פורום הריון ולידה (עמוד 2235)

נראה לי שזו כזו בעיה

אין שום קשר.
כל מקום עבודה נורמלי ייקח בחשבון שאת אישה בשלבי הפוריות..
במיוחד אם את נשואה.
ויש גם מקומות שממש שואלים על זה

מה הכוונה.?

נשים עובדות במהלך הריון ולאחר הלידה... זה לא קשור

את לא באמת יודעת מתי יגיע ההריון. אז תתקעי בעבודה של טוב לך בה? זה לא שאת כבר בהריון, את מנסה.
גם לי היתה התלבטות כזו , החלטתי לבטוח בה' שיהיה בסדר ושהוא יסדר את הענינים בצורה הכי טובה.
ובאמת התקבלתי לעבודה שמאוד רציתי ובאותו יום שהתקשרו אלי מהעבודה , גיליתי שאני בהריון.
והייתי אמורה להתחיל לעבוד רק 3 חודשים אחר כך.
כשהתחלתי לעבוד, מאוד חששתי מהרגע שבו אצטרך לספר, ורואים עלי את ההריון די מהר. רק שלא הכירו אותי שם, אז חשבו שאני סתם שמנה.
וב"ה, המנהל קיבל את זה ממש יפה .

תמיד נמצאת במצב שהיא יכולה להיות בהריון ולידה .

את צריכה לעבוד ולהתפרנס
ולעבוד במקום שטוב לך
בעז"ה ההריון יגיע בזמן המתאים אבל אין לך שליטה מתי
לכן אין טעם לדחות את חיפוש העבודה
בהצלחה!

בהצלחה שתהיה במקום החדש

שמחה שאני מנסה לעשות את המעשה הנכון

וסיפרתי על ההריון לאחר כמה שבועות
המנהלת בעצמה אמרה אחרי שחשה בחוסר נעימות שלי(באמת שאין מה) ששמחה לשמוע ושלוקחת בחשבון שמקבלת אישה בשנות הפוריות לעבודה זה חלק מהעניין

ובנוסף ההבהרה שמשפחה זה קודם לכל🙂

נכנסתי להיריון 4 חודשים אחרי שהתחלתי מקום עבודה חדש

הי,

פתחתי ניק במיוחד כי בדיוק עכשיו סגרתי עבודה חדשה בשבוע 9. (כשאתחיל אהיה בשבוע 13)

אני כבר תקופה הרגשתי מיצוי בעבודה וחיפשתי ואז הגיעה פתאום הצעה טובה והתקבלתי,

רק מה? יום אחרי שהתקבלתי גיליתי שאני בהריון...

ממש ממש התלבטתי מה לעשות, גם בקטע המוסרי,

אבל אותי יותר הטריד עניין הזכויות של אחרי הלידה. אישה שיש לה ותק של פחות משנה במקום עבודה, יכולה לקחת חל"ד של 15 שבועות בתשלום ועוד שבוע על כל חודש ותק לא בתשלום.

המשמעות שתכננתי חל"ד של חצי שנה ובמקום זה צריכה לקצר ל21 שבועות (כי יהיה לי ותק של חצי שנה בלידה)

בנוסף, כל העניין של הפיטורים וכאלו, יותר קל למעסיק לפטר ולהוכיח שזה לא קשור להריון מאשר אם יש ותק יותר גדול.

בקיצור, אחרי התלבטויות רבות ומכיוון שהחצי שנה חשובה לי, החלטתי להודיע לחברה שאני רוצה לסגור איתם על קיום ההריון, הבנתי שאולי זה לא פופולרי לספר בכזה שלב מוקדם, אבל זה באמת היה שיקול אם לסגור איתם או לא..

לשמחתי אחרי שסיפרתי להם, היא ממש פרגנה לי ואמרה לי שאין בעיה שאקח חצי שנה חל"ד, אז מקווה שבאמת יצא לטובה.

וחייבת להגיד שממש נרגעתי אחרי השיחה איתם, הרגשתי הרבה יותר ישרה לקבל ככה את העבודה שהם כבר יודעים.

אגב, יש עוד בונוס בכל העניין - שאני מסתכלת על זה כחלון הזדמנויות נדיר שאני יכולה "לבדוק" אותם במשך חצי שנה, ואם לא יהיה לי טוב, בעז"ה בחל"ד יהיה לי מספיק זמן לחפש עבודה אחרת, כשאקבל "שכר" מהמדינה..

 

וגם קרה לי. בראיון לא הייתי בהריון (כבר רציתי בהחלט להיות) וכשהתחלתי כן. זה לגמרי בסדר. אין שום דרך לדעת כמה זמן ייקח להריון להגיע. זה לא כמו מצב של תחילת הריון שאז למרות שלא חובה לדעתי צעד בונה אמון זה כן לספר. אישית סיפרתי למנהלת יחסית מוקדם (לא על ההתחלה) טלפני שחייבים בחוק כי הרגיש לי יותר נכון לסיטואציה. אבל זה גם לא חובה. בהצלחה!

אבל אין ברירה אלא לנשום עמוק, לנסות לשמור על מה שיותר פשוט וזהו.

בהצלחה ממש!

אבל בעלי סידר הכל עכשיו

ההפסקות שהוא עושה הוא יקדיש לבית.
לא את כולן, אחת.
כי הבית של שניכם.

בספינה הזאת יחד
חיבוק ובתקווה לימים פחות מטורפים

❤️❤️

כואב לי הראש אוף

אני גם מרגישה שהסגר הזה הביא אותנו לקצה.

ותחילת הריון

למשל רק מטבח, מחר רק כביסות,וכן הלאה אל תפלי ברוחך ובטח ובטח

לא לריב עם הבעל,גם ככה קשה לך ולא מסתדר,תעשי את כל המאמצים

שיהיה שלום ביניכם,בהצלחה רבה רבה אמן.

פשוט הכל כולל כביסות קיפולים וכלים
❤️

מנקה פעם בשבועיים בימי שישי תשנה לך את החיים

אולי היונקת לוקחת את מירב האוכל, ולכן פחות מגיע לתינוק?
הרי גם החלב וגם העובר לוקחים ממך מזון, אז אם את אוכלת אותו הדבר הגיוני שהתינוק מקבל קצת פחות ולא מלא...
(לא בטוח שחסר, אבל פשוט פחות מתינוק שאמא שלו לא מניקה)

ובסוף האמא.

ולכן מי שיחסר לו ראשון זה לאמא. וטת זה יגלו לפני שייחסר לשאר.

והעוברונצ'יק גדל יפה יפה בהתחלה

אני הנקתי עד חודש רביעי בערך והעובר כרגע גדול בשבועיים לפחות מהתאריך ווסת אחרונה וגם במשקל כבר לא קטן בכלל..

לכן שאלתי פה...
ב"ה שהכל תקין והעובר בריא ומושלם!

את הביוץ המאוחר כי חוץ מזה אין לזה שום השפעה על גודל העובר

לי היה עובר קטן והנקתי בהריון.
אבל גם בהריון הראשון היה עובר קטן.

בהיריון השני הנקתי עד חודש חמישי והבן שלי נולד קרוב ל4 קילו😅

וגם לא הבנתי מה כל כך משנה.. זה כבר היה- והמצב עכשיו זה שהעובר קצת קטן אז מה הוא רוצה? אלא אם כן את עדיין מניקה והוא רצה שתפסיקי, אבל לפי מה שהבנתי זה לא המצב...

אם גם הגדולה הייתה קטנה יחסית בכלל לא הייתי דואגת

הוא לא נלחץ מזה בכלל, סתם ציין עובדה פשוט היה נשמע לי הזוי,
שמעתי על מיליוני דברים/ממצאים/סיטואציות שיכולות לגרום לכל מיני דברים, בחיים לא שמעתי על כזה דבר...

הכי גדול אצלנו נולד בהריון שהנקתי בכולו ואחריו..

