פורום הריון ולידה (עמוד 1472)

לרוב השילוב עולה עד סוף ההריון.
אם לא, צריך ממש להישמר והלידה תהיה בניתוח.

בטוח יש לך תור לרופא עד אז, אם לא אז תדאגי להגיע אליו בשבועות הקרובים לקבל הנחיות

מן הסתם יבדקו שוב מה המצב לקראת סוף ההריון ולפי זה יגידו לך מה עושים עם זה.
זה לא מסוכן כשלעצמו אבל יכול להיות שתאלצי ללדת בניתוח ואולי להיות יותר במעקב

ככה אמרו לי
צריך לשאול רופא

לנוח הרבה ולהמנע מיחסים
לרוב זה גם עולה בהמשך
זה מה שאמרו לי אז

ואם זה אומר לקחת עזרה בתשלום, לסגור את הבית, או שבעלך רק יבדוק שאין חמץ - אז זה מה שעושים...
אבל תוודאי מול הרופא שזה מה שאת צריכה לעשות..

שבשתלום אין אפשרות בכלל, לסגור את הבית כבר מאוחר מידי
בעלי הצדיק מוכן לנקות הכל אבל זה המווווווווווווווון עבודה והוא קורס..
ניסיתי לשכנע אותו לפחות להביא את אחיו שיעזור, או לפחות את האוטו שמישהו ישטוף באיזה 100 שקל.. כרגע במסע ומתן, מקווה שילך..
אכנס לשאול אולי ..

(מנסה לחשוב איתך כדי לפתוח לך את הראש..)

אין כיום אף אחד שחודש לפני החג עובר לגור אצל ההורים
מי שחודש קודם לא נמצא גם לא צריך לוודא שאין חמץ
יש הבדל עצום בין לבדוק שאין חמץ לבין לנקות באופן שתוכלו לבשל שם אוכל בפסח

זה לא אומר לקרוע את עצמו בעבודה..

שינקה לך את הגז ואת המקרר ויעבור על הבית עם שואב.
את התנור תסגרו וגם את המיקרו אם זה כזה בעייתי שינקה
את ארונות המטבח תסגרי ותמכרי
תוציאי כלים לפסח בארגז וגם את האוכל היבש לשים בארגז
חוצמזה מכשירים את השיש ושולחן האוכל. זה מה שחשוב.
תקנו צעצועים במקס לילדים לשבוע של פסח וקחו את האוטו לשטיפה.
אני חושבת שזה הכי מינימלי שיש ועדיין בתחום שהבעל יכול לעזור עם קצת הדרכה, ושאת תוכלי לנוח.

יש לך עזרה מהמשפחה? תבקשי שיעשו בשבילך
יש לך כסף? תביאי עוזרת
אם יד הלב ושיא הבושה יכולה להגיד לך שבהריון הזה שהייתי בשמירה לא ניקתי את הבית לפסח .. בעלי עשה מה שיכל ומה שלא אז לא עשינו. לא הייתה לי עזרה ולא כסף אז השארתי ככה עם כל הצער שבדבר
הרבה חד פעמי ותפילות ..

ובטח שלא בבתים שהחג חשוב להם מאוד ..
בטח שיש עוד ילדים זה יותר מסובך אבל אם יש את האפשרות? תעזרי במה שאפשר

ואני בגישה של הבעל הוא לא קורבן פסח
לכן לא נעים לי אפילו לתת לו את הדברים הבסיסים לנקות.. 

זה הבית שלו בדיוק כמו שהוא שלך
ואם עכשיו את נושאת במשימה של לגדל ילד נוסף טבעי ביותר שהוא יקח קצת יותר ממה שאתם רגילים.
את לא "נותנת לו" את המשימות האלה...

קרבן פסח זה בעל שאשתו משגעת אותו לנקות פנלים לא אדם שמכשיר לעצמו את המטבח.....

כמובן כל עוד אנחנו מדברים על משימות שנחוצות לפסח לצורך בית *כשר*
וששניכם חושבים שהם נחוצות

משימות של נקיון אביב, שמעניין רק אותך ולא אותו באמת לא קריטי שהוא יעשה אם אתם עמוסים. ופשוט תוותרו עליהם

אני לא יודעת באמת מה מותר ומה אסור לך במצב הזה, אם ככה באמת צריך לנסות להשיג רופא בהקדם או אולי מספיק לדבר עם מוקד אחיות

אבל אם את מגיעה למסקנה שהמנוחה חשובה או לפחות הימנעות ממאמץ- אז דואגים להוריד ממך משימות של מאמץ. ואין דבר כזה "לא נעים" או "צריך"...
להכשיר בית לפסח ברמה המינימלית זה באמת משימה שאפשר לעשות די בקלות

בשורות טובות!

אני התחלתי בגישה של לנקות הכללל ולסדר הכלל
ואז התחילו הבעיות וכבר התחלנו קצת לנקות ולסדר 
דיברתי עם כמה אחיות וגם עם רופאה אחת של HR (אני מחכה היום לדבר עם הרופאה שלי)
אז בעלי רוצה לסיים את זה ואז להמשיך הלאה למה שבאמת צריך..
למרות שאני אומרת לו שבכלל לא צריך ושיעזוב את זה ונעשה את זה בהזדמנות אחרת.. אבל אין עם מי לדבר..
ואז הוא טוען שהוא קורס.. וואלה יופי. 

אני לא יכולה להתווכח עם מה שיש
אין כסף למנקה ואין עזרה
עושים מה שיכולים וזהו .. הכל לטובה!! עושה ממש חפיף וזהו
עכשיו שאני לא בהריון אז אני מפצה על זה מנקה כל עוד נפשי בי

לא מבינה

יש ענין רפואי

תינוק חיים לשמור עליהם

את לא עושה כלום כלום

נחה וזהו

פסח יגיע גם במינימום האפשרי

חיים של תינוק ובריאות שלך חשובים יותר.

 

לנעול את הבית ללכת להורים לחג או בעלך יעשה הכל ואם קשה לו שיביא עזרה-לא רוצה? שיתסתדר.

 

כל השבת לא זז מילימטר מרוב שפעת וכאבי שרירים והכל
העומס הזה גם לא טוב לו.. 
נאלצתי מוצאי שבת כן לנקות.. אבל אין ברירה.
סה"כ אני בסדר - מקפידה שכשיש צירים - לנוח.. ב'ה אין דימום 

תמיד יש ברירה! אין כזה דבר "נאלצתי לנקות"!
ההריון הרבה יותר חשוב! כבר אמרו לך פה שאפשר רק לסלק את החמץ שכזית, למכור, וליסוע לפסח למשל.
את צריכה לארגן את סדר העדיפויות שלך מחדש
הרבה בריאות

אבל אני לא מסוגלת להפיל על בעלי הכל..

ואני אומרת שכל עוד אני מרגישה בסדר אז כאילו אני בסדר עם לעזור לו... 

את צריכה עכשיו להיזהר כדי לא להגיע בכלל למצב של לא מרגישה טוב.
או שתביאו עזרה בתשלום, או שתנמיכו סטנדרטים.
את מגדלת תינוק, והוא עוזר לך בזה שהוא מנקה. תסתכלי על זה ככה.

קיבלת הוראה מהרופא מה לעשות? התייעצת?
אם רופא אמר לך שמה שאת עושה זה בסדר, אל תמשיכי לקרוא אותי.

אבל אם לא התייעצת עם רופא, מכל סיבה מטופשת שבעולם כמו אין לי זמן אין לי כח אין לי תור, או אם אמרו לך משהו ואת לא עושה אותו, מכל סיבה מטומטמת שבעולם כמו מה עם פסח לא נעים לי מבעלי או נראה לי שאני מרגישה בסדר, אז את פושעת. זה מה שאת. פושעת אמיתית. מסכנת את עצמך ואת העובר שלך. את חושבת שאחרי מאה ועשרים תקבלי שכר על הנקיון הזה? לא! תקבלי עונשים חמורים וייסורים!!!! על כל פירור שאת מנקה שאת אמורה לנוח תקבלי עונש! את חושבת שהקבה מעדיף שתנקי לפסח ו״תרחמי״ על בעלך במקום לשמור על התינוק שלך??? מאיפה ההעזה??? מאיפה את פוסקת לעצמך דיני נפשות ככה!!!
ניסיתי לשתוק בשרשור הזה אבל די! עד פה! נשרף לי הלב על כל מה שאני ועוד נשים עוברות בשביל לקבל תינוק ולך יש! ואת מזלזלת! ויכולה לאבד אותו! ולמה???? בשביל שטות!!! בשביל רחמים מזויפים ומטופשים! במקום לרחם על התינוק שלך את מרחמת על בעלך???? זה כל כך לא תקין וכל כך לא נורמלי שאין מילים!
קחי את עצמך בידיים ותתנהגי כמו אשה מבוגרת עם אחריות.

