצד השני של הבית. הוא לא שומע, גם אם אמרת את זה בתוך האוזן שלו.
תעשי "שני וי כחולים" כשאת מדברת איתו. בקשי ממנו שיסתכל עלייך, צרי קשר עין וודאי שהוא הבין. שאלות כמו "תוכל לתלות כביסה בבקשה? (...) אתה יודע איפה האטבים?" ולצפות לתשובה אינפורמטיבית. אל תצפי שיבין אחרת.
2.
לכי לישון כשאת עייפה. אל תחכי. הודיעי לו שאת הולכת לישון בשעה X, והוא מוזמן להצטרף. שעות השינה שלך חשובות. בהמשך, תוכלי להגיד "אני רוצה ללכת לישון בקרוב. מתי נגמר משחק? (...) תרצה ללכת לישון איתי בסוף המשחק? (...) בכל מקרה אני אלך לישון לכל המאוחר עוד חצי שעה. לילה טוב!"
***
מבחינה פרקטית, אני מאמינה בזה שאי אפשר לשנות אנשים. אם יש לו נכונות, אפשר לשים גבולות (לחסום את הגישה לאפליקציה החל משעה מסויימת, למשל) אבל זה לא יעבוד אם הוא לא איתך בזה, ורוצה את ההגבלות האלה.

בטווח הרחוק, הייתי מציעה לנסח לעצמכם דרך פעולה. כלומר, את יכולה להגיד "אני רוצה להגיד לך משהו, דבר איתי כשאתה פנוי" והוא אחראי להגיד לך "כן, עכשיו אני זמין להקשיב לך" (למשל, בין משחקים). זה נותן מקום לצרכים של שניכם, במסגרת הכוחות שיש לכל אחד להביא לקשר.

רק טוב שיהיה לכם!

והאמת שכן, דיברתי איתו על זה כל כך המון פעמים..
וכן, המון פעמים לפני שאני מדברת איתו אני שואלת אם הוא פנוי להקשיב המון פעמים זה עובד.
אבל מבאס אותי שזה ככה. אני לא יכולה אף פעם לדבר איתו אם לא הסבתי את תשומת ליבו אליי... יש בזה משהו מעצבן שאני צריכה לרדוף אחרי כמה דקות פנויות שיהיו לו בשבילי..
אני פשוט באמת קצת בבאסה..
ומעצבן אותי שמשחקי כדורגל הם בראש סדר העדיפויות שלו ורק אח"כ כל השאר.זה ברמה שזה משפיע על מצב הרוח שלו ואם הקבוצה שהוא אוהד הפסידה אז הוא יהיה במצב רוח רע ורוב הסיכויים שנריב על משהו.
ואני מתעצבנת מזה כי מה הקטע להיות ככה בגלל שקבוצת כדורגל הפסידה כשיש לנו דברים פי אלף יותר חשובים שהם החיים עצמם ודברים שאנחנו צריכים לדאוג להם בתור הורים כרגע..
זה לא שלא שמתי לב לזה בדייטים אבל היינו נפגשים לכמה שעות נגיד והוא היה אולי פעם אחת בודק משהו שקשור לכדורגל.. וזה היה בסדר לא נורא בכלל..
רק אחרי שהתחתנו קלטתי את חומרת המצב..מבאס ממש לצערי.. זה נותן לי תחושה שהתחתנתי עם ילד שלא התבגר במיוחד שגם ככה את הכל אני עושה.
לפעמים כשהוא הולך למילואים אני אפילו קצת שמחה כי אני יודעת שיהיה לי קצת יותר רגוע ולא יהיה מישהו שאני צריכה לדאוג לו ומישהו להתווכח איתו ומישהו שלא מקשיב לי. אני גם ככה מנהלת את הכל לבד בבית.

1. אין סיבה שתהיי בתחתית סדר העדיפויות. לא שלו ולא שלך. אם קשה לך והוא לא שותף - זה הזמן לחשוב איך את מקלה על עצמך.
לא כתבת במפורט לגבי מס ילדים, עבודה, מצב כלכלי וכו - כל מה שתוכלי לעשות כדי להקל על עצמך זה הזמן. מדיח, מייבש, חד פעמי, שואב, מנקה, אוכל קנוי, ניקוי בש, לא יודעת מה..כל מה שעולה בדעתך שיקל עליך. זה שהוא לא עושה לא אומר שאת צריכה לעשות הכל.

2. שקלת טיפול זוגי? דיברתם על זה? איך סדר העדיפויות שלו חוץ מכדורגל? אתם הורים? את באמת מתארת קושי, ואם את מעדיפה שלא יהיה בבית אז אני מבינה כמה זה עמוק וכואב ומאכזב, ובאמת לא מצופה ממנו להתנהג כך. בלשון המעטה.

3.לדעתי, שחררי את השיפוטיות לגבי הכדורגל. עד שתגיעו לטיפול והוא יוכל לראות את הצד שלך, (שלא נוגע בכלל לכדורגל, אלא לזה שאת לא מקבלת יחס) כרגע זה מה שמוריד ומעלה לו את מצב הרוח מדי פעם. אבל בזה שאת נכנסת איתו לפינה של - למה זה בכלל מפריע לך? את כבר בפלונטר לדעתי. כי מלבד הכדורגל, עכשיו גם חוסר ההבנה שלך בעניין.
את צריכה שהוא יבין שאת רוצה שיתייחס אלייך. אם תכניסי את הכדורגל לדעתי הוא ירגיש שאת רוצה 'שליטה' כשאת למעשה רוצה יחס.
הוא טוען שהוא מתייחס? הסברת לו שזה העניין? את בכלל מצליחה לשים את האצבע על זה שזה לא הכדורגל? כי ממה שאני יודעת, כל מה שמקבל יחס שהוא לא אנחנו בעיני הבעל, מהווה תחרות. ואת גורם התחרות אנחנו רוצים להוציא מהמשוואה. אבל לא תמיד זה אפשרי או נכון.

