פורום הריון ולידה (עמוד 2193)

וזכיני לגדל- ברוך לוין
אבא מלך העולם- אברהם פריד
כתר מלוכה- ישי ריבו
לשוואקי בטוח יש שירים טובים, כרגע לא עולה לי משהו מתאים....
ובאופן כללי לכל הזמרים שמניתי יש כמה וכמה שירים טובים ומרגשים!
בשעה טובה ומוצלחת 🤗

עד מחר- אביתר בנאי

תהיי עם ראש פתוח וקשב לעצמך בלידה.
יכול מאוד להיות שלא תרצי שום שיר, שום רעש רקע.
יכול להיות שאפילו דיבור של בעלך יציק לך ויפריע לפעמים.
אז זה אחלה להכין, אבל לא להתעקש על זה...

כשאני באמצע ציר לא יכולה לשמוע כלום,
פעם אחת מיילדת שאלה אותי שאלה ואני כזה -ששששש!!! היה לא נעים אבל זה יצא לי לבד 😅

של התאומות הייתי עם זירוז ואפידורל שעות ארוכות ופתאום התחשק לי שירים, זה היה כ"כ מרגש ומרגיע

ויש כמה שירים שאני שומעת אותם היום פשוט כל התחושות מהלידה חוזרות אלי...

והשיר שבעלי לא הפסיק להשמיע לי בהריון... "לפעמים חלומות מתגשמים"

אמן על הילדים שלי
אמא אם הייתי

הנני בידך, וזכני לגדל - אברהם פריד
גם כי אלך בגיא צלמוות
בידו אפקיד רוחי (שיר שמצאתי פעם בפלייליסטים של ערוץ 7 ואין לי מושג מי שר אותו, אבל הוא מרגש אותי ומתאים מאוד ללידות בעיניי)

נקומה נא- ביני
פרדס רימונים- בוצר
תן לי את היום הזה
עקיבא על כל שיריו

פשוטים

אין חוקים, זה גם יכול להתקע או לסגת
לידה ראשונה?

בכל מקרה, תנסי להתקלח ולנוח. אם זה צירי דמה הם כנראה יעברו, ואם הם יתחזקו זה טוב לאגור כוחות

תהיי עם יד על הדופק.. יכול להיות שיתפתח ויכול להיות שיחלוף...

לא רוצה לבאס אבל בלידה השניה שלי היה לי לילה שהיו לי צירים חזקים ממש כל 10 דק', והצטופפו. נסענו לבי"ח... אחרי כל ציר הלכתי להתפנות, והגעתי עם פתיחה 2 ומחיקה של 70 אחוז. אמרו לי להסתובב, הלכתי איזה שעתיים וחצי בביח, פץתאום זה פשוט נגמר והפתיחה קטנה ל1 ס"מ..נשמע מוזר, מבטיחה שכך היה, וילדתי 5 ימים לאחר מכן..

לגב התחתון ולרגליים)
בהצלחה ושבת שלום🙂

לא שאלתי אותו על איזורים אחרים

גם אם יש אז היא כנראה בהריון צעיר ולכן לא סיפרה לאף אחד עדיין...

ואם כבר, יש עדויות של פגיעה מקורונה..

כאן בפורום , שלאף אחת אין בעיה להגיד שהיא בהריון ..

למרות שעקרונית הנסייניות היו אמורות לחכות תקופה אחרי החיסון.
לא בדקתי אם זה נכון.

או בקבוצת הביקורת, לא?

על קבוצת הניסוי והנשים באמת לא יודעות

אבל שוב, לא בדקתי בעצמי ולא מתחייבת שזה נכון.

גלולות נגד היריון כדי לא לקבל את החיסון בהיריון.

בנוגע לקורונה, המושמעות מפי אנשים שאינם בעלי הסמכה רפואית או מדעית בתחום האימונולוגיה?


הפוך זה גם קורה? הולכים להתייעץ עם רופאים, פיזיותרפיסטים, מומחים לרפואה משלימה - על שאלות הלכתיות?

הוא די חדש, אין לו ניסיון של שנים שאפשר להיות בטוחים

טבע הדברים בכל דבר חדש שיצא... 

ויש מספיק מאמרים ״לעמך״ שמסבירים בגדול את עיקרון הפעולה של החיסון, ובצורה הכי ברורה מובן שאין שום קשר למערכת הפוריות.




חיסון קורונה ופוריות
| שירותי בריאות כללית

צריך להסתכל על גוף השמועה ומה הביסוס שלה ופשוט לראות שזאת לגמרי טעות ואין לזה שום ביסוס!

כי לי אין כלים לבחון מהימנות של מחקר מדעי, גם אם אני אקרא אותו בעצמי.
לכן אני צריכה לסמוך על אנשי מקצוע שבחנו את המחקר, שיגידו לי אם לסמוך עליו.
על אימונולוגים אני סומכת, כי הם למדו מה שצריך כדי לבחון את המחקרים בתחום. על מישהו שלא סיים לימודי פיזיותרפיה אני לא סומכת, כי אין לו כלים לנתח מחקרים באימונולוגיה.

על מחקרים.. אז צריך פשוט להפריך את החשש

בין המנות.
מוסיפה את דעתי האישית שהקורונה הרבה יותר מסוכנת מהחיסון.

בהצלחה בהחלטות!!

איזה שבוע את?

(רופאה הזוייה)

חושבת ששמעתי את זה ממכון פוע"ה שהם מקור מוסמך מבחינתי. בהתחלה הייתה השארה, מקווה שאני מכירת בפרטים ובמושגים, שאחד מהחלבונים של החיסון דומים לחלבונים של השיליה ולכן החיסון יפגע בפוריות,השיליה, אבל! זה לא נכון! החלבונים לא דומים ולכן החיסון לא פוגע בפוריות! שוב, מקווה שדייקתי בפרטים אבל הרעיון הוא זה. אומנם החיסון לראשונה הוא יש, פשוט כי המחלה חדשה ולכן יכולות להיות גם לה השפעות לטווח ארוך שאנחנו עוד לא יודעים. הסוג של החיסון מוכר לחוקרים כבר כמה שנים(איפשהו שמעתי עשור) ויודעים שלרוב אין לו השפעות, לפחות כמו החיסונים שאנחנו כבר מקבלים.
לכן,
לדעתי לעשות חישוב סיכונים, מה עדיף, לחלות בקורונה- שלזה בטוח יש השלכות לטווח הקצר, שכבר יודעים עליהם ולפעמים זה גם כולל פגיעה בפוריות, ולטווח הארוך עוד לא יודעים כי לא עבר מספיק זמן לבדוק, או להתחסן, שלפי מה שיודעים היום אין השלכות לטווח הקצר וכנראה גם לא לארוך.
בבריאות לכולם!

בין המנות... בראשונה עדיין הנקתי ואז נכנסתי להריון וקיבלתי מנה שניה.

מצטרפת לאומרות כאן, גם לדעתי הקורונה הרבה יותר מסוכנת מהחיסון. להתחסן!!!

(יש הלכה שבמקרה של סכנה ודאית מול סכנה בספק אז מטפלים בסכנה הוודאית במקרה הזה קורונה וודאי מסוכנת לנשים בהריון והחיסון ספק)

שיגרום שעוד 10-20-30 שנים לא יהיו יותר ילדים. מדינת ישראל דווקא מחפשת להתפתח, וכל הקונספירציות שהעולם רוצה לדלל את האוכלוסיה זה לגמרי קונספירציות.

שטויות, אם כבר לחלות בקורונה יכול לעשות בעיות בפוריות.
כל הרופאים ממליצים להתחסן, אז כל הרופאים גורמים לנו להיות עקרות?? לא יהיה להם עבודה עוד כמה שנים..
שטויות במיץ.