את מדהימה. שתדעי לך.
התייעצתי טלפונית עם הרופאה שלי
היא אמרה לי להמנע ממאמץ והדגישה "וחי בהם". מה שאני יכולה להמנע עדיף 
והיא העבירה אותי להריון בסיכון.. תור עוד חודש בערך 

שמחה שהבנת מאיפה באתי ולמה רציתי לזעזע אותך
💕💕

תשמרי על עצמך.
על התינוק שלך
שיהיה לך המון המון בריאות ואושר, לידה קלה בזמן, תינוק בריא ואמא בריאה 💕💕💕💕💕

בהצלחה
זה לא פשוט להיות בשמירה ולהימנע מעשייה
מניסיון.
לפעמים את מרגישה עצלנית, נצלנית, אני מרגישה טוב, אז למה שלא אעשה ככה וככה, ורק את זה ורק את זה.
אנחנו רגילות כל הזמן להיות בעשייה, והמצב הזה של להימנע מעשייה זר לנו, אבל זה מה שצריך לעשות בכאלו מצבים.
עם כל הקושי ביישום מיואשת צודקת בכל מילה, ולכן צריך לשמור...
במצב של צירים מוקדמים חייבים למנוע מהם להגיע, לא לנוח כשהם מגיעים. זה יכול להיות מאוחר מדי. בטח אם השילייה בפתח.

תודה גדולה ל @מיואשת******שניערה אותך קצת, אני מההודעה שמעליה קצת התייאשתי וכבר לא ידעתי איך להגיב...

לגבי ההודעה בשרשור אחר שפתחת - לדעתי שיליית פתח מצדיקה שמירה. היפרדות שיליה במצב כזה היא די נפוצה..
אז תבדקי את זה לפני ההריון בסיכון, ותפסיקי להתאמץ ללכת לעבודה כי זו סכנה לעובר שלך.
ולגבי בעלך - תני לו לקרוא את השרשור הזה.
שיבין קצת את הקריטיות של השמירה שלך וכמה זה קשה לך.
תבקשי ממנו עזרה לשמור על התינוק שלכם. שלא יהרוג את עצמו וימצא איך לעשות מינימום כדי שלא תתבלבלי ותחליטי לעזור לו. זו גם עומדת להיות תקופה עכשיו אז ממש חשוב שיהיו סדרי עדיפויות הגיוניים..
ושיבין שזה קשה לך אבל זה מה שנדרש כרגע משניכם.

אבל יש לי נטייה לעצלות.. בגלל זה חשבתי שהקב'ה בחיים לא יעמיד אותי בניסיון כזה..
העבודה שלי היא דינאמית, סהכ אני מצליחה רוב הזמן לנוח או לעשות דברים שלא דורשים מאמץ, לא מסוגלת לחשוב לצאת לשמירה, והרופאה כרגע גם לא המליצה עלזה כשהיא מכירה ויודעת במה אני עובדת..
נראה מה נעשה, אדבר איתו על הכל 

אז כנראה יש פה שיעור מעניין בשבילך.
מעניין מה ה' מנסה ללמד אותך ♥️

תנוחי!!!כמה שזה קשה..
וממש מבינה אותך, ועדיין..את חייבת לשמור על עצמך ועליו

יכול להיות שאת צריכה שמירה.
לא אמורים להיות צירים בשלב הזה. ואת לא רוצה להגיע לדימום כי אז יכול להיות הפרדות שליה שזה מצב חירום. במיוחד בשבוע כזה. זה השלב שצריך הכי לשמור, לפחות עד שבוע 32. את לא רוצה פגות ולא רוצה מצבי חירום. וסתם אשפוז עכשיו בטח לא טוב .
אתם צריכים לפסח מטבח שזה אומר מקרר, שיש וכיור , כיריים. בעלך יכול לקחת יומיים לפני פסח ולעשות את זה. בחדרים לשטוף רצפה לעבור מתחת למיטות, אם יש לך ילדים מעל גיל שבע, הם יכולים לעשות את זה. כל השאר זה לא לפסח.
העיקר שתרגישי טוב.

ואני אוהבת אתכן. 

כשיש חום לאף אחד אין חשק לאכול

שיניים, צינון...
בכל מקרה תדאגי לדעתי שישתה

בדיוק קבעתי למחר תור לרופא בגלל העיניים שלו אז כבר התייעץ איתו מה זה יכול להיות..
בינתיים אכל עוד קצת.. מקווה שהוא בסדר

זה יותר טוב לחלקים החיצוניים האמת אם חושבים על זה למרות שלא ראיתי שהיא נשרוה אבל לא סיימתי
אבל עם החלקים הפנימיים אף פעם לא הייתה לי בעיה. ואני לא אוהבת לקרצף. משתמשת במשחת אסטוניש והכל יורד

את הלב למה כולם כבר צועדים והוא זוחל אבל הכל מסתדר ב"ה💕
ותסבירי על הישיבה כי לא ככ הבנתי

איזו תגובה מרגיעה♥️

היא יושבת לפעמים עם רגל אחת קדימה ורגל אחת מקופלת לכיוון אחורה כזה🤪

ולא נרשמה בעיה כלשהי...
❤❤❤❤

לא יודעת להגיד לך מבחינת טווח, אם את חוששת תמיד כדאי להתייעץ עם רופא ילדים שמבין בזה ובמידת הצורך ללכת לפיזיותרפיה.

אבל מבחינת השוואות, כל ילד הוא מיוחד בדברים שלו❤️

הגדול שלנו בגיל שנה כבר הלך ודיבר, עכשיו הבן השני כבר בן שנה וארבע, עוד לא מדבר ועוד לא הולך. אבל הוא כל כך תקשורתי וחברותי וזה הכי כיף בעולם.

אם אין בעיה אמיתית, הילדים בסוף משיגים את הפער המוטורי. ונקודות ההשוואה האלו יקרו בעוד דברים בהמשך הדרך, אז אפשר כבר מעכשיו ללמד את עצמנו להסתכל מה נקודות האור שלהם🙂

ממש תודה לך על זה❣

(היא זוחלת ומתיישבת לבד? את זה היא עושה בצורה טובה?)
ובאשר להשוואות... הייתי שם כמה פעמים. למזלי האחיין הכי גדול שלנו נולד רק כמעט שנה אחרי החמישית שלנו, אז עד אז לא היו לי השוואות במשפחה, אבל זה כן היה מול אחרים וזה כן היה אחר-כך (הבן השישי שלי היה מעוכב ממש - בגיל של הבת שלך הוא לא זחל ולא התיישב לבד. ויש לו בת דודה שגדולה ממנו בארבעה חודשים, והשיגה אותו בהתפתחות בפער גדול אף יותר...).
ובכל פעם מחדש הייתי צריכה להזכיר לעצמי שאלה הילדים שלי, ושהם בעצם ירשו את הגנים מהמשפחה שלי. וכמו שאני ואחיי היום בסדר גמור - כך גם הם יהיו בע"ה. וזה אכן קרה...
(וגם קיבלנו "פיצוי" בדמות הבת החמישית, שירשה דווקא את הגנים של אבא שלה, והלכה עוד לפני גיל שנה אולי גם לך זה יקרה... ובכל אופן, ההתפתחות המוטורית בדרך כלל לא מעידה כלום על ההמשך, ובטח שלא קשורה למתיקות של הילד!!)

וזוחלת מהר על 6 (על הגחון היא דילגה...)

ותודה על כל מה שכתבת!! והמשפט האחרון.. לוקחת לי אותו.
לא אומר כלום על המתיקות- זה בטוח😍

גמישות את יכולה לזהות דיי בקלות
כשאת מחליפה לה טיטול הפיסוק מאוד מרווח
ובכל זאת תלכי אורטופד ילדים לבקש פיזיותרפיה בגיל קצת יותר מאוחר שנה וחצי כזה אם עד אז היא לא תתקדם
מפני שלפעמים זה עניין של רתיעה ודורש ביטחון ותירגול ואז היא תלך

לא הבנתי לגבי הפיסוק, אם אני מצליחה להוריד לה את הרגליים עד המשטח החתלה זה נחשב גמישות יתר?

גמישות זה שפגט פשוטו כמשמעו
אם זיהית גמישות יתר
אסור לשבת ישיבת w
את יכולה לקרוא על זה באינטרנט

אנסה לקרוא.
ממש תודה לך♥️

ואם זיהית סימני גמישות חשוב גם לשמור על המפרקים (כשמרימים מהידיים בעיקר)
כי יש נטייה לילדים כאלה לפרוק את המפרקים

למה?