להקל עלייך באמצעים טכניים, לבקש את הצרכים שלך בענייניות בלי להעמיד מול זה את ההתמכרות (קשה בטירוף, אני גם נופלת בזה) כדי שזה לא יהיה ממקום מאשים אלא מבקש (ולא מתחנן, לא לחכות לקצה היכולת כדי לבקש, לבקש כשעדיין יש לי אפשרות לשמוע לא ולמצוא דרך למלא לי את הצרכים..) וטיפול זוגי שיאפשר לו לראות בעצמו מהצד איך זה נראה, כדי שהוא בעצמו ירצה לעשות שינוי. 

אפשר גם להגיד לו (שוב בלי שיפוטיות, שירגיש שאתם באותו הצד), תשמע אני מבינה שאתה צריך לשחק הרבה זמן, מתי בכל זאת תוכל לפנות לי/לבית שעה שמיועדת ל---? 

לא אומרת שזה תמיד עובד אבל שווה לנסות, בלי להתאכזב מדי אם לא ילך - כי כמו שאמרת, זו התמכרות, ומאוד קשה להיגמל ממנה בלי עזרה מקצועית. שווה לנסות קצת לגייס חמלה לזה. 

 

אין בדברים הללו הצדקה של המצב, ברור שזה קשה ממש, כואב ומעלה רגשות קשים מאוד וזה שכולנו מכורים ברמה זו או אחרת לא מורידה את הקושי. אם זה מוגזם לכם זה מספיק, לא צריך להיות חריג או לא נורמלי כדי לרצות בשינוי ובטיפול שיעזור בכך. ובעיני שווה לנסות גם ככה לשדר לו את זה, לא "אתה לא נורמלי" אלא "לי זה קשה, בוא נמצא פתרון, בוא נעשה שינוי בהרגלים שלנו". 

 

המטרה בעיני היא 2 דברים - למצוא איך לך יהיה יותר טוב במצב הקיים גם עם עצמך, בבית ובזוגיות (כי זה לוקח המון זמן לשנות, וגם אין הבטחה אפילו למי שהכי רוצה לשנות שזה יהיה לגמרי לשביעות רצונך) וגם איך לחזק את התחושה שאתם באותו הצד ואותו האינטרס כדי שהוא לא יפתח אנטי וירצה לעבור שינוי.

(יש לפעמים הכחשה מאוד גדולה של אדם לעצמו שהוא מכור/צריך עזרה לווסת את עצמו, זה מאוד מוריד את הביטחון - שאין לי שליטה על עצמי ואני צריך עכשיו טיפול, וב. שאני גורם כזה צער גדול למשפחה שלי. ולכן צריך לפעול בחכמה. אם לא תצליחי לשכנע ללכת לטיפול זוגי בהקדם, שווה לנסות להתייעץ לבד עם איש מקצוע מהתחום כדי שינחה אותך איך לדבר איתו ולא להמשיך "לדחוף קירות בטון" כדי שלא יגמר לך הכוח מזה וגם שהזוגיות שלכם תישמר למרות הבעיה)  

וב"הצלחה רבה @אלסה יקרה

במיוחד בתחילת נישואים הרגשתי כמוך, בעלי גם מאוד אוהב כדורגל עוד מרווקות. בשנים הראשונות כשהיה את ליגת האלופות הייתי מתחרפנת: "איך הוא מעז ללכת לראות משחק ולהשאיר אותי לבד כל הערב??? ולפעמים שאלך לישון לבד, כי זה נגמר מאוחר. "היינו רבים על זה הרבה, נראה לי אפילו ביקשתי ממנו לשאול שאלת רב חחח.לא יודעת למה, עכשיו זה מצחיק אותי.
שום דבר לא השתנה הוא עדיין משחק, הולך מדי פעם לצפות ואפילו יש לו יום מיוחד שפירגנתי לו שהוא משחק בפלייסטישן עם חברים.

מה שעזר לי לשחרר:
להבין אותו.להבין שזה הצורך שלו.
הוא שיתף אותי פעם שזה הפורקן שלו, זאת הדרך שלו להוריד את המתח אחרי יום עמוס. וגם שנינו חזרנו בתשובה וזה משהו שמחבר אותו לעצמו של פעם בלי כל העול של המצוות ושל המשפחה..
ועוד משהו, לא משהו שהוא אמר לי, אבל אני בעצמי משערת.לגברים חשוב לחוות הצלחות ביום יום שלהם וכשלא הולך ויש כשלונות, הם בורחים למשחק כדי להרגיש קצת "וינרים".

