תודה רבה ושבת שלום
עזרה לבן שלי בן ה5 שהחליט שהוא רוצה םהיות דייגבלרינה
תודה רבה ושבת שלום
יש משהו בצפוןמתחדשת11
מעבר לזה- ללמוד על הדגים. להדפיס תמונות של דגים ולצבוע, לקחת ספר מהספרייה על דגים ולהקריא לו
יש מצפה תת ימי בירושלים כמדומני ובאילת למטיבי לכת

יש את מעגן הדיג אולי קוראים לזה ככה וגם ביקנעםבת מלך!!!!
וכשהיינו קטנים היינו הולכים לכינרת לחופים הפיראטיים מאחורי המטעים וכל ילד היה חותך חלון לבקבוק מכניסים חתיכת פיתה ומלאאא דגיגים היו נכנסים פנימה
ממש בלי הרבה מאמץ והרבה הנאה
מעיין צבי. יחסית קרוב לזכרון יעקב אבל יותר קרוב לים.אם ל2
תודה לכןבלרינה
שבת שלום
הייתי לוקחת לאקוריומים וכאלה אבל אסור לדוג לשם הנאהאנונימית-אנמית
זאת הזדמנות מעולה ללמד על הדגים , לקחת לכל מיני מקומות עם אקווריומים, לספר לילד מה קורה ברגע שהדג יוצא מהמים שהוא לא יכול לנשום וככה הוא מסיים את חייו - כך שאפשר דרך הדג ללמד חמלה ..
יש מינים שהם מוגניםאמאשוני
הוא בן 5

תסבירו לו שזה רעיון נחמד אבל פחות מציאותי,
אפשר לקחת אותו פעם אחת בתור אטרקציה לסיור בבריכות דגים ייעודיות עם הסברים תמונות וכמובן להתנסות וזהו
כיגדל יחליט מה הוא רוצה להיות...
תודה לכולן ,עכשיו רואה את התגובותבלרינה
לא מעבר, לא מקצוע וכאלה

חחח.. איזה חמודחדשה ישנה
אני מהאזורמותק 27
לקחנו לשם את הילדים מהקייטנה היה ממש נחמד.
אפשרות לדוג דגים.
מתנפחים מים, בריכות וכו
תודה , אז קפתנו היום לאיזה אגםבלרינהאחרונה
בגדי תינוקות משיין מה אומרות?דרך ארוכה
קצת חוששת אבל יש דברים מהממים😍😍😍
הבית שלי כולה משייןאהבתחינם
גם לקטנטנים?דרך ארוכה
למה לא בעצם?עלמא22
כן בטח גם שלי בת 3 חודשיםאהבתחינם
אני לוקחת מידה 19 או 1
זה מתאים לבת שלי
תודה רבה❤️דרך ארוכה
למה צריך נעליים בגיל 3 חודשים?🙈בתנועה מתמדת
לא צריך 🤦♀️תאיר הודיה
אבל ליומיום?בתנועה מתמדת
אין בזה שום צורך וזה אפילו לא טוב לרגלים..תאיר הודיה
חח ממש לא ליום יוםדרך ארוכה
לכן אני מחפשת דווקא שם.. כדי לא להוציא הון על פריט לא באמת שימושי
אני גרה בחולתאיר הודיה
👌🏼👌🏼בתנועה מתמדת
לילדה ראשונה צריך מה קרה לך😅מזלטוב
כןןן מושלם ממש וטוב! קניתי מלא לגיל הזהשיח סוד
תחפשיבת 30
הגעתי אליו בעקבות המלצה כאן בפורום, ומצאתי שם דברים מתוקים מאוד, במחירים זולים לגמרי, בדים נעימים, עברו כמה כביסות כבר. ממש ממליצה
זה חו"ל?מתחדשת11
מייד אין צ'יינהבת 30אחרונה
הגוזלית הקטנה שלי ישנה טוב רק באמבטיה בעגלהאמונה בה' יתברך
הגיוני. זה יותר סגור ומוגןואילו פינו
והכל היה בסדר.
אני קניתי לו שבלול כזה כמו נסט אבל רק מסגרת משילבהריון_ראשון
בגיל הזה הם קטנים וצריכים להרגיש מוגנים
אם אני יודעת מה זה נסט- אז לא. זה לא בטיחותי.ציפיה.
מה לא בטיחותי בנסט?חגהבגה
כל מה שיש בו בדים שהתינוק עלול לתקוע בהם את הראש ולהחנקציפיה.
זה בד מאוד מתוחחגהבגה
אני אישית שמה מגן ראש
אבל- יודעת שלא לא ההמלצה של משרד הבריאות
אני גם שמה על הבטן
גם אם הבד מתוח זה עלול להיןת מסוכןציפיה.
השבלול שאני שמה הוא כזה גדול ועבה ומסיבי ואין לו בד מתחתהריון_ראשון
המסגרת של השבלול היא בעייתית. תחפשי ותקראיציפיה.
הנה, למשלציפיה.
זה לא מדבר על זההריון_ראשון
אני עושה לה עיטוף ועדיין ישנה מעולה בעגלה ובמיטה מתעוררתאמונה בה' יתברך
אוף. אז אין לי רעיון.ציפיה.
אני משכיבה בעגלה מלכתחילה, שם הן ישנים הכי טובאחתפלוס
מה הבעיה לישון בעגלה?בת 30
עגלה נחשבת כפחות בטיחותית משום מההריון_ראשון
אני חושבתבת 30אחרונה
שלי ישן עכשיו בעגלה חצי שנה.
מחפשת המלצה למשאבהשוחרת ידע
ילדתי בשעה טובה תינוקת ראשונה מתוקה לפני שבועיים. היא נולדה בלי עין הרע במשקל 3.600, יש לה תיאבון בריא מאוד והיא אוכלת המון. כל הזמן. בינתיים אני מניקה הנקה מלאה ודי קרובה להתמוטטות. אני רוצה שתהיה לי את האופציה שמישהו אחר חוץ ממני ייתן לה בקבוק - אפילו רק פעם ביממה באמצע הלילה...
אני ממש מעדיפה להמנע מתמ"ל, אז חשבתי כבר לקנות משאבה ולתת לה שאוב (אני בכל מקרה אצטרך לקנות משאבה כשאני אחזור לעבודה בעוד כמה חודשים).
אז אני ממש אשמח להמלצות של בעלות ניסיון -
אני מחפשת משאבה חשמלית דו צדדית קטנה יחסית וקומפקטית, שיהיה לי נוח לקחת לעבודה, לא מרעישה מאוד, לא צריכה חיבור לחשמל, וכמובן יעילה. מכירות משאבה שעונה על התנאים?
אני מבוטחת בכללית פלטינום. יודעות איזה הנחה זה נותן לי בתחום המשאבות?
תודה מראש על העזרה....
אני קניתי בבית מרקחת של כלליתפולניה12
רק דרך פלטינום זה אפשרי?באת אליי פתאום
לדעתי לא קשור לפלטינוםפולניה12
חשמלית. יכולה להיות מחוברת לחשמל, ויכולה גם על בטריות
אוהבת מאוד את הדוצ דל לנסינומקרמה
מעבר לזה יש עכשיו היי מאוד גדול על המשאבה של הייגן. (פיתוח קוריאני)
וממה ששמעתי נשים אומרות עליה שמרגישים שהיא פוצחה ע"י נשים והיא ממש נוחה ועונה על כל דרישה
מה השם בדיוק?אביול
של הלנסינו?מקרמה
אני גם מאוד ממליצה על לנסינו. אבל כן בחיבור לחשמלמיקי מאוס
כמה נשים כתבו כאן כמה פעמים שמשאבה על סוללותציפיה.
יש מצב שזה תלוי במשאבה, אבל מציעה לא לפסול חיבור לחשמל.
את יכוחה אולי לחפש צשאבה שישבה גם סוללות וגם חיבור לחשמל.
אני חוששתשוחרת ידע
שבעבודה אני אסתבך עם החיבור לחשמל. אני ממש מעדיפה בטריות.
מובן לגמרי. לכן כתבתי שאולי כדאי לחפש משולבתציפיה.
לאמדה יש גם חיבור לחשמל וגם סוללות לגיבויבוקר אור
דוקא הייתי ממליצה לך לנסות להתחיל מידניתאני זה א
וגם ממליצה על כוס טפטופים שבזמן ההנקה אוגרת לך כל פעם קצת וביום יכול להאסף לך כמות של מנה אפילו אז ממש מומלץ
אני אוהבת אמדהאורוש3
בחלק מהקופות היא בהנחה. תבדקי. תקני דו'''צ.
ממליצה קודם להשאיל מיד שרהאביול
מוסיפהאביול
לנסינו♥הריון ראשון13
מנסיון של כמה משאבותמאוהבת בילדי
של יד שרה הכי טובה. אבל מצריכה חיבור לחשמל
אני דווקא לא הסתדרתי איתה, אבל יש להם כמה אופציות.באת אליי פתאום
אפשר לנצלש?השקט הזה
מבין שלושתן, על מה ממליצות?