ככה הגנים שלנו
פשוט היה נשמע לי מוזר שיש קשר, אז תהיתי לעצמי אם עוד נתקלו בזה... כי אני לא באמת חושבת שזה קשור,
אבל ב"ה הכל תקין והכל טוב והעוברים שלי קטנים, אין מה לעשות.

אז עניין אותי אם יש נשים שנתקלו במידע על זה.
ב"ה לא דואגת בכלל, יש לי עוברון קטן ומתוק שמתפתח בצורה מדהימה, פלא מטורף.

כמה זה קטנים?
כמה נולדה הגדולה שלך?

נולדה 2.7 בערך..
במשקל בסדר ב"ה אבל לא גדולים.
לא חושבת שאי פעם אלד תינוק במשקל 3.5-4

אצלי גם נולדו קטנים. סביבות 2.25-2.5.
גם אני נולדתי קטנה, ועד היום אני קטנה.
אבל בעלי נולד 3.5 והוא גדול.
אז תמיד אני חוששת שיהיה תינוק שירד את הגנים מבעלי. ואז איך אני אסחב אותו?

שלי קטנים, ואף פעם לא נכנסתי להריון בהנקה..

🤗

בהריון הראשון לא הנקתי כמובן והיה פיצי בשבועיים
עכשיו אחוזון 50 והנקתי עד חודש חמישי

נועלים החל משעה מסויימת בערב. גם כשאסורים, גם כשמותרים, גם כשאחד לא בבית- כשהשני מגיע הראשון פותח לו.
פותר הכל, הילדים רגועים (בגיל ההתבגרות יש את השלב המזעזע הזה שאתה שם לב להורים😏)
בת דודה שלי אמרה לי שחברה שלה הייתה יודעת מתי אמא שלה טובלת והייתה ישנה אצל חברה כל פעם. ממש לא נעים. כדאי לשמור על פרטיות לטובתם

בגיל ההתבגרות ובחיים לא ידעתי מתי אמא שלי טובלת אפילו כשהיה שלב שידעתי שהיא עושה הכנות מסוימות בשביל זה .. זה גם לא עניין אותי מעולם כנערה מתבגרת

ההורים שלי היו סוגרים את הדלת תמיד כשהלכו לישון. לא נועלים, סוגרים.
וגם במהלך היום לפעמים נכנסו וסגרו את הדלת.
כשהיו צריכים לדבר באמצע היום בפרטיות או כל דבר אחר - היו נכנסים לחדר סוגרים, מעולם לא חשבתי לעצמי מה הם עושים שם...

לפעמים אני סוגרת גם כשאני לבד,כי זה חדר של ההורים,והם לפעמים צריכים פרטיות או שקט.

הילדים מקבלים את זה הכי טבעי שיש

אפילו שהייתי חשופה לזה. וההורים שלי ממש לא נעלו תמיד את החדר.
בחיים לא שמתי לב..

ההורים שלי..
שלפעמים הם נועלים ולפעמים הדלת פתוחה לרווחה.
אף פעם לא חשדנו כשנעול.. נועלים לפעמים באמצע היום.. וגם כשבוודאות הם היו אסורים..
זה לא עיניין אותנו..
אם נעול סימן שהם רוצים פרטיות.

כששני המצבים הגיוניים ונפוצים אז אין סיבה שיהיו שאלות

גם אצלנו זה דיון ביני לבית בעלי אני רוצה להרגיל שתמיד נעול בפועל קשה לי לישון אח דלת סגורה בתחושה שלי מרגיש לי לא נכון לנו כרגע ולבעלי לא כזה משנה.. בקיצור בנתיים נועלים רק כשצריך יכולה להגיד שזה קורההכשכולם כבר ישנים אז לא שואלים שאלות ופעם שהבת שלי שאלה למה לפעמים סוגרים את הדלת הסברתי ל בפשטות שאבא ואמא לפעמים רוצים פרטיות

זה מעביר לילדים מסר של הסתרה, שמסתירים מהם משהו. וזה גם מעורר שאלות
משאירה פתוח, וכשמגיעים אורחים סוגרת

אסור לקיים יחסים כשמישהו בר דעת עלול להכנס לחדר..
עזבי את זה שבכלל לא צריך את ההלכה בשביל לא לרצות לגרום לטראומה לילדים.. רגע אינטימי צריך להיות בחדר נעול

ואומרים שההורים רוצים לנוח. הילדים מקבלים
כנל כשמתלבשים וכו..
אבל לנעול תמיד? לא..

ואז זה לא מוזר שמדי פעם נעול ומדי פעם פתוח

לא לכל הלילה. חשוב לי להיות זמינה לקטנים גם בלילה. יש לי חווית ילדות, לא נעימה, זוכרת את עצמי בוכה בחושך ליד הדלת הנעולה של חדר ההורים והם לא שומעים.
הרבה פעמים, אנחנו סוגרים את הדלת בלילה, לא נועלים, כך שילד קטן יכול להכנס.
אבל היא סגורה, לא כל ילד גדול יגש לבדוק אם נעול או סגור.
לא שאלו אותנו למה נועלים לפעמים. לא יודעת מה עובר להם בראש. לא נורא בעיני שיעבור משהו בראש.
דוקא בריא שמתבגרים ידעו איפושהו במעמקי המח, שיש כנראה משהו אינטימי בין ההורים.

נראה לי שפעם אחד הילדים שאל למה נעלתם, ענינו- אבא ואמא צריכים לדבר בפרטיות.

עונים ברמה שלהם, היינו צריכים לדבר...
ומתבגרים בגילאי 15, 17, כבר לא ממש שואלים. אולי מבינים קצת ומתבישים לשאול. וגם פחות מנסים להכנס לחדר שלנו בערב ובלילה, יש להם כבר את העיסוקים שלהם.

עד היום לא מבינה איך הם חיו.

כשהייתי בת 22 עברנו דירה.

נראה לי שרק אז הם הרגישו רגע אישי (וגם לא בטוח כי היה חלון ענק מהחדר שלהם לחדר נוסף שהיה חדר עבודה)

 

כשהתחתנתי, אחד הכללים שידעתי שאעמוד עלייהם זה שיהיה לי ולבעלי חדר אישי שהילדים לא יכולים להכנס!!!

רק עם רשות.

עכשיו בגלל הסגר זה קצת התמוסס.

דוגלת ממש בשיטת הסגירה

אולי בגלל המקום ממנו באתי.

הילדים קטנים
עוד לא קרה שהגיעו אלינו כשנעלנו.
בעיקרון זוכרת מבית הוריי שהיה תמיד פתוח ולפעמים נעול בלילה והבנתי שהם לא רוצים שניכנס. וזהו. לא חשבתי על מעבר לזה. בכל גיל... (כמובן שבגיל גדול לא באתי להיכנס לחדר שאני רואה שהיא סגורה בלילה...)

אנחנו בני זוג, וזה קודם להכל. יש לנו את העניינים הפרטיים שלנו, את החיים שלנו, רצונות, העדפות...
הדלת שלנו תמיד סגורה, לא בהכרח נעולה. אבל אין מצב שיפתחו גם אם לא נעולה. תמיד דופקים לפני או מבקשים רשות להכנס.
חוץ מזה שגם בלילות לא "מועדים" של היתר - אני לאו דווקא ישנה בצניעות, או סתם כרבול זוגי - אם את יודעת שאפשר להכנס פתאום - מפסידים הרבה, לא?
לדעתי זה בריא וחשוב שהילדים ידעו שיש מרחב זוגי שהוא רק של אבא ואמא, לאו דווקא בקטע מיני, גם כשרוצים לדבר בשקט/להתלבש/לראות סרט/ להתנמנם ביחד...

