פורום הריון ולידה (עמוד 1260)

איזה חמודה את

אצלנו - ברגע שמביאים אישור ביקור במרפאה - כל ההעדרות נחשבת לפי העדרות הריון, ולא השעות הספציפיות שרשומות באישור שקיבלת במרפאה.

כלומר סופרים ומחשבים את ההעדרות לפי הדיווח שלך ואיך שאת רוצה לנצל את ה 40 שעות.

לא כולל נסיעות

שיכתבו לי באישור מהרופא את הזמן כולל נסיעות, ואז זה מכסה.

ורק אם עבדת ביום הזה.
אם הפסדת את כל היום את יכולה לבקש מהרופאה יום מחלה אם אצלכם משלמים עליו

אבל הכי טוב לברר כי כל מקום יכול לפרגן בצורה שונה לא בהכרח נדבקים רק לחוק

יש את החוק היבש ויש את הגישה של המנהל לחוק.
כי טכנית מנהל יכול להצמד רק לאישור או להגדיל ראש ולאשר על כל ההעדרות שקשורה לבדיקות. לי היה מנהל שהגדיל את הפרשנות לשעות הריון לחולשה מההריון גם אם הגעתי שעתיים מאוחר כי הרגשתי רע בבוקר הוא אישר לי על חשבון שעות הריון. כי טען שזה זכותי ולא רק לבדיקות מתועדות ולא ביקש שום אישור ונתן לי יד חופשית בשימוש בשעות.
והיה לי מנהלת שדרשה אישור כתוב אבל כללה נסיעות ואם לא היה אישור כתוב אפילו אם הלכתי לבדיקות הייתי צריכה להוכיח שזה היה לצורך בדיקות והיתה מאשרת בדיוק מה שלקח ומחשבת לי בדיוק כאילו זה על חשבונה.
לא יודעת לגבי יום שלם נראה לי שעל העמסת סוכר לדוגמא שלקח יום לקחתי יום מחלה. יש מקומות שמשלמים מלא מהיום הראשון.
אם לא משלמים אצלך אז מציעה לבדוק מול משאבי אנוש או הנהלת חשבונות אם ניתן לקחת שעות הריון ללא השלמה לנוכחות בעבודה.

ובשבוע 6 עדיין הייתי עייפה, אבל פחות ממה שהיה בשבועות הממש מוקדמים
לא חושבת שיש מה לדאוג
שיהיה תקין ובקלות בעז"ה!

הגוף לא מכונה של לחיצת כפתור... בע"ה המשך תקין ובריא

הקטע של מעיל זה להגן מהגשם.
איך זה עוזר שאין שרוולים? 😶

אם זה סוודר זה משהו אחר.
זה אפודה. וזה סבבה.
מעיל זה ניילוני כזה.

זה טוב לימים כאלה שלא ממש קר

עד שקיבלתי והילדים ממש נהנים ללבוש את זה במידה שקר אבל לא קפוא..

לא הייתי קונה במיוחד..

תודה @מוריה, @אביול ו @בשבילך..

חשדתי שזה לא שימושי ולא שווה לקנות, סתם בא לי להזמין משהו 😬

עד שהעברתי. 🤭

אננו קיבלנו והבנות ממש אוהבות ללבוש את זה. תכלס- לא הייתי קונה... זה לחודש בערך

זה מה זה יפה עם שמלה
גם לגדולים חח

בעיקר לבנים בשבץ. שיש חולצה לבנה ושמים מעל אפודה...

לק"י

אולי לימים קצת קרירים.

חחח
אין לי המלצות
אבל כיף לשמוע ממך!❤️

אפילו כמה... אפשר בצימיגג להכניס מלללללא דברים.

קנינו לפני כמה שנים, באייס- יצא שם יותר זול מאשר דרך החברה עצמה (הם אמרו לי שכדאי לקנות באייס..)

אני לא מבשלת לבת השישה חודשים שלי אוכל נפרד. אני נותנת לה מהצלחת שלי מה שיש. מועכת מהאוכל של כולנו…

בילדים הגדולים יותר ניסיתי לבשל, לא עבד לי מלא עוזר שיאהבו יותר ירקות בבגרותם. אז אולי ככה הם יתרגלו לאוכל יותר בקלות…

אל תביאי סופר מתובל ,שיתרגלו לטעם של האוכל ,אבל קצת מלח זה ממש בסדר לדעתי .אם סה טעימות זה גם צריך להיות טעים🤪

בטעות שירשרתי לכאן. מחילה

אבל לא מבינה מה הטעם זה עניין של כמה חודשים עד שהם אוכלים אוכל רגיל. וברור שזה לא טעים להם.
עם השניים האחרןנים התחלתי ישר באוכל מתובל שלנו רגיל

זה לא טעים ככה... שמה קצת שיתן טעם טוב
אני משתדלת לטעום ולוודא שטעים

מחכה שבועיים של ירקות מבושלים בלי כלום לראות שהיא בסדר עם הירקות ואחכ מביאה פשוט מהטוכל שלנו..

ישר בהתחלה בכל הירקות

בלי מלח אין לזה טעם

אחרי שהם טועמים מכל הירקות אני מתחילה כבר יחסית מתובל

 

@פנסאי

@למה אני כאן?🙄

@חגהבגה

@מקקה

@כי כל פה

@מחכה להריון

 

 

אז יש מלח ותבלינים.
אבל - לגבי מה שאמרו שבלי מלח אין טעם, אני מה זה לא מסכימה...
זה ממש עניין של הרגל, לירקות יש המון טעם בלי מלח, הם לא רגילים עדיין כמונו להמון מלח בכל דבר, הם מתנסים בטעם חדש ומנסיוני זה לא קשור אם יש או אין מלח, יש דברים שהם אוהבים ויש דברים שפחות.

החוש טעם של התינוקות לא כמו של מבוגרים עם הרגל.

הכל חדש להם. הם לא יודעים איך זה אחרת.
וזה עיניין של הרגל.
כמו שלא כדאי להביא לתינוק מים עם סוכר.
ובכל זאת יש ילדים שלא ישתו מים בהתחלה. וייקח להם זמן.

אמרה שתינוקות יונקים מכירים טעמים
בגלל ההנקה...
אז אם אביא לתינוק ירקות לא מתובלים-הם לא יהיו לו טעימים...
לכן המליצה לי מההתחלה לתבל את האוכל שלו..

כל אחד מתבל לפי הטעם שלו
זו הייתה הכוונה
אני מתבלת גם עם מלח🤷

פפריקה. כורכום. עשבי תיבול. וכו'.

בכללי אני משתדלת להפחית במלח גם באוכל שלנו, ועכשיו כשהוא אוכל משלנו זה עוד יותר מדרבן...אז גם אנחנו הרווחנו ואוכלים פחות מלחיש מלא תבלינים אחרים וגם לירקות יש טעם משלהם...

שבבכורה שלי עשיתי לפי הספר, עכשיו אני נותנת מה שאני מבשלת לכולם

עשיתי לו מרק רגיל עם תיבול בצל שום וכו׳
קטניות אחכ

ואז כבר זרמנו עם האוכל שאנחנו מכינים פשוט מונגש לו

אני גרה בדרום ואצלנו הוצאתי (בנובמבר) עם שתי שכבות ארוכןת דקות ולקחתי איתי שמיכה עבה ושמיכה דקה כדי להחליט באותו רגע מה מתאים לשים, חושבת ששמתי דקה כי לא היה קר באותו יום.
כובע קניתי חם אבל לא שמתי בכלל כובע בסוף...

עכשיו גם מתארגנת עם בגד עבה ובדק דק וכנל שמיכה וכובע ובאותו יום תלוי במזג האויר אחליט מה לשים.

