יום חופש, והמחשבות דוהרות קדימה... לא מפסיקה לקרוא בד"ר גוגל שמנבא לי פעם בשורות טובות, ופעם הפחדות שלא מהעולם הזה. נעה בין יאוש לתקווה, בין לקנות טמפונים, לבין לקנות בדיקת הריון... חוסר הוודאות הזה גומר עליי. להכין את עצמי נפשית לשוב להיות אסורים? אחרי שהיה סיוט כל כך בפעם הקודמת, אין בי כוחות לזה שוב. במיוחד עם מחזורים שלא מפסיקים להתקצר... בהתחלה חשבתי שקשור לגלולות, אבל מ30 יום, ירדתי ל29, ואז 28, ואז 27 ומי יודע לאן עוד נגיע

גם קשוח להיות אסורים כ"כ הרבה, וגם אני מספיקה לטבול על הקשקש לפני הביוץ

אני רק כמה ימים אחרי ביוץ, וכבר כ"כ רוצה לדעת. ואולי מעדיפה לא לדעת. בפעמים הקודמות התחלתי לדמיין לעצמי תסמינים, ממש מייד אחרי הביוץ, והפעם אני לא מרגישה כלום כלום כלום, אפילו לא בדמיון... אולי אכילה רגשית מוגזמת אם זה תסמין למשהו 🤦אז בזמן שאני מתחרפנת פה מדאגה, תהיה, חשש, תקווה, בלבול ועוד...
אם אפשר לשאול אתכן -
1) איך ידעתן שאתן בהריון? היו תסמינים לפני הבדיקה? מתי הם התחילו להופיע?
2) מתי עשיתן בדיקה והאם היא הייתה אמינה?
3) אני יודעת שזו שאלה שעלולה להיות רגישה וטריגרית, אבל אשמח לשמוע ממי שמוכנה לספר - תוך כמה מחזורים נקלטתן להריון ראשון?
סליחה שאין פאנצ', אבל אני מרגישה שמידע "חברי" ולא רפואי עשוי להרגיע אותי במידת מה. גם אם זה לא רציונלי, זה באיזשהו מקום יעשה לי טוב לקרוא אתכן.
אני יודעת יודעת יודעת שאני צריכה להרגע ולהרפות ולשחרר, אבל זה הכי קשה לי בעולם. אם יש לכן טיפים איך, אז אשמח

אבל לא סתם להגיד "תרגעי ותשחררי" כי זה סתם מעצבן

תודה לכן
