פורום הריון ולידה (עמוד 1311)

ראיתי בניגוב הפרשה חומה, יתכן וזה הסוף של הווסת הקודמת?
זה כבר אוסר?

בחודש האחרון האכלתי את הקטן בשישי שבת את המרק של הצהריים בעגלה, מהסיבה הפשוטה שקיבלנו כיבא אוכל מדודה של בעלי, ושמנו אותו אצל הוריי (שם קטני בזמן שעובדים) בגלל ששם יש 5 האכלות שבועיות, היה לי יותר קריטי שהכיסא שהביאו לנו יהיה שם, שיהיה להם יותר נוח להאכיל ולתת לו להתקשקש עם ידיים במרק.

יצא לי להאכיל בימי שישי ושבת בעגלה, ובימים שהיינו ךה בבידודים בגלל הקורונה.
שלשום הגיע לי הכיסא אוכל של ספורטליין קומודו (אגב אחלה כיסא!!)
מה שאומר שאני במבצע ניקוי יסודי של העגלה!
היא שחורה, וכולה נקודות של מרק! כתום צהוב ירוק..

המוצא האחרון יהיה לפרק אותה ולכבס אבל אני מנסה למנוע את זה כי בעלי הרכיב את הטיולון בזמנו וזה היה קצת מתיש

שתפוני נא, איך ניקיתם כתמי מרק מעלגה שחורה?
ניסיתי ספריי אלכוהול, ספריי חומץ וכמובן לשפשף טוב ולא ממש ירד, אני עכשיו מנקה עם ה99.9 בייבי.. מחכה שיתייבש אבל לא צופה לזה תוצאות מרהיבות

עזרו לאמא שעגלתה נראית כאילו עברה לידה משאית זבל שהתפוצצנ

מתי נרדמים הילדים בימים אלו? ומתי מתעוררים בבוקר?
באילו גילאים?

אצלנו מתעוררים לבד הגדולה בת 7 וחצי מתעוררת ב8 אם לא לפני.. גם כשישנה ב10- 11 בלילה..

בן ה5 וחצי מתעורר קצת אחריה 8 וחצי, ונרדם ב10-11 בלילה..

בת השנתיים ו10 חודשים עדיין במעון בימים אלו.. עד שבוע הבא בעזרת ה', לכן גם היא נרדמת מאוחרר.. סביבות 10 וחצי 11 ... אז היא גורמת לבן ה5 להישאר איתה ולשחק עוד.. אז אין מצב כאילו להרדים אותו מוקדם יותר כשהוא רואה אותה משחקת... כי ישנה צהריים במעון..

האם זה תקין??
בעלי רוצה לעמוד איתם יותר על שינה בזמן מוקדם...

אשמח לקבל המלצות לרפאים שמבצים סיסי שליה בהדסה עין כרם.
מוכנה לקחת פרטי.
ממש תודה

שואלת בשביל חברה
היא שבוע 30 והיום באוס התכנאית אמרה שחדר אחד התרחב לגודל 8.2 ממ ושצריך לעשות סקירה מורחבת למוח
מישהי יודעת מה זה אומר אם זה מסוכן וכו??
או לפחות לשפוך קצת אור על הנושא היא ממש בלחץ
🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏

יש לי בחודשים האחרונים הכתמות חומות בימים לפני ווסת (לא זוכרת מתי זה התחיל..) מספר הימים של ההכתמות משתנה. פעם יומיים,פעם שלושה,פעם ארבעה עד חמישה. מתחיל חום בהיר ממש, הופך לחום כהה ושחור ובסוף בסוף דם רגיל.
ממה שקראתי בכל מיני מחקרים באנגלית זו תופעה שלרוב תקינה לחלוטין אך לעיתים מסמלת שיש בעיה כמו אנדומטריוזיס או שחלות פוליציסטיות או שאר מרעין בישין.
אשמח לשמוע מחוויתכן האישית וגם להחכים ממי שיש לה ידע בנושא הזה
מתייגת את @אפונה

לגבי המעון של הילדון המתוק שלי.. 

אני רושמת גם להתייעצות וגם כדי לסדר לעצמי את הראש, אולי כשהדברים יהיו כתובים אצליח להחליט..

 

בתור אמא חדשה, לא מכירה ומאוד חוששת. 

