פורום הריון ולידה (עמוד 1590)

כי אני לא צירושלים
הצמיד עולה לפחות 2000 שח. תלוי בעיצוב במשקל ובעובי

ועוד בגלל שזה מבוקש אז הם מרשים לעצמם
תעשי סיבוב אינטרנטי בחנויות תקבלי כיוון. תדעי שאפשר לנתמקח בחנות אבל 1000 זה לא ככ הכיוון.אלא אם כן יש מישהי שמכירה סוחר שלוקח נטו לפי משקל, שזה לא המצב היום, ואני באה לירושלים גם לקנות

לצמיד פשוט 1950 שח

וראיתי שזה המחירים...
אם מישהי פה מכירה מישהו זול יותר במקרה, גם באיזורים אחרים בארץ אשמח מאוד לשמוע

של הנדוניה שלה.
ולפי מה שהבנתי הוא שווה 1000 לפי משקל 🤷‍♀️
הוא דק יחסית ולא עבה.

אז מורידים את הערך כמובן.
וכמו שאמרתי, היום לא מוכרים זהב רק לפי משקל.
שווי גרם זהב מתעדכן מעת לעת ועדיין, אם היינו קונות תכשיטי זהב לפי משקל בלבד, היינו משלמות מעט מאוד
לפני שהתחתנתי קניתי זהב לפי משקל אצל בוחר מבוגר בתל אביב שגבה מחיר לפי משקל באמת, ועלה לי 150 לגרם. שזה כלום.
בחנויות אחרות מכרו לפי 280 לגרם בתור התחלה ומגיע עד 350 אפילו. והם אומרים שהעיצוב מוסיף.
בגקסון ראיתי עכשיו ב1500 אבל הם לא מציינים משקל.. אולי הוא כבד ואולי לא. אי אפשר לדעת.
בחנויות אחרות ראיתי צמיד של 6 גרם ב2000, שזה יוצא מ300 לגרם כאמור.

גם סבתא שלי הביאה לי לחתונה
אחרי שחיכיתי לזה מלא מלא.... תמיד אמרנ לי שתביא לי לחתונה. היא קיבלה את זה מאמא שלה..
ואיבדתי אחרי פחות מחודש...
פשוט פדיחות של הלייף.
עברו כבר כמה וכמה שנים.. ואני ממש רוצה שוב...
אז חשבתי שלכבוד הלידה האחרונה... אבל 2000 זה ממששש יקר...

את מזכירה לי שההורים שלי היו בתקופה כלכלית קשה ואמא שלי מכרה את התכשיטים שירשה מסבתא שלי. גם כן כאב לב
ממש טלנובלה תורכית

סיפרת!!

היא שמרה כיסויי ראש שלה שאצלי עכשיו. זה גם זכות וגם מזכרת. אז בכל זאת משו..
מזל שאין להם ערך בשוק החופשי 😅

היא קיבלה 3 מדודה שלה.

אני לא שמה את זה, גם פחות הטעם שלי. זה למזכרת

יש עוד מלא חנויות בעיר. זו פשוט חנות שקניתי בה והיתה לי חוויה טובה.

בג'קסון, ברמת גן(הליכה 5 דק' מהרכבת) אז את יכולה לנסוע מירושלים לתא ברכבת וזה ממש קרוב.
המחירים ממש הוגנים שם זה מהסוחר לקונה ולא מחנות שלוקחים על כל המסביב עמלה. ובשירות שלהם תוכלי גם להצר תכשיט.
אנחנו מאוד מרוצים מהם.
הייתי שם לפני חודשיים בערך, יש להם מגוון ממש גדול של צמידים מרוקאים שווה את הנסיעה לשם.

מעניין כמה לוקחים שם... אם גם שם זה המחירים...

חחח יש לי כל מיני ענייני תכשיטים שבאלי לתפור באותה הזדמנות

ולא עלה לי, כי קניתי שם.
לדעתי לא עולה הרבה

ולמה זה משהו ירושלמי??

זה נראה bungle רגיל. מה אני מפספסת?

מסורת

צמיד מרוקאי זה קשיח אבל שלם (בלי רווחים) חלק או עם עיטורים..
בלי שיבוץ אבנים או כאלה..
רק זהב, שלם.. תכלס די פשוט מבחינת מראה.. יש אותו למלא נשים..

צמיד מרוקאי - חיפוש ב-Google

זה צמיד קשיח חלק או עם עיטור מזהב.
לא קשור לירושלמי. אולי לקזבלנקה אולי היא שאלה בגלל האזור

שעלן כולם ביחד 5,600
עבים ועם העיטור המסורתי..
זה עסק יקר אבל אצלנו בחינה אמא קונה לבת בנוסף לזהב מהחמה..

לי צמיד כזה עלה לפני שלוש שנים 1700
מאמינה שהיום זה כבר מעל 2000

ואני בעד לפרגן לעצמך אחרי הלידה!!

תכתבי איזור בארץ וקופה, וננסה לתת לך המלצות מתאימות.

אבל, עשית את הבדיקה באמת לפני ביוץ? כי יש משמעות בעיקרון חיים של המחזור שעושים את הבדיקה.. נגיד בטיפולים, מבקשים לעשות פרופיל הורמונלי ביום 2-5 של המחזור.. ועם את חושדת בשחלות פוליציסטיות אז כדאי גם לעשות אולטרסאונד, אז עוד יותר כדאי ללכת לרופא.. ולהגיד מסודר מה שאת רוצה ולא לפי גוגל.. בהצלחה!