צריכה לשמוע מה קורה בלילהעם הילדים.כשהדלת נעולה אני לא כל כך שומעת אם ילד בוכה וכדו׳

אני נועלת הרבה פעמים גם בבוקר או בצהריים אם אני הולכת לנוח ולא רוצה שהקטנים יעירו אותי.
נועלים כשרוצים לדבר בשקט
להתלבש
לאכול שוקולד בהיחבא חחח
להניק בשקט או לשאוב

לא אוהבת לנעול בלילה לכל הלילה
מרגישה שהילדים פחות מושגחים ואנחנו פחות נגישים עבורם

למה? ככה. 
כי הורים זה הכל בשביל ילדים . וגם כי מרגישה פחות ביטחון ככה
ננעל כשיתחשק לנו , ואם יהיו שאלות- הכל בסדר  
אם ילדים רואים זוגיות בריאה בין ההורים ביום יום , מחמאות , פירגונים ואהבה אין סיבה שהם יתביישו אם נגיד להם בעדינות ובצורה מתאימה שיש זמנים של פרטיות... אם כל היום אין קשר אוהב בין ההורים אז כן , זה יגעיל את הילדים.. 
מה שחשוב זה לא הדלת הסגורה, זה ההווי בין אבא לאמא כל היום ...
 

היה ברור לנו כילדים ואפילו כיום - הורים לילדים - שלא נכנסים לחדר הורים בלי רשות. גם אם הוא פתוח לרווחה.
זה סוג של כבוד כלפי ההורים שלא נכנסים לחדר שלהם בלי רשות.
כך שלא ממש משנה האם הדלת פתוחה, סגורה או נעולה - הכניסה אסורה ללא רשות.

גם היום, אני נשואה ואחי ואחותי מתבגרים/בוגרים בשלבים שונים.. אין לנו מושג מה קורה בחדר ההורים, מתי הם ביחד, מתי הם אסורים.

לגבי אסורים מותרים וכל החשדות ביניהם-
אני אישית מאוד חשדנית ועוד לא הצלחתי לעלות על פעם אחת שאמא שלי הלכה לטבול... הכל נעשה בצורה כל כך טבעית ופשוטה - המיטות המופרדות מכוסות בשמיכה עבה שמכסה גם על ההפרדה, אמא שלי לא שמה איפור כל יום, גם לא כל שבת, כך שאין לי מושג מתי זה נובע מחוסר חשק ומתי מטבילה. יש ביניהם אהבה וחיבור באותה מידה גם בזמנים שהם אסורים ומותרים.
אספר לך קטע שקרה לפני כמה חודשים:
לאמא שלי יש חברה מאוד טובה שעוברת תהליך לא פשוט של גירושין. לעיתים היא הולכת לבקר אותה בליל שבת כדי לעזור לה לעבור את התהליך.
שבת אחת התארחנו אני בעלי והתינוק אצל ההורים שלי ואימי יצאה לבקר את אותה חברה.
ביקשתי להצטרף והיא אמרה שהיא פשוט הולכת לדבר איתה עם דברים אישיים וזה לא יהיה נעים אם אגיע.

אחרי כמה חודשים אמא שלי סיפרה לי דרך אגב שבאותו לילה היא הלכה לטבול...

שוב, כשכל ההתעסקות סביב הנושא האינטימי נעשה בצורה טבעית וזורמת כמעט ואין שאלות - ואם עולים שאלות - עונים עליהם בצורה הכי פשוטה וטבעית.

למה הדלת נעולה? כי אמא ואבא רוצים פרטיות.
לאיפה אמא הולכת בליל שבת? לבקר חברה/לבי"כ.
למה המיטות נפרדות? כי ככה אנחנו (ההורים) רוצים שיהיה.

צריך להבין שילדים לא צריכים הסברים מיותרים החותרים ישר לסיבה המקורית. הם בכלל לא יודעים ולא יכולים להבין מעבר למה שמספרים להם כי הם לא יודעים שהסיבה המקורית הזו קיימת.

פעם מישהי כתבה פה שהבן הקטן שאל למה ההורים הפרידו פתאום מיטות,

והיא התחילה להסביר לו על מחזור ועל הריון.

מה הקשר? בעיניי הילד זה בטח נשמע הזיה,תחשבי שאת מזיזה את הספה בסלון למקום אחר והילד שואל למה ואת מתחילה להסביר לו שיש מחזור וביצית,ככה זה נשמע לילד.

לא כל דבר צריך לפרט ולהסביר,לפעמים התשובות הקצרות והפשוטות הם הכי קולעות, 

הכל בראש שלנו,ההורים.ככל שנשדר הכל בטבעיות ככה הילדים יקבלו את זה

כן לפעמים אין ברירה וכן לפעמים שמים לב,
אבל אף פעם לא עשיתי מזה עניין
במיוחד עם זה בשבת לפעמים זה קשה

בתור רווקה בחיים לא שמתי לב לא הייתי מודעת לכל דקדוקי הפרטים ואמא שלי הייתה יוצאת בערבים פעם פעמיים בשבוע גם ככה לחוג או דברים כאלה

לפעמים ישנים עם דלת פתוחה ולפעמים לא

לפעמים הדלת רק סגורה ולפעמים לא

ולא משנה אם באמצע היום או באמצע הלילה

 

בעלי אומר שאצלם נעלו רק אחרי שהם הלכו לישון,וזה היה מאוד מחשיד,תמיד חשד מה הולך שם

אצלינו ההורים נהגו כמו שאצלי,ולא חשדנו לרגע בכלום

את שופטת את עצמך ממש בחומרה
את בהריון
יש קטנים
יש סגר
בלי המצאות הבית של כולן באמצע היום בלאגן
אלא אם כן הילדים מול מסך כל היום
עבדת אתמול ממש ממש קשה
שטיפה והחלפת מצעים במצבך זה עבודה קשה מידי

כמה עצות:
1. לקבל את זה שלא נעים לך בבלאגן
2. יש דרך לשנות את זה
3. שינוי הוא דבר הדרגתי
4. אפשר ללמוד וללמד את בני הבית הרגלים פשוטים של סדר
5. חייבים להרפות מידי פעם
6. לקבל את זה שאין תוצאות מושלמות
7. לפעמים זה גם עולה כסף (עזרה, אביזרי אחסון וארגון, קיצורי דרך, ייעוץ)
8. לגייס שותפים בבית, לעודד מוטיבציה (בעל וילדים)
9. לתת הסבר קונקרטי בלי כעס לשותפים שלך

באופן אישי לקח לי כמה שנים טובות לשנות את ההרגלים בבית ולהגיע למצב של התנהלות נינוחה סביב הרגלים של סדר וניקיון (מינוס פלוס! אין מושלם. גם אם תבואי אליי באמצע היום יש פה בלאגן!)
אבל רק רוצה לעודד שיש פירות!! אפשר לשנות!

באהבה נשמה ❤️
מאוד מבינה אותך

גם אני מרגישה שאני חיה בזוהמה (יחסית למה שהייתי רוצה) וטוב לשמוע שזה עוד יכול להשתפר.

ולפותחת-
מבינה לליבך. ורק אומר שזה קשה מאוד כשאין שותפים שרוצים בזה גם.

