פורום הריון ולידה (עמוד 1781)

לא חתמנו על החוזה...
יש בו כמה סעיפים שאנחנו ממש תמהים עליהם אשמח שתעזרו לי.
יש פה מישהי שמבינה בזה / עברה הרבה דירות ותוכל אולי לעזור לי בפרטי?
יש סעיפים שבאמת לא שמעתי עליהם בשום מקום..

בעזרת השם בשבוע 26, מתחילה לחשוב ולהשוות מחירים לגבי ציוד לתינוק, אבל לא מבינה כלום:
1. סלקל זה כיסא לאוטו? או שצריך לקנות כיסא בטיחות לאוטו בנוסף? ומערכת למניעת שכחת ילדים באוטו זה על הכיסא בטיחות או משהו שמתקינים ברכב עצמו?
2. עגלה - אמבטיה זה המשטח שתינוק ממש קטן נמצא בו? וכל עגלה מגיעה גם עם אמבטיה וגם עם טיולון?
3. עריסה - זה מיטה לכמה חודשים הראשונים וזהו? מה ההבדל בין עריסה לבין לול?? קונים מיטת תינוק שהיא לא עריסה כבר מההתחלה? או שזה משהו שקונים רק אחרי שהתינוק גדול מדי לעריסה?
4. מוניטור - זה משהו שצריך? מה זה נותן?
הלפ!
תודה לכולן 🙏

הלכתי לפני שבוע להחלקה על קרח והחלקתי על הסוף של הגב - ההתחלה של הטוסיק (לא יודעת בדיוק לתאר על איזה אזור) נירא לי על האזור של עצם הזנב, עדיין כואב לי מאוד להתכופף ועוד כל מיני תנועות שמזיזות את האזור. כדאי ללכת לבדוק? או שאם הייתי שוברת שם משהו לא הייתי יכולה לתפקד...

חיייבת לפרוק לפני שאתפרק סופית
נממממאס לי מהבן זוג שלי
קודם כל הוא קמממממצן כרוני כפייתי משו הזוווי
אין מצב להדליק מזגן גם כשרותח בחוץ מבחינתו יש אויר בחוץ לא צריך מזגן גם כשיש 30 מעלות זה נקרא שיש אויר
דבר שני התינוקת שלי בת שנה בסך הכל רגילה לישון בדממה מוחלטת ובעלי מתעקש שהיא צריכה ללמוד לישון ברעש ולכן לא שומר בכלל על השקט כשהיא ישנה ואם העזתי להדליק את המזגן וללכת לישון הוא ישר יפתח את התריסים בקול רעש גדול ויעיר גם אותי וגם את הקטנה ולא משנה מה השעה גם אם מצע הלילה זה לא מעניין אותו העיקר שהמזגן יהיה מכובה וכל לילה מחדש אותו סיפור אני לא מסוגלת להרדם בלי מזגן והבן זוג שלי בא ומכבה תמזגן פותח תתריסים ומעיר גם אותי וגם את הקטנה וכן בעלי הוא חמור עבודה כלומר קם לעבודה בחמש וחצי שזה אומר שעון מעורר בקולי קולות כי אם לא הוא לא מצליח להתעורר ואז יוצא שאחרי שהבן אדם העיר אותי ואת התינוקת באמצע הלילה בגלל המזגן ועד שהצלחנו סוף סוף לחזור לישון השעון מעורר מצלצל בצרחות אימה בחמש בבוקר והופ התינוקת מתעוררת בצרחות אימה ואני ביחד איתה
דבר שני אני טיפוס מאוד נדיבו ואחת שמאוד אוהבת לבלות ולהנות מהחיים ואפשר לומר גם קצת טיפוס בזבזן וכמו שאמרתי בעלי קמצן כרוני שלא צריך לעצמו כלום ככה שכל הוצאה קטנה הופכת לדיון ובלאגן שלם כאילו הולכים להוציא מליון דולר וכמובן שלעצמו הוא לא צריך כלום אז אף פעם לא יוצאים לשום בילוי אפילו לא מסעדה פעם ב... לא מחזיקים רכב לא טיול לשום מקום קיצור סגורים בבית יוצאים רק לעבודה
אני לא מסוגלת יותר לחיות ככה
אני משתתתתתתתתתגעתתתתתתת
אני רוצה להתגרש ופוחדדדת כי יש לי כבר ילדה אחת ובטעות נכנסתי שוב להריון ואני כבר בחודש שישי
מה עושייייייים
הציללללללללו

מכון בניק אנונימי, מנצלת את המקום לשתף במשהו שכתבתי, אשמח לתגובות.

