פורום הריון ולידה (עמוד 2246)

אני לפני הזרעה ראשונה וזאת השאלה ששאלתי פה אבל תכלס ה כל כך משתנה מאישה לאישה
מה גם שכל אחת והבעיה שלה ולמה הם הגיעו להזרעות אז אני חושבת שזה גם משנה
לא יודעת למה נתפס לי בראש שהטיפול הראשון בדוק יעזור
מנסה להכניס לעצמי שגם לזוג שהכל תקין לא בטוח שעל החודש הראשון הם יקלטו וככה זה גם פה
גם תחשבי שאם ח"ו זה לא יצליח בראשון אז בשני כבר מעלים את ההורמונים וכו בטיפול הראשון הרופא רק מכיר אותך ומה קורה לגוף שלך ואיך הוא מגיב
בע"ה יהיו בשורות טובות ❤❤

כל היום רק במחשבות על זה.. כל דבר שעושה חושבת אם משפיע
שיהיה המון המון בהצלחה!

גמאני עכשיו לפני הזרעה ראשונה, וכל כך מפחדת לפתח ציפיות.. (כבר עברתי כמה סבבים עם הורמונים ללא הזרעה, אז מבחינת מינונים וכאלה הרופא כבר מכיר, אבל עד עכשיו באתי לכל טיפול עם מלא תקווה וציפיה ועכשיו פשוט מפחדת לצפות)

אצלי ישר הלכו על הזרעה.. מאחלת לך המון המון בהצלחה!

ישר הלכו על הזרעה
זה מפחיד להרגיש שזה יקלט על הניסיון הראשון כי אולי זה לא והאכזבה תהיה קשה אבל מצד שני מפחיד לחשוב שלא ונצטרך שוב הכל מחדש
הראש מסוחרר ממחשבות!! ההמתנה כל כך קשה ועוד יש שבועיים של המתנה אחרי הטיפולללל
מתפללת שלכולנו יהיו בשורות טובות בע"ה

אני חושבת שמה שקשה לי זה המחשבה לעבור את זה שוב, כי נוסעים כל יומיים להיבדק, ואחכ עשו לי 2 הזרעות.. וכל נסיעה אצלי זה שעה וחצי. פשוט גמר לי ימים שלמים. אם לא יצליח נראלי יהיה לי קשה ממש לחשוב על לעשות שוב
וההמתנה אחרי.. אמאל'ה! עוד לא עבר יום! וכל הזמן אני תוהה לעצמי מה קורה שם..

קשה ככה שכל היום על זה
איך לא המציאו משהו שיזהה הריון יותר מהררררר חח
אבל מה אני אגיד לך אין מה לעשות הדבר שמעודד אותי זה לחשוב שגם אם זה יקח 2 טיפול אז עדין לפחות אנחנו בעה בישורת האחרונה של המסע הזה עד ההריון
ושאת השנה הקשה עד למציאת הבעיה והפתרון (🙏) כבר עברנו
אז יאללה מה נשאר לנו?! קטן עלינו אהובה יהיה בסדר בעזרת ה' ❤

️ אם הייתה הפרייה אבל לא השתרשות? מעדיפה לא לדעת,'לסבול'קצת שבועיים ואז התשובה אמינה יותר. זה לא פותר את כל המתח, אבל לי אני מרגישה שזה יותא טוב 🙂

גם בעלי שאל אותי אתמול אם אין איזו דרך לבדוק הריון, אמר שמוכן לשלם על זה הרבה כסף🙊
אבל יהיה בסדר!
ומקווה בעזרת ה' שזהו הפיתרון עבורנו, ושזה יצליח! ולא נצטרך להמשיך לחפש פתרונות (כי זה מלחיץ אותי שלא יעבוד)

שאני שאלתי את השאלה הזאת היו פה כמה שענו לי שהן נקלטו בהזרעה ראשונה אבל שוב גם זאת לא אינדיקציה למקרה שלי או שלך
יהיה טוב בע"ה 🙏

לא אני,אבל חברה קרובה

אני

הרופא אמר לי שאין סיכוי להרגיש תנועות בשבוע כזה אבל אני בטוחה שאלו כן היו תנועות..