היא נכנסה להריון בין 2 מנות החיסון ואפילו ראתה כבר דופק!!!

כדי לזרוע חששות מפני החיסון.

אין ספק שיש מחלות קשות פי כמה מקורונה, וסיכונים לעובר בהסתברות פי כמה יותר גבוהה מאשר נזק אפשרי מהחיסון לקורונה - ועדיין החשש מחיסון הקורונה נמצא בראש מצעד החרדות של נשים בגיל הפוריות.

אחד מכל 100 ילדים (והשכיחות הולכת וגדלה) יאובחן על הספקטרום האוטיסטי והוא מופיע בקרב בנים פי 4 לעומת בנות.

תסמונת דאון - השיעור הצפוי בלידה הוא אחד לכל 800–1000 לידות חיות.

האם זוגות חושבים פעמיים ושלוש לפני כניסה להריון בגלל הסיכונים היותר שכחים אלו?

פייזר נכנסו להריון (למרות שלפי החוזה שלהן היו אמורות למנוע)

סתם סתם, הייתי חייבת 🤭

ע"י מומחה

אמנם אף פעם לא עברתי את המשכורת אבל כל הזמן בתשיעי ניסיתי לבדוק האם אני מרגישה תנועות, ומה זה הכאבים המוזרים האלה וכו...
דבר ראשון, את בסוף, בעזרת ה' זה עניין של ימים ספורים עד שתהיי אחרי והכל יהיה בסדר בע"ה...
דבר שני אני אמרתי כל פעם כמה פרקי תהילים עד שנרגעתי...

ארוחה בשרית?
כל 3 שעות?

צהריים משהו בשרי עם פחמימה ליד.
ערב תלוי. לפעמים קורנפלקס לפעמים פיצה לפעמים סתם פיתה עם ממרח חלבי כלשהו. לפעמים פסטה חלבית.

בין לבין פירות ירקות ביגלה עוגיות שאני מכינה וכד.

אוכלת בעיקר בצהריים ובערב משהו חם. בערב זה לרוב חביתה/טוסט/לביבות גבינה
בבוקר זה בדרך כלל סלט ולחם כלשהו, בין לבין בעיקר פירות/פריכיות/לעיתים נדירות יותר חטיף או ביסקוויטים.

לא חושבת שצריך הרבה ארוחות חמות, אבל לא באמת מבינה בזה.

בגיל הזה אמורים לאכול כמו מבוגרים.
ארוחת בוקר, צהריים, וערב ובאמצע 2 ארוחות ביניים קטנות.

הארוחות המרכזיות אמורות לכלול את כל אבות המזון.

אצלנו התפריט הוא כזה:

בוקר - קורנפלקס עם חלב (מודה שלא מקפידה על כל אבות המזון כאן)
ארוחת ביניים - פרי
צהריים - מנה בשרית, תוספת, ירקות
ארוחת ביניים - פרי, כריך / קרקרים / פריכיות אורז
ארוחת ערב - ביצה כלשהי (חביתה, ביצה קשה וכו'), פחמימה (פסטה, פתיתים, לחם, אורז...), ירקות

נשמע המון.
אצלנו אוכלים כשקמים קצת פחמימות לא בריאות כמו ביסקוויטים.
ב8-9 לחם עם חביתה/ביצה קשה+גבינה+עגבניה, לפעמים טחינה.
מקבלות חטיף באמצע היום.
פרי או ירק.
ובסביבות 2 אוכלת ארוחה חמה.

אצלנו בוקר צהריים וערב

בין לבין 2 ארוחות קטנות של פרי חתוך / פריכית עם ממרח וכד'

שזה אומר שבדרך למעון היא מקבלת משהו קטן (לוקח לנו זמן להגיע.. בכל אופן זה עוגיה ככה שזה לא קריטי).
8:30 ארוחת בוקר מלאה במעון
11:30 ארוחת צהריים מלאה במעון
14:30 ביניים- פרי/חצי כריך וכו'
17:30 א. ערב קטנה לחם/ חביתה/דייסה, לא אוכלות הרבה כבר בשעה הזאת.

בסגר אני עושה לפי השעות של הגדולה ויוצא גם טוב, פשוט היא אןכלת יותר בכל ארוחה..

אצלי בגיל הזה הילד אוכל כשאנחנו אוכלים. בוקר צהריים וערב. אוכל את אותו אוכל שכולם אוכלים בבית. לא מכינה לו משהו מיוחד.
בוקר- קורנפלקס/ כריך. לפעמים גם ירק.( במעון כשאין קורונה)
צהריים- אוכל חם כלשהו.( בדרך כלל במעון כשאין קורונה)
ערב- ארוחה חמה בבית.
ביו לבין נותנת פרות/ בסקויט , אם הילד מבקש.

הייתה לי תחושה שצריך להפחית..
בארוחה חמה הכוונה שלי לפסטה, תפוחי אדמה, אורז.

עד היום היא הייתה אוכלת באופן הבא:
ארוחת בוקר-ביצים+ תפוחי אדמה או גבינה עם פירות
ארוחת צהריים בשעה 12:00-פסטה או אורז עם משהו בשרי
ארוחה בשעה 16:00-מרק או פסטה
ארוחה בשעה 19:00-לרוב משהו בסגנון פתיתים עם גבינה.

בין לבין היא אוהבת פירות או ביסקוויטים.

אני חושבת שנתחיל להוריד לה את הארוחה בשעה 16:00.

לא הייתי מורידה את הארוחה של ארבע לגמרי..
אלא באזור שלוש ומשהו מביאה פרי או ירקות חתוכים
ובערך בחמש כבר ארוחת ערב אצלנו..


אבל אם היא רעבה אוכלת אני לא רואה בזה בעיה...

ואז אולי תוריד קצת בכמות הפחמימות. לגבי הארוחה בארבע רוב הילדים רעבים כי מ12 עד הערב זה המון זמן. במעון נותנים בסביבות שלוש כריך עם ממרח בריא יחסית ופירות. אין כזה הבדל בין זה לבין מעט פסטה. ומרק זה סבבה. פשוט יותר השקעה מבחינתך. אז מה שנח לך.
מה עם השפה? התחילה לדבר?
❤️

הייתי נותנת לחם או פריכיות במקום תפוחי אדמה.
חביתה עם לחם. ירקות וגבינה לבנה או קוטג' זה מצוין. מידי פעם מכינה טוסטים או נותנת גבינה צהובה.

ואת הארוחה ב16 הייתי עושה יותר קלה.. חצי כריך, פרי, שייק, ביסקוויט, פריכיות עם ממרח
ואז ארוחת ערב בסביבות שש וחצי חמה..

הייתי מורידה גם כמויות של פחמימות ומקפידה שיהיה חלבון בכל ארוחה..

ואולי אפשר לתת פסטות מקמח מלא וירק בארוחות.

אולי תוסיפי ירקות, וממילא תוכלי להוריד קצת פחמימות.
את יכולה להוריד את הבין לבין...

אצלנו:
בוקר - לחם עם ממרח שקדים / אגוזים / טחינה ,קצת אח"כ ירקות
12 ארוחת ביניים של פירות או ירקות
2 ארוחת צהריים (פחמימה חלבון וירק)
4 פירות
7 ארוחת ערב (ירקות, ביצה, טחינה, לפעמים גבינה, לחם או מאפה אחר)

נסי לתת מרק עם ירקות וקצת פסטה בפנים

ב16.00 אפשר פרי או ירק

גם בבוקר כשקמה (אני נותנת פרי עם יוגורט)

אם את מורידה את הארוחה של 16 כדאי לאחר את הארוחה של 12 כי מ12 עד 19 זה הרבה זמן בלי אוכל

מתי אתן נתונות ארוחת ערב בגיל כזה (שנתיים או כמעט שנתיים)? ומתי שמות לישון?