**בראשית/ ארץ תהל**

הנה זוהי המיתולוגיה שלי , או הטופוגרפיה של ארץ תהל שלי.

בראשית, לא היה בי דבר, זולת דחפים.
תוהו ובוהו של רצונות לא מוגדרים.
מישהו ראה את האור בי כי טוב, והבדיל בינו ובין החושך.
האור היה רצוי, והכיל את הרצון לחמימות משפחתית, לרגיעה, לטיפוח עולם החי והצומח. האור הכיל את כל האפרוחים שהאכלתי, את כל הכלבים שליטפתי, את כל ההורים שכיבדתי, את כל האנשים שאת רצונם השבעתי.
אל החושך נדחפו דברים אסורים, רגשות אנוכיים,
שיעורים לא עשויים, אצבעות נמצצות וכל מה שעצוב.
כישלונות, עצלנות, רצון לנפרדות ולהתבודדות, כל אלה ועוד מצאו את מקומם בחושך.
שמים- שם מים- נמתחו הרחק מעל לראשי, לשאוף אליהם אך לא להגיע לעולם.
האדמה- שורשית, ראשונית, מצמיחה- הגיחה והיתה לארץ תהל שלי.

---------

אני עומדת על קצה קצהו של ההר הגבוה ביותר. המים כבר מלחכים את כפות רגלי. זהו המעוז האחרון, אם יפול גם הוא, פול תיפול כל ארץ תהל. עמידתי כאן אין בה אומץ, או תחושת שליחות, אין התרברבות של גיבורים או הרגשת יוהרה. אני עומדת על אדמתי, ומאמצי מוכוונים להישרדות בלבד. לפנים, השתרעה ארצי למרחק גדול משיכלו עיני לראות. תרתי את נופיה, למדתי את מסתריה ואת מחזוריות העונות, עונות של שפע ועונות מחסור.
המים הציפו אותי, מבול מאיים לשטוף אותי ממקומי. אין עוד מקומות בהם ארגיש בטוחה, יציבה. אני יודעת- מתחתי עוד משתרעת ארץ תהל שלי, על כל נופיה המוכרים, עמקים מוריקים, הרים ונחלי מים חיים. אם רק אחכה, מעיינות התהום יסכרו, המים ישוכו, תעוף יונה.
***

תודה לכל מי שקראה ♥

מישהי מכירה מקווה ביישוב חשמונאים/גני מודיעין ויכולה להמליץ?
תודה.

אבל זה המצב.
בקצרה אספר את הרקע- נשואה לבן הבכור שלה. הזוג היחיד בצד שלהם שנשוי ולכן כל הפוקוס עלינו ומצפים מאיתנו להיות בקשר בתדירות גבוהה מאוד. גם האחים למרות שכבר גדולים לא יודעים באמת איך זה ומצפים שאח שלהם יגיע יותר למרות שאין אפשרות ויותר ממה שעכשיו זה להיות בקשר חונק.

יש לנו תינוק בן שנתיים. מאז הלידה חמותי הייתה מאוד קשה ושתלטנית. עשתה רגשי שלא באנו והתייחסה לתינוק כאילו זה הבן שלה. אחרי הלידה מן הסתם היינו אצל אמא שלי והיה קשה שלא לראות כמה זה מפריע לה. כאילו ממש קינאה שאמא שלי עם התינוק יותר ולא הבינה שזה טבע העולם! (היא די הרחיקה את חמי מהמשפחה שלו.. ומדברת אליהם קצת בזלזול לפעמים.. ומהסיפורים גם בקושי שיחררה את הילדים שלה לחמותה. היא רואה בעיקר את עצמה ומצפה שכולם יעשו מה שהיא רוצה ומי שלא עושה כך הוא מסומן).