אולי כדאי לשאול מיד שרה ואז להבין יותר טוב מה מתאים לך?ציפיה.
אבל ביד שרה יש רק סוג אחד, לא?השקט הזה
כן, והוא מעולהמאוהבת בילדי
הורוד.
ואז למה לקנות? 150ש"ח פיקדון + 50 ש"ח חלקים של המשאבה.
לחצי שנה עם אפשרות להארכה.
מושלם
את מדברת על המילי? לי היא ממש לא היתה טובהמיקי מאוס
באמת?מאוהבת בילדי
אני שאבתי יותר מפעם ביום והיא היתה לי מעולה...
כנראה הדרישות שונות.
עכשיו אני משתמשת בארדו (קניתי מקופ"ח) והרבה פחות מרוצה
אני גם לא מרוצה מארדוחצי שני
לי היא היתה טובהאם הבנים12
אפשר גם להחליף לשניהם שיש להם היא יותר גדולה.
אני מאוהבת בלנסינו ידניתפעם שנייה2
מושלמת.
אפשר לנצל"ש? מכירות מבצעים על משאבות לכבוד שבוע ההנקה?שמש בשמיים
קניתי אמדה חשמלית דוצ דרך מאוחדת עדיףכבתחילה
סוס עבודה. שאב לי 180-200 בתוך כמה דקות..
וואי זה מטורף! מעניין אם זו רק את או ככהחצי שני
מישהי יודעת כמה בכללית?
אני חושבת שבערךשוחרת ידע
אותו מחיר בבתי מרקחת של כללית.
אבל לא בדקתי בעצמי.
רק היא😅בוקר אור
גם אני שאבתי ככהאפונה
מצטרפת לשאלה ושואלת עוד האם יש למשהי נסיון עם משאבה של הייגןאמא אבא ותינוק
זה חברה חדשה בארץ ונראת מאד איכותית
לי יש הייגןשומשומ
החשמלית מוציאה לי פחות משום מה..
אבל נוחה בטירוף היא קומפקטית והבקבוקים שלהם בכלל שוס
יואו איזה כיף את הראשונה שמצאתי שקנתה את זהאמא אבא ותינוק
בגלל שזה ממש חדש לא הצלחתי לתפוס אף אחת שקנה
והעיצוב של זה ממש קנה אותי נראה נח בטירוף
גיסתי אמרה שממש אוהבת...את החשמליתאנונימית-אנמית
יש גם בלוגרית מסויימת שאני עוקבת אחריהעלמא22אחרונה
מה עושים כשערכים קריטיים מתנגשים בין בעל ואישהאנונימית בהו"ל
אני חייבת להקדים ולכתוב שאני אוהבת את בעלי אהבת נפש!! שאני מאושרת בבחירה שלי! שהוא עושה אותי מאושרת כל יון מחד! שכיף לי איתו וטוב לי איתו כמו שלא כיף לי וטוב לי עם אף אדם בעולם! שהוא שותף מדהים בכלל ושותף מלא בבית, הוא באמת עושה המון!
והוא גם תותח ברמה שלא רואים! ואני לא אומרת את זה כי אני אשתו. הוא בא מבית של אנשים מאוד מאוד מוכשרים (כמה דורות אחורה) וכל מי שנתקל בו מתפעל.
ומעל הכל מאוד כואב לו וקשה לו הקונפליקט הזה.
ועכשיו אני אנסה להסביר את השאלה שלי (אזהרת אורך!)
תמיד חינכו אותי כל המורות להתפלל על זיווג עוד בגילאי תיכון ושיהיה גדול בתורה וכו', איכשהו אני מרגישה שהתפללתי חזק מידי![]()
אני באה ממשפחה אמידה, הייתי רגילה לרמת חיים לא רעה בכלל. והאמת שזה מעבר להרגל, זה משהו שהוא חשוב לי וזה מרגיש לי חלק ממני. אסתטיקה, יופי והשקעה בזה.
בעלי היקר גם בא ממשפחה עם מושגים ויכולת אבל משמעותית פחות מההורים שלי ובנוסף הערך של לימוד תורה מבחינתו זה שיא השיאים, המטרה והתכלית שלו בחיים והוא יעשה הכל בשביל שהוא יוכל לשבת וללמוד וכמה שיותר.
גם אני מאוד מעריכה לימוד תורה אבל (!) לא ברמה שלו. כשזה מגיע על חשבון רמת חיים, או צמצום רציני או חוסר עצמאות כלכלית וצורך לבקש המון עזרה זה כבר לא מתאים לי.
נוסיף לזה שאני באה ממשפחה שתארים זה דבר מאוד חשוב ואין כזה דבר בנאדם בלי תואר אז בכלל זה גומר עלי.
ראינו שכל פעם שאיכשהו אנחנו מגיעים לדבר על הנושא הזה, זה עושה ממש רע לנו ולזוגיות והחלטנו ללכת לפגישת יעוץ עם מישהי ששנינו מאוד מאוד מעריכים.
סיפרתי לה בדיוק את מה שכתבתי פה, בעלי הסביר את הצד שלו ואז היא אמרה לי שהיא באמת נורא מצטערת אבל היא כ"כ מאמינה בערך של הלימוד תורה שהיא לגמרי בצד של בעלי.
כמובן שהיא הסבירה לבעלי כמה חוסר בטחון, אי ודאות לגבי העתיד וכו' הצעדים שלו גורמים לי והוא מצידו צריך להבין אותי ולהבטיח שבגבולות היכולת שלו הוא יעשה הכל, אבל שורה תחתונה היא איתו. מאמינה במה שהוא מאמין וזהו.
ניסיתי המון זמן להתחבר למקום הזה, הכמעט מטאפיזי כי בכל זאת אני לא מרגישה בשום צורה שהוא מחזיק או בונה עולמות, מעבר לזה בעל מאושר שמרגיש שהוא עושה את היעוד שלו זה דבר שאי אפשר לקנות בכסף. אני יודעת.
אבל זה כ"כ קשהההה לי. את החסר אני מרגישה כבר עכשיו, את הבושות מלבקש עזרה מהסובבים גם.
ומה יהיה עם הילדים כשיגדלו?! אני באמת באמת חושבת על זה!
מאיפה פתאום יהיה לנו כסף?? אני לא מצליחה להבין את זה.
הוא מבטיח (וגם מקיים!) לעשות כל מה שהוא יכול בשביל להוסיף כסף לתקציב החודשי אבל זה ממש קריעה וגם בסוף זה לא הרבה כסף...
ונקודה אחרונה שהיא גם חשובה-
בעלי אוהב את החיים הטובים. אני קמצנית והוא פזרן. הכרטיס אשראי שלי כמעט ולא רואה אור יום ורוב ההוצאות שהם לא אוכל בסיסי או חשבונות הן שלו. (כמובן שהוא גם סופר מפנק ואם לא הוא כנראה שלא היה לי מה ללבוש
) אבל זה לא מקל על כל הסיטואציה...
בבקשה בבקשה אל תכתבו דברים רעים עליו! הוא באמת מדהים! אני רוצה כלים בשבילי, לדעת איך מתמודדים עם דבר כזה.
בטוחה שזה קורה להמון זוגות ממש לאו דווקא לגבי הערכים האלה...
תודה למי שקראה עד פה!
כל-כך כל כך שימחת!!!נגמרו לי השמות
משמח, מרגש ומשמעותי עבורי מאוד מאוד 🙏
חסר לי ברזל?
פה לקצת
המוגלובין 11.9 זה ממש סבבה 😁ברכת ה
צריך לתחזק את זה.
וסוכר זה גלוקוז
24פה לקצת
גם התוצאה שמעל ומתחת קשורה לברזל, לא?
מעל להמוגלובין זה כדוריות דם אדומות1הריון
צריך לזכור שהאפליקציה מסמנת תוצאות חריגות למצב של אדם בריא ותקין ולא למצבים מיוחדים כמו הריון. שאז הטווח התקין משתנה לפעמים.
בנוסף, ברגע שתלחצי על שם הקטגוריה יפתח לך דף שבו מוסבר מה זה הבדיקה הזאת וכו'. שווה לקרואאת ההסברים האלו לפרמטרים שלא מבינים אותם.
כן אפשר לתחזק עם אוכלהשקט הזה
תכלס? לא שיניתי את התזונה שלי בכלל😅
אבל כן משתדלת לאכול בשר, טחינה, עדשים..
ורופאת נשים אמרה לי שברזל מאוכל הוא הרבה יותר טוב ונספג בגוף מאשר תוספים למינהם.