עם שעועית ירוקה בתנור
פסטה ברוטב עם טונה
פיצה עם סלט
מרק עדשים כתומות עם גזר וקישוא ואורז
מרק אפונה
מרק כתום
פתיתים עם טונה
שקשוקה

ארוחת ערב בסביבות שש וחצי. אחרי זה אמבטיה. משכיבה לישון בסביבות שבע ועשרים אבל לוקח ללב זמן להרדם כי ישנה צהריים..

מגיל 9 חודש עד עשר...

18:15 ארוחת ערב בשעון חורף
בקיץ זה יותר 18:30 או 18:45

נכנסים בין שמונה לשמונה ורבע למיטות
(אפשר יותר מוקדם אצלי זה נגרר בגלל הגדולים..)

הכי גדולה נשארת עוד לקרוא בשקט במיטה

לפעמים לביבות גבינה/לחם מטוגן, לפעמים מרק אם יש.
תלוי מה אכלה בבוקר וכמה היא רעבה.
הולכת לישון עכשיו בסביבות 6:00-6:30

מתביישת לומר שאצלי היא הולכת לישון לא לפני 8... והיא לא ישנה צהריים 🤭 כן קמה קצת מאוחר בבוקר.
(מתחילת הסגר הנוכחי היא משתלבת באותו סדר יום של הגדולים, רק מתעוררת קצת יותר מאוחר)

ברור לי שכשיהיו לי עוד בעז"ה זה לא ממש יהיה ככה..
היא קמה כל יום בשעה אחרת, בדרך כלל בין 6-7 ובאה להתפנק במיטה שלנו איתי עוד קצת.
שנת יופי

פרט חשוב- ישנה רק קצת במהלך היום.
גם כשניסיתי לאחר את השינה בערב או להקדים יותר את השינה בבוקר. בצהריים קשה לה לישון הרבה אז היא משלימה את זה כנראה בלילה ב"ה.

אף פעם לא היה לי ילד שנרדם בשש.אם נרדמים בשמונה זה מצב טוב אצלי. ואם ישנים צהריים, גם שמונה לא יקרה.

ארוחת ערב ב5 ורבע, ב6 כבר נרדמות

בימים שאני רואה אחה"צ שהן מדי עייפות מקלחת לפני ארוחת ערב כי לפעמים נרדמות תוך כדי האוכל.

קמות ב6- אבל כולם קמים אצלי כך שזה מושלם מבחינתי.

את נשמעת כזו אמא מסורה

איזה כיף לבת שלך!!!!

 

לדעתי את ארוחת ה4 תמירי בפירות

ותתני ארוחת ערב מוקדם יותר.

כמו כן, כדאי לדעתי להפחית בפסטה ובפתיתים כי חוץ מלהשמין ולנפח אין בהם הרבה בריאות

עדיף להמיר אותם בפחמימות מלאות ומורכבות יותר.

ואם לא הולך בלי פסטה אז לנסות לפחות פסטה מכוסמין/קמח מלא

 

גם לי תאומות בנות שנתיים, לא אכלניות גדולות אבל אוכלות בזמנים של כל המשפחה- 3 ארוחות עיקריות, ובאזור 12 ו4 ארוחת ביניים של פירות.

בהצלחה רבה ומלא נחת!!!!

בבוקר כשקמים עוגיות או קורנפלקס עם חלב אחכ בסביבות 10 טוסט( משתי פרוסות לחם וגבינה צהובה באמצע) וסלט ירקות כלשהו..
צהרים בסביבות 1 אורז/פסטה/פירה/קוסקוס עם תוספת בשרית ליד( לפעמים טבעול בימים שאין זמן להכין) וירקות מבושלים
לםעמים זה תבשיל אחד שמכיל הכל נגיד מרק עוף עם ירקות וליד קוסקוס או קובה זה גם תבשיל אחד שמכיל הכל..
בין ארוחת צהרים לערב מנשנשים פירות חתוכים ועוגיות
ארוחת ערב בסביבות שש וחצי שבע אוכלים חביתה ולחם וסלט או לחם מטוגן וסלט לפעמים שקשוקה לפעמים בחורף אם מכינה לצהרים מרק ונשאר הם אוהבים גם בערב מהמרק מדי פעם פיצה או ציפס אבל זה לא כל יום..
גילוי נאות הקטנים בן שנתיים וארבע לא אוכלים ממש ירקות חיים אבל מבושלים כן אוכלים והגדולים מאוד אוהבים אז כל ארוחה יש ירקות.
וגם בין לבין לפעמים רוצים לכרסם מלפפון או גזר..
גבינות לצערי לא אוכלים חוץ מצהובה ובולגרית..

סיפור מרגש

לי אישית הכאבים בחזה היו בעיקר כשהתעוררתי במהלך הלילה.

וכאבים שדומין לכאבים מחזור יכולים לנבוע מהשינוי שעובר על הרחם, וזה ממש טבעי.

בשורות טובות

לא יכלתי לשכב על הבטן אבל כשתעוררתי זה נרגע קצת..
אם הכאב בבטן לא חד ולא מתמשך זה תקין? יש שעות שאין כאב ואז לכמה דקות יש קצת כאבים קלים מאוד כמו אלה שחווים שבוע לפני מחזןר.. ונעלם וחוזר חלילה

הכל תקין, תופעות הן לא מדד לשום דבר ולא הדרך לדעת שום דבר

בכל מקרה. אצלי התופעות באו והלכו.. לא היה לי סדר בזה

כי זה הכל בא והולך
פעם חזה ודועך וחוזר
כאבי בטן קלים באים והולכים נמשכים כמה שניות וחולפים
פתאום רעב מטורף פתאום חוסר תאבון וסלידה מאוכל בכללי
מה שיש כל הסמן זה עצבנוווותת@@@ אני עצבנית כל היום גם לכן זה היה?

ומתי זה עובר?

אבל עבר

לא היה אחרי החיסון הראשון
אחר כל שמעתי על עוד שכך היה להם
בשני היה רק רגישות בבטן בלי הקאות
הקאתי 7 פעמים בחצי יום

אמרו לי שלא הכרנח קשטר כי זה לא התחיל באופן מיידי אבל אין שום סיבה אורגנית אחרת לכך.. מעניין מה מחכה לי בחיסון השני טאטע...

תקחי את האפשרות של המחזור הכי קצר מההיסטוריה שלך. 34 ימים מוסת לוסת.
תסמני בלוח את התאריך הצפוי של הוסת הבאה.
מתאריך הוסת הבאה תלכי אחורה 16 ימים. (ביוץ מגיע 12-16 ימים לפני הוסת) - זה יהיה המועד הכי מוקדם הצפוי לביוץ הבא.

תקחי אחורה עוד 5 ימים. זה יהיה המועד לבדיקת הסטיק הראשונה. לבדוק בסביבות 14:00 בצהריים.
ואז יום אחרי יום, תשתדלי באותה שעה, אחרי 13:00, ורצוי סביב 14:00, לבצע את הבדיקות של המקלונים.
תסמני כל סטיק עם תאריך הבדיקה.

כשהפס הולך ומתכהה, הביוץ מתקרב.
אין מניעה לקיים יחסים כל יום - העיקר שתהיו ביחד החל מיומיים לפני הביוץ וגם ביום הביוץ - שזה למחרת השיא של האינדיקציה במקלונים.

תעקבי גם אחרי מרקם ההפרשות. יום יומיים לפני, נהיות מאוד רטובות ונמתחות.
יום לאחר הביוץ ההפרשות מייד משתנות לפחות רטובות.