אגיע לשורה התחתונה - היא ממש ניסתה אחרי הלידה הראשונה לגרום לנו לחזור הביתה! קינאה מאוד באמא שלי. ניסתה כל הזמן להתעלם מקיומה של אמא שלי באופן מוזר והוציאה אותה מהתמונה בשיחות וכאילו לדבר אליי שהיא תעזור לי כאילו אין לי עזרה ולא רוצה להגיד מה עוד. כשחזרנו מוקדם מהצפוי לבית שלנו ממש שמחה ואמרה שעשינו החלטה נכונה. אמא שלי באותה תקופה עברה ימים לא קלים מבחינה בריאותית. דברים לא צפויים שבאו אחד אחרי השני ושלא אופייניים לה. הרגשתי שהיא ממש עושה לה עין הרע. יודעת שיגידו שזה אולי דמיון. אבל חמותי לצערי אישה שלא משנה כמה יש לה מאוד לא שמחה בחלקה. ותמיד תתלונן וצקטר ותסתכל על מה שיש לשני. והרגשתי ממש שהיא שמחה שאמא שלי במצב כזה. עד למצב שהייתי כבר לא מספרת לה כשאנחנו ישנים אצל אמא שלי כי ממש הייתה מתנהגת מוזר!

אני צריכה ללדת בקרוב. והתכנון זה שוב להיות אצל הוריי בהתחלה. חמותי כבר נותנת את דעתה ואומרת שיהיה לנו נוח בבית שלנו. גם בטח מצפה לראות את התינוק ישר ולבוא בתדירות גבוהה כצו בלידה הקודמת ויהיה לי קשה עם זה אבל היא תעשה לבעלי מצפון אני כבר רואה את זה. חוששת מאוד שתקנא עוד פעם באמי ותעשה לה עין הרע! הן באותו הגיל, אמי נראית הרבה יותר טוב ממנה וכשנפגשים היא בוחנת אותה מכף רגל ועד ראש. כשמתארחים אצל הוריי מצפה ישר שגם אצלה. האנרגיות שלה עושות לי רע ובמקום להתעסק בהכנות ללידה הראש שלי מוטרד מהעין הצרה שלה! ובבקשה אל תגידו שאני מדמיינת שהיא מקנאה. כי זה שקוף. כל ההערות. כל העצות שרק נהיה בבית שלנו. היא רואה רק את עצמה ןבטוחה שכשבתה תתחתן ותהיה אחרי לידה היא לא תזוז מהבית שלה ודווקא אז היא תחשוב שזה מובן מאליו אבל אצלי היא ממש ממררת לי את ההרגשה עם כל ההערות האלה והקנאה השקופה.

איך מוציאים לי את זה מהראש?? היא מאוד "אובססיבית" אלינו. מדברת עם בעלי כל יום אפילו יותר מפעם אחת. מבחינתה שכל שבת נהיה אצלם. קשה לי. וכשאנחנו אצל הוריי היא ממש עושה פרצוף חמוץ. כשאומרים לה שעושים שבת הפעם אצלם היא מעקמת את הפרצוף שלה בצורה מפחידה. ושה' יסלח לי אבל יש לה פנים רעות וקשות. ואנחנו ביחסים טובים על פניו אבל המרירות שלה והאובססיביות שלה מקשות נורא וגורמות לי למחשבות שה' ישמור על אמא שלי ממנה ומהצרות עין שלה.

מקווה שקראתן עד הסוף תעזרו לי בבקשה כבר חשבתי ללכת לרב להתייעצות לא יודעת מה לעשות כדי לשחרר ממני את הפחדים האלה..בדרך כלל מלאת אמונה וממש לא חוששת מהדברים האלה. ואין לי אנרגיות אליה אחרי הלידה. בלידה הקודמת היא עשתה לי ממש טראומה וסלידה ממנה. חוששת מה יהיה עכשיו..

*תשליך של אמא*🙌🏻

*תשליכי* אמא,
את הכאבים,
את רגשות האשם,
את הכעסים,
בעיקר על עצמך-
על זה שנעדרת מזמן איכות עם הילדים,
או ש"נתקעת" במקום להתקדם בחיים המקצועיים.

*תשליכי* את הצביטה בלב כי היית חסרת סבלנות,
כי הרמת את הקול,
כי התעצבנת על הכול.

*תשליכי* את ערימת הציפיות המוגזמות,
את האימהוּת המוּשלמת,
שלא קיימת.
*תשליכי* את הפחדים,
גם אלה הכלכליים.
*תשליכי* חשבונות
והתחשבנויות.
*תשליכי* חלומות שלא הוגשמו,
*תשליכי* דמעות שניגרו ושרפו.

*תשליכי* הערות של קרובים
וזרים.
*תשליכי* ביקורת ששוברת לרסיסים.
*תשליכי* צרות עין, קנאה
וכישלונות
*תשליכי* מבטים שופטים של "נשמות טהורות".

