פורום הריון ולידה (עמוד 1595)

זה לא זה..
האמת שלא נעים לי להגיד, אבל אני משלשלת.
זה קשור?

תנסי להשיג קלבטן זה די עוזר
לשלשול- קפה שחור, שוקולד מריר מעל 60 אחוז, אורז לבן, בננות, תפוא ובטטות, ביצה קשה, צנימים
כמה שפחות פירות וירקות אחרים בינתיים

ואיך זה עבר לך?

והתכוונתי לאיך עברו הכאבי בטן

אבל את הבדיקה עשיתי אחרי 3 ימים..

 

עם התכווצויות חזקות ממש.
אין לי מושג מה הקשר - אבל זה מה שהיה ( לא היה לי כאבי שריפה במתן שתן שבדרך כלל מתארים בהקשר של דלקת). אולי פשוט היה לי וירוס בטן בלי קשר, אבל הייתי לי קצת תחושה של צמרמורת בסוף שתן, זה מה שהחשיד אותי על דלקת, ובאמת הייתה...

אני הייתי הולכת

בלי עגבניות

מותר לצאת רק אחרי שמקבלים אישור החלמה מהמרפאה.

ושאר הילדים צריכים להיות בבידוד 5 ימים אחרי החולה האחרון.
אלא אם יש לה תו ירוק וזה משהו אחר.

וחשוב להגיד שאני הכי מקפידה ומכבדת את ההנחיות. גם הבנתי שאפשר לצאת חיובי בבדיקות גם עוד הרבה הרבה זמן

גם אחרי 7 ימים יש אחוז מסויים שעדיין מדבק.

מבחינה חוקית, אתם עלולים להסתבך.

מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה
*******

*עדכון נוהל מחלים בהתאם למדיניות הבדיקות והבידודים החדשה*

החל מיום 19/1/2022 מאומת מחויב לשהות בבידוד עד תום היום החמישי מיום ביצוע הבדיקה החיובית, ככל שהתקיימו הבאים:

• תוצאה שלילית בבדיקת אנטיגן ביתית אשר בוצעה במהלך יום 4 לבידוד

• תוצאה שלילית נוספת בבדיקת אנטיגן ביתית אשר בוצעה בתום היום החמישי לבידוד

• היעדר תסמינים ב-48 השעות האחרונות של הבידוד

*מאומת שלא ביצע בדיקות בימים 4 ו-5 לבידוד או שלא התקבלו שתי תוצאות שליליות בבדיקות שביצע בימים 4 ו-5 - ישהה בבידוד עד תום היום ה-7 לבידוד וישוחרר מבידוד לאחר קבלת אישור החלמה מקופת החולים. זאת ללא צורך בביצוע בדיקות נוספות ובתנאי שלא הופיעו תסמינים במשך 48 שעות האחרונות לבידוד.*

*השחרור מבידוד, כפוף לקבלת אישור החלמה מקופת החולים, אשר יישלח ישירות על ידי קופות החולים, ללא צורך ביצירת קשר*.

אבל צריך אישור החלמה. תבדקו אם מופיע לכם באתר של הקופה

אבל קחי בחשבון ש 6% מהמחלימים מדבקים גם אחרי היום השביעי.
אז אם ההורים שלך בקבוצת סיכון שממש ממש חשוב לך שלא ידבקו לא הייתי הולכת אליהם ליתר בטחון..

הבנים שלי היו בבידוד. לא נדבקו ברוך השם.
ולא העזתי ללכת להורים שלי. גם אחרי שנגמר הבידוד.
גיסתי נדבקה ואחי קפץ אליהם הביתה. ובגלל זה אני גם לא מרשה להם לבוא אלי🤷‍♀️
הייתי מחכה עד שבת הבאה לפחות. עם כל הקושי.

שולחת לך הרבה כוחות.

שולחת לך חיבוק גדול ולוואי שתקבלי המון המון כוח מהקב"ה.
ואת מבוקשך בקרוב..
מתפללת עלייך❤️

ליבי איתך
איזה אלופה ששוחררת מהעבודה
איזה תקופה משוגעת אנחנו נמצאים!!!!
קורונה מטורפת וחורף מטורף ביחד!
אבל אוטוטו זה מאחורינו!
הלוואי שיצא משהו טוב בסוף!
בעז"ה הקב"ה ישמע תפילותייך ותזכי לבשורות טובות בקרוב!

בבדיקה בבוקר שני פסים יפים, מהר.
אבל שעה אחר כך דימום קליל.
יותר מכתמים.
התחושות הן כמו לפני וסת.

יש סיכוי שיתפתח משהו או לשחרר?

אם היו שני פסים יפים דימום לא מבטל אותם.
יש הריונות שמתחילים עם הכתמות, ותחילת היריון מתאפיינת הרבה פעמים בתחושות דומות לוסת.

אולי תנסי עוד בדיקה של חברה אחרת?


אולי מחר בבוקר יהיה יותר אמין.

בפרשה אנחנו רואים שיתרו אומר למשה שלא טוב שהוא שופט לבדו את כל העם, כי הוא פשוט יקרוס...
הוא מציע לו לחלק את ענייני שפיטת העם בין אנשים נוספים, שיעזרו לו לשאת בנטל. האצלת סמכויות, כמו שאמרת
למשה רבנו יש משהו אימהי... הוא בעצמו אומר: "הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ?"
ואנחנו, האימהות, באמת מתקשות כל-כך להאציל סמכויות, לתת לאחרים במשפחה תפקידים לניהול הבית התקין...
ניסיתי לבטא את כל זה בשיר (לא מוצלח במיוחד):

כָּל אִשָּׁה
צְרִיכָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ יִתְרוֹ,
שֶׁיֹּאמַר לָהּ: לֹא טוֹב שְׂאֵת לְבַדֵּךְ
לֹא טוֹב שֶׁהַכֹּל עַל כְּתֵפַיִךְ.
תְּנִי קְצָת לַאֲחֵרִים מָקוֹם לְצִדְּךָ
תְּנִי לָהֶם לִפְסֹעַ אֶת פְּסִיעוֹתַיִךְ.