כשאני סופרת זה כולל היום עצמו?
יצא מדם עד דם 34 יוצא בד' ניסן,
16 אחורה כשד' ניסן נחשב יום אחד או בלי להחשיב אותו?
ואח"כ כולל היום שהגענו להוריד 5 או בלעדיו?

תכלס לא יודעת כמה באמת אפשר לדעת לגמרי מדוייק, אבל שיהיה

להתחיל במעקבים עם הסטיק עוד יום מוקדם יותר אפילו.

לקחת בחשבון שהסיכויים להיקלט בחודש בו מנסים, לא גבוהים. ואז צריך לחזור על בדיקות המעקב לביוץ גם בחודש הבא... ולהיערך עם מלאי סטיקים.

בשורות טובות במהרה, ורק בריאות!

נשאר את אותם סיכויים כמו כל חודש רק שהפעם אפשר לדעת מה טווח הביוץ, לא?

ההמלצה להיות ביחד יום כן, יום לא כדי לכסות את הביוץ היא משתי סיבות ממה שאני מבינה.
סיבה אחת היא כי לא כולם מסוגלים כל יום, וסיבה שניה זה שאם הזרע לא איכותח זה עלול לפגוע באיכות הזרע.
אם מתאים לכם להיות ביחד כל יום, ואין סיבה כרכע לחשוש לבעייתיות בזרע- תהנו.
אם פחות מתאים לכם, אז יום כן- יום לא אמור לגמרי לכסות אתכם.
הזרע מחזיק מעמד בגוף כ-3 ימים.

אמרו שמי שהיה חולה בקורונה זה יכול לפגוע
באיכות הזרע, שמעתם על זה? זה אמיתי?

הבנתי שזה לטווח קצר, עניין של שבועות או חודשים בודדים ושזה כמו כל מחלת חום, משפיע על הזרע.. אפשר אולי להתייעץ עם רופא

אבל לא לטווח ארוך..
מישהי פה בפורום גם כתבה שהיא בכלל נכנסה להריון דווקא כשהיו חולים בקורונה

לשמוע שירים שממלאים אותך באנרגיות חדשות,
לקרוא כמה דקות ספר,
לראות סרטון מצחיק, פרק מסדרה שאוהבת,
מקלחת מרגיעה. מה שאת אוהבת.

אולי תשמעי קצת דרשות מצחיקות כמו הרב ליאור גלזר הרב מיכאל לסרי הרב אבנר קווס

או הרב מאיר שוורץ,אולי זה יביא לך מעט רוגע ושמחה,נהצלחה רבה לך.

להתנתק. פעם ביום לצאת להליכה ולאוורר את הראש, עוזר מאוד

מקווה ששלום לכולכם

ולפותחת היקרה. כ''כ קשה. אצלי לרוב לצערי זה מתפוצץ עליהם לרוב. לפעמים שוקולד או טלפון עוזרים קצת. להעלם זה לא ממש אופציה לרוב.

באמת נעלמתי. חזרתי לעבודה ונהיה עמוס בטירוף
מדי פעם קופצת לביקור, אבל לא עומדת בקצב
ראיתי שהגיעה לכאן רבנית פורים וכל מיני טרולים וטרלולים וחבל לי שאני מפסידה אבל פשוט אין זמןןן

עכשיו גשום אז להיסגר בחדר לבד לאיזו חצי שעה זה מעולה.

נרגעתי קצת ..
אחרי יום ממש קשה
כבר מסדרת בייביסטר לכל שבוע הבא .
מקווה שזה יעבור כבר, שיפתחו את המסגרות ולא אצטרך לתמרן בין כל כך הרבה ללא הצלחה ..
❤❤❤

ספורט
לבכות
לישון
מקלחת טובה
שירים בפול ווליום
ואם יש אפשרות שהבעל יחליף לזמן מסויים..
ובעיקר לשנן לעצמי שזו תקופה משוגעת, אבל זה לא לנצח ויום אחד זה יעבור...

התייעצתי עם רופא בכיר והוא ענה שכל הבדיקות טובות.
הרופאת נשים המליצה לי על גנומיטי כי להם יש את הבדיקה הכי רחבה שכוללת גם דברים נדירים וברחבה הבדיקה גם יותר רגישה ויותר מדוייקת לטענתם.
חוץ מזה שיס להם אחות נחמדה שמגיעה הביתה לקחת דם והיא די זמינה. התשובה הגיע מאוד מהר
בחברות אחרות שבררתי הם עובדים עם כל מני חברות חיצוניות

אני עשיתי ברור יסודי מאד הבדיקה הכי טובה היא של גנומיטי הבדיקה המורחבת היא גם הכי יקרה אבל התוצאות שלהם הכי הכי אמינות ששקיים בשוק המחיר הוא בסביבות ה5000 ש"ח בהצלחה

ויש מימון מהקופה ? מה זה המחיר הזה ...

וגם כדאי לבדוק בביטוחים הפרטיים יש גם החזר שווה

אני במאוחדת ..
שלא נדע ולא אצטרך את הבדיקה הזאת ...

אבל בטח בהיריון בגיל מסוים (מעל 35) בטח כדאי לעשות ...

ואיך אני יודעת לבחור מה ההרחבה של הבדיקה, הם מייעצים לי השקיפות? או שאני בוחרת?

 

להוציא עד 2000 שח מהסל הריון על הבדיקה.
הבדיקה לא בסל ולא מחליפה מי שפיר לא שמעתי שמיעצים לעשות אותה באופן כזה או אחר בעקבות בדיקות מסויימות
פשוט עניין שלך

כלומר הבדיקה תעלה לך בסביבות 3000 אחרי ההחזר אבל יכול להיות שמספיק לך את הבדיקה הפחות מורחבת תשאלי בחברה הם יסבירו לך ממש מה כוללת כל בדיקה הפחות מורחבת עולה 1000 שקל פחות

החברה הזו הכי טובה כי התוצאות של הכי אמינות ומדויקות שאלתי הרבה רופאים ועשיתי הרבה מחקר על זה וכולם אמרו רק חברת גנומיטי 

בהצלחה

שהיא ביררה ומצאה שהבדיקה עצמה עולה פחות מ1,000 שח

אבל יש הבדל מחירים מטורף בגלל שאת הולכת דרך חברות.

משהו כזה.

אם מעניין אותך אחפש.

אולי אם את גרה שם יעלה לך 1000

לא התעמקתי בזה יותר מדי, אבל היה נשמע שיש שם יותר מזה.

לא יודעת

והבעיה שאין לי זמן לעשות סקר. אני עם תוצאות שממש מחייבות בדיקת שפיר. אבל עוד לא בשבוע המתאים אז חושבת שאולי בשביל השקט אעשה גם וגם. למרות שתכלס מבינה שאם אעשה מי שפיר אולי זה מיותר לעשות את הבדיקת דם. בעיקר מתפללת שהקב"ה יעשה איתי חסד והכל תקין

 

אם עלה חשד למשהו מסויים וזה כלול בבדעקה הבסיסית יעלה לך משהו כמו 2000 לפני החזר

חייבים דרך חברה אז אולי היא כתבה שתיאורתית זה המחיר.
ראיתי שגם בארץ יש בדיקה כזו אבל משום מה לא היה דרך להשיג אותם

אבל שוב, לא התעמקתי

לא מעוניינת לפרט ברשותכן.
נחמד שהבדיקה קולעת במעל ל-99%, אבל זה גם אומר שיש כאלה שהבדיקה טועה אצלן. אצלי היא טעתה.
קחו את זה בחשבון. לא סתם זו בדיקה שנחשבת בדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית.

