צריך למצוא זמן שקט ורגוע, כשהסערה עם המורה הזו תרגע, ולדבר איתה בשיחה רגועה.
לומר לה שרוצים לדבר איתה על מה שקורה איתה ולשמוע ממנה איך היא מרגישה.
ואז בשיחה לדבר על זה שקשה לה עם ביה"ס בגלל א... ב... ג... (מרחק, מקצועות מסויימים, מורות מסויימות וכל מה שתעלו ביחד).
קודם כל להציף את הנושא.
ואז לצאת מנקודת הנחה ש:
א. חשוב לנו שיהיה לה טוב ושהיא תהיה שמחה.
ב. היא חייבת ללכת לבית ספר, אין אופציה אחרת ( בגלל חוק חינוך חובה, או כל סיבה אחרת שמתאים לך לפרט בעיניה. ייתכן שזה בכלל ברור לה ולא צריך סיבה).
ג. חוצפה זה מחוץ לתחום!
ועכשיו, אחרי שאנחנו יודעים מה טעון שיפור, ומצד שני יודעים מה לא ניתן לשנות, בואו ננסה לחשוב ביחד על פתרונות, כדי שהלימודים בביה"ס יהיו יותר נעימים, ויותר משמחים.
לדוגמא:
בעניין המרחק, אולי אפשר פעם בשבוע לישון אצל סבתא/ דודה שגרים קרוב יותר.
בעניין המקצועות, אולי אפשר להגיע להסכם שבמקצוע מסוים היא תשקיע קצת פחות ובאחר יותר. אולי אפשר להוסיף חוג בתחום שמעניין אותה.
וככה לחשוב על כל הקשיים ולראות איזה פתרונות אפשר למצוא. ייתכן שלא להכל נמצא פיתרון, ולפעמים נצטרך גם להתמודד עם מה שיש, אבל לפחות לחלק מהדברים נמצא פיתרון, וזה יקל עליה את כל הקושי הגדול הזה.
אגב, אם זה בי"ס כ"כ זוועה! ייתכן וכדאי לשקול מעבר לבית ספר אחר. רק אם זה באמת כזה מזעזע. אם הבעיה היא בילדה ולא בבית הספר, אז בית ספר אחר לא יפתור את הבעיה