ותנוחי! את בהריון נשמה. לסדר ולנקות תמיד אפשר. הריון זה כאן ועכשיו. תסדרי שיהיה לך נעים, אבל אל תתאמצי יותר מידי 🙂 💕

אני דיי בטוחה שהבית לא באמת זוועה כמו שאת מתארת. זה הרגשה פנימית לפעמים שמקרינה החוצה. יש בלאגן, ויש לכלוך, וזה לא אותו הדבר. וכן, התקופה הזאת שהילדים בבית מוציאה את הצדדים הגרועים ביותר מכל אחד, כולל את הצדדים הגרועים ביותר של הבית... אז לדעתי בטח בהתחשב במצבך ןבזה שאת באמת עושה הרבה, נסי לרכוש לך קצת יותר חמלה עצמית. זו תקופה זמנית ומורכבת. היא לא מעידה על המשך החיים שלכם. את עושה את ההשתדלןת שלך, אבל יש עניין של סדרי עדיפויות וזה לא הדבר הכי חשוב כרגע... וזה גם באמת בלתי אפשרי לשמור על בית מסודר כל הזמן כשהילדים נמצאים בו, זה אומר לגדל אותם בכלא תחת משטר סובייטי. ולא, אני בטוחה שלא כל השכנות שלך מתוקתקות ומסודרות. זה מה שאת רואה כשאת הולכת אליהן, מי אמר לך מה קורה שם כשאין אף אחד שיראה? וגם אם הן כן מסודרות, לפעמים יש לזה השלכות אחרות- מריבות עם הבעל והילדים, מלא צעקות ועוגמת נפש. אי אפשר לדעת מה באמת קורה שם(ממני, ילדה לאמא חולת סדר ונקיון שתמיד עשתה לנו טרור בנושא וזה גרם להמון מריבות בבית.)
בכל מקרה חיבוק על ההרגשה הרעה ומאחלת שיחלוף מהר.. ואם זה באמת נורא קשה לך, אפשר לעשות אולי ישיבה משפחתית..לא ציינת את הגיל של הילדים אבל אפשר להחליט על משימות קבועות שיש לכל אחד, או זמן קבוע ביום בו מאפסים את הבית ביחד.

אני לעולם לא אבין את המרדף הזה אחרי ניקיון לא הגיוני.
את בהריון! שחררי.
הבית לא חייב להיות מוזיאון. ברוך השם שילדים בריאים גדלים בו.
אני בטוחה במליון אחוז שהבית שלך לא מזוהם. הוא פשוט לא מצוחצח כמו שאת רגילה וזה בסדר גמור!

עכשיו שכולם בבית ולא במסגרות הגיוני שהבית כל הזמן בלאגן
אין מה לעשות, מה שעשית נשמע כמו ניקיון פסח את רצינית?

למשל אין להוציא משחק עד שאוספים,גמרו לאכול צלחות למטבח הזבל לפח,

ככה הם יגדלו וידעו לקחת אחריות,בהצלחה רבה רבה לך אמן.

עצלנית את לא זה ברור!
את אישה בתחילת הריון שקשה לה לתפקד
כי היא מגדלת בתוכה ילד!!!
עכשיו מבינה אותך לגמרי גם לי מפריע מאוד בלגאן ולכלוך.לא צריכה שיהיההמבריק אבל כן נעים.
והנה אני מגלה לך שבמשך חודש ומשהו כשבקושי הצלחתי להעמיד סיר פסטה לצהרים או להכין לילדים פרוסה עם ממרח פשוט לנקות ולסדר בכלל לא הייתי מסוגלת אז פשוט שחררתי הילדים למדו קצת לארגן יותר ואפילו בעלי אז נכון לא תמיד בול כמו שאני אוהבת אבל סביר.
למדתי גם להסביר דברים שחשובים
ורק על שירותים לא ויתרתי ובכוחותי הדלים ניקיתי פעם ביומיים שמבחינתי זה זוועה מנקה ברגיל כל יום.
בעלי מגיע מבית מאוד נקי אבל שרק אמא מנקה בו ולקח לי כמה שנים טובות ללמד אותו שאם נגמר השמפו או האריזההשל הסבון החדש שהוציא לא מניחים על השיש שמים בפח. כי בבית שלו פשוט מניחים על המדרגות כשיורדים וברורהשאמא תאסוף למה? אין לי מושג..
אז הוא למד והוא גם יודע לסדר קצת אחריו( לא כמוני אבל משתפר ממש) וזה משהו שכדאי לך לשחרר וממש להגיד לו מעכשיו האחריות על איקס עליך צריך ככה וככה ולפרט.קחי משהו קטן ובהתחלה אל תצפי למושלם אבל אם לא תתיאשי ותעשי במקומו הוא בסוף ילמד.
בעזרת ה עוד קצת תתחזקי ותוכלי לעשות יותר אבל באמת בשבילך ללמד אחרים לעשות דברים זו מתנה גדולה גדולה.

אני לא בהריון אבל עובדת משרה מלאה מהבית ומסתובבים פה ארבעה ילדים. הבית הפוך. ברמה שלפני שיש לי פגישות זום אני מפנה מאחורי המסך שלא ייראו...
שבוע שעבר עברתי על המשחקים של הילדים והגעתי למסקנה שיש להם הרבה משחקים שכל מטרתם היא להשפך על הבית ולבלגן אותו. אז אחסנתי כמה משחקים כאלה והאמת קל יותר עכשיו לשמור על הסדר.
ממש מבינה אותך. בעלי כל יום מנקה שירותים ואני שוטפת את המטבח ומקפידים ללכת לישון עם כיור נקי. שאר הזמן מהפכה וסרחון. אין מה לעשות.

אין להשוות בית עם ילדים בגילאים 1-5 לבית בלי ילדים או עם ילדים שכבר גדולים!

למה נראה הפוך? כי ככה זה בית עם ילדים קטנים! ב"ה מליון פעם שיש מי שמבלגן!!

את גדלת בבית מצוחצח (וד"א את לא בטוח זוכרת מה היה כשהייתם קטנים, לא יודעת איפה את במשפחה ;) ) אז הגיוני וטבעי שזה מפריע לך.
אבל מה האופציות?

לעבוד כל היום עם כאבים ועייפות?
להלקות את עצמך כל היום?

אין לך ברירה אלא לשחרר. לקבל אץ זה שלא יהיה טיפטופ.. ולקחת כל עזרה שאפשר.
בעלך מעצמו לא אכפת לו אבל תנסי לגייס אותו. תשקפי לו כמה קשה לך עם המצב הזה, וכמה קשה לך לסדר, ותגיעו לכמה דברים ספציפיים שהוא יקח אחריות. חשוב שזה יהיה לו מאוד ברור מה את רוצה, וגם שזה יהיה דברים שהוא יותר מתחבר לצורך שלהם מן הסתם כלים נקיים, כביסה או שולחן ולא לנקות חלונות או לשטוף רצפה ;)
ואם את מעבירה אחריות- תני לו לעשות את זה בדרך שלו! לא לשבת לו על הוריד עם הסמרטוט, רק לפרגן על מה שכן עשה. לאט לאט הוא ישתלב יותר בעבודות הבית במקומות שנוחים לו. זה הכל עניין של הרגלים.

וכמובן-גם הילדים. כל דבר שהם יכולים לעשות זה מבורך וחינוכי ומעצים

אם אפשר עזרה חיצונית זה גם מעולה! להביא איזו נערה פעם ביומיים למשימות מוגדרות

ולפעמים אפשר להקל באמצעות אביזרים טכניים- שואב אבק רובוטי, מייבש, להשתמש יותר בחד פעמי, או לתחום את המשחקים לחדר אחד שבו את מתעלמת מהבלאגן

ותזכרי- את לא צריכה להשוות את עצמך לאף אחד, ואם כבר- רוב הבתים עם ילדים קטנים לא מתוקתקים כל יום כל היום או בכלל . וקצת בלאגן זה עדיין לא לחיות בזוהמה

אמא רגועה ועם כח זה חשוב יותר מכל דבר אחר
בהצלחה!

בין המציאות שלך, לביקורת שיש לך על חמותך...
זה שאצלך מבולגן ומלוכלך - לא הופך אותך לחמותך.
אולי אחרי ההפרדה, תצליחי להבין אותה קצת יותר...

ובואי אלי לביקור, תראי את הבלאגן.
גם לי היו שנים ארוכות שנמנעתי מלהכניס הביתה חברות כי "לא נעים" ו"אצל כולן מתוקתק"
היום אני מכניסה בשמחה ובגאווה. לא משועבדת לבית.
בית לא חייב להיות מבריק בשביל שיהיה נעים בו ובעיקר שמח.

