פתאום אני רואה הורדה של המון כסף והפקידה אמרה שניתנה הרשאה לחיוב בתאריך שהוא כמה ימים אחרי הלידה..
הגיוני??
הגיוני??
בנות דחוף. 4 חודשים וקצת אחרי מענק לידה הם לוקחים בחזרה חלק?אמונתי.
לא לוקחים בחזרה את המענק לידה, לביטוח לאומי יש *המון* טעויותילדת יום הולדת
אצלי עשו ממש כל טעות אפשרית - כולל להוציא אותי לחופשת לידה חודשיים וחצי לפני שילדתי, בחודשים שהיה לי עליהם תלוש משכורת!
היית בשמירת הריון וקיבלת מהם גמלה? נתנו לך כבר את דמי הלידה ואולי הם עשו טעות בחישוב שם? תבדקי אותם שבע פעמים, הם באמת טועים המון. מהניסיון שלי הם מתקנים אחרי שמעירים להם, אבל חובה להעיר כי מעצמם הם לא שמים לב וטועים.
אם את עצמאית.אז יש סיכוי שנתנו לך בערך ובסוף שנה לועזית,הםאחתפלוסאחרונה
מתקנים את זה.גם לי ביטוח לאומי לקחו בחזרה סכום של כמה מאות שקלים.
אבל שווה לבדוק את זה .מקווה בשבילך שזה טעות
קרה לי משהו קצת הזוימאמינה ומתאמנת
לפני כמה שבועות הרופאה מילאה לי טופס של שמירת הריון והשאירה לי אותו אצל המזכירה. בין הטפסים שם היא שמה לי טופס הפנייה לרופא הריון בסיכון. באמת שלא הבנתי למה, אני בשמירת הריון אבל ברוך ה' אין סכנה להריון ובטופס של ההפניה היא כתבה כמה סיבות מוקרצות.
היום ברוב שיעמומי נכנסתי לאפליקציה של מעקב הריון ואני רואה שהרופאה כתבה שם 'הפניה למעקב רופא סיכון גבוה- עקב ריבוי תלונות'😨
מה זה ריבוי תלונות? זה שהתלוננתי שהיא מילאה לי משהו לא כמו שצריך ואני לא יכולה לחכות כמעט חודשיים עד שיהיה לי תור והיא תמלא שוב?😑
נשמע לי הזוי
ועוד משהו- סוף סוף התור שלי אליה מתקרב ואני ממש מתלבטת אם ללכת או לבטל ופשוט לעבור רופא, לא רוצה להגיע לרופאה שלא בטוח תתייחס אלי כמו שצריך
נשמע לי לגמרי כמו פרט בירוקרטיאמאשוני
לשמירת הריון מאשרים כשיש סכנה להריון אז בכלל הגיוני להפנות למעקב הריון בסיכון.
יכול להיות שזה רק לצורך הטפסים, אל תדאגי ואל תתלונני על זה.
מה אכפת לך מה כתבה בהפניה? כנראה היה צריך לחרטט משהו, העיקר שיאשרו לך את השמירה וזהו...
יכול להיות שזה רק לצורך הטפסים, אל תדאגי ואל תתלונני על זה.
מה אכפת לך מה כתבה בהפניה? כנראה היה צריך לחרטט משהו, העיקר שיאשרו לך את השמירה וזהו...
אולי הכוונה לתלונות על הרגשה לא טובה שלךאמא ל6 מקסימים
לא לתלונות על הרופאה אלא על ההריון והמצב שלך
לא נראה לי שהיא התכוונה תלונות מהסוג הזה אלא תלונותבתי 123
על כאבים צירים.. כל מה שאמרת לה שיש לך..
אני והטפשת שלי😂מאמינה ומתאמנת
אני כמה שעות מנסה להבין למה היא התכוונה ולא חשבתי על המשמעות הזו😁
עזרתן לי😘
אבל אולי זה שישר חשבתי על מה שחשבתי זה בגלל שכבר כמה שבועות אני קצת לא יודעת מה לחשוב על הרופאה. היא עשתה לי בלאגן עם המילוי של הטופס של השמירה והתעקשה שאני אחכה המון זמן, ועד שלא הגעתי למרפאה הראשית ולא זזתי משם כמה שעות (מחוסר ברירה. בחיים לא עשיתי דבר כזה)- זה לא הסתדר.
ובטופס של השמירה היא לא כתבה לי כלום על הריון בסיכון, וגם כששאלתי אותה היא אמרה שזה לא נחשב הריון בסיכון, והסיבה של השמירה היא לא סיכון.
וואי ממש הצחקת אותי!!בת 30
אשרייך, אחרי יום עמוס ומבלבל...
אלופה 😂😂😂כל היתר חולף
אשרי הטפשת ההריונית חחחאנייי12
דווקא בעיניי הניסוח מוזרתלתליה
בתור מי שקיבלה בעבר למעקב הריון בסיכון רשמו לי בפירוט את הסיבה,
ונשים שקיבלו שמירה לאו דווקא מופנות למעקב הריון בסיכון.
יכול להיות שכמו שביקשת ממנה טופס והיא לא עשתה את זה כמו שצריך אז גם פה זה קרה..
אבל בכנות ייתכן ובאמת כדאי לעבור רופא (למרות שאם חוץ מזה את מרוצה אז אין מה לעשות ורק לדאוג שתעשה את מה שצריכה כמו שצריך)
ונשים שקיבלו שמירה לאו דווקא מופנות למעקב הריון בסיכון.
יכול להיות שכמו שביקשת ממנה טופס והיא לא עשתה את זה כמו שצריך אז גם פה זה קרה..
אבל בכנות ייתכן ובאמת כדאי לעבור רופא (למרות שאם חוץ מזה את מרוצה אז אין מה לעשות ורק לדאוג שתעשה את מה שצריכה כמו שצריך)
צודקת לגמרימאמינה ומתאמנת
היא כתבה בסיבות להפניה לרופא הריון בסיכון שהייתה לי הפלה ושיש לי סימפיזיוליזיס חמור (ועוד משהו לא רלוונטי). לא חושבת שעל זה הולכים לרופא הריון בסיכון🤷♀️
היא מביאה הפנייה לכל הבדיקות שצריך והיא מסבירה לי הכל וגם יש לה תפקיד בכיר במחלקת יולדות. אבל לא מזמן חברה סיפרה לי שהיא פספסה לה רעלת הריון שגילו לה רק בלידה..
את בשמירה וההריון לא בסיכון? אז למה את בשמירה?תיתי2
מעקב הריון בסיכון גבוה הוא אצל רופאים מומחים וזמינים יותר.
את רק מרוויחה מזה...
את רק מרוויחה מזה...
השמירה בגלל סימפיוזיוליזיס חמור מאד משבוע מוקדםמאמינה ומתאמנת
אין לי בעיה ללכת לרופא הריון בסיכון וכבר קבעתי תור. פשוט כל מה שהיה עם הרופאה הזו גרם לי לסלט בראש
אני יכולה לנסות לעשות לך טיפונת סדרבתי 123
בעיקרון כל רופאת נשים יכולה לתת המלצה לשמירת הריון. אבל מי שבפועל צריך לאשר זה ביטוח לאומי והם מאוד מאוד קשים עם זה. נראה לי שרק בגלל סמפיזיולוזיס בלי המלצה של רופא הריון בסיכון הסיכוי לקבל שמירה קלוש מאוד אז טוב שהיא שלחה אותך.
את צודקת בקשר לביטוח לאומימאמינה ומתאמנתאחרונה
הרופאה שלחה אותי לפני חודשיים לאורתופד ולרופא תעסוקתי ששניהם כתבו שאני לא יכולה לעבוד עד ללידה והבנתי שזה מספיק לביטוח לאומי
אם את בשמירה כנראה יש רקע כלשהו, לא?ילדת יום הולדת
עבר עריכה על ידי ילדת יום הולדת בתאריך כ"ו באדר תשפ"א 11:39
הייתי אצל רופאה רגילה ועכשיו אני אצל רופא הריון בסיכון. אין מה להשוות בכלל את המקצועיות ואת רמת ההקפדה! אם את יכולה, ממליצה לך לעבור.
טוב לשמוע את זהמאמינה ומתאמנת
ירידה בהמוגלוביןכמהה ליותר
אני נמצאת בשבוע 22.
עשיתי הבוקר בדיקת דם ויצא לי המוגלובין 11.1 שזה קצת מתחת לנורמה. לפני חודש וחצי היה לי ערך תקין 12.2.
אני מרגישה ממש ממש חלשה לאחרונה, ורציתי לדעת אם על סמך הערכים האלו אני יכולה לבקש שיתנו לי עירוי ברזל, או שזה עדין נחשב לערכים שהם בסדר?
מ11 ומעלה בהריון עדיין לא נחשב אנמיה. תבקשי בדיקה למאגריבתי 123
ברזל
את לוקחת תוסף ברזל? תעלי את המינון ל2 כדורים
את לוקחת תוסף ברזל? תעלי את המינון ל2 כדורים
מאגרי ברזל יצאו בסדרכמהה ליותר
IRON 59 (הטווח הוא 60-180)
FERRITINE 9 (הטווח הוא 4-204)
אני יכולה להעלות את המינון, העינין הוא שהבנתי שבעירוי יש תוצאה יותר מהירה ומרגישים מיד הרבה יותר טוב.
אני כרגע ממש ממש מרגישה חלשה, הולכת לישון כל יום ב-8 בערב ולמרות זאת תשושה במהלך היום, ולכן מאוד רוצה לעשות עירוי שיגרום לי מייד להרגיש טוב יותר.
רק רציתי לדעת האם זה הגיוני להתעקש על עירוי בכזאת רמה של המוגלובין, או שזה ממש נחשב תקין, ואז אין סיכוי שהרופאה תסכים...
אין סיכויYaelL
לא נותנים עירוי ברזל בהמוגלובין 11. זה תקין בהריון. כנראה שלא זו הסיבה לחולשה.
ונותנים רק על סמך ההמוגלובין? או גם פריטין ואיירון?כמהה ליותר
מאיזה ערך אפשר לבקש עירוי?
למה לא לנסות לבקש מהרופאה?ציפיה.
אני מתקשה להאמין שיתנו לך עירוי עם המוגלובין כזה, אבל באמת לא רואה סיבה לא לנסות לבקש.
האמת היאכמהה ליותר
שהתקשורת עם הרופאה שלי קצת לא נעימה לי...
היא נוטה להגיד לי על כל דבר שזה בסדר ותקין, בלי להסביר לי כלום, מרגיש לי לפעמים שהיא סתם מחפפת.
אז מובן. בכל מקרה, יעל פה ענתה לךציפיה.
לא יתנו לך עירויאמאשוני
אבל תנסי ממש להעלות לבד את הברזל.
חוץ מזה שההמוגלובין שלך סביר, את רחוקה מהלידה ומה שחשוב הוא להגיע לקראת הלידה עם המוגלובין תקין שלא יקרה משהו קיצוני בעקבות הדימום של הלידה.
ומבינה ממש את התסכול שבעייפות.
חודש שביעי לפני עירוי תפקדתי חצי ממה שתפקדתי בתשיעי אחרי עירוי.
בהצלחה ותרגישי טוב!
חוץ מזה שההמוגלובין שלך סביר, את רחוקה מהלידה ומה שחשוב הוא להגיע לקראת הלידה עם המוגלובין תקין שלא יקרה משהו קיצוני בעקבות הדימום של הלידה.
ומבינה ממש את התסכול שבעייפות.
חודש שביעי לפני עירוי תפקדתי חצי ממה שתפקדתי בתשיעי אחרי עירוי.
בהצלחה ותרגישי טוב!
בהמגלובוין 11 לא יתנו לך אבל מה שיותר חשובאני זה א
שיש לך כן חוסר בפריטין שזה המאגרי ברזל ולי הרופא אמר שמתחת לפריטין 8 נותנים כן עירוי במיוחד בהריון שזה חשוב מאגרי הברזל..
מעדכנת + שאלהכמהה ליותר
ההמטולוגית שלי עברה על התוצאות של הבדיקת דם ורשמה:
ממליצה מתן אמפולה של פריאיגנקט 500 מ"ג.
(לא הייתי אצלה בביקור, אבל בגלל שהיא שלחה אותי לבדיקה הזאת אז היא אתה את התוצאות)
יש לכם מושג מה זה אומר? זה סוג של תרופה?
זה 2אמפולות עם עוצמה חזקה של הברזל..אם ל2
קיבלתי פעמיים. אין תגובות לוואי.אם ל2
זה עירוי בווריד
קיבלתי 3 אמפולות כאלו אין לזה תופעות לואי כמובתי 123
לונופר וזה יותר יקר בערך 300 שח לאמפולה אחרי סבסוד.
לא הצלחתי להבין מה הסיבה אבל הוא יורד מהר יחסית אז יש צורך לפעמים לחזור ולתת עוד מנה בהמשך
לא הצלחתי להבין מה הסיבה אבל הוא יורד מהר יחסית אז יש צורך לפעמים לחזור ולתת עוד מנה בהמשך
זה עירוי של פעם אחת של ברזלאני זה א
סליחה מתקנת לפעמים מחלקים לכמה פעמיםאני זה א
תודה על המידע! 