וְכָל אִשָּׁה
צְרִיכָה לִהְיוֹת קְצָת מֹשֶׁה,
שֶׁתִּשְׁמַע, וּתְקַבֵּל, וּבְשֶׁקֶט תַּאֲצִיל
תְּפַנֵּק בְּסַמְכוּיוֹת גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה
אֶת נַפְשָׁהּ וְכוֹחָהּ - בִּשְׁבִיל כֻּלָּם - תַּצִּיל.

וְכָל אִשָּׁה
שֶׁהִצְלִיחָה לְהַרְפּוֹת,
תָּרִים אֶת יָדֶיהָ הָרֵיקוֹת מִמַּעַשׂ -
וְתִשָּׂא תְּפִלָּה וּתְרוֹמֵם הַכַּפּוֹת,
לָאֵל הַנּוֹתֵן לָהּ אֶת הָרִפְיוֹן מִן הַכַּעַס.

וְלֹא נָבוֹל תִּבֹּל
גַּם כְּשֶׁעֲבוֹדָתָהּ חֻלְּקָה לְאַנְשֵׁי הַחַיִל.
כִּי אִשָּׁה כָּזוֹ כְּבָר לֹא תִּסְבֹּל,
כִּי אִשָּׁה זוֹ - הִיא אֵשֶׁת הַחַיִל.

ואני חושבת שאני רוצה להתייעץ איתך על זה.

תודה על זה.

שיר מיוחד ומחזק

(וגם - את המבנה של "כל אישה" 'גנבתי' בעצם מהמשוררת המדהימה רחלי ראובן, שיש לי שיר על רות שמתחיל כך... השתמשתי בזה בעוד שירים שלי זה פשוט רעיון נוגע כל-כך...)

האתגר שלנו,למצוא את האיזון הנכון...
תודה רבה לך.
הרעיון והכתיבה ממש מיוחדים!!!

כל כך יפה ונכון..

אין כמו הכתיבה שלך מתואמת!🤍

זאת היתה "שבת מחנה"

ועשו לנו המון שיעורים על אהבת תורה... וכ"כ אהבנו וחיכינו לזה...!!!

והיום אני ממש רחוקה מזה, בקושי זוכרת מה הפרשה... 

אז אני ממש מחכה לשמוע מכן! ואולי גם אזכר במשהו...!!!

ושאזכה להעביר אותה הלאה...

קראתי פעם שעור יפה בנושא הזה של הרבנית ימימה מזרחי.
בתחילת הפרשה מגיע יתרו- חותן משה,
הידוע בחוש הביקורת שלו-
(הגיע ליהדות אחרי שפסל דתות אחרות)
ומעיר למשה רבינו- "לא טוב הדבר אשר אתה עושה"!
ומשה רבינו מקשיב לו!!!

בגמרא מסכת יבמות כתוב ש"כלה – מדוע
שונאת לחמותה? על שמגלה חסרונותיה"

ובלשון הרבנית ימימה
"מצוקת הכלה,
ואולם לא פחות ממנה:
מצוקת החמות ש"ויתרה"
על בן טיפוחיה בו השקיעה דם,
יזע ודמעות לטובת זו שתפקודה, בעיניה,
כאם וכרעיה – לקוי!"

ובדיוק בפרשה של מתן תורה, שעל הדיבר- "כבד את אביך ואת אימך" פסק השו"ע - " חייב אדם לכבד חמיו".
כל הפרשה נקראת בשמו של חמיו של משה רבינו!

אנחנו יכולות ללמוד ממשה רבינו איך לכבד גם כשהחם הוא כומר לשעבר, משה רבינו נותן לו את הכבוד המגיע לו ויוצא לקראתו!

הבסיס לכל הוא הכרת הטוב!
( רואים את זה גם בתחילת עשרת הדברות - הכרת הטוב לה' שהוציאנו ממצרים וגם בכיבוד הורים ).

וגם בחג מתן תורה - קוראים על יחסי רות ונעמי.


יהי רצון שנזכה לכבד את הורינו וחמינו כראוי.
ובכלל שנזכה להיות מאלה שמבקשים למלא את חובותיהם לפני שהם דורשים את זכויותיהם.

ואצן יל השורה האחרונה. כ"כ חשוב!

ואהבתי גם את הקישור שעשית לחג מתן תורה ולנעמי ורות! כנראה שזו באמת מצווה מהותית...

בפרק י"ט פסוק א' כתוב-
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי",
ובפסוק ב' כתוב-
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".

 

האור החיים מקשה- הסדר הפוך קודם נסעו מרפידים ואחר כך באו למדבר סיני?

 

ומסביר בלשונו המיוחדת שזה מפני שהקב"ה חיכה כל כך הרבה זמן מבריאת העולם באהבתו הגדולה אותנו לתת לנו את התורה- 
ומיד כשעם ישראל הגיע להר סיני- ה' אומר שהגיע הרגע המצופה- שעם ישראל יקבלו את התורה!

 

פירוש למשפט המיוחד שהאור החיים כותב

 הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשוק

הגיעו עם ישראל שהם *'חשוק ונחשק'* על ידי הקדוש ברוך הוא, שהוא *'חושק'* אותם באהבה מרובה וכפולה, והתחברו להקדוש ברוך הוא שהוא *'חושק'* את עם ישראל, *'וחשוק'* על ידי עם ישראל

 

וזה הפירוש של האור החיים-

{ב} וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים-
 קשה למה איחר המוקדם, כי פסוק זה היה לו להקדים קודם פסוק שלפניו שאמר באו מדבר סיני?
 ואולי שהוא על דרך אומרם (סנהדרין ק''ה) אהבה מקלקלת השורה להקדים המאוחר,
 שלהיות כי הוא זה יום המקווה לבורא, לתורה, לעולם לעליונים, ולתחתונים, ומיום הבריאה והם יושבים ומצפים מתי יבואו בני ישראל מדבר סיני, 
לזה כשהגיעו שמה לא עצרו כח לספר סדר הדבר, ותכף קדמה ההודעה באומרו ביום הזה באו וגו' 
הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשוק ושמחו שמים וארץ, כי זה הוא תכלית הבריאה ותקותה, ואחר כך חזר הכתוב להודיע פרטן של דברים.

וללשון נופל על לשון...)

מרגש כל כך... וניסחת את זה מרגש...