אז הכי חם שיש ובעיקר חשוב כובע שמכסה טוב את האוזניים, לא כובע דק רגיל
שמיכה עבה
גופיה ורגליות פוטר
ובייביגרו חורפי
ככה אני מלבישה בחורף פה
אם זה בתוך אמבטיה של עגלה אז עד לאוטו אולי מספיק
בגדול בגיל הקטן אני מלבישה בכל יציאה מעיל דובון שלם גם על הרגליים
אבל פה החורף קשוח יחסית

בסוף דצמבר, אבל זו הייתה שנה שבה החורף עוד לא הגיע. אז שתי שכבות ארוכות הספיקו.
עכשיו כבר נראה לי יותר קר.
שתי שכבות ארוכות זה בטוח.
לשכבה העליונה הייתי מביאה שתי אופציות, עבה ודק ומחליטה בהתאם למזג אוויר.
חוץ מזה גם שמיכה טובה, וכובע מחמם

בתוך מנשא וסוגרים עליו את הפליז של אמא (או אבא)

בגד חם + שכבה למטה כובע חם ושמיכה.
ככה אני הוצאתי את הקטן שילדתי וככה גם השנה יהיה..
רובם אצלי חורף חוץ מאחת

בלאומית בדרך כלל מאפשרים

תגידי שאת מבקשת חוות דעת נוספת. זו זכותך.

תגידי שאת לא מרוצה מהטיפול של הרופא. זה שני דברים שונים מבחינת המוקד (עבדתי שם)

דווקא התרשמתי שככה זה עובד בקלות חח

בגדול כשהייתי שם היה חוו"ד שניה = רופא פרטי דרך המושלם, ואז אומרים שזה לא כלול בסל. אם אומרים שלא היו מרוצים מהרופא, זאת סיבה להעביר רופא במסגרת הרגילה.

שהביא לך הריון ורוצה שימשיך תקין בע"ה

כמעט שום דבר לא טוב יותר יד1
כסא בטיחות תו תקן זה ל5 שנים אז אולי זה.
חוץ מזה הכל יד2 או חינם. אם את בחודש שביעי זה הזמן להתארגן על זה ולהתחיל לחפש כדי שתמצאי מה שאת רוצה
בחויה שלי זה אפילו יותר כיף.

אני כרגיל התייעצתי בפורום של קובי סופר (הוא יבואן למוצרי תינוקות וממש יודע להמליץ, ממליצה לך להיכנס ולקרוא שם גם) והוא המליץ לי על צ'יקו נקספיט זיפ (אם את מוגבלת בתקציב כלשהוא את יכולה לכתוב לו והוא ימליץ לפי התקציב שלך). פשוט פתחתי זאפ וקניתי מהמקום הכי זול במשלוח הביתה

אפשר לקנות קליק טייט אבל זה הכי יקר. היתרון - התקנה קלה ופחות טעויות אנוש.
אנחנו קנינו דגם זול יותר (סביב אלף) והלכנו למתקין מורשה. קניה והתקנה בחנות בייבי אאוטלט בכפר סבא.

נכון שזה יקר אבל התוקף של הכיסא הוא ל10 שנים אז ההשקעה משתלמת, במיוחד למי שמחפש שהכיסא ישמש כמה ילדים
חוץ מזה הקשירה שלו נוחה בטירוף ואני רגועה שזה קשןר כמו שצריך כי כשהייתי משתמשת בסלקלים תמיד הייתה לי הרגשה שזה לא מחובר נכון וטיפה רופף..

אי אפשר לקנות באינטרנט ושבעלי ירכיב את זה באוטו?

כסא טוב שמחובר לא טוב לא שווה יותק מכסא פשוט.
ורוב הכסאות לא מחוברים טוב.

כי הסיכוי לחבר אותו לא נכון יורד.

בהנחה שזה איזופיקס ולא המקביל האמריקאי-LATCH. כי המקביל האמריקאי דורש יותר מאמץ בחיבור.

אם אין איזופיקס מחברים עם החגורה.
ואז מומלץ ללכת למתקין מורשה שיראה בדיוק איך.

האיזופיקס זה 2 טבעות מתכת שנמצאות בין המושב לגב המושב. בד"כ מאחורה בצדדים.

לא מותקנים נכון. מה שמוריד את כל התרומה הבטיחותית שלהם.
אז כדאי מאוד מאוד ללכת למתקין שיתקין וגם ילמד אותו.

להתקין כמו שצריך, אם עוקבים היטב אחר ההוראות.

מבינה שלא לכולם זה מתאים, אבל מי שיש לו חוש לזה - זה לא כל כך מורכב...

אבל צריך לדעת את הנקודות החשובות בזה.
ועדיף לראות פעם אחת מבנאדם מוסמך, ואחרי זה לעשות לבד.

יד לנו בלי בסיס ולפעמים נראה לי שהוא זז. (בצד השני יש את הכסא של הבת הגדולה אז זה די בולם אותו אבל בכל זאת...)

אנחנו תמיד הולכים לחנות בכפר סבא. חבל שהוא לא נותן לי אחוזים חח.

בדיוק רציתי לשאול, צריך לתאם שם עם המתקין מראש או פשוו להגיע לחנות?
והוא ממליץ גפ על דגמים בהתאם לרכב, נכון? או שזה מישהו אחר?
קנינו רכב בשעה טובה אז רוצים סוף סוף להעביר את הילדונת מסלקל לכסא

איך שאת נכנסת לחנות תרשמי על דף שם ליד הדלפק לתור להתקנה. כי אחרת גם אחרי שתבחרי כסא תצטרכי לחכות. יש שם שני מתקינים וממליצים. שגיא בכל החנות ועוד אחד. אני כן התקשרתי לוודא שהוא שם כי באתי מרחוק. שגיא ממש טוב בהתאמה לרכב ולצרכים.

אז אולי בחנות לא יתנו לי

זאת אומרת כאלה שלא קנו אצלו . אם אני זוכרת נכון

חושבת שגם רופא משפחה יכול לתת לזה הפניה

אל תזניחי את זה!

חוסר חשק יכול להיות מהגלולות, מההנקה (גם בהריון יש נשים שבלי חשק בכלל), מעייפות- גידול ילד דורש הרבה.
וספציפית אצלך מזיכרון לא טוב- אם בתת מודע אצלך זה כואב ולא טוב למה שתרצי את זה?

תיראי דבר ראשון אם את צריכה בירור רפואי ודוחה אותו, אז קודם זה מובן. כי כואב לך למה שתירצי שעוד מישהו יבדוק שם? דבר שני אולי עצה שתעזור, תקבעי לך תור לזמן שנראה לך מספיק רחוק כדי שלא יפחיד אותך לקבוע עכשיו, והתור יגיע כשיגיע. זה עדיף מאשר המצב עכשיו...

דבר שני
הנקה זה דבר שיכול להוריד חשק דרמטית גם כשהכל חלק. אפילו לא ההנקה, רק העייפות והטיפול האינטנסיבי בתינוק והעובדה שקשה למצוא זמן לעצמך רגע לנשום להיזכר מי את מי בעלך מי הזוגיות שלכם.
אם תוסיפי על זה את זה שהחוויה של היחסים שלכם היא שלילית, ברור שלא יהיה לך חשק.
חשק למה בדיוק? לסבול?

אז קודם כל חיבוק ענק על התסכול והנסיונות, והעובדה המטריפה שאת צריכה לבחור אותו או אותך בסיטואציה הזאת.

הלוואי שתצליחי לאזור כוחות להתחיל בירור.