הצחקת אותי צחוק גדול!!!!!
את לא גרה ליד השכנות הנכונות כנראה.
מי שבסגר כזה, במיוחד בימי גשם שכולם בבית כל היום, הבית שלה מתוקתק כל הזמן, מעלה בי חשד רציני!!!!
חשד לחוסר שפיות....
בואי נשמה, מוזמנת אלינו בכיף, תקפצי באיזה שעה של היממה שבא לך. מבטיחה לך. תמצאי בלגן. וגם לכלוך.
ויש לי גדולות אבל לי אין שמץ כוח.

אפילו אני מרפה... שיהיה בלאגן, שיהיה ליכלוך
יש ימים שצריך שפיות לפניי בית מסודר וכו..

את בהיריון וכלכך ביקורתית כלפי עצמך.
חבל...
בית מבולגן זה בית שמח, תשמחי!

בכל מקרה אין לך כרגע מה לעשות אז חבל על הדאגות ❤

כן, יש על התפוז כל מיני חומרי ריסוס ועוד דברים, אבל מעט מזה לא יעשה כלום (לדעתי, אני לא רופאה).
זה לא שהידיים אחרי קילוף תפוז לגמרי לגמרי נקיות, אז יוצא שאת נוגעת בתפוז עם ידיים עם שאריות דברים מהקליפה.

ואנחנו בבית לא תמיד מקפידים לשטוף תפוזים מבחוץ, הכל טוב.

ואגב שלוש שבועות או אפילו חודש לפני קטיף הפרי אסור יותר לרסס כדי שלא ישארו חומרי הדברה על הפרי

אנחנו שוטפים עם סקוצ' מבחוץ כדי שלא ירדו כנימות.

כדי להזיק לעובר בדברים שאת אוכלת צריך באמת כמויות גדולות או דברים ממש רעילים.

קליפת תפוז לא שטופה כנראה לא הדבר הכי בריא אבל גם לא כזה מזיק

לעובר לא יגיע מזה כלום

הדברים היחידים שצריך באמת להיזהר זה מוצרים מהחי שלא עברו בישול. כי יש חיידקים אמנם נדירים אבל שכן עוברים לעובר והוא לא מצליח להתמודד איתם.
כל השאר- ברוגע...

כלומר, לא לחכות עם החיסון

הביוץ אז לא הייתי חוששת בכלל. החומר עצמו של החיסון וגם החלבונים שהגוף מייצר בעקבותיו יתפרקו הרבה לפני הביוץ.

אין הנחיה להמתין עם כניסה להריון לאחר החיסון.

וכירורג ילדים שיאבחן את הלשון הקשורה זה באמת משמעותי פרופסור יודסין מקבל בעין כרם
בהצלחה בע'ה שיסתדר

רופא מדהים ממש ממליצה לגבי לשון קשורה

מצטרפת להמלצה על פרופסור יודסין. הוא עובד גם דרך קופות החולים חבל ללכת פרטי

צריך טופס 17בדיקת רופא בפה ולסת או התרת לשון לאיכילוב
או בפרטי בכפר סבא
תכתבי לי יותר מאוחר או לפרטי אחפש לך את הטלפון שלה

הרבה נשים שלקחו ציטוטק נשארו עם שאריות ובסופו של דבר היו צריכות לעבור גרידה.
כמובן, הסיפורים ששמעתי לא מייצגים בהכרח, אבל יתכן שכדאי לשמוע למה שהמליצו לך.
רק בריאות ובשורות טובות.

ומצד שני, יודעת שהנוהל בבית חולים הקרוב אלי זה שמתאשפזים ומיד אחרי פליטת העובר עושים גרידה כדי שלא יהיו שאריות

בכל מקרה, זה מה שהמליצו לה, אז לא בהכרח כדאי אחרת.

לי הביאו אחרי בדיקה של 2 רופאים שהמליצו על ציטוטק ולא גרידה - כל מקרה לגופו

למה את לא שלימה לעשות גרידה כמו שאמרו לך?

הביאו לי את הכדורים על המקום ואמרו לי לקחת את זה בבית

בשורות טובות

תודה על התגובות !
זה נשמע תהליך מורכב יותר עם הרדמה כללית וממש ניתוח, מפחדת שאחרי זה יהיה לי טראומה ואפחד לנסות להכנס שוב להריון. וגם נשמע שבגלל שאני לא בשבוע מתקדם לא ייקבעו לי תור בקרוב וההמתנה קשה לי

דווקא גרידה זה תהליך שנגמר מהר. הרדמה קצרה ואת אחרי. וציטוטק זה יכול להיות ימים של דימומים, ואז לא הכל מתנקה וצריך לקחת שוב ועוד דימומים ואז לפעמים צריך בכל זאת גרידה

לי הציטוטק עשה טראומה מטורפת...דימומים מסיביים עד להתעלפות (כמובן לא חייב להיות ככה).
לגבי גרידה אם את רוצה לזרז את התהליך יש אופציה לעשות פרטי...
מאוד מבינה את הקושי עם ההמתנה אבל קחי בחשבון שגם ציטוטק זה ממש לא זבנג וגמרנו, זה יכול להיות תהליך ארוך

אני ככ רוצה לסיים עם זה שאולי באמת עדיף גרידה
זה מבלבל נורא להחליט על דבר כזה.
אחכה היום לראות למתי יש תורים
ומקווה שאסיים עם זה ממש בקרוב!
תודה לכן!

גרידה היא לא ניתוח זאת פעולה פולשנית שמבוצעת בחדר ניתוח כי היא דורשת הרדמה כללית קלה וקצרה ברוב המקרים אבל עדיין הרדמה כללית לכן היא מבוצעת בחדר ניתוח
הפעולה עצמה נחשבת פשוטה וקצרה לרוב בין חצי שעה ל40 דק אין כאב לאחריה וההתאוששות הפיזית היא קלה
אני יודעת שבלניאדו אם רלוונטי לך אפשר לקבל תור בטווח של כמה ימים בודדים לפעמים קובעים מהיום למחר אם רלוונטי לך
אם תרצי פרטי באישי בשמחה
אה וגם לפי מה שאני יודעת בלניאדו נותנים גם ציטוטק במיון במיוחד אם העובר מתאים לשבוע 6 לא אמורה להיות בעיה

אצלי הומלץ על ציטוטק בגלל השלב המוקדם..
שהגעתי למיון בבית חולים קיבלתי 2 כדורים
אחרי יום או יומיים חזרתי למיון נשים כי הרגשתי שהדימום לא מספיק חזק והשק עדיין לא יצא.. אז הביאו לי שוב מנה נוספת (מרשם שלקחתי מבית מרחקת) וזה כבר עבד..
חיבוק גדול!!!!

בשתיהם קיבלתי ציטוטק

פעם ראשונה עבד מצויין והתנקיתי מהר- תוך שבוע נגמר הדימום. הגעתי למיון שע"צ עם הפניה מקופ"ח שרופא נשים נתנה לי קיבלתי בבית החולים את הכדורים דרך הנרתיק ומיד השתחררתי

פעם שניה הייתי צריכה מנה שניה והתנקיתי לאחר שבועיים כנ"ל עם הפניה

 

חיבוק יקרה לא קל!!

ה' ימלא חסרונך .

ראשית ממש חיבוק על האובדן. מה שהחזיק אותי זה הידיעה שהעובר לא בריא. כמו כן השבוע הצעיר מאוד. אחרי שזה יעבור וזה יעבור תהי פוריה בהחלט. עברתי שתי הפלות. הפלה אחת נתתי לזה לקרות טבעי ( לא מומלץ) קצת הסתבך. לכן בפעם השניה הופעתי למיון ואז קיבלתי מנה ראשונה של ציטוטק הרחם לא התנקה לכן הייתי צריכה מנה שניה ( ממש מסבירים לך כמה ימים לחכות בין מנה למנה וכו) הרופאה מחדירה כדורים בצורה מאוד לא כואבת. נכון, זה תהליך, ורואים את מה שיצא ואת כל השאריות ולוקח זמן אבל האבל הגדול ( ואני שיש לה מכרה טובה שעוסקת בפוריות) לגרידא יש יותר סיבוכים ועיכובים. העובדה הפשוטה היא שאחרי שזה הסתיים היה מחזור אחד ומיד נקלטתי. אם את הולכת בזה את צריכה המון מנוחה ושתייה מרובה מרובה.