וזה ממש עוזר שאת כותבת קודם את ההסבר ואז את הציטוט - ככה כשקוראים את דברי אור החיים ממש אפשר להבין וליהנות בלי להתאמץ... תודה על זה!

(זה לא סיכום של השיעור, אלא מה שאני זוכרת ממנו, עם קצת עיבוד שלי)

מעמד מתן תורה בהר סיני הוא הבסיס לאמונה שלנו.
ויש בזה כמה רבדים.

קודם כל, עצם זה שהתורה ניתנה כל עם ישראל, במעמד של עם שלם, של מאות אלפי אנשים - זה בסיס להסבר השכלי שאנחנו יכולים לתת לכך שהתורה היא אמת.
בניגוד לדתות אחרות, שבהן הכל מבוסס על סיפורים שאדם אחד סיפר וכולם צריכים להאמין לו, פה הסיפור הוא של כל העם. וזה לא סיפור שאפשר להמציא (גם דורות אחר כך - לא יכול להיות שמישהו היה ממציא את התורה וכותב בה שכל העם פעם קיבל את התורה, וכולם היו מאמינים לו בלי שהם שמעו על זה שום דבר מההורים שלהם).
אם התורה עוברת עם הסיפור הזה דור אחרי דור, סימן שזה באמת קרה.

מעבר לאמיתות נתינת התורה, יש בכך גם הוכחה לאמיתות נבואת משה רבינו.
אם לא היה מעמד שבו גם עם ישראל שומע את הקב"ה בעצמו, היה אפשר לערער על כל התורה - כי את כולה משה העביר לנו מפי ה', אבל עם ישראל לא יכל לדעת בוודאות גמורה שבאמת ה' מדבר איתו.
והקב"ה אומר את זה בפירוש בפרשה "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" - חלק מהמטרה של מעמד הר סיני זה שעם ישראל ישמע בעצמו את דבר ה', וישמע איך הוא מדבר עם משה, וזה ייתן תוקף לכל התורה שמשה נותן לעם ישראל מפי הגבורה.

שני הדברים שהסברנו עכשיו הם ברמת השכל.
אבל יש עוד רמה נוספת של משמעות מעמד הר סיני.
כשעם ישראל שמעו את דברי ה', הם בעצם זכו למדרגת הנבואה של משה - באספקלריא המאירה. לשמוע את התורה בנבואה, זו המדרגה הכי גבוהה של נבואה.

בתוך עשרת הדיברות יש חלוקה בין שתי הדיברות הראשונות, שנאמרו בגוף ראשון ("*אנכי* ה' אלוקיך", "לא יהיה לך אלהים אחרים *על פני*") לשאר הדיברות שנאמרו על הקב"ה בגוף שלישי ("לא תישא את שם *ה' אלוקיך* לשווא" וכו').
יש פרשנים שאומרים שרק את שתי הדיברות הראשונות הקב"ה אמר ישירות לה', ואת שאר הדיברות ה' אמר למשה והוא אמר לעם.
דעת הרמב"ן היא שאת כל הדיברות הקב"ה אמר, אבל רק את שתי הדיברות הראשונות העם הבין, ואת השאר היה צריך שמשה יפרש להם- "בודאי שכל עשרת הדברות שמעו כל ישראל מפי אלהים כפשוטו של כתוב, אבל בשני הדברות הראשונות היו שומעים הדבור ומבינים אותו ממנו כאשר יבין אותם משה, ועל כן ידבר עמהם כאשר ידבר האדון אל עבדו, כמו שהזכרתי. ומכאן ואילך בשאר הדברות ישמעו קול הדבור ולא יבינו אותו, ויצטרך משה לתרגם להם כל דבור ודבור עד שיבינו אותו ממשה".

הרב ראובן ששון מסביר בשיעור, שההבנה המדוברת פה היא לא הבנה של פשט המילים, אלא הבנה של עומק הנשמה.
כמו שאנחנו שומעים את פרשת השבוע כבר מגיל צעיר, אבל לאורך השנים אנחנו מעמיקים את ההבנה שלנו יותר ויותר, ואי אפשר להגיד שמה ששמענו בילדות היה באמת עם הבנה אמיתית.
כך גם ההבנה של שתי הדיברות הראשונות, שהקב"ה אמר ועמ"י הבינו, מדובר על הבנה שלמה, שנצרבת בעומק הנשמה, וממשיכה גם בדורות הבאים.
ונכון שלא תמיד ההבנה הזאת מתבטאת במציאות. ולאורך הדורות ועד היום יש הרבה אנשים שלא מצליחים לשמוע את האמונה הזאת שצרובה להם בנשמה. ולפעמים מתוך שמציירים לאדם את הדמות של הקב"ה לא כמו שהיא באמת (למשל שהאדם לומד שהקב"ה נמצא בשמיים, או שהוא מחפש את החטאים שלנו כדי להעניש אותנו, או כל מיני דימויים אחרים ושגויים) זה גורם לאדם לא לקבל את הדברים ולהתרחק.
אבל בסופו של דבר בעומק הנשמה של כל יהודי, צרובות הדיברות של 'אנכי ה' אלוקיך' ו'לא יהיה לך אלהים אחרים', וזה מה שנותן את הכוח לעם ישראל לאורך הדורות להישאר מחובר לקב"ה, ולמסור את נפשו על המצוות.

לא הכרתי את הפירוש הזה של הרמב"ן, והוא מיוחד בפני עצמו, אבל הרובד הנוסף שכתבת - פשוט מפעים!
שנזכה להרגיש את ההבנה הזו תמיד...

זה קורה אחת לכמה זמן.

היי כן כן, אני מדברת אליך גברבר משועמם. אתה לא רצוי פה שתדע.

נכון, נכון זה פורום פתוח, ועדיין הכותרת שלו אמורה לרמוז מספיק.