זה כמו פלונטר שצריך לפרום לאט לאט, כי מעורב פה גם מצב אובייקטיבי של הנקה וכו, וגם סובייקטיבי של כאב, וגם חוויות שהצטברו...
הייתי מתחילה עם הטכני (אולי את לא נוטה דווקא להתחיל ככה, זה האופי שלי 😏), ולאט לאט מנסה ליצור חוויות חיוביות.
גם אם לא יחסים מלאים - כן קירבה במגע. לראות מה נעים לך. חיבוקים? אז חיבוקים.
אפשר לאט לאט אם מדברים כל הזמן ומבינים אחד את השני ומגיעים במטרה משותפת לפתוח לאט את הרצון לאט לאט בצעדי נמלה. לנסות למצוא איזה מגע מיני יכול להיות נעים לך, בלי שיחייב אותך להמשיך.

לאט לאט לנסות לפתוח את הפלונטר, ואם לא לבד אז אם מישהי מקצועית

בהצלחה רבה ❤️❤️❤️ ושוב חיבוק על המקום שלך עכשיו❤️

מגיבה כדי לכתוב המשך כי אין לי פנאי כרגע

אומרת לך בתור אחת שהפיזיותרפיה הצילה אותנו. מרמה שכאבים של בכי, חרמה שכמעט ולא כואב. (עדיין באמצע התהליך.)
אני הלכתי לפרטי מכל מיני סיבות, ואז אני חושבת שגם לא צריך הפניה.
ואולי שווה ללכת כבר לרופאת נשים שמתמחה בכאבים.

ולעבור לאמצעי אחר. לי לקח חודשיים עד שחזרתי לעצמי אחרי הגלולות. זה ממש "עזרה ראשונה"
והנקה גם משפיעה, אבל אצלי לא באופן דרמטי.
אם ממש אחרי החתונה כן היה חשק אז כנראה זה מזה. עברתי ממש את אותו דבר.

במכבי לא צריך הפניה לפיזיוטרפיה

זה באמת לא פשוט.
כמה דברים:
קודם כל, תוציאי מהראש את המילה מסכן כלפי בעלך. הוא לא מסכן. זה לא משהו שאת צריכה לתת לו. אלא זה משהו הדדי שמבטא אהבה של בני הזוג. ואם יש קושי, זה קושי והתמודדות של שני בני הזוג ביחד, גם אם כל אחד מתמודד עם זה מכיוון אחר.

לגבי השאלה האחרונה, לא חסר לך, כי זה כואב לך. זה כל כך מובן והגיוני.
תחשבי על החוויה של אישה כספירלה. הספירלה יכולה לנוע לשני הכיוונים, חמעחה או למטה. אם החוויות מיחסים אינטימיים הם חיוביות, אז החשק והרצון עולים למעלה בספירלה. אם החוויה היא שלילית, אז הכל יורד למטה. וככל שהחוויה ממשיכה, ככה יורדים עוד יותר למטה. מאדישות, חוסר חשק ועד רתיעה מוחלטת. והגוף זוכר את החוויה, הוא לא רוצה לכאוב, ולכן נסגר עוד יותר בפעם הבאה.

אז מה עושים?
קודם כל תחמלי על עצמך. בלי רגשות אשם, בלי להאשים את עצמך שאת מונעת מבעלך משהו שהוא זקוק לו ובלי להאשים את עצמך שאת מזיקה לזוגיות שלכם.
תביני שהגוף שלך מדהים. הוא רוצה שיהיה לך טוב ונעים בקשר הזה, וכשלא טוב לך, הוא זוכר את זה. כדי לשמור עלייך. כדי שלא תהיה לך עוד חוויה לא טובה. וכשאת דוחקת בו ומנסה בכל אופן, זה יכול להפוך ליותר כואב ויותר קשה.

אחרי זה, תקבעי תור לרופאת נשים שמתמחה בתחום של כאבים ביחסים. אחינועם לב שגיא היא המובילה כאן, אבל יש גם עוד רופאות. אושרת ברט, חנה ספיר ועוד. בינתיים, אם התורים ארוכים, תקבעי תור לרופאה אחרת. אפילו טלפוני, רק לכדי לבקש הפניה נוספת. ואז להתחיל טיפול בפיזיותרפיה של רצפת האגן. זה עוזר מאוד, מניסיון כואב.

אני בטוחה שיכול להיות יותר טוב. ואם מטפלים, זה יכול גם להעלם לחלוטין. אבל אל תזניחי את זה.

ובינתיים, עד שאת מטפלת:
לא לקיים יחסים אם כואב. לא לעשות מה שלא נעים לך.
אם יש צורך, להתייעץ הלכתית. אם יש דברים שמתאימים לך ולא מכאיבים אבל מצריכים שאלה, אפשר לשאול רב.
ללכת לאט לאט. להבין שבכללי זוגיות זה מסע. ובטח כל הנושא האינטימי. ללכת בו ביחד, עם הרבה דיבורים ואהבה. לא ללחוץ. ולהאמין שעם דרך נכונה, אפשר לאט לאט לגלות מה הכי טוב ונכון לכם

תמרחי עזרקאין. ואז לא תרגישי כאב. עזרקאים שני אחוז הוא ללא מרשם רופא.
לטווח ארוך כדאי לך לפנות לדר אחינועם לב שגיא ולשניכם ביחד לטיפול מיני. יש מרפאה לתפקוד מיני גם בהדסה הר הצופים וגם נראה לי בתל השומר. אולי יש בעוד מקומות, לא יודעת. היתרון במירפאה הוא שיש מי שמרכז לך את כל הצרכים, גם רופאה וגם טיפול רגשי ואפשר לקבל שם גם פיזיותרפיה
ולא צריך לדאוג לכל דבר בעצמך
זה ניסיון קשה מאין כמותו, ליבי איתך

ואם היו לך תפרים זה גם יכול להשפיע

שני דברים שעלו לי-
לגבי הכאבים ביחסים- לפעמים ההנקה וההורמונים עושים את העור בנרתיק מאד מאד דק ואז זה כאבים חזקים! יש משחה מעולה לזה(שכחתי כבר את השם.. אולי אוביסטין?השתמשתי בה מזמן. אני יכולה לבדוק. צריך בשבילה מרשם רופא)
לגבי הכאבים בחזה - אחרי הלידה הראשונה כמה חודשים היו לי כאבים ברמה שלא יכולתי ששום דבר יגע לי בחזה. אפילו הבגדים הכאיבו לי. אחר כך איכשהו עלה העניין שאולי יש לי פטריה, טיפלתי בזה ובאמת זה עבר..
בהצלחה וחיבוק גדול

קודם כל חיבוק גדול
כאבים ביחסים זה ממש קשה

דבר שני, צריך להבין משהו מאוד בסיסי על חשק
כשכואב, לא רוצים.
הכי פשוט.. אף אדם לא רוצה להכאיב לעצמו וזאת הסיבה שאין חשק
לכן כדאי ממש ממש ממש לטפל בכאב

רופאי נשים רגילים לא מבינים בכאבים באישות
צריך רופאה מומחית בתחום
הכי טוב שאפשר זאת פרופסור אחינועם לב שגיא, היא מקבלת בפרטי ויש החזר מחלק מקופות החולים. לפעמים לוקחי זמן להגיע אליה אבל לא להתייאש כי היא שווה גם את הכסף וגם את הזמן
יש גם רופאות נשים שלמדו אצלה ,אם את בלאומית יש את ד''ר אושרית ברט בביתר עילית ויש את ד''ר מאיה וינר בפתח תקווה. שמעתי עליהן דברים טובים. יש עוד כמובן.

דבר נוסף וממש ממש חשוב,
בהנקה אין את הורמון האסטרוגן, זה גורם לרקמה של פתח הנרתיק להיות דקה ולכן כל חיכוך כואב.
אם את לוקחת גלולות הנקה זה מחמיר ממש ממש את הסיטואציה. זה לא שווה את זה בכלל וכדאי למצוא אמצעי מניעה לא הורמונלי- פרופסור אחינועם לב שגיא אמרה לי את זה, מוזמנת בפרטי לעוד מידע
בנוסף אפשר למרוח אובסטין אבל לא לפי ההוראות . צריך למרוח בפתח הנרתיק ולא להכניס עם המוליך. האוסבטין מכיל אסטרוגן שזה ההורמון שחסר בהנקה וכך עוזר לרקמת הנרתיק להחלים.