גם אם אלו לא היו תנועות בפועל, בטוחה שהוא/היא מתנועעים להם שם בנחת, אז את יכולה להיאחז אפילו בידיעה הזו

יודעת שלי יש קדמית לפי מה שאמרו לי בסקירה. אני כבר באמצע רביעי ולא כ"כ מרגישה עדיין...

אני התחלתי להרגיש בסוף רביעי. כרגע אמצע חמישי וזה עדיין לא סדיר (21 +6)

וזה לא מתכונתיי החזקות...

והרגשתי תנועות ממש ברורות משבוע 16.. הריון ראשון

זה לא דמיון. ואף אחד לא יכול להתווכח איתך

קדמית תחתונה, וכשהופתעתי ושאלתי את הרופא הוא אמר שזה לאו דווקא מונע הרגשת תנועות.
תהני!

יודעת שמוקדם אבל אתמול היתה מסיבה בבטן

שום שום סיבה לדאוג מותק. הרוב עוד לא מרגישות בשלב הזה. וזה לא עקבי. היא פשוט קטנה מדי. בטח שלא זמן למעקב תנועות.

ולהרגיע בנות שכותבות את זה חח

כל כך מוקדם!

מרגישה רפרופים משבוע 13 (!!)

אני במצב כזה תמיד נשכבת בחדר שקט שקט
אוכלת משהו מתוק (מאד)
ומחכה ...

היא יותר זורמת על ארוחות מלאות מאשר סוכר זמין

והרגשתייי😍

מתיר עצמו מבית האסורים....

ובטח כשאנחנו בחרדה/פחד/בהלה...

אבל כן את יכולה להרגיש אותו בועט
בסביבות חודש שביעי ממש רואים תזוזות

לא בהריון וזה הזכיר לי תנועות של עובר בחודש מתקדם יותר..

אבל הוא עדיין פיצקי כדי לראות חיצונית
נשמע כמו תזוזות רגילות של מערכת העיכול

זה מה ששלחת בפעם הקודמת...

אז אחרי ששינתן את המחשבה שלי עליו שהוא ישר ולא גנב חס וחלילה יהפוך וזה דבר מדהים. עשינו את זה.
הבוס שלו היה בשוק.
גם מההתפטרות. וגם מהצ'קים שבאו עם זה
ממש בשוק..

הם שלחו אותו מהבוס אחד לשני ולא ידעו מה להגיד..

ואני רוצה לשתף שמאותו רגע שעשינו את ההחלטה הזאת, פתאום התחילו לזוז כמה הצעות עבודה בו זמנית
(האמת שתמיד הוא התקדם בתהליך של הגיוס עבודה ממש, ופתאום בלי שום סיבה זה הפסיק. פעם אחר פעם. זה היה מתסכל בטרוףףףף)

אז התחילו לזוז הצעות עבודה, ופתאום הכל נראה מזה רציני ויש כמה הצעות
ובאמת תוך שבוע הוא התקבל לעבודה אחרת !!!!!!
( מדגישה שהוא התפטר בלי עבודה אחרת בכלל)

והכי הזוי זה שהעבודה לא הסכימה לקבל את הצ'קים.
שזה היה סכום רציני ביותר..

בסוף תרמנו את רוב הכסף.

רק רציתי להגיד שעודדתן אותי ובסוף לפעול ביושר היה הדבר הכי נכון וראינו את זה בברור בהשגחה הפרטית שהייתה בצורה מהירה ממש.

