גורם לבעיות בספיגת הברזל
מצטרפת לחגיגה בעיות גדילה- בעיקר אצל ילדים/תינוקות
וכשהמערכת החיסונית נחלשת הוירוסים פשוט נדבקים בקלות
שמעתי כבר על כמה מקרים שזיהו מונו וצליאק
וכל התסמינים שתארת הקפיצו לי את החשד...
מקווה בעז"ה שלא תזדקקו לבדיקות נוספות
שהחמודונת תחלים במהרה ותגדל ותפרח לתפארת המשפחה בקלות, בבריאות ובשמחה
אני ביוא"ב 7, מרגישה שכל רגע אני עומדת לקבל מחזור
המון הפרשות, התחתונית כל הזמן לחה
כאבי בטן קלים כאלה
זהה עובר מתישהו.....? לא נעים לי ולא נוח לי עם עצמי בכלל
בכל מקרה, מישהי יודעת אם הגיוני להרגיש שכל שניה המחזור מגיע?
השקט הזה
שלום. מרגישה צורך לפרוק....
מחכה הרבה זמן להיריון ראשון. מנסים כמה חו', אבל רוצה כבר המון זמן ומסיבה מסויימת לא יכלנו ממש לנסות לפני..
אני יותר משנה בלי אמצעי מניעה. מה שאומר כל חודש מקווה..
עכשיו, אני לגמרי מאמינה שזה יבוא. באמת.
אבל מרגישה שכרגע הקושי שלי הוא בעיקר להמשיך את 'הסבב' של שמירת נידה.
שוב לקבל, לספר לבעלי (לנסות בקלילות לא להכביד עליו בצער שלי..) שוב ריחוק פיזי, שוב בדיקות, שוב המקווה השנוא עלי כ'כ..
מרגישה שהיה לי יותר קל אם הייתי 'רק' מקבלת ויודעת שעכשיו צריך לחכות שבועיים עד שננסה שוב, ולא שוב להיות אסורים וכ'ו.
אני יודעת שזאת מצווה חשובה. אבל לא מתחברת אליה בכלל.. אולי בהמשך החיים שיהיו הריונות ולידות ארגיש יותר צורך בזה, אבל מבחינתי כרגע מרגישה שהלוואי שיכלתי לא לשמור את זה עכשיו...
ברור שאין מה לעשות, ולא שומרים מצווה רק כי קל, אבל באמת זה סיוט לי. מרגישה שאני כבר ממש 'מבלה' במקווה יותר מידי. (נשואה כמה שנים..)
תהיו עדינות איתי, באמת נושא שלא קל לי איתו. אני פשוט לא יודעת מאיפה למצוא את הכוחות להמשיך ולשמור את זה כל חודש..
תודה.
הייתי ממליצה לך לקרוא יותר על הנושא ולשמוע דרשות על הנושא,
ככה שתדעי איזה דבר גדול זה לשמור טהרת המשפחה,השכר הוא
אדיר בשמיים,וכל הברכות מתברך הבעל כששומרים נידה,בהצלחה
רבה רבה יקרה.
אבל כרגע זה לא מדבר אלי. במיוחד שזה כל חודש.. ממש נמאס לי.
על הנושא ובעזרת השם בקרוב ממש נשמח אתך שהכל בסדר.
נשואה כבר 2 עשורים,ולא מחבבת את זה בכלל.
אין לי איך לנחם אותך,או לעזור לך.
זו מצווה ממש קשה
בהצלחה
מעבר לכל הדרך, והמסע, ושאולי פעם עוד תאהבי ותתחברי, ותעריכי את המצווה המיוחדת הזו-
כרגע- קשה.
מותר להקל על עצמך, לא "להתנגש" עם עצמך.
איך?
בדברים, לכאורה, טיפשיים ולא קשורים.
קשה לך להתחבר? תניחי עכשיו בצד את טעמי המצווה והלימוד.
תעשי מה שצריך - ותפנקי את עצמך, בפשטות.