שהייתה בעיה והוא לא אבחן?
אשמח לדבר איתך בפרטי אם זה בסדר לך (את יכולה לפתוח ניק אחר אם לא תרצי משלך)

ובאיזה מחרומוזומים הנבדקים

או שזה מיותר/ חוזר על עצמו?

אני מחכה לייעוץ גנטי ועד אז אשמח לצבור כמה שיותר מידע מהשטח...

הבדיקה במי השפיר נותנת את המידע של הניפט אבחוני ולא סקר+הרבה מידע נוסף..

אלא אם יש חשד משמעותי לתסמונת דאון לפי שקיפות ואז לפעמים זה עוזר להרגע עד תזמון המי שפיר.

כמה ימים לפני שמתאפשר לי לעשות מי שפיר אז לא בטוחה שזה משנה כבר. 

המון תודה

למרות שטכנית בתוספת תשלום של 500 את יכולה לבקש בדיקה מהירה במי השפיר בדיוק לדברים שנבדקים בניפט, אז עדיף 

בהצלחה!

אותה משבוע 10

עברתי את זה. זה לא נורא בכלל, רק קצת מלחיץ
היום הפרוצדורה ממש בטוחה

אבל להבדיל מבדיקות סקר אחרות היא לא בדיקה סטטיסטית
היא בודקת את תאי השליה ולא את תאי העובר עצמם ויש מקרים נדירים שהשליה לא תואמת את תאי העובר או שהיה עובר נוסף ונעלם

היא בדיקה באמינות סטטיסטית.
אמנם מבוססת על DNA עוברי בדם האם ולא על סמנים ביוכימיים, אבל היא עדיין לא בדיקה אבחנתית.

בכל מקרה גם אם בניפט יש תוצאה לא בסדר צריך לעשות מי שפיר על מנת לוודא !!! כי שוב, זה לא וודאי בכלל!!

רק בגלל התוצאה הלא מדוייקת
אבל בפועל השיטה היא לא חישובית ולא סטטיסטית
היא אבחנתית אך לא מדוייקת ולכן לא נחשבת ולא מחליפה בדיקה אבחנתית

אני מחלקת בין בדיקות אבחנתיות (שנעשו באמצעות בדיקות פולשניות כמו סיסי שליה או מי שפיר) לבין בדיקות סקר שכוללות את הבדיקות הביוכיומיות וחישוב הסיכון כתוצאה מכך, וכן, גם בדיקת nipt נכללת בבדיקות *סקר*.
ואמנם הדרך היא יותר חישובית אבל עדין סטטיסטית. מה שאומר שיש לה טעויות. ולכן, היא כן סטטיסטית ולא אבחנתית.
כנסו לדף פייסבוק של הורים לתסמותק, יש שם כמה וכמה הורים צעירים שעשו nipt שהתקבל תקין...

בסופו של דבר המידע שמתקבל מכל החברות האלה הוא דיי דומה, נכון יש חברות שמוסיפות עוד 2-3 תסמונות בוודאות נמוכה משמעותית אבל הסיבה בגללה ניגשים לבדיקת NIPT היא כדי לזהות טריזומיות שכיחות (תסמונת דאון, תסמונת אדוארדס, טריזומיה 13, ובעיות בכרומוזומי המין) וזה קיים בכל הבדיקות שנעשות היום.

פער המחירים הוא מטורף!! אפילו שיש השתתפות מהקופה. 

אני רק אתן דוג'

מעבדת אינביטה- מתבצעת בארץ דרך פרופ שוחט הבדיקה עולה 1300 לעומת גנומיטי שעולה כמעט 5000.

לדעתי אין משמעות בבדיקת סקר להשקיע כ"כ הרבה כסף כשזה עדיין בגדר סקר והדברים החשובים נבדקים בצורה מייטבית בכל הבדיקות.

בהצלחה!

וההריון מאוד צעיר...
בדכ כמה ימים המחזור שלך?
ממליצה לעשות בטא בכמ...

כן כן, לא לא.
הכל מאת ה'.
הגיוני שזה הריון מאוד צעיר, והגיוני שזה לא...
מתפללת בשבילך❤️

אוף קודם כל חיבוק... יןאוו... קושי להכנס להריון, הפלה טבעית.. אווף 🙄 חיבוק אישה גיבןרה שאת!!!
אפשר לעשות בטא
רק שזה ממש מאכזב אם התשובה שלילית....
אני מאלה שמעדיפות לדחות את הבדיקת דם כי זה מאכזב אותי נורא אם לא.
שבת שלום נשמה אהובה 💓

חוסר הוודאות הזו.

הכל יכול להיות, ואם באמת זה עלול לרסק אותך אל תבני על זה

תעשי בטא אבל בלי לצפות

יכול להיות הכל, ביוץ מאוחר או חוסר איזון הורמונלי ...

שוב חיבוק

מזדהה איתך מאוד, היה לי קושי להיכנס וגם הפלה והציפיה הזו של כל חודש מחדש

אישית, לפעמים שחשבתי על רגישויות שאני מרגישה, זה לא בדיוק עבד, לפעמים זה משו פסיכולוגי לדעתי....

רק רוצה לומר שבהחלט יכול להיות סיכוי, מנסיון אישי שלי מעכשיו, עשיתי מלא בדיקות ביתיות בשלב מאוחר יותר מ 38 יום וגם בדיקת דם אחרי 40 יום (ולא שהביוץ היה מאוחר)והתוצאה היתה שלילית, וכבר הייתי בטוחה אין שום סיכוי. ורק מאוחר יותר שעשיתי שוב בדיקת דם הראה חיובי

לכן אומרת שסיכוי בטח שיש, כמובן לא בהכרח

מקווה בשבילך לטוב

 

 

בעז''ה בקרוב🙏❤️

ואם את נמצאת בסטרס כדאי לנסות לעשות דברים שיעזרו להרגע

חלש שוב

קודם כל אין בעיה לקיים יחסים גם קצת לפני הפס החזק. הכל בסדר.
חוץ מזה יכול להיות שעשית בדיקה עם שתן שיש בו הרבה מים ולכן יצא יותר בהיר

אבל הרופא אמר שאולי בגלל שהוא גומר הרבה הזרע כבר לא איכותי שצריך

ומשונה מאוד ההנחיה של הרופא נשים.
למה להגביל את היחסים רק שיהיה פס יפה?

לפי התמונה מעכשיו, ולפי הרצף הקודם - הביוץ יהיה מחר.
ולכן תהיו ביחד היום, וגם מחר.

במאוחדת יש מוקד נשים בטורים, אפשר לבוא ולעשות אולטרסאונד.

מוניטור עובד בחודשים כאלה אם אני רוצה ללכת לחדר אחיות בקופת חולים קרובה?

שם צריך לקחת פתק בשביל התור ולחכות. לפעמים מחכים הרבה ולפעמים בכלל לא מחכים.

לגבי המוניטור אין לי מושג.

בדכ לחדר אחיות אפשר להגיע בלי תור...
פשוט לוקחים כרטיס

וזה מקובל? אני לא יוצאת משוגעת מידי? 😁

אני די בטוחה שאפשר רק משבוע 24-25

אפשר ללכת

קחי טלפון תשאלי02

5387888

והכניסו אותי בין התורים...

תודה על החיבוק
צריכה תפילות שיהיה מאחוריי כבר (בוכה)

בעז''ה בקרוב הסיוט הזה כבר יהיה מאחורייך❤️

חיבוק גדול!!

רופאת משפחה נתנה הפניה למוקד שתהיה פתוחה לכל מקרה שלא יבוא..
אני רק לא יודעת אם זה היסטרי מצידי או שסביר שיהיו עדיין כאבים ודימום כזה..