אני גם תהיתי אם זה התפרים, אז עוקבת.
תרגישי טוב! מה שעזר לי (וזה עבר לגמרי ברוך השם) זה לשתות המוןןן המון מים, ולשתות מים שהושרו בהם שזיפים מיובשים - זה דוחה, אבל זה ממש מרכך את היציאות ואז זה נותן לאזור שם להחלים

איך בדיוק מכינים את המיץ שזיפים הזה?
וכמה זמן לקח עד שזה עבר? אשכרה כואב לי לשבת! ומבחינת התפרים כברר הרגשתי הרבה יותר טוב

מרתיחים מים, שמים 3-4 שזיפים מיובשים בכוס, שופכים מעל מים רותחים, נותנים לזה להיות מושרה ככה לילה שלם ושותים בבוקר (אני שמתי במקרר אחרי כמה שעות כי זה קצת פחות דוחה כשזה קר)

אולי קצת יותר
היה ממש נורא, מבינה אותך.. ניסיתי גם משחה לטחורים אבל לא עזר.. אולי לך יעזור. קוראים לזה פרוקטו גליבנול - זה בלי מרשם, מורחים פעמיים ביום במשך שבעה ימים אאלט (כתוב בהוראות שימוש)
אההה ומה שכן.. לא להשתמש בנייר טואלט. רק מגבונים לחים. עזר לי מאוד.

עוזר מאוד לשניהם- תחבושות/מדבקות של מגע הקסם מבוסס על האניון
גיליתי את זה כדרך אגב כשהשתמשתי בתחבושות שלהם אחרי הלידה
ממליצה

כך שהתפרים הם כנראה עד פי הטבעת....

 

 

 

תודה @טליה כ

האניון יזרזו את ההחלמה

וממש דירדר לי את ההחלמה

רפואה שלמה!

גם לי השבוע היה לילה של כאבי גב חזקים, רק עכשיו בדיעבד אני מקשרת את זה לקורונה. תנסי בקבוק חם בגב. זה באמת סיוט, אני די סמרטוט כבר שבוע וכולנו כאן חולים

חייתי על משככי כאבים ומסטיק בפה כמעט כל הזמן...
תקופה שנראית נצח אבל נגמרת בסוף.

מקווה שעכשיו את כבר מרגישה שיפור כלשהו ושתגיעי לפסח באיאה ומחוזקת!

ועדיין לפעמים כואב לי לשטוף את העיניים כי הן כואבות לי מאז הקורונה

זה עניין של זמן לאט לאט ישתפר.

מה שאותי הטריד זה בעיית הזיכרון...

קחי משכחי כאבים. 

תרגישי טוב

קודם כל לפותחת.. רפואה שלמה!! שיעבור מהר ובלי להשאיר כלום!
דבר שני, שמעתם על תופעת לוואי של פגיעה בראייה?

גמור, ממי שמעת את זה?

סליחה אבל ההודעה נשלחה כך

שבוע 12 ב"ה

מוגדרת בהריון בסיכון גבוה עקב קיצורי צוואר

במהלך היום ובעיקר בלילה סובלת מכאבי בטן

לא יודעת אם תקין או לא אבל איכשהוא אני מעבירה את זה

מה שהכי מציק לי שפתאום נתפס לי הצד של הבטן כאילו רצתי מרתון שעה ולוקח לו זמן ממש להשתחרר

יש לי תור ביום רביעי לרופאה

יש לי מה ללכת קודם להיבדק??

תתקשרי למוקד אחיות ותשאלי

השאלב הראשונה לא מבינה..
אבל לגבי השניה, גם לי היה ככה וכל רופא שנכמס לבדוק אןתי אחרי הלידה שאלתי אותו על זה ואמר שתקין. אצל כל אישה כל לידה זה אחרת.

לי היה הרבה פחות ממחזור רגיל וציק צק נגמר.

הרגעת אותי

זה ממש דבר שקורה..

ותוכלי להגיד לי מה עשו?

פשוט יצא לי לשמוע על הרבה נשים (כולל אני ) שילדו נורא מהר ובלידה שניה שלי זה היה לגמרי הפתעה..

אבל תוודאי מולה, אם זה לא מופיע בחוזה אולי תסכמו על הנחה כלשהי.
הרבה מהתשלום הולך על שיריון הזמן של הדולה ואני מאמינה שהיא גם די בונה על הכסף ההתנהלות הכלכלית שלה.

בקשר לדולה נראה שאם היא הייתה בדרך אליך אז את צריכה לשלם,

במקרה כזה אולי תשאלי רב,ככה אני הייתי עושה.

אמר לשלם רק את המקדמה.
כיון שבפועל לא נתנה את השירות שלמענו לקחנו אותה.
בכל מקרה כשנפגש אשאל אותה מה היא אומרת ונראה.
היא לא דתיה ופחות תבין פסקי רב.

כי היא ״לא נתנה את השירות״ שלא באשמתה.
ומצד שני כן שריינה את עצמה להקפצה אפשרית.

עם הדולה שלי בחוזה היה כתוב שמשלמים מלא גם במקרה כזה. כמו שאם הייתה לידה של 24 שעות היא הייתה נשארת את כל הזמן, אז ככה גם במקרה ההפוך. לפעמים זה משחק לטובתה ולפעמים לא, בממוצע זה מתאזן לה פחות או יותר.

לי זה נראה הוגן - לא הוגן לא לשלם לה כי הלידה הייתה מהירה, כמו שבמקרה ההפוך לא הוגן אם הייתה דורשת ממך תשלום נוסף אם הלידה הייתה מאוד ארוכה.

היא לא יכולה לקחת יותר כי רוצה לתת שירות בפניות בזמן אמת.

הדולות לוקחות מחיר מלא במידה והן היו נכונות ומוכנות לבוא ללידה. אחרת לא תהיה להן פרנסה או וודאות כלכלית

מה היא מצפה לגבי תשלום

שאת אומרה להוסיף

את כל הסכום.
אצלי קבעתי איתה שתגיע אלי הביתה לפני שניסע יחד לבית חולים כי הלידות שלי לוקחות זמן. בפועל הגיעה בשש וחצי בערב ובשלוש לפני בוקר ילדתי. אז היא עבדה הרבה

לדעתי מגיע לה תשלום מלא
לידה היא ארוע לא צפוי. היא היתה נכונה וזמינה להגיע ועל כך מגיע לה התשלום - היא מפנה מזמנה כדי ללוות אותך ללידה ולתת כלים ולעזור. אם ילדת לפני שהיא הגיעה - ברוך השם אבל עדיין מגיע לה תשלום מלא בעיניי. אם היא תהיה מוכנה להתגמש ולבוא לקראת אז אחלה ויפה מצדה אבל בעיניי זה לגיטימי לשלם את מלוא הסכום

כמו שאמרו לך, גם אצלנו היה מסוכם בחוזה שאם לא תבפיק- אשלם הכל בכל מצב, כי היא משריינת אותי וחא לוקחת מישהי אחרת.
חבל שלא היה כתוב בחוזה, זה משהו שקורה לא מעט.
בכל אופן כיוון שלא מצויין הייתי שואלת מה דעתה וגם מאירה לה שתקפיד לכתוב את זה בחוזים שלה.... לטובתה, שלא יהיה זוג שלא יסכימו לשלם פתאום.
בהצלחה!

מה עשית בסוף?

בדיוק קרה לי ככה, שהתעוררתי לקבוע תור לשקיפות מאוחר מדי, ובסוף באמת וויתרתי.
מפוצץ אצלם. עם הסקירה היה לי נס שהסתדר בסוף.
קיצור זה לגמרי פץמפתיע הקטע הזה של הלקבוע ולתכנן שנתיים מראש...

ולגבי השאלה, זה חישוב שאנחנו עושים בראש אבל מתכוונים פשוט לשבוע 11 פורמלית- תחשבי מה יהיה כתוב בדף של הבדיקה- 10+ או 11..

ומצטרפת לשאלתך השניה
אני שבוע 16 עכשיו ומרחפת קצת עם הבדיקות... יודעות מה כדאי כבר לקבוע?

שאפשר לעשות את הבדיקות האלו גם אצל רופאים פרטיים בהסדר (כלומר לקבוע ישירות דרכם ולא דרך המוקד) ואז יש עוד אפשרויות למצוא תורים.

לי במוקד אמרו לפנות לרופא שעובד עם הקופה למרפאה הפרטית שלו והביאו כמה מספרים באזור שלי.

