הרגע המרגש ביותר בחיי.
אני לעולם לא אשכח את הרגע הזה,
יש שקוראים לו ״אורות״,
הארה ,
גילוי אלוקי ,
בשבילי זה הרגע בו ״מצאתי את שאהבה נפשי״.
אחרי ששנים הסתובבתי עם חוסר שלא יכולתי לבטא במילים,
חיפשתי זוגיות, שאולי תמלא את החוסר הזה , ונתקלתי בהרצאה על זוגיות.
מה גרם לי לראות את האיש הזה עם הזקן לבוש שחור לבן?
לסנן את התדמית שיצרתי לעצמי בראש על ״חרדים החשוכים האלה״?
זאת הייתה הרצאה של הרב פנגר, הוא דיבר על זוגיות בהומור שמאפיין אותו,
אבל אני במקום לצחוק,
התחלתי לבכות.
לבכות על זה שאף אחד לא סיפר לי (ואולי לא הקשבתי)
ולעוד הרבה נערות ,
כמה בטחון והגנה התורה נותנת לאישה,
שמירת נגיעה לפני החתונה,
טהרת המשפחה,
שמירת העיניים של הבעל,
הצניעות.
כל החוקים האלה נועדו להגן על כבוד האישה.
באותו רגע אני מבינה
שלא אנשים פרמיטיביים שרוצים לצמצם את האישה המציאו אותם,
אני מבינה
שמישהו גדול עומד מאחורי כל החוקים האלה.
והוא הגב שלי , העוגן שלי,
אבא שלי,
אלוקים שלי.
הדמעות החמות ירדו וטיהרו אותי
ומאז אני כבר אף פעם לא ארגיש לבד.