ביום שתהיה בהריון ותלד אתה מוזמן לפה בשמחה לדבר איתנו על בחילות, היפרמיאזיס, בצקות, עלייה במשקל, לידה, קרעים, ניתוח קיסרי, הנקה, חתכים, פצעים, פטריות, דלקות, גודש ושאר מרעין בישין

אז ישבתי על הספה לשתות איזה חצי בקבוק מים ובינתיים

כן צריך לזכור שזה פורום פתוח.. ובנושא מאוד מסקרן ולא מאוד מדובר, ובערוץ 7 שפתוח גם לאנשים שהרבה מקורות אחרים חסומים בהם, ולכן יקראו פה גם בני נוער, גברים ואנשים סקרנים/משועממים אחרים.
רובם מספיק חכמים ובוגרים כדי לקרוא בלבד ולא להגיב.... אבל תמיד יהיו סוטים/לא מחוברים למציאות, וצריך להיות מודעים לזה.

הריון ולידה זה לא רק לנשים.

בתקופה האחרונה הוא הפך לפורום חברתי נשי.
אבל הוא לא היה ככה בעבר.

אגב, הגברים הנורמליים כבר לא מגיבים פה.

אני פה איזור ה5 שנים, והכרתי אותו לגמרי ככה....

בעבר הוא היה יותר טכני ופחות רגשי.

זוכרת שכשהצטרפתי(לפני ההריון שלי) הוא היה מאוד קהילה סגורה כזו שהתלבטתי אם מתאים לי לפלוש פנימה אבל הייתי צריכה עזרה.
גם היום יש פה הרבה שאלות טכניות..

לא יודעת.

הקבוצה שהייתה פה כללה גברים ונשים.
אומנם הגברים היו מיעוט. אבל לרוב הם היו עם טאקט והגיבו במקומות הרלוונטיים.


היום זה השתנה.

(ואני בפורום מיימי יוקטנה. ויפעת1)

עם שאלות שמעסיקות אותו וקשורות
ואולי אפילו יגיב לשרשורים *רלוונטיים* כלומר שאלות טכניות בנושאים שלא נוגעים לגוף האישה..
ועדיף עם גילוי נאות.

בכל מקרה ב5 שנים האחרונות לא מרגישה שהפורום עבר שינוי דרמטי.. כנראה הכוונה לישן יותר ואז כל הסגנון בכל הרשתות היה שונה מאוד, אין מה להשוות..

האמת לא הבנתי אף פעם את העליהום שנעשה פה נגד גברים.
גם ניקים ותיקים ורציניים מפורומים אחרים, שעונים פה תשובות ענייניות לחלוטין - מקבלים כזו שטיפה של החיים...

אני הייתי משלמת כסף לבעלי כדי שיקרא את הפורום הזה!!
ולא רואה שום בעיה שגבר יגיב מנקודת מבט גברית על מה שאני שואלת.
אם יש לי/לך בעיה - מציינים לנשים בלבד וזהו.

זו דעתי.

הבעיה היא שהם מגיבים *בפרטי*.
אם יש לכם משהו להגיב- תגיבו. לא בפרטי. ולא בשרשורים שמיועדים רק לנשים.
וכבר כמה וכמה פעמים גברים פתחו כאן שרשורים עם שאלות וענו להם הכי בשמחה!
הריון ולידה קשור גם אליהם.
בסופו של דבר הם אבות

רק צריך לזכור שיש גבולות, ולא כל דבר מתאים...

לזה אין שום לגיטימציה.

לא כל פניה זאת הטרדה.
לא כל פניה היא למטרה סוטה.

אם למישהי לא מתאים לדבר עם גברים אפשר לענות יפה ולהגיד אני לא מדברת עם גברים בפרטי תודה ושלום.

לא מבינה את הבהלה הזאת.
פנו אלי כמה פעמים, פשוט אמרתי שאני לא מעוניינת לדבר בפרטי ולא משנה מה הנושא.
זה מסוגלות בסיסית של אדם בוגר, על מה הבהלה?...

לא אומר שאצל אחרת זה לא מרגיש כמו חדירה לפרטיות והטרדה.

הטרדה זה לפי הרגשה של האדם.

אם מישהו ממשיך ולא מרפה למרות שמבקשים ברור שזה לא בסדר.

אם מישהו פונה ועוד לא ענית, והוא לא כתב שום דבר מטריד ולא עשה שום דבר נגד רצונך, איך בדיוק זה הטרדה?

לק"י

איזו סיבה יש למישהו לכתוב לי באישי על משהו שכתבתי בפורום, כשמדובר בסתם משהו כללי?! זה כנראה לא מתמימות.

לא סותר את זה שבעיני לא צריך להלחץ. פשוט לא להגיב או להגיד שאת לא עונה באישי.

אבל גם לכל אחד יש את הגבולות שלו.
כלומר לא בטוח שמי שפונה אלייך באישי רואה בזה כזה חדירה לפרטיות, כמו שאני לא רואה את זה ככה.

רק כדאי לזכור את זה.

ואפשר שמי שרוצה יגיב שהוא יכול לפרט יותר באישי, אם הפירוט לא מתאים לו, ואז אפשר לפנות אליו..

לדעתי אין סיבה להתכתב בפרטי ששווה את עצם ההתכתבות בפרטי עם גבר אנונימי.

אבל זה סייג
זה שונה מחוסר לגיטימציה.

אם זה סתם טכני זה משהו אחר.

זה מאד תלוי מה הנושא ומה כותבים ואיך כותבים.
אני בכל מקרה עוצרת את זה בהתחלה, אבל להגדיר הטרדה כל כך רחב זה לא נכון בעיניי

אבל אני לא זוכרת מה הניק 🙈

וזכורות לי פה גם שאלות של גברים שענו עליהם בנעימות (תחילת הריון של אשתו, התמודדות עם הבייבי וכו')
הבעיה מתחילה בתגובות לא רלוונטיות ולא רגישות.

ולגבי השינוי של הפורום- מטבע הדברים כל דבר בחיים עובר שינוי. ונשים שהיו פה בעבר לא בהכרח נמצאות פה היום והשיח משתנה בהתאם למי שנמצאת פה.