לא שמעתי על זה
אולי אנסה לבדוק

מהקופה... צריך לקבוע בהסדר. או שאת הסקירה השניה תעשי בהסדר ואת זאת בקופה...

לגבי איזה בדיקות מתי , אם את בכללית יש באתר אונליין בתיק רפואי שלך- מעקב הריון ורשום שם את כל הנתונים שהרופא מכניס וכו' וגם יש אפשרות לראות את כל השבועות בטור ואת כל הבדיקות שאפשר לעשות מאיזה שבוע ועד איזה שבוע... ממש עוזר לעשות סדר

את בטוחה שהן לא מהקופה? או שרק אחת מהן מהקופה?
מה הכוונה בכלל בבדיקות בהסדר? זה בתשלום נפרד מהתשלום הקבוע לקופה? מה הסדר גודל של העלויות?
בסוף הצלחתי לקבוע תור לסקירה מוקדמת בקופה (מכבי) אבל מציק לי שממש במקרה קבעתי תור וכאילו אני צריכה לנחש בעצמי או לשאוב מידע על הבדיקות בהמשך.
בקיצור, להבנתי, עוד צפויות לי הפתעות בהמשך …

את הסקירה השניה את עושה במכון שיש לו הסדר עם הקופה וזה בתשלום. אם יש לך ביטוח משלים כלשהו אז יש החזרים.
תקבעי תור לאחות טיפת חלב למעקב והיא תסביר לך הכל. מתי לעשות מה וכו'.
אני בהריון רביעי וגם אני הסתבכתי עם כל הדברים האלה כאילו... האחות הוציאה לי דף מסודר עם כל הבדיקות לפי שבועות...

לק"י

פשוט על אחת משלמים.
ואחות מעקב הריון יש גם בקופת חולים, לא רק בטיפת חלב.

פשוט על המוקדמת שילמתי יותר..

כשאומרים משבוע 11 אז מ11+0 ולא מ10.

לגבי התורים- יש אופציות פרטיות במידה ואין תורים בקופה שהן בהבדר עם הקופה

גם אני חשבתי ככה, בלי יותר מידי להסתבך…

ממש לא נשמע שהלכה המכונה אלא שיש סתימה..

תנסי להפעיל מכונה עם פחות חומר וכביזה.
אם זה חוזר על עצמו וזה מכונה חדשה יחסית כדאי להזמין טכנאי.

שאיזה בגד התלכלך לגמרי מהאבקה
ולבשתי אותו ולא שמתי לב☹️

ניסית לראות מאחורי המכונה איפה שניקוז, מאיפה המים יוצאים?

מבאס ככה בערב פסח.

יש מתחת למכונת כביסה מכסה כזה עגול..
תפתחי אותו ואז המים אמורים לצאת משם אז צריך לגרוף.. אחר כך תבדקי שם טוב אם אין שם משהו שנתקע... אולי בזה זה ייגמר..

נסי לפתוח ולראות.

עוקבת בהזדהות

נסי אולי למקד את המחשבה *בו*, ובמה *שהוא עובר וחווה תוך כדי*,

לשים את הזרקור שם -

 

ממש לעשות מהלך מחשבתי:

בעלי אוהב אותי.

איזו זכות זו.

ואיזה אושר זה.

 

וכנראה שאחת משפות האהבה שהוא מדבר בה בצורה מאוד טובה היא שפת המתנות.

כאשר הוא קונה לי מתנה - הוא כאילו בוחר בי מחדש.

הוא מביע את אהבתו אליי.

הוא כאילו אומר לי: את כל כך חשובה ויקרה ליף אני אוהב אותך.

את כל זה הוא מביע בעזרת המתנה.

 

ועבורו, עבור בעלי, שכמאור הוא איש נפרד ושונה ממני, 

עבורו לקנות מתנה זה להשקיע סכום כסף מכובד.

זה לקנות מוצר יותר איכותי, וכן, גם יותר יקר.

 

כאשר בעלי חשב עליי,

ואהבתו עלתה בליבו,

וראה דמות דיוקני מול פניו,

והלך לחנות שיודע שיש שם דברים יפים,

והסתכל

והסתובב

ובדק

ובחר

בחר תכשיט שנראה לו יפה.

בחר תכשיט שנראה לו שאני אוהב

בחר תכשיט שלדעתו הוא הטעם שלי

 

בעצם בכל המאמץ הזה שלו הוא שב ובוחר בי מחדש!

הוא ממש-ממש מגדיל את אהבתו אליי בליבו בצורה הזו!

הוא חושב: מה אשתי תאהב? ולכן עוד יותר מעמיק *בהיכרות* שלו אותי ואיתי

 

וכאשר הוא חוזר

ועוטף את המתנה

ומעניק לי אותה

הוא מבטא כל-כך כל-כך הרבה אהבה...

 

ואם אעצור רגע ואבין *אותו*

את מה זה עושה *לו* לקנות לי מתנה

את מה זה *עבורו*

את כמה שזה מרחיב את ליבו באהבה אליי

את כמה שזו דרך יקרה עבורו להביע אהבה -

או אז גם הרגשות שלי יוכלו להשתנות.

 

אז נכון, העגילים עלו 300.

זה יקר.

אבל יותר יקרה לי האהבה שלו.

אלו עגילים של אהבה.

אלו עגילים של בחירה.

בחירה מחדש.

אלו עגילים של השקעה.

אלו עגילים של הבעה.

 

לכן אענוד אותם בשמחה,

ובידיעה ברורה עד כמה אני משמחת *אותו* בכך

ואת כמה אני מגדילה את האהבה שלו *אליי* בכך.

 

 

מקסימה את, תהני ממש יקרה, איזה כיף לך ולכם, זכיתם ממש ב"ה ❤

שמחה מאוד לשמוע ❤

הוא משקיע בך, קונה משהו יקר
מצד שני באסה שזה לא בטעם שלך

אצלי אחר כמה מתנות יקרות ובלתי מוצלחות, בקשתי מבעלי להפסיק לקנות לי מתנות, במקום זה לקנות שוקולד או משהו טעים אחר, ואני אקנה מתנה לעצמי בטעם שלי. הסיכום הזה עובד נהדר שנים, לפעמים הוא לא מביא את השוקולד המדויק, אבל זה כולה טעות בחמישה שקלים

תודי לו הרבה פעמים עד שזה יצא מהלב..

וגם תאהבי את התכשיט

בהצלחה רבה וחג שמח

לקבוע דייט כדי לבחור משהו שהוא אוהב עליך ואת בוחרת, אולי אני טועה אבל נראה לי שתוך כדי ההסתובבות יחד בחנויות הוא ירגיש בודאות שאת מעדיפה בגד או כיסוי ראש או משהו משמח אחר לחדר או לבית.. וההתייעצות איתו ושהוא יגיד מה יפה בעיניו, זה יכול להיות ממש כיפי.
(אנחנו נשואים למעלה מ10 שנים ועדיין הברירת מחדל של בעלי זה תכשיט. הוא כבר לא קונה בעצמו אבל תמיד מבקש ממני לקנות לי. לא משנה כמה אני מסבירה לו שאני לא מעדיפה להתחדש דוקא בזה- לא עוזר)

אני חושבת שקודם כל תודי לו באמת מעומק הלב. ואז תבקשי ממנו בלי הפתעות, ואולי שתבחרו ביחד טת המתנה הבאה. או שישאל אותך מה את רוצה.

האמת בעלי כזה. אף פעם לא מרוצה מהמתנות שאני מביאה לו... וזה מתסכל... אז פושט למדתי לא להפתיע אותו. לשאול מה הוא רוצה

מסכים לי ללבוש רק זהב

אנחנו קונים ביחד, אני לא אוהבת הפתעות.

וממש קשה לי עם הסכומים!!!! כל תכשיט חצי משכורת...

מבינה אותך לגמרי וממש מזדהה

תשמחי שיש לך בעל כזה מפרגן, הרבה היו רוצות!!!

אני משתדלת להפריד בן המתנה לעלות וככה יותר קל לי לשמוח .

תחשבי שזה סכום שממילא היה צריך לצאת, ב"ה שזה יצא על דברים כאלה...

מחשבה שחשבתי עליה בקריאת הפרשה הקודמת:
כולנו יודעים שהצרעת באה על דברי לשון הרע. אלא שהעניין הזה לא כתוב בפירוש (כמדומני) בשום מקום בתורה (אלא רק בחז"ל).
למה זה?
אולי זה כדי להמחיש לנו בדיוק את מה שאסור לנו לעשות: לדבר. לדבר לשון הרע, כמובן, אבל כנראה גם לדבר *על* הלשון הרע זה לא טוב... לא טוב לדבר על דברים רעים, כאלה שקשורים ישירות בנפש של כל אחד, כאלה שעדינים כל-כך - כי כל-כך קשה לשלוט בדיבור שמחליק בטבעיות מהפה...
אז זהו, גם אני אפסיק לדבר פה
אשמח לשמוע מה דעתכן על המחשבה הזו...