את לוקחת מולטיויטמין?ברכת ה
כןפה לקצת
לגבי הברזל- הערך ממש תקין בהריוןמתחדשת11
זה לא מחסור רציניאנונימית-אנמית
הבעיה היאפה לקצת
אז אני לא שואלת אותו כי הוא יגיד לי לקחת בלי לראות את התוצאות (הוא כבר אומר, אבל אני לא רוצה לקחת)
המולטי מכיל ברזלברכת ה
כדאי לעקוב פעם ב 4-6 שבועות שלא יורד מתחת ל 11
זה תקין בעיקרון.מוריה
מה נחשב חוסר בהריון?פה לקצת
והשוואתי תוצאות וזה בערך אותו הטווח כמו אז.
אני חושבת שמתחת ל11.מוריה
👆מתחת ל11 בדכ ממליצים לקחת כפול וב9 זה כבר עירוי לרובמתחדשת11אחרונה
ביוץתמר לילי
שהביוץ מתרחש בקרוב למועד שיש הפרשה צמיגית או כמה ימים אחרי.
הסתבכתי לגמרי
מקפיצהתמר לילי
כמה ימים אחרי בדרך כלליובליתאחרונה
כי אז תדעי כמה ימים זה מגיע אצלך לפני.
סיפור לידההההחסוי בהחלט
בהשראת אשכול הסיפורים ההזוים חשבתי פשוט לכתוב את סיפור הלידה ההזוי שעברתי..
הסרט מתחיל הריון שלישי, בשבוע 38 בדיקה שגרתית אצל רופאת הנשים, הכל תקין ב"ה בשביל הספורט היא מחליטה לשלוח אותי שבוע הבא לבדיקת אולטרסאונד.
שבוע 39+2 צועדת בשמחה לאולטרסאונד מתישבת ומחכה בסבלנות לטכנאית. איך שהמתמר מונח עלי הטכנאית- איזה שבוע את?? 39+2? העובר שלך מצג עכוז! ואני- ווואטטטט חשבתי שסיימתי עם הסרט הזה לידה שעברה(עברתי היפוך בלידה השניה שלי)
טוב היא רצה לקרוא לרופאה, ובנתיים עושה הערכת משקל, לא יוצא לה מדויק כי העובר הפוך, אז אומרת לי- הערכת משקל קטנה אל תתיחסי אליה. תכלס הרופאה מגיעה ומיד נותנת הפניה למיון להיפוך דחוף, בכל זאת שבוע מתקדם והמים לא בכמות מרנינה.
מבאס אבל אין ברירה, למחרת בבוקר הולכים למיון לרופא מקצועי שעשה לי את ההיפוך בהריון הקודם.
בבית החולים מתחילים להפחיד אותי באמרות כמו- יש לך מיעוט מים, התינוק לא מספיק גדול לשבוע... לא בטוח שנעשה היפוך, ואם נעשה את נשארת ללדת וכו'- ואני באתי בלי כלום! הילדים במוסדות, אין לי סידור בשבילם, באתי עם תיקיית מסמכים וזהו!
אני עצבנית מתפללת שההיפוך יצליח וישחררו אותי הביתה, לא רוצה ללדת היום
גם הטכנאית שעשתה את הערכת המשקל אמרה שהיא לא תקינה, אז מה שייך שהעובר לא גדול??
תכלס סופסוף מכניסים אותי להיפוך, כואב רצח, הרופא לא מצא את התנוחה הנכונה והעובר תקוע ולא מסתובב. עד שהצעתי לו פשוט- אולי תגיע מהצד השני, תכניס את היד לכאן ותדחוף את הראש מטה? (צברתי נסיון מההריון השני
)
השיטה שלי עובדת ב"ה והתינוק התישר למצג ראש סופסוף.
ואז הד"ר אומר לי- אם חלילה תצטרכי להפוך שוב תגידי לרופא לעשות בצורה שאמרת לי, כך יהיה הכי קל..
עכשיו הגיע הויכוח אם להישאר לזירוז או לא, אני ביקשתי שיאפשרו לי הערכת משקל חוזרת ואז נעריך אם להישאר לזירוז
ב"ה הערכת משקל תקינה ומשחררים הביתה!
עובר שבוע מלא בעצבים ובחרדות (מי שעברה היפוך יכולה להבין למה אני מתכוונת) אולי הוא התהפך שוב??
שבוע 40+3 מעקב הריון עודף איזה כיףף
הולכת למוניטור, תקין ב"ה נכנסת לאולטרסאונד ותנחשו מה? עובר במצג רוחב!! וואט דה פאקקקקקק
פה כבר התבאסתי, חזרתי הביתה עם דמעות שוב לעבור את הסרט הזה?? מי יסכים להפוך תינוק בשבוע 40+3 כשהמים גבולים בגבול התחתון??
40+4 בבוקר צועדים למיון, אני מבואסת טיל, לוקחת תיק לידה בידיעה שכנראה לא יסכימו להפוך ויצטרכו לנתח. מה שבטוח אני אצא עם תינוק בימים הקרובים.. הלכו החלומות על לידה טבעית 
בעלי מנסה לעודד אותי, לא הולך לו...
נכנסים למיון והאחיות שקבלו אותי שבוע שעבר מופתעות לראות שאני שוב באותו הסרט, לצערי התחזיות שלי מתממשות, אף אחד לא מדבר על היפוך, רק מנסים לתאם שעה לניתוח וכו' פה אני כבר מתחילה לבכות 
בעלי הולך לקרוא לד"ר המומחה שלנו (זה שעשה את ההיפוכים הקודמים) והוא כמובן מופתע לראות אותי שוב, בודק ואומר לי- תראי, עקרונית את בדרך לניתוח, בשבילך אני מוכן לנסות להפוך את העובר, אבל בכל מקרה אם אני מצליח או לא, את יולדת היום.
מחזיקים אצבעות ונכנסים להיפוך. כל הקרובים מעודכנים מתחילים לסיים עלי ספרי תהילים...
1.2.3.. ההיפוך מצליח! ב"ה הסיכוי לניתוח נרגע קצת, והד"ר שולח סטזר עדין שיעשה לי פקיעת מים, כדי לקבע סופית את העובר המופרע.
מלא זמן מחכים לסטז'ר בנתיים מחוברת למוניטור, לא יכולה לזוז, משתגע מההמתנה.
תכלס אחרי שעתיים וחצי!! מגיע הסטז'ר, הוא בחור חמוד ועדין אבל מכאיב לי מוות (פקיעת מים בפתיחה אפס זה כואבב)
המים ירדו בשעה טובה, עכשיו יפנו אותי למחלקת הריון בסיכון וממתינים ללידה!!
לוקח להם עוד 3 שעות להוריד אותי למחלקה. וכשזה קורה סופסוף מגיע כבר הערב, אנחנו מורעבים ועיפים ורק מחכים להניח את הראש. במחלקה המהממת אני מקבלת חדר מפנק, כרגע לבד בחדר, יכולה לבחור את הפינה הנוחה ביותר!
סופסוף אנחנו במנוחה, יושבים מדסקסים ומנשנים אוכל של בית חולים מגעיל למדי (שאריות ארוחת ערב מלפני 3 שעות..)
מפה לשם עוברות עוד שעתיים ולחדר נכנסת אישה הריונית, בעל והמון שקיות.. המאושפזת השניה בחדר, נראית חמודה, ב"ה.
בעלי מנסה לנוח קצת ואני מדליקה לי חדשות, אחרי שעה של מנוחה בעלי מקבל טלפון מחבר- בא לך לבוא לאיזה אירוע באזור? ננגן קצת, נשיר ונשמח יתומים.
אני אומרת לו ברוח ספורטיבית- למה לא מאמי, תצא תהנה ותחזור לישון בבית, מילא לא נראה שיש לידה ב24 שעות הקרובות, הפתיחה עדיין אפס, אין שום צירים, אז תצא תהנה ותלך לישון נורמלי בבית. אל תדאג אם יתפתח משהו אני אתקשר אליך.
בעלי מופתע ושמח, גם ככה הספונת שהשאירו לו לא נוחה לשינה.
הולך לאירוע נהנה ומשם לבית לישון
ואני- באשפוז לבד, לא הכי כיף אבל שמחה בשביל בעלי, ההריונית השניה מתחילה לעלות לי על העצבים, או יותר נכון בעלה המשועמם, התישב לו על כסא הגלגלים ומתחיל ליסוע בו מצד לצד בחדר ומידי פעם נתקע במיטה שלי! ואשתו כנראה יש לה איזה ציר או שניים אז כל ציר אני שומעת זעקה חנוקה אויייייי ואז ששששששש ארוך כאילו זה עוזר לנשימות איכשהו. ובכלל החדר נראה כמו מסיבה והשעה 1 בלילה...
אני כבר איבדתי את הסבלנות, קמה מהמיטה אומרת ליולדת ולבעלה- שקט בבקשה, אני מנסה לישון. אתה תקון בבקשה מהכיסא או שתתגלגל רחוק ממני.
ב"ה הבינו את המסר ושתקו ככל יכולתם ואני מנסה להירדם בשארית הלילה שנותרה לי.
ישנה שינה טרופה ומתעוררת מהצירים של השכנה..