עכשיו זה לא שאני מסכימה עם זה שזה נכון לברוח לעולם הדמיונות הזה של המשחקים. (למרות שיש גם יותר גרוע כמו עישון, אלכוהול וכו')
יש דרכים הרבה יותר בריאות וטובות לפרוק מתח ולחוות הצלחות כמו לימוד תורה, ספורט או בילוי זוגי או שיחה מאשר להיות תקוע בטלפון.
ואני מטפטפטת לו את זה, אבל לא בזמנים שאני עצבנית, דווקא בזמנים שאנחנו בטוב, מספרת איזה הרצאה ששמעתי וכו'. לא מדברת על כמה הכדורגל זה רוע ודמיונות, אלא יותר על הדברים הטובים: כמה חשוב לשמר את הזוגיות, כמה חשוב זמן איכות עם ילדים, נם גדלים כל כך מהר, ואיזה כיף שיצאנו וכמה זה עושה טוב,כמה חשוב לקבוע עתים וכו' .
אבל בסוף, יותר מכל שיחות מוסר, אני חושבת שזה הדוגמא האישית שלי. סתם לדוגמא: בקטע של השינה השתדלתי תקופה לקום מוקדם (וכמובן ללכת לישון מוקדם בשביל זה) הייתי קמה רעננה ואפילו לפעמים מספיקה לעשות הליכה. והוא היה קם עייף ממש אחרי שהלך לישון מאוחר (כי היה תקוע בטלפון בענייני עבודה או כדורגל או שחזר מאוחר מפלייסטיישן) ולאט לאט בלי שום מילה שלי הוא אמר לחברים להקדים את המשחק וחוזר בשעה סבירה יותר ואומר לי שחשוב לו ללכת לישון מוקדם וכו'.

ועוד כמה דברים אחרונים (יואו! חפרתיי!!!)
אתם קובעים לפעמים דייט זוגי ויוצאים החוצה? אצלנו זה ממש עובד (בבית הטלפון יותר נגיש ויותר קל לברוח אליו) למרות שלפעמים קשה למצוא בייביסיטר, זה פשוט מרענן כל כך את הזוגיות!
לך יש משהו שממלא אותך? בלי קשר לבעלך.
תחביבים/ ספורט/קריאת ספר/שיחה עם חברה..ואז גם כשבעלך "נעדר" את עושה דברים שכיף לך ופחות מתרגזת מזה. כי לך יש "עולם ומלואו" בלי קשר לבעלך, הבעל הוא הדובדבן שבקצפת.
אני די נהנית מערבים האלה שבעלי משחק בפלייסטישן, לפעמים מזמינה לי אוכל שאני אוהבת/ לפעמים מדליקה מוזיקה שלא בסגנון של בעלי ושרה חחחח/ שותה משהו/ רואה סדרה ולפעמים גם הולכת לישון ממש מוקדם!!!

בקשר לעזרה שלו הבנות כבר ענו לך, אז לא אוסיף, כי גם ככה חפרתייייייייי, תודה טם הגעת עד לכאן.

תודה על העצות החכמות אני אנסה ליישם אותן..
והלוואי. בעיקרון אני מאוד מבינה שזה מה שעושה לו טוב אבל קצת מבאס שזה המון על חשבון הבית.
יש ימים שאני חוזרת מותשת מהעבודה והוא יהיה יום שלם בבית(עובד מהבית לפעמים ועבודה מאוד גמישה) והוא לא יעשה כלום בבית וגם אח"כ אני זו שאצטרך להעסיק את הבת שלנו ואמשיך את שגרת הערב בלי שהיא יציע לעזור.. כשהוא במשחקים הוא לא רואה אותי ואת הקושי שלי בכלל וזה מבאס מאוד. ולא משנה כמה פעמים ביקשתי והסברתי בכל יום אני צריכה להגיד מחדש שאני צריכה שיעזור לי ומבאס שהוא לא רואה אותי בלי שאני אומרת שאני צריכה עזרה וגם אז צריך להגיד כמה פעמים עד שקם.
וכן השינה המאוחרת שלו גם פוגעת בי.. כי בצהריים הוא כבר עייף מאוד והולך לישון וזה מצב שבאמת אין לי איך להתמודד איתו כי גם כשזה קורה אני זו שנשארת לבד שוב פעם לעשות הכל. ומבאס שהבחירות השגויות שלו פוגעות בי גם.
וקצת מדכא להגיד אבל כן, יש לי תחביבים אבל אין לי זמן לזה כשיש לי זמן פנוי אני עושה את המטלות של הבית..
אבל תודה רבה כל העצות אני בהחלט אנסה ליישם כמה
תודהה

אל תעשי את המטלות של הבית על חשבון תחביבים
ותצאי ותדאגי שישמור עליה תסכמו מראש, או להשתמש בבייביסטר.
יש את התחום של היחס שלו, שזה דבר אחד
ויש את התחום של העומס בבית, שזה דבר אחר בעיניי והם לא חייביםאו צריכים להיות תלויים זה זה בזה.
אל תוותרי על עצמך ועל מה שממלא אותך. זה אחד הגורמים הכי גדולים למרמור, עצבות ודכאון.
האושר שלך בידיים שלך. גם בלי קשר אליו

התמכרות, חוסר הקשבה, בעיות בתיעדוף משימות מדליקות כמה נורות.

תודה רבה לכולן! אני בע"ה אבדוק את כל העצות!!
תודה רבה!

את עובדת עכשיו ורוצה לעזוב מקום עבודה?

עכשיו התפטרתי, ואני עוברת למשרד אחר.
עדיין מגיעים לי פיצויים?

צריך לוודא אם זה שאת עוברת לעבודה אחרת משנה

או יותר קרוב לבית וכד'

את יכולה להגיד שזה לצורך טיפול בילד ולקבל את הפיצויים

אם לא מעסיק יכול לא לתת.