אני גם חושבת שאולי האיסור על לשון הרע הוא קצת שונה מאיסורים אחרים, מצד זה שהוא 'עדין' יותר, יש בו פחות 'מעשה' מאשר בדברים אחרים. ובעצם הוא יותר קשור למידות - מי שיש לו מידות באמת מתוקנות של עין טובה ואהבת הבריות לא אמור להגיע בכלל ללשון הרע.

אולי לכן גם יש צרעת רק כשעם ישראל במצב מתוקן, יושבים על אדמתם, כל אחת בנחלתו, כי אז יש אפשרות להגיע למידות כל כך מתוקנות (אם היום היתה צרעת, כמעט כולנו היינו מן הסתם מצורעים, כי אנחנו עוד רחוקים ממצב כזה).

ועוד מחשבה שעלתה לי עכשיו - מאיפה לומדים שצרעת היא עונש על לשון הרע? מההקשרים שבהם מרים (וגם משה) קיבלו צרעת (אצל משה בצורה יותר עדינה - באותות שה' לימד אותו, בלי כל דיני הצרעת).
ואולי אם התורה היתה כותבת בפירוש שצרעת זה עונש על לשון הרע, זה בעצם היה קצת לשון הרע על מרים ומשה שטעו בזה.
ולכן הכל נכתב יותר ברמז, שמפשט הפסוקים לא ברור בכלל שצרעת באה כתוצאה מחטא, וכשמשה ומרים מקבלים את הצרעת לא כתוב בפירוש שזה עונש על החטא, אבל אפשר להבין את זה מתוך התבוננות, וחז"ל מלמדים אותנו מתוך זה את הקשר בין הדברים, ואת איסור לשון הרע.

ומוסיפה בהקשר של פסח משו ששמעתי פירוש של האריז"ל נראה לי
שפסח זה פה סח. מתחבר לחשיבות הדיבור על דברים טובים. וגם מצוות הלילה היא והגדת להרבות הדסיפור יציאת מצרים
וגם עם ישראל נגאלו בזכות שצעקו למשה שהם לא רוצים לטבוע בים והוא דיבר עם הקב"ה שאמר לו 'דבר אל בני ישראל ויסעו'

שנזכה להשתמש בפה שלנו רק לדיבורים טובים ולקיום מצוות!

תודה רבה!
לך ול @מתואמת

החיבור שעשית בין צרעת לבין מידות מתוקנות.
הלוואי שנזכה במהרה

לא כתבתי קודם, אבל חלק ממה שכתבתי בהשראת השיעור של הרב ראובן ששון על פרשת תזריע. לא הצלחתי להתרכז מספיק כששמעתי אותו בשביל לסכם בצורה מסודרת יותר, אבל הוא דיבר על הסיבה שהצרעת באה רק כשעמ"י במצב מתוקן, וחלק ממה שהוא דיבר נכנס בדברים שכתבתי...

(את השיעור של פרשת מצורע אני שומעת עכשיו, לא יודעת אם אספיק לשתף...)

גם אחרי שבת.. תודה!

אבל בהתחלה של השיעור הרב אמר משהו שמאוד התקשר לי למה שכתבנו פה -
הפרשה מתחילה בדיני טהרת המצורע. אבל בעצם הוא נקרא מצורע רק בפעם הראשונה שהוא מוזכר (שעל שמה נקבע שם הפרשה), ואחר כך לכל אורך הדרך עד הטהרה הסופית שלו (לאחר שמונה ימים), הוא לא נקרא יותר 'מצורע' אלא 'המיטהר'.
וזה חלק משמירת הלשון ומהתיקון שלו - ברגע שהוא נרפא מהנגע, הוא נטהר על ידי הכהן, שכבר לא רואה בו מצורע, אלא אדם שמיטהר, שלמרות שהוא עוד לא טהור - הוא בדרך לשם. זה העיקר, וזה חלק מהתיקון - להסתכל בעין טובה, לראות את מה שבעומק ועדיין לא נגלה, לראות את הפוטנציאל ולא רק את המציאות.

תודה רבה שכתבת!

וכהרגלך כתבת אותה כ"כ יפה!
הזכרת לי ששבת שעברה היה משהו שקשור לזה בעלון של הרב אברג'ל,הוא הביא מהרש"ב מלובביץ, שיש ארבעה שלבים בדיבור,{מחשבה שבמחשבה,דיבור שבמחשבה,מחשבה שבדיבור והדיבור עצמו.}
וצריך להיזהר מלשון הרע גם בדיבור שבמחשבה,ולא רק בדיבור עצמו, כי אפילו שלא יצא מפיו,הוא משאיר רושם בתוך האדם החושב.

האור החיים כותב שמחלת הצרעת ( הטבעית לא הרוחנית שמסופר עליה בפרשה)  נגרמת מזיהום הגוף ו"תגבורת" המרה שגורמת לפצע בבשר האדם.
וזה נגרם מעצבות ( דכאון),
והרפואה לזה זה להתרחק מהדברים המעציבים את האדם,
ולעשות דברים שמשמחים אותו.

וכשבאה לאדם צרעת בגלל לשון הרע, האדם יכול להגיד שזו רק מחלה,אין צורך לעשות תשובה,ומספיק לרפא את הצרעת בדרך הטבע.

לכן ה' ציווה שישב בדד מחוץ למחנה 7 ימים - הפוך מהתרופה למחלת הצרעת  ואחרי 7 ימים הוא יראה שנטהר,ואז יבין שזו היתה צרעת כעונש על לשון הרע ולא מחלה פיזית.

 

הפירוש

עוד נראה לפרש על זה הדרך להיות שהצרעת כפי הטבע תכונתו תתהוה מעפשות וזיהום הגוף ותגבורת המרה אשר תתגבר באדם ועושה רושם בבשרו, ודבר זה יסובבנו העצבון וצרת הלב ושממון השכל, והרפואה הטבעית לזה היא הרחקות העצבון ועניינים המרחיבים לבו של אדם ומשמחים אותו, והנה בבוא נגע צרעת על האדם יכול אדם לומר כי חולי טבעי הוא אשר יקרה להאדם, ובאמור לו כי הוא זה בשביל לשון הרע לא יאמין ולא יצדיק הדברים, לזה נתחכם אל עליון וצוה שיסגר המצורע בדד ישב ובגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ודברים אלו הם כפי הטבע נגדיים לרפואת סיבת הנגע ואדרבה יולידו הנגע מחדש, וכאשר יראה האדם שהגם שעשה דברים אלו שהם נגדיים אף על פי כן על ידי שהרהר תשובה והתודה חטאתו כי בעונו אשר פשט לשונו גילה הנגע את עינו וישוב מחטאתו ויטהר לשונו ויראה כי הפך הנגע את עינו בזה ידע ויוכיח הוכחה ברורה שלא בא לו הנגע אלא לצד שדבר לשון הרע, והוא אומרו זאת תהיה תורת מוציא שם רע, והכרת הדבר והוכחתו ביום טהרתו, שהגם שעשה דברים נגדיים לחוליו כנזכר אף על פי כן נטהר, בזה ידע כי תורת לשונו הרע הוא זה ולא מקרה הטבעי כחושבי מחשבות און וישמור פיו ולשונו, והוא מה שגמר אומר נרפא נגע הצרעת מן הצרוע פירוש מן הצרוע באה רפואתו ששב ורפא לו.

 

בסוף ליל הסדר יש אומרים את הפיוט- "חסל סידור פסח".
ויש על זה תמיהה - למה אומרים כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו? הרי כבר הגיע סוף ליל הסדר ולא הקריבו את הפסח?
התשובה לזה שזה מהיוצרות של שבת הגדול.
יש שם את הלכות הפסח בפיוטים בחרוזים.
ובסיום מבקשים מה' שכמו שזכינו השבת ללמוד את הלכות הפסח כן נזכה השבוע לקיים באמת את קרבן הפסח.

בעז"ה שנזכה השבת ללמוד את ההלכות,ושבת הבאה נזכה לעשות את הפסח באמת ולהקריבו.