ב"ה בשעה 3 לפנות בוקר האחות מתרצה להוריד אותם לחדר לידה, סופסוף שקט בחדר.
שעה 5 אני מתעוררת מכאב עמום בבטן, יש מצב שזה ציר? מחכה לתזמן ואכן כל 20 דקות יש ציר של 10 שניות. טוב זה בטח התחלה של כלום..
האחות מגיעה ב-6 לעשות לי מוניטור ואני שחה לה על הצירים, הם לא כ"כ מורגשים במוניטור אז שתינו לא מתרגשות מזה, היא מציעה לי להיכנס להתקלח, זה יעזור להרגשה הטובה..
אני שואלת אותה- לקרוא לבעלי? הוא ישן בבית, והיא- לא חושבת שיתפתח משהו בשעות הקרובות. זה חלש מידי.
אני מתעודדת ובכל אופן עושה 2 טלפונים לבעלי, מגיע לו לשמוע שמשהו זז, לא?
בעלי לא עונה, ואני רגועה, 5 וחצי בבוקר, אין סיכוי שיתעורר מהטלפון.
נכנסת להתקלח ושם מתחילים הצירים- אני מתזמנת וקולטת שכל 2 דקות יש לי ציר של דקה! פה אני מץחילה לפחדג מתקשרת 20 טלפונים ברצף לבעלי, אין מענה!!! מתקשרת לאימוש מתחילה לבכות לה בטלפון שבעלי לא עונה ויש לי ציר כל 2 דקות, אמא קמה וטסה לרכב, תוך 20 דקות תהיה אצלי, אני מבקשת ממנה להתקשר לבעלי וממשיכה לתזמן צירים, יוצאת מהמקלחת לבד בלי עזרה, לא מצליחה בקושי לתפקד אין מנוחה בין הצירים! מצליחה להגיע לכפתור הקריאה לאחות ואומרת לה באינטרקום- ציר של דקה כל דקה וחצי........ היא המומה למדי מזעיקה אחות חדר לידה (אסור לאחיות המחלקה לבצע בדיקות פתיחה)
ואני ממשיכה בטלפונים לבעלי עצבנית עליו ממש! ומנסה לעשות נשימות שלמדתי באיזה קורסון לפני הלידה (זה עוזר!! נשימות באמת עוזרות!!)
האחות מגיעה, בודקת אותי וצועקת אחות השניה- פתיחה 7 וחצי תעיפי אתה לחדר לידה אחרת היא יולדת כאן. אני עדין לא לבושה אחרי המקלחת, זורקת על עצמי חלוק של בית חולים, שמה מטפחת הפוכה על השיער וכבר מטיסים אותי בכסא גלגלים לחדר לידה שנמצא בבנין אחר בקמפוס... ליד המעליות אני רואה את אמא- היא בהלם רצה אחרי ואני שולחת אותה לאסוף את הפריטים שלי בחדר אישפוז, שיהיה לי איזה משהו בחדר לידה....
מורידים אותי במעלית משא (מטען חורג?!) ומריצים במסדרונות שלא ידעתי שקיימים..
מגיעה לחדר לידה מקבלת אותי מיילדת מתוקה ועדינה, בודקת אותי ואני בפתיחה 9, אני מבקשת בפחד אפידורל, לא חושבת שאהיה מסוגלת לעבור את הלידה בלי. והיא אומרת לי- אני אלך לקרוא למרדים בשמחה, אבל מהנסיון שלי בלידה שלישית תוך דקה את בפתיחה 10, את רוצה לנסות ללדת בלי? את מסוגלת לזה, ואני אשכרה זורמת איתה, לא יודעת מאיפה האומץ- וואלה למה לא, עזבי את המרדים, בואי נלד.
תוך ציר אחד אני בפתיחה מלאה והיא אומרת לי להתחיל ללחוץ ופה באו הכאבים שלא ידעתי שקיימים בעולם הזה, התחלתי לבכות ולצעוק ואמרתי לה שאני לא מסוגלת ולא בא לי ללדת היום בכלל ובעלי לא כאן והכל כ"כ דפוקקק 
והמתוקה הזו רק מעודדת אותי ומראה לי איך ללחוץ ומה לעשות ואני לא מסוגלת מהכאבים, מנסה תנוחה אחרת וכלום לא מועיל, פשוט לא מצליחה ללחוץ
היא מציעה לי גז צחוק וזה רק ממסטל אותי ומעצבן אותי ממש, אני רוצה להתפקס בכאב ולעבור אותו, מחליטה שוב לתרגל נשימות ומנסה ללחוץ בכריעה, זה עוזר אבל אין לי את הכוחות ללחוץ. אז נשכבת על הגב ומבקשת מהמיילדת ואימוש שילחצו את הרגלים כי אני לא יכולה לעשות את זה. בנתיים נושמת. לחיצה ארוכה וכואבת מוות והראש בחוץ, הקלה! לחיצה נוספת ותינוק חמים נשלף החוצה עם חבל טבור מסובב לו על הראש 2 פעמים (אולי בגלל זה התהפך כל הזמן?)
השעה 7 וחצי בבוקר-
מניחים אותו עלי ואני מנסה להתאושש מהכאב האדיר הזה, בתוך הבילבול שכחתי לשאול מה זה בכלל (לא בדקתי בהריון הזה, החלטנו להישאר מופתעים) והמילדת צוחקת עלי זה בן מאמי זה בן
עכשיו כשאני רגועה ומחכה לשיליה שתצא אני שוב מחייגת לבעלי החרפן שישן בשלווה ולא קולט מה עובר על אשתו... יש לציין שאני כבר פחות עצבנית עליו ויותר מרחמת שהפסיד את החוויה הזו......
בעלי כמובן עדיין ישן ולא עונה, אני מתעצבנת ומתקשרת לשכנה- לכי בבקשה לצלצל בדלת, בעלי ישן ולא עונה לי. (לא סיפרתי לה על הלידה, יש גבול לפדיחות)
היא מצלצלת לו והוא ממשיך לישון בשלווה!
9 בבוקר הילד כבר יונק אותי בשמחה, אמא צריכה לחזור הביתה לארגן את הילדים לבית הספר. ובעלי עדיין ישן..
אני כבר מתחילה לדאוג ולדמיין- אולי הוא נסע אלי בלילה ועשה תאונה? אולי קרה משהו והבנאדם מעולף בבית? דמיונות של יולדת הורמונלית...
מתקשרת לגיסתי שגרה לידי, מספרת לה את הסיפור ההזוי, היא על סף הלם, אני מבקשת ממנה בדמעות שתלך ותצלצל לו בדלת עד שהבנאדם יקום ואם זה לא קורה שיקחו מפתח מהשכנה, שיכנסו ושבעלה יעיר אותו!!
וכמובן אומרת לה- אל תספרי לאף אחד, בעלי יתפדח מזה משהו לא נורמלי.
הגיסה היקרה שולחת את הגיס להעיר וכמובן שוכחת את הבקשה שלי לא לספר לאף אחת ומיד מתקשרת לגיסה אחרת עם הפה הכי גדול בעיר ומספרת לה את הכל ( איך עושים אימוג'י רותח מעצבים??)
הגיס הולך להעיר ומצליח בשעה טובה! החרפן התעורר סופסוף ומתקשר אלי- חסויה שלי, סליחה מאמי, מה איתך? את בסדר? ואני-- מזל טוב מאמי, זה בן...
הוא עומד להתעלף ואומר לי- לא נכון, את עובדת עלי.. ואני מנסה לעודד אותו, לא מותק. כבר לפני שעתיים! בן זכר, תתחיל לתכנן את הברית.....
הרבה זמן לא שמעתי אותו במצב כ"כ אומלל, זה כ"כ לא מתאים לו לפספס את הלידה ולהשאיר אותי לבד עם כל זה. הוא מתלבש במהירות שיא ורק מחפש איך להגיע אלי הכי מהר ואני כבר במחלקה אומרת לו מאמי אל תיסע בבהילות, שלא תעשה תאונה. חכה נשמה, תאכל משהו, תתפלל ותצא ברגוע. אני כבר במחלקה, הילד בחוץ אין לאן למהר......
המסכן שמע לעצתי ונרגע קצת, אולי מזה שראה שלא התפוצצתי עליו בעצבים....
תכלס אחרי שעה הגיע אלי סמוק ומבויש ורק מחפש איך לפצות אותי ואני ברחמנותי שכחתי להתעצבן עליו ושכחתי לנצל את הרגע לבקש את כל מה שרציתי

ואו יצא ארוך ממש... תודה למי שקראה עד כאן! היה טוב לפרוק....
תודה לכולן! חיממתן לי את הלבחסוי בהחלט
רוצה להגיב לכל אחת ואחת, הלואי והיה לי את הזמן
הבנתי כי הסיפור לידה שלי הזוי אבל רק מהתגובות שלכן הבנתי כמה 
הי כולןבלרינה
למה לא?אשה שלו
לא ראיתי איסוראמאשוני
לנהוג ביתר זהירות במיוחד בשעות היום.