מוגדר תמיד בין ה2-5. לא משנה באיזה שלב בחיים עושים. עשיתי כמה פעמים בתור רווקה....

השאלה אם ככה גם הפותחת עשתה ואם היא מודעת לזה.

ואפשר להגיד שמזדהה עם כל מילה?
כתבת אותי!!

אולי הפסקת קפה עם עוגיה ולילדים שוקו יעזור קצת?♡♡

אבל בהחלט לקחתי הפסקה
אבא שלהם לקח פיקוד בזמן שאני מחברת חזרה את החלקים במח ומכינה להם ארוחת ערב.
תודה ❤️

עבר עלי שבוע הזוי ועמוס ברמה אחרת.
אני גמורה.
אמרתי לבעלי בא לי לחזור להיות ילדה לרגע. בלי דאגות.
בלי מחשבות שרצות קדימה כל הזמן.

באמת לא קל
מקווה שאחרי שינה טובה יהיה יותר קל

עייפה ועם בחילות ברמה סבירה, אבל מציקה.
לא ישנה רצוף בלילות.
והלוואי שיכולתי לישון רצוף מעכשיו עד הבוקר!!!

אני בעד. עוד מעט הולכת לישון בעצמי
נראה לי אוותר על בישולים היום.🙄

צריכה לחזור לקצת יותר מרץ.
מרגישה שהתרגלתי לא לעשות כמעט כלום או כלום בחמישי, ואז עוד יותר קשה לי לחזור לזה.

אני עושה הכל בחמישי וקשה לי ממש לבשל בשישי, שאז בדרכ יש לי גם קצת לנקות
לקחתי מקודם 40 דקות ובשארית כוחותיי ניקיתי הכל ב"ה. בצהריים עשיתי קצת הכנות למחר אז יהיה לי יותר קל בעז"ה. יהיה טוב, נסתדר עם מה שיש

גם לא ישנה טוב בלילה (הקטנה מעירה אותי להנקה)
ובכל זאת בבוקר קמה מוקדם בכל זאת כי אם לא יהיה לי את השעה הזאת של שקט בבוקר אני יודעת שיהיה יותר גרוע

"כי בחיים הכל עובר...."🎶🎶🎶🎶

שבוע מטורף. כל יום שעבר הודיתי לה' שנגמר בשלום
היום החלטתי שהולכת לישון מוקדם כי גם שבת הולכת להיות עמוסה. עכשיו ב"ה כבר במיטה מאורגנת עם ספר ומכחישה את מצב הבית

ובמקביל תתײעצי עם רופא

ייתכם מהחיסון
ואמר לי למה לשים לב אצל הילד
נקווה שיעבור מהר

ושהמרפס לא שקוע מדי.

ועוד לא קם לאכול
הייתן מעירות בסיטואציה כסאתזץ

גמה פעמים שילשל?
תנסי להתקשר למוקד אונליין של רופאי ילדים הם עונים מהר

מה שממליצה לקנות בנוסף זה את הכרית המתנפחת, זה לא יקר וזה סבבה כשהם קטנים

לא קניתי באיקאה.
יש בבזאר שטראוס ובמקסטוק יותר זול.
מרוצה מאד- מזה שקל לנקות ולא צריך כביסה . את המרופד כמה שניקינו במטלית עדיין היה צריך כביסה מדי פעם.
וגם מזה שזה בגובה השולחן,ואפשר בלי המגש להושיב את התינוק ליד צלחת בשולחן של כולם

הייתי ממש מרוצה ממנו
עלה לי 220 נראה לי
והוא גם רחיץ

כמה ימים.

 

 

ולגבי כתמים שלא אוסרים - מקווה שלא יקרה לך נרבה אבל זה נפוץ, אז אל תהיי בהלם מזה.
מה שכן אם זה קורה בזמן טהרה להתייעץ עם רב

אגב, אני התקנתי לפני שבעה חודשים בערך ועדיין יש לי מדי פעם כתמים, ככל הנראה מהרחם עצמה

בימי טהרה אני הולכת עם תחתון שחור וככה אין לי בכלל מושג על הכתמים

בשבעה נקיים אני עם תחתון לבן אבל ממעטת בבדיקות ובליווי רב (שבינתיים התיר לי את כל הכתמים)

לפי הרב שלנו זה כן אסר. אח''כ טבלתי ואחרי שניה קבלתי מחזור. עברנו גם את זה. בהצלחה

תחתוני רשת יש בבית חולים
רפידות הנקה אני משתמשת רק בשל ג’ונסון אבל יש גם לנסינו שהן רפידות טיפוליות
ויטמין די לתינוק אני מכירה של טיפטיפות

של קוטקס, מעולים

יותר מוצלח לדעתי.

אבל בבית חולים השתמשתי בשל הבית חולים ושמרתי את התחתונים (היקרות!!) לבית אחר כך..