אנ פעם עזבתי לצורך לימודים אז קיבלתי כי לא אמרתי שאני הולכת ללמוד.

ביקשו ממני להגיש מכתב התפטרות רשמי בשביל המסמכים. אז מה אני כותבת שם על זה?

את יכולה להוסיף בשל המרחק של מקום העבודה מביתי הדבר אינו מאפשר לי טיפול בתינוק.

 

הצלחה רבה!!

לא מאפשרת לך לטפל בתינוק.
את יכולה פשוט לכתוב שזו עבודה שקרובה יותר לבית.

אז הוא יכול להתחמק מתשלום. בפועל זה לא קורה ולכן את יכולה לקבל.

אני עשיתי את זה

שזה לטובת גידול הילד
ואז מגיע לל כל הזכויות
פיצויים מתחלקים לך חלק במשכורת וחלק בקופה למשיגה
מעבר לזה פדיון ימי חופש

רק תנזי שהבוס הישן לא יגלה שאת עוברת למקום אחר.. כי אז יכול לא לשלם לך
עקרונית מומלץ להמתין קצת בין לבין

או איזה גוף ממשלתי שקשור לא יעשה בעיות? כי הם יראו שאני כן מתחילה מקום אחר, ולא נשארת בבית.
לבוסית כבר אמרתי שמצאתי מקום אחר😬
אבל לא חושבת שהיא תעשה בעיות...
מה זה אומר להמתין קצת?

אם יגלה
להמתין חודש כאילו פלוס מינוס אבל את לא חייבת..

מצאת עבודה או שאת רוצה להתפטר?

אם הפרישו לך 8.333% אחוז מה שמאוד מקובל היום אין שום משמעות אם את מפוטרת או מתפטרת

אם הפרישו לך 6% אז כן יש פיצויים וזה מהגיס האישי של המעסיק אז אמור להיות מאוד אכפת לו אם את קבלת עבודה אחרת...

כל עוד לא מדובר מעל מרחק מסוים, לא מגיעים פיצויים בגין פיטורין

יש כל מיני שילובים ממש יפים

מתחילה לשמור לי, אולי נכין עם זה קישוט לסוכה

אמאלה פחד מוות!!!!
וואו אני רועדת פה בשבילך, רעידת אדמה זה הפחד שלי.
מפחיד!! אבל ב"ה שעבר בשלום, ואתם בסדר.
תפילות. רק טוב אהובה❤️

ב"ה שאתם בסדר...
חיבוק על החוויה❤️

@פרח חדש זה במקסיקו 

ב''ה כבר נרגענו ונכל בסדר גמור

מקווה שכולכם בסדר עכשיו

אצלי היא מתחילה קצת לגרור כסאות, לפעמים נעזרת גם בעגלה של הבובות... אפשר גם בגב של הבימבה . אצלי לא עובד ההליכון שקונים.. אבל היא עדיין רחוקה מאוד מהליכה..

כאילו עוד רגע הוא הולך..
הוא יכול גם לעשות צעד אחד..
אבל זה לא מתקדם

ובאיזשהו שלב בהדרגה לעזוב את היד תוך כדי הליכה

הוא כבר ידע ללכת אבל פשוט לא העיז וכבר היה בן שנה ו7, שנה ו8.. עד שחג אחד אבא שלי הלך איתו בלי הפסקה מסביב לבית ויום אח"כ הוא שכח שפעם הוא זחל..

לפעמים הם מפחדים לעשות צעד בלי להחזיק משהו ביד.

ללכת עם עגלה של בובה או משהו כזה. אפשר לשים משהו כבד בפנים שיהיה יותר יציב.

לתת להחזיק משהו ביד. זה נותן להם תחושת ביטחון שהם מחזיקים במשהו.
ככה הבת שלי התחילה ללכת. היא החזיקה עטיפה גדולה של איזה בגד, והתחילה להסתובב איתה בבית.

לשים משחק על שני כסאות, שצריך להעביר מאחד לשני (למשל חלקים הכסא אחד קופסה הכסא השני). הכסאות צריכים להיות במרחק של צעד, ככה שהוא יעבור כל פעם מעבר לכסא ויהיה לו יותר קל לעמוד ולעשות את הצעד לבד, במקום כל פעם לרדת לרצפה.

השיטה שעבדה אצל הבן שלי- לקבוע תור לפיזיותרפיה, וכמובן שעד שהגיע התור הוא כבר התחיל ללכת...

בדיוק הבת שלי מתחילה עכשיו ללכת, להפתעתו מוקדם משאר הילדים.

לכתוב פה בפורום.. תוך כמה ימים בע״ה מתחיל ללכת.
סגולת הפורום.

לטפל בנוזלים באזניים

ספטיל
ולתלות הפוך בשמש

סבון כלים
ואניש
לפעמים כביסה ועוד אחת והמתנה זה יוצא

שניסיתי כמה כביסות?

הורדתי פעם משמלה שקיבלתי ממישהי.
מרחתי משחה מאוקסיגן וא.כביסה.
וכיבסתי רגיל+קליה.
אחרי זה עשיתי הפוך.

על שמלת שבת שחמותי תפרה לבת שלי.
אחרי בערך ארבע כביסות המשימה הוכתרה בהצלחה!
מה בערך ניסיתי: לרסס סנו אוקסיג'ן, לכבס, לתלות בשמש. דהה אך לא ירד לגמרי. לרסס תרסיס של יעקבי, לכבס, לתלות בשמש. דהה אך לא ירד. יכול להיות שהיה עוד סיבוב דומה. ולבסוף הכנתי משחה מהאבקה במיכל הורוד של קליה ואניש, מרחתי, השארת כחמש דק', שפשפתי וכיבסתי - הכתם ירד לגמרי!
(אז העצה היא אולי מראש להשתמש במשחה מהאבקה של קליה ואניש...)