אני סיימתי בשלב זה שהעובר שבוע 6 הריון עם ציטוטק,
את מקבלת את הכדור הראשון במיון ומזמינים אותך לכמה ימים אחרי לביקורת ומנה שניה אם צריך

לי במנה הראשונה היו התכווציות חזקות מאוד למשך כמה שעות ואז הכל הפסיק, למחרת בבוקר (סליחה על התיאור!) יצא לי השק בשלמותו בבת אחת
הרגשתי לחץ קל רצתי לשירותים ויצא לי השק בשלמותו

אני ממליצה על הציטוטק אבל לדעת שיש סיכוי שגם הולכים אחרי זה לגרידה אם זה לא הולך...

חשוב שיהיה מי שיתמוך בך ולא להיות לבד אחרי הציטוטק

ניסיון טוב עם ציטוטק

נתנו לי ,ועוד באותו היום היו כאבים חזקים

,והכל יצא,ולא היו צריכים גרידה

מה שכן,זה ממש מחזה לא נעים,יש מצב שהיום לא הייתי רוצה לקחת את זה

בכללי אם מתאפשר לך, ממש ממליצה על המיון שם! אנשים חמים וטובים באמת.. 

הפכו את החוויה להרבה פחות קשה ממה שהיא יכלה להיות..

היו לי שאריות בפעם הראשונה ואז נתנו לי שוב. חייבת להגיש שבכלל לא הרגשתי כאבים רק קצת חולשה, ובכללי היה לי בסדר..

בהצלחה אהובה.. חיבוק.. מוזמנת לשאול אם את צריכה משהו!

וזה די טרי אצלי, היה לי יותא נכון הציטוט, אבל צריך לקחת בחשבון שיוצא גושים וזה כמה שעות של דימום לא נעים.. 

אני חשבתי שזה יהיה מחריד ובסופו של דבר הסתדרתי עם זה ממש, זה היה לי נכון. אבל כדאי לדעת..

שתי מנות לא הוציאו הכל והייתי צריכה גרידה.
בדיעבד אולי כבר היה עדיף גרידה מההתחלה וזהו במקום כל הבלאגן עם הציטוטק.

רק מהמחשבה שאחרי ציטוטק אצטרך לעשות גרידה גרמה לי ללכת לגרידה.

התיעצנו גם עם בני פישר שאמר שעדיף גרידה על ציטוטק(בשערי צדק)׳

היה ממש בסדר גמור.הרגשתי טוב אחרי.קצת חולשה וזהו-ברוך השם

כשאני הגעתי בשבוע 11+ נתנו לי אופציה לציטוטק רק כי העובר היה תואם לשבוע 8 וקצת. יכול להיות ש-9 בעייתי לטעמם.
מבחינת ההליך עצמו - אני קיבלתי את הכדורים במקום ואושפזתי להשגחה עד הבוקר (קיבלתי את הכדורים באמצע הלילה). לי אישית הציטוטק עבד גם בפעם הזו וגם בהפלה הנוספת, ולא עברתי גרידות. אבל זה כן לקח זמן והיו שאריות ורצו לשלוח אותי להליכים נוספים, בסוף הכל יצא טבעי ב"ה.

קודם כל מצטערת לשמוע.. אני ממש איתך ומצטערת שאת צריכה לעבור את זה♥️
תראי, אני הייתי בערך באותו כמוך.
הלכתי לאיכילוב שם נתנו לי מרשם ל4 כדורי ציטוטק דרך הנרתיק, לקחת בבית ולחכות.
אצלם הנוהל הוא שחוזרים לביקורת רק אחרי עשרה ימים כשבפועל זה מלא והרופאה שלי אמרה לי בדיעבד שמעולם לא שמעה על זה.
אז אחרי שבוע וחצי הלכתי לרופאה שלי שאמרה לי שיש עוד שאריות ואם היו מחזירים אותי אחרי 4 ימים הייתי מסיימת את זה עם עוד מנה וזהו.
היא אמרה שכבר אין מה לדבר על ציטוטק ועדיף לסיים בגרידה ואגיד לך את האמת, זה היה מהיר יותר, פשוט יותר וקל יותר.
אני מתחרטת שלא עשיתי את זה מלכתחילה על אף שזה פולשני יותר כביכול. וכמה חששתי שאצטרך להגיע לזה את לא יודעת אפילו כמה.. ממש רעדתי כשחשבתי על זה.
אבל, וזה אבל גדול זה התגלה פשוט כדבר הכי טוב בעיני! (בהתחשב במצב, כן?).
זה באמת רבע שעה הרדמה ואת לא מרגישה כלום. מתעוררת ואת כבר אחרי זה! (לי אישית לא היה אפילו דימום אחרי)
אז באמת תשקלי את זה, אני סחבתי את ההפלה הזו יותר מחודש בגלל הציטוטק וזה פשוט מתיש פיזית ונפשית..
אם את במאוחדת יש לי אפילו המלצה על רופא מדהים ובית חולים פרטי שהקופה מממנת, ממש מדהים!
אם תרצי את מוזמנת לכתוב לי בפרטי..
חיבוק גדול♥️

תיאורים וויזואליים הכי לא נעימים.

ולבסוף גרידה...  

הרגשתי כמו זו שגם שילמה, גם קיבלה מכות - ולבסוף אכלה גם את הדגים. 

אני השבוע 10 הגעתי לאסותא אשדוד עם עובר תואם שבוע 6 והם המליצו על גרידה, כששאלתי על ציטוטק אמרו שבוע כזה יכול להיות שאריות ואז גם ככה צריך גרידה.. ממש מבינה אותך! עברתי לפני חודשיים.. בגלל ההרדמה את לא מרגישה כלום! הולכת לישון מתעוררת אחרי. לא היה לי כמעט דימום אחרי.. היום בהצלחה! ושוב חיבוק! זה מבאס להיות במצב הזה..

אני דווקא ממליצה על ציטוטק
עדיף לנסות כמה שפחות התערבות
וגרידה זה פולשני יותר

הלכתי למיון נתנו לי ציטוטק וגינאלי ושחררו הביתה ואמרו לבוא למעקב אחרי 5 ימים, תוך כמה שעות התחיל דימום וכאבים חזקים אחרי כמה זמן ממש הרגשתי שיצא והכאב הוקל, אחרי יומיים שוב היו כאבים חזקים יצאה עוד שארית וזהו, בבדיקה אחרי הכל היה נקי, 8 ימים אחרי עשיתי הפסק

בגלל הסיבוכים האפשריים וזה הריון ראשון והכל סגור שם

מניסיוני האישי
בשבוע 6 השק נפלט בשלמותו בציטוטק הראשון
בשבוע 9 כבר לא זז שם שום דבר... אחרי 2 מנות
ואחרי שבוע 9 בכלל אין את האופציה הזאת

ככל שהעובר גדול הסיכויים קטנים שזה יועיל ועדיף ללכת לגרידה..

בשורות טובות והרבה כוח !!

הייתי בבור הזה ואני ממש מבינה לכאבך קשה לראות איך יוצאים מזה,
אז כן, זה עובר, והיום זה נראה לי היסטוריה רחוקה,
ברוך ה' זכינו מאז לכמה חמודים והכאב נשכח

ממש עזרתן לי וחיזקתן אותי מאוד!
נראה שזה אינדיווידואלי ולכל אחת מתאים תהליך אחר
ברוך ה’ אני אחרי, עברתי את התהליך באסותא (גרידה)
עבר מהר וללא כאבים.
מקווה שאמצא את הכוחות להתחיל מחדש בהמשך ולחזור לספר לכן.
מעריכה מאוד את כל התגובות! שוב תודה❤️

המון כוחות וחיבוק גדול ❤️

ובלילה מה שעזר זה הבעל חחחח היה הופך אותי מצד לצד עוזר לי לקום לשיאותים

ממליצה לחפש מטפל/ת בשיטה הלא אגרסיבית.