ודבר אחרון- את אומרת שאת מכווצת, כאשר כואב הגוף מתכווץ באופן לא רצוני וזה יוצר עוד כאב וכן הלאה
הפיתרון לזה זה פזיותרפיה של רצפת האגן.

זה באמת מפחיד לגשת לטיפול, אבל מבטיחה לך שיש איך לעזור ולהקל.
זה יכול להיעלם לך לגמרי מהחיים!
זה כל כך שווה את זה

התמודדות עם כאב ביחסי אישות היא מאוד מאתגרת לזוגיות, אבל אפשר לצמוח ולגדול מזה בצורה מדהימה.
לכן אם צריך, כדאי ללכת לטיפול שיעזור להתמודד עם הקושי עד שהכאב יעבור

ידועים כמורידים חשק ואני חושבת שזה מאוד קשור לכאב שאת חווה. הייתי פונה לרופא או רופאה אחרת שייעצו לך אולי מה לעשות

לא פלא שאין לך חשק, מי רוצה משהו כל כך כואב וסיוטי? תדברו עם מכון פועה, יש פתרונות לקיים יחסים בלי שיכאב לפחות עד שתמצאי טיפול, ככה זה יוריד ממך גם את הלחץ של לקיים יחסים בשביל בעלך. בבקשה אל תקיימי יחסים כואבים!!! הגוף לומד לקשר בין יחסים לכאב ואז עוד יותר מתכווץ פעם הבאה ועוד יותר כואב וזה מעגל שקשה לשבור.
לכי לדר אחינעם לב שגיא וגם לפיזיותרפיה, זה תהליך וזה יקח זמן אבל יש פתרונות

אצלינו ג'ל עוזר יותר משמן וסליחה על התיאור אבל שבעלך ממש יצפה את כל האיבר שלו מכל הכיוונים לכל אורכו בג'ל, ובנוסף גם את תמרחי מבפנים.

ופיזיוטרפיה של רצפת האגן יכולה מאוד מאוד מאוד לעזור. אני גם הייתי במצב הזה שלקח לי זמן לפנות לפיזיו אז ההפניה כבר לא הייתה תקפה, אז התקשרתי למזכירה של המרפאה בזמן שידעתי שהרופא נשים נמצא וביקשתי ממנה שתבקש בשבילי הפניה מהרופא ותוך שנייה היא סידרה את זה. אם לא עובד אצלכם אז שווה לקבוע עוד תור בשביל זה.

לק"י

יכוך להיות שיש לך יובש באזור.
יש משחה במרשם שיכולה לעזור (או שקוראים לה אובסטין או שזה החומר שיש בה).

כנשים דתיות בד"כ אנחנו לומדות את המיניות שלנו רק אחרי החתונה.
וזה אמור להיות מסע מרתק של גילויים, כיף ותשוקה.
ולפעמים המסע הוא קשה ומסובך, אבל המטרה נשארת בעינה - עונג, הנאה, חיבור וכיף.
שלך! לא של בעלך ולא בשבילו!
שלך בלבד!!

אממה. כמו שתיארת, לפעמים אנחנו נכנסות מיד ללופ של הריון הנקה מניעה - ואיפה אנחנו ואיפה המיניות...

לשכנע אותך לפעול בענין *בשביל עצמך * - זה קשה. כי לדאבון הלב לא זכית עדיין לחוות עונג וקשה לשכנע אדם במשהו שלא חווה.

אז לא נותר לי אלא לשכנע אותך לפעול בענין בשביל הזוגיות שלכם. זה קריטי הרבה יותר ממה שאת חושבת.
קריטי מאוד!!
ואיזה כיף ושינוי תרגישי ביניכם כשתפתחו שניכם לעולם האינטימי המופלא הזה, ביחד. ולא "טובה" שמישהו עושה אחד לשני.

הלוואי שאת יכולה ופתוחה לרעיון של לקחת פסק זמן מנושא הילודה, לעבור לאמצעי מניעה לא הורמונלי ולהתמקד רק בשיקום ושיפור היחסים ביניכם. יקח כמה שנים שייקח.

את לא מבינה מה *את* מפסידה!
ומה הזוגיות שלכם מפסידה!

לגבי הכאבים, כדאי לבדןק את זה . אבל רופאת נשים או משהו כזה.

יקרה.
מבינה ומתחברת כל כך.
אני סבלתי מכאבים ביחסים מאז החתונה ורק לאחר יותר משנה הסכמתי ללכת לבדוק. וגם זה היה אחרי הרבה שכנועים של בעלי..

לגבי הכאבים -
קודם כל, רוצה להגיד לך לא להמשיך להיות יחד עם כואב לך!!! זה מחריף את הכאב ואח"כ קשה יותר לטפל.
אפשר להתייעץ עם רבנים לגבי פתרונות הלכתיים לתקופה זמנית עד שהטיפול יעזור איך אפשר גם ללא כניסה לנרתיק. יש בזה כל מיני שעות הלכתיות ולא רוצה להכנס לזה פה אבל יש פתרונות. אני אישית התייעצתי עם מכון פועה.

דבר שני, תלכי לטפל בזה!
(לי אישית זה עשה גם מאוד טוב נפשית. פתאום היה לזה שם. היה לזה פתרון והיתה לגיטימציה הרבה יותר גדולה לכאב)
יש את ד''ר אלי עם לב שגיא, קשה מאוד להשיג אליה תורים אז אני ממליצה ללכת לאחת התלמידות שלה, אפשר למצוא רשימה באתר שלמה, בחיפוש בגוגל או לקבל המלצה ממכון פועה. אני הלכתי לדר אושרית תמר ברט בבית שמש. רופאה מהממת ומומלצת! נסעתי רחוק אבל זה היה שווה את זה לגמרי. אבל יש עוד רופאות טובות.
אפשר לקבוע תורים דרך הקופה או פרטי.
אבל אל תלכי לרופאת נשים רגילה!! הם לא עברו הכשרה ולא יודעות טוב מספיק לטפל בזה.

דבר שלישי, פיזיותרפיה יכולה מאוד לעזור, אצלי היא היתה הפתרון אבל כדאי קודם ללכת לרופאה כי לפעמים הטיפול יכול להיות שונה.

גלולות יכולות להיות הגורם לכאבים אז שווה לשקול להפסיק אותם. לא בטוח שישר שתפסיקי הכאבים יפסיקו כי הגוף צבר טראומה ומאוד מכווץ ולוקח זמן לשחרר.

אני הלכתי לפיזיותרפיה דרך הקופה והייתי אצל מישהי מעולה שממש עזרה אבל התורים היו רחוקים. אח''כ הלכתי למישהי פרטית שממש מתמחה בתחום (בהמלצת הרופאה) והיא נתנה לי המון כלים ואחרי שני ביקורים זה כמעט נפתר לגמרי (צריכה עוד קצת לעבוד לבד בבית). היה יקר אבל שווה כל שקל ויש גם החזרים מהקופה.

לגבי זה שלא חסר לך-
ברור. כואב לך. למה שתרצי לעשות משהו שכואב? וגם איך אפשר להנות כשכואב?
הטיפול הפיזי יעזור גם לזה. לפעמים צריך גם בנוסף ללכת
לטיפוח רגשי/מיני ביחד או לבד כדי לטפל במשקעים שנוצרו.

רוצה לתת לך חיבוק ענק! להגיד שאת בחברה טובה! זה לא נושא מדובר אבל הרבה נשים חוות כאבים ביחסים בשלב כלשהו בחייהם.
ותלכי לטפל בשביל הזוגיות שלך וגם ההנאה המינית שתגיע בזכות זה. אבל קודם כל בשביל הזוגיות.