ואיזה כיף שקיבלתם פידבק מיידי מהקב"ה

יש כאן ממש לימוד בעבורי.
לא מפסידים כשבוחרים ללכת עם האמת...
אתם מדהימים❤️

אבל באותו רגע זה היה נסיון גדול וקשה

ממש!
בטוחה שתצליחו בע"ה🌹

להתייעץ ולשמוע דעות אחרות באמת, ולשנות את נקודת המבט שלך!
המון הצלחה לבעלך במקום החדש. שיהיה טוב לו ולכולכם כמשפחה בע"ה!

אין פתרון קסם...
אני מכירה את ההרגשה הזאת שאין כח לקום ולהכין אוכל. מי שלא היה שם לא יבין...
אבל את חייבת ליצור לכם שגרת אכילה מסודרת (כותבת גם לעצמי), ארוחת בוקר מסודרת, צהריים, ארוחת ערב.
תבני לעצמך תפריט מאוזן.

אם את לא מצליחה את יכולה ללכת לדיאטנית שתעזור לך...

בטוחה שרק בגלל הסגר שמנתי נורא

כי אין לי את הזמן אפילו להכין משהו נורמלי ואין דקה אחת לנוח

אני העפתי חצי ממשלוחי המנות מהבית

חצי אני אוכלת .עודף משקל ...

חושבת שעדיף להוציא את המשלוחי מנות ולנשנש פירכיות עם גבינה או חומוס זה מה שהיתי עושה לפני שכל

הממתקים נכנסו הביתה או אפילו עם גבינה צהובה מה שבטוח פחות משמין משאר הדברים...

בעזרת ה' שתחזרו בקרוב לשיגרה 

ותשמרי לך בהית ממתק שוקולד אחד קטן לכל יום, זהו. הפינוק היחיד ותקחי את השוקולדים הכי קטנים.

לילדים אפשר להציע פירות חתוכים , פריכית עם ממרח, הכי גרוע בייגלה

אם אין בבית פשוט אין, אין ואין, ואם תהיי ממש רעבה אז או שתישארי רעבה או שתבשלי או שתוכלי גם תפוח ופריכית...

ששמים בטוסטר גם בלי גבנצ

הם כמעט ולא אוכלים ממתקים. רק ממתק של שבת חמישי פעם כשיש משהו מיוחד, ועכשיו בגלל שהם גם קיבלו מלא ממתקים, כל פעם אחרי א.צהריים כל ילד בוחר מהשקית שלו ממתק אחד.

אתמול היה לי יום רע במיוחד, גם פיזית וגם נפשית.
וכמובן, שבמהלך היום "פרקתי" לבעלי, הרבה פעמים אחרי ימים קשים במיוחד הוא חוזר עם שוקולד לנחמה⁦❤️⁩ הפעם, היה לי ברור שהוא לק ייקנה כלום, כי הבית מפוצץ.

אבל... הבחור חזר עם 2 קופסאות בן&אנד&ג'ריז (ככה כותבים את זה??)🙈🙈🙈

ודווקא זה היה מקפצה!! כי הודעתי חגיגית, לו ובעיקר לי, שאני יכולה לאכול מזה (וגם, רק כמה כפיות) רק בערב אם לא נגעתי בכלל בממתקים כל היום!!!

ופתאום יש לי מוטיבציה ויש סיבה לא לאכול ממתקים.

זה אומנם מצחיק, כי גם הגלידה לא חסר לה קלוריות🤦 אבל מה שאני אוכלת בטוח הרבה יותר.

צעד קטן בשבילי... מקווה שייתן לי כוח להמשיך!

אם יש בבית אני אוכלת, זה כמעט בלתי נמנע

כשאין אני בד"כ לא אצא במיוחד לקנות

אבל אני עוד יותר מעדיפה לשאוב בערך בעשר בלילה, שזה אחרי כמה שעות שהיא סיימה לינוק וכמה שעות לפני ההנקה הבאה, ככה גם יש מספיק חלב וגם לא ''יגמר'' לה...

לא הבנתי את השאלה שלך לגבי ''יעיל''...