למשל:
תאכלי שוקולד אחרי כל בדיקה.
תקני קרם גוף יקר ועם ריח טוב למרוח במקווה אחרי הטבילה
(או שמפו שווה להכנות).
את יכולה לקנות לעצמך בגד או כיסוי ראש חדש כל פעם שאת הולכת למקווה.
לשמוע מוזיקה שאת אוהבת בזמן ההכנות.
ללכת לקוסמטיקאית לפדיקור (אחרי הסגר...) במקום להוריד בעצמך עור יבש
וכו' וכו'
או כל דבר אחר שעושה לך טוב.
ולהגיד לעצמך "ככה אני שמחה במצווה".
ולפרגן לעצמך!
"לא קל לי בכלל ובכל זאת אני מקיימת. אני אלופה!!"
אתן ממש חמודות. באמת. תודה על התגובות המזדהות והמכילות. זה באמת מקל שאני לא לבד בעניין הזה. דווקא התגובות האלה הכי עודדו אותי
יכולה לאמר משהו שקצת עוזר לי כרגע בנושא, וזה להתייחס לכל 'המטלות' במצווה בצורה די טכנית. לא לערב את הרגשות כי יהיה לי קשה. כן לתת לעצמי לבכות ברגע שאני מקבלת, אבל אח'כ אני מנסה פשוט להמשיך ביומיום, ולא להיכנס רגשית לכל העניין. להמשיך הלאה. (ובעניין ההיריון, ברגע שאני יודעת שעשינו את המאמץ שלנו, ולא הכל תלוי בנו, אני משחררת וזה יותר קל).
דבר נוסף, חשוב לי לאמר בעניין המקווה, שאם למישהי יש קושי בעניין המקווה וזה משהו שאפשר לפתור, (למשל לנסות להגיע תמיד מוכנה ואז לא צריך להתעכב במקווה, או לעבור למקווה אחר אם לא אוהבים את הנוכחי וכ'ו) זה ממש חשוב. אני באופן אישי מנסה לברר משהו בעניין המקווה, ואם זה יקרה אני יודעת שזה יקל עלי.
שוב כתבתי ארוך
תודה!!
במצווה הזו
זה מקווה פרטית בבית
זה בעיקר מה שקשה לי, עצם הסיטואציה של המקווה..
הייתי ממליצה אם את אוכלת מוצרי חלב לנסות לעבור לתחליפים לכמה ימים , תוך 3-4 ימים ראינו שיפור מטורף ושבוע אחרי הפסיק לחלוטין -קצת באסה לוותר אבל כ"כ שווה את זה.
אני מהשבוע שלאחר הלידה נמנעתי מאוד מכל מה שהיה ידוע כביכול בכל המסורות של הסבתות כמו כרוב ודומיו ועוד רשימה ארוכה מאוד, כל מה שגורם לבעיות עיכול אצל מבוגרים וכו' ולמרות זאת היא סבלה, אחרי שקראתי הבנתי שזה לא הכי מבוסס ומה שהאם אוכלת לא מגיע ישירות לחלב אבל לקטוז מפרה כן עשוי להשפיע .
לא כל התינוקות רגישים ללקטוז אבל בערך בגיל של התינוק שלך ניסיתי להפסיק לכמה ימים והיא נהייתה הרבה יותר נינוחה.
לא מבטיחה שזה יעזור אבל בהחלט שווה את הניסיון
אם זה לא יעזור שווה בכל זאת לנסות את כל פעם להוריד מרכיב אחד או סוג מסוים מהרשימות שנפוצות ברשת..
בהצלחה!
בדיקה רגילה (לא האלו של הליפני האיחור) של "בדיקה כנה" זיהתה לי הריון כבר 10 ימים אחרי הביוץ.
אני לא יודעת מה קורה איתי מרגישה שחזרתי לשליש ראשון מאתמול בחילות מטורפות לא מצליחה להכניס שום דבר לפה וחלשה בטירוף יש לי עכשיו שעה וחצי להכין שבת אחרי שכל הבוקר אני מנסה להתאושש וזה לא הולך, אין אין מצב להכנס למטבח בטח לא להכין את כל הבשרי והכמויות האלה, מה עושים???