ודבר אחרון, תדברי על זה בעלך. הוא בטוח לא רוצה שיהיה לך. לא טוב לו ככה. והוא גם לא נהנה כשכואב לך.
וזה עושה פלאים!!

לק"י

מישהי ביטלה תור.
במקביל לקבוע תור לאחת הרופאות שהיא הכשירה, ומקסימום לבטל תור אם התפנה תור אצל לב שגיא.

חייבת לומר שאתן פשוט אלופות. תודה תודה תודה!! 

על ההכלה, ההבנה והיעוץ.. 

כבר התחלתי לפעול, קבעתי תור לפזיותרפיה ומחכה שיחזרו אליי לקביעת תור לרופאת נשים מומחית. 

 

תודה רבה לכל אחת שהגיבה! 

את כ"כ תשמחי אחרי זה יהיה לך שווה כך דקה שהשקעת בזה!
כמה שזה מפי על הזוגיות העניין של היחסים..
לא סתם הקב"ה ברא את זה ככה..
היחסים זה נדבך הכי חשוב בזוגיות ואי אפשר לחשוב שאפשר זוגיות בלי.. וכמובן שבלי כאב אחרת זה לא יחסים שעוזרים לזוגיות.. בהצלחה ממש ממש!!

את תתחילי והקב"ה יעזור לך להמשיך בע"ה!!

כתבו לך הרבה על הטיפול בכאב וזה הכי קריטי- סור מרע
אבל כדי שזה באמת יצליח צריך גם כיוון הפוך- עשה טוב.

יחסים לא צריכים להיות לא כואבים אלא מהנים ומענגים. אחרת מתדרדרים חזרה למקום של כאב או חוסר נוחות

אם לפני ההריון נהנית והכל היה טוב אז אולי באמת יהיה מספיק לטפל רפואית אבל נשמע שלא היה לך כ"כ הזדמנות לפתח את המיניות שלך אז אני מעודדת אותך לשים לב שמלבד הטיפול בכאב אתם לא נעצרים ב"לא כואב" אלא ממשיכים לעבוד על זה עד שיהיה לך כיף ומשמח (כמובן לאט ועם סבלנות, זה תהליך פנימי וזוגי, אבל אל תוותרו)
ואז בעז"ה גם יגיע החשק שלך

בהצלחה!!!
זה השקעה לא קלה בכל המובנים אבל בעז"ה זה יביא לך המון טוב גם אצלך וגם בזוגיות

במקרים כאלה של כאבים יש פתרונות הלכתיים, ממש לא מחייב להמנע לחלוטין.
יש טווח רחב של דעות אז תתיעצו אישית אבל להמנע זה לא בהכרח הדבר הנכון. מלבד ביטול מצוות עונה זה מוסיף לכם מתח עצום לזוגיות ולמיניות שגם מקשה על בעלך כרגע אבל גם יקשה עליך ועליכם כזוג לבנות מחדש מיניות שמחה וטובה

בהצלחה!

מוסיפה שיש רשימה של רופא.ות נשים רלוונטים באתר שנקרא "שלמה" , ובכללי אולי יהיה לך מעניין לקרוא קצת על עוד נשים שחוו דברים דומים...
וגם מוסיפה שמאוד מאוד חשוב להתייעץ הלכתית , יש מקום ליחסים ללא חדירה לרוב רוב השעות כאשר האישה סובלת מכאבים

חוץ מזה זה שמן לא ידוע לי שזה יכול להתקלקל בקלות או להיות מסוכן

כי בד"כ שק שינה זה בלי הפרדה לרגליים...

אני פחות צריכה לעגלה, יותר לידיים, בדרך לאוטו ולמטפלת.
אבל העלית נקודה חשובה...

יש לנו שק שינה לעגלה, אפשר לחגור איתו.
כמו ריפודית לעגלה רק שזה נסגר כזה כמו שק שינה.
אבל באמת הידיים לא ממש מכוסות מספיק, ולראש בטוח צריך כובע.

התקן פועל בשני מישורים הפרעה לזרע ומניעת השתרשות. אם הביוץ היה לפני אז הסיכוי פוחת אבל עדיין לא מונע לגמרי
אם הביוץ אחרי ההוצאה אז יש סיכוי רגיל ואפילו יותר.

עוד שאלה ..
אם אני "בונה" על היחסים שקיימנו בליל הטבילה אז ההתקן ככל הנראה הפריע לזרע כמו שתמיד מפריע?

או משהו כזה אז בנחלט יכול להשפיע מצד שני הזרע יכול לחיות כמה ימים

אז גם אם הביוץ התרחש בערך כשהוצאת עוד יכול להיות סיכוי...
לוקח כמה ימים מהביוץ עד ההפריה
לכן גם ההתקן מונע "בדיעבד" כי הוא מונע את ההשתרשות גם אם הביצית הופרתה

(ואין שום משמעות לטבילה...)

כל עוד לא הספיקה להיות השרשה.
שזה משהו כמו 3-4 ימים אחרי ההפריה

חיבוק♥️

@פשיטא?
(מדברות הרבה היום פתאום 😅)

@shiran30005 באה בפרטי

אז יש מקום להירגע נראה לי, אני לא רופאה ולא מבינה בזה אבל ככה זה נקרא לי מבין השורות. מה הרופאים אומרים על כך? ומה מציעים כרגע?

וסקירה מכוונת לעצמות של העובר
נכון שעברתי את זה כבר בעבר עם הגדולים שלי אבל מכיוון שההריון הזה ככ יקר אני דואגת יותר

בהריון האחרון אמרו שהראש ענק וגדול בחודש וקצת יותר מהגוף של העובר+ הרחבה בחדרי מוח משהו כזה

את יכולה לתאר לעצמך מה הלחץ שעברתי... בדיקות ובלגנים וב"ה הכל בסדר בסוף,באמת ראש מאוד גדול אבל זה משפחתי והוא יצא ספציפי עם אחד גדול יותר !

ממש מבינה אותך ומאחלת לך הריון קל בריא עגול ומשעמם בעז"ה

רק חושבת על הלחיצות...

ילדת בלידה רגילה?

לידה רגילה אבל זירזו ב37 לא הייתה ברירה

ובמחשבה!
בע"ה שיהיה הריון קל לידה קלה ותינוק בריא עהכל יעבור בקלות!!!

מאיזה אזור את? אם רלוונטי לך אני יכולה לכתוב לך בפרטי על רופא לסקירה שהרגיע לי לחץ משוגע (כמה פעמים..) ואני ממליצה עליו מאוד. (רופא של לאומית שמקבל גם פרטי)

אני מטופלת בהריון בסיכון בתל השומר, מעדיפה לא להכנס ליותר מידי חוות דעת (מניסיון מר בעבר) כי מי שמחליט לגבי הטיפול זה ההריון בסיכון שלי, הבנת?
עשיתי היום בקופה אבל שלחה אותי לבדיקה מכוונת בביה"ח שאני מטופלת.
שיחררתי קצת כדי לא להזיק לתינוק, ה' יעזור

ותתפללי. בסוף זאת תקופה כל כךךך קצרה ביחס לחיים שלמים. שיהיה בקלות ובשמחה ❤️

לצורך הדוגמא, גם דבש זה חומר טבעי, ואפילו בריא לפי דעות מסוימות, אבל לתינוקות אסור לתת אותו.

חושבת שצריך לשאול בבית המרקחת, ואז להחליט האם אפשר לסמוך על התשובה שלהם 🤷

צריך להבין אם המשחה הזו מתאימה לתינוק ל*אכילה*
זה לא עניין של טבעי או איכות...