הייתי בסה"כ ב 2 מעונות.. 

רשמתי אותו לשניים בהתחלה-

 

אחד בעיר שאני גרה, אבל בעקבות מעבר דירה זה יקח לי 50 דק' (במקרה הטוב) רק להגיע למעון ועוד 30 דק' עד הבית. מעבר לזה, הייתה לי בעיה שהמקום לא ככ נקי, הכל מאוד ישן, אבל אנשים לפחות הוא יהיה בגן מוסדר מבחינת זה שאנשים לא שולחים למעון ילד חולה, כשהייתי שם לא ראיתי תינוקות מנוזלים וכו'. אבל כן אמרו לי הרבה הורים שהילדים חולים הרבה.. יש שם חוג ארימתיקה ומוזיקה משהו כזה.. משקיעים בילדים.. יש עו דמשהו קטן שהפריע לי אבל לא נראה לי שאפשר לרשום את זה בפורום כזה כי יתלוננו עליי פה חח.. 

 

המעון השני, בעיר אחרת, אבל הוא ממש בדרך מהעבודה שלי, כלומר, לוקח 30 דק' עד המעון אני יורדת בתחנה, עולה לבניין לקחת אותו ועולה על אוטובוס באותה תחנה, בלי לעבור אפילו כביש, נסיעה של עוד 25 דק' . 

כשהייתי שם בפעם הראשונה, ממש אהבתי הכל נקי וחדש (אפילו בסוף יום), והחלטתי שזהו, רושמת אותו לשם. 

ואז הגעתי בפעם השנייה ביום שישי כי המליצו לי להגיע למעון בכל מיני זמנים ולא רק בסוף יום. 

ומאז אני חוששת.. לא יודעת עד כמה זה היה רעיון טוב להגיע דווקא ביום שישי. 

הרבה ילדים לא נמצאים, מטפלת אחת, מלא נערות כאלה שנמצאות בכיתות.. 

וראיתי דברים שלא אהבתי- הנערה מטאטא את הרצפה והילדים זוחלים והיא עוד רגע מטאטא גם את הילד.. כולם מנוזלים, משתעלים.. 

בכיתה אחרת (הבנתי ששם זו תהיה הכיתה של הבן שלי עם המטפלת הזו) שראיתי שכולם בכו שם, והיתה רק נערה בכיתה, ואז הגיעה הגננת/מטפלת המבוגרת יותר, היא ראתה שאני מציצה בכיתות אז היא שאלה אותי אם יש לי ילד פה, אמרתי שבאתי רק לראות.. אז היה לה ככ חשוב שאתרשם לטובה שהיא הסבירה לי שהילדים בוכים כי היא יצאה לרגע מהכיתה, וראיתי שהיא מרימה ילד ואז עוד ילד, כלומר את שניהם יחד, וזה היה נראה לי כואב למשוך אותו ככה מהיד.. ואז היא שוב יצאה מהכיתה כשחלק בוכים בשביל להראות לי את המיוחדות של המעון- חדרים מיוחדים, להרגיע את הילדים חדר שנוזלן (משהו כזה.. ) אבל הוא היה ממש חנוק והריח לא נעים.. 

ואז היא אמרה לי שהחצר בבניה כרגע אבל יש להם חצר משגעת! 2 ילדים בידיים, והיא מטפסת במדרגות כשהם בבניה, לא בטיחותי בעליל!!! ניסיתי להגיד לה שלא צריך ושבעלי מחכה לי למטה, אבל היא הייתה ככ ברצון להראות לי שהכל ככ מושקע.. שקצת נלחצתי.. 

 

מאז פשוט לא מצליחה להחליט מה לעשות, בעלי אומר להכניס למעון הזה, כי זה יותר נוח לנו, והרי כל המעונות אותו הדבר.. 

אבל העיר הזו זה ידוע שככה הילדים נראים שם.. נראלי שכולם יודעים מה העיר.. אבל לא משנה. 

ואני ממש מפחדתתת אוף. נמאס לי. קשה לי להחליט החלטות כאלה. .

יצא לי שוב ארוך, סליחה.. 