יש לי של הכביסה הלבנה של וניש, יכול לעזור או לקנות את הורוד?

שלא יהרוס את הבגד.

חושבת שזה עשה לי כתמים בגד צבעוני בעבר.
אבל יש להם גם חומר לצבעוני

וממש לא הייתי משתמשת בחומר מלבין
לגינס יש נטיה לדהות...

לכבס
ולשמש

עלול להציף את התוף במלא קצף ולתקןע את המכונה

לכביסה

לי יש נסיון טוב עם סנט מוריץ כבר כמה פעמים
אבל שמתי רק שלא היה לי מה להפסיד...

יש מצב שלא ירד ולפח נראה לי

נגיד אם את מדברת אליה ומשחקת קצת עם הפה והאף שלה עם האצבע שלך-
האם היא יכולה פתאום להגיד גוגי דודו אה ?
האם כשקוראת בשמה או אומרת משהו מסתכלת עלייך ?

היא מעולם לא אמרה שום דבר אחר חוץ מ- ״אהההה״
היא אומרת המוןןן ״ahh” “ehhhh” לעצמה וכשמשחקת
אם אני משחקת איתה היא צוחקת ויכולה למלמל ״אהה״

הפנים שלו שיראה את הצליל שיוצא מהפה

יש לך אינסטגרם?
יש קלינאית תקשורת ממש מקסימה שעונה גם בפרטי התייעצויות וכו
למשל אני סתם מתכתבת איתה על כל מיני דברים שהבן שלי הוגה והאם נחשב מילה וכו׳
והיא גם ממש מרגיעה ומסבירה באיזה גיל צריך להגיד צלילים

לדעתי בגיל 8-10 חודשים מתחילים צלילים יש לה פוסט על זה. ככה שהיא עדיין בטווח התחתון יש לה חודשיים לזה אז אל תדאגי ❤️

מסתכלת עליך, מפיקה קולות, מחייכת, צוחקת אז אין משהו מדאיג ברמת החרדות. אבל תפני לבדיקת שמיעה.

וגם אם נגיד שני אנשים צוחקים בלי שהיא מעורבת בצחוקים - היא ממש ממש נעלבת ובוכה בכי נעלב

תדברי איתה פנים מול פנים, תדברי איתה כל הזמן למשל: עשית בטיטול, בואי נחליף לך, הינה רגל חמודה, עכשיו את נקיה ועוד. תוך כדי ההתנהלות היום יומית שלכן. תנסי משחקי קולות, את עושה אה, היא עושה אה, את עושה בה ומחכה רגע. כשהיא במצב רוח טוב. ובכללי דו שיח כזה, גם אם רק בצלילים שהיא מפיקה. הכוונה- לדבר בתורות: היא אהההה ואת אהההה, היא אה, את אה.

זה באמת מלחיץ מה שאת כותבת

כדי לשלול. רוב התינוקות עברו סינון שמיעה בבי''ח. אבל יכול להיות שבינתיים הצטברו נוזלים באוזניים. הבן שלי סבל בגיל הזה מדלקות חוזרות.
תינוק שלא שומע טוב יתקשה בהפקת מגוון צלילים. אם יודעים שזה בגלל בעיה בשמיעה אז יודעים לעקוב ולהבין שזה הגיוני שיש קצת קושי.
בכל מקרה זה לא איזה פער משמעותי ומלחיץ כרגע לפחות לפי התיאור של לנה.

אין מה לעשות בגיל הזה חוץ ממעקב
אז בשסיל מה לבדוק?

יש משהו בשמיעה שדורש התייחסות יותר מנוזלים וכדאי לדעת. למרות שזה נדיר.
וגם לפעמים אם הכל תקין בשמיעה ובאמת יש פער משמעותי (לא מה שהפותחת תיארה) אז גם כדאי לשלול שמיעה ולפנות לאבחון ולטיפול.

צריך לטפל בנוזלים...
לבכור שלי היתה ירידה השמיעה בגלל נוזלים, הפסקנו מוצרי חלב ועבד.

לשים אותה מול הפנים שלך ולומר הברות במוגזם.ולתת לה לנסות.

תכלס לא הייתי דואגת.
בגיל שנה מצופה מהם לומר 10 מילים יותר נכון הברות לדברים מסויימים. (כמו מה לאמא. הם לאוכל). יש לה 4 חודשים!

כי הייתה עסוקה במיליון דברים
זחילה, עמידה על 6, יש לה כל מיני מקומות בבית שהיא זוחלת אליהם ועושה דברים קורעים מצחוק (לא מפרטת מחשש לאאוטינג חחחח) ו2 שיניים! שהשיניים גרמו לה לאיזה חודש וחצי במצטבר של בכי וישנוניות
אבל בטח לכל התינוקות זה ככה ובכל זאת הם כן ממלמלים

הרופאה שהיית אצלה זו רופאה התפתחותית?