תכלס פחות הייתי צריכה כי כבר ממש נחלש הדימום

ודווקא לא את אלו של קוטקס, כי לא היה לי דימום היסטרי.
רפידות אני משתמשת בהכי פשוטות, אז לא יודעת להמליץ.
לגבי ויטמין- צריך ויטמין די, לא משנה החברה. אבל את לא תצטרכי את זה בתיק לידה, אלא רק אחרי שתגיעו הביתה בע"ה.

לק"י

לידה קלה ומהירה ובידיים מלאות בעז"ה!!

צודקות, אכן הויטמין לבית...
אני עושה קנייה מרוכזת בסופר פארם אז שאלתי גם לגבי זה.

אלכוהול 70% לגדם הטבור

תחתוני רשת שהם ללא תחבושת כי זה מאפשר להחליף תחבושת כל הזמן ולא לזרוק תחתון שלם בכל פעם שצריך לשירותים.
רפידות הנקה אני נמנעת כדי לא לגרום לפטריה בשד.
ויטמין די בטיפות של סופהרב

לא יודעת איך הצלחת להפריד מהם את הפד😅

אם ככה קנית סטוק
לי מספיק 2 קופסאות

שאחרי הלידה הראשונה החלפתי פד והשארתי את התחתון רשת בפעם הבאה שהייתי צריכה להחליף הדבק שנשאר מהפד הקודם נדבק לי לגוף (תחשבי על אזור אחרי לידה עם תפרים כאבי תופת היה להפריד את זה). מאז החלפתי את התחתון רשת בכל החלפה אבל זה באמת יוצא כמות ממש גדולה בלידה הבאה פשוט באתי עם מלאי תחתונים שבכל מקרה תכננתי לזרוק.

שמה שניים לאורך כשיש חלק חופף בין שניהם אז אולי בגלל זה זה לא נדבק טוב.. (ככה לפחות המיילדת שמה בחדר לידה) ואז קל להוציא..
מלחיץ איך הדבק נשאר על הרשת??? זה כאילו פג תוקפו של הפד חח

רק מניחים. וזה לא זז כי זה צמוד.

כני שמתי תחצןני קווקס.. אחלה דבר יש בזה תחבושת יובנת סןפר סופגת
רפידות טובות יש ללנסינו
ויטמין את נותנת כבר בבית לא שם
ויטמין די
אני עם של טיפטיפות

ברמה שקניתי מלא וזרקתי
4 ימים ראשונים משתמשת בשל קוטקס (מוסיפה להם עוד פד מעל ומאחורה ככה לא מחליפה כל פעם..
מחליפה רק את העליונים וחבילה אחת מספיק לי)

ככה לא התלכלכתי בכלל
אחרי 4 ימים תחתונים רגילים וזהו

המידות די קטנות

ולגבי יציאה בלי מכתב שחרור, תבדקי אם זה לא נקרא חטיפת קטין או משהו כזה. בעייתי

את בכל זמן יכולה ללכת, מקסימום חותמים על סירוב אישפוז

יציאה לכמה שעות/ יציאה לשבת/ ללילה

התינוק ההוא היה במצב מסכן חיים כי הוציאו אותו. הוא ניתק אותו ממכשירים

אנחנו סתם יושבים ומחכים שהרופאים יסיימו לאכול צהריים ורק אז יתחילו לשבת על המכתבים

אבא אמיץ.
התינוק היה מסכן אם היה נשאר במקום שהיה.
רק מציינת את זה. שלא ישפטו אותו

בהתחלה הייתי בהלם איזה חוסר אחריות
ואז פרסמו את הסיפור המלא והאבא דיבר וירדו לי דמעות מהזה הרגשה של הורים.. ואיזה אלוף הוא׳!

יכולה להגיד לך שלי פעם נהייתה מזה דלקת כואבת ממש.
וזה היה זיהום מאוד קל.
למה להסתכן? ואגב, שבוע זה די הרבה. מוזר שלא החליפו...

אמורים להחליף אחרי שלושה ימים
ככל שידוע לי....

שמו לו את זה בשישי בבוקר

וחזרתי אח״כ לקחת בתיאום עם הצוות
אולי אפשר שישלחו לך במייל

לא הבנתי מזה ונפלון

המחט שיש לו ביד
אבל לא באמת יש שם מחט, רק צינור פלסטיק

למה שלא יסכימו כולה מכתב

הסכימה להוציא לו כי אמרתי לה שאני רוצה להלביש אותו

ואמרה שלא כדאי שאצא כי אחכ זה בלאגן עם הביטוחים אם יקרה משהו בזמן שאנחנו מחוץ לבית רפואה אבל עוד לא משוחררים

אמרה שאין הרבה שיחרורים היום אז זה כנראה יהיה מוכן בקרוב

תודה לכן

אוף. שוב פעם?

חיבוק יקרה♥️♥️♥️

פעם ביררנו אבל לא הלכנו בסוף.

קצת לא נעים

 

אני בהיריו7 שלישי והתחיל לי מאיזור שבוע 20 אפילו הרופאה לא האמינה לי.
כרגע הם כואבים לי כך שלדעתי זה כבר מעבר למדומים. והם גם יכולים להיות מאד צפופים. נגיד כל חמש דקות. עובר במנוחה תודה לאל. אני שבוע 31.

3 או 4 ביום נשמע ממש ברקסטונים

גם לי זה נשמע ברקסטונים

ותגידי נתנו לך משהו לתמיכה או שאת פשוט נחה שמרגישה צורך?