*תשליכי* את חוסר היציבות,
את החברוּיות שהיו,
החברים שאכזבו
והתרחקו.
*תשליכי* שליליוּת
והססנות.

*תשליכי* מחשבות על קילוגרמים מיותרים,
היקפים,
מודל שאף אישה אמתית לא באמת עומדת בו
וסטנדרטים חברתיים.

*תשליכי* תהיות על "מה היה קורה אם",
*תשליכי* רגעים מערערים
והרהורים ריקים.

*תשליכי* אמא,
תתרוקני,
*תרוקני* את הכיסים.
מכל מה שמכביד ותוקע
ומעיק.
מאוד.
*וקחי רגע רק לעצמך,*
*ועוד רגע,*
*ועוד.*
*ועוד.*
*ועוד.*
❤

אימהות אדירות ואמיצות מוזמנות לחבק ולהשליך את כל מה (ומי) שמעיק.... תחל שנה וברכותיה!🍎🍯

הקטן התחיל לאכול אוכל אמיתי ,
די דלג על המרוסקים וגם עכשיו פחות אוהב
הבעיה שגם לרוב אין לו סבלנות לשבת הרבה לאכול בכיסא.
שמתי לב בשבת כשאכלנו כולנו ביחד הוא היה רגוע למשך יותר זמן אבל גם אז זה נגמר לו..
אבל בארוחת ערב או כשהוא אוכל בגן הוא ממש מאבד את זה מהר אז אני שמה לו שירים בטלפון וזה מחזיק אותו אבל אני ממש לא אוהב. את זה.. רעיונות אחרים איך לעניין אותו ושיהיה יותר נינוח באוכל?
בגן הגננת השאירה לו אוכל על השולחן וכשהוא רצה הוא בא לאכול וחזר לשחק ..

הוא בן 9 חודשים

לתינוקי יש בפה מלא לבן כמו קוטג', שכבה עבה... נראה פטריה, נכון? חוצמיזה הוא לא כ''כ רגוע בהנקה.. מסכן קטן..

ואיך יודעים אם גם עבר אליי? כואב לי מאוד להניק, אבל לא רואה משהו יוצא דופן...
מה עושים עם זה?! הצילו.

מישהי השתמשה במסטיק תימני לצורך חיזוק הרחם?

אם כן , ממליצה? מתי צריך לקחת ולכמה ימים?

 

ילדתי לפני כמעט חודש..
ועדיין לא מצליחה להתנקות, זא אין דימום.
אבל אני בודקת בדיקה אחת שיוצאת נקיה, ואז מגלה על התחתון כתם דם.
זה בא לסירוגין, פתאום יכול לצוץ לי כתם של דם.

זה קרה למישהי? זה תקין?.

תוך כמה זמן זה יפסק?

שלום בנות אני מהצפון גרה בנהריה והשנה הכנתי ריבת אתרוגים ללידה קלה מי שזקוקה או לפרי בטן מעוניינת לפנות אלי ולקהל בברכה ובשמחה....
shif12345678953@gmail.com
זאת כתובת המייל שלי במידה ומישהי זקוקה יכולה לשלוח לי הודעה

רק לי מרגיש לא בנוח להיבדק אצלו?

בכללי רופא גבר מאוד מביך אותי  ונמנעת כמה שיכולה

 

רועדת..... עדודים וחיזוקים יתקבלו בברכה🤗

רופא אמר שכן, רוקחת אמרה שלא

חיכינו ככ הרבה זמן להריון הזה, עברנו מלא בדרך.
ואז זה הגיע, והגיע הכי טוב שאפשר וגילינו שזה תאומים.
אפילו הספקנו לראות שלשניהם יש דופק.

היינו פשוט מאושרים.

קפצתי לרופאה, רק להוציא כמה הפניות...
היא רצתה שנעשה אולטרסאונד נוסף, ואז ראינו שלאחד מהם אין דופק.

פשוט שבורה... לא יודעת איך להמשיך.

ויש לנו עוד ככ הרבה לשמוח כי ב"ה השני בסדר גמור ומתפתח מצויין.

אבל פשוט לא מוצאת כוחות.

זה יעבור מתישהו? אצליח לחזור לשמוח באמת מההריון הזה?

 

או לימוד שמשמעותי לה מתוך הפרשה?..
💓