כמהה ליותראחרונה
בדקת גם B12 ובלוטת התריס?בת 30
שני דברים שגם יכולים לגרום לחולשה.
ולגבי הברזל- קחי ברזל , תאכלי אגוזים ותמרים, שתי מיץ רימונים, זה בע''ה יעזור
ולגבי הברזל- קחי ברזל , תאכלי אגוזים ותמרים, שתי מיץ רימונים, זה בע''ה יעזור
בלוטת התריס זה TSH?כמהה ליותר
כי זה יצא בטווח , אבל ממש קרוב למינימום, זה יכול לגרום לעייפות?
B12 כבר הרבה זמן לא בדקתי, פעם אחרונה היתה לפני חצי שנה ואז היה לי ממש ערך טוב (570)
כןבת 30
כדאי לך לבדוק B12. בהריון כל הערכים יכולים לצנוח.
אני אבדוק, תודה!!!!כמהה ליותר
ולגבי מה שכתבתי שההמטולוגית המליצה על אמפולה של פריאיגנקט 500 מ"ג, יש לך מושג מה זה אומר?
עירוי, נראה לימתחדשת11
ואיך בדיוק עושים את זה?כמהה ליותר
מה אני אמורה לעשות? איפה בדיוק לקבוע תור?
וגם - מדובר פה בעצם על עירוי בודד? את יודעת עד כמה הכמות הזאת של 500 אמורה לעזור?
את קונה את האמפולה בבית מרקחת של הקופה עם המרשםמתחדשת11
וקובעת תור למרפאת אחיות
יודעת כמה זה בערך עולה?כמהה ליותר
לא זוכרת..מתחדשת11
הסוג הזה עולה סביב ה300 שקלאמאשוני
מקבלים בפעם אחת.
יש יתרונות וחסרונות לעומת העירוי הרגיל של הונופר.
יש יתרונות וחסרונות לעומת העירוי הרגיל של הונופר.
בלוטת התריס ממש יכולה לגרום לעייפות.הכל בנחת
ויש משהו לעשות עם זה?כמהה ליותר
לקחת כדורים לאיזון. זה משפיע על מלא דברים.הכל בנחת
גם על איזון הורמונלי.
גם על כניסה להיריון
ועל עוד מלא מלא מלא דברים..
גם על כניסה להיריון
ועל עוד מלא מלא מלא דברים..
קיצר תשאלי את הרופא שלךהכל בנחת
מינימום זה מצויין, מה שבעייתי זה כשגבוה מדיי-הריונית
כשהTSH נמוך זה לא מראה על תת פעילות..רק טוב=)
(עניין של משוב שלילי וחיובי), לכן כנראה זה לא הגורם לעייפות.
ראיתי באתר של הקופ"ח שבהריון הTSH יכול להיות נמוך קצת וזה תקין.
ראיתי באתר של הקופ"ח שבהריון הTSH יכול להיות נמוך קצת וזה תקין.
אהה יכול להיות. סליחה אם לא דייקתיהכל בנחת
תודה!! אז יכול להיות שזה באמת הברזל...כמהה ליותר
מזדהה.מותק 27
אמנם רק בתחילתו של שבוע 13, אתמול עשיתי בדיקת דם, יצא לי 11.3... וכמוך עייפה
ואת לוקחת ברזל? אולי אפשר להגביר את המינון...כמהה ליותר
לידה בהדסה הר הצופיםהריון ולידה
אשמח לשמוע מבנות שילדו בהדסה הר הצופים.
איך היתה לכן הלידה? הסכימו ללדת בתנוחות אחרות? איך הצוות?
ואחרי הלידה, יש אפשרות לאפס הפרדה שהתינוק איתי מהלידה בלי הפרדה?
הבעל יכול להישאר איתי בלילות? ממש חייבת אותו.
אשמח לשמוע כל מה שיש לכן להחכים אותי.
תודה
הצוות מדהים הם זורמים עם לידה טבעית אבל זהבתי 123
כמובן תלוי במילדת
לגבי אפס הפרדה נראה לי שאני לא מעודכנת ויש כבר מחלקה חדשה יותר. אני הייתי בביות מלא (שגם זה חדש יחסית) וחוץ מהקבלה הראשונה אחרי הלידה התינוק כל הזמן עם האמא כולל בדיקות רופא בחדר.
הם אמרו לנו שהבעל לא יכול להשאר אבל גם השותפה שלי בחדר רצתה שבעלה יהיה אז הסתדרנו ככה שהבעלים גם ישנו אתנו
לגבי אפס הפרדה נראה לי שאני לא מעודכנת ויש כבר מחלקה חדשה יותר. אני הייתי בביות מלא (שגם זה חדש יחסית) וחוץ מהקבלה הראשונה אחרי הלידה התינוק כל הזמן עם האמא כולל בדיקות רופא בחדר.
הם אמרו לנו שהבעל לא יכול להשאר אבל גם השותפה שלי בחדר רצתה שבעלה יהיה אז הסתדרנו ככה שהבעלים גם ישנו אתנו
תודה הריון ולידה
מקפיצה, אשמח ממש לשמוע מעוד בנות.
הבנתי שיש מחלקה חדשה של אפס הפרדה, היא כבר נפתחה?
אני ממליצהשומשומונית
נהנתי מהצוות ומהאשפוז. הייתי גם מאושפזת קודם כמעט שבועיים ואחרי הלידה 5 ימים...
ילדתי לפני שנתיים וחצי אז מאמינה שהרבה השתנה מבחינת קורונה וגם חדרי הלידה חדשים מאז. אז בטח פחות מעודכנת. בעזה מתכננת להגיע לשם גם הםפעם.
לי ממש זרמו עם תזוזה ותנוחות ואפילו שחררו ממוניטור למקלחת (הייתי אחרי קיסרי). רק בלידה עצמה לא נתנו לי ללדת בכריעה כמו שרציתי כי זו הייתה לידה בשבוע 35, והמיילדת התעקשה שצריך לראות את העובר יוצא, במיוחד בשביל רופא הילדים. מחברות שילדו שם- הבנתי שחלק מהמיילדות מציעות את זה ליולדות מעצמן...
אחותי ילדה שם לפני חודש וחצי ונהנתה ממש.
ילדתי לפני שנתיים וחצי אז מאמינה שהרבה השתנה מבחינת קורונה וגם חדרי הלידה חדשים מאז. אז בטח פחות מעודכנת. בעזה מתכננת להגיע לשם גם הםפעם.
לי ממש זרמו עם תזוזה ותנוחות ואפילו שחררו ממוניטור למקלחת (הייתי אחרי קיסרי). רק בלידה עצמה לא נתנו לי ללדת בכריעה כמו שרציתי כי זו הייתה לידה בשבוע 35, והמיילדת התעקשה שצריך לראות את העובר יוצא, במיוחד בשביל רופא הילדים. מחברות שילדו שם- הבנתי שחלק מהמיילדות מציעות את זה ליולדות מעצמן...
אחותי ילדה שם לפני חודש וחצי ונהנתה ממש.
עכשיו יש שם מוניטור אלחוטי שניתן להכנס איתו למקלחתבתי 123
אה גם את ירושלמית ?אנייי12
באמת? מגניב!שומשומונית
ממש מקסימים שםוהרי החדשהאחרונה
לא יודעת לגבי לידה טבעית אבל בכללי הם הולכים עם הרצון של היולדת. הלידה שלי היתה פשוט מדהימה בזכות המיילדת והרופאים שעשו הכל שלא אלך לניתוח. הרגשתי בידיים ממש טובות ונתנו לי הרגשה טובה ועוטפת.
אני הייתי בביות מלא וחוץ מכמה דק'כשעוברים למחלקה ולוקחים לבדיקה כל השאר התינוק איתי וכמו שכתבו כבר לגבי שינה של הבעל זה תלוי ביולדת שאיתך. אצלי היא גם רצתה שבעלה יישאר אז שניהם נשארו. רק קחי בחשבון שלא נוח לבעל לישון שם. שיביא שק שינה או מזרון מתנפח.
אני הייתי בביות מלא וחוץ מכמה דק'כשעוברים למחלקה ולוקחים לבדיקה כל השאר התינוק איתי וכמו שכתבו כבר לגבי שינה של הבעל זה תלוי ביולדת שאיתך. אצלי היא גם רצתה שבעלה יישאר אז שניהם נשארו. רק קחי בחשבון שלא נוח לבעל לישון שם. שיביא שק שינה או מזרון מתנפח.
מחפשת נשים שהתנסו בתכנית של אמא חוזרת לג'ינסהריוניסטית
צריכה לרדת בין 20-30 ק"ג בעוונותינו הרבים 🤷♀️🤦♀️
אהיה חודש ושבוע אחרי לידה אם אצטרף למחזור הקרוב.
אשמח לשמוע חוות דעת על התכנית ממנוסות
תודה
אהיה חודש ושבוע אחרי לידה אם אצטרף למחזור הקרוב.
אשמח לשמוע חוות דעת על התכנית ממנוסות
תודה
סיכמת פרפקט👌🏻👌🏻בימבה אדומה
אופטלגין אחרי חיסון קורונה שניהכל אפשרי
לקחתי אופטלגין עכשיו ואתמול בצהרים עשיתי חיסון שני
ופתאום עולה לי מחשבה אולי לא טוב לקחת אחרי החיסון, מסכן או שעלול להפחית מיעילות החיסון??
משהי יודעת ?
אשמח לתשובה
תודה
אין שום בעיה. מכירה הרבה ששיתפו שלקחו. גם ההורים שלי.כינוי-לרגע
לפי מה שאני יודעת אין בעיהבתי 123
תודהההההכל אפשריאחרונה
הרגעתן אותי
התחלתי ממש להילחץ...
תודה
איך להודיע על הריון לחברות בעבודהחדשה ישנה
זה כבר נהיה מביך, כי ברור שהן רואות, ואנחנו חברות ומדברות הרבה, בא לי פשוט להגיד להן וזהו. אבל....
לא יוצאות לי המילים... איך להגיד? לא בא לי שזה יהיה רשמי.
וכבר התחילו להגיד לי ברחוב מזל טוב על ההריון (הי,אני רק בשבוע 14! ) אבל מה לעשות שרואים אז לא נעים להסתיר עוד
לא יוצאות לי המילים... איך להגיד? לא בא לי שזה יהיה רשמי.
וכבר התחילו להגיד לי ברחוב מזל טוב על ההריון (הי,אני רק בשבוע 14! ) אבל מה לעשות שרואים אז לא נעים להסתיר עוד
אם ממש רואיםשומשומ
אז פשוט תאששי את החשדות;)
"בטח כבר שמתן לב מזמן.. רוצה להגיד לכן רשמי.. מגיע לי מזל טוב" בחיוך
"בטח כבר שמתן לב מזמן.. רוצה להגיד לכן רשמי.. מגיע לי מזל טוב" בחיוך
תודה שומשומית. צריכה פשוט לעשות את זה.חדשה ישנה
כן, ממש לפתע צצה בטן עגולה וגדולה, אפילו הילדים שלי צחקו על הבטן השמנה שלי... בבת אחת היא יצאה אני עוד בהלם כל פעם שאני מסתכלת במראה.
אני לא אמרתי שאני בהריוןאין לי הסבר
רק אמרתי שלקראת פורים אני צריכה ללדת...
(אצלי הן היו מופתעות... הייתי שישי
)
(אצלי הן היו מופתעות... הייתי שישי
)זהו. זה לא נעים, כי הן חברות קרובותחדשה ישנה
אני עובדת צמוד אליהן יום שלם... זה לא סתם חלק מהצוות...ויש ביננו קשר פתוח
פשוט תגידי כבדרך אגב..אין לי הסבר
את יכולה להגיד- ''ואי התחיל להיות לי כבד, מה יהיה החודש תשיעי?!''
או כל דבר אחר בסגנון...
ואז הן ישאלו- ''מה?!? את בהריון???''
אז תצחקי ותגידי- ''מה, לא רואים? שבוע 14 ב''ה''
או כל דבר אחר בסגנון...
ואז הן ישאלו- ''מה?!? את בהריון???''
אז תצחקי ותגידי- ''מה, לא רואים? שבוע 14 ב''ה''
הייבימבה אדומה
רציתי לעשות את זה רשמי, ב"ה אני בהריון! (עם חיוך על הפנים)
אבל היא כתבה שהיא לא רוצה לעשות את זה רשמיאין לי הסבר
או שלא הבנתי את כוונתה
נכוןבימבה אדומה
אבל כן רוצה לומר... ואמרה שלדעתב הן כבר די יודעות כי רואים ורוצה כן לספר 'רשמי'
אפשר בקלילות לספריערת דבש
משהו כמו-שמתן לב שאני בהריון? כן?
חחח רציתי לספר ולקח לי זמן..או רציתי כבר לספר לכן וחשבתי שהבנתן לבד
ועל זו הדרך..
זה באמת מה שהכי טוב להגיד... אבל לא יוצאות לי המיליםחדשה ישנה
מקווה שאשתחרר
גם לי תמיד קשה השלב הזהבארץ אהבתיאחרונה
שברור לי שרואים אבל אף אחד לא אומר כלום עד שאני אאשש את החשדות.
האמת שהיו פעמים שאני הייתי בטוחה שרואים ואז שכן אמרתי אנשים הגיבו בהפתעה (אמיתית, זה היה ברור)..