לא פשוט..אני אומרת לבעלי לפחות שאני יגיע לשבוע 36 ואז אני יהיה רגועה

אצלך זה אוטוטו בעזרת השם

כעת אני שבוע 19 
כאבי תופפתתת
אי אפשר עוד לעשותמוניטור
אבל צוואר ארוך וסגור
הרופאה נתנה לי פרוגסטרון בנר בינתיים אני לא לוקחת

העיקר שזה לא מוביל לכלום אבל נשמע סיוט להיות ככה

תרגישי טוב יקרה

בעיקרון לא הלכתי על זה למיון כי זה עובר במנוחה שתיה ושינה.
וכשהלכתי למיון בגלל משהו אחר ראו צירים מרוחקים במוניטור. אבל צוואר אחורי וסגור אז כנראה הם לא מובילים לכלום.

ביום שלישי האחרון היו לי ממש כואבים וצפופים. מתחיל מכאב בגב עובר לבטן שמתקשה ואז כאב בבטן תחתונה. ממש ציר אמיתי, לא ברקסטון. התלבטתי אם לצאת למיון וויתרתי. נשכבתי ל5 דקות וראיתי שזה נרגע אז הבנתי שזה על אותו עיקרון פשוט באותו יום התאמצתי נורא אז זה נתן השפעתו (הלכתי ברגל מעל 2.5 שעות! ברצף).

זה מרגיע אותי שזה נחשב יחסית שכיח

זה באמת אומר שכנראה אין מה להילחץ ודברים כאלה יכולים לקרות העיקר לנוח ולא להתאמץ מידי

ווואי ללכת ככה הרבה ברגל זה באמת מאמץ

תרגישי טוב יקרה

 

עדיף בדיקה יותר מבדיקה פחות.

אבל זה טבעי בשבוע הזה. לדעתי לפחות. למרות שהרופאה טענה שלא.
אני יודעת מה הרגשתי.

מניסיון של קיצורי צוואר זה דורש בדיקה ומעקב

וממש לא כדאי להסתבך עם זה יקירה.

ממליצה לך להיבדק ולהיות במעקב.

תודה רבה לכן

יש חיתולי בד קטנטנים כאלה, כמו שמיכי חמודה, אבל מבד נושם. או שסתם תחתכי חיתול בד או תקפלי ותתפרי שיהיה קשה להסתבך בפנים
זה נראה לי מתאים ובטוח מספיק אם הוא תחת השגחה

לשינה ארוכה תנסי להזיז את זה

ותהיי ערינית אליו ותוציאי לו אחר כך אם זה לא מםריע לו,

חבל לבזבז אנרגיות אם הוא לא בשלב של הלגימל מזה,

אותו רעיון של למהלהילחם על תינוק שיוציא מוצץ, שיוצאי בזמן שלו, 

האמת לי זה נשמע הרגל מבורך לעתיד ולא הייתי מנסה 'לגמול' אותו מזה, כי בעקרון זה הם נראה לי עדיף על מוצץ וכמובן שעדיף על הרדמות רק בהנקה/בקבוק.
יש אפשרות להרגיל אותו למשהו ממש קטן וקליל כמו שהציעו כאן? חיתול בד קטן נניח?

ושמיכה שרק חלקה נוגע בפנים גם אם היא גדולה לא רואה בעיה.

אני מרגילה אותם ככה מלכתכילה

תמצאי שמיכה מפנקת שנעימה לו,

ותגזרי ממנה פיסות שיהיו בגודל לא מסוכן,

ככה אם הוא יפתח תלות מסויימת,

תמיד יהיו לך רזרבות ליתר ביטחון.

 

בן השנתיים שלי עדיין ישן עם החיתולי ומאוד קשור אליו, זה חפץ מעבר מעולה והיה ממש מבורך עכשיו בלידה כשהיה אצל חברים

אחפש באמת חיתול קטן ואם לא, אתפור.
בנתיים עם השמיכה ואני מוזיקה לו בלילה מידי פעם.
באמת זה נח עם מוצץ.
אבל יודעת שיש מי שחושב מחנק, לכן שאלתי...

...

....

אבל מכירה ב''ה הרבה. אחד הדברים שמישהי אמרה לי ממש נשארו איתי. היא סיפרה שכשראתה פעם ראשונה תפילת ערב שבת היא פשוט עמדה שם בהלם, היא הסתכלה על המשפחות עם הילדים ובית הכנסת שמלא מקיר לקיר והבינה שהעתיד של היהודים הוא כאן. היא ידעה שהיא יהודיה אך גדלה כרפורמית והיא מתארת ששם רוב האנשים היו מבוגרים והטמפל היה כמעט תמיד חצי ריק, היא הרגישה שהיא לא רוצה לגדל שם משפחה כי אין שם עתיד ויצאה בחיפוש אחר הנצחיות🙂

אכן אנחנו שנולדנו דתיים לא מספיק מעריכים את חשיבות המסגרת של תפילות וסעודות בשבת

כמה זה משמעותי לבריאות נפשנו ולשמחת חיים 

כי לא מכירים אחרת  

כתבת יפה, תודה!!!