מישהי יכולה לתאר איך זה מרגיש, בימים האחרונים אני חוששת שיש לי התיאורים כאן מעלים לי את החשש

לאורטופד שיאבחן, אנחנו לפעמים שומעים תסמינים - נלחצים ומשייכים אותם לעצמנו.
גם הרופא נשים יכול לאבחן לפעמים, אבל כדאי שרופא יאבחן כדי לאבחן את המצב הנכון.
היה לי סימפיזוליזיס, דרכים שניתן לעזור זה פיזיותרפיה , אוסתאופטיה...
בגדול הכאבים הם באגן, בגב ובעצם הפוביס
אבל תתארי את הכאבים הספציפיים שלך לרופא..

כנ"ל לגבי בגדים תחתיים שלובשים.

לשאול רופא לגבי תוספת סידן ומגנזיום.

בגד צמוד באגן. אבל שהחתך של הגומי לא יהיה באמצע האגן.

בדרכ זה הפוך אצלי

עזר כמו קסם

נסי בחיפוש

אמרו שאיכות לא טובה.

אני זוכרת שפעם גם הגעתי לאתר ויש להם דברים ממש יפים, אבל בדקתי המלצות באינטרנט ואנשים לא היו מרוצים. איכות לא טובה, משלוח \ שירות לא תמיד טובים והבדלים בין מה שהתקבל למה שהוזמן, אם אני זוכרת נכון.

מעולה! לא עלה לי משלוח. הגיע מהר..
השתמשתי ברוב הבגדים (חוץ משמחה אחת שלא אהבתי איך שהיא ישבה לי על הגוף)
בכל תקופת ההריון+ההנקה

אז באמת נשאר רק צנימים😐

זה דברים יבשים - צנימים עם חמאה, פיתות, ביצות קשות.

 

וגם סלטים- את יכולה לנסות להוסיף כל מיני דברים לסלט, לדוגמא סלט חסה עגבניות מלפפונים גמבות עדשים שחורות\קינואה, ביצה קשה, גבינה בולגרית\חלומי, קוביות בטטה, חומוס, בקיצור להוסיף את מה שאת אוהבת, יוצא ארוחה טעימה , מזינה, ולי אישית גרמה להרבה פחות בחילות מארוחות מבושלות.

לא מסוגלת לגעת בהם...

חלומי זה רעיון טוב.

ביצים גם קשה לי הריח

ומה עם קיטנית? עדשים, קינואה, חומוס?

 

אולי מרקים?

חשבתי אולי על מרק מקרוני..שזה לא יותר מידי מתובלן..אבל אני לא יכולה להכין. לא מתקרבת למטבח.

בעלי מכין לשבת את האוכל

 

תודה יקרה!!!!

 

פעם ראשונה שככה קשה לי עם הכל...לא יודעת מה עובר. ב"ה.

לא יודעת אם את בקטע, אבל אני קניתי קופסאות שימורים של עדשים, חומוס וכו ואכלתי אותם ככה, לי זה היה טעים...

אולי גם קוסקוס - לוקח כמה דקות להכין, ואני הייתי מוסיפה לזה שעועית לבנה מקופסת שימורים -זה בא עם רוטב כזה.

 

בגדול שני ההצעות זה לא באמת אוכל שהייתי אוכלת ביום יום, ובדרך כלל אני לא משתמשת כל כך בשימורים,  אבל בהריון זה ממש היה אופציה מצויינת עבורי, ממליצה לך לנסות...

 

אני ממש מבינה את התחושות שלך, ממש קשה התחושה של הבחילה הזאת, החוסר אפשרות להריח כלום ולאכול כלום, אני רק יכולה להרגיע שלרוב הנשים זה עובר אחרי השליש הראשון - מקווה שגם אצלך יהיה ככה בעזרת ה!

 

 

אנסה את הרעיונות שהבאת. באמת אין בהם יותר מידי טעם ויכול להיות טוב...הלוואי שיהיה לי טוב.

 

כן. אני יודעת שיעבור..מתפללת שירגע באזור שבוע 12...אמןןןןןן

העיקר שיהיה הריון תקין ובידיים מלאות בעז"ה

תודה אהובה על העיצות והתמיכה

 

וגם תפוחים ירוקים קשים. 

וקרקרים עשו לי עצירות נוראה

מלפפון חמוץ יש לו טעם חזק וקשה לי עם טעמים חזקים

ותפוח , גם הירוק זה מתוק לי.

 

אוףףף.

זה לא הריון ראשון שלי ופעם ראשוה שהכל מגעיל לי ברמה כזו.

 

נראה לי אצטרך להמשיך לחיות על לחם

אבל במלפפון התכוונתי לרגיל- ירוק. עם מלח. 

 

בהצלחה.

שיעבור מהר

 

שניצל תירס בטוסטר? פחות ריח.

פסטה?

פסטה לא אוהבת בכלל. תנק'ס

זהו. בוקר צהריים וערב.
לצערי אין מי שיפנק אותי ויבשל במקומי...
אז מכינה לילדים ולבעל אבל לא נוגעת

אלופה שאת מכינה!

גם אצלי אין מי שיפנק (חוץ משבת שאין ברירה ובעלי הצדיק מבשל). בעלי עובד בבית ספר שמקבלים שם גם ארוחת צהרים אז הוא מביא הביתה וזה מה הילדים והוא אוכלים

יש כל מיני ממרחים תראי אם נסבל לך.
סלט פלפלים קלויים ביתי עם תיבול קל מאוד ללא שום.
הייתי קונה יחסית הרבה בחוץ (פעם בשלושה ימים בערך) מוקפץ ירקות וכד'
ובאופן לא ברור- דווקא פיצה כן הייתי יכולה לאכול.

הראש לא עובד מרוב בחילות.

אולי לקנות ממרח מזין לפיתה- נגיד ממרח שקדים?

לא יכולה להתקרב למתוק..

אוכלת הרבה שמנת או קוטג'...

תודה!

ויש מלא ממרחים טעימים שלא ולטביה
פסטו
עגבניות מיובשות
פלפלים קלויים
וכו-

תירס כזה של סנפרוסט לחמם כמה דק' במיקרוגל עם מלח
סלט קצוץ עם הרבה לימון זה לפעמים הולך טוב בבחילה
שומר עם הרבה לימון
מלפפון חמוץ, זיתים
תפוח ירוק חמצמץ מקולף
תפוז זה מתוק מידי? גם לי מתוק עושה בחילה, אבל תפוז זה סבבה וגם מביא הרבה נוזלים

ירקות כתבתי שלא מסוגלת להתקרב.

תפוח זה מתוק לי

ותפוז בכללללל

תודה

בטח עכשיו לא ירצו לשלוח אותך למיון...

עצה שלי תנסי לשתות מרק

בינתיים תנסי לשתות  תה (או אבקה)ג'ינג'ר זה לא גורם להקיא,

והיה מרנן, ולפעמים הוספתי קצת לימון סחוט... וגם למהול קצת קולה במים... לי עזר. וברגיל אני לא נוגעת בקולה...

 

 

גורמים לי להקיא אוטומטית.. ניסיתי

תודה לכולן! בנתיים מנסה לשתות בכוח..

יש גם מים מוגזים עדינים (בלי טעמים...) שגם עזר לי. והיום לראשונה הכנתי שיק עם יוגורט ו2 פירות.. אומנם זה לא מים אבל הרגשתי שזה מזין ועוזר.

ואולי גם מרק ירקות עדין ולא מתובל מדי יכול להחזיר נוזלים. 

בעז"ה מקווה שהתקופה תחלוף ומהר.. אצלי עוזר נגיד לאורר את החדר, שנכנס אוויר טרי וקריר ואז גם יותר קל לי לאכול ולשתות. 