לפעמים אני שואבת 40 דקות יוצא מעט חלב לפעמים שאבתי 20 דקות.. יש טווח זמן מומלץ למשך השאיבה?

יועצת הנקה מנוסה מאוד המליצה לי לשאוב 10 דקות, כמה דקות מנוחה, ואז עוד 5 דקות.
המנוחה מאוד טובה לייצור החלב

אם לא שואבים דו"צ אז 10 בכל צד ואז 5 בכל צד

לא יותר מרבע שעה לצד, מה שייצא ייצא

אם את יכולה לעשות יותר שאיבות זה מצוין אבל לא ארוכות כ"כ

אפשרות אחרת זה להניק בצד אחד ולשאוב בצד השני, זה פחות נוח אולי אבל יוצא כמות יותר גדולה בדר"כ

אבל לי אישית קשה ורק עם יש מישהו שעוזר לי אני מצליחה וגם הרבה פעמים הוא מתעצבן כאילו מבין שמכונה לוקחת לו את החלב

על ריק דווקא יותר יעילה

לשאוב גם כשלא יוצא כלום...

אם יש בעיה של עליה במשקל דברי עם יועצת הנקה, היא תדע להכווין אותך טוב יותר כך שתוכלי לתגבר בקבוקים אבל לא לפגוע בהנקה.
זה חשוב ממש, אפשר בקלות לעשות הרבה טעויות בנושא הזה...

בהצלחה!

5 דק מכל צד
אפשר יותר
זה טוב גם כשכבר לא יוצא חלב להמשיך עוד דקה שתיים
הייתי משתדלת ככה פעמיים שלוש ביום
ככה איזה שבוע בתוספת כדורים מגבירי חלב
אחר כך עברתי לפעם ביום בערב אחרי הנקה

כמה הוא עולה בשבוע?

אני מדדתי משקל רק פעם בחודש
נולד 3 וחצי קילו עכשיו בן ז4 חודש שוקל 6 קילו ו20 גרם
האחות בטיפת חלב הציעה לי לשאוב ולהגביר חלב כי
היא טוענת שהוא יורד באחוזונים ( כל פעם יש עלייה במשקל אבל קטנה יותר נגיד חודש ראשון עלה 700 גרם חודש שני 500 חודש שלישי 400..)

תחשבי לפי שבועות
אם הוא בן 18 שבועות
את מפחיתה שבועיים שלוקח לתינוק לחזור למשקל לידה
ומכפילה 150 גר לשבוע
16 כפול 150 גר יוצא 2400
אם הוא נולד 3.5 אמור לשקול מינימום 5.9 בגיל 4 חוד
בהערכה גסה זה לא נראה שיש בעיה
אבל אולי הנתונים לא מדויקים

אגב, איך הוא? עירני? פעיל? נינוח אחרי הנקה?
כמה פער הוא צובר?
מתפתח כפי המצופה?
יש יציאות והרטבת חיתולים ?

בין 1ל 4 בלילה הורמון הפרולקטין הכי יעיל.
אפשר גם בבוקר אם הוא לא יונק בלילה.. אז יש בשפע...

האם הרופאה יודעת על הוגיניסמוס? מה היא הציעה?
מן הסתם בפרטי הכל אפשר

ישר ניתוחית.
אבל אצלי באולטרסאונד זיהו בוודאות שארית שלייה, אז לא היה צורך באבחנתית

בגלל שארית עשו ישר ניתוחית.
בקופה רצו אבחנתית לאשר, ואז אחרי ניתוחית. אז הלכתי לפרטי

אבל כשקבעתי תור אצל המזכירה היא אמרה לי שקודם עושים אבחנתית.
יכול להיות שכשאגיע הרופאה תגיד שאפשר לוותר על הבדיקה, אבל העדפתי מראש לקבוע ניתוחי ולא סתם ללכת.

לדבר עם המזכירה יכול לעזור?