לי נשמע סביר והגיוני עדיין
אם זה ירגיע אותך וודאי שללכת

ביממה האחרונה את מרגישה שמשהו בכאב/ בדימום התגבר?

אם כן לדעתי כדאי ללכת

מלווה בכאבים
לא מתגבר אבל לא פוחת ואני כבר יחסית הרבה זמן אחרי. ומטריד אותי שגם עשיתי חיסון ואין לי מושג אם גם מוסיף עם הדימומים הוגינאלים

יש לכם מחר בקופה רופא נשים טוב? אולי תנסי להתייעץ עם המוקד אחיות של הקופה?

והמון חומר שקראתי בעקבותיו...לרבות יצאתי למיון בגלל דימום אינטנסיבי יותר משעה ( אצלי השק לא עדיף והיה תקוע)...אם זה ממשיך לצאת כמו לידה זה מצוין שזה מתנקה בעצמו לרבות כרישים ממינים שונים ( תזכרי הגוף מנקה את עצמו לפעם המוצלחת הבאה). אם הדימומים רבים ורצופים באופן מחליש מאוד ברצף של שעה...אז זו סיבה ללכת. כדאי להתייעץ עם המוקד.

ולפותחת- חיבוק גדול

אצלי זה התחיל עם דימומים קטנים להמשיך לכאבים חזקים והפרשות שונות (בצבעים שונים🙈)..
אז יכול להיות שהגוף מתנקה,
אז תראי אם זה ממש מתחזק עדיף ללכת בשביל השקט תכלס לא נראלי שיש להם הרבה מה לעשות ...

לא יודעת מה לענות, רק חיבוק ענק❤

קשה כל כך
מאחלת שיעבור לך במהירות ובקלות
זה כאב לא פשוט
אובדן לכל דבר
אתפלל עלייך😘

אם צריכה תמיכה או כל דבר אחר מוזמנת לפרטי💗

לגבי הדימום- אם חריג ומשמעותי ומתגבר כדאי לך ללכת לבדוק או לפחות להתייעץ בטלפון עם רופא טוב

לי אחרי הגרידה אמרו שאם יש דימום חריג אחרי כמה זמן אז לחזור לבדוק
(עברתי לידה שקטה בשבוע 23 וגרידה לשאריות)

מה שלומך?

@זמני לשליש1

הייתי כל כך גמורה שהתקלחתי והלכתי לישון בערך ב9. לא רציתי ללכת בלילה והיום היה מי שיבוא איתי.
קמתי באמצע הלילה והדימום נעלם. עכשיו רק בניגוב.
5 שבועות שאנחנו אסורים עם 3 ימים באמצע בשמירה . סיוט שלא נגמר
אלך בכל מקרה לבדיקות דם בתחילת שבוע הבא ואם יהיה אפילו עוד דימום אחד חריג אצא ישר למוקד.. ממש צריכה תפילות שיסתדר כבר לבד. ושאהיה אחרי הסאגה הכואבת הזאת

מקפיצה לך

יש כאלה בגלל הפרנסה יש להם לחץ,יש כאלה בגלל הילדים,ויש בגלל השלום בית,

והסגר עוד הוסיף שמן למדורה, תעשי מעט פסק זמן עם כל מה שעובר,תתחילי כבר מיום 

רביעי מה שתוכלי אפילו קצת זה טוב,תקפאי מה שאת יכולה,את הילדים תשגלי כבר יום חמישי

לקלח לשבת, תטבלי בזמן ובשמחה אל תתני ליצר לחגוג על חשבונך,ברוך השם את בבית הבעל בבית

כולם בבית בריאים ושלמים, תסתכלי רק על הטוב, שוב יקרה לכולם לא קל, בהצלחה רבה רבה לך אמן.

באמת כולם בריאים, וזה מכניס לפרופורציה.
אבל אני לא אוהבת לבשל. גם אם זה לכבוד מצווה אן בשביל הילדים והבעל לשמח אותם. זה ממש עול בשבילי. אני עושה כי צריך. איך אני יכולה לטבול ככה בשמחה?
אני עובדת ביום רביעי, וזה יום שמתחפשים.
ויום חמישי יש לי בדיקה חשובה שאני נוסעת רחוק בשבילה, מחכה לה הרבה זמן.

זה נשמע כמו תירוצים, אבל האמת היא- שאני רואה כמה צעדים קדימה, ויודעת, שאם אני מעמיסה על עצמי יותר מדיי דברים שאפשר לוותר עליהם- אני קורסת....

פעם הייתי צריכה לטבול ועם כל הבאלגן, בעלי היה אצל הרב שלו, שתה ונרדם שם ולא חזר בזמן ולא הספקתי לטבול בסוף.. זה גרם להרבה בעיות בשלום בית. מציעה אולי לדחות מראש את הטבילה בהסכמה של שניכם, לאחר שיחה משותפת על הקשיים.
בהצלחה

את נשמעת אלופה וחרוצה ובסיטואציה באמת מאתגרת. למה שלא תוכלי לטבול אצל ההורים שלך?

אבל ה' ישמור, אמא שלי צריכה לדעת ה-כ-ל
ואם אני הייתי צריכה לטבול- אין מצב שלא הייתה יודעת...

ולפותחת- מאמי שלי, מי שלא תהיי.
את אלופה
את אמא למופת
ומפרנסת
ובטוחה שאת עושה את המערב שאת יכולה!!
תפתחי את זה מולו, תדברו, תסבירי לו את הסיטואציה, ואולי באמת תחשבו על פתרון אחר... ואולי תדחי טבילה? למרות שזה נראה לי מסובך...
בקיצור, חיבוק ❤

היא גם הטבילה אותי פעם אחת🤷‍♀️

ובמיוחד לאור הסגרים המתארכים והמקשים האלו שגומרים את כולנו.   וזה בסדר גם שבעלך מתבאס כי הוא רוצה משהו אחר. אנחנו לא תאומיים סיאמיים עם הבעלים שלנו ולכל אחד יש סף עומס משלו.

אז זה ממש בסדר. את יכולה לומר לו שאת ממש מבינה את הבעסה שלו, אבל את בעומס וצריכה ממש להיות במינימום של מה שאפשר ותשמחי אם הוא יצליח להבין אותך.

את צריכה להיות ברווחה נפשית ובשמחה. ואם בשביל זה את צריכה ארוחה אינטימית ביתית בלי אירוחים זה לגמרי מובן.

עכשיו בשביל להתחבר לבעלך עם הרצונות שלו, תנסו להבין מה נכון לשניכם בסיטואציה הנוכחית... 

האם לדחות יום טבילה בהסכמה של שניכם ואז תוכלו להתארח ולהתאוורר..?.

האם להישאר בבית ולהיות רק אתם כדי לא להיות בעומס ולחץ מאירוחים.?

האם לקנות את כל האוכל כדי שלא תטרחי...?

האם להישאר ולארח אבל בטוב ובשמחה גם עם כל העומס?

 

בהצלחה ממש ממש, מקווה שמה שתחליטו יעבור בטוב ובשמחה.

נשמע שאת עמוסה מאד ואין ספק שהסגר מוסיף לעומס הקיים וגורם להכל להיות יותר מורכב.

אם זה כל כך חשוב לבעלך יש דברים שהוא יכול לעשות כדי להוריד ממך או שזה בסוף יפול עלייך?

וזה לא תירוצים. גם אני צריכה פניות נפשית ופיזית לטבול. ככה אישה בנויה... אז חיבוק לחיזוק על מה שאת עוברת.
אם הבנתי נכון עוד לא עשית הפסק ואת אמורה לעשות היום. הכי פשוט נראה לי בהסכמה של שניכם זה פשוט לדחות ביום את ההפסק. למוצאי שבת. שבת חורף יותר קל לטבול גם אם מתארחים

מדהימה אחת.... יואו. גיבורה.
אימא לקטנטנים. צפופים. לימודים?! עבודה?! קניית דירה?! וואווו מי את יא מלכה??!!?!
אני מעריצה אותך!!!
נתחיל מזה!