במקביל לטיפת חלב
אצל רופאת התפתחות היינו כשהייתה בת 4 חודשים בטיפת חלב
אבל הרופאת ילדים שאלה את אותן שאלות (פשוט שמתאימות לגיל 6 חודשים)

בד"כ זה קורה פתאום.
תספרי לה סיפורים. תתמללי לה הרבה (עכשיו הולכים להתקלח. אמא מנקה אותך עם סבון ומים. וכו')

שתינוקות שמתעכבים בהליכה יתעכבו גם בדיבור. ואחרי שהולכים פתאום מתחילים לדבר. בדיוק בגלל מה שאת מתארת, שהם עסוקים בדברים אחרים

ודווקא באמת יש תאוריה, ואני ממש רואה על ילדים שלי, שבכל תקופה ילד מתמקד בהתפתחות בתחום אחר
לדעתי כן תנסי לשים לב אם משמיעה בכלל צלילים כמו da, le, ma כי מלמול ממש כמו דהדה זה בסדר עד 10 חו', ואם גם זה לא אז תקבעי בדיקת שמיעה, מקסימום תבטלי אח"כ.

התכוונת בטח בגיל שנה וחצי, בגיל שנה מצופה שיתחילו מילים ראשונות אבל לא עשר

מזמן לא היה לי ילד בגילאים האלה.

מצופה 5-10 מילים

בגיל שנה וחצי. גם אם הן לא שלמות ולא מדויקות.
אבל גם הטווח התקין בגילאים האלה מאוד רחב וצריך להסתכל על ילד כמכלול. אם רואים הבנה טובה, תקשורת תקינה ועשר מילים עם כיוון לעוד זה שונה מאשר לגרד בקושי חמש מילים ועם עוד סימנים מדאיגים.

בגיל שנה וחצי שהיה להם פחות מחמש מילים, ובגיל שלוש ההתפתחות שלהם הייתה תואמת גיל.
אני מרגישה פעמים רבות שהנורמות על דיבור וצלילים בגיל הינקות מחמירות מידי (מחקרים מסוימים למשל נעשו על בנות ועל מקרים יחידים ו הם הוסקו מסקנות)
למה זה מפריע לי? כי דאגה להתפתחות הץינוק יכולה לפגוע בהתקשרות והילד מרגיש מתח סביב הגידול. שלא לדבר על על המצב הנפשי של האמא.
וזה כאשר בגיל הינקות אין באמת מה לעשות, ובטיפול בגיל הזה לא יעיל מספיק יחסית לעלות, וזאת כמובן לדעתי ולתפיסתי

זה פלונטר כזה

שלי בן 9 חודשים כמעט 10
ועכשיו כשקראתי אותך תהיתי לעצמי אם יש לו הברות.
הוא מקשקש, זה כן
איזה סוג הברות? לא התעמקתי...
אז מה שבאה להרגיע - שנשמע לי ממש בסדר, תהיי ערנית בהמשך, תתמללי וקצת יותר תדברי איתה כמו שכתבו לך, אבל אל תקפצי בדמיונות רחוק..
)איכשהו השלבי התפתחות לפי הספר אף פעם חא נשמעים לי תואמים לילדים שלי ולילדים בסביבתי)

כזה - בבבב, behhh, baaaa
ואפילו היו כמה בהבהה
מתרגשת

מגרנה זה דבר נפוץ בזמן מחזור בגלל השינויים ההורמונליים.
ממליצה לך להיכנס לחדר חשוך ולנסות לעצום עיניים מניסיון שלי זה הדבר היחיד שעוזר לי לפחות..
עוד דבר שמתי לב שאם אני מחכה עם לקיחת הכדור לכאב ראש כשכבר ממש כואב לי זה לא עוזר לי ואם אני לוקחת כשרק מנצנץ הכאב זה עוזר לי. אז למדתי לזהות מצבים שבהם אני אוכל להתמודד בלי לקחת כדור נגיד אם זה כבר ערב ואני יכולה להיכנס למיטה אז אמנע מכדור אבל אם זה בוקר ואני יודעת שיום שלם לפני ואני צריכה לתפקד אני מעדיפה לקחת כדור וכן יוצא לי תקופות שאני ממש לוקחת הרבה יחסית אבל מעדיפה ככה מאשר להיות בלי יכולת לתפקד..

לקחת כדור לפני שמתחיל כאב חזר.

כשמרגישים אותו מתחיל להגיע...

ואם לא לקחתי אז- מה שעוזר לי זה לקחת 2 אקמול/ אדוויל וללכת לישון. אחרת זה לא תמיד עובר אפילו עם שנת לילה...

 

תרגישי טוב!!!!

כדור (לפעמים מספיק אפילו אקמול) ולישון.
בד"כ כדור בלי לישון לא עובד, ולישון בלי כדור לא עובד😏

תינוקת שמתעוררת פעמיים או שלוש לינוק

אצלי לפעמים גם שינה קצרה עוזרת...
תרגישי טוב!!

@אני זה א

@חמדמדה

@norya

@דובדובה

קרה לי קבוע באותו יום - בסוף המחזור, כשהייתי תקופה על גלולות. כשהפסקתי עבר כלא היה

חוש הטעם- אפשר כל מאכל/ שוקולד/ עוגה שהוא אוהב

חוש הריח- אולי מפיץ ריח לרכב או משהו כזה

חוש הראיה- משקפי שמש?

חוש המישוש - משהו שקשור לעיסוי, כפפות, כל חפץ עם מרקם מעניין שנעים למשש..

טעם - כבר כתבו.. משהו טעים שהוא אוהב..
ריח: בושם, דיאודורנט, ריח לרכב, בשמים להבדלה
מישוש: (הסתיו מתקרב ומתקרר.. אזכרבולית נעימה, גרביים, קפוצון, פיזמה... או דובון פרווה חמוד..
ראיה: אולי פנס, מנורת לילה,

אני עשיתי פעם לבעלי!!!