אם הוא מדייק לך אז פחות סביר
אבל אם המחזור שלך לא סדיר או שהוא קצת באיחור אז זה נשמע מתאים למחזור כבד כזה...
אם היית בודקת בתחילת הדימום כנראה שעוד היתה בטא אם באמת זה מה שקרה זה אבל עכשיו לא יודעת אם יש איך לדעת דבר כזה

אם זה לא נחלש כדאי להבדק שלא איבדת יותר מדי דם
אבל אם זה הולך ונגמר אז לא צריך לדאוג אם זה חד פעמי

כך שזה לא דוחה ולא מוזר.

בגלל שזה לא רציף מהלידה אז מרגיש לי מוזר להביא לו את זה משום מקום.. בגלל התינוק הוא נראה לי די גדול (למרות שהוא בעצמו פיצפון) אז כנראה בגלל זה

לתינוק שהפסיק לינוק לחזור לינוק ממש..
ולשתות מכוס מותר בכל גיל.

לא נראה לי שזה יכול להזיק..

או לא יבין בכלל איך לינוק אבל אם זה בריא לו אשתדל לשאוב יותר

לא הייתי מתאמצת עם שאיבות בשביל זה, כי אני ממש לא אוהבת לשאוב... אבל זה ממש בריא ומכיל רכיבים חיסוניים.

אנסה את זה מקווה שבאמת יזרום ויאהב את זה כמו את התחליף.. וכשאני חושבת על זה נראה לי שאני חושבת שזה מוזר בגלל בעלי שלא הבין איך הוא שותה את זה וכאילו גרם לי להרגיש שזה כמו להביא למידהו גדול פתאום לשתות חלב אם ואיך הוא בכלל אוהב את זה (לא מעליב בכלל חח.. והוא תומך ובעד הנקה וגם חשב אחכ שזה רעיון טוב להביא לו.. סתם הגיב בצורה מוגזמת..)

סוג של תיקון כזה.

חלב אם זה פשוט כמו תרופה!!! זה הדבר הכי בריא שיש העולם הזה!!!
ברור שלהביא לו את זה בייחוד כשהוא לא מרגיש טוב או משהו
זה מדהין

יש לכם צפי להגדלת הכנסה או הקטנת הוצאות?
להתארח לפעמים בשבתות?

אין צפי להגדלת הכנסות
אין חופשות
אין אוכל בחוץ
בגדים לילדים הכל יד שניה

אני ממש בחרדה
לא מפסיקה לבכות...
מפחיד אותי הריבית על המינוס ואני יורדת בדירוג אשראי מאוד

נמאס לי
כמה אפשר לעבוד

אתם חוסכים כסף בצד לדירה? אם לא, אז עם כל הלחץ לדירוג אשראי טוב - כרגע אין לזה משמעות. מה גם שאם בעתיד תצטרכו אפשר למחוק נתוני אשראי. לא בכל מקרה, אבל עדיין אפשר.
כל עוד לא חוזרות לך הורדות חלילה - זה לא כזה גרוע כמו שזה נראה
אם זה לא באופק, אז תרפי מזה כרגע.
הלחץ הזה לא מוסיף

בנוגע לשאר הדברים - מסכימה איתך שזה מבאס ממש, אבל כרגע צריך לעשות שינוי תפיסה
אז חופשות אין וגם אוכל בחוץ אין וגם בגדים לא קונים. כי ככה צריך כרגע. לא יודעת אם זה ינחם אוץך אבל יש אנשים שחיים ככה מבחירה. וכשאת צריכה להתמודד עם משו שאת לא בוחרת בו, זה קשה. ואת מרגישה חנוקה, אני מבינה.
אבל חשוב שתביני שמלבד העניין של המינוס, אין עניין להוסיף עוד עניינים כמו לחץ מטורף, חרדות, עצבים, לילות ללא שינה וכל המרעין בישין שבאים עם זה.
יש מינוס, ורצוי שלא יהיה. כרגע הוא עוזר לכם להרים את הראש מעל המים. תשימי לב שאת לא חורגת עוד ועוד ומעמיקה אותו. תישארי על אותו רף של הוצאות.
במקביל, אולי אפשר לשקול מעבר לאזור מגורים יותר זול? החלפת מקום עבודה? חסכון בחשבון טלפון ואינטרנט? יש הרבה בחירה בדברים שנראה לנו שלא.

בהתנהלות הכלכלית. אם אתם עובדים ומנסים לחסוך ועדין במינוס צריך לראות למה.
עיניים מקצועיות בטח יכלו לתת תשובות.
ממש ממליצה לפנות, אני לא יודעת פרטים מדויקים אבל תכתבי באינטרנט פעמונים ותפני.
בהצלחה ענקית..חיבוק גדול
מבינה את הלחץ, אנחנו גן בתקופה לחוצה..לא כיף בכלל

בלי חופשות/ אוכל בחוץ/ לקנות בגדים
לקחתי קורס בנוסף לעבודה במשרה מלאה, בסיום הקורס מצאתי עבודה עם שכר גבוה יותר, ועם השנים שדרגתי אותו שוב ושוב.

כשאין צפי להגדלת הכנסה, כדאי למצוא את הדרך ליצור אותו.

יש לך רעיון לקורס כזה?

אולי הוא יכול להגדיל הכנסות?

עשיתי הסבה להייטק

זה מינוס שגדל כל חודש? כלומר ההוצאות שלכם באופן קבוע גדולות מההכנסות? 

או שזה משהו שקרה באופן חד פעמי/ בגלל תקופה מסוימת?

בס״ד

ניסיון גדול ממש.

גם ההרגשה הזאת שהכל סתם -
קורעים את עצמינו בעבודה - ולמה??
גם הוויתורים הלא פשוטים...💔
גם חוסר האור בקצה המנהרה...
וגם הפחד ממה יהיה אם זה ימשיך ככה...

מחבקת אותך חזק-חזק-חזק!!!

בגדול, התפקיד של הלחץ והחרדה הוא סוג של מצפן שאומר לנו מתי אנחנו כבר לא בכיוון הנכון ומתי אנחנו צריכים כבר שינוי. התחושה הבלתי נסבלת בגוף ובלב, הפחד והדמעות האלה באים לומר ״אנחנו לא יכולים ככה יותר, הגיע הזמן לשינוי!״.

אבל ״שינוי״ זאת מילה נורא אמורפית. על פניו אם ידענו מה אפשר לעשות, כבר היינו עושים אותו. אנחנו איפה שאנחנו כי אנחנו לא יודעים לעשות אחרת - *כרגע*. ולכן זה כל-כך מטלטל!!!! אנחנו מבינים בשכל שצריך משהו אחר אבל אנחנו חסרי אונים לחלוטין ולא יודעים מה.

הציעו כאן לפנות לפעמונים. אני חושבת שזה רעיון מצוין ממש. מדובר במתנדבים שמבינים את המורכבויות שיש בחיים של האנשים ושעוזרים בחינם בתהליך יסודי, ממש יד ביד. תהליך כזה מעניק כמה דברים שלבד קשה להגיע אליהם:

* מפנים זמן קבוע להתבוננות ולחשיבה על המצב הפיננסי של המשפחה. מה שביום יום קשה קצת לעשות, מרוב עומס ומרדף החיים.
* מישהו יושב עם בני הזוג ומשקף להם את הדברים. המבט החיצוני עוזר להגיע לחשיבה מחוץ לקופסה, שזה מה שנצרך כדי לחולל שינויים.
* מקבלים רעיונות שלא חשבנו עליהם לבד.
* מקבלים עידוד, תמיכה, חיזוק...
* מעבר לתהליך עצמו, יש להם סל שרותים שהם יכולים להציע למי שזה נראה להם מתאים. עזרה כספית לסגירת חובות, יעוץ תעסוקתי וכו׳
* הרגשה להיות ״מוחזקים״, להיות ״בידיים טובות״. זה עוצר את הנפילה החופשית המפחידה הזאת. אנחנו כבר לא לבד. אנחנו מקבלים ליווי של אנשים שראו מלא מקרים כמונו ויודעים לעזור במצבים כאלה.



מאחלת לך שהירידה הכואבת הזאת תביא לעלייה גדולה מלאת אור ושלווה, ושתצאו בסופו של דבר מכל המשבר הזה ברכוש גדול - בחומר וברוח. בניסן עתידין להיגאל, אל תעזבי ידיים 💛💛💛

ממש בזהירות אני אומרת...

אבל אולי לפנות לעזרה של צדקה וכד' לפעמים יש תקופות שאין מספיק וצריך נשמע שאת ממש לא מבזבזת ופשוט אין אז להיעזר באמת כדי לא להגיע למינוס גדול...

 

אם לא מתאים לך מיד תמחקי אותי כן? 

אבל באמת הרצון הוא לעזור לאנשים שלא מסתדרים ויודעים להתנהל נכון...