לא זוכרת כבר מה אמרתי. אבל גם אותי זה הביך...
האמת שהיו פעמים שאני הייתי בטוחה שרואים ואז שכן אמרתי אנשים הגיבו בהפתעה (אמיתית, זה היה ברור)..
לא זוכרת כבר מה אמרתי. אבל גם אותי זה הביך...
לא קשור לפה באמת אבל יש פה הרבה נשים חכמות אשמח לשמוע דעות..אני זה א
אז ככה הילדים עוד איתי למרות שכבר יש מסגרות
לגמרי החלטה שלי לחכות עם החזרה עד שאהיה מחוסנת בשתי המנות( ממש אוטוטו..)
גרים אצל חמתי ( ביחידה נפרדת) ולפעמים נכדות אחרות באות אליה סבבה. אנחנו ממש מקפידים הם פחות וכן הנכדות כן הולכות למסגרות.שומרות על מסכות במסגרת אהל כאן לא.ולגוף השאלה אחת הנכדות לא הרגישה קצת טוב קצת צינון באמת לא חושדת שזו קורונה אבל בשביל להביר ספק ביקשתי מהילדים שישחקו רק בחוץ ומהבת שלי והילדה של גיסי ביקשתי שישימו מסכות.
הבת שלי אמרה שאולי היא נפגעה והסברתימלה שזה לא נאמר כדי לפגוע וזה בסדר לבקש כמו שאם המצב היה הפוך לא הייתי נותנת שיתקרבו אליהם.
זו הגזמה?
מחכה כל כך כבר להיות מחוסנת כל החששות האלו לא עושות לי טוב בכלל ויש לי גיסה שמגיעה לפה הרבה עם הילדה וזה ממש בלתי נמנע המפגשים האלו.. אומנם הילדה של הגיסה קטנה אז פחות חוששת ממנה אבל עדין והיום גם היא פתאום לא הרגישה טוב( בנוסף לאחינית אחרת) אז באמת לא התקרבנו אבל מעצבן אותי שחמותי שותקת ולא אומרת להם לא לבוא אם לא מרגישים טוב..
לגמרי החלטה שלי לחכות עם החזרה עד שאהיה מחוסנת בשתי המנות( ממש אוטוטו..)
גרים אצל חמתי ( ביחידה נפרדת) ולפעמים נכדות אחרות באות אליה סבבה. אנחנו ממש מקפידים הם פחות וכן הנכדות כן הולכות למסגרות.שומרות על מסכות במסגרת אהל כאן לא.ולגוף השאלה אחת הנכדות לא הרגישה קצת טוב קצת צינון באמת לא חושדת שזו קורונה אבל בשביל להביר ספק ביקשתי מהילדים שישחקו רק בחוץ ומהבת שלי והילדה של גיסי ביקשתי שישימו מסכות.
הבת שלי אמרה שאולי היא נפגעה והסברתימלה שזה לא נאמר כדי לפגוע וזה בסדר לבקש כמו שאם המצב היה הפוך לא הייתי נותנת שיתקרבו אליהם.
זו הגזמה?
מחכה כל כך כבר להיות מחוסנת כל החששות האלו לא עושות לי טוב בכלל ויש לי גיסה שמגיעה לפה הרבה עם הילדה וזה ממש בלתי נמנע המפגשים האלו.. אומנם הילדה של הגיסה קטנה אז פחות חוששת ממנה אבל עדין והיום גם היא פתאום לא הרגישה טוב( בנוסף לאחינית אחרת) אז באמת לא התקרבנו אבל מעצבן אותי שחמותי שותקת ולא אומרת להם לא לבוא אם לא מרגישים טוב..
בכלל לא הגזמהבת 30
די בסיסי, הייתי אומרת..
תודה על ההזדהותאני זה א
ממש לגיטימי. ומתבקש מאד בתקופה הזו.אמהלה
תודה.והאמת ממש שמחה שתיכף אהיה מחוסנת כבראני זה אאחרונה
המלצה לכסא אוכלמתחדשת11
מחפשת כזה עם רצועות גם מהכתף, מקום לרגליים של התינוק, שיש לו כמה מצבי ישיבה, ובד שמתנקה בקלות
אשמח להמלצות!! וגם אם קניתם ממקום מסוים ואתם מרוצים...
בייבי מישל דגם "הני" ממש מוצלח וגם לא יקרבתי 123
זה?מתחדשת11
כן זה. לדעתי עלה לי 350 אולי לכן בקישור ששמת אזל המלאיבתי 123
כן לגמרי 
מתחדשת11
תודה מתחדשת11אחרונה
לא קשור לפה אבל אולי יש פה מישהי שתחכים אותי..שקדיה.
מה דין בידוד למי שנסע באוטובוס נסיעה הקצרה מ15 דקות יחד עם חולה מאומת?
צריך להיות לפחות 15 דק במקום סגור עם מרחק של פחות מ2 מטרהריוניסטית
ככה זכור לי.
אפשר לבדוק באתר משרד הריאות
אפשר לבדוק באתר משרד הריאות
אם רכב גדולאהבת ישראל!!
והיה 2 מטר בינהם לפחות מרבע שעה זה שאלה. לא יודעת.
אבל תלוי אם היו עם מסכות, חלון סגור או פתוח.. אולי גם כמה פחות מ15 דקות.
אבל תלוי אם היו עם מסכות, חלון סגור או פתוח.. אולי גם כמה פחות מ15 דקות.
אני יודעת שברכב הסעות וכו' יש דיוקים אחרים.. תבררימתחדשת11
זאת השאלה- עם מי אני מבררת את זה?שקדיה.
כי באתר משרד הבריאות המידע לא ברור. כתוב שכשמדובר בחלל סגור אז צריך חשיפה של 15 דקות לפחות, ובנפרד כתוב שמי שנסע ברכב עם חולה מאומת צריך בידוד, אבל לא כתוב כמה זמן הנסיעה. וכן האם יש הבדל כשזה רכב קטן או אוטובוס גדול... ובמוקד הם לא עונים שעות...
את יודעת איפה ישב החולה ביחס אלייך?חדשה ישנה
רחוק, לפחות חצי אוטובוס. והחלונות העליונים היו פתוחיםשקדיה.
אז אני לא הייתי חוששת. ועוד זה פחות מרבע שעהחדשה ישנה
נו אז ברור שלאראשית גאולה
תתקשרי למשרד הבריאות ותסבירים להם את המצבליאל 24
הם לא עונים בשעות האלה אז תנסי בבוקר
זה מה שאנחנו עשינו שהיה גם מצב לא ברור עם בעלי
אמרו לי שגם מד"א יכול לעזור בשאלות הטלה אבל לא ניסיתי
בהצלחה!!
זה מה שאנחנו עשינו שהיה גם מצב לא ברור עם בעלי
אמרו לי שגם מד"א יכול לעזור בשאלות הטלה אבל לא ניסיתי
בהצלחה!!
אנסה באמת מחר בבוקר בתקווה שיענו..שקדיה.
תודה לכולם!
נסי לשאול בווצאפ שלהםיעל מהדרום
מה מס' הווצאפ שלהם?שקדיה.
לא זוכרת....תנסי לחפש בגוגליעל מהדרום
אחפש, תודה!שקדיה.אחרונה
קיום יחסים בהריון נשים בלבדמצפה להריון בעה
לצערי אני מפחדת לקיים יחסים
לא קיימנו בכלל בהריון
ואני כבר שבוע 17
מרגישה שזה פוגע בקשר שלנו
אבל אני נורא נורא פוחדת
היה לי דימום בשבוע 13
מאז בכלל אין על מה לדבר
בנוסף אני עם נרות ככה שבכלל לא בא לי
מה עושים?😞
מרגישה שרק אני ככה
לא קיימנו בכלל בהריון
ואני כבר שבוע 17
מרגישה שזה פוגע בקשר שלנו
אבל אני נורא נורא פוחדת
היה לי דימום בשבוע 13
מאז בכלל אין על מה לדבר
בנוסף אני עם נרות ככה שבכלל לא בא לי
מה עושים?😞
מרגישה שרק אני ככה
זה בהחלט עלול להפחיד...מתחדשת11
אבל אם ניכנס לכל ההפחדות לא יהיה לזה סוף.. ואם יהיה, הוא לא יהיה טוב 
ב"ה הכל תקין אצלך, העוברית מתפתחת יפה, ההריון בסדר ושימשיך כך
יהיה בסדר
חיבוק נשמה
האמת שעם נרות ודימום שהיה הייתי שואלת רופאאורוש3
כשהכל תקין אין בכלל בכלל מה לחשוש. אבל תשאלי על המקרה שלך
יעודד אותך?חדשה ישנה
שבמקורות כתוב שבשליש שני זה מיטיב עם העובר שיצא יפה או משהו כזה? אל תתפסי אותי על המילה...
מבחינה רוחנית, כל התשמישים משפיעים על הנשמות שלנו, גם מי שכבר נולדו, וחשוב לקיים באהבה. תעשי לעצמך דמיון מודרך, זה לא נורמאלי לפחד ככה... באמת שאין לך ממה!
בכללי, כל עניין ההריון, אני תופסת אותו באופן שאין פה כמעט עניין של השתדלות, זה לגמרי בידיו של הקב''ה. מותר לעשות כמעט הכל בהריון. גם לסחוב כבד זה סתם מיתוס, ואין עם זה בעיה. כך אמרה לי רופאת נשים. זתומרת ,זה עלול לגרום לי לכאבי גב, אבל לעובר זה ממש לא משנה, תסחבי כמה שבא לך.
כל מה שכתבתי- בלי להתחשב בכך שאת עם נרות, כי אני לא מבינה בזה.
מבחינה רוחנית, כל התשמישים משפיעים על הנשמות שלנו, גם מי שכבר נולדו, וחשוב לקיים באהבה. תעשי לעצמך דמיון מודרך, זה לא נורמאלי לפחד ככה... באמת שאין לך ממה!
בכללי, כל עניין ההריון, אני תופסת אותו באופן שאין פה כמעט עניין של השתדלות, זה לגמרי בידיו של הקב''ה. מותר לעשות כמעט הכל בהריון. גם לסחוב כבד זה סתם מיתוס, ואין עם זה בעיה. כך אמרה לי רופאת נשים. זתומרת ,זה עלול לגרום לי לכאבי גב, אבל לעובר זה ממש לא משנה, תסחבי כמה שבא לך.
כל מה שכתבתי- בלי להתחשב בכך שאת עם נרות, כי אני לא מבינה בזה.
לא סותרת את דבריךהכל אפשרי
אבל אפשר להבין את הפחד
במיוחד ובמיוחד אם היה לה דימום
בענין של לסחוב כבד הכל תלוי מתי, רב הרופאים מי שאני נתקלתי בהם אם היה דימום יגידו לך שלא לסחוב ולא להתאמץ
ורואים גם בשטח יש כאלו שרק מתאמצות ואז מופיע להם דימום(מניסיון)
אז מאמינה שיש לזה קשר...
יכול להיות שאם אכן הכל תקין אין בסחיבה שום דבר, אבל מטבע הדברים נשים שרוצות להרגיש שעושות את הכי טוב ישמרו על עצמם ויזהרו..- כך בכל אופן אני
אבל הדימום היה לפני למעלה מחודש...חדשה ישנה
מכירה חברההכל אפשרי
שהיה לה דימום בהתחלה
ועד סוף ההריון בגלל זה לא הלכה הרבה ולא התאמצה בכלל, ברמה שלא נקתה את הבית
הכל כמובן היה בהמצלת הרופא לא על דעת עצמה
כן כל מקרה כדאי להתיעץ עם רופא
חרדות תמיד יכולות להישאר לא משנה כמה זמן עבר מהדימום...- לא אומרת אפשר וצריך לעבוד על עליהם...
אבל נורמאלי שהם נמצאות
חלילה לא התכוונתי'לא נורמאלי' במובןחדשה ישנה
שהיא משוגעת או משהו, לא נורמאלי זה לא מה שבסטנדרט. ואין סיבה לפחד.
ברור שזה לגיטימי וטבעי לפחד. אבל לפחד אין סוף וצריך להפסיק להאכיל אותו על מנת להיפטר ממנו.
אם הרופא אמר שזה בסדר אז אין צורך לפחד.
ברור שזה לגיטימי וטבעי לפחד. אבל לפחד אין סוף וצריך להפסיק להאכיל אותו על מנת להיפטר ממנו.
אם הרופא אמר שזה בסדר אז אין צורך לפחד.
מסכימה איתךהכל אפשרי
בכל מילה
מבינה את הפחדיםהכל אפשרי
כשלי היה דימום הרופא המליץ שבועיים בכלל לא לנסות(אומנם היה לי בשבועות מוקדמים יותר)
כדאי לך להתיעץ עם הרופא..