1. לקנות מים מינרליים. נביעות הלך אצלי הכי טוב.
2. תנסי לשים בתוך המים תיון פירותי, שיתן טיפה טעם.

בהצלחה נשמה! תרגישי טוב!

שיש לי טעם חמוץ בפה כל הזמן?

הייתי ממליצה לך לא לחכות עם זה הרבה,
כדאי שהגוף יקבל את מה שהוא צריך, ושתתאוששי גם את.

תעדכני מה איתך ❤

מקווה שיעבור לך מהר בע"ה!

תנסי לשתות תה בלגימות קטנות ולא לקום אחרי שאת שותה לפחות חצי שעה.

שיתפס.

 

אפשר לקבל בטרם. תתקשרי למוקד (בלאומית עובד כך) ויתנו לך הפניה לטרם

 

תרגישי טוב!

תתקשרי למוקד קופה לקבל הפניה. לא מאמינה שפתוח בקופה עכשיו אז טרם או מיון. תרגישי טוב! ואם את לא לוקחת תתחילי דחוף דיקלקטין נגד הקאות

תשתי מים חמים עם לימון בלגימות קטנות. ואם לא טוב לך לימון רק מים חמים.

מה שחשוב זה לא לשתות יותר ממה שהגוף יכול. יש כאלו שעוזר להן ספרייט או סוגה עם ג'ינג'ר, אני בדלב הסה שתיתי כל הזמן מים חמים עם ג'ינג'ר. תתקשרי להתייעץ עם מוקד אחיות ותבדקי אם את צריכה עירוי או לא.
תגידי שאת חוששת שהתייבשת.

לטווח ארוך קחי את הדיקלקטין. קחי נוגד צרבות. ותמשיכי לחפש מה את כן יכולה לקחת כדי לא להקיא.

חשוב גם שתקפידי על אוכל יבש. אולי המים באים אחרי אוכל שומני מדי ובגלל זה הגוף צריך להקיא.

שיהיה בטוב ויעבור!

תודה על הדאגה אהובה!

שימי לב שאם את באמת לא שותה כלום ואת כבר חלשה כנראה תצטרכי עירוי תבקשי במוקד אולי

בגדול אני זוכרת שהיה לי את זה גם בהריון הקודם, לכן אני מייחסת את זה להריון, אצלי זה לא כאב שממש משבית אותי וזה גם מאוד קצר, אז לא ראיתי סיבה ללכת על זה לרופא, אבל באמת מעניין לדעת ממה זה נובע....

באמת תוהה מה זה ממה זה נובע...
וחס וחלילה מקווה שלא אומר שהצוואר מתקצר אן משהו...

תנסי לנוח ולשתות יותר..

זכור לי שזה היה קורה בעיקר בעמידה.
שאלתי פה ואמרו לי שזה קורה לעוד הרבה אז נרגעתי ולא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות.
לא זוכרת אם שאלתי את הרופא על זה.

גם חיפושים באינטרנט לא נתנו שום הסבר

לנרתיק
גם יובש יכול לגרום לתחושה כזו

Lightning Crotch pain, זה תקין וקורה ואולי לזה את מתכוונת

ולא מלמעלה למטה אם את מבינה למה אני מתכוונת. זה גם לא כאבים משתקים פשוט לא נעימים

זה הגיוני ומוכר בסוף הריון

לי משבוע 30 היו כל הזמן דקירות כאלה הלחץ של העובר היה גדול על הפתח

אני רק שבוע 27

אבל זה באמת שבוע קצת מוקדם
תבדקי שאין לך דלקת בשתן

זה גם 100% בפתח ולא בשתן
אולי צריך לבדןק גם שם דלקת?

חשבתי שהשאלה שלי תהיה מוזרה🤣

אבל בלי קשר תשתי לפחות 2 ליטר, המים מאוד אמורים להקל.

כי התרגלתי..

אל תפתחי פה נשמה

את הסים לטלפון פשוט?

אבל אם לא אמצא רעיון אחר זה רעיון טוב

שווה לך לקרוא ולראות אם מתאים לך.

 

WhatsApp 

אני לא יודעת איך היא עובדת אבל זה נשמע שיש משהו כזה...
וגם בנטספארק עד דבר כזה- אבל עולה כסף

אפשרות של הגדרה 'נא לא להפריע' ואפשר לבחור זמנים ואפליקציות שלא יהיו פעילות בזמנים האלה.
תבדקי בהגדרות.

יש גם אפליקציה - באנגלית - שנקראת present mode והיא מצוינת וקלה לתפעול.

גם לי יש מצב כזה ותהיתי מה עושים איתו...

סטיי פוקוס

תודה רבה!

או אפילו לחסום גישה ל2 אתרים ספציפים שגוזלים ממני זמן ובא לי שפשוט לא יהיה אפשר
או דפדפן שפתוח רק נגיד שעה ביום

יש דבר כזה?

ואז אי אפשר לפתוח אפליקציות שאת מגדירה בזמנים שאת מגדירה..

תבדקי אולי יש בעוד טלפןנים

בהצלחה

והרחם עדיין לא עלתה ככ ו"יצאה".

חוץ מזה, אם נפלת על הברך ולא על הבטן, לא רואה בעיה בכלל

אני בד"כ ממש מחוברת וממוקדת אבל עם כל ההתשה שהגוף שלי עובר בהריון הזה (ראשון ב"ה) התחלתי להיות עפיפון

אני כמעט נפלתי במדרגות (כמעט כי בלמתי את עצמי עם יד אחת במעקה ועם הברך על המדרגה) ולא הלכתי להיבדק מיד כי חשבתי שכולה נפלתי על הברך ולא על הבטן ובבוקר למחרת קמתי עם צירים רציניים שלטענת הרופאים כנראה קשורים לנפילה והייתי צריכה לבוא מיד.

הייתי בשבוע יותר מתקדם, 30-32 בערך אז לא קשור לפותחת אבל מספרת כי אמרת ש'נפלת על הברך ולא כל הבטן'.
כל נפילה בהריון, במיוחד בשלב מתקדם מחייבת בדיקה.
הרופא שלי אמר שהוא מעדיף שאבוא על כל נפילה מאשר שאלד מוקדם כי התלבטתי אם לבוא....

אמרו לי כן לחכת להיבדק בכל זאת.
ותבדקי שלא שברת משהו.. לי היה שבר כתוצאה ממעידה קלה.
תתיעצי עם המוקד אחיות אם לא בא לך ללכת סתם

נפלתי מאוטובוס שעצר בתחנה
נפלתי על הרגל שהתקפלה על הבטן
רצתי למיון
הרופא אמר לי למה באת? אין סיכוי שקרה משהו.
בדק אותי בכל זאת והכל היה תקין ברוך ה

שההריון בנוי ככה שהוא שמור ופנימי בחודשים האלה.

אם לא נפלת על הבטן אז מן הסתם הכל בסדר

בכל מקרה זה לא שבוע שיש מה לעשות אז לא רואה צורך להבדק.

אתמול אבל שוקלת היום ללכת כדי לראות דופק כי מתגעגעת ועל הדרך לבקש שיבדקו שהכל תקין.

אתמול הברך כאבה קצת מהשריטה ומהמכה בעצם הברך, אבל לא מעבר.

עשיתי קצת נשימות להירגע והלכתי לישון מוקדם והכל מרגיש בסדר.

שבטח כתבת על השיפשוף כדי שנבין את עוצמת המכה,
למרות שיתכן וזה ידוע- אגיד שלא משנה אם קיבלת מכה חזקה או לא, עצמת ההדף זה מה שחשוב, ולכן על כל נפילה בין אם עם סימן ובין אם לא, צריך ללכת להבדק.
לגבי השבוע שלך אני לא יודעת אם יש צורך לבדוק או לא, אבל אם את מתגעגעת אז לכי חח