 

מאחלת לך שתראי רווחה בקרוב!

האם יש לכם חסכונות? קופות סגורות?
האם זה מצב זמני? (אחד מכם מובטל/חופשת לידה/היו הוצאות בלתי צפויות?)
האם יש מקום להצטמצם? מקום מגורים זול יותר?

אם רוצה יכולה לפרט על ההוצאות לראות איך אפשר לעזור.
גם לנו יש תקופה לא פשוטה אבל חלק מזה זה בגלל שבעלי לא מרוויח כמו שיכול להרוויח. ובכל אופן יש רק עוד 4 חודשים שהילדים במעון ושנה הבאה גן עירייה ונהיה במצב הרבה יותר טוב. בינתיים יש לנו חסכונות וזה משלים את החסר כל חודש...

אם המצב ממש קשה (לא יודעת כמה עמוק המינוס ומה מצב ההשתכרות) אז פחות הייתי הולכת למתנדבים אא"כ יש מישהו שידוע שהוא מעולה כי את חייבת מישהו שיעזור לך להרים את הראש מהמצב הזה, ואם הוא מתנדב הוא יכול להיות מעולה ויכול להיות שגם לא (ואז את עלולה להשחק ולהתייאש יותר..)
ממליצה ללכת לאיש מקצוע אף שזה בתשלום ואני מאמינה שאת דחוקה מאוד אבל זה שווה שיהיה מישהו שיהיה אתך במצב הזה ויתן לך יד לצאת משם
אל תוותרי!

בינתיים שבי ותהפכי כל אבן אפשרית בחיפוש אחר כל התוכן החינמי שקיים בהתנהלות כלכלית נבונה, איזון כלכלי וכיו'

ובעז"ה שבזכות חג הפסח הקרב ובא תצאו לחופשי מהמצב הזה!!

יקרה, לנשום עמוק...

הכל בסדר.

תאמיני לי שאני מכירה את הלחץ הזה מקרוב.  היינו במצב גרוע יותר.

קודם כל- להגיד תודה על כל מה שיש. גם כדי לקבל פרופורציות - יש בריאות. יש ילדים. יש בן זוג. יש שמחה. יש לכולם מה לאכול ומה ללבוש. כל הדברים האלה הם מתנות גדולות. 

כמו שאומרים- יש הרבה סוגים של צרות. צרות של ממון הן הצרות הכי קלות. 

ח"ו שלא יהיו לכם צרות של בריאות...

אז אפשר אפילו להגיד תודה שאלו הצרות שלנו ולא צרות אחרות.

דבר שני-  חצי ממדינת ישראל במינוס. לא שאני חושבת שזה טוב...אבל זה לא שאתם באיזה מצב קטסטרופלי חריג. 

דבר שלישי- תפילה...לקחת את הלחץ והחרדה ולהפוך אותם לתפילות מכל הלב. לה' יש הרבה דרכים לעזור לבנאדם. ה' גדול. 

ובע"ה מעבר לזה, באמת לחשוב איך להגדיל הכנסות, או אולי אפילו לעבור למקום שבו הוצאות הדיור זולות יותר בצורה משמעותית. 

בהצלחה!! 

לא להתייאש!! !ולא ליפול לעצבות!

חיזקת ממש.
פעם כתבתי למישהי דברים דומים, אז רק אעתיק:
עוזר לי להבין שהייסורים האלה הם מה',
שאין מה לחפש אשמים, להאשים את עצמי או את בעלי שהוצאנו יותר מדי.
כמו שיש ייסורים אחרים של בריאות/ חוסר שלום בית. ככה הייסורים של ממון. הם פשוט מגיעים.(והם יותר קלים משניים הקודמים) כדי ללמד אותנו אמונה.
וזה תקופה,שבסוף,אם צולחים אותה מקבלים בכיס את מידת הבטחון.
שלום הוא כלי שמחזיק ברכה, תחזיקי מעמד ביחד עם בעלך רק תעודדו אחד את השני, טובים השניים, ביחד תעברו את זה ותבוא אליכם תקופה טובה!
העיקר לא ליפול לייאוש ועצבות! לעשות סויץ' במח. לחשוב על התקופה הזאת לא כתקופה קשה אלא כתקופה מאתגרת.
אפשר להכין דף ולרשום כל הדברים שהיית רוצה וחסרים לך וככה להוציא אותם מהראש. חלק מהם את תביני שאפילו לא כל כך נחוצים.
ייתר מהכסף שחסר זה הלחץ לא לחיות ברמת חיים שרגילים אליה או ברמת חיים שיש לאחרים.
להתפלל, פחות לבקש, יותר להודות על מה שכן יש.
וה' ירעיף עלייך שפע, זה יכול לבוא בכסף או ברעיונות יצירתיים, שיביאו ברכה.בסוף תצאו מהתקופה הזאת מחוזקים עם מידת הבטחון בכיס.אמן🙏🙏

ממש הגיוני שהם לא מודעים לזה
אבל מבינה אותך כל כך!!
אני בטוח כבר מזמן הייתי שולחת את בעלי לחלץ אותו מהם ומאכילה בעצמי🤣

חושבת זה פשוט שטויות

מכירה את זה מדברים אחרים.
במקרים כאלה אם הבעל לא עוזר לנסות להיות קצת יותר אסרטיבית. או מראש לא לתת לה להאכיל אותו.
מה שהיה כבר היה ובעז"ה לא יקרה לו כלום אבל להבא את צריכה לדעת לשים את הגבולות. בצורה מכובדת והכל, אבל תנסי.

אותי בדיעות שלהם ... נגיד יש משו חם על השולחן-לא נורא תני לו לגעת הוא יראה שזה חם וילמד....
שהשם יעזור לי!!!!!!!!

באמת ניסיון לא קל... כי מצד אחד ברור שאת רוצה לשמור על בריאות הבן ומצד שני לכבד אותה ואת הנחת שלה שהיא מאכילה אותו... והיא לא מצליחה להתאפק...

קיצור, באסה!!!

לא צריך לכעוס כי ה מתמימות ולא מכוונה רעה-

ו לומר- אני מעדיפה להאכיל אותו בעצמי הפעם. פשוט את לא מרגישה טוב ואני מעדיפה שלא ידבק..

בלי להצטדק מדי
ובלי לכעוס

ואני רק חושבת על המשפחות שנהרסות עכשיו, על האנשים שאיבדו את היקר להם, על כל האנשים שדואגים לקרובים שלהם ולא יודעים מה איתם כי יש פצועים שלא זוהו.
שה' יגאל אותנו כבר.

ואני רק לא מבינה איך יכול להיות כזה רוע בעולם.
ואיך חמאס מגיב באהדה, ואיך יש אנשים ששמחים מזה שאחרים מתים.
ואף אחד לא מתנער ולמה לא נכנסים בהם פעם אחת חזק ואיך יש עוד שמאלנים שמאמינים בשלום???

והייתה הרגשה כזאת של רגיעה ואמרו שהשיא יהיה בטח בנסיונות לפגע בליל הסדר.. חשבתי אפילו לצאת עם הילדים מחר.
סיוט לחיות ככה.
קשה לי המחשבה שהבאתי ילדים לעולם כזה. וזה מפחיד אותי. ומהרגעים הבודדים שאני מודה שאני לא בהריון.

כבר מסוכן יותר ברחובות הערים וליד הבית😑
אוף צודקת כל כך שפשוט אי אפשר לחיות ככה, והם זורעים הרס ובהלה. אני מנסה להגיד לעצמי שזה מה שהם מנסים להשיג, שנפחד, ושלא ניתן להם להשיג את המטרה! אבל תכלס- זה באמת מפחיד.. מה לעשות🙈

שלפני שבוע כשחשבתי על פסח וחול המועד ממש הייתי בחרדות בגלל הפיגועים, וחששתי נורא לתכנן טיולים ומפגשים... והיום כשכבר עבר שבוע אז אני יותר רגועה ושמחה וברוך ה' שהמצב נרגע

אז זהו שלא 😔😔😔

תודה להשם שלא.
תודה להשם שהוא התנגד והתחיל לירות וככה יכלו להרוג אותו במקום ולא לעצור ולשחרר עוד שנתיים באיזו עסקה עלובה.

תודה להשם!
תרחם עלינו כבר...

מלחיץ

אחותי היתה שם באזור ממש קצת זמן לפני שזה קרה

ובעיקרון היתה אמורה להיות עד יותר מאוחר ובסוף שחררו אותן מוקדם ב''ה

ברגע הראשון זה היה חרדה עד שהיא הודיעה שהיא בדרך לבית ולא שם

 

ה' יעזור וירחם עלינו🙏🏻

היו לי כל כך הרבה תוכניות לאתמול בערב, בסוף הלכתי לישון וכמובן לא נרדמתי כל כך בקלות..
😒

עברה שבת ואני עדין ככה

בלי שום כוח ומוטיבציה לפסח או לנקיונות

יושבת ומורחת את הזמן

עצבות וצער ודאגה.