אחותי ווואוווווווווו
מורידה
בפנייך
את
הכובע!!!
נקודה!!!!

וסגר... יואו סגר...
אנחנו בשנה מטורפת. מטורפת. מטורפת.
לתפעל בית. עם פיצים. וסגר. וקורונה. ועוד המזג אוויר הזה עכשיו החורפי שאי אפשר לצאת. אחותי את מלכההההה!! תרימי לעצמך!💓

ולטבול בפורים? סופר מאתגר.. נשמע לי מדהים (שערי רצון פתוחים... וואו.. מטורף) אבל ממש מאתגר!

אוקי, אז מפונקת. פחחח. ממש לא.
ממש ממש לא.
מלכה עולמית ומדהימה. ממש.
מה שכן
יש מצב שהאיש האלוף שלך
שאוהב אותך מאד ומעריץ אותך על כל הווואוו הזה, ואיתך ביחד במסע החיים העמוס- הו כמה עמוס-
יש מצב שהוא לא מספיק מודע לרמת הקריסה. יותר מזה, יש מצב שהוא לא מודע לכוחות הנפש שאת משקיעה באירוח ואולי בעוד דברים..
וזה הגיוני.
הכי אנושי בעולם.
יש לנו איזו מחשבה שתקועה להרבה מאיתנו ''אם הוא אוהב אותי הוא בטוח יודע ש... '' ולא, הוא לא בטוח יודע והרבה פעמים הוא בטוח לא יודע.. (:

ת'אמת אני לא יודעת אם צריך להסביר ממש בפירוט או פשוט לומר לו
אהוב
חיים שלי
יקר מאד
אין. מצב. לארח.
אין מצב!!!
אני ממש מבינה אותך שהיית רוצה פורים שווה ומקפיץ ומלא שמחה והייתי שמחה אם היה מתאפשר לנסןע. אבל לא מתאפשר (אלא אם כן אתם מעדיפים ביחד לדחות ליל טבילה שזה לא כזה להיט אבל אופציה, עפ'י דרך חייכם אם להתייעץ על זה עם רב או לא).
עכשיו בוא נחשוב ביחד איך אפשר לעשות משו משמעותי שטוב לך, ומשמח אותך
ומתאים לכוחות נפש שלנו כמשפחה.

אולי להתארח אצל חברים מהשכונה?
אולי להזמין מישהו שזה לא כוחות נפש בשבילך, נגיד חברים שלו רווקים שאוכלים בחדפ ואוכל פשוט?

פעם @באר מרים המדהימה כתבה פה משהו שממש הולך איתי. ''המלפפון יותר ירוק או יותר ארוך''? אני רוצה שיהיה יותר ירוק! אתה רוצה שיהיה יותר ארוך!
לא. גרוע.
אני ואתה רוצים שיהיה יותר ירוק וגם יותר ארוך.
זה אדיר. לא אני מולך ואתה מולי. אתה ואני ביחד- מול הבעיה!! אנחנו צוות, שרוצה שלי יהיה הכי טוב ולך יהיה הכי טוב, יאללה בואו נפתור יחד.
אבל לא במלחמה. האויב זה לא בן או בת הזוג אלא הבעיה שבאנו לפתור....

ממש בהצלחה 💓
בכללי ימים שאסורים זה ימים קצת מעצבנים לפעמים... נשימה עמוקה אהובה
בע'ה שה' יאיר לכם פיתרון טוב שרק יקדם ויאיר ןישמח את שניכם, מהממים שכמוכםםםם ✨

אני מפונקת אמיתית, ואם הייתי מוצאת את עצמי עם כמה קטנטנים מתחת 4 (קשה מאוד! אובייקטיבית!) ועוד אחרי סגר, מכינה לבד ארוחת חג - איש בעולם לא היה מעז להציע לי לארח... ואם כן - הייתי דורשת על זה תהילות ושבחים עד סוף כל הדורות
ברצינות, אני חושבת שאת צריכה להסביר לבעלך שאין דבר כזה להמציא קשיים. מה שקשה קשה. אף אחד לא אוהב שקשה לו. זה עניין סובייקטיבי. וכשמדברים על דברים שהם לא חובה, כמו אירוח, אז ברורררררר שמוותרים אם את מרגישה שקשה! מה השאלה בכלל. הלוואי שיילך לך הכול בקלות ובשמחה!

כי אני בחיים לא יוצאת לבד... וגם זו עיר ילדותי, כל מי שיפגוש בי בדרך יידע שאני עם הפנים לשם
. וגם אני תמיד מתאפרת. בקיצור- לא אופציה...

ואם אמא שלך תבין? אז מה?
היא גם עברה את זה ;)
בכוונה אומרת אמא שלך, כי מול חמותך זה טבעי שיהיה מביך יותר להיחשף, אבל אמא שלך?

גם אני לא ששה לשתף פרטים מחיי האישיים אבל להוריד לחץ מזה שאולי יגלו שאת הולכת לטבול /אתם אסורים/מותרים.
יש עניין לשמור את זה פרטי אבל עד למקום שבו זה מייצר מתחים ולחצים, מיותר.
זה כנראה לא ממש מטריד את כל העולם, ולפעמים תגלי שהם אפילו לא שמים לב

לגבי הנקודות שהעלת -
אין ספק שאת נורמלית ועמוסה מאוד! לארח זה לא כזה פשוט, לגדל ילדים צפופים זה ממש לא, ולעבוד ולתחזק בית בנוסף?

כאב לי לשמוע את התגובה של בעלך, בטוחה שהוא אוהב אותך ואכפת לו אבל נשמע שהוא ממש לא מבין מה עובר עליך. את משתפת אותו הרבה? מפרטת על התחושות שלך? בלי להאשים אותו כמובן. את מבקשת עזרה איפה שהוא יכול לתת? הוא שותף בגידול הילדים ותחזוק הבית?

אם אחת התשובות היא לא, קחי את זה בשתי הידיים ודברי איתו, בנחת, שוב ושוב. עד שיבין את המקום שלך ויתן את מה שהוא יכול ורוצה לתת כדי לשמח אותך

בהצלחה!

כל נשות היישוב טובלות וזה מה יש. גם אני כבר מאסתי במחבואים... ואם חמותי או אמא שלי תדע, אז היא תדע! יש לנו ילדים יש לי תחושה שהן כבר יודעות שאני טובלת מדי פעם... 

במצב רגיל לא הייתי משתפת בטבילה. אבל זה לא מצב רגיל. פורים בשישי, ארבעה ילדים, סגר וטבילה זה מטווורף!

לצורך העניין, כשטבלתי לפני החתונה אמא שלי גם הייתה צריכה לטבול. היא ממש התלבטה אם לבוא איתי למקווה ואחר כך לחזור לטבול בעצמה או פשוט להגיד לי.

בסוף היא אמרה לי, זה היה ממש בסדר. אולי קצת מביך, אבל לא קרה שום דבר והיה לה ככה הרבה יותר נוח

תודה ענקית לכן
הארתן את עייני, הצעתן רעיונות
ובעיקר, חיזקתן את רוחי.
תודה עצומה לכן, ה' ישלם לכן כגמולכן הטוב!


שבת שלום ופורים שמח שיהיה לנו..