 

 

 

שלום בנות
יש לי תור לד"ר מחר ואני ממש אבל ממש מפחדת להתקין התקן...
יש פה משהי שהתקינה אצלה? זה כואב? היא טובה?
וגם אם אפשר הרגעות לגבי ההתקן... אני כ"כ מפחדת להכנס להריון עם ההתקן ואת כל התופעות שיש במחזור בגללו
ממש אשמח אם תוכלו לתת לי אומץ לעשות את זה וזהו ולהפסיק עם הכדורים המזעזעים האלה

לבית בת ה12 התחיל אתמול מחזור בפעם ה-3 לאחר שבפעמים הקודמות היה דימום קל של יום-יומיים.עבר כמה חודשים של שקט ואתמול התחיל שוב.

השאלה שלי אם זה נורמלי מה שקורה לה-מלא מלא דם.היא נחליפה היום בערך 8 פדים מלאים דם.

עכשיו יצאו לה ממש הפרשות כעין גלי  על הפד.

זה נורמלי? או שזה מסוכן וצריך לעשות משהו עכשיו??

אני ממש בלחץ.לא נתקלתי בכזה דבר .אולי רק אחרי לידה

מחפשת המלצה לבית קפה בראשלצ או באיזור שאתן יודעות שיש לו סוכה גדולה בסוכות, משהו עם תפריט טבעוני רוצים לחגוג לחמותי יומולדת עגול

כלומר שמקדימה מכוסה והשיער מאחורה חשוף.. אם כן אשמח להתייעץ בעניין סטיילינג ❤️

לא קיבלתי מתנה ללידה

ולמרות שעבר כבר הרבה זמן יש משהו שרציתי ואני עדיין רוצה וויתרתי עליו כי נהיה קצת לחץ כלכלי

יש עכשיו סכום כלשהוא שאמור להיכנס לנו ובא לי לקנות את זה

ומשום מה בעלי 'לא זוכר' שלא קיבלתי מתנה ללידה וכשאמרתי לו שאני רוצה לקנות מהסכום הזה את מה שרציתי אז הוא אמר שהוא רצה לעשות בכסף הזה דברים אחרים וזה כסף משותף וזה לא עובד שאני מודיעה שזה מה שאני עושה,

ומתלבטת

מצד אחד ממש רוצה את הדבר

מצד שני לא קצת מגוחך שאני יקנה לעצמי במיוחד שעבר זמן?

 

מים!!
אבטיח/ ענבים/ צימוקים/ מעט דבש
להכין את הגוף כבר מעכשיו
והלוואי שנגאל בקרוב!

את הפוסט הזה משתפת רק כאן, כי הוא אישי מדי. כיף שיש אותכן. מזמן רציתי לכתוב. זה לא סיפור לידה, אבל גם מרגש. סיפור החופה שלי.

מודה שקשה לי. כל שנה קשה לי להתחבר לתשעה באב. כל השנה אני עובדת על לראות את הטוב כדי להרים את עצמי מעל המים! איך פתאום להפסיק את כל זה ולהתאבל? בגלל זה, כל תשעה באב אני מחכה לסוף היום כבר לקרוא את הנבואות הטובות.

אבל היה רגע בחיים שלי שהצלחתי, הצלחתי לבכות את החורבן כמו שלא בכיתי בחיים שלי. ואני רוצה לגלות לכן משהו אישי.
בכיתי על החורבן כשהובלתי לחופה שלי.
מה זה בכיתי, נהרות של בכי!!! אח"כ אנשים סיפרו לי שנבהלו, שחשבו שמשהו לא בסדר.
ולי לא היה אכפת! לא היה לי אכפת איך אראה, מה יחשבו. כלום. פורקן של בכי.

קצת הקדמה.
התקופה שלפני החתונה הייתה מאוד לחוצה בשבילי ומלאה בהשגחה פרטית. אנחנו רצינו להתחתן כמה שיותר מוקדם (בכל זאת בעלי תשובה, לא רצינו למשוך כדי לא לבוא לידי נסיון). וגם אחרי שנה שלמה של אינספור דייטים ומועמדים שפסלתי או פסלו אותי, היה לי ברור שמצאתי "את שאהבה נפשי".
אבל מה, מצד של הורים שלי היה לחץ למנוע/ לדחות את החתונה. היו דיבורים על הבדלים במנטליות, ש"אחיה בעוני", נסיונות של אמא לשכנע בדמעות...אוף היה קשה!!! ואחרי שכבר חשבנו על תאריך היו דיבורים על לדחות את התאריך, אחרי שתאריך נקבע היו דיבורים על "כשתתחתני תמנעי הריון".
היו הרבה דיבורים קשים. לקח לי כמה שנים לסלוח לאמא שלי, להבין אותה לפחות קצת, להבין שסך הכל הייתה "מקל" בידיים של ה'.
ובזכותה שפכתי הרבה דמעות, תפילות, תהילים, ביקרתי בציון של צדיק והתפללתי הרבה על הזוגיות שלי. ואני בטוחה שהתפילות האלה עדיין עוזרות לי בבניין הבית שלי.