למשל שמן קוקוס גם אפשר להשאיר על העור

אני עושה את ההצלבה מאחורה ואז חוזרת להדק את המקדימה ומותחת
לא מלמטה אלא כמו שמסדרים שוונצים של שיער, אם הבנת..

תוכלי להסביר שוב בבקשה?

מניחה את המטפחת על הראש
עושה הצלבה מאחורה מתחת למשולש
מותחת, אבל הלמעלה מקדימה נשאר משוחרר כזה

בשלב הזה אני לוקחת את הידיים למצח, ומחליקה את השאריות לכיוון למטה ובעצם מצמידה את המטפחת, ואז מותחת את הצדדים ומרימה וכו

ואו שקושרת בסוף הליפוף או שתוקעת קצוות כזה, תלוי מטפחת קשירה וכו

זה כל כך מתסכל 😵

בס״ד

כבר הרגשתי קצת חריגה בהתמודדות הזאת ... וזאת עוד הייתה הקשירה שלי כשהתחתנתי, במשך די הרבה זמן (רק שהמטפחת היו קטנות יותר...).

זה או שיוצא מושלם או שמתפקשש

אולי תנסי לקחת את המשולש קדימה לפני ההצלבה ואז להוריד אותו
לשים את המטפחת בול על הבובו

בס״ד

את מדברת על לשים את המטפחת על קצת השיער ורק אח״כ להחליק קצת אחורה כדי להשאיר קצת שיער מקדימה?

שיעמוד הפוך לכיוון הפנים, להצליב ואז להוריד את הזנב חזרה ולסדר צורה יפה של המשולש

בס״ד

הקראתי את הכותרת של התגובה שלך לבעלי (בלי לתת הקשר או הסבר) ושאלתי אותו אם הוא מבין משהו. הוא לא הבין כלום, כצפוי. אח״כ הקראתי לו את ההודעה ושאלתי אותו אם הוא מזהה מה הנושא של השרשור. הוא ענה ״אולי איזשהו מוצר? אולי משהו שקשור למצלמה כלשהי?״ (חשיבה גברית היי-טקית). ורק בסוף גיליתי לו שזה מדריך הוראות לקשירת מטפחת 😅

את החלק הישר שמקדימה, מקפלים בעוד קפל, זה יוצא אולי קצת עבה אבל פחות קופץ

חשבתי שאני המצאתי 🙈

אני גם למדתי את זה מחברות אז לא המצאתי..

הראש למעלה.

בס״ד

מופנה לכל אלו שהגיבו 🧡
בעצם הפורום מלא ממטפחות מרובעות גדולות!
@חצילוש כן דמיינתי איתך עם קשירה כזאת, אני צודקת? או שאולי כתבת על זה פעם...

איזה מעצבן זה!!
האמת שכל הזמן נראה לי שזה בגלל שהבובו "מקפיץ" אותה אז ניסיתי לשים אותו ממש מאחורה אבל אז הקשירה יוצאת גדולה וארוגה מידי:/

הייתי במחלקה ד החדשה. לפני שנתיים הייתי במחלקה ג, בשתיהן צוות מסור ונעים,
עקרונית יש שתי יולדות בחדר,בפועל הייתי לבד ובעלי נשאר לישון

והייתי ממש מרוצה
אם יש לך שאלות ספציפיות בכיף

היא רוצה לדעת האם צפוף שם כמו בהדסה הר הצופים או שיותר מרווח

וגם אין לי מושג על הדסה הר הצופים חח

בשערי צדק נגיד לא הייתי צריכה להביא כלום. היה תחתוני רשת, פדים, חיתולים, חלוקים, בגדים..
מה יש בעין כרם?
מה הגודל שירותים- יש מקום להכניס עריסה אם צריך?
יש ברז לשטיפה בשירותים?
אם צריך יכולה לשים בתינוקיה כדי להתקלח?
ביקורים? מיטה/כורסא לבעל?
איך האוכל? אוכלים בחדר אוכל או שמביאים לכל אחת לחדר? יש פינת קפה נגישה כל היום?
מיטה מתכוונת ומרווחת?

הכי חשוב- איך הצוות?
בחדרי לידה- מיילדות רופאים איך הם? כמה הם רגישים ונעימים? זורמים על לידות טבעיות?
במחלקה- איך האחיות? רגישות? נעימות?

אני חושבת שיש מקום לעריסה אבל אני לא הכנסתי.. וגם לא זוכרת לגבי ברז , מקלחת רגילה ברור שיש לא זוכרת מה עוד (הייתי עם קטטר רוב האשפוז)
אני לא שמתי בתינוקיה אס לא יודעת, וביקורים בשעות מסוימות חוץ מבעל אבל תכלס ראיתי שממש גמישים.. לא באמת מגרשים אף אחד
יש כורסא נפתחת לבעל ובעיקרון הם מסדרים שרוצות שהבעל יישן איתן באותו חדר אבל תכלס גם זה ממד זורם.. אצלי הוא בסוף ישן איתי כל הלילות למרות שזה לא היה מתואם מראש ולא אמרו על זה כלום..
המיטה מתכווננת וכיפית (אבל בשבת אין כוונון ידני) יש פינת קפה לפי מה שאני זוכרת אבל לא השתמשתי אז לא סגורה על זה. אני לקחתי את האוכל לחדר ומי שלא היתה יכולה להגיע הביאו לה לחדר אבל נראה לי בגלל הקורונה..
האחיות סופר נחמדות (והיינו שם הרבה ימים אז דגמנו את כולם) חוץ מאחת שלא היתה הכי נחמדה
אני הייתי אחרי ניתוח אז לא יודעת להשוות לליגות טבעיות כי זו כן לידה שמצקיכה יותר התערבויות אבל היו לי שתי מיילדות ושתיהן היו זמינות ומקסימות וגם המיילדת בקבלה היתה נעימה ורגישה. היה רופא אחד שפחות אבל הוא רק שאל כמה שאלות והלך

מה היה עם הרופא שפחות?
אני ממש רגישה אחרי לידות.. וזה משמעותי לי..

סתם שאל שאלות לא חשובות באמצע צירים ולא היה לי סבלנות אליו.. לא משהו מיוחד פשוט הרגשתי שזה מיותר לענות על דברים שכבר עניתי בקבלה וכתובים בתיק

הייתי בבית חלקי.
ציוד היה בשפע- חלוקים, פדים, חיתולים, בגדים, טטרות, שמיכות וכו'.
יש מקום להכניס עריסה לשירותים, יש ברז לשטיפה בשירותים, יש מיטה מתכווננת ומרווחת, יש כורסא נפתחת לבעל. אני הייתי בחדר לבד אז בעלי נשאר איתי ואם יש שבת במשך האשפוז אז המלווה מקבל חדר במלונית הצמודה חינם כדי שיהיה מקום נוח בשבילם.
אוכל יש חדר אוכל ואפשר גם להביא מגש לחדר, פינת קפה יש.
מבחינת צוות המיוחדות שלי היו מדהימות, זרמו עם מה שרציתי, במחלקה גם אחיות רגישות ונעימות.
בכללי חוויה טובה ב''ה

הכל היה מעולה ממש

אם כן, יש מצב שאת צריכה להעלות את המינון😒
יש מצב שבלי קשר הבחילות החמירו.. בזמנו הרופאה אמרה לי שיכולה לקחת עד 4 ביום. לראות לפי הצורך...

בונג'סטה זה דיקלקטין.
@אנ לי זופרן לא עזר בכלל לבחילות. רק החמיר.