כי באמת יש הרגשה אחרת, ובצדק אפשר להבין בזה את הבעל, אבל אפשר גם להבין מאוד מאוד את הפחדים שלך
את לא היחידה שככה, אני מעכשיו חוששת מה יהיה כשאהיה בהריון תקין, איך זה יתנהל
אעקב לראות את התשובה שלך מה בסוף עשית שאולי יעזור לי גם
העיקר מאחלת לכם שמה שתעשו יהיה טוב לשניכם
זה חא רק הדימוםמצפה להריון בעה
זה התחיל מהריון מטיפולים
אז מחכים לדופק ואז נרות תמיכה שכל הזמן יש הפרשות של שאריות וזה בכלל לא מזמין יחסים
ואז בחילות
ואז עייפות
ואז אלף ואחת סיבות למה לא
והינה שבוע 17 ואנחנו כמו בנידה
מרוחקים
ובערך שותפים לדירה
בוכה פה את חיי פתאום שקולטת שהקשר שלנו ממש מתנסמס לי בין הידיים
אז מחכים לדופק ואז נרות תמיכה שכל הזמן יש הפרשות של שאריות וזה בכלל לא מזמין יחסים
ואז בחילות
ואז עייפות
ואז אלף ואחת סיבות למה לא
והינה שבוע 17 ואנחנו כמו בנידה
מרוחקים
ובערך שותפים לדירה
בוכה פה את חיי פתאום שקולטת שהקשר שלנו ממש מתנסמס לי בין הידיים
אני גם שמעתי משהו כזה מרופא, לא זוכרת בדיוק את הפרטים..אולי בקרוב
מצטרפת להמלצות לשאול את הרופא. אם הדימום שהיה לא היה מיד אחרי יחסים, ככל הנראה זה לא קשור. אחרי התייעצות עם הרופא מציעה להתגבר על החשש ולשים לב עם את מרגישה שינוי, יש דימום וכו'. ככה תילמדי גם איך הגוף שלך מגיב..
אז קודם כל את לא לבד!!!אני זה א
ההריונות שלי הם בסיכון ולכן זה ממש מורכב.
גם כשכבר מותר לי לא תמיד יש כוחות לזה.
בהתחלה זה בחילות אחכ לא תמיד אפשרי כי היו לי ברוב ההריונות דימומים בקיצור ממש מורכב..
בהריון הזה תודה לאל חוץ מהבחילות של ההתחלה לא היתה סיבה נוסםת להימנע מלבד הפחד אז באמת נמנענו בהתחלה ואחכ בהדרגה ( כמובן אחרי ששאלתי את הרופאה) כן מאפשרת לפעמים וממש משתדלת כי יודעת כמה זה חשוב לקשר.
אני עם תמיכה של נרות גם כן אז מה שאני עושה זה או מחכה שעה אחרי הנר או ששמה את הנר אחכ תכלס ראיתי שיותר נכון לנו לשים לפני את הנר ולא אחרי..
אכן התדירות ירדה אבל מדי פעם זה תורם המון
בהצלחה לך וכמובן תתיעצי עם הרופא תשתפי אותו בפחדים שלך אני לגמרי שיתפתי והרופאה ממש הרגיעה אותי.
גם כשכבר מותר לי לא תמיד יש כוחות לזה.
בהתחלה זה בחילות אחכ לא תמיד אפשרי כי היו לי ברוב ההריונות דימומים בקיצור ממש מורכב..
בהריון הזה תודה לאל חוץ מהבחילות של ההתחלה לא היתה סיבה נוסםת להימנע מלבד הפחד אז באמת נמנענו בהתחלה ואחכ בהדרגה ( כמובן אחרי ששאלתי את הרופאה) כן מאפשרת לפעמים וממש משתדלת כי יודעת כמה זה חשוב לקשר.
אני עם תמיכה של נרות גם כן אז מה שאני עושה זה או מחכה שעה אחרי הנר או ששמה את הנר אחכ תכלס ראיתי שיותר נכון לנו לשים לפני את הנר ולא אחרי..
אכן התדירות ירדה אבל מדי פעם זה תורם המון
בהצלחה לך וכמובן תתיעצי עם הרופא תשתפי אותו בפחדים שלך אני לגמרי שיתפתי והרופאה ממש הרגיעה אותי.
תודה!מצפה להריון בעה
מעודד לשמוע שאני לא לבד❤️
מבינה אותך לגמריאהבתחינם
אצלנו היריון ידוע כדבר שמרחיק ממש מבחינת מגע,
אני עייפה בהתחלה מאוד ברמות מטורפות ככה שאין עם מי לדבר, בשליש השני עוד איכשהו...מחודש שישי שביעי אין בכלל על מה לדבר.
אבל אנחנו משתדלים בדרכים אחרות לפצות על החוסר הזה.
כמובן שאצלך זה נובע מפחד כן היתי איכשהו מתגברת עליו, בע"ה הכל יהיה בסדר ממה שידוע לי קיום יחסים בהיריון דווקא עושה טוב לעובר❣️
אני עייפה בהתחלה מאוד ברמות מטורפות ככה שאין עם מי לדבר, בשליש השני עוד איכשהו...מחודש שישי שביעי אין בכלל על מה לדבר.
אבל אנחנו משתדלים בדרכים אחרות לפצות על החוסר הזה.
כמובן שאצלך זה נובע מפחד כן היתי איכשהו מתגברת עליו, בע"ה הכל יהיה בסדר ממה שידוע לי קיום יחסים בהיריון דווקא עושה טוב לעובר❣️
אתיעץ שוב עם הרופאמצפה להריון בעה
ואנסה להתגבר על הפחד ולפצות על הפער עם בעלי
מרגיש לי בכלל מוזר שבכלל נהיה ביחד כי עבר ככ הרבה זמן
מרגיש לי בכלל מוזר שבכלל נהיה ביחד כי עבר ככ הרבה זמן
מה מיקום השיליה שלך?ציפיה.
אם היא נמוכה/שיליית פתח (אני לא ממש מכירה את המושגים), יש מצב באמת שכדאי להמנע מיחסים.
אחורית גבוההמצפה להריון בעה
לא בעיתית מבחינת המיקום
לא ידוע ממה היה הדימום
עבר כבר חודש מאז
לא יודעת אנחנו כבר מרוחקים
מרגישה בכלל מוזר שנהיה ביחד
לא ידוע ממה היה הדימום
עבר כבר חודש מאז
לא יודעת אנחנו כבר מרוחקים
מרגישה בכלל מוזר שנהיה ביחד
וואו. נשמע לא פשוט. אחרי תקופה ארוכה כל כך.אמא שמחה????
נראה לי, שקודם כל- להתחיל עם מגע של קרבה, כי את מתארת ריחוק באופן כללי. חיבוקים ונשיקות זה בטח לא בעיה גם בהריון בסיכון.
בנוסף, הייתי קוראת או לומדת על הערך של הקשר הגופני לזוגיות. זה עוד פן, אחר, משמעותי ועמוק, לאמירת התורה: והיו לבשר אחד.
דוקא הלכות ריחוק מסבירות לנו כמה כאשר מותרים- המגע והיחסים נותנים ובונים עוד רובד בזוגיות.
כמובן, הכל בבירור מול הרופא המטפל מה מותר.
בהצלחה רבה והרבה כוחות והתרוממות!
בנוסף, הייתי קוראת או לומדת על הערך של הקשר הגופני לזוגיות. זה עוד פן, אחר, משמעותי ועמוק, לאמירת התורה: והיו לבשר אחד.
דוקא הלכות ריחוק מסבירות לנו כמה כאשר מותרים- המגע והיחסים נותנים ובונים עוד רובד בזוגיות.
כמובן, הכל בבירור מול הרופא המטפל מה מותר.
בהצלחה רבה והרבה כוחות והתרוממות!
הי אהובהמצטרפת למועדון
נשמע ממש קשה הריחוק שאת מתארת.
היתי ממש שמה לעצמי למטרה לעבוד על זה עכשיו.
חיכיתם כל כך הרבה זמן להריון הזה. אין סיבה שהוא יהפוך לגורם שמרחיק ביניכם. אם את מרגישה ככה זה דורש התיחסות כי לצערי אחרי הלידה יש עוד יותר טלטלה לזוגיות וחשוב שתבואו ממקום טוב ללידה כדי שתצאו מזה הכי חזקים ובנויים שאפשר.
ממש ממליצה לבדוק מול רופא את האפשרות לקיים יחסים. ממש להעלות את החששות ולקבל תשובות מרגיעות. גם אם הוא יגיד שזה בעיתי וגם אם באמת ירגיע, תעבדו על הקשר עצמו. על החיבור הנפשי, הנקודות שמקרבות ביניכם. תשברו את החומות. לחזור נקודתית לקיים יחסים זה לא הענין פה. במיוחד שאת אומרת שזה ירגיש לך מוזר. יש כאן משהו עמוק שאתם צריכים לתת עליו את הדעת.
היתי ממש שמה לעצמי למטרה לעבוד על זה עכשיו.
חיכיתם כל כך הרבה זמן להריון הזה. אין סיבה שהוא יהפוך לגורם שמרחיק ביניכם. אם את מרגישה ככה זה דורש התיחסות כי לצערי אחרי הלידה יש עוד יותר טלטלה לזוגיות וחשוב שתבואו ממקום טוב ללידה כדי שתצאו מזה הכי חזקים ובנויים שאפשר.
ממש ממליצה לבדוק מול רופא את האפשרות לקיים יחסים. ממש להעלות את החששות ולקבל תשובות מרגיעות. גם אם הוא יגיד שזה בעיתי וגם אם באמת ירגיע, תעבדו על הקשר עצמו. על החיבור הנפשי, הנקודות שמקרבות ביניכם. תשברו את החומות. לחזור נקודתית לקיים יחסים זה לא הענין פה. במיוחד שאת אומרת שזה ירגיש לך מוזר. יש כאן משהו עמוק שאתם צריכים לתת עליו את הדעת.
מכירה את התחושהאורוש3
זה נהיה כמו הר בלתי עביר. אבל דווקא אם מתגברים על זה ומתחילים וזה פותח. ואפשר לתקן. מבטיחה לך. תלכי תרגיעי את החשש הרפואי. ואז אם זה בסדר. לקפוץ איכשהו למים. זה שווה את זה. וצריך גם ללמוד לדבר על הנושא הזה כי זה לעולם לא יחזור למה שהיה לפני ההריון והילד. העייפות גומרת. החשק יורד. אמצעי מניעה. תינוק שמפריע. עומס. חייבים ללמוד לשוחח גם בנושאים האלה. לחשוב יצירתי. להשתדל. מאוד קשה
מלבד ההתייעצות עם רופא תפנו גם לייעוץ הלכתי שאתם סומכים עליומיקי מאוס
כמובן יחד עם התשובה הרפואית.
במקרים כאלה שהקושי הוא בעצם בחדירה (הפחד מדימום, הנרות בנרתיק) מאוד יכול להיות שהדבר הנכון הוא לשמוע מה מותר לעשות שונה ואתם לא חושבים על האופציה בגלל שהיא לא מקובלת הלכתית כשהכל בסדר
(לצורך העניין- לגמור בחוץ/בפתח, עם או בלי הסתייגויות תלוי בפוסק שתפנו אליו)
בנוסף נשמע שפשוט אין לך חשק, שזה כמובן נורמלי אבל חשוב מאוד להתייחס לנקודה הזו ולראות איך באופן זוגי אתם ניגשים אליה. תאלצו למצוא מה מעורר אצלך את החשק או איך לגשת לעניין בצורה שתשמחי ותהני גם בלי חשק
(כמובן לא לעשות בכח. אלא למצוא איך לגרום לעצמך לרצות, גם אם זה לא מגיע מעוררות פיזית טבעית)
וגם אם לא מגיעים לקיום יחסים מלאים- אני מציעה לך לא לוותר לעצמכם על זמן מוגדר, לפחות פעמיים בשבוע שבו אתם יחד, באהבה, בקרבה, עם או בלי מיניות, עם או בלי דיבורים-מה שמתאים לכם באותו ערב.
אסור שהזוגיות כולה תיזנח בגלל ההריון המבורך, עם כל הקושי. זה חשוב מדי בשביל להזניח את זה מצידי תזניחי את כל השאר ;)
במקרים כאלה שהקושי הוא בעצם בחדירה (הפחד מדימום, הנרות בנרתיק) מאוד יכול להיות שהדבר הנכון הוא לשמוע מה מותר לעשות שונה ואתם לא חושבים על האופציה בגלל שהיא לא מקובלת הלכתית כשהכל בסדר
(לצורך העניין- לגמור בחוץ/בפתח, עם או בלי הסתייגויות תלוי בפוסק שתפנו אליו)
בנוסף נשמע שפשוט אין לך חשק, שזה כמובן נורמלי אבל חשוב מאוד להתייחס לנקודה הזו ולראות איך באופן זוגי אתם ניגשים אליה. תאלצו למצוא מה מעורר אצלך את החשק או איך לגשת לעניין בצורה שתשמחי ותהני גם בלי חשק
(כמובן לא לעשות בכח. אלא למצוא איך לגרום לעצמך לרצות, גם אם זה לא מגיע מעוררות פיזית טבעית)
וגם אם לא מגיעים לקיום יחסים מלאים- אני מציעה לך לא לוותר לעצמכם על זמן מוגדר, לפחות פעמיים בשבוע שבו אתם יחד, באהבה, בקרבה, עם או בלי מיניות, עם או בלי דיבורים-מה שמתאים לכם באותו ערב.
אסור שהזוגיות כולה תיזנח בגלל ההריון המבורך, עם כל הקושי. זה חשוב מדי בשביל להזניח את זה
מצידי תזניחי את כל השאר ;)סליחה על הבורות, אבל אם את בהריון אז למה את עם נרות?רצון לטוב
זה לא סוג של מניעה?
