והבוקר שטפתי את כל הכלים
וחזרתי מהעבודה ב12
ותכלס נשאר רק לשטוף רצפה
איך אני מגיעה לשעה הזאת עכשיו בלחץ ועם לשון בחוץ כאילו עשיתי הכל היום?........
שתהיה שבת שלום לכולנו! ונכניס את שבת בשמחה ואהבה!

)
רק טוב=)
גולדסטאר
הורמונלי...רקלתשוהנ
יצירתיות לכאן.שיח סוד
) על מתנה לבעל? 

כי בהריון יותר קשה לטפל, כי אי אפשר לצלם וגם כל האזור יותר רגיש
אבל כן חשוב ללכת אחרי כי העובר לוקח מהסידן של האמא מה שאומר שאם אין לה מספיק זה עלול לגרום לחורים, כנ"ל בהנקה (לי אחרי כל לידה לפחות שתי חורים)
מתחדשת11אם אני טובלת לפני בדיקת רופא אסור לקיים יחסים?
ויש עניין לנסות להקדים את הבדיקה?
כי אומרים לבוא לרופא אחרי 6 שבועות ומקווה לטבול לפני...
לא דוחים את הטבילה אבל הרופא קובע האם החלמת או לא
בריכוזים חרדיים זה מאסט...
רעיון טוב
אני אחת מכן. הפעם באמת אחת מכן.
כמעט שנה שאני מתמכרת לפורום מתוך כמיהה להיות בהריון ולזכות ללידה.
אבל ה' רצה אחרת ואנחנו גדלנו עם הרצון שלו.
עד לפני חודש. שב"ה הגיע תורנו. והטיפול נקלט. נקלט.
ועם ההתרגשות, וההלם, והשמחה, והחוויות החדשות, וההבנה, והתסמינים הכל כך יקרים
הגיע גם הפחד הגדול.
שהוא משתק אותי, וחונק אותי.
כל כך רוצה להאמין, כל כך רוצה לחלום, ולחשוב על הלידה והחיים שאחרי.
אבל מפחדת.
ורק כאן אעז לומר זאת מפורש.
מפחדת שהעובר לא יישאר בחיים עד האו"ס הבא.
מפחדת שאעבור הפלה.
מפחדת לראות דימום.
מפחדת שהתסמינים יעלמו.
מפחדת להיכנס לצד הזה של הסטטיסטיקה.
מפחדת לא ללדת תינוק חי.
מפחדת שיישבר לי הלב, שוב.
מפחדת שהחלומות והשמחה יתבררו כשווא.
והפחד הזה משתלט, לא רציונלי, לא רצוי.
לא יודעת מה לעשות איתו, איך לברוח ממנו. והוא ממלא את כולי.
צריכה אתכן...
צריכה עידודים, עצות.
לא צריכה לשמוע 'תאמיני, יהיה טוב'. אחרי שנתיים של הרבה שברי לב, זה המקום הבטוח. אז הקימה והאמונה והאופטימיות הרבה הרבה יותר קשים.
צריכה חיבוקים.
אני אחת מכן, סוף סוף.
(שבוע 7)
אני באמת עוקבת כל יום (וזה קצת נותן תחושה שהזמן לא זז 😅) וסופרת את הימים בהתרגשות. וראת הרבה על השלבים וההתפתחות של העובר.
תודה על החיבוקים והמילים החמות 💕
תודה על השיתוף וההזדהות 💕
באמת באמת נפעמת כל יום הנס הזה של הגוף, שמגדל בתוכו עובר חי, כל כך הרבה השגחה וכל כך לא מובן מאליו.
אשמח אם תשלחי לי מסר.

ואוו.
באמת מפחיד,
כל מה שתיארת לא פשוט וגם באמת דברים יכולים לקרות.
ויש כזה דבר דימומים ויש כזה דבר הפלות והפחד שלך הא מאוד הגיוני.
בשלב זה מה שמחזיק אותי זה להתחזק באמונה ובאהבה שלנו לעצמינו.
להבין למה אנחנו רוצות ילדים ולחשוב איזה אימא מהממת את תהיי ולהאמין שהקב"ה רוצה ובוחר את זה בשבילך.
מעבר לזה להימנע מלקרוא על הפלות, לידות שקטות, מומים בעובר וכו'
רוב הילדים הם תקינים ונורמלים רוב ההריונות מסתיימים בלידה תקינה ובזמן.
ובעז"ה מקווה בשבילך שתעברי יום אחרי יום ותגיעי לסוף הטוב ולמתנה הגדולה.
אני מקווה שעוד שנה תוכלי להסתכל אחורה ולשמוח על הדרך שעברת/ עוברת ותכתבי לנו פוסטים של- "הוא לא ישן כל הלילה ואני נרדמת!!"