הייתי נוסעת להורים אבל הנסיעה רק תעשה יותר גרוע....
זה התחיל ממשהו רגשי ,משהו שהזכיר לי את תחילת ההריון וקורה לי שזה מחזיר הכל אחורה הפעם לא מצליחה להתאושש פשוט הזוי
בינתיים ה' ריחם עלי והעידודים שלכם אפשרו לי להעמיד סיר מרק ואורז מקווה שאצליח עוד משהו
ישלי שתי קטנים בן 4 ו2
ולגיסתי יש ברית בשבוע הבא..ילד 5 שלה! אני יודעת שלא צריך להיות לי קשה ומה ? ישלי שתי ילדים מהממים! אבל עדיין זה כואב כי אני גם מחכה לישועה משלי!
כבר מזמן..
ולא הולך לנו
וכל המשפחה שלהם יהיו וכולם עם משפחות ברוכות ילדים ובטוח ינעצו בי עיינים
סתם פרקתי
מי יודע איזה נשמה קדושה דווקא את צריכה להביא,
בעזרת השם בקרוב ממש אמן.
(מבחינתי זה היה סוג של פיצוי...)תודה נשמה אמן ואמן
מחכה להריוןמשמח לשמוע
אבל תמיד רוצים עוד ועוד לא יעזור כלום
ואני לא משווה בינינו היא הרבה יותר גדולה ממני ואני אוהבת את הילדים שלה מאוד מאוד
פשוט אני גם רוצה ולדעתי זה טבעי יש לי שתיים מדהימים ואני רוצה עוד
תודה אהובה אני באמת יבוא בגישה של שמחה לברית
אני באמת שמחה בשבילם מאוד
התינוק הזה גם נולד אחרי 3 שנים של ציפייה
אני גם יזכה בעזרת השם
תמיד צריכה לשנן את זה
אני תמיד אומרת לעצמי אני לא בתחרות עם אף אחד
את מהממת צריך ללמוד ממך באמת ! זה נשמע לא קל
כל הכבוד לך!!! שנזכה ליישם
הבנתי שזה יהיה מצומצם זאת אומרת רק אחים וגיסים והורים
ולכל אחת יש 4-5 ילדים אז זה אומר שכנראה יהיו הרבה
אני גם חושבת שכל הזמן הזה שזה לא קרה יש לזה סיבות מלמעלה כמה שזה קשה צריך להאמין שבורא עולם עושה הכל לפי בריאות הנפש ובגוף שלי
חיזקת אותי תודה לך
אמהלה) אולי תתקשרי למרפאה שלך מחר לברר? יכול להיות שפשוט לא הספיקו \שכחו להזין את התוצאות.
או שיש עומס כרגע במעבדות
אולי תתקשרי למרפאה שלך מחר לברר? יכול להיות שפשוט לא הספיקו \שכחו להזין את התוצאות.
או שיש עומס כרגע במעבדות
לעשות לעצמך סדר אילו מעונות רלוונטים מבחינת המיקום וכו'...
ואז לחפש כל מכרה , שכנה וכו'...
שאת יכולה לשאול עם ילדים בגילאים הקטנים +- (יוכלים גם קצת יותר גדולים שהיו להם ילדים במעונות)
ופשוט לברר אם הם היו שם ואם לא אולי הם מכירים מעון X
מה הם חושבים על המעון
איך המטפלות?
איך התזונה?
איך הגישה של ההנלה עיסקית / שליחותית?
מה החוויה מהמעון ?
וכו'....
(מטפלת זה הדבר הכי חשוב אבל אין לך בד"כ איך לוודא איזו מטפלת תהיה שנה הבאה במעון בדיוק בשכבה של הילד שלך, לכן במצב הזה צריך להבין מה הרוח של המעון והמטפלות מה החוויה של רוב ההרוים באותו מעון)
בהצלחה!