מדובר בנרות פרוגסטרון לטיפול וגינלי בדימומים בהריון.כינוי-לרגע
לא נרות למניעת הריון.
מתגברים על הפחד!!!מצפה להריון.
אם אין סיכון להריון, או שלייה נמוכה אין סיבה שלא לקיים יחסים
מבינה אותך, שאולי בגלל שזה הריון יקר אז יש פחד לפגוע בהריון
אבל אין שום סיכון להריון מקיום יחסים
מבינה אותך, שאולי בגלל שזה הריון יקר אז יש פחד לפגוע בהריון
אבל אין שום סיכון להריון מקיום יחסים
נערךהשקט הזה
נשמה יקרה שאת!אין לי הסבר
כמו שכתבו לך כאן, הפחד מובן.
אני חושבת שמה שהכי חשוב עכשיו זה ליצור קירבה נפשית עם הבעל.
זה קריטי.
אחרי הלידה יהיה לכם פחות זמן לטפח את הזוגיות, יהיו הרבה התעסקויות עם המתוקונת הקטנה, ולכן זה ה-זמן לטפח את שניכם ואת הזוגיות שלכם.
מציעה לך לעשות ערב נחמד לשניכם, ארוחה שווה, משחק מלב אל לב, אולי תפתחי ותיהי מוכנה, אולי לא, מה שבטוח- זה ייצור קירבה ביניכם!!
אני חושבת שמה שהכי חשוב עכשיו זה ליצור קירבה נפשית עם הבעל.
זה קריטי.
אחרי הלידה יהיה לכם פחות זמן לטפח את הזוגיות, יהיו הרבה התעסקויות עם המתוקונת הקטנה, ולכן זה ה-זמן לטפח את שניכם ואת הזוגיות שלכם.
מציעה לך לעשות ערב נחמד לשניכם, ארוחה שווה, משחק מלב אל לב, אולי תפתחי ותיהי מוכנה, אולי לא, מה שבטוח- זה ייצור קירבה ביניכם!!
אני נמנעת כבר יותר מחודשיים בהוראת רופאילדת יום הולדת
ובכנות - זה קשה, לשנינו, והיינו מאוד מאוד שמחים לחשוב שהפעם הבאה שתהיה מותרת לא תהיה (בעזרת השם) באזור ספטמבר.
אני מבינה מאוד את הפחד. גם לפני שהרופא אסר עלינו היינו מאוד מפוחדים והמעטנו מאוד. אבל - וזה חשוב שתדעי - דימומים בהריון זה דבר שקורה לא מעט. אם אני לא טועה, שליש מהנשים יחוו דימום בהריון, אבל רק ב2% זה יגרום לאיזושהי בעיה בהמשך.
זה נשמע קצת צעד דרמטי ואולי זה לא יתאים לך, אבל אני אגיד מה אני הייתי עושה אילו הייתי במקומך.אני מבינה את החרדה מאוד, ואני חושבת שצריך לתת לה מקום ולה ייחס אליה - ובמקביל לזה לא להכניס את עצמך למגבלות לחינם. הייתי מתייעצת עם רופא שאת סומכת עליו, עם שם גדול במיוחד, באופן פרטי. זה מצחיק ללכת לרופא בפרטי על שאלה כזו, אבל אני אישית הייתי נרגעת רק אחרי שרופא מוסמך ומקצועי במיוחד היה עובר על המקרה שלי ומפנה את הזמן לכל השאלות שלי ולכל ההסברים. אני אישית לא הייתי הולכת להתייעצות כזו לרופאה רגילה, אלא לרופא סופר דופר הכי נחשב שיש, כדי להיות רגועה באמת. עם ההחזרים של הביטוח זה יוצא מחיר הגיוני לרוב
אני מבינה מאוד את הפחד. גם לפני שהרופא אסר עלינו היינו מאוד מפוחדים והמעטנו מאוד. אבל - וזה חשוב שתדעי - דימומים בהריון זה דבר שקורה לא מעט. אם אני לא טועה, שליש מהנשים יחוו דימום בהריון, אבל רק ב2% זה יגרום לאיזושהי בעיה בהמשך.
זה נשמע קצת צעד דרמטי ואולי זה לא יתאים לך, אבל אני אגיד מה אני הייתי עושה אילו הייתי במקומך.אני מבינה את החרדה מאוד, ואני חושבת שצריך לתת לה מקום ולה ייחס אליה - ובמקביל לזה לא להכניס את עצמך למגבלות לחינם. הייתי מתייעצת עם רופא שאת סומכת עליו, עם שם גדול במיוחד, באופן פרטי. זה מצחיק ללכת לרופא בפרטי על שאלה כזו, אבל אני אישית הייתי נרגעת רק אחרי שרופא מוסמך ומקצועי במיוחד היה עובר על המקרה שלי ומפנה את הזמן לכל השאלות שלי ולכל ההסברים. אני אישית לא הייתי הולכת להתייעצות כזו לרופאה רגילה, אלא לרופא סופר דופר הכי נחשב שיש, כדי להיות רגועה באמת. עם ההחזרים של הביטוח זה יוצא מחיר הגיוני לרוב
כל נכבוד על המודעות והכנותאמאשוני
כתבו לך דברים יפים.
מוסיפה- תחשבי על הצד החיובי של העניין ולא השלילי.
במקום לחשוב "אני מקלה בשמירה על ההריון"
תחשבי "אני מקפידה יותר בשלום בית"
תלכי עם זה עד הסוף. שכלית את יודעת שזה מה שנכון לעשות, רגשית זה עדיין קשה. קחי את זה כאתגר.
תתפללי ותבקשי מה' שבזכות ההשתדלות והמסירות שלך שה' ישלח לך ברכה ושפע והריון קל רגוע ומשעמם
אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר,
אנחנו עושים מה שהוא מצפה מאיתנו לעשות והשאר הכל בידיו.
בהצלחה יקרה!
אני מציעה, אם זה רלוונטי, לכתוב לבעלך מכתב ולרשום את הרגשות, התחושות הפחדים, ההחלטות, הרצון להתגבר ולהיות יחד.. לכתוב הכל. זה גם נותן איזשהו שחרור וגם יעזור לשקף לבעלך איפה את עומדת בנושא הזה וככה לא יופתע אם התהליך יהיה שני צעדים קדימה צעד אחורה.. כי זה תהליך, ותהליך מטבעו הוא מפותל ולא תמיד עולה בקו ישר.
מוסיפה- תחשבי על הצד החיובי של העניין ולא השלילי.
במקום לחשוב "אני מקלה בשמירה על ההריון"
תחשבי "אני מקפידה יותר בשלום בית"
תלכי עם זה עד הסוף. שכלית את יודעת שזה מה שנכון לעשות, רגשית זה עדיין קשה. קחי את זה כאתגר.
תתפללי ותבקשי מה' שבזכות ההשתדלות והמסירות שלך שה' ישלח לך ברכה ושפע והריון קל רגוע ומשעמם
אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר,
אנחנו עושים מה שהוא מצפה מאיתנו לעשות והשאר הכל בידיו.
בהצלחה יקרה!
אני מציעה, אם זה רלוונטי, לכתוב לבעלך מכתב ולרשום את הרגשות, התחושות הפחדים, ההחלטות, הרצון להתגבר ולהיות יחד.. לכתוב הכל. זה גם נותן איזשהו שחרור וגם יעזור לשקף לבעלך איפה את עומדת בנושא הזה וככה לא יופתע אם התהליך יהיה שני צעדים קדימה צעד אחורה.. כי זה תהליך, ותהליך מטבעו הוא מפותל ולא תמיד עולה בקו ישר.
כדאי מאדאחת כמוני
לדעתי, להתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו.
לפעמים מתירים לקיים יחסים בלי חדירה
ואז זה מן הסתם מרגיע יותר
חיבוק ובהצלחה
לפעמים מתירים לקיים יחסים בלי חדירה
ואז זה מן הסתם מרגיע יותר
חיבוק ובהצלחה
ממש לא רק אתרגעים פשוטים
אם ההמטומה נספגה לגמרי ואת כבר בשליש שני, זה רק פסיכולוגי עכשיו..
(הייתי בסיטואציה די דומה כך שממש מבינה אותך)
יהיה בסדר, תסמכי על הקב"ה!
(הייתי בסיטואציה די דומה כך שממש מבינה אותך)
יהיה בסדר, תסמכי על הקב"ה!
בנות אתן מדהימות!מצפה להריון בעה
ממש הופתעתי מרמת העזרה התמיכה והיעוץ שהענקתם לי
תודה❤️
תודה❤️
חשוב לי להגיד משהו, לא מפרטת מדי מפאת הפורום הפתוחבאורותאחרונה
והגברים והנוער שקוראים כאן.
אבל יחסים לא חייבים להיות רק החלק הסופי. יש את כל מה שלפני. ואפשר להגיע להחלטה מודעת שהמצב לא טוב, אז משקיעים שם, בחיזור, בהקדמה, במגע אוהב רומנטי ואינטימי.
אבל יחסים לא חייבים להיות רק החלק הסופי. יש את כל מה שלפני. ואפשר להגיע להחלטה מודעת שהמצב לא טוב, אז משקיעים שם, בחיזור, בהקדמה, במגע אוהב רומנטי ואינטימי.
זה אמור להלחיץ או לעודד? לפי מחקר באיכילוב נוגדנים עוברים בחשירה280
מחקר באיכילוב: הנוגדנים עוברים בחלב אם של נשים מחוסנות
כאילו מצד אחד זה נוגדנים מצד שני אם משהו עובר לכו תדעו מה עוד עובר? (עוד חומרים של החיסון..)
אני בורה בתחום... אשמח אם מישהי יכולה להסביר
כאילו מצד אחד זה נוגדנים מצד שני אם משהו עובר לכו תדעו מה עוד עובר? (עוד חומרים של החיסון..)
אני בורה בתחום... אשמח אם מישהי יכולה להסביר
יש בחלב אם המון נוגדניםאפונה
שהאמא מייצרת. הנקה היא חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון של התינוק.
אין לזה קשר לחומרים של החיסון שעוברים או לא עוברים בחלב האם (הנוגדנים נוצרים ע"י האם, החיסון אינו מכיל נוגדנים).
אין לזה קשר לחומרים של החיסון שעוברים או לא עוברים בחלב האם (הנוגדנים נוצרים ע"י האם, החיסון אינו מכיל נוגדנים).
מעודד.מוריה
החומר של החיסון מתנדף מהגוף מהר...פשיטא
הנוגדנים נוצרים אח"כ..
בטח מעודדלבי ובשרי
אם זה באמת נכון כדאי לשקול לתת חלב אם לילדים עד גיל 16🤪
לגמריחלושי
שוקלת לחסן כך את הילדים שלי🤣
השאלה אם זה יעיל.מוריה
אין קשר בין הדבריםמייפל1
את הנוגדנים הגוף של האם מייצר, כתגובה לחיסון. הם עוברים לתינוק יחד עם עוד הרבה נוגדנים, וזו תופעה נפלאה שהיא חלק מהסיבות לחשיבות ההנקה.
הלוואי שבגלל זה היו פוטרים יונקים מבידוד.רק טוב!
היה מקל עלינו. מאוד!
אמרו משהו על פטור מבידוד אם יש תוצאה סרולוגית חיובית.מוריה
אולי אפשר לנסות לעשות.
וואו חלום!! במקום לבטל טיפת חלב על ימין ועל שמאלמקופלתאחרונה
בגלל בידודים חוזרים
שום דבר אחר לא עובר. הנקה תמיד מעבירה נוגדנים. איזה כיףאורוש3
איפה יש מקוואות ברכס? תודה לעונות 
אנונימית בהו"ל
מקפיצהאנונימית בהו"ל
ישמצב שגוגל ידע לענותהשקט הזה
זהו שגוגל לא משתף פעולהאנונימית בהו"ל
נתן לי מקווה אחד של חב"ד
יש רק מקווה אחד בכל הרכס?
ממתינה לחוכמת ההמונות ;)
יש רק מקווה אחד בכל הרכס?
ממתינה לחוכמת ההמונות ;)
ב"רכס" הכוונה לרמת שלמה?השקט הזה
יודעת בוודאות שיש עודמצטרפת למועדון
יכולה לברר לך יותר מאוחר
תודה אשמח שתבדקיאנונימית בהו"ל
מקווה חב"ד זה אומר שיש גם בור חב"דשומשומ
אבל בטוח יש שם גם בור רגיל
אלא אם כן זה מקווה פרטי(שלא נראה לי שיש שם ;))
אלא אם כן זה מקווה פרטי(שלא נראה לי שיש שם ;))
סליחה על הבורות, יש מקום שנקרא רכס?אורי8
די מכירה את הארץ ולא מכירה מקום כזה, אולי זה כינוי כלשהו שגם גוגל/ חלק מהנשים פה גם לא מכירות?
רמת שלמה בירושליםתוהה לי
שכונה בירושלים בסלנג מהקמת השכונה: רמת שלמה = הרכס (שועפט)רעותוש10
בכהנמן 16, וגם בזולטי פינת חזון אישתודה לך ה' 🙏
תודה! אין עוד? איך המקומות והיחס? על מה את ממליצה?אנונימית בהו"לאחרונה
צריך לקבוע שם תור בקורונה?