הסופרים עזר לי לבערל שבוע ואז הפסיק,הבחילות החמירו ואני רק בשבוע 10 כך שיש עוד כמות שבועות של בחילות לפני ואני פשוט לא יודעת איך שורדים את זה

עד איזה שבוע היה לך ככה?
בכל ההריונות?
לקחת חופשת מחלה מהעבודה? ואיך הבית תפקד?
אשמח לטיפים איך לצלוח את התקופה הקרובה

כן, בכל ההריונות, בינתיים שניים. ברור שלקחתי שמירת הריון, אפילו להזיז את היד לא יכולתי.
בעלי עשה הכול בבית, אני ממש הייתי מתה. סליחה שעונה ככ בקיצור, אני ממש בטראומה ולא מצליחה לחשוב על זה. לא מסוגלת לדבר על זה. אבל בהצלחה לך. זה פשוט נוראי.
רק יכולה להגיד לך שבסוף יוצא מזה ילד וזה מושלם

לא יודעת אם אוכל לעזור כי גילינו על זה בדיעבד אבל מוכנה לנסות
(זה אובחן רק במהלך ניתוח של אשך טמיר וטופל על המקום)

כשהבן שלי היה פיצי ממש (ניתוח בגיל חודשיים).
אם עוזר..

בגיל 3

בגיל 4 חודשים.

מישהי מקצועית שתכוון אותך

אבל היא מאוד מעודדת אותי לשחרר שזה ניסיון של הדור. אבל אני באה ממשפחה של אח עבריין מין אני חיה בתוך הסרט הזה. אני לא מסוגלת לשחרר

אני מקווה שלא הבנתי אותה נכון, מאוד מקווה,

והרקע של האח, עכשיו זה עוד יותר מובן....

אבל להבין שזה הדור היום. אני לא הראשונה ולא האחרונה שמתמודדת עם זה. כן צריכה לתת מקום לרגשות שלי אבל להבין שגם לו זה קשה

אחרי שהבנת שקשה לו? מה את צריכה לעשות? לשחרר אותו?

אין לי כ"כ מה להגיד, רק כואבת את כאבך

איך קשה

איזה נסיון עצום 

ממש רודף אותך בכל רגע רגע

אני כל כך כואבת איתך כל כך!!!

ממש היה קשה לי לקרו אולהבין מה שאת עוברת

קודם כל חיבוק ענק, ועוד אחד..

עם מה את מתמודדת, מה את עוברת????

 

כל מי שצופה בפורנו באופן קבוע, מכור.

זה נשמע רע אבל זו האמת.

זו לא אשמתו, הצפיה בפורנו משחררת הורמון במוח שממכר יותר מהתמכרות של נרגילות וסיגריות פי כמה.

אולי להחזיר את ההתניה של ללכת לקבוצת טיפול בנושא (הוא לא יאמין כמה מהמזגר יש שם...)?

יש קבוצות תמיכה לבני זוג של מכורים, 

ואפשר לעבור את זה ולצאת מזה.

זאת אומרת תמיד יישארו חשש וחדשות ופחד, והתמודדות

אבל יש דרך להתמודד מול זה ולהמשיך לחיות יחד.

 

מכירה אישית כמה שעברו את זה 

 

עוד חיבוק על האמון שנשבר, על ההתמודדות שלך ועל החרדות שאת חווה...

האם הוא פוטר?
קודם כל אם רק את עובדת זה עול עצום להיות מפרנסת יחידה בנוסף לכל העניינים מסביב!!
את אחיך שימי בצד כמה שאפשר בואי נצא מנקודת הנחה שזה לא קשור לבעלך.
אבל את חייבת לדאוג לעצמך!!! שלא תקרסי ח"ו מהמחשבות ומהנטל.
ליבי איתך. זה מאוד מאוד קשה.

ובלי מטרה. הוא לומד לפחות משהו?
דחוף לצאת לעבודה.
זה חשוב.. לא טוב לשבת בבית זה פשוט לשקוע

אבל כשאני לוחצת זה מרחיק אותו יותר מלמצוא

שבעלי אמנם עבד אבל היה חוזר מוקדם מאוד הביתה והיו לו מלא שעות ריקות,

ורק מהבטלה הזאת הוא נכנס לתכנים האלה,

והוא רחוק מלהיות מכור,

זה פשוט הייתה נפילה ממש כמו שכת': שבטלה מביאה לידי חטא

ככה שגם או=ם הוא לא היה מכור זה מועד לפרעון,

 

אפילו אני אם יישב שעות מול אנטרנט ואין לי מה לעשות, לא אצפה בשיעורי תורה,

כי הדברים האחרים האלה הם הכי מעניינים לא יעזור...

הוא נופל עוד מלפני החתונה( אני גיליתי את זה אחרי שלוש שנים נישואין) גם כשהיה בישיבה וכו'. . אז זה לא הבטלה

שיש בניהם קשר אבל לא בהכרח.
1. נושא האמון.
2. נושא ההתמכרות.

האחד הוא התמודדות זוגית
והשני הוא התמודדות שלו (שכמובן משפיעה גם עליך)

לאור מה שרשמת על אחיך ברור לי למה זה כל כך מערער אותך
אבל אני אשאל בעדינות האם ההגדרה "מכור" היא הגדרה שלו/של איש מקצוע/שלך?

יכול להיות שאת רואה את זה כהתמכרות בגלל כל המסביב?
לא כל צריכת פורנו היא התמכרות...
עם כמה שזה פוגע וכואב
אני שואלת כי זה לגמרי משפיע על אופי הטיפול


כי אם הוא אכן מכור אי אפשר לפטור את זה ב'נסיון של הדור' וממש מוזר לי שזה מה שאמרה המטפלת
התמכרות היא אכן התמודדות שלו
אבל כמו שלא אומרים על מכור לסמים או לאלכוהול שזה התמודדות הדור ומקבלים את זה בהכלה כל גם התמכרות לפורנו

אבל עצם זה שהוא לא מצליח לשלוט בזה. יכול להיות פעמיים בשבוע, יכול להיות כל יום, יכול להיות גם חודש בלי.
זה לא הגדרה של איש מקצוע, הוא לא מגדיר את עצמו כמכור.
כשאני שואלת אותו כמה פעמים זה קורה הוא אומר לי הרבה. אין לי אינדיקציה באמת כמה זה קורה

אני מאמינה שכדי לטפל בבעיה צריך לדעת מה הבעיה.

אין ספק שיש פה משהו מערער שיש לו אדוות לכל הכיוונים
אבל התמכרות היא בעיה קשה וחמורה מאוד!
וש לה דרכי התמודדות שונים בתכלית (וגבולות אדומים... וסנקציות) מצריכת פורנו "נורמטיבית"

וגם בשבילך ההתמודות היא שונה.
לא דומה התמודדות מול משהו נורמטיבי אבל שאין לו מקום בנישואים בענייך (עד כמה שניתן להגיד על פורנו נורמטיבי... כי זה עדיין רע)

להתמודרות אם משהו לא נומטיבי, חסר שליטה שמשליך על כל אספקט בחיים שלו ושלך ואין לו כל קשר לרקע שלך, לצורת התמודדות שלך או לאמון בניכם)

שקלת אולי ללכת לטיפול אישי בשביל עצמך? לעבוד על המקום הזה של החרדה מדברים שלא בשליטתך.. וחיבוק גדול. הוא הולך לאנשהו גם כדי לטפל בהתמכרות? אם לא, בעיני זה צעד יותר משמעותי לפיתרון.. קבוצת 12 הצעדים או מטפל אישי שעובד בסגנון..

הוא לא חושב שהוא מכור ולכן הוא לא רואה צורך בטיפול
. הנה, הוא היה בטיפול והפסיק על דעת עצמו

עד הסוף, אבל אולי תציבי את זה כאולטימטום. הוא לא מתפקד.. דבר ראשון את צריכה בעל מתפקד. זה פוגע בתפקוד היום יומי שלו ובסוף בבית, בך ובילדים..

שצריך להפריד בין שני דברים.