 

מישוש- בית מזוזה חדש או כיסוי להגה לרכב או קרם ידיים

ראיה- מראה קטנה (אפשר של התפילין), תמונה משותפת

ריח- בושם, מפיץ ריח

טעם- משהו טעים...

 

לגבי הברכה- שתמיד נרגיש ונהיה יחד בכל חמשת החושים!

@עודהפעם

@באר מרים

@מאוהבת בילדי

@מחי

 

אשמח לרעיונות נוספים כל מי שיכולה!

לא מרפה שתיהיה בריאה

לא מכירה...

@אמהלה תודה על העזרה!

מאז ומעולם בערך.. היא והבחילה באות בלי להזמין, לפחות היו מביאות איתן את החברה הריון, אבל הן באות לבד, ועוד בלי לדפוק! חופשי!

מציעה לך לבדוק דלקת בכיס מרה, זה יכול להיות תסמין...
בעז"ה כלום ושום דבר אבל תתייעצי עם הרופא/ה שלך

בדיוק יש לי עוד תור לרופא ריאות.. אני קבוע עם אומפרדקס.. אבל תודה! אבדוק גם את זה.. אמא שלי חושבת שאני צריכה לעשות בדיקת גסטרו. אחותי בדיוק עשתה והיא סובלת גם מאוד מבחילות וריפלוקס מבוגרים..

ורופא אמר לי שזה קשור, ושיש לי ריפלוקס..

הקטע היותר מעניין שאחרי ההריון זה ממש עבר לי😳

בעזרת אומפרדקס. מומלץ בחום רב.

כשממש צריכה

זה הקישור

יש לך של מולינקס שמגיע עם כל מיני סכינים. אם זה רק לצורך קיצוץ ירקות אולי עדיף לך

מה שלא קריטי לי זה מה שמיקסר עושכ שזה יש לי.
הקצפה, לישה זה אנלא צריכה

ראיתי שמוכרים שם מעבד מזון 10 חלקים ב349. לא זוכרת איזה אפשרויות הו בו
זה 20 שח יותר. אבל יותר כח בוואט.

לא יודעת איזה דגם בדיוק..

לא הוונתי למה התכוונת סכין של גירוד?

יש לבראון 4 סכינים: הם מסומנים a,b,c,d
שניים מהם פורסים פרוסות: עבה ודק
שניים מהם מגררים עבה ודק.

שלושה מהם מגיעים על המעבד מזון, והלהב שמסומן b לא מגיע. לא ברור לי למה..
זה הלהב של הפרוסות העבור ואני פשוט קניתי אותו בנפרד כי הוא ממש שימושי לי.

יש לי הרבה שנים מעבד מזון של בראון ואני ממש מרוצה ממנו.

לפי התכולה בקישור, אכן אי אפשר להבין בוודאות שיש את הפומפיות לגירוד.

לפי קישור של מוכר אחר, יש הכל.

לכן צריך לוודא שבמארז שנמכר דרך הסופר פארם גם יש הכל.

התכולה שפרסם יבואן אחר:

מעבד מזון FP3010 Braun

על הסנטר זה יכול להיות מרטיבות ממושכת.

להיות מריור ואולי פטרייה

רק במגע עם החביתה זה קרה

כן עבר אחרי כמה ימים.. אבל גיליתי שזה מהשמן זית ולא מהביצה

היא הרבה פעמים אוכלת דברים עם שמן קנולה. קבעתי תור שוב לרופא, יכול להיות שזה פטריות. כי זה התפשט גם למצח פתאום

או שאתם אוהבים שזה מטוגן חלקית?
אולי משהו בביצה גורם לה גירוי וכדאי לטגן עד הסוף

ואם את בקטע טבעי אז ארניקה ג'ל

ואיפה משיגים את המשחה השניה שאמרת?

אם יש צורך שם עדיף לתת טיפות.

כן והכל בסדר

הרופאה לא התרגשה בכלל ואמרה שזה יעבור. למרות שאמרתי לב שעבר כבר הרבה זמן... אמרה שאין צורך לשים על זה משהו וזה בסדר.
תודה שוב לכולן

ונולד רק ילד אחד...

לא תמיד שניהם נקלטים.

אבל לא יודעת מה לומר לך...

הצלחות!

ככה גם לא כל ביוץ כפול יוביל לתאומים. יכול להיות שאחת תופרה ואחת לא, יכול להיות ששתיהן יופרו ואחת לא תצליח להשתרש, יכול להיות ששתיהן לא יופרו ולא יהיה הריון בכלל.

ואם כן, ובעז"ה תזכי בברכה הכפולה הזו, אז הקב"ה גם ישלח לך את הכוחות!

לבדוק הריון..

לתת יותר משימות כיתתיות ולשבת...
ולחתום מירידת מים באמת מלחיץ, אני לא אשכח שבאולפנא הייתה לאחת המורות ירידת מים

גם זה לא מוכר לי מההריונות הקודמים אז זה מבלבל...

אבל אין ברירה...

לשים על השולחן באופן קבוע בקבוק מים פתוח/כוס מים ואז אם את מרגישה פתאום ירידת מים. פשוט לשפוך "בטעות" את המים על החצאית. הסוואה מעולה 

במיוחד שאצלי כל הלידות מתחילות בירידת מיםם...

איזה שבוע את???