מה איתן? חסרותanonimit48
מצטרפת❤😘אנונימית(:
מצטרפת גם💕מאמינה ומתאמנת
אמאלה חזרה לעבוד אז אולי בגלל זהאחתפלוס
וגם אני שמתי לב למתואמת שחסרה
תודה אהובות! אכן חזרתי לעבודה וילדיי בבידוד 
כיף חייםאמהלה
משתדלת לשרוד...
להשאר שפויה...
ולא לחשוב על החג הקרב ובא
יודעת שגם השנה ננקה מה שהכרחי מבחינת ההלכה
ולא אצליח כנראה לקנות בגדים לחג
נסתפק במה שיש
העיקר שנצליח לעבור את השבועות הקרובים בשלווה, בבריאות ובשמחה
תודה אהובות על הדאגה
זה ממש מחמם את הלב
יאוו שוב בידוד? אמאלה אוף חיבוק ענקיאני זה א
ממוסדות החינוך... כולל התאומות. זה מה יש. מציאות הזויהאמהלהאחרונה
לחץ דם גבוה בהריוןמשתמשת חדשה123
כשזה ללא תסמינים נוספים של חלבון בשתן וכאב ראש..
מה עושים איתו? יש איך להוריד אותו עם תזונה וכדומה?
יש לי קטע כזה בהריונות (+זירוז לידה בגלל לחץ דם)
ב"ה שבוע 34 והאחות אמרה שאגיע למעקב כל שבוע.. במקביל, רוצה לדעת אם יש לי מה לעשות כדי להמנע מזירוז על ידי הורדה טבעית..
מה עושים איתו? יש איך להוריד אותו עם תזונה וכדומה?
יש לי קטע כזה בהריונות (+זירוז לידה בגלל לחץ דם)
ב"ה שבוע 34 והאחות אמרה שאגיע למעקב כל שבוע.. במקביל, רוצה לדעת אם יש לי מה לעשות כדי להמנע מזירוז על ידי הורדה טבעית..
מקפיצה(:משתמשת חדשה123
בגדול תזונה ופעילות גופנית יכולים לעזורבאורות
להמעיט ממש במזונות/משקאות שמכילים קפאין, לשתות הרבה, להפחית מלח
תודה רבה!משתמשת חדשה123
לאחותי היה מממש גבוה ברמה שכבראהבתחינם
הכינו אותה ללידה מוקדמת,
(הביאו לה זריקה להבשלת הריאות..הייתה מאושפזת שבועים בערך)
אחות אחת שם הציעה לה לשתות 4 ליטר ביום,וזה עזר לה ממש
בסוף ילדה בטבעי ,בלי זירוזים, מתי שהגיע הגיע..
(הביאו לה זריקה להבשלת הריאות..הייתה מאושפזת שבועים בערך)
אחות אחת שם הציעה לה לשתות 4 ליטר ביום,וזה עזר לה ממש
בסוף ילדה בטבעי ,בלי זירוזים, מתי שהגיע הגיע..
וואו ה' ישמורמשתמשת חדשה123אחרונה
ב"ה שהסתדר לה
תודה על הטיפ!
תודה על הטיפ!
אז אחרי חודש וחצי קבלו את סיפור הלידה שלי😍זמרת מיוחדת
יצא ארוך😅
בוקר יום ראשון נסעתי למעקב היריון עודף הראשון שלי.
יצאתי בתקווה שאני מגיעה ויתחילו לי צירים ואצטרך להישאר ואלד כבר..
כל התשיעי סבלתי מצירים ולקראת התאריך היה לי צירים סדירים לפעמים כואבים מאוד ולפעמים פחות..
כמובן שגם הסימפיזיוליזיס ממש לא הקל וכבר ממש רציתי ללדת.. שבוע לפני התאריך ביקרתי במיון יולדות כי חשבתי שיש לי צירי לידה אבל הגעתי לפתיחה 3 ונתקע..
המעקב היריון עודף עבר בשיעמום גדול ואז הלכנו לקנות המבורגר(חשקים וזה..) וישבנו לדייט באוטו..
הרבה זמן בגלל הקורונה וגם בגלל שאנחנו אצל ההורים לא יצא לנו דייט ככה רק אנחנו בלי תותי אז לגמרי ניצלנו את היציאה החיונית בסגר וישבנו באוטו..
אנחנו אוכלים ואני אומרת לבעלי שאיזה מצחיק אם פתאום יתחילו לי צירים ולא נחזור לבית ואני אלך ללדת.
5 דקות עוברות אנחנו מתענגים לנו על המיני מסעדה שפתחנו לנו באוטו והופ ציר כואב ממש והוא ארוך, אני אומרת לבעלי שכדאי שנישאר באוטו ונחכה לראות אם מתפתח ואיך כי חבל שניסע לבית ושניה אח''כ נצטרך לחזור(בכל זאת אומרים שלידה שניה יותר מהירה)..
אנחנו משכיבים את המושבים הקדמיים באוטו ומנסים לישון בנתיים..
אני מדליקה לעצמי שירים כדי לנסות להירדם ומצליחה..
אנחנו מתעוררים אחרי שעתיים (היינו מאוד עייפים מסתבר) ושוב פעם ציר ארוך וכואב אבל אני מרגישה שזה יכול להימשך ככה מלא זמן אז כדאי שנתקדם לבית..
בעלי נוהג ואנחנו חוזרים..
באמצע הדרך הצירים מצטופפים אבל עדיין לא מרגישים לי מספיק כואבים.
בגלל שנסענו כמה פעמים סתם למיון אני מפחדת "לבלות" שם שוב אז אני מאוד זהירה לפני שאני מחליטה שזה זה, אולי אפילו זהירה מידי.
אנחנו נכנסים לפקק גדול והתנועה בקושי זזה והצירים מצטופפים יותר ויותר ועדיין אני מרגישה שצריך לחזור לבית..
ככל שנכנסים יותר ויותר לפקק הצירים מצטופפים ומתחזקים ואני בקושי מסוגלת לנשום והישיבה באוטו עושה לי גרוע אז אני אומרת לבעלי לעצור בצד כי אני חייבת אוויר, בעלי עוצר ואני נושמת.
באיזה שהוא שלב הצירים ממש כואבים לי ואני אומרת לו שכדאי שנעשה אחורה פנה כי אנחנו בפקק כבר מעל שעתיים ויש לנו אפשרות להסתובב עם האוטו ברמזור הקרוב ואולי אח''כ לא יהיה לנו איפה..
אנחנו מבינים שאין לנו סיכוי ככ לצאת ברמזור בחצי שעה הקרובה כי כמעט ולא זזים ומרוב חוסר אונים מתקשרים למשטרה שתעזור לנו כי כנראה מה שעושה את הפקק זה מחסום שלה.
המשטרה לא עוזרת יותר מידי ובמקום לעזור מזמינה לי אמבולנס למרות שאמרתי להם שלא.
מתקשרים אלי מדא כדי לשאול איפה אני ואני אומרת שאני לא מעוניינת ומעדיפה להשאר באוטו חצי שעה עד שנזוז..
אנחנו מתקדמים ואני דרוכה כי כואב לי ויותר כואב כשאנחנו בפקק, סוף סוף מגיעים לרמזור ואני מאושרת מזה עושים פרסה ובעלי נותן גז.
אני אומרת לו שהכי חשוב שיסע בזהירות ואם צריך אז שיסע לאט אבל העיקר שנגיע בביטחה אני בוודאות לא יולדת עדיין..
מגיעים לחניה של הבית חולים אני סובלת ואנחנו עולים לכיוון המיון נשים.
אני מחכה שהאחות תתפנה וסובלת הצירים כל שתי דקות והם כואבים..
האחות שואלת כמה כואב לי מ1-10 אז אני אומרת לה שעכשיו 10 וגם אח''כ יהיה 10🤣🙈
מכניסים אותי למיון יולדות ואני מחכה לבדיקה אבל.. יש קצת עומס.
בנתיים מגיע רופא כדי לאשר לי לידת מים ואני באורות ומחכה ממש.
הרופא מדבר איתי ואופס אני פולטת על זה שהיה לי בילדות אפילפסיה למרות שזה בכלל לא רלוונטי והנירולוג אמר לא להתייחס לזה.
הרופא הולך וחוזר אחרי כמה דקות ומודיע לי שהרופאה הראשית לא מאשרת לידת מים במצב הזה😭 אני בוכה ולא מצליחה להירגע, מגיעה מיילדת ומנסה להרגיע אותי שהיא תנסה לעזור לי לקבל לידה כמה שיותר טבעית ושהכל משמים ואין מה לעשות ואני אומרת לה שזה או לידת מים או אפידורל ולא משנה כמה אנסה אני לא אצליח בלי אפידורל ומים זה הדבר היחיד שעוד יכול לעזור לי בלי.
הרצון שלי לעשות הכל בלי אפידורל זה בעקבות הלידה הקודמת שלא היתה לי בכלל שליטה ברגליים.
בנתיים בזמן כל הדרמה והעצבים שלי אני נבדקת ו.. אופס יש פתיחה 3 ומחיקה 80% וזה בדיוק המצב שהיה לפני שבוע כשהחזירו אותי הביתה אבל, עכשיו אני ממש סובלת כבר ממש כואב לי ועצם העובדה שהכל תקוע מלחיצה אותי וגורמת לכאבים לכאוב יותר..
המיילדת שרצתה לעזור לי וראתה כמה אני סובלת נתנה לי לנוח והפעם בניגוד לפעם קודמת היא מציעה לי כל מה שאפשר כדי לקדם ומבטיחה לי שהפעם אני יוצאת מהבי"ח עם תינוק.
אני נרגעת ואומרת לה שאני רוצה סטריפינג,
היא אומרת שהיא תנסה לעשות את זה כמה שיותר אפקטיבי ואם זה כואב זה אומר שזה יעיל.
הסטריפינג כואב לי ברמות אבל כבר באותו רגע רואים התקדמות.
אני נכנסת להתקלח והצירים מתחזקים ומצטופפים והמים עוזרים לי מאוד להתמודד איתם אז אני מתנחמת שאולי אצליח למשוך במקלחת עד הלידה.
אני יוצאת והולכת לטיול בבי"ח עם בעלי וחוזרת כשממש כואב לי וקשה לי לעמוד, ללכת, לשבת... הכל כואב ואני לא מוצאת תנוחה שנוחה לי..
המיילדת המקסימה מגיעה לבדוק ו.. אני בפתיחה 4 ישש(!!) אפשר להיכנס לחדר לידה וזה ממש מעודד שסופסוף רואים התקדמות!!
מחכים שתהיה החלפת משמרות כדי להיכנס והמיילדת דואגת לי שבחדר לידה תהיה לי מיילדת שתעזור לי ומביאה לי מיילדת מדהימה!
אנחנו בחדר לידה(סוף סוף) עושים מוניטור ואני מחכה כבר שיגמר כי כואב לי ואני צריכה מים ורוצה כבר להיכנס למקלחת..
המוניטור נגמר ואני רצה למקלחת ומתלהבת ממנה כמו ילדה קטנה, היא יותר משוכללת מהלידה הראשונה ויש בה כזה זרמים לגב אז אני מתלהבת שזה יעזור לי ממש..
במקלחת אני מצליחה להירדם בין ציר לציר, הצירים מצטופפים וכבר ממש כואבים לי ואני די בטוחה שיש התקדמות.
יוצאת מהמקלחת לבדיקה, הכל אותו דבר - עבר שלוש שעות מהבדיקה הקודמת ואני עדיין באותו מצב אבל הצירים כואבים לי ברמות ואני בוכה כבר מחוסר אונים ששום דבר לא זז, אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני מתחננת למיילדת שתעזור לי ושתגיד מה אפשר לעשות כדי להתקדם, אני לא יכולה להיות ככה עוד הרבה זמן..
המיילדת מציעה לי שהיא תפקע את המים, היא אומרת שיכול להיות שזה יעזור ללידה לרוץ ושאפשר בפתיחה 4 לעשות את זה.
אני רוצה אבל אני מבינה שזה אומר שהצירים יהיו יותר כואבים ואני לא יוכל להתמודד איתם ומבקשת אפידורל, אני אומרת לה שרק אחרי אפידורל פוקעים את המים(שלפחות לא אסבול יותר)..
לוקח למרדימה זמן להגיע ובנתיים נהיה לי יותר כואב ואין לי כמעט מנוחה בין הצירים ואני בוכה שיאללה שהיא תבוא כי כואב לי.
המרדימה מגיעה ואני רועדת מהאפידורל אבל שמחה שיהיה לי אח''כ כוח ללדת ולפחות לא יכאב, ולמרות זאת מפחדת שהרגליים ירדמו לגמרי ושאאבד עליהם שליטה..
הכנסת האפידורל כואבת, המרדימה עושה את זה ממש לאט ואני בוכה מהזריקה(בלידה הראשונה לא כאב לי)..
האפידורל מתחיל להשפיע בנתיים יש לי שליטה על הרגליים ואני מאושרת והמיילדת קוראת לרופאה שתפקע את המים ואיך שהמים נפקעים אני בפתיחה 5(!!) הראש ירד ואני בטוחה שמפה זה רק יתקדם..
המיילדת יוצאת מהחדר ליולדת השניה ואני שמה שירים ונרדמת..