נעים לא נעים זה דבר אחר... אבל צריך להיות במודעות שגם אם לא עונה לך גבר עדיין יש המון עיניים של גברים שקוראות פה, וזה הגיוני. בשביל זה אפשר לשמור על אנונימיות אם רוצים, או להיזהר במה ששואלים

אז גם משחה ללא מרשם כמו פטריון תעזור לך

אי מתן שתן מצביע בדרך כלל על התייבשות

 

לבדוק שהמרפס לא שקוע

בכי ללא דמעות

ריריות פה ושפתיים יבשות

מיעוט דמעות בבכי

 

דווקא בקור כדאי לשים לב לזה

בוכה עם הרבה דמעות אז לא חושבת שהוא מיובש

עקונית כל נוזלים שנכנסים לגוף צריכים לצאת ממנו

בחורף אין כמעט הזעה

ולכן הרוב המוחלט יוצא בטיטול

 

תבדקי מה יהיה בבוקר

אחרי כמה שעות טובות שהוא יהיה עם הטיטול

מניח שזה היה סתם זמני היום שהיה מיעוט שתן (או שהרגיש לך כך)

פשוט תעקבי לראות אם זה ממשיך ככה..

יש תינוקות שלא עושים מתוך שינה.
לא זוכרת בין כמה הוא, אבל את יכולה להחזיק אותו לחא בגדים מעל כיור/שירותים/אמבטיה. ולראות אם הוא משחרר.

לא ישן אתמול כמעט בכלל.
וגם בלילה ממש ממש בקושי...
מוציא שיניים. זה קשור?

אתמול באמבטיה לא עשה. ותמידדדדדד עושה

כדאי להתייעץ עם גורם רפואי אם זה תקין או לא.

זה רק לשינה, לא?

אם בסה''כ ישן טוב הייתי מעבירה
בשביל השקט הנפשי הייתי משאירה דלתות פתוחות או מעבירה בתחילת שבוע ושמה מוניטור (לא יודעת אם מותר להשתמש בשבת, לכן מעבירה בתחילת שבוע כדי להירגע עד שבת😅)

השארנו אותה בחדר לבינתיים
כנראה באיזור פסח כשיתחיל להתחמם ואני אהיה יותר רגוע שהיא תישן לבד נעביר אותה לחדר אחר

שהעריסה כבר קטנה לו, והוא לא ישן טוב בגללה (מתהפך ונתקע בקצוות) העברנו למיטת תינוק בחדר סמוך - בערך בגיל 5 חודשים.

מבחינתי, חשוב שישן טוב ושיהיה לו כיף ונוח במיטה... 

אני מעבירה למיטת תינוק בחדר אחר.
זה יוצא בערך בגיל חצי שנה אני חושבת.

הגברת רק לאחרונה עברה למיטת תינוק בחדר סמוך לשלנו

ודוקא היתה מיטה והיה חדר ריק שחיכה רק לה

אבל אני התקשיתי לעשות את הפרידה הזו

 

ודוקא התינוקת שמנמנה ולא קטנה

והיה לה מקום יופי בעריסה לשון

 

אבל ברור שאין מה להשוות

היא פורחת במיטת תינוק עכשיו

נהנית לשון שם

לק"י

בפועל ישנו בעיקר איתי במיטה בשלב מסויים

אבל עריסה יכולה להתאים גם בגיל שנה+
תלוי בגודל של הילד.

רואה איך הם ישנים יותר טוב בזכות זה מהלילה הראשון...

שהם קרובים אלי....
אז משאירה בעריסה, אם יש לו מקום...
עד שמרגיש לי שכבר צריך לעבור (בדכ סביב שנה ורבע) אבל אני בדיעה שמה שאת רוצה, תעשי את זה...
יש אמהות שצריכות להיות לבד בחדר כבר מגיל אפס והכל טוב...
כשלאמא טוב ושמח, גם לילד טוב ושמח
(כמובן רק צריך אכן יהיה לו מקום בעריסה חח)

בדיוק!

אם אין מקום לפיצוש בעריסה, ואין מקום בחדר למיטת תינוק...
חייבים להעביר למיטה בחדר אחר לא..?

והיא היתה מפילה את עצמה על המיטה שלנו (זה היה צמוד)
ומשם יורדת לרצפה....
הרגשתי שהיא מבינה ויודעת איך לרדת מהמיטה אז זה היה לי סבבה.

לצד השני היא לא היתה מנסה.. נראה לי לא היה בגובה שלה, אבל גם אם כן, כאמור, הרגשתי שהיא מבינה שמשם לא יהיה לך איך לצאת...

ואז זה סורגים גבוהים ממש

לא בעייתי..

אולי מדובר בעריסה שאפשר להוריד את המזרון שלה ממש למטה.

הם עריסות פלסטיק עם שני גבהים למזרון, הגבוה מתאים רק עד שיודעים לשבת / לעמוד.
רק בעריסות של יד שרה אין אפשרות למצב נמוך...

😏😏😏

ועדיין ישנה אצל ההורים שלי בעריסה
לבת ולעריסה שלום 😅

מדברת על עריסה קטנה, כמו של יד שרה

היא ישנה שם טוב, לא יודעת.. ברוך ה'

צרה יותר וקצרה יותר.
לנו יש וזה סבבה

אבל זה תלוי אם את מניקה או לא.
כי לקום להניק כמה פעמים בלילה זה קשוח

בהריונות הבאים פשוט קובעים תור למרפאת אחיות והן בודקות אותך

תודה, לא חשבתי על זה בכלל

זה אחות ליווי הריון שזה להריון ראשון
ואחות מעקב הריון שזה בכל ההריונות
שכמו שאמרו תבדקי במרפאות אחיות

תבררי עם הרופא לך אם זה מתאים לך.

בהריון ראשון זה מפגשים פיזיים עם אחות ליווי הריון.
אח"כ זה ליווי טלפוני, את צריכה להגיד לרופא שאת מעוניינת והם יוצרים איתך קשר (לא זוכרת בדיוק מתי, אולי סביב שבוע 17), ואת מקבלת ערכה ביתית של סטיקים לשתן ומד לחץ דם, אני קיבלתי גם משקל בהנחה.
ואז עושים לך ליווי טלפוני כל כמה שבועות

אשאל את הרופא לגבי ליווי טלפוני בתור הקרוב, זה נשמע לי יותר נחמד מלהגיע פיזית...

לא הבנתי מה התפקיד של אחות ליווי הריון אם אחות רגילה גם עושה את כל המעקבים האלה.

כדי שייבש. אני יודעת (לא מנסיון) שחליטת מרווה אמנם מגעיל, אבל אפקטיבי..