יש קהילות שלא מקובל ולרוב זה כל יהיה מקובל בכל מקום.
לא קשור בכלל לצניעות, זה עיניין תרבותי
שהמדרשים מפליגים בצניעותן, ענדו כמה וכמה נזמים שונים
גם כי זה מה שהיה מקובל בתרבות העתיקה, וגם רשום פה ושם בתורה
אז לשיטתי....
היום יש קהילות או הורים שיצעקו על הבנות שלהן על פירסינג ויקשרו את זה לפריצות. עניין תרבותי לגמרי
מתחדשת11
אבל באזורים היותר סגורים נגיד מאה שערים בחיים לא תראי כזה)
בעיני זה מכוער לעשות כל כך הרבה חורים באוזן.
קשה לי לראות בנות הכי דוסיות עם שניים שלושה חורים ונזם.
בעיני זה רחובי כזה....



עם הכיסוי ראש
ודוקא יש לי אזניים קטנות וצמודות 
לא אוהבת ולא נוח לי
לשטוף ידיים כמובן עם סבון.
ועדיף מכפפות במקרה הזה כי זה אותם חיידקים שלנו וכפפות ביתיות הן לא הייגניות ברמה של בית חולים בד"כ...
אני לא הצלחתי לבדוק ולזהות נכון.
גם אם תצליחי להגיע לצוואר הרחם, כנראה לא תדעי להגיד מה הפתיחה. בדיקת פתיחה היא מיומנות נרכשת ולא מספיק להגיע לצוואר הרחם, לוקח הכשרה וזמן להבין מה מרגישים.


ההמלצה בהיריון לשתות עד 3 כוסות קפה ביום (בהנחה שאת לא שותה קולה או אוכלת שוקולד או כל מקור קפאין אחר, כמובן).
קפה כידוע בכוחו להציל נפשות, לרומם ולצקת חיים (:
אז יש לך 3 כוסות, וסדר יום עמוס.
איפה ואיך תבחרי לשתות אותן?
אפשר בשש בבוקר, לפני שמעירים את הילדים - כדי שהבוקר ילך יותר בנחת מצדך.
אפשר ברבע לשמונה- כדי להגיע לעבודה ולמפגש עם הבוס המלחיץ מתודלקת.
אפשר בשתיים, כשהכוחות מתחילים להיגמר בעבודה.
אפשר ברבע לארבע, כדי לקבל את הילדים בשמחה.
אפשר בחמש וחצי, לפני שהמקלחות והאירגונים עם הילדים לקראת ערב מתחילים.
אפשר בשש וחצי, הם אוכלים ואת שותה קפה לידם (הרי תאכלי עם בעלך כשהוא יחזור).
אולי בשבע עם בעלך?
אולי בתשע בערב כשסוף סוף שקט ואפשר דקה של נחת, קפה ועוגייה?
איך? איך אמא עמוסה מחליטה מי הכי חשוב???
כן, זה מתבטא בקפה...
איפה אני צריכה את מירב הכוחות??
לא פשוט (:

נפש חיה.
שמש בשמייםלמשל בערב עם הבעל כשהעיקר זה השיחה על כוס קפה ולא דווקא הערנות
לא ידוע לי שאמורה להיות בעיה
אמא טובה---דיה!מה עושים???
היום התחלתי תשיעי ב"ה, מרגישה כבר בחודש 11...
הכל כבד ולוחץ וכואב ואני כל הזמן לא מרגישה טוב ומבואסת ודברים קטנים מעצבנים אותי...
הזדהות? עצות?
הכל יתקבל בברכה![]()
אוף איתי, דווקא לפני הלידה הכי חשוב לתת לו זמן אמא והיום זה היה פשוט גרועע
תארי לך אני אלד ב42. אמאלההה
![]()
מזל שאני לא היחידה. לי ב"ה התחיל רק עכשיו... וזוכרת את זה מההריון הקודם. הייתי מכשפה בשבועות האחרונים!! אבל עכשיו עצוב לי על הבן שלי שלאמא שלו אין מספיק סבלנות. היום היא קשקש על הספה עם טושים וממש נעלב כשכעסתי עליו![]()
ייסורי מצפון זה אני.
אני נזכרת למפרע בזמנים שכנראה הייתי עצבנית מסיבות הורמונליות אבל חשבתי באותו רגע שאני עצבנית מסיבות אמיתיות, שבאמת מה שקרה או עשו לי היה נורא חמור ומרגיז
ההכרה היא כבר מצב טוב בעייני!
אין לי עיצה לתת לצערי