ולדעתי אם הגדול יכול להרביץ לה אז בכלל זה עוד לא הזמן

יש מטרנה ויש b&d באושר עד
אלה החברות הכי נפוצות ואולי היחידות שמוכרות דייסה

אני ממליצה על b&d...יותר טבעי ובריא. ולדעתי יש מצב שגם זול יותר

וגם בחודשיםצהאלה לא טורחת לדבר על זה.
רק אם יש הקשר למשהו

אני אחרי הסקירה פחות או יותר הרגשתי יותר בנוח לספר.

אני בשבוע 20, ממש מתאמצת ללבוש בגדים מסווים,ולא מבינה למה בעצם אני מתעקשת על זה?

אני משתפת. כשאני שמחה - שישמחו איתי כולם, אין לי בעיה לספר ולא מבינה מה הענין הזה של משחק הניחושים סביב הריון🙂

אני גם לא יכולה להסתיר כי אני בצבע ירוק וכל הזמן רק מנסה לא להקיא, אבל בכל מקרה לא רואה בזה טעם.

סיפרתי לכל הסובבים אותי בשבוע 6 כשהתחלתי להקיא

ולא רואה עניין בלפטפט על ההיריון שלי עם כל אחד.
אם זה קשור לנושא השיחה וזו מישהי שאני בקשר איתה בכללי אז אדבר על ההיריון.
אם לא, לא.

כל אחד שסיפרתי לו על ההריון, זה היה בזמן שרציתי והתאים לי לספר.
למשל-
להורים סיפרנו ראשונים, אחרי בדיקת דופק, כי ידענו שהם מחכים לזה ורוצים לשמוח איתנו.
לאחותי וגיסי סיפרנו כשהייתי צריכה מהם עזרה מסויימת, ובסופו של דבר התייעצתי עם אחותי כל ההריון, עד היום אגב.
וכו' וכו'..

כל מי שלא סיפרנו לו לפני היה בבחינת אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.

אגב, בשבוע 20 כבר כמעט ולא הסתרתי

לי היה חשוב לבצע קודם סקירת מערכות מתקדמת לפני שאני מודיעה לכולם.

מתי שמים לב? זה ממש תלוי בהריון.
אצלי בהריון הראשון עליתי כמעט 10 קילו בחודשים הראשונים. מייד ראו 'בטן' עוד לפני שהעובר יצא מהאגן..
לעומת ההריון השני, אחרי שהבטן ההורמונלית ירדה, לקח לי בערך עוד חודשיים/שלשה להתחיל להוציא בטן שמסגירה הריון. (וגם אז.. חלק מהעמיתים לעבודה לא קלטו שאני בהריון. ניסו לתת לי טיפים לירידה במשקל..🤦‍♀️)
קיצור, כדי למנוע אי נעימות כזאת אולי כדאי לקחת בחשבון את גודל הבטן ולא את התקדמות ההריון. זה מאוד אינדוודואלי ומשתנה מאחת לשנייה מהריון אחד לשני.

(אצלי גם יש פריווילגיה מסוימת - אנחנו לובשים מדים בעבודה. אז כל כמה חודשים כשהרגשתי שהמדים ניהיו קטנים עלי עליתי מידה, כך הגעתי לחודש מאוד מתקדם מבלי ששמו לב בכלל לבטן, הוא היה מוחבא טוב טוב מתחת לשק שלבשתי🤣).

כשרואים רואים וזהו. ובהריונות האחרונים אצלי זה משבוע 8 בערך.
כשעולה בשיחה ענין שקשור להריון אני משתפת בדכ (למשל- בשנה הבאה אני לא יודעת אם ארשום את הילד לצהרון כי צריכה ללדת בעה אחרי החגים או- אני צריכה לצאת היום מוקדם כי יש לי סקירה).
משפחה והורים משתפת בשלבים ממש מוקדמים (עוד לפני שהבטן יוצאת).
ואישית אני לא אוהבת לתת לאנשים "לנחש" או "לתהות" האם אני בהריון. כמו שאני גם בחיים לא אגיד בשעה טובה למישהי, גם אם היא ממש עם בטן, כי אין לדעת אם זה הורמונים/היפרדות ביטנית או שסתם השמינה. לכן מציעה גם לך לספר למי שחשוב לך שידע.

בגדול את זה כל אני אומרת אחרי 5 הריונות, אבל בהריון הראשון נהגתי די דומה לך (אחכ רק הבנתי שזה ממש מיותר וגוזל ממני אנרגיות).
אני חושבת שאחרי סקירה ראשונה (שבוע 14 בערך) זה כבר נהיה 'רגיל'.

לדעתי אין עניין להסתיר יתר על המידה זה גם לא יפה בעיניי,

לדוג' אתמול שמענו על חברה שילדה ועושה הרושם שהתחבאה בבנוקר שאפחד חלילה לא ידע על הריונה,

למה צריך את זה? זה לא יפה ולא מכבר, תחביאי עד סקירה כלשהיא שתהיי רגועה אחרכך מה הטעם,  גם ככה רואים את הבטן למה לתת לאנשים לנחש ולהיתקל באי נעימות, ואני לא מדברת על אנשים חסרי טקט,

לא יפה בעיניי לגלות על לידה מבלי לדעת על ההריון זו דעתי.

 

הבטן שיוצאת בשבוע 8 היא לא הריונית אלא הורמונלית/משקל עודף. בשלב הזה העובר טמון עמוק בעצמות האגן ולא נראה כלפי חוץ. אחרי שבוע 14 העובר מגיע לגובה האגן ומתחיל לבצבץ.