בערב לבחון רוחות חמות חזקות יבשות,
שלא יהיה קרוב לצמיחה יבשה וכד'
בגדול1234אנונימי
לא יודעת אם זה נחשב
לכן בדיוק שאלתי. האםבלרינהאחרונה
יש עם זה בעיה כשזה בשטח ציבורי, בבית הפרטי אין בעיהמתחדשת11
איך אתן מעבירות את החופש עם הילדים?חלום שיתגשם.
היום היה רק היום השני שכולם איתי, עשיתי איתם כל מיני הפעלות אבל הרגשתי שהם לא מתנהגים יפה וגרמו לי לכעוס הרבה, זה ממש מתסכל כי אני באמת משתדלת להיות איתם ולעשות איתם דברים, אבל לפעמים הם רבים ובנוסף הקטן בן שנה וחודשיים ולא מוצאת לו כ"כ תעסוקה..
נראה לי כדאי לחשוב על סדר יוןאביול
יש לנו סדר יוםחלום שיתגשם.
וב"ה אנחנו מצליחים לעשות אותו
כל יום מטיילת איתםאהבתחינם
אבל לא נישארת דקה בבית
הגדול ישתעמם יציק לתינוקת
אין סיכוי.
בריכה, אטרקציות, משחקייה, מעיין שווה
כל יום משהו.
חוזרים הביתה לקראת 2-3 בצהרים הוא עולה לישון, קם משחק עוד קצת בבית, הולכים לפארק, חברים, משפחה...
חוזר הביתה ונרדם כרגיל ב8 וחצי.
הוא שלושה שבועות בסכ"ה בחופש
והיתי איתו בצפון ,בירושלים, ומחר נהיה במרכז בע"ה

עד שיחזור למסגרת....
חחח מזכירה לי את בעליאביול
כמו בעליסמיילי12
אמרתי לו זה ילדים קטנים. גם גן שעשועים אחר זה אחלה בשבילם. לא צריך להצפין או להדרים
ואי הכי כיףאהבתחינם
איך יש לך כח? וואו...חדשה ישנה
עצם היציאה מהבית מעייפת אותי בטירוף.
בליים לא נוסעת עם 2 קטנטנים לבד.. מלחיץ ממש. איזה כוחות! אשרייך...
חושבת מה עדיף ליאהבתחינם
שזה יכול מאוד לחרפן ולהתיש אותי
או לחשוב על זה שזה החופש שלו, וכל מה שהוא רוצה זה לטייל, להתפרק.. ופשוט לצאת איתו...
הז ממלא לו את היום
הוא חוזר עייף מאוד הביתה
ולי זה יותר עדיף וקל.
אני בלי רכב,אז לא רלוונטיחלום שיתגשם.
אם יש לך אוטו הייתי יוצאת לכל מיני מקומות ממוזגיםאנונימיות
איזה גילאים?מ.א.
מבחינת הגילאים פחות מתאים לי לפרטחלום שיתגשם.
כדי שלא יזהו אותי,
אבל הגדולה בת 6 וחצי והקטן שנה וחודשיים ויש עוד אחת באמצע
בתחושה שלי,מ.א.
אפשר לתת להם תפקיד "של גדולים", כמו כביסה או הכנת אוכל.
אפשר לתת תפקיד שיש בו יכולת השפעה מסוימת. למשל: מי שמכין אוכל יכול להיות שותף בהחלטה מה אוכלים.
אפשר לתת בחירה בין תפקידים שונים.
חשוב לשים את הדגש על התחושה של הילד, ולא על מה שהכי נוח לי שהוא יעשה. הכי כיף לי שהם יסדרו את הסלון, אבל משום מה הם פחות עפים על זה... אז הם עושים את זה בכל זאת, אבל אני מחפשת גם מקומות שבהם הם ירגישו טוב עם העשייה שלהם.
באופן כללי, אני מרגישה שהכי נוח לי להפעיל את הילדים. אני מתכננת, אני מנהלת, וזה יוצא כמו שאני רוצה. אבל לילדים טוב יותר להיות שותפים פעילים. לקחת אחריות, לבחור, להשפיע על מה שעושים.
זה מצריך איזון - הם לא יכולים ולא צריכים לקחת אחריות כמונו, הם צריכים שננהיג ונוביל. ויחד עם זה, הם צריכים גם את המקום שלהם להיות אקטיביים.
זה לא פתרון קסם. לא יודעת אם יש דרך למנוע לגמרי מריבות... לתחושתי זה כן יוצר שינוי מסוים באווירה.
קצת מהניסיון שלי-בארץ אהבתי
מבחינתי יש לתקופה הזו הרבה יופי משפחתי. במשך השנה, למרות שאני לוקחת אותם ב-2, בלי צהרון, לא מספיקים לעשות כל כך הרבה. חוזרים הביתה לארוחת צהריים, הרבה פעמים הולכים לחברים או מזמינים חברים, וגם אם לא - בערך ב-4 יוצאים החוצה, וחוזרים לארוחת ערב. לפעמים מספיקים עוד קצת בבית, אבל לא תמיד, כי יש גם שיעורי בית של הגדולה שגם תופסים חלק מהזמן.
בחופש יש הזדמנות להיות ביחד לאורך זמן, לנצל את המשחקים שיש בבית, לעשות דברים יותר מיוחדים כמו יצירות מיוחדות, משחקי דימיון, צביעה בצבעי מים, לימוד משותף (ברמה של הילדים), חוברות עבודה, דפי צביעה, בריכה, וכו'.
וזה נכון שהרבה פעמים זה גם כולל מריבות של הילדים. וזה מעצבן ומבאס שעד שאנחנו ביחד, הם בוחרים לריב ולא ליהנות ביחד. אבל זו גם הזדמנות ללמוד להסתדר ביחד, לפתור קונפליקטים, להחליט ולבחור אם לוותר וליהנות או להתעקש ולהישאר באווירת מעצבנת.
פעם בכל פעם שהם היו רבים הייתי מתלבטת אם היה שווה להשאיר אותם בבית, ואם לא היה עדיף כבר לשלוח לקייטנה וזהו. אבל אני חושבת שהזמן הזה הוא חשוב ונכון, גם אם הוא כולל מריבות. ובסוף החוויה של הילדים היא טובה, וזה מה שחשוב.
עם תינוק בן שנה וחודשיים זה באמת יותר מורכב להפעיל אותם כי הוא קטן בשביל להצטרף, ויכול להפריע בהרבה פעילויות.
בני כמה הגדולים יותר?
ומוסיפה עוד משהו על הכעס על הילדים-בארץ אהבתי
אני ראיתי שלי עוזר להתמודד איתם יותר ברוגע מצידי, כשאני מעבירה את האחריות על האווירה אליהם. ברור שאני בסופו של דבר מארגנת, מפעילה, מתווכת בריבים וכו', אבל בסוף - כשהם בוחרים לריב, זו בחירה שלהם, כשהם בוחרים לא להקשיב ולהשתתף יפה, הם מפסחדיפ את הפעילות וזו בחירה שלהם. ואני משקפת להם ונותנת להם לבחור - אתם רוצים לריב בחופש או שרוצים ליהנות ביחד? גם לי זה עוזר להגיב בצורה יותר שקולה, וגם להם זה הרבה פעמים עוזר להתאפס.
ההתחלה הכי קשהאמאשוני
סתם דוגמה קטנה רק אתמול נפל לי האסימון כשאני קוראת לילדים לאכול הגדולים משתלטים על כסא קרוב, צלחת מוכנה, סכום שכבר בשולחן ואז אני גם צריכה להשלים את החסר לקטנים וגם להרגיע מריבות..
במקום להבהיר לגדולים שלא מתיישבים עד שהקטנים מסודרים ומתחילים לאכול. וגם שקודם מגישים להם ואח"כ לוקחים לעצמנו.
ב"ה זה עובד יפה אבל מצחיק שעד עכשיו אפילו לא שמתי לב שצריך לדבר על הנושא ולתכנן אותו...
ועוד מלא דברים קטנים כאלו..
כמו לחגור קודם את הקטנים ואז להתיישב באוטו ולא להתיישב ראשונים ולחכות שאמא תבוא ואז יש עוד התעסקות במקום שאכנס לאוטו נוכל לנסוע מיד וכו'.
לאט לאט מוצאים את הדרך לנהל את הבית נכון ועל הדרך זוכים להרגלים טובים שלא מגיעים אליהם בד"כ.
לגבי מריבות- בני כמה הם? אני הרגשתי בתחילת החופש שצריכה לעשות שינוי בתחום.
מתקופת אחרי לידה שהייתה תקופה יותר מכילה, לתקופת חופש שבה הכללים קצת יותר קשוחים.
נרשמתי ללומדה של מיכל דליות, עשר דקות ללמוד את זה, והיה לי חשוב יותר לעצמי בשביל "טקס" המעבר לשיטה החדשה.