מסוכן אם יש גודש כי הוא יכול להתפתח לדלקת, חייב שהחלב יזרום, אבל אם מרוקנים את השד זה איתות לגוף לייצר חלב.

תשאבי בערך בתדירות של קודם, ותגדילי את המרווחים בהדרגה. אבל כל פעם שאת שואבת- תשאבי רק עד שלא גדוש ולא כואב ולא עד הסוף

עלי כרוב על השד יכולים מאוד לעזור

את האמא הכי טובה שיש בעולם לתינוק שלך וילדים שעוד יגיעו👑🤍
ושלא יהיה לך מצפון לרגע!
נתת לו כמה חודשים חלב אם, שזה עצום ואין לזה תחליף!
ועכשיו את מפסיקה בשביל שיהיה לו בעז"ה אח/ות
וגם זה עצום ואין לזה תחליף!
מחזקת את ידייך אהובה❤
ומתפללת עליכם שיהיה מהר ובקלות!

בע"ה הלוואי שנזכה

ממש מעצבן שזה קורה

אבל זה אנשים שיש להם תמיד מה לאמר
גם אם תאריכי את החופשת לידה עד שהיא תהיה בת שמונה וגם אם הילדה שלך לא תאכל שעועית ותאכל רק שוקולד🙈

אותי שאלו למה אני לא מתפטרת כדי להיות עם הילדה בבית

עם כמויות המשפטים נוטפי הטקט ששמעתי

מבטיחה שחמתי נותנת פייט פה

מה יש לה להשוות *איתך*???

היא באה איתי ללידה האחרונה עם בעלי. עד פה הכל טוב.
דקה וחצי אחרי הלידה, שהייתה מהירה ב"ה, ממש דקה אחרי שיצאתי מהמקלחת מסוחררת מעולפת, היא התחילה לספר לי שהלידה השנייה שלה הייתה ארוכה ממש ממש, 24 שעות עם צירים, ובלי אפידורל, ושאר ירקות.. 🤯

או שאיזה חצי שנה אחרי הלידה, כשבכל הריון אני עולה איזה 20 קילו בלי להתאמץ בכלל, ואת מתארת לעצמך שזה לא יורד כזה מהר, היא מציעה לי לאכול מלא שטויות (היא ממש מפנקת ב"ה), ובאותה נשימה מספרת שהיא עלתה 40 קילו ומיד לאחר מכן, חזרה למשקל המקורי ואפילו פחות, ברמה שלא היו מזהים אותה אפילו. אני כזה:🙄
תביא, תביא ת'שוקולד וסתמייי

היא ממש מקסימה ב"ה, שלא ישתמע אחרת, ואני מאוד מאוד אוהבת אותה, אבל יש לה קטעים לא מהעולם חחחח

כשקנינו את הבית מישהי באה להגיד שלום והשאלה הראשונה שלה- כמה זמן אתם נשואים?

מה זה משנה?????
יענו רוצה לעשות השוואה לעצמה.
שחררי. שכל אחד יחיה את חייו.
בחיים לא חשבתי להיכנס לכיס של מישהו🤦‍♀️

שיקשיבו לו
וברגע שהוא מסיים לדבר טעוברים לדבר על עצמנו, ולרוב זה השוואות כי מדברים על אותו עניין, אז גם לקחת את הפוקוס מהאדם השני שרוצה לדבר ולקבל הקשבה, וגם עצבנת אותו
סתם, אבל זה עלול להתפרש הרבה פעמים כביקורתיות או שיפוטיות סמויה

זה קשר מלא בעין צרה וחוסר רגישות.

גם אני אוהבת כנות ושיחות שמשתפים באופן טבעי ולא שחברה אחת "מראינת" את השניה ...

אם זה בפתיחות ובשיתוף - כל אחת משתפת במה שנוח לה, ולא שצריכה לענות על שאלה שלא בא לה לענות או לשתף..

ובפרט השוואות שזה נותן הרגשה תחרותית.. לכל אחד יש את המקום שלו בחיים ואין מה להשוות

זה נשמע לא רק השוואות מעצבנות, גם דלות כזו ברמת השיח.. אותי לפחות זה היה משעמם הטירוף2

מה

היא לספר כמה אצלנו רע ואז היא מתעודדת, לא שקרים ,פשוט את הדברים הלא נעימים שקרו לאחרונה

כי ראיתי גם שכשאני אומרת דברים שטובים זה עושה עין הרע

תמיד יש השוואות בקטנה אבל מי שהופכת את זה לכל העניין זה סיוט

מכירהממש את התחושה
ונראלי אין פתרון רק להמעיט בקשר..

מתוך גל התרגשות

בואי אמא

אמא  של שולה חן

אמא יקרה לי (קורץ)

מה זה "מתוך גל התרגשות"? לא מצליחה למצוא...
גם השאר יפים!

במסיבת סיום. הוא מאד מרגש....

אולי זה שיר של בית הספר שלי ולכן לא מצאת אותו...

אמא שלי טיפוס מאוד פעיל ומלאת עשיה, עם מלא חלומות לשנות את העולם..
אז כתבנו לה שיר במילים של "באלה הידיים" על כל החלומות שהיא רצתה ועשתה וחלמה לשנות..
והיא ממש נהנתה..

אז אולי לבחור שיר שמתאים אצלכם ולעשות לפיו..

השמעתם מימיכם על חוט המשי הדק?
שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.

התינוקות נולדים כשהם מחוברים לאמותיהם בחבל הטבור, אבל בצאתם לאוויר העולם מנתקים אותם הרופאים מאמותיהם לעולם ועד, למען יהיו שניים.