את קודמותי ..
את אלופה וממש לא עצלנית את בעומס ומובן למה זה קשה לך.
אגב לפעמים מחשבתית יוצר קשה מאשר פיזית
גם אני אוהבת שיום טבילה פנוי לי מלחצים ועומסים עם הזמן למדתי שלא תמיד זה תלוי בי קרה כבר לא פעם ולא פעמים שהפתיעו אותי אורחים בערב טבילה והיה באמת מאתגר אבל איכשהו הצלחתי לשחרר בעיקר בראש שלי שבסדר נכון לא הכי נוח אבל נעשה מה שאפשר..
ולגבי להתארח או לארח אני אישית הייתי מעדיפה לספר לאמא ולומר לה שאני צריכה לטבול( ואני אחת שממש לא משתפת את אמא בדברים אישיים) או שתעשו פורים מצומצם לבד בבית אבל אם מרגיש לך שאורחים זה יותר מדי אז באמת לא כדאי להזמין..
ובעזרת ה בזכות המצווה הזו תיראו סיעתא דשמיא בהכל.
ודבר אחרון לגבי הרגשת הפגיעה לפעמים זה מוביל אותנו למחשבות לא טובות ונועל לנו את הרגש( לי לפחות זה גורם להרגיש מה לא חשוב לך שאטבול אתה לא רואה שקשה לי? אגב אולי גם לא קשה עם כל העומס ..)
אז ברור שזה לגיטימי שנפגעת אבל בטוחה שזה לא מכוונה רעה שלו ואם תצליחי להפריד רגע בין הפגיעה( מודה זה סופר קשה) תצליחי גם להגיע לפיתרון פרקטי בנוגע לטבילה
בהצלחה יקירה

והרבה פעמים גברים לא באמת מבינים את כמות העומס שיש עלינו
עד שאנחנו יולדות ולא נמצאות בבית 3 ימים ופתאום הם מבינים😆

אני טבלתי שנה שעברה בליל פורים. היה באמת ממש מאתגר אבל התגייסנו לזה שנינו וזה היה מיוחד מאוד!

והרווחנו את התינוקת הכייייי מושלמת בעולם. אבל הכיייייי!!! 😍

לא ממציאה קשיים ולא נעליים.

יום טבילה מבחינתי כמובן זה סיוט לכולם, באיחוד אם יוצא בשבת, ועוד יותר שבת פורים.

את כולך בלחץ להספיק לחזור לפני שכולם יחזרו מביה"כנ וישאלו לאן נעלמת, מצד שני מי ישמור לי על הילדה שזה בעיה בפני עצמה 

 

עצה שלי,

תעשי בבית, תעשו לכם חוויה מתקנת מהאשיו שיש לך על פורים, ואולי שנה הבאה בלי קשר לטבילה תרצי מעצמך להיות בבית מרוב שתהני.

 

יום טבילה לא מתאים להיות בבית אחר(דעה לי)

זה לא נח

לא תמיד יש לך חדר נעול, לא תמיד הילדים יכולים להיות בחדר אחר, וחוץ מיזה פחות נעים להיות ביחד בבית אחר.

חיבוק יקרה זה ככ מאתגר לטבול בשבת.

כל פעם שזה קורה לי אני מביעה רננה...

בהצלחה!!

את גיבורה ולביאה על כל מה שאת צולחת, גם את זה תיצלחי!

הלוואי.

חיבוק לך.
רק מלהיות אמא מגיעה לך מדליה. אז ללמוד, לתחזק בית, לעבוד מחוץ לבית ולסייע בפרנסה- זה באמת מעל ומעבר. אבל ימי גורסת שבעל, מושלם ככל שיהיה, אף פעם לא יבין את אשתו באמת. לא קראתי תגובות אז מניחה שהרוב המוחלט פה הבינו אותך והזדהו איתך, מוסיפה את הבנתי והזדהותי ועוד חיבוק אחד. בהצלחה🙂❤️

מה בעצם, המטרה של הטבילה וכל תהליך הטהרה?

התהליך הזה לא פשוט לשני בני הזוג.

איך שאני למדתי להסתכל על זה במהלך השנים,

שבעצם במשך שבעה ימים האישה קשובה לגוף שלה.

בהתבוננות פנימה (מתבטא בבדיקות ובספירה, אבל זה קודם כל לזכור לבצע אותן, להכניס לסדר יום, להתרכז בתהליך שנקרא "להיטהר")

השיא הוא בהכנות לטבילה-

שטיפה ועיון יסודיים.

רק מהמקום הנקי והמבורר הזה מגיעים לחיבור.

 

בסיטואציה שאת מתארת,

הלחץ, החג, העומס לוקחים ממך את הריכוז הזה.

טבילה, אם רק אפשר, זה לא משהו שעושים עליו "וי"-טוב יופי סימתי את הסיפור להפעם...

 

המקום הזה הוא כל כך יסודי בבריאות הנפשית של זוג

בשלום הבית

בלשים את הרווחה האישית והנפשית של האישה במקום הראשון (!!) בימים האלה

להתאמץ על זה

כדי שהיא תבוא לבעלה שמחה ומחוברת לעצמה

והוא ישמח

והם יהיו זוג שמח.

 

עכשיו, אני לא יודעת האם כדאי לדחות טבילה,

אבל בהחלט יש לך כאן הזדמנות לשבת עם בעלך לשיחה על

איך אנחנו רואים את כל התהליך הזה, שאני עוברת כל חודש?

איזה חלק אתה לוקח, איזה אני,

כדי שהתהליך יהיה משמעותי לשלווה הנפשית שלי

ישמח אותי

ולא רק יתבצע פרקטית ("הספקתי לטבול. יופי").

 

לדעתי פורים והסגרים רק הציפו משהו שצריך תמיד להיות נושא לשיחה ומחשבה.

זה לא פיל ממשהו קטן- זה לב הבית.

 

ולפחות אצל רוב מי שאני מכירה- לנשים יש רתיעה מהחג, ואצל גברים זה ה-חג. (ברור שיש גם הפוך, אבל זה הכיוון הכללי.)

אני חושבת שהתגובה שלו כזאת כי כל התנאים האלה פשוט 'מכבים' לו את החג. והוא מתוסכל שאת לכאורה לא אפשרת לו יותר.
את הצד שלך אני כמובן מבינה, גם אני עם אעשיו סביב פורים, אבל האמת שדווקא הפורים שחגגנו בבית עזר לי להתחבר. הלוואי וגם אצלך.
בכל אופן, אני חושבת שאם תבואי אליו מתוך הבנה שגם לו כואב, מהכיווןהשני, ותביני שזה לא הפגיעה בל, זה התסכול שלו, אז אולי תצליחי להבהיר לו גם את הכיוון שלך. לא חזיתית..

אם כן, לרוב זה ככה..
מקווה בשבילך שלא יהיו לך סיבות ללכת לפני שבוע 12

זה מלחיץ אבל זה אומר שהכל יהיה תקין.
אני גם נלחצתי מזה שזה זמן ארוך אז הקב"ה סידר לי דימום שגרר בעקבותיו תמיכה הורמונלית וביקור כל שבוע אצל הרופא..
אמנם הרווחתי שקט נפשי שהכל בסדר ותמונות של העובר מכל אולנטרסאונד שממש ראו את ההתפתחות שלו מגוש לא ברור למשהו עם קצת יותר צורה, אבל עדיין זו הייתה תקופה לא נעימה..

אז כן, זה מלחיץ אבל תתפללי שלא תצטרכי לראות את הרופא באמצע

ראו דופק ב"ה, פשוט זוכרת מההריונות הקודמים שתמיד אמרו לי לחזור עוד שלושה שבועות לראות שהכל תקין. ביידים מלאות לכולנו

בין הדופק לבין השקיפות.
זה מה שאני עשיתי, בכל אופו.