פחד פחדים.

ואני לא מורה אבל זה היה די פדיחה.
האמת שזה התחיל כטפטוף ופשוט לא זיהיתי שזה זה (הייתי בשבוע 38+4)
אז חשוב לדעת שזה יכול להיות טפטוף.

בלידות הבאות כבר לקחתי ימי מחלה החל משבוע 38.
אז מציעה לך מכל הלב להודיע לכולם שאחרי ראש השנה את לא חוזרת… אלא אם כן הלידות הקודמות שלך היו אחרי התאריך.

ופעם אחת אחרי.

מאוד מאוד לא רוצה ללדת לפני...

הגדולה שלי נולדה ב37+6 ..יום שישי בערב ירידת מים..

לידה שניה, 38+4 הייתי כבר יומיים לפני מאושפזת מחשש לוירוס/חיידק.. בסוף הייתה ירידת מים אחרי יומיים אשפוז ומנוחה שם..

לידה שלישית 38+6.. כשהתחלתי את 38 כבר לא עבדתי.. הייתי במוניטורים ובדיקות..

ולידה רביעית.. בדיוק בתאריך המשוער. וזה היה בתחילת שנה.. אז לא לימדתי החל משבוע 29 עד הלידה.. חופש גדול...

ברגע שנכנסתי לשבוע 38 תמיד היו לי חששות לגבי הירידת מים..

הייתה מורה איפה שלימדתי שהיתה מגיעה עם חצאיתספייר

לכל צרה שלא תבוא 

 

ולגבי הסוף זה קשההה

תלוי איזה גיל ומקצוע את מלמדת

אני הייתי בכיתות ז' עד י' והייתי יושבת הרבה הן כבר היו גדולות היו מבינות ואפילו מפנקות., מכינות לי קפה וכל דבר שהיה נופל לי מיד היו מרימות לי

 

אני מלמדת כיתות ח.
הן לא הגיעו לרמת הטאקט אצלכם... רמה גבוהה...

לא זכיתי
אבל האמת שמלמדת כיתות ו' וז', לא גדולות יותר.
אף פעם לא פינקו
אבל כן מרימות בשבילי דברים שנופלים, תמיד, בלי קשר להריון.

לחופשת מחלה.. לא יכולתי עם הלחץ ורציתי להגיע בראש שקט ללידה ולא מתוך שיחות עם הורים ולחץ שלא סיימתי דברים.
הודעתי להורים מראש שמתאריך מסוים X מחליפה אותי ושאני יוצאת לחופשת לידה..

אז בפועל גם אני לא אלמד עד הסוף...
חמישה ימים לפני התאריך. משו כזה.

וילדתי בשבת באמת. ואז הייתי מאושפזת ביום כיפור..
יוצא לך טוב שאת לא צריכה לקחת הרבה ימים..

זה לא יעזור למקרה של שטפון אבל כן למקרה שזה יתחיל לאט.
האמת אף פעם לא דאגתי לזה למזלי גם לא ירד לי המים לפני לידה אף פעם...

וכדאי ממש לקחת קצת מנוחה לפני לידה,הגוף צריך להגיע רגוע ולא מותש

אני מורה ואף פעם לא חשבתי בכלל בכיוון...

גם לא היתה לי ירידת מים
רק טפטופון בלידה האחרונה

ובמקרה שקורה משהו, מפילים מהר את הבקבוק ואז זה נראה כאילו נשפכו עליך מים...
לא מנסיון. ממורה שעשתה את זה (ולא היתה צריכה להשתמש בפועל).
לא היתה לי אף פעם ירידת מים אז לא יודעת איך זה.

באמצע שיעור בחיים לא הייתי חושבת על זה

מי יחשוב על דבר כזה?

שאני יעשה ברגע שאני אקלוט שיש לי ירידת מים...
חחח
דבר ראשון שאני עושה זה להוציא פלא' ומתקשרת לבעלי שיבוא בדחיפות לאסוף אותי

לי תמיד מרגיש שה' מתחיל את הלידה שאני רגועה.
תמיד זה שבעלי לידי.
בדכ זה שהילדים ישנים
ככה זה אצלי

אז אני אשמור על לחץ רציני עד שארצה ללדת

הייתי בכיתה ח. הסברתי לאחת התלמידות את שיעורי הבית.
ופתאום נפתח ברז. אמיתי. כמויות. שיטפון.
לא העזתי להסתכל לריצפה )ופחדתי שזה בכלל דם(
השארתי את התיק והדברים וטסתי לשירותים...
קראתי אח"כ לאחת המורות שתביא לי את הטלפון..
עד שבעלי ענה...
הזמנתי אמבולנס לרחוב שלמעלה) לא לפתח של ביס...(
כל הדרך זרם...
לאמבולנס עליתי עם לורד ביד.
הבנות לא ידעו כי נגמר הלימודים באותו יום מוקדם.
ואת התיק ביקשתי מאחת המורות שתביא לי אח"כ.
נסעתי דרך הבית להביא את התיק לידה.
תכלס לא ילדתי מיד. רק בערב התפתחו צירים וילדתי ב 11 בלילה.
בלידות הבאות למדתי לנוח קצת לפני.
בלידה האחרונה לקחתי שבוע וחצי חופש. )אמרתי למנהלת חופשת קורונה(... שלא היתה לי קודם...

מסייגת שאם זה כאבים חזקים מאוד, כדאי להיבדק.

התרחבות הרחם.
אם יותר חזק כדאי להיבדק