אבל חוט אחר ישנו, חוט המשי הדק, אודותיו רוצה אני לספר לכם. עין אדם עוד לא ראתה אותו ויד הרופאים אינה משגת לנתקו, והוא הולך ונמשך לעולם ועד, מלב האם אל ילדה. על פני ימים וארצות נמשך החוט, על פני הרים וגאיות, על פני שנים ויובלות. אמנם דק ודקיק הוא החוט, ועין אדם לא ראתה אותו מעולם, אולם חזק ועז הוא מפלדה וברזל גם יחד. ואורכו רב הוא, כדי להקיף תבל ויושביה גם יחד. שום דבר לא יוכל לחוט המשי הדק, לא הגשם ולא הרוח, לא סערות על פני ימים, לא חשכות, ולא מלחמות. תמיד-תמיד ממשיך חוט המשי הדק לרוץ מלב האם אל ילדה, אל כל מקום אשר שם הוא. מטפס הוא אחרי הבן אל ההרים הגבוהים ביותר, יורד אל העמקים, עמו הוא הולך למלחמות על פני ימים וארצות על פני שנים ויובלות. וחוט המשי הדק יודע להבין, ולהרגיש, ואף לדבר, בשפת האמהות מדבר הוא, כשהיו מדברות אל בניהן עוד בטרם למדו לדבר. חוט המשי הדק מספר לאם על שלום ילדה, הטוב לו, אם רע, הקר לו אם צר לו, אתם לא תוכלו לראותו, אך הרחובות מלאים אותו.

לכאורה תראו סתם אנשים ממהרים ושבים, עסוקים וטרודים, צהובים או שחרחרים, אולם האמת היא שכל אדם הולך וחוט המשי הדק נמשך ממנו, הולך ומגיע אל לב אמו. ועד כמה שארוכים הם החוטים, ועד כמה שגדולים המרחקים, מעולם לא מאבדים החוטים את דרכם, מעולם לא נפתלים או מסתבכים, יודע כל חוט וחוט את דרכו אל לב אמו, ואינו טועה לעולם.
לעתים, כאשר מתרחק הבן מאוד מאוד, וארכו הימים והוא אינו שב, והרבה חוט זרם כבר מלבה של האם, ועוד מעט והגיע אל סופו, ואין עוד חוט בסליל הלב מרגישה האם בתוך לבבה משיכה נגד משיכה, געגועים כנגד געגועים.
אוי לה לאם זו, אם חוט אחד שבלבה נעשה לפתע רפה ואין היא חשה את משיכתו העזה בלבבה, משמע, אבד הבן ונפל בדרכו ולא ישוב עוד.

אוי לו, לאותו אדם, שאמא אין לו עוד, שחוט המשי ההולך ממנה יקל סבלותיו ומרי לבבו יחלק עמו שמחותיו וששונו.
מכירה אני אם אחת, שמתוך לבה זורמים שלושה חוטי משי דקיקים שכאלה, ואמא אחת אני מכירה, שמתוך לבה זורמים ארבעה! היכולים אתן לשער מה פירוש הדבר? הנה חוט אחד מוביל ומגיע עד ארצות החום, וחוט אחד מוליך לארצות הקור, חוט אחר נמצא במערכות המלחמה, וחוט אחד מושך אל ספינה שעושה דרכה בלב-ים - וכל אותם ארבעה חוטים קשורים אל לב אחד! וכל אחד בשלו, וכל אחד מספר בשפת הבנים אל אמותיהם על ייסוריו, דאגתו, געגועיו וצערו.

השמעתם מימיכם על דבר חוט המשי הדק ההולך על פני ימים וארצות, הרים וגאיות, ההולך אל המרחקים הגדולים ביותר, ואל ארצות זרות, המקשר לבות אמהות אל ילדיהם? שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.
סבורים אתם שאנשים הם ההולכים ברחובות העיקר - אך לא כן הוא, חוטי משי דקיקים הם, שעין אדם לא ראתה מעולם

כתבה אסתר קל

יש מלא לחנים וגרסאות

אני אוהבת את של פריד

מפעם פעם...

אבל לא יודעת אם זה מה שאת מחפשת

אמא של מרינה מקסימילאן
אמא של חלי ראובן
בואי אמא ליאת יצחקי

אמא אמא את גידלת אותי את הבאת אותי...
לא יודעת איך נקרא השיר.. אבל הוא קליל ממש (בניגוד לקודמים שהבאתי)

אמא של משה פרץ

'אם רק תסכימי' של יורם גאון ועידן רייכל.
שיר שכולו ברכה.

'את לא נשארת לבד' גם של רייכל.
ינו זה השתלב בול עם הקורונה והבידודים של האוכלוסיה המבוגרת מהחברה.

נראה לי שירי מימון שפרה או נינט

של עדן בן זקן ✌

"אהבה של אמא" של זהבה בן

תמיד בוכה משניהם...

הזה. אבל במשמעות שלו הוא פחות מתאים למצגת כנראה..

אני ממש לא קשורה לרוסיה. פשוט ביסודי פרויקט השורשים שלנו היה במוזיקה, וכל אחת הביאה שיר שעבר במשפחה שלה... אז אחת הביאה שיר על אמא ברוסית... אם רלוונטי אחפש חחחח

אשמע את כל השירים ונחליט בעז"ה
שוב תודה על ההיענות, עזרתן מאד!!

תשתדלי לאכול בריא.. חוץ מזה נראלי אין כ"כ מה לעשות..

כי כפיפות בטן/ פלאנקים/ שכיבות סמיכה אני יודעת שאסור

לחוש דובה על לא עוול בכפי 

בכל מקרה לגבי האוכל תאכלי,תשחררי.
אבל תשתדלי ממש כל פעם שאת אוכלת משהו לא בריא לאכול עם זה משהו בריא או ליזום מלכתחילה ארוחות בריאות
הרבה סלטים
גם חלבונים טוב
לשתות מים
הרבה פירות בחצי הראשון של היום
לחם מלא

ועדיין יכול להיות שתהיי רעבה כל הזמן אבל בכל זאת זה יהיה יותר מאוזן.
וגם האוכל שאת אוכלת זה מה שהעובר מקבל אז עוד יותר שווה להשקיע
כל אוכל בריא שאת אוכלת את מפנקת אותו בויטמינים..

אולי להחליף את המתוקים בפירות/ירקות עם אגוזים
תשאירי לך פינוק אחד ביום

ואז אוכלת פרי או משו וזה עד איזה 6, ואז ארוחה (אורז עם עוף או משו)

ואז ב12 כשפרווה- עוד קפה עם שוקולד.

לאכול ארוחות ביום זה מוזר לי...