א. נפילה באינטרנט
ב. יחס אלייך

לא ברור לי בהכרח שיש קשר בין הדברים.
אם את אומרת שהוא כל היום צופה, ואת רואה שעצם הצפייה היא זו שגורמת לו להתעלם ממך, לחוסר תפקוד, לא לעשות מטלות וכו' - זו אכן בעיה שמגיעה מעצם הצפייה.

אבל אם הצפייה היא לא משהו יומיומי, ואלו נפילות שקורות מידי פעם, יכול להיות שההתעסקות בנפילות שלו, מסיחה את הדעת מבעיה אחרת.
אם הוא לא מתייחס אלייך כשאת מדברת אליו, זו בעיה!
אבל היא לא קשורה לצפייה שלו, אלא לתקשורת ביניכם.
אם הוא לא עובד, זה לא קשור לצפייה, אולי זה יושב על משהו אחר.

בקיצור, מה שאני מנסה להגיד - יש כאן משהו שמאוד מאוד מפריע לך, ואני מבינה אותך. השאלה האם מה שמפריע לך, הוא אכן כל כך חמור, או שמרוב הפחד מזה, קשה כבר להפריד בין עצם העניין של הצפייה, לבין בעיות אחרות שלא קשורות.

מהתיאור שלך בהתחלה, נשמע שיש כאן אדם שלא מתפקד בגלל צפייה.
אבל מהתיאור בהמשך נשמע שיש כאן אדם שנופל לפעמים, ובנוסף לכך יש לו גם קשיים אחרים ולא בהכרח קשורים. אבל בגלל הפחד מהצפייה, כבר לא מצליחים לדייק מה כאן באמת מצריך עבודה.

אני כמובן לא באה להגיד מה נכון, רק להאיר אולי הסתכלות אחרת

חוץ מלהיות במחשב.
עכשיו נכון, הוא לא כל הזמן נופל במחשב. הוא כן מבלה שעות רבות במחשב מה שמפריע לזוגיות. בעיקר בעיקר מה שהפריע לי מהשהייה הממושכת זה הפחד שהוא יפול. ואז כאילו הדבר הנורא מכל קרה. ועוד יותר, ששאלתי אותו פעם כי חשדתי והוא אמר לי מה פתאום?! מה את נורמלית?
אז כן, נפלו עלי השמיים. הוא לא מתפלל כי הוא מרגיש אשם והוא לא מסוגל להתפלל, הוא לא לומד תורה כי המחשב קורץ יותר. אז הכל אישיו מבחינתי. אני מרגישה שהכל הכל סובב סביב זה בסוף.
אני לא יכולה להיות איתו בלב שלם עד שאני לא שואלת אותו אם הוא נפל היום(כי לפעמים הוא מספר לי אחרי).

אין איזושהיא דמות שהוא סומך עליה ומוכן לקבל ממנה?

המחשב תמיד בבית?

האנטרנט מסונן בחסימה כל שהיא? בסיסית אפילו...?

 

אם תציעי לו סינון כדי שיהיה טוב לשניכם הוא לא יסכים?

די גבוהה אבל הוא מתכנת והוא יודע לפרוץ את כל הדברים האלה

(וזו לא איזו דעה מקצועית, סתם במבט מהצד).
יכול להיות שנכנסתם כאן לאיזשהו משחק תפקידים שלא נכון שיהיה בן בני זוג.
נכון, יכול להיות שהטריגר זה הצפייה.
אבל בסוף את יוצאת "המורה", המחנכת, האמא שבודקת כל הזמן מה איתו. האם הוא עובד, מתפלל, צופה וכו'
והוא תופס את משבצת התלמיד המתחמק שלא לוקח אחריות.
ואם זה המצב, זה סוג של מעגל שקשה לשבור סתם ככה, כי גם אם הוא יהיה בסדר - את עוד תחפשי אותו, וגם אם את לא תחפשי אותו, הוא ירגיש מותקף מכל דבר.
יכול להיות שהעבודה צריכה להיות בכלל במישור הזוגי.
אני חושבת שיכול להיות שנכון לשחרר, השאלה היא איך, באיזו צורה, מה זה בדיוק אומר לשחרר. ואת זה אני לא חושבת שנכון לכתוב כאן בפורום, כי זה צריך להיות מדויק לך ולכוחות שלך ולסיטואציה הספציפית שלכם

ובמידה וזה אכן כך

יהיה לו יותר קל לצאת מזה 

וגם עלייך יוקל מאוד

אני מתארת לעצמי שזה עומס נפשי מאוד גדול עלייך

אני לא אומרת מילה על השעות במחשב, לא אומרת מילה על זה שהוא לא מתפלל או לא לומד או לא עושה עם עצמו משהו.
אני כן מנסה לדחוף אותו למצוא עבודה כי גם בואי, קשה להתפרנס עם משכורת אחת, לא רק זה שהוא מובטל.
אני הצגתי פה את מה שקורה ביני לבין עצמי..
כן בעניין הנפילות אני שואלת כי אני חושבת שזה נוגע אליי מאוד ויש לי את הזכות לדעת (כי אחרת הוא לא מספר)

את עצמי.

גם אם זו התנהלות שקורת בתוכך, זה עדיין משפיע על הדינמקיה הזוגית ביניכם. אפילו אם זה לא מדובר.
זה כנראה נוכח. ואם את שואלת על נפילות, אז אפילו אם את לא שואלת על דברים אחרים, זה כבר מרחף באוויר ביחס ביניכם.

גם לגבי למצוא עבודה, ברור שזה קשה!
ורק רוצה להבהיר, שאני לרגע לרגע לא באה להפחית מהקושי שלך בכל מה שאני כותבת.
זו התמודדות ממש מתסכלת עבורך.

יש פשוט הבדל באיך שהדברים נאמרים, במקופ הנפשי שממנו אני מגיעה, שיכול מאוד להשפיע על איך הזוגיות תראה.

זה שהוא צריך למצוא עבודה, זה ברור.
השאלה מאיזה מקום את מגיעה.
האם את דוחפת אותו למצוא עבודה בצורה שנותנת לו ביטחון, שגורמת לו להרגיש מוערך, שצריך אותו. או שזה נעשה מתוך רצון שימצא עבודה כדי שיפסיק להתבטל.

יכול להיות שבפרקטיקה, זה מתבטא אותו הדבר. אבל ההרגשה מאוד מאוד משנה.
וגם בשביל הרגשה שווה ללכת לטיפול זוגי, גם אם במציאות זה פחות בא לידי ביטוי.
אני לא חושבת שצריך להיות מאופקים כל הזמן בזוגיות, המטרה היא להצליח להגיע לנקודה שבה זה כבר באמת לא מפריע לנו. אחרת זה סבל

ולא עזרה או עצות....

ובנושאים האלה תמיד יהיו המון דעות ועצות... אבל אני מאמינה שאת כבר עושה את הדבר שאת רואה כהכי טוב

אז: רק חיבוק ענק ענק ענקקקק!!!

אתפלל עליך יקרה!

את מהממת!! שומעים כמה הלב שלך רגיש וטוב, כמה את רוצה לשנות ולשפר!

באמת 3>

יקרה, זה כלכך מתסכל כי אם אין אמון פשוט אי אפשר לחיות יחד
נשמע שהוא צריך טיפול מהשורש. למה הוא לא עובד? זה יכול להסביר הרבה דברים. בטלה מביאה לשעמום וזה מביא לחטא.
עבודה אומנם לא תפתור את הבעיה מהשורש אבל לפחות תצמצם אותה ויכול להיות מאוד שבשלב מסוים הוא לא ימצא בזה עניין באותה מידה

כתבת שהוא התחיל טיפול והפסיק. למה?

לכן מתקשה למצוא עבודה...
הפסיק את הטיפולים כי לא יודעת. הוא און-אופ כל הזמן

ליצור דברים ביחד?