אוי איזה עולם זה... 

מרוב לחץ נכנסתי לפורומים כל דקה אבל לא הייתי מסוגלת לכתוב כלום... חיכיתי שמישהי תפתח שרשור כזה....
וכל ערב חמישי, שהיו לי הר של משימות וספקים- ישבתי בוכה על הספה אומרת תהילים ושאר הזמן מושבתת.

אבל גם אני כמו @משמעת עצמית שמתי שלפחות נהרג רק הוא בלי עוד קורבנות...

כל כך קשה.
רוצה כבר גאולה......

@מיואשת******
הייתכן?

והיה מצוין
לא יודעת לתת טיפים, לא אני הדבקתי

כל פסח אתם מכסים את השיש?

ואת הקירות שליד השיש
ואת השולחנות
להמשיך? 😅

מנקים עם חומרים, מכשירים עם מים רותחים וזהו (ספרדים)

רק א"א לשים על זה דברים חמים כמובן

ומקורית,לשאלתך- אנחנו מצפים כל שנה. 

קצת בעייתי להכשיר שיש...

נראה לי ככה זה נקרא 🙈 כזה שקונים מגליל לפי מידות כמפת שולחן.
גוזרים פעם אחת לפי המידות, מתנגב ומתנקה היטב ונשמר משנה לשנה! רק חשוב לייבש היטב לפני האחסון.
וזה רק להניח על השיש בלי להתעסק עם הדבקה!!

אותו כנל.....

לא מפריע לי...
כדאי לגזור טיפה מעבר למידה בקצוות שרלוונטי ואז פחות לחוץ על המילימטר

שם ריח לא נעים.

זה לא שעוונית אלא PVC- זה יותר עבה

 

אצל ההורים שלי היה pvc וזה באמת יותר בעייתי עם הרטיבות.
עם השעוונית הדקה, כמו מפת שולחן, לא חשתי בבעיה הזו.

עשיתי שנה שעברה פעם ראשונה, לא משתווה לשום דבר אחר.

הבת שלי ואני הדבקנו ביחד, יש לי 2 ידים שמאליות ויצא ממש בסדר.

זה נוח בטירוף

ממש אוהבת את זה

אוהבת גם לקנות דוג' יפה של שיש והרבה פעמים משאירה עוד קצת אחרי פסח גם ונהנית מהגיוון במטבח

לא בגליל, אלא לפי מטר...

לא שבטוח נצליח להגיע לירושלים, אבל כדי לדעת...

תודה

רח' מלכי ישראל 21.

איפה אפשר לקנות??

יש סוג אחד שמשאיר דבק ואחד שלא
יםה, נח, נדבק מהר, מוסר מהר לא מסריח כשמורידים כי לא נכנס מתחת מים

תודה מראש..

יומיים בהתחלה ולאט לאט זה דועך,תנסי לקחת וויטמין C וויטמין D

לשתות חם או אפילו מים לפחות ליטר וחצי,רפואה שלמה אמן,

(אולי זה יעודד אותך טיפה, שעד פסח הכל מאחוריך ואת תהיי בריאה ושמחה)

אומרים שויטמין די ואבץ עוזר.
אבל בגדול לדעת שזה עובר תוך יום יומיים...

הבנתי שאפשר לשים את החלקים של המשאבה במקרר בין שאיבות, ולעשות סטריליזציה פעם ביום. אישית אם אני יודעת שזה חלב שהיא תאכל היום/מחר - אני שמה את המשאבה כמו שהיא במקרר. אם זה חלב להקפאה אני מעדיפה לעשות סטריליזציה לפני השימוש (מניסיון שהפשרתי חלב והיה לו ריח לא טוב)

יש נוסחא לכמה תינוק צריך לאכול, זה אפילו לא קשור לגיל - משקל בק״ג כפול 150 חלקי כמות הפעמים ביום שהיא אוכלת.
חשוב לשים לב שמאכילים בצורה תומכת הנקה ועושים הפסקות.

לי הכי קל לשאוב בבוקר מוקדם? סביבות 6-7 יוצא לי הכי הרבה חלב

אני מקפיאה כל מיני, שיהיו גם מנות קטנות וגם גדולות. נגיד 60, 90 אם יוצא, 30 (פחות כי מתקמצנת על השקיות 😅)

איך את עושה סטריליזציה? אין לי סטריליזטור אז אני מרתיחה בסיר אבל זה נראה לי סרט לעשות את זה כמה פעמים ביום. ממליצה לקנות סטריליזטור?
ומה לגבי הבקבוק? צריך לעשות סטריליזציה כל פעם או שאחרי שהיא אכלה אפשר לשטוף במים וסבון ולמלא שוב?

אני קניתי אחרי חודשיים סטריליזטור למיקרו, שהוא גם מתקן ייבוש (קניתי בשילב) ומצטערת שלא קניתי קודם כי זה באמת הרבה יותר קל מאשר כל פעם בסיר

לעשות סטריליזציה בסוף היום ובין שאיבה לשאיבה לשטוף במים וסבון...הבן שלי בן חודשיים וחצי אוכל שבעים בארוחה בערך, אבל אני מקפיאה בכל מיני כמויות...ולדעתי השקיות מתאימות גם למקרר, אבל בטח כתוב עליהן, השאלה אם נוח לך...

וגם זה למחמירים ;)

אפשר לשמור במקרר בין השאיבות ואז לא צריך אפילו לשטוף בסבון בין שאיבה לשאיבה באותו יום
אפשר לאחסן בשקית גם במקרר אבל עדיף בקבוק גם כי חבל וגם כי שקית יכולה להשפך יותר בקלות
מנה בגיל חודשיים היא בערך 90 מ"ל תלוי בתינוק,תצטרכי לתת לה ארוחה שלמה שאובה ולראות כמה היא אוכלת אחרי כמה פעמים כבר תדעי
כדאי להקפיא מנות מדויקות וחלק במנות קטנות של 30 שאם היא רעבה מפשירים מהר עוד מנה

לשאיבה-
לעשות עיסוי קל לפני השאיבה
להריח משהו של התינוקת או תמונה
לשתות הרבה(בכללי להנקה)
לשאוב 10 דקות, הפסקה של 10 דקות ואז לשאוב עוד 5-10 דקות.

בטח לא כמה פעמים באותו יום
ואם אני שואבת כמה פעמים אני שמה את החלקים של המשאבה כמו שהם במקרר (רק שזה קר אחרי זה בתחילת השאיבה הבאה 😅)

בין שאיבה לשאיבה לשטוף במים וסבון או לשים בתוך שקית סגורה במקרר

כדאי להקפיא כל מיני כמויות לפחות עד שתביני כמה היא שותה. בחלב שאוב הכמויות יכולות ממש להיות שונות מבתמל..אצלי תקופה ארוכה יחסית היא אכלה 120 ורק בסביבות 7 חודשים רצתה 150.

ממליצה לבדוק אם יש בבית מרקחת של הקופה מוצרי הנקה בזול כי אז השקיות עולות חצי מחיר בערך (במאוחדת למשל זה ככה)

טיפים לשאיבה- לעסות את השד, לשאוב 10 דק' לעשות הפסקה של 5 דק ואז להמשיך, לשתות המון (נכון בכללי להנקה, לא עומדת בזה בתכלס😅) אם זה כואב, תבדקי מה את עושה לא נכון כי זה לא אמור לכאוב, ואם את צריכה לשאוב במקום ציבורי ואת לא מוצאת מיקום ממש נוח ומוסתר תשתמשי בסינר הנקה..

זה מה שעולה לי.

הגיוני שבקבוק אחד 'פתח' לה את התיאבון? בד"כ היא יונקת משהו כמו 7-10 דקות מכל צד ולא רוצה עוד.
עכשיו היא יונקת כבר 20 דקות ולא מפסיקה..

נתתי לה צד אחד ושאבתי צד שני. ועבר מאז שעה

לא צריך סטריליזציה בין לבין. אני לרוב שופכת פשוט מים חמים על זה ומנגבת. או שאפשר גם מים וסבון.
לרוב כדאי להקפיא מנות בכפולות של 60. בדרך כלל אוכלים בערך 120 אבל אולי עכשיו היא תאכל פחות. אז תשימי בשקית של 60 ומקסימום יוסיפו

מרחתי טבע קוטן, מכירה?
עבר...