אני עכשיו בהנקה ולא שבעה מכלום.
זה טוב מאוד שאת לא אוכלת שטויות. לדעתי תאכלי הרבה לחם , כמובן עם עוד דברים. אבל שהלחם יסגור לך את הפינה

זה פחמימה חשובה. את יכולה לחם מלא כמובן

בהריון וגם בהנקה חייבים פחמימות.
אבל אם תבחרי את הפחמימות שלך שיהיו כמה שיותר בריאות אז זה לא יהיה משמין. וגם ממש לא חיב כל ארוחה אם את מצליחה לשבוע מדברים אחרים.

נגיד סתם ממה שכתבת- במקום ציפס אפשר תפוחי אדמה ובטטות אפויים ועדיף כמובן עוד ירקות מבושלים שאת אוהבת
במקום פסטה- דגן מלא כלשהו(לא יודעת מה את אוהבת אבל אפילו אורז לבן עדיף)
לחם מלא
בארוחות עם חלבון אפשר לנסות לוותר על הפחמימה, חלבון עם ירקות יכול מאוד להשביע

כמובן תתאימי את זה אליך למה שאת אוהבת ומשביע אותך... אבל בעיני הכי חשוב זה מה אוכלים ולא כמה, בטח בהריון. תני לעצמך כמה שאת צריכה רק תוודאי שזה אוכל טוב ומזין

ובלי קשר- לשתות מלאאאא, זה חשוב בכללי להריון אבל עוזר גם נגד רעב שהוא לא אמיתי.
גם בהריון יותר עייפים אז הגוף מנסה לחפש אנרגיה זמינה ויש חשק חזק למתוק. אם תצליחי לישון יותר זה כמובן תמיד מדהים ועושה רק טוב

והעיקר שיהיה בבריאות וידיים מלאות!

אבל צריך להקפיד על ההוראות:
לשים ג'ל קוטל זרע, עדיף היפואלרגני של קאיה, אני מזמינה 3 חבילות באמזון בריטניה ויוצא לי הכי זול עם המשלוח.
הולכים למתאמת,יש בגוגל רשימה, היא מתאימה לך סוג ומידה. יש שלושה סוגים בהמון מידות. והיא מסבירה לך איך מכניסים,מה הסימנים שזה במקום, איפה שמים את הגל ולכמה זמן משאירים את הדיאפרגמה בפנים.
אם עולים או יורדים 5 קילו צריך ללכת לבדוק אם המידה עדיין טובה.
בהצלחה

חח נשמע מצחיק
אבל אמרה לי את זה רופאה ממש מומחית
לא ניסיתי אבל אם מעניין אותך קוראים לזה קיה-דיאפרגמה - בתקווה שאייתתי נכון
היא הציעה לי את זה כדי שלא אצטרך ללכת להתאים גודל וכו

הנה מידע עליה
דיאפרגמה קאיה Caya - בריאות | נשיותי

ואגב ההנחיה הזו של רופאת הנשים מסבירה בין היתר למה למניעה עם דיאפרגמה אין אחוזי מניעה גבוהים בשימוש הטיפוסי כמו בשימוש המושלם. הקאיה לא מתאימה לכולם. בסוף חייבים התאמה ספציפית אם רוצים למנוע הריון באופן הכי מיטבי.

ציטוט:
למי הקאיה לא מתאימה?
בזכות העיצוב הייחודי, קאיה מתאימה לנשים רבות, אך לא לכולן! אם עברת יותר מארבע לידות, ייתכן שהקאיה תהיה קטנה מדי עבורך. כמו כן, היא אינה מתאימה לנשים עם צניחת רחם או צניחת אגן. טווח מידות: 65-80 מ"מ

בתנאי שמתאמת התאימה אותה

ווידאה בטוח שהיא אכן מתאימה לך

 

זה לא וואן סייז שכל אחד קונה וזהו

זה לא מחליף התאמה אצל מתאמת מומחית

 

אחרי זה אומרים שאחוזי מניע הנמוכים.. לא פלא.

פשוט לא יודעים ולא מקפידים על כל הכללים

את יכולה לבדוק.. זה זול משמעותי מבארץ. עלה לי בארץ 120 ומשם נראה לי בין 60 ל80, כולל המשלוח.

שמתאימה להנקה או לא דווקא

הלואי שיחלוף מהר

בהצלחה ענקית!!
תנסי לדבר עם הקב"ה זה כ"כ עוזר..
כוחות!!

צודקת אני באמת צריכה לעשות התבודדות

אני מתעצבנת בדרך... נורא...

לא יודעת האם זה מעודד אותך, אבל עכשיו שהורידו את הבידוד לחמישה ימים גם ככה רובם יוצאים לך מסביב לסוף שבוע ובתחילת השבוע הבא הוא כבר יצא מהבידוד ותחזרו לשיגרה..
זה יותר טוב מלגלות שהוא חיובי ביום ראשון ואז ממש הולך כל השבוע..

מה שלרוב לא קורה.

ראשון

כשהיה שלילי לגמרי- לא צמח פס גם אחרי שנתיים ששכבה במדף..

והיו לי הריונות כימיים- ואז כן הופיע פס חלש לאחר זמן..כי כן עלתה טיפה הבטא
וגם בהריונות שהצליחו- התחילו בכזה פס שלפעמים ראיתי אחרי כמה שעות רק..ורק אחרי כמה ימים התגבר

אני לא מבטיחה כלום.אבל בהחלט כדאי להמשיך לבדוק בהמשך

לדעתי בכל מקרה בדקתי מאוד מוקדם, כי כפי הנראה הביוץ שלי היה מאוחר...אז אני לא באמת יודעת איפה אני מבחינת מרחק "מהמחזור"....
נתפלל....
תודה😍

ברמה שכבר חשבנו שמשהו לא בסדר, אבל אז הוא פתאום עלה על 6 והתחיל ללכת😍

עד שכבר שמתי לה כדור בחולצה כדי שהיא תתרומם  ותזחל על שש.. בסוף היא התחילה פתאום וזמן קצר אחר כך נעמדה

 

בגיל 6 חודשים ישר קפצה לשש😅

הגדולה- לא זוכרת בדיוק.
התחילה לזחול גחון בגיל 10 חודשים. בגיל שנה וחודש היא כבר הלכה עם להחזיק, זחלה על 6 מתישהו בין לבין.

השנייה התחיל לזחול גחון בגיל 9 חודשים. התחיל לזחול על שש בגיל שנה.