ולהגיד לעולם "אני בהריון"

זה יכול להיות כשהבטן מבצבצת ומשום מה הרבה נשים לא מרגישות בנוח לחשוף את ההריון

כשהייתי בחודש שלישי-רביעי ככה, שמחתי כשאמרו לי שלא רואים בכלל.

ואז תפחתי ותפחתי וחשבתי אז מה יש לי תאומים ואני נמוכה וקטנה, אז שיהיה. והייתי באמת ענקית בסוף

וכבר אני מאוהבת בה ומניחה עליה יד😅

בעיקרון לי נוח מאוד לספר, כי יש בנות שאני אוהבת, שהן אוהבות אותי, שוואלה בא לי ספר להן!

מצד שני, אני אחרי הפלה... שאומנם היתה בשבוע 6, אבל עדיין. קרתה...

אז כמה שאנחנו שמחים- נגיד אמא שלי אומרת לי אל תספרי לאףףף אחדדדד כי יש ברכה בדבר הסמוי כשיראו שחודש שביע שמיני- יראו! (שבואו, זה מוזר... חברות טובות, עשו לי שבת חברות לפני החתונה, מה ידעו רק בשביעי? עד אז ינחשו?!)

ובעלי גם- מה יעזור שידעו? (הוא לא מתנגד אבל, תספרי מתי שנוח לך ובא לך)

אז זה טיפה מערער אותה כזה כי אולי אני סתם מתלהבת...

 

האמת חשבנו שנהיה יותר פתוחים עם זה אחרי הסקירה, ובעיקרון היא היתה אמורה להיות רק עוד שבועיים 

ופתאום היום גיליתי שזה יוצא כבר שבוע 17... אז התקשרתי ושננו להשבוע ואז זה יוצא 14+3

זה לא מוקדם מידי, נכון? כילו אומרים מ14 בתכלס...

אל תעשי יותר מידי חשבון לחברות תנסי לחשוב ממקום נקי, ברור שאחרי הפלה יותר שומרים

אני גם עברתי הפלה בשבוע 10 וחמותי לא אהבה שלא סיפרתי, 

ואמרתי לה, אם ההריון היה בא בקלות ובכיף לא הייתי מסתירה הרבה זמן אבל כשהוא הגיע אחרי כמעט 3 שנים לא מגלה,

לא נכנסתי להריון מאז נשואה כבר 3 וחצי שנים וברור לי שככל שהזמן מתארך אני יותר ישמור על ההריון שלי בסוד,

אז לא לעשות חשבון לאנשים אבל להיות הגיוניים

אצלינו תודה לריבונו של עולם נקלטנו מהר יחסית (2 מחזורים אחרי החתונה נקלטתי פעם ראשונה, ולהבדיל 2 מחזורים אחרי ההפלה נקלטתי שוב)

וגם שבוע 10 יותר מפחיד😥 מקווה שבקרוב יהיה לך בקלות ובבריאות!

 

האמת שזה לא קשור אליהן, יהיה לי כיף שהן ידעו... (כל היום בלימודים עם בחילות וצריכה להסתיר, יוצאת מוקדם לבדיקות ולא מסבירה, דברים כאלו) 

וואלה לוידעת...

 

 

נ.ב.

את יודעת אם סקירה מוקדמת ב14+3 זה בסדר, נכון? לא מוקדם מידי?

ואז תספרי,

צר לי אבל אין לי מוושג בסקירות,

בנתיים אני עד בדיקת דופק ;)

וואי איזה נסיון...

בעזרת ה' בקרוב ממש שה' ישלח לך בשורות טובות... זה באמת קשה...

הרופא שלי אומר מוקדמת לא לפני 16 ומאוחרת לא לפני 22
למרות שכביכול מותר מהרבה יותר מוקדם..
💖

ראיתי שמשבוע 14 הסיכוי להפלה יורד משמעותית אז חיכיתי עד שאעבור את זה.
וזהו, לא ראיתי צורך להסתיר מעבר לזה

נכון שעקרונית אפשר אבל רואים יותר טוב בשבוע 16 ולרוב הסוקרים מעדיפים שיגיעו בשבוע כזה. 

חשבתי שעדיף מוקדם יותר דווקא כי פחדתי שאחרי 16 העטבר גדול מידי ולא רואים כל מה שצריך...
אופסי😅
טעות של מתחילות
ניראלך קריטי לנסות לשנות או שזה בסדר?

סתם אנשים מחודש שישי שביעי

בפועל יודעים עלי מהרגע הראשון. מקיאה בלי סוף. לא מתפקדת בכלל. מקבלת עזרה מכל מי שאפשר. קשה לי עם זה מאד. מצד שני למדתי מהיריון להיריון לשחרר ולא להיות גיבורה. אנחנו זקוקים לתמיכה של המשפחה והחברים בתקופה הזאת. נכון שהייתי רוצה שזה ישאר שלנו, אבל בפועל זה לא מציאותי.

ועדין לפעמים מבאס אותי..

וגם מרגישה שההסתרה גוזלת ממני כוחות שגם ככה אין לי.