זאת הייתה גם תקופה שדוד שלי היה על סף גירושין (בסוף לא התגרש ברוך השם). אמא שלי טיפלה לו בכל העניינים. אני לא אשכח את ערב לפני החתונה, שאני יוצאת עם המזוודה מהבית לבית מלון, בו אני הולכת לעבור לילה עם חברות שלי ובבוקר להתארגן ליום החשוב בחיי ועורכת דין יושבת ומדברת עם אמא שלי על כל העניינים הכספיים שקשורים לגירושים של הדוד שלי.

ערב לפני החתונה.החברות שלי שימחו אותי, היה לילה כיפי. בוקר של התארגנות, צילומים, היה מרגש ומשמח מאוד.
אמא שלי וחמותי לעתיד עומדות מצדדיי ועוד רגע מובילות אותי לחופה. גיסתי (קצת משוגעת) צצה פתאום ומדברת עם אמא שלי ואומרת שיודעת כמה מילים בשפת אם שלי ואומרת כמה קללות עסיסיות(כנראה לא ידעה שזה קללות). אמא שלי בקול כועס אומרת שיותר לא תגיד דברים שהיא לא יודעת את הפירוש שלהם, כי זה קללות. המחנק בגרון עולה לי. והנה מתחיל השיר החופה שלי "ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון. אני מובלת לחופה והבכי מתפרץ.
כל המתח של התקופה האחרונה יורד, יש פורקן גדול, והנה עוד רגע קורה הרגע המאושר בחיי.
אבל אני בוכה כי אני מרגישה צער גדול על הפער בין המשפחות שלנו, ואז אני מחליטה שאם אני כבר בוכה ברגע עצום שכזה, אז שאני אכוון לכלל עם ישראל. ואני בוכה על חוסר שלמות, על הקרע בעם, על הפערים, על חוסר שלום בבתים, על כל הבתים שהתפרקו,  על רווקים ורווקות שמשתוקקים להתחתן ועוד לא זכו.
שגם הרגע המושלם בחיים עוד לא מושלם בלי בית המקדש, בלי ש"מלאה הארץ דעה".
ואני בוכה כמו ילדה קטנה, ואמא לוחשת לי: "תרגעי, תחזיקי את עצמך בידיים". ואני לא מצליחה להפסיק לבכות.
ואז אני רואה את בעלי, מואר, שמח, מלא בבטחון מחייך אליי בחיוך מלא שיניים.
ואבן כבדה נופלת מהכתפיים שלי, אני מרגישה מוגנת, מרגישה בטחון ש"הכל יהיה בסדר", שנעבור את הכל ביחד ובעזרת האמונה שלנו.
אולי ככה נרגיש כשנפגוש את המשיח.
ואני לוקחת את היד שלו ומרימה גבוה כסימן לניצחון.
ובחופה עצמה אני שמחה, שההינומה מכסה את הפנים שלי ואני יכולה לעצום עיניים ולהתענג על הרגשת החמימות, הטוהר, הרוממות רוח, השמחה ודמעות של אושר זולגות על פניי.
אולי ככה נרגיש כשנעמוד בבית המקדש.

תמיד אחרי אוכל אני מרגישה כמו טעם לא טעים כזה בפה בעיקר בסוף הלשון (כלומר הקרובה לחיך)

לא משנה אם האוכל היה טעים לי או לא,

כמו טעם מר כזה מעצבן

 

זה קשור להריון?

ואם כן מה הקשר? זה תמיד יהיה ככה?

מורה שלא עובדת 100% משרה או 90% משרת אם לא זכאית להנחה???