כמה ימים קשים בהם גם הסברנו המון על חוסן ותרגלנו שיח של הקשבה ובהמשך שיח של מציאת פתרונות
השקענו בזה וב"ה עכשיו יש הקלה עצומה במעורבות שלי במריבות. הם הרבה פחות מצפים לזה.
כשהולכת להניק או לנוח נועלת את הדלת וסומכת עליהם שיסתדרו.
לגבי בן השנה אובייקטיבית זה קשה.
לי יש בן 5 חודשים וזה יותר קל. אצלך יותר מאתגר. בגיל הזה הם צריכים בעיקר תשומת לב.
אולי אפשר לשים אותו בזמן יצירות בכסא אוכל עם תעסוקה ולתת לו הרגשה שהוא חלק מהעסק.
ובכל פעילות לחלק תפקידים שאחד מהם זה להצחיק את הקטן ולהציג לו הצגות עם המשחק/ יצירה שעשיתם.
נגיד אתמול הבנות שלי הכינו קייטנה מושקעת לבובות וביקשו שאפתח את הספה. הסכמתי וגם קבעתי עובדה שאני רושמת את הקטן לקייטנה והעליתי גם אותו ושילמתי להן מהכסף שהן הכינו. זרמו יפה.
אמרתי שאפרסם את הקייטנה בקבוצת ההורים לבובות בווטסאפ,
בערב שאלו אותי אם באמת יש כזאת קבוצה...
כל יום פעילות מיוחדת אחתתהילה 4
לדעתי יש עניין גם שהילדים ילמדו להעסיק את עצמם ולהתמודד עם שעמום.
לגבי המריבות- זה מתיש ממש אבל אני נוכחתי לראות שנם זוכרים את החוויה והעשייה ופחות את המריבות ולכן, למרות שאותי כאמא זה מתסכל תזכרי שהחוויה שלהם היא עדיין חיובית.
דווקא בגלל זה היה לי קשהחלום שיתגשם.
הכנתי להם פעילויות ועשיתי להם אותם אבל הרגשתי שהם לא מעריכים והאוירה לא נעימה
אויש. אז תתעודדי - בסוף הם יזכרו את זה לטובהתהילה 4
וגם- אני זוכרת שקראתי פעם אצל הרב יעקובסון שחשוב שהילדים יבינו שזה לא מובן מאליו. ושוואלה כל דבר הוא באמת צ'ופר והשקעה רצינית. אפשר גם לומר אם אתם לא רוצים אז לא... לא להיבהל מזה.
וואי. בהצלחה.
מה שמוריד לי את רמת התסכול ומרים אותי זה..אם_שמחה_הללויה
מעתיקה מקטע שכתבתי פעם..
את אוהבת לרקוד? תדליקי מוזיקה שאת אוהבת ולא רק ״השפן הקטן״ ותרקדי איתם.
אוהבת לצייר? תשבי ותציירי לידם.
אלופה בלאפות? תכינו ביחד עוגיות.
אין טעם ״להכריח״ את עצמך לעשות עם ילדים דברים שאת לא סובלת.
לדוג׳ אני לא סובלת לאפות עם ילדים, זה המון טירחה בשבילי ואני אוהבת לאפות לבד. אז אני פשוט לא עושה את זה איתם או עושה לעתים רחוקות. כדורי שוקולד זה המקסימום מאמץ.
לעומת זאת, אוהבת לצייר, הרבה פעמים מציירת והבת שלי צובעת מה שציירתי.
וצריך לנצל את הזמן הזה שהם עוד קטנים שהם זורמים איתנו ואפשר לעשות הרבה כיף ביחד.
נראה לי כשיגדלו יהיו להם את העיסוקים שלהם ולא תמיד הם יהיו זהים לשלנו.
האמת שאני לא מצליחה לאמץ את הרעיון הזה..לפניו ברננה!
השנה ותשע זה באמת גיל מאתגראם_שמחה_הללויה
אבל רואים היטב שאנחנו מציירות הרבה לפי כמות הקשקושים בקירות.🙄
לרקוד עם מוזיקה לא עושה בלאגן,
גם לקפוץ על מיטה עם מוזיקה נותנת, אבל הורס את המיטה (אל תספרו לבעלי) 🙄
🙂 אז אצלי הקירות לא מקושקשים כי אני רק משגיחה כשהם מציירים.לפניו ברננה!
ולרקוד... אמרנו מה שאמא אוהבת

מציעה גם לך להפוך את האמבטיה לפנינת כיףאמאשוני
סוגרים ברז מים ראשי, עם שטיח נגד החלקה, אפשר גם שרפרף קטן,
אפשר להושיב אותו עם לוח ודף לצייר בגואש, צבעי ידיים, בועות סבון,
כל הדברים המלכלכים.
בסוף מקלחים ומוציאים.
הילדים שלי היו "חולים" על הפעילות הזאת גם בגיגית ריקה.
היה להם ממש כיף שיש להם שטח משלהם ושלא מעירים להם שהתלכלכו.
אהבו מאוד גם לשחק בכלי מטבח עם מים מבקבוק אמיתי שמזגו לכלים והעבירו מכלי לכלי.
נשמע פצצה!!לפניו ברננה!אחרונה
בני כמה הילדים?בת 30
רעיונותמותק 27
השתדלנו כשהיינו יחד איתם בחופש להוציא אותם לפארקים, לעשות על האש יחד, פקל קפה בחורשה ליד הים, נסענו לכל מיני תצפיות נחמדות באזור, גן חיות, מסלול בקטנה שיתאים להם..
כרגע אני ממש לפני לידה אז כל זה יחד עם בעלי לא לבד, אבל אם לא הייתי בהריון הייתי נוסעת איתם כל יום למקום אחר לטיול.. מבחינתי כל השנה מחכים לחופש הזה, זמן גיבוש משפחתי, אני עובדת חינןך אז מחכה בקוצר רוח לחופשה עפ הילדים.
ועכשיו, כשבעלי חוזר לישיבה אוטוטו, ואהיה איתם לבד אעביר חלק מהזמן ביצירות נחמדות, גני שעשועים, אסע להורים שלי למספר ימים קצת עזרה עם אמא.. מה שאוכל במסגרת ההריון, החום, הקורונה...
אני כלכך כועסתמתחדשת11
ואני צריכה לשלם לה על תהליך שהתחיל איתה, והסתיים בעוגמת הנפש
אמרתי לה שאעביר בנקאית. עברו כמה ימים מאז אות מקרה והיא כבר מתקשרת לבקש את הכסף!! שהסכום הוא גם עוגמת נפש נוספת.
ונאלמתי דום. כלכך רציתי להגיד לה מה היא גרמה ומה המשמעות של מה שעשתה ולא הצלחתי. הילדים היו לידי ומהרנו לרופא שיניים אז ניתקתי. ועכשיו אני שוב מוצפת וכועסת
כלכך מכעיס שיש אנשים שפוגעים, וקשה! אבל זה לא מונע מהם להוסיף חטא על פשע 😡
מניסיוןדואגת!
תשלמי ותשכחי מזה. תתפללי שהכסף יגיע לדברים טובים.
אם תמשיכי לסחוב את זה זה ממשיך להעיב עלייך.
אין לי בעיה להעביר את הכסף אני אעביר לה בימים הקרוביםמתחדשת11
ברור לי שזה לא העניין של הכסףדואגת!
היה לנו פעם בעל מקצוע. שממש לא היינו מרוצים ממנו. ועוד אחרי מעשה (כשכבר ידע לא היינו מרוצים ממנו) הוסיף לנו עוד כסף על כלום(!) התלבטנו ממש מה לעשות. פשוט במקום העברנו לו את הכסף כי להתווכח איתו על זה היה עוד יותר מעצבן אותי. אז אשכרה שילמתי 350 שקלים רק בשביל השקט הנפשי שלי.
מכעיס!מתחדשת11
ממשדואגת!אחרונה
שבוע 11 למשהי הייתה צניחת צוואר רחם?? דואגתאורטי123
תקין, אין מה לדאוג.עשב לימון
באופן כללי- כשהגוף מתכונן להריון (בסביבות הביוץ), או ללידה, אז צוואר הרחם עולה ונפתח קמעה ואם תמששי באצבע- הוא יהיה רך,. וכשהגוף רוצה לשמור את הרחם, שלא ייכנסו דברים זרים, אז צוואר הרחם נמוך וסגור. ואם תמששי באצבע- הוא יהיה קשה כמו קצה האף.
אז זה הגיוני ותקין שצוואר הרחם שלך נמוך. זו לא צניחה.
כן רק שכרגע אני בהריוןאורטי123
אה. לא הבנתי כך.עשב לימוןאחרונה
צניחה מעבר לנרתיק זה קשור אולי לחוזק של רצפת אגן.
אפשר לעבוד על זה- לכווץ ולהרפות כמה פעמים, זמן קבוע כל יום
טבילהלא יודעת !