אני מתעוררת כל 10 דקות , האפידורל גורם לי לערפול כזה וכל 10 דקות אני מרגישה שישנתי שעתיים..
אחרי חצי שעה כואב לי פתאום ברמות, אני מרגישה את הצירים ונלחצת שהאפידורל לא משפיע ומתפתלת על המיטה מכאבים..
אמא שלי אומרת לי שאולי זה צירי לחץ ואני בשיא הרוגע אומרת לה שאין מצב כי אני לא זוכרת את הצירי לחץ כואבים אלה לוחצים ופה זה כואב..
המיילדת שלי לא יכולה להגיע כי הילודת השניה התקדמה והיא בלידה אז מגיעה מישהי אחרת והיא מציעה שנבדוק ונראה מה קורה..
עושים בדיקה והיא רואה את הראש, אני בפתיחה מלאה והכאבים זה צירי לחץ🤭😆
בעלי בדיוק בחוץ מתפלל ואני מתפללת שהוא יגיע לפני שיצא התינוק
המיילדת מכינה הכל ללידה ואומרת לי להתחיל ללחוץ כשאני מרגישה צורך וכשיש ציר..
גם כשיש צירים אני לא מרגישה צורך אז אני מחכה.. בעלי נכנס לחדר ואני מספרת לו מה קרה כשהלך ואז זה מגיע, יש ציר שמגיע עם דחף ללחוץ..
אני לוחצת ומרגישה שאני לגמרי שולטת על זה והרגליים לא רדומות לי ואין כאבי טופת למרות זאת.. המיילדת מציעה לי להרגיש את הראש אבל אני מפחדת🙈😅
עוד שתי לחיצות ו.. יצא לו אושר של 3.592 קילו😍
אני מתרגשת ולא בוכה (הייתי בטוחה שאבכה) אבל מלאה באושר של החיים 😍
וואו! אני רק מתפעלת מהאוצר שיצא.. הוא כמעט ולא בוכה ואמא שלי נלחצת אבל אני רואה אותו ביידים שלי רגוע.. אמא שלי שואלת למה הוא הפסיק לבכות והמיילדת עונה לה- " למה הוא צריך עוד לבכות?" 🤣🤣🤣
אנחנו בנחת, הכל בחדר לידה רגוע..
אני מחכה שהשיליה תצא ובנתיים מתפעלת מהאוצר, מניקה אותו והוא יונק הרבה ותוך כדי אני יולדת את השיליה והיא יוצאת שלמה לגמרי(!!)
אני מניקה אותו די הרבה ומחכה שהרופאה תבוא לתפור חתן קטנטן(לא מדמם אבל מעדיפים לתפור)..
בנתיים המיילדת הקודמת מגיעה לאחל לי מזל טוב ואומרת לי שהיא שמחה שרץ כזה מהר בסוף.. ואס מגיעות עוד מיילדות שהיו איתי בפעם הקודמת שהגעתי והן אומרות שהן שמחות וחיכו לקבל אותי כבר יולדת.. אני מאושרת!!
הרופאה תופרת ואנחנו ממש בנחת בחדר לידה,
אני מתלבשת ועוברת לכיסא(הרגליים לא רדומות ואני מתלהבת שזה אפשרי) ואנחנו מחכים שיבואו לקחת אותנו למחלקת אפס הפרדה..
מגיעים למחלקה ומתארגנים שם בחדר ומחכים שיגמרו את הקבלה, הכל לוקח הרבה זמן ובנתיים הקטני מתקרר לו והבדיקת חום וסוכר יוצאות לא תקינות אז אני עושה איתו סקין טו סקין ומקווה שזה יפסיק לו..
הוא מתחמם ויונק והבדיקות יוצאות תקינות ואני נושמת..
זהו.. זה הסיפור לידה הקטן והמהמם שלי🙂😍
מי שהגיעה לפה גדולה מהחיים❤️❣️
לידה ארוכה אבל קלה (לא נשמע מסתדר אבל זה לגמרי כך)..
הלידה הזו יצאה ככ מדוייקת לי! אז נכון, לא קיבלתי מה שרציתי בלידה, הכל היה ככ שונה ממה שתיכננתי ועדיין יצא מדהים ולא הייתי משנה שום דבר ממה שקרה בלידה!
בוקר יום ראשון נסעתי למעקב היריון עודף הראשון שלי.
יצאתי בתקווה שאני מגיעה ויתחילו לי צירים ואצטרך להישאר ואלד כבר..
כל התשיעי סבלתי מצירים ולקראת התאריך היה לי צירים סדירים לפעמים כואבים מאוד ולפעמים פחות..
כמובן שגם הסימפיזיוליזיס ממש לא הקל וכבר ממש רציתי ללדת.. שבוע לפני התאריך ביקרתי במיון יולדות כי חשבתי שיש לי צירי לידה אבל הגעתי לפתיחה 3 ונתקע..
המעקב היריון עודף עבר בשיעמום גדול ואז הלכנו לקנות המבורגר(חשקים וזה..) וישבנו לדייט באוטו..
הרבה זמן בגלל הקורונה וגם בגלל שאנחנו אצל ההורים לא יצא לנו דייט ככה רק אנחנו בלי תותי אז לגמרי ניצלנו את היציאה החיונית בסגר וישבנו באוטו..
אנחנו אוכלים ואני אומרת לבעלי שאיזה מצחיק אם פתאום יתחילו לי צירים ולא נחזור לבית ואני אלך ללדת.
5 דקות עוברות אנחנו מתענגים לנו על המיני מסעדה שפתחנו לנו באוטו והופ ציר כואב ממש והוא ארוך, אני אומרת לבעלי שכדאי שנישאר באוטו ונחכה לראות אם מתפתח ואיך כי חבל שניסע לבית ושניה אח''כ נצטרך לחזור(בכל זאת אומרים שלידה שניה יותר מהירה)..
אנחנו משכיבים את המושבים הקדמיים באוטו ומנסים לישון בנתיים..
אני מדליקה לעצמי שירים כדי לנסות להירדם ומצליחה..
אנחנו מתעוררים אחרי שעתיים (היינו מאוד עייפים מסתבר) ושוב פעם ציר ארוך וכואב אבל אני מרגישה שזה יכול להימשך ככה מלא זמן אז כדאי שנתקדם לבית..
בעלי נוהג ואנחנו חוזרים..
באמצע הדרך הצירים מצטופפים אבל עדיין לא מרגישים לי מספיק כואבים.
בגלל שנסענו כמה פעמים סתם למיון אני מפחדת "לבלות" שם שוב אז אני מאוד זהירה לפני שאני מחליטה שזה זה, אולי אפילו זהירה מידי.
אנחנו נכנסים לפקק גדול והתנועה בקושי זזה והצירים מצטופפים יותר ויותר ועדיין אני מרגישה שצריך לחזור לבית..
ככל שנכנסים יותר ויותר לפקק הצירים מצטופפים ומתחזקים ואני בקושי מסוגלת לנשום והישיבה באוטו עושה לי גרוע אז אני אומרת לבעלי לעצור בצד כי אני חייבת אוויר, בעלי עוצר ואני נושמת.
באיזה שהוא שלב הצירים ממש כואבים לי ואני אומרת לו שכדאי שנעשה אחורה פנה כי אנחנו בפקק כבר מעל שעתיים ויש לנו אפשרות להסתובב עם האוטו ברמזור הקרוב ואולי אח''כ לא יהיה לנו איפה..
אנחנו מבינים שאין לנו סיכוי ככ לצאת ברמזור בחצי שעה הקרובה כי כמעט ולא זזים ומרוב חוסר אונים מתקשרים למשטרה שתעזור לנו כי כנראה מה שעושה את הפקק זה מחסום שלה.
המשטרה לא עוזרת יותר מידי ובמקום לעזור מזמינה לי אמבולנס למרות שאמרתי להם שלא.
מתקשרים אלי מדא כדי לשאול איפה אני ואני אומרת שאני לא מעוניינת ומעדיפה להשאר באוטו חצי שעה עד שנזוז..
אנחנו מתקדמים ואני דרוכה כי כואב לי ויותר כואב כשאנחנו בפקק, סוף סוף מגיעים לרמזור ואני מאושרת מזה עושים פרסה ובעלי נותן גז.
אני אומרת לו שהכי חשוב שיסע בזהירות ואם צריך אז שיסע לאט אבל העיקר שנגיע בביטחה אני בוודאות לא יולדת עדיין..
מגיעים לחניה של הבית חולים אני סובלת ואנחנו עולים לכיוון המיון נשים.
אני מחכה שהאחות תתפנה וסובלת הצירים כל שתי דקות והם כואבים..
האחות שואלת כמה כואב לי מ1-10 אז אני אומרת לה שעכשיו 10 וגם אח''כ יהיה 10🤣🙈
מכניסים אותי למיון יולדות ואני מחכה לבדיקה אבל.. יש קצת עומס.
בנתיים מגיע רופא כדי לאשר לי לידת מים ואני באורות ומחכה ממש.
הרופא מדבר איתי ואופס אני פולטת על זה שהיה לי בילדות אפילפסיה למרות שזה בכלל לא רלוונטי והנירולוג אמר לא להתייחס לזה.
הרופא הולך וחוזר אחרי כמה דקות ומודיע לי שהרופאה הראשית לא מאשרת לידת מים במצב הזה😭 אני בוכה ולא מצליחה להירגע, מגיעה מיילדת ומנסה להרגיע אותי שהיא תנסה לעזור לי לקבל לידה כמה שיותר טבעית ושהכל משמים ואין מה לעשות ואני אומרת לה שזה או לידת מים או אפידורל ולא משנה כמה אנסה אני לא אצליח בלי אפידורל ומים זה הדבר היחיד שעוד יכול לעזור לי בלי.
הרצון שלי לעשות הכל בלי אפידורל זה בעקבות הלידה הקודמת שלא היתה לי בכלל שליטה ברגליים.
בנתיים בזמן כל הדרמה והעצבים שלי אני נבדקת ו.. אופס יש פתיחה 3 ומחיקה 80% וזה בדיוק המצב שהיה לפני שבוע כשהחזירו אותי הביתה אבל, עכשיו אני ממש סובלת כבר ממש כואב לי ועצם העובדה שהכל תקוע מלחיצה אותי וגורמת לכאבים לכאוב יותר..
המיילדת שרצתה לעזור לי וראתה כמה אני סובלת נתנה לי לנוח והפעם בניגוד לפעם קודמת היא מציעה לי כל מה שאפשר כדי לקדם ומבטיחה לי שהפעם אני יוצאת מהבי"ח עם תינוק.
אני נרגעת ואומרת לה שאני רוצה סטריפינג,
היא אומרת שהיא תנסה לעשות את זה כמה שיותר אפקטיבי ואם זה כואב זה אומר שזה יעיל.
הסטריפינג כואב לי ברמות אבל כבר באותו רגע רואים התקדמות.
אני נכנסת להתקלח והצירים מתחזקים ומצטופפים והמים עוזרים לי מאוד להתמודד איתם אז אני מתנחמת שאולי אצליח למשוך במקלחת עד הלידה.
אני יוצאת והולכת לטיול בבי"ח עם בעלי וחוזרת כשממש כואב לי וקשה לי לעמוד, ללכת, לשבת... הכל כואב ואני לא מוצאת תנוחה שנוחה לי..
המיילדת המקסימה מגיעה לבדוק ו.. אני בפתיחה 4 ישש(!!) אפשר להיכנס לחדר לידה וזה ממש מעודד שסופסוף רואים התקדמות!!
מחכים שתהיה החלפת משמרות כדי להיכנס והמיילדת דואגת לי שבחדר לידה תהיה לי מיילדת שתעזור לי ומביאה לי מיילדת מדהימה!
אנחנו בחדר לידה(סוף סוף) עושים מוניטור ואני מחכה כבר שיגמר כי כואב לי ואני צריכה מים ורוצה כבר להיכנס למקלחת..
המוניטור נגמר ואני רצה למקלחת ומתלהבת ממנה כמו ילדה קטנה, היא יותר משוכללת מהלידה הראשונה ויש בה כזה זרמים לגב אז אני מתלהבת שזה יעזור לי ממש..
במקלחת אני מצליחה להירדם בין ציר לציר, הצירים מצטופפים וכבר ממש כואבים לי ואני די בטוחה שיש התקדמות.
יוצאת מהמקלחת לבדיקה, הכל אותו דבר - עבר שלוש שעות מהבדיקה הקודמת ואני עדיין באותו מצב אבל הצירים כואבים לי ברמות ואני בוכה כבר מחוסר אונים ששום דבר לא זז, אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני מתחננת למיילדת שתעזור לי ושתגיד מה אפשר לעשות כדי להתקדם, אני לא יכולה להיות ככה עוד הרבה זמן..
המיילדת מציעה לי שהיא תפקע את המים, היא אומרת שיכול להיות שזה יעזור ללידה לרוץ ושאפשר בפתיחה 4 לעשות את זה.
אני רוצה אבל אני מבינה שזה אומר שהצירים יהיו יותר כואבים ואני לא יוכל להתמודד איתם ומבקשת אפידורל, אני אומרת לה שרק אחרי אפידורל פוקעים את המים(שלפחות לא אסבול יותר)..