אני לחברות הטובות ממש סיפרתי יומיים אחרי שגיליתי אני כי היתה תקופת מבחנים ואנחנו כל היום יחד לומדות מהבוקר עד הלילה...
ואני פתאום יוצאת כל רגע לשירותים, כולי בחילות וסחרחורות... למה סתם שילחצו?...
לא רואה סיבה...

רק אומרת שאני אחרי הלידה האחרונה גילית משהו על בעלי שבחיים לא דמיינתי בכלל. והיה לי קשהההההה. ממש. בכיתי ימים שלמיםםם. רציתי לברוח עם הילדים לאמא שלי.
והתייעצתי מלא. בדיסקרטיות כי זה מפדח. גם עם אמא שלו (שהיא אישה חכמה כזאת). וזה ממש עזר.
לא יודעת מה המקרה. אולי תבואי לפה. ניהיה חברות.❤️❤️❤️

ממש לא נעים. מה עם לפנות לגורם שלישי )רב, יועץ זוגי..( שיעזור לכם לגשר?

לידה זה משבר הזוגיות הכי גדול שיש
אני לא האמנתי שיהיו לי כאלו תחושות קשות כלפי בעלי אחרי הלידה.
השנה הראשונה אחרי לידה היא פשוט קשה זוגית. וגם ככה רוצים להפנות את כל הכוח לאמהות החדשה, אז התחושה שלך של הרצון לקחת את הילד וללכת כל כך מובנת.
אבל אם לא מדובר במשהו חריג (אלימות וכו') אז לרוב לאט לאט עולים על המסלול

כמובן שחשוב שתנסו לדבר, בזמן רגוע, ולנסות לראות את הצד שלו ולהגיד שאת מרגישה שהוא לא מבין ולנסות לספר לו איך את מרגישה מול זה

אבל בעיקר לזכור שהזוגיות עכשיו נכנסת למגננה בגלל ההורות שמאפילה עליה ובגלל זה קורים כל מיני דברים קשים בין שניכם
וזה קורה כמעט לכל זוג אחרי לידה ראשונה.

חיבוק גדול ומקווה שיהיה טוב יותר
פנקי את עצמך במשהו שעושה לך טוב על הלב

ממליצה לך בחום לשמוע דרשות על שלום בית,

תנסי את הרב אבנר קווס,את הרבנית ורד סיאני (יש המון ביוטיוב)

יש גם לרבנית אהובה ארד על שלום בית,גם טוב שיהיה לך ספר

שמדבר על השלום בית,כמובן גם לבעל,בהצלחה יקרה שלנו

שיהיה לך רק בשורות טובות אמן.

 

מתייגת לך את המקסימות האלה שמאוד משתדלות לעזור בשלום בית

@נגמרו לי השמות

@אם_שמחה_הללויה

לאחרי לידה, בעיקר ראשונה.
לפעמים הם לא חווים את התהפכות העולם כמונו. ממשיכים בחייהם כשאנחנו בבדידות ובהתמכרות לצרכי הקטנים.
ממליצה לך להביא את קטני לאמא שלך. לצאת עם בעלך לשעתיים לכיף. בלי שיחות ומחלוקות. רק להיות זוג ולהנות קצת בלי הקטן. ובהמשך מתישהו אחרי שדברים ירגעו לדבר לדבר, להסביר ושוב להסביר מה את מרגישה.
מאמינה שהעניינים ירגעו. באמת.
את מן הסתם עייפה, עוד הורמונלית, ושוב עייפה, ושכחת כבר את עצמך.
זה קורה. עברת את המהפך הכי ענק בחיים.
אני תמיד אומרת שההחלטה עם מי להתחתן הכי חשובה. אבל השינוי הכי ענק בחיים זה להפוך לאמא.
תסלחי לעצמך. תסלחי לו. אתם עוד תמצאו את הדרך שוב להתקרב. לאט לאט.

אם אמאת שעוד לפני 3 שבועות הכל היה טוב, כנראה שזה פשוט תקופה!!
אני למדתי שבזוגיות ובכלל לפעמים בחיים מגיעה תקופה קשה, אף אחד לא אשם, פשוט תקופה קשה. ואחרי תקופה כזאת של ירידה תמיד אבל תמיד מגיעה עליה!
והזוגיות חוזרת להיות אפילו יותר טובה ממה שהייתה לפני!!
אז מה שלי עוזר זה פשוט לנשום, לקבל פרופורציות,להבין שגם לבעלי לפעמים יש תקופות רעות, לפעמים לבכות, להוציא תסכול, לקום בבוקר לפני כולם וליישב את הדעת ולהתפלל ובעיקר פשוט להפסיק להאשים. ולהתמקד יותר ב"מה ישמח אותי? אני אחראית על האושר שלי.
בתקופות כאלה עדיף לא להבעיר אש, אפשר לרשום מכתב לבעל בו את משתפת אותו במה שמפריע לך.
ולחכות לתקופה שאת פחות נסערת ללבן את הדברים.
והיא תגיע בקרוב!!

אחרי שעלו לי מחשבות בריחה כאלו...
שאני אומנם לא באמת רוצה אותן, אבל הן עלו, לא אכחיש.
אני גם אחרי לידה ראשונה.
אולי מאוחר יותר אכתוב עוד

זה לידה ראשונה?