סופרת את השעות!!
זהו, רק רציתי לפרוק..
וואו מרגשששש!דיליה
בהצלחה יקרהתוהה ליאחרונה
סיטואציה קצת מגעילה, לנשים בלבד.אנונימית בהו"ל
מנהלות, ניסיתי לצנזר ולמתן כמה שיותר. אם יש אפשרות יותר אשמח שתעשו זאת.
ב"ה בהריון, חודש שמיני❤️ וכמתאים לאישה בהריון אני הולכת הרבה מאוד לשירותים וממש לא רלוונטי להתאפק. קורה שאני נמצאת הרבה מחוץ לבית, במקום ציבורים ואין שום סיכוי שבעולם שאשב על האסלה.
ואז יוצא שכשאני מתפנה (שתן) הרבה פעמים משפריץ לי על הרגל. (סליחה על התיאור, אבל זה מרגיש שבמקום לצאת בקו ישר, השתן כאילו סוטה הצידה לכיוון הרגל...) זה ממש מגעיל. מנסה לעצור עם אישור אבל לא עוזר. בהתחלה חשבתי שאולי זה צורת צמיחת השיער, אבל זה קורה גם כשאני מגולחת.
יודעת שיש נילונים שאפשר להלביש עלהאסלה, אבל מרגיש לי ביזבוז להשתמש בזה בכל פעם שיש רק שתן🤷
אם יש למישהי פתרון אשמח לשמוע🙏🙏
לקחת איתך מגבונים לשירותים ולנקות אם זה קורהPandi99
יש כאלה גם מנייר.מוריה
עם הריון בלי הריוןאת פניך אבקש
מלא
ואם משהו מגעיל אותי גם בתוך אז שמה גם קצת שם...
ויושבת... אין לי ברירה.. חייבת לעשות
עונה מאנונימי..אנונימית בהו"ל
ממה שאני יודעת להעביר ניגוב עם טישו לפני שמתחילים לתת שתן אמור לעזור.
יש דבר כזהמאוהבת בילדי
שנראה כמו משפך, מסיליקון (יש גם מנייר) ואז את מלבישה את זה על ה"משולש" וזה מכוון את הזרם של הפיפי כלפי מטה.
זה מיועד לטיולים כדי שאישה תוכל לעשות בעמידה אפילו...
קניתי בעלי אקספרס (לא יודעת אם אפשר להשיג בארץ) עלה לי פחות מ10 שח.
ניסיתי באמבטיה- זה עובד.
לא ניסיתי בחוץ, לא היתה לי הזדמנות.
אבל אולי זה פתרון טוב בשבילך?
מגניב. אכפת לך לשלוח קישור?דפני11
יש מצב שאת צריכה להתכופף קצת יותר?דפני11
וגם תנסי ללחוץ על המשולש פנימה. כאילו לעזור לשתן להדחף פנימה..
סבתא שלי לימדה אותי כשהייתי קטנה:עוגת שוקולד
שמים על כל האסלה מליון שכבות בלי לגעת בה!
לשבת על כל הריפוד הזה

אם המים לא יורדים בגלל כל הטישו אז לצאת ולהגיד שיש סתימה🤷🏽♀️
🤣🤣🤣
אין על סבתות בעולם...
אז במקום לסתום את השירותים אפשר לזרוק את הטישו לפח ולא לאסלההריון_ראשון
חחח את הקטע של הסתימה הוספתי לבד😅עוגת שוקולד
נכון, אבל אחרי זה זה מגעיל לאסוף את זהחבובוש
צריך שיהיה כפפות בתיק.
מה מגעיל?מוריה
לא הבנתי למה בזבוזאמא ל6 מקסימים
בזבוז זה שימוש שלא לצורך. פה זה לצורך גדול והכרחי.
זה בסדר ולא מגעילגולדסטאר
וזה קורה גם לי, אז אל תרגישי לא טוב עם זה!
אין לי פתרון אבל מזדהה איתך והכל בסדר, קורה!
תנסישירוש16אחרונה
שנית, קחי איתך מגבונים לאסלה - אפשר לקנות אותם בכל חנות. אני אישית קניתי בטמבור. אלו מגבונים המכילים כלור וזה מחטא את מושב האסלה טוב טוב.
אחרי שמנקים את המושב אפשר לשים ניירות טישו מעל המושב ורק אחר כך לשבת.
בהצלחה
היי בנות אני שבוע 39 יש לי כל הזמן תחושה שיש לי לשירותיםהריונית2222
מישהי שקרו לה התופעות לפני לידה?
נשמע שכדאי להיבדק. ולשתות הרבהאורוש3
לי נשמע שהגוף מכין עצמו ללידה. שיהיה בשעה טובה בע"ה 🙏חצי שני
אצלי קבוע כך התפתחו ציריםחיכיתי חיכיתי
תודה. כמה זמן אחרי השלשול התחיל לך לידההריונית2222
השתנה בין לידה ללידהחיכיתי חיכיתי
ושתי לידות נוספות נכנסתי ויצאתי מהשירותים כמה פעמים ותוך כדי קלטתי שמתחילים צירים שעה וחצי אחרי הייתי עם תינוק
לי היו פעמים ככה ופעמים ככהרקלרגעכאן
אבל בלידה אחת נגיד התחיל..התחילו צירים..ואח''כ הפסיקו
ואז אחרי כמה ימים שוה ושוב צירים לכמה שעות
ושוב הפסיק
וכן הלאה
וילדתי אחרי שבועיים...
מה איתך?מתחדשת11
אצלי גם לפני הלידהמותק 27
נשמע שהגוף מתנקה לקראת הלידהחגהבגהאחרונה
אם הכאב בלמעלה דל הבטן מתחזק בצורה בלתי נסבלת- לגשת להיבדק.
שיהיה בשעה טובה! ❤
מה יהיה עם הבעלים האלה? (פריקה)ניקזמני
היה לי יום דפוק, לא מרגישה טוב, הבטן כבדה לי לא היה לי כח לכלום
ורציתי לפרוק לו. אז הוא תמיד מתלונן שאני מדברת סביב סביב ולא אומרת מה מציק ואיך הוא יכול לעזור לי. אז הייתי עניינית לגמרי, התיישבתי לידו בספה, הסברתי שכואב לי הגוף וקשה לי להיות בלי אנרגיה ולא הולך לי בעבודה בגלל זה וכו'
אז הוא אומר לי אוקיי ומה יעשה לך טוב עכשיו (נשמע מבטיח אה?)
אז אני אומרת לו בשיא הדוגרי - אני רוצה צומי ממך.
אז מה הוא עושה?
עוצם עיניים מדבר איתי כמה משפטים עם שתיקה של דקה בין כל משפט
ונרדם.
נ-ר-ד-ם.
מספיק משפיל להגיד לו שאני צריכה צומי, ועוד שלא ייתן לי כלום?
כ"כ עצובה עכשיו.
תודה למי שקראה
חיבוק ממש גדול. יכול להיות שגם לו היה יום קשה?כמיהה
חיבוק גדולאשה שלו
אולי פשוט לעשות את השיחה הזו יותר מוקדם?
אני בטוחה שהוא לא התכוון לפגוע בך
גברים בדרך כלל הם עם פרקטימתואמת
כנראה שבגלל זה הוא לא ידע מה בדיוק לעשות כשביקשת ממנו צומי, וכנראה שבגלל זה, פלוס עייפות, הוא פשוט נרדם...
אין לי עצות פרקטיות (בכל זאת, אני לא גבר
), אבל אולי עצם ההבנה הזו תעזור לך...
ררררר מעצבן ממשבת 30
מבינה אותך.
מציעה, אם מתאים לך לנסות, אולי לצחוק על הסיטואציה. זה יכול לעזור לך להרגיש פחות פגועה ופחות מושפלת.
תודה לכן!ניקזמני
אוף רק מזדהה עם התחושות.בשבילך..
לא זה אין דברים כאלהרקלתשוהנ
פשוט
שלוש שניות
ישןןןןן כמו תינוק
אין דברים כאלה.
מבחינתי מה שאני צריכה לעשות זה להסביר שוב ושוב שעצם זה שהוא איתי זה מה שאני צריכה.
יכול להיות שבעלך לא יודע מה זה אומר הבקשה שלך. איך מבצעים אותה. על מה לדבר איתך...
חיבוק!!
אין מה לעשותעוגת שוקולד
יעודד אותך אם אני אגיד לך שגם אני עשיתי את זה לבעלי?בוקר אור
אם זה לא קורה בתדירות גבוהה הייתי מחליקה .
אוחחחחחחחחחחח מעצבן ממשחגהבגהאחרונה
רק חיבוק
אין לי עצות
שבוע 17 לא מרגישה כלום
Lana423
אני לא מרגישה שום דבר. לפעמים שוכחת שאני בהריון בכלל.. יש לי קצת בטן אבל ממש ממש קטנה.. הדבר היחיד שמרגישה זה קצת יותר רעבה ובערב עייפות מטורפת.
אני משתגעת.. איך נרגעים.. חשבתי שאחרי השבועות הראשונים ואחרי הסקירות החרדה הזאת תעבור.. אבל היא לא. אני רוצה להרגיש אותו זז
רק פורקת.. לא יודעת מה לעשות.
באמת שלב קשההשקט הזה
שלב של אמונה
אבל ממש אוטוטו תתחילי להרגיש אותו בעז"ה!
את כבר צריכה להתחיל תכך להרגיש פרפוריםגולדסטאר
וכאלה בע"ה
לא יודעת איפה השיליה שלך ממוקמת אז לא יודעת להגיד לך אם את כבר שם או תכף
רק לציין שאני לדוגמא התחלתי להרגגיש וזה לא מרגיע יותר כי כשאת לא מרגישה את בתסביך למה את לא מרגישה חחח
מבינה אותך
שליה קדמית, מה זה אומר?Lana423
עם שיליה קדמית מרגישות תנועות קצת יותר מאוחר.ציפיה.
אין לי אלא לאחל בהצלחה ובבריאות, ולנשום עמוק בינתיים, עד שהזמן יעבור (והוא עובר. גם אם זה לוקח נצח)
בסוף את תגלי מה מעיר את העובר שלךגולדסטאר
שלי לדוגמא פחות זז ממתוק
יותר ממאכלים מלוחים ופחממתיים
ומשתיית מים במכה
ועם קדמית לוקח פשוט קצת יותר זמן להרגיש כי השיליה בינך לבין העובר כאילו
ממש לא כולן מרגישות בשבוע 17. זה רק עלול להלחיץאנונימיות
כלום. לחכות. יש שמרגישות יותר מאוחר. זה בסדר גמוראורוש3
תודה לכולן ❤️Lana423
אני התחלתי להרגיש תמיד בסביבות שבוע 20.סופי123
נורמלי לחלוטין שאת עדיין לא מרגישה תנועהליאנייאחרונה

כרגע תהני מההיריון הכל בסדר ב״ה תשמחי תחייכי ❤️
היי, אני פתחתי לפני כמה זמן שרשור על ייעוץ גנטיSheela
אז קודם כל- זה חשוב! אצלי היה במשפחה הרחוקה ולא דמיינתי בכלל שזה יכול להגיע אלי..
דבר שני- אני ממש בהלם עכשיו, לא יודעת מאיפה להתחיל לחשוב בכלל..
יש פה מישהי שמכירה או חוותה את זה? שיכולה לתת מהמידע שלה?
כל פיסת מידע ועידוד תעזור לי כרגע..
לא מצליחה לתייג את anonimit48אנונימיות
תודה אהובות איזה זיכרון יש לכן. אנונימית יקרהanonimit48
עברתי ברוך ה׳ בדיקת מי שפיר מוצלחת
עקב נשאות לאיקס שביר
קודם כל תבדקי במסמכים את מספר החזרות כמו שכתבו לך
ובואי לפרטי בשמחה ובאהבה ❤️ אעזור במה שאני יכולה
ובעלך גם נשאי?עלה למעלה
זו תסמונת שעוברת רק מהאמאSheela
כמה חזרות יש לך? זה משמעותיאני חדשה כאן
בגדול, יש לך אופציה להיכנס להריון טבעי ולעשות בדיקת סיסי שליה בשבוע 11 בערך
או להכנס לתהליך של PGD
בהצלחה
מוזמנת לפנות בפרטי
אני לא יודעת.. קבעו לי תור לייעוץ גנטי והוא רק שבוע הבאSheela
לא מכירה אף אחת סביבי שהיתה צריכה לעבור הפריות וכאלה.. ולא מאמינה שזה משהו שקורה לי
ממליצה ממש להרים טלפון למכון פועהרק שאלה לי
כמובן שנעשה את זה. כרגע מחפשת בעיקר עידוד ממי שכבר עברה את זSheela
אין ממה להילחץ בעזרת ה׳ יהיה בסדר זה גן נפוץ אצל יהודיםanonimit48
דבר ראשון חיבוק גדול על הבשורה המטלטלתלפניו ברננה!אחרונה
דבר שני, בע"ה תהיה לך דרך ללדת ילדים בריאים!
זה נס שזה קיים, פעם לא הייתה את האפשרות לוודא את זה..
לגבי זה שאת לא מכירה אנשים שהיו צריכים הפריות - את פשוט לא יודעת.. אבל בטוח יש לפחות מישהי אחת שאת מכירה שעברה את זה.. השאלה היא איך מבררים, אם לך אין בעיה לספר על עצמך את יכולה "לזרוק" לחברות שאת אולי צריכה לעבור ואם מישהי עברה תשמחי לחיזוק.
ויש גם קבוצות תמיכה...
זה תלוי בחזרות ממספר חזרות מסוים עדיף pgdanonimit48
טוב, אז דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם (ואישה!)diy
נשים אהובות!
איזה פרוייקט diy (עשה זאת בעצמך) עשיתן בבית?
רעיון מהמם, פרקטי ועוד...
גם שלל פתרונות אחסון וקישורים למוצרים זולים ויפים מהאינטרנט ישמחו את כולן...
מי שלא אכפת לה מאאוטינג מוזמנת להעלות תמונה.
שוטוווו
😊תודהאם_שמחה_הללויה
איך עושים?אניחדשהכאן
ותינוקת בת ארבעה חודשים
משחקים ביחד על אותו שטח
הקטנה זוחלת בכללללל הבית במרץ
מגיעה מהקצה הראשון לקצה השני של הבית
והגדול מפזר מלא מלא משחקים שלו שהם די מסוכנים בשבילה בכל פינה
(קוביות קטנות, חלקים קטנים של השחלות, מגנטים קטנים,לגו דופלו הממש פיצים)
בטח אתן אומרות לעצמך אז תאספי.. הבעיה שמרץ של שגרת החיים זה ממש קשה וגם הוא ממש מפזר את זה על כל הבית
ועוד בעיה זה שאני לא יכולה למנוע ממנו לשחק בדברים האלה כי זה מה שהוא רוצה, זה משחקים שמפתחים אותו(מיון צורות,צבע וכו׳)..
מה עושים?
אין לי את האופציה להפריד בינהם כל אחד בחדר אחר כי אני שומרת עליהם ביחד.. ואני לבד איתם כל היום שתיהם לא בגן וכרגע זה לא אופציה בשבילי
מסכימה!שמעונה
סימן בלשון - עזרה פליז 🙏🏼🙏🏼🙏🏼חדשה כאן 1
שמתי לב שהקטנה אוכלת פחות בימים האחרונים
וגם בוכה קצת בלילה ..
אתמול בבוקר שמתי לב שיש לה סימן אשום בצד הלשון
צירפתי תומר יש כתם קטן אדום
עשיתי שיחת וידאו עם הרופאה שאומרת שזה נראה כמו אפטה וקבענו גם תור למחר בבוקר הציעה לתת לה לשתות המון מים קרים שלוקים ארטיקים ודברים מרעננים .. וכמובן משחה
עכשיו אני רואה שזה גדל מעט מאתמול ..
החלפתי מוצצים ופטמות בקבוק הכל לחדש אחרי סטריליזציה
מישהי מכירה? יש אולי פתרון נוסף? 😥
זהפלאי 1234
אם כן, למרוח דקטרין אורל גל. או לבקש מרשם לניסטטין.
וואי גם לקטן לשנו יש כאלהמטילדה
פעם אחת הרופא אמר שזה לא פטריה ואין מה לעשות
אבל האמת שזה היה ממש כשהיה קטן
ואני כבר מלא מזן מתכננת לקחת אותו שוב לרופא שיבדוק ומשום מה לא עושה את זה🤦
לא נראה שזה מציק לו או מפריע לו
אם את מגלה מה זה אשמח לשמוע...
אני מתכוונת לקחת אותה מחר לרופאחדשה כאן 1
@פלאי 1234 ניראה לי שאת צודקת.. זה לא נפוח כמו אפטה .. זה כן אדום ובולט משאר הלשון
הייתיפלאי 1234
פטריה זה כתמים לבנים, לא?מחי
לשון גאוגרפיתאם ל2
לא נראה לימטילדה
אני עם לשון גאוגרפית וזה לא נראה ככה אצלי
מה זה אומר? 😱חדשה כאן 1
אל תדאגי.מטילדהאחרונה
לשון גאוגרפית זה שיש מלא סדקים וחריצים בלשון
מכאן שמה...
בפועל, בדר"כ זה לא מפריע בכלל ביום יום
לפעמים יכול לשרוף מעגבניה או משהו חמוץ
אבל אין לזה השלכות רפואיות משמעותיות לחיים
אה- יש הטוענים ברפואה האלטרנטיבית שזה תסמין של אנשים אלרגים
ממני,
בעלת לשון גאוגרפית