והיא לא היתה מאוד רגישה לנושא של הוגאניסמוס..
אפילו שהיא ניסתה לעשות לי בדיקת פאפ ולא הצליחה בגלל שהגבתי בהיסטריה 🙈

אמרו שאולי אחרי הלידה יעבור לגמרי. זה השתפר אבל לא נפתר לגמרי. אם ממש רגישים ועדינים איתי אפשר להצליח לעשות בדיקה בסיסית אבל לא חושבת שאצליח בדיקה כזו גם אם הרופאה ממש תשתדל להיות עדינה.

אני דוחה את הבדיקה הזו כבר בערך שנה כי מפחדת ממנה, אבל חשוב לי לפני ההריון הבא בע"ה..

גם לי אחרי הלידה הראשונה השתפר  אבל לא עבר. ואחרי הלידה השנייה עבר כמעט לגמרי. ואם את רוצה יותר פרוט אז בשמחה בפרטי

 

תלכי פשוט לפרטי. במצב כזה לא הייתי חוסכת. גם בשביל היחס

כן, התייעצתי עם מכון פועה כדי לקבל המלצה לרופאה שתיהיה רגישה מספיק למצב
מקווה בע"ה שיהיה בסדר

הבעיה שלא הייתי בצום (כשהתקשרו יום קודם לוודא שאני באה שאלתי ואמרו לי שאני לא צריכה הרדמה וצום אז לא צמתי) בסופו של דבר לא מאד כאב לי.. חושבת שיש אפשרות לעשות בהרדמה, פשוט צריך לעבור מוכנים לזה, בצום

נראה לי חבל לא לעשות ישר ניתוחית

ראשית.. שתדעי, באבחנתית.. מנקודת המבט שלי זה לא נעים אבל לא נורא.
(אין לי בה את ההתמודדות שלך עם וגינמוס, אבל לחברה שיש והיא אמרה שהרגשה של לחץ והיא התכווצה אז הרופאה שאלה אם כואב לה ואם היא רוצה שהיא תוריד את נלחץ של המים...וזה לדבריה ממש הקל עליה.
מזרימים בצינורית משש דקה מים כדי לאפשר לחוט עם המצלמה לעבור...
ואם את בעניין.. אז לראות את הרחם מבפנים באיכות מטורפת זה פלא הבראיה בעיניי... אבל מודעת לזה שזה ״שריטה״ כנראה רק שלי...
.
אישית עשיתי בפרטי. שאריות (מילה קצרה לסיפור ארוך) עשיתי אצל דר שלומי כהן. בהרצליה מדיקל.
הרופא אמר שינסה באבחנתית להוציא אם אפשר ואם לא נתקדם לניתוחית.
לא הצליחו -ולכן עשיתי גם את הניתוחית בהרדמה מלאה.
.
שיהיה המון בהצלחה!

בגדול הופנתי גם לאבחנתית בהתחלה, פשוט הפרופסור ראה את הממצאים והאול' שביצעתי והחליט שצריך לטפל אז ב"ה עברתי את זה בהרדמה, גם אני חששתי מאוד

חברה שלי לעומת זאת, עשתה שבוע שעבר אבחנתית, ואמרה שזה באמת בסדר, חוץ מצירים מדומים שמרגישים זה באמת נסבל

 

תהיי מוכנה להכל ותהיי רגועה זה הכי חשוב!

חוץ מזה שזכותך המלאה לבקש הרדמה

 

עשיתי אבחנתית לפני שבועיים, אצל רופא פרטי מעולה!
לא כאב בכלל בכלל, הרבה פחות ממחזור (שספיציפית אצלי לא כואב כמעט)
עניין של 7 דקות והייתי אחרי. עבר בקלות ממש!

לא הייתי צריכה לחזור...
אם את רוצה המלצות אשמח לעזור לך בפרטי!
בכללי זה היה בלניאדו במרפאות חוץ שלהם. היה ממש מקצועי!!

קיבלתי המלצה על רופאה ממכון פועה, נראה לי