כפי שרבות וטובות כאן כתבו, אחרי לידה ראשונה את עוברת שינוי ענק בעצמך - את לא עצמאית אלא את הופכת לאמא -  אחראית על בנאדם נוסף (הילד) פתאום וזה המון המון אחריות!!!!!!!!!!!!

אז טבעי שתרגישי פתאום שנשלל ממך החופש ושהכל קשה ובא לך לברוח, כפי שכולן כתבו - יכול לקרות לכל אחת

 

אולי תחפשי  רב להתיעץ איתו? מומלץ להתקשר למישהו מומחה שירגיע ויתן פרופורציות .... זה מאוד יכול לעזור אולי..

 

אולי לקחת יום חופש שבעלך/אמא-שלך/ביביסיטר יהיה עם הקטן, לא פותר את הבעיה אבל נותן לך כח באופן כללי

 

תביני את עצמך, תחמלי על עצמך, זכותך להרגיש קושי בתקופה הזו

תקפידי לאכול ארוחות טעימות ולקום עם חיוך כל בקר, כמה שאת יכולה 

לכולנו קשה בחיים, לא יודעת אם מנחם - אבל לפחות את נורמלית כמו כולם..

רב- להתלבטויות הלכתיות
אם הרב גם יועץ נישואין, נפלא
אבל אין מה להפוך את הרב לרופא, יועץ, פסיכולוג, וכו

נכון שהתורה נותנת המון ופותחת את המחשבה, אבל לכל מקצוע יש מומחים משלו

ואני אומרת את זה בשם הרב שלמה אבינר אאל״ט

(מצוין שכתבת רב מומחה.. כי ברמת לא כל רב מומחה)

לרב מומחה בנושאים האלו, של נישואין ושלום בית, ברור שלא רב רגיל של שאלות הלכתיות.. טוב שחידדת וצודקת! 

שכל מה שקשור להיותי אמא אני נהנית מכל רגע
ועד לםני כ3 שבועות גם נהנתי מהזוגיות ומהכל וככ שמחתי שאני בצד ההוא של הסטיסטיקה

ואז עברנו.. ועם המעבר הגיעו חרדות מטורפות לילד שלי וגם התערבויות שמפריעות לי מצג שלישי עד כדי רמה של פיצוץ ביני לבין בעלי כי הוא חושב שאני מגזימה והוא לא רואה ולא מוכן לראות את הצד שלי בסיטואציה הזאת

וכשמגלים שאנחנו לא מתאימים בהכל, בהתחלה זה מבהיל

גם אותי זה הבהיל  אחרי שגיליתי את זה כמה שנים אחרי החתונה- אנחנו לא מסכימים ביחד על כל כל הדברים!!!!!!!!

ולשכנע את הבעל לחשוב כמוני בכל דבר וענין - לא אפשרי, יש לו דעות משלו

אבל אחרי שמעכלים את הענין, זה נורמלי

 

כמו שאומרים "אין זוג מתאים, יש זוג מותאם" - מתאימים את עצמנו אחד לשני, יש הרבה דברים שכביכול הית רוצה אחרת ונאלצת לוותר או להתפשר 

כל עוד אלו דברים "נסבלים" - פיפסים קטנים או תחביבים או הרגלי אכילה שלא מוצאים חן בעיניך אך לא מסוכנים או רעים - אז צריך "לבלוע את הגלולה" - אין ברירה, ,אחרת אי אפשר להתחתן עם אף גבר....

זה באופן כללי...... ולגבי הענין שלך באופן פרטי אולי עדיף לך לדבר עם רב או ההורים שלך להתיעץ שיגידו לך אם זה ענין שאפשר לוותר או קריטי שלא...

בהצלחה רבה.... שה' ילווה אותך תמיד ותצליחי להיות שמחה ומאושרת למרות הקשיים.....

כרגע אנחנו לא באותו קו מחשבה בנושא (נושא המגורים אני לא ממש אפרט כי זה קצת אאוטינג..) ומה שזה מביא איתו
אבל תןדה לכוךן הרגשתי צורך לפרוק אחרי שמ4 לפנות בוקר אני בהתקף חרדה מטורף ...1

את יודעת להגיד?
מה מפחיד אותך?

מחזקת
זה יעבור בעה 💕💕💕

זה מהחוות דעת של עלי אקספרס ראיתי
יש לך את מה שמוכרים פה בארץ, קוראים לה משאבת ביאמבה זה מה שכתבצי עליה
אבל אם את כותבת משאבת ביאמבה בעליאקספרס את מקבלת מוצר זהה בפחות מחצי מחיר. ויש עליה המלצות

כי לא בא לי סתם לקנות ולהתאכזב...

כאילו האתר היראלי עוזה רושם יעני זה המצאה שלו...

@lizi קנתה אותה לפני. מאמזון. של חברה אחרת.
היא טובה, ככה הם רושמים בתגובות.
ואגב, המשאבה שהיא רשמה עליה מאמזון לא הייתה מדורגת גבוה מבחינת יעילות. היא זכתה לסקירה טובה בגלל הנוחות שלה שזה בלי ידיים וכאלה.
אם את שואלת אותי - הייתי מזמינה את הזולה יותר. אבל זה בגלל שיש לי עוד אחת חשמלית של מדלה דוצ שכבר קניתי ועוד אחד ידנית מעולה מעליאקספרס אז אני לא נתקעת איתה

אני לא בהריון אגב