לוקח למרדימה זמן להגיע ובנתיים נהיה לי יותר כואב ואין לי כמעט מנוחה בין הצירים ואני בוכה שיאללה שהיא תבוא כי כואב לי.
המרדימה מגיעה ואני רועדת מהאפידורל אבל שמחה שיהיה לי אח''כ כוח ללדת ולפחות לא יכאב, ולמרות זאת מפחדת שהרגליים ירדמו לגמרי ושאאבד עליהם שליטה..
הכנסת האפידורל כואבת, המרדימה עושה את זה ממש לאט ואני בוכה מהזריקה(בלידה הראשונה לא כאב לי)..
האפידורל מתחיל להשפיע בנתיים יש לי שליטה על הרגליים ואני מאושרת והמיילדת קוראת לרופאה שתפקע את המים ואיך שהמים נפקעים אני בפתיחה 5(!!) הראש ירד ואני בטוחה שמפה זה רק יתקדם..
המיילדת יוצאת מהחדר ליולדת השניה ואני שמה שירים ונרדמת..
אני מתעוררת כל 10 דקות , האפידורל גורם לי לערפול כזה וכל 10 דקות אני מרגישה שישנתי שעתיים..
אחרי חצי שעה כואב לי פתאום ברמות, אני מרגישה את הצירים ונלחצת שהאפידורל לא משפיע ומתפתלת על המיטה מכאבים..
אמא שלי אומרת לי שאולי זה צירי לחץ ואני בשיא הרוגע אומרת לה שאין מצב כי אני לא זוכרת את הצירי לחץ כואבים אלה לוחצים ופה זה כואב..
המיילדת שלי לא יכולה להגיע כי הילודת השניה התקדמה והיא בלידה אז מגיעה מישהי אחרת והיא מציעה שנבדוק ונראה מה קורה..
עושים בדיקה והיא רואה את הראש, אני בפתיחה מלאה והכאבים זה צירי לחץ🤭😆
בעלי בדיוק בחוץ מתפלל ואני מתפללת שהוא יגיע לפני שיצא התינוק
המיילדת מכינה הכל ללידה ואומרת לי להתחיל ללחוץ כשאני מרגישה צורך וכשיש ציר..
גם כשיש צירים אני לא מרגישה צורך אז אני מחכה.. בעלי נכנס לחדר ואני מספרת לו מה קרה כשהלך ואז זה מגיע, יש ציר שמגיע עם דחף ללחוץ..
אני לוחצת ומרגישה שאני לגמרי שולטת על זה והרגליים לא רדומות לי ואין כאבי טופת למרות זאת.. המיילדת מציעה לי להרגיש את הראש אבל אני מפחדת🙈😅
עוד שתי לחיצות ו.. יצא לו אושר של 3.592 קילו😍
אני מתרגשת ולא בוכה (הייתי בטוחה שאבכה) אבל מלאה באושר של החיים 😍
וואו! אני רק מתפעלת מהאוצר שיצא.. הוא כמעט ולא בוכה ואמא שלי נלחצת אבל אני רואה אותו ביידים שלי רגוע.. אמא שלי שואלת למה הוא הפסיק לבכות והמיילדת עונה לה- " למה הוא צריך עוד לבכות?" 🤣🤣🤣
אנחנו בנחת, הכל בחדר לידה רגוע..
אני מחכה שהשיליה תצא ובנתיים מתפעלת מהאוצר, מניקה אותו והוא יונק הרבה ותוך כדי אני יולדת את השיליה והיא יוצאת שלמה לגמרי(!!)
אני מניקה אותו די הרבה ומחכה שהרופאה תבוא לתפור חתן קטנטן(לא מדמם אבל מעדיפים לתפור)..
בנתיים המיילדת הקודמת מגיעה לאחל לי מזל טוב ואומרת לי שהיא שמחה שרץ כזה מהר בסוף.. ואס מגיעות עוד מיילדות שהיו איתי בפעם הקודמת שהגעתי והן אומרות שהן שמחות וחיכו לקבל אותי כבר יולדת.. אני מאושרת!!
הרופאה תופרת ואנחנו ממש בנחת בחדר לידה,
אני מתלבשת ועוברת לכיסא(הרגליים לא רדומות ואני מתלהבת שזה אפשרי) ואנחנו מחכים שיבואו לקחת אותנו למחלקת אפס הפרדה..
מגיעים למחלקה ומתארגנים שם בחדר ומחכים שיגמרו את הקבלה, הכל לוקח הרבה זמן ובנתיים הקטני מתקרר לו והבדיקת חום וסוכר יוצאות לא תקינות אז אני עושה איתו סקין טו סקין ומקווה שזה יפסיק לו..
הוא מתחמם ויונק והבדיקות יוצאות תקינות ואני נושמת..
זהו.. זה הסיפור לידה הקטן והמהמם שלי🙂😍
מי שהגיעה לפה גדולה מהחיים❤️❣️
לידה ארוכה אבל קלה (לא נשמע מסתדר אבל זה לגמרי כך)..
הלידה הזו יצאה ככ מדוייקת לי! אז נכון, לא קיבלתי מה שרציתי בלידה, הכל היה ככ שונה ממה שתיכננתי ועדיין יצא מדהים ולא הייתי משנה שום דבר ממה שקרה בלידה!
תודה 🙂❤️זמרת מיוחדת
ד"ר מינץ אלכסנדרשמחה7
מישהי הייתה או מכירה?
כירורג משע"צ?שומשומוניתאחרונה
אם כן, נותחתי אצלו לתיקון בקע שכנראה גדל במהלך ההריונות..
זה הגיוני שתמיד אני מרגישה את אזור הרחם?מצפה להריון בעה
הכוונה כשקמה מכיסא הולכת עומדת מתהפכת וכו יש דקירה מתיחה מתמשכת כזו
זה הרצועות?
זה הרצועות?
לא יודעת אם זה הרצועות אבל נשמע לי הגיוני..פשיטאאחרונה
מישהי מטופלת אצל רופא שמומחה לסכרת אבל מישהו ממש ממש מומחהanonimit48
שאפשר ללכת לפרטי?
הייתי פעם אחת אצל פרופסור סמואלוב (לא על רקע סכרת)ילדת יום הולדת
וממה שאני יודעת הוא נחשב מומחה ספציפית בתחום סכרת הריון. הריון בסיכון בכללי, וסכרת בפרט. הוא מנהל המחלקה בסיכון והסכרת של שערי צדק. לא יודעת אם ירושלים זה רלוונטי לך. אני לא התחברתי אליו כי הגישה שלו הייתה קצת יהירה מדי בשבילי, אבל אין ספק שהוא איש מקסים ומאוד נגיש, והוא אחד השמות הבולטים בתחום.
השאלה אם הוא מהרופאים המקשיבים? חחanonimit48
ומה זה גישה יהירה אשמח להסבר
הייתי אצלו פעמיים בסך הכל.ילדת יום הולדת
אני קצת חוששת לכתוב כדי לא לעשות לשון הרע חלילה, אז אדגיש קודם כל שהוא באמת איש מקסים והחוויה שלי איתו הייתה טובה. חלק גדול מזה שלא הלכתי אליו בסוף זה עצם זה שהוא פרטי ורציתי רופא של הקופה.
בפעם הראשונה שהגעתי אליו הייתי במצב נפשי מאוד קשה, והוא היה קשוב ורגיש מאוד. ברגע שהוא ראה שאני מבוהלת הוא עזב לגמרי את המחשב והדפים והפנה את כל הקשב ותשומת הלב אליי לגמרי. הוא הפנה אותי לכל הבדיקות שהייתי צריכה בצורה מאוד יסודית ומקיפה, בלי לפספס שום דבר. הוא אפילו דאג להפנות אותי לאלטרנטיבות יותר קלות ופחות כואבות של הבדיקות - וחסך לי צילום רחם למשל, שידוע בתור בדיקה נוראית במיוחד לאישה.
הפעם השנייה שהייתי אצלו הייתי קצת יותר מחוזקת, ועדיין לא הייתי בהריון. הוא היה קשוב והוא היה בסדר גמור, אבל מאחר ואני לא הייתי שבר כלי הוא התייחס אליי קצת יותר בזריזות. היה לי מקום לשאול את כל השאלות שרציתי, על זה הוא הקפיד, אבל האווירה הייתה קצת זריזה יותר. הוא שלח אותי לבדיקה ישנה שנחשבת לא אמינה ורופאים כבר לא מבצעים, ואמרתי לו שלא הצלחתי לעשות אותה. הוא הגיב בזלזול מסוים כלפי הרופאים, ואמר שהם כנראה פשוט לא יודעים איך - וזה מאוד הרתיע אותי. הוא באמת יותר טוב משאר הרופאים, אבל אני אישית מאוד חוששת מגישה של "אני יודע טוב ואחרים פחות". הרופאים כן יודעים לבצע את הבדיקה כמובן, הם פשוט לא מאמינים בה ולכן מסרבים.
השילוב של החשש שלי יחד עם הבירוקרטיה המורכבת של ליווי הריון פרטי הובילו אותי לא להמשיך איתו בסופו של דבר. הוא בהחלט קשוב. צריך לקחת בחשבון שהוא עמוס *מאוד*, ואצלי למשל הוא היה צריך לענות לטלפון באמצע התור שלי - וממש ענה לשיחה של חמש-עשר דקות. לי זה לא הפריע בכלל כי אני הבנתי שזה כנראה מקרה דחוף וממש לא זלזול כלפי, יש כאלה שזה כנראה יפריע להן יותר.
תודה רבה רבה על חוות הדעת המקיפה ❤️❤️ ורק בריאותanonimit48
בהצלחה! בסופו של דבר, אם אצטרך חוות דעת נוספת - אני אחזורילדת יום הולדת
אליו. הוא מקצועי וקשוב, וזה מה שחשוב באמת (: למקרה שזה משפיע על ההחלטה שלך
המליצה לי דולה ותיקה שגם מיילדת בפנסיהחצילוש
על פרופסור רוני חן.. תגגלי עליו. בהצלחה יקרה!
אבדוק תודה אהובה ❤️ הכמו סכרת שלי צריכה רופא מומחה חחanonimit48
חחחח איזה קטע זה!חצילוש
בע"ה הכל טוב יקרה
אני מטופלת עכשיו אצל פרופסור סמואלובאנונימית בהו"ל
הריון שני שאני איתו.
מאוד מאוד מרוצה!
הוא בקשר איתי ממש כל כמה ימים (!!) בשביל לשמוע את התוצאות של הבדיקות סוכר.
הוא קשוב ודי ענייני אבל אני אוהבת ככה.
הוא ליווה אותי גם בהריון הקודם ובלידה עצמה והיה מאוד עדין ורגיש לצרכים שלי.
יכולה להבין למה הוא הרגיש קצת יהיר ל@ילדת יום הולדת. אבל בסה"כ באמת שהחוויה שלי איתו מעולה.
ואין ספק שהוא אחד הטובים בתחום במשך שנים כבר
בהצלחה יקרה
אני לא מנוסה במצבי סכרתבארץ אהבתי
אבל יש לי ניסיון טוב עם ד"ר פלוטקין בנושאים אחרים, ואני יודעת שבכללית ברמת אשכול הוא מקבל בעיקרון רק נשים עם סכרת הריון, אז הוא כן מומחה לתחום (בין שאר ההתמחויות שלו).
^^ ד"ר פלוטקיןרינת 29אחרונה
יש בהדסהטוווליי
ד"ר אביבית כהן. היא אחראית על כל תחום הסכרת במכבי.
אישה מקסימה ורופאה מבריקה.
אפשר להגיע אליה דרך מרפאות חוץ / שרפ
אישה מקסימה ורופאה מבריקה.
אפשר להגיע אליה דרך מרפאות חוץ / שרפ
פעוט בוכה כשבאים לקחת אותו מהמעוןמצפה להריון.
הקטן שלי רק השבוע חזר למסגרת אחרי סגר ארוך
כשבאתי לאסוף אותו הוא היה שמח וכשראה אותי התחיל לבכות, זה היה ממש מוזר, תמיד הוא שמח כשבאים לאסוף אותו
מה יכולה להיות הסיבה לבכי ?
כשבאתי לאסוף אותו הוא היה שמח וכשראה אותי התחיל לבכות, זה היה ממש מוזר, תמיד הוא שמח כשבאים לאסוף אותו
מה יכולה להיות הסיבה לבכי ?
שטוב לו איתך, ולכן הוא מפחד שתיעלמיאין לי הסבר
מתארת לעצמי שזה בכי של התרגשות לראות אותך, ורצון שתיקחי אותו ולא תשאירי אותו עוד...
לא חושבת שזה בכי מעצב...
אבל את אמא שלו ואת מזהה את סוגי הבכי שלו הכי טוב, אז ממה את חושבת שזה נובע? איזה בכי זה?
לא חושבת שזה בכי מעצב...
אבל את אמא שלו ואת מזהה את סוגי הבכי שלו הכי טוב, אז ממה את חושבת שזה נובע? איזה בכי זה?
כל תקופת ההסתגלות הזאת הילדים הפוכיםאמאשוני
אל תתרגשי, ים חיבוקים ואהבה, יעבור לו..
היה לי בתחילת שנה. עברבוקר אוראחרונה
אני הרגשתי שהיא מנסה, לא במודע לעשות עלי פוזות שלי אמא תראי כמה אני מסכנה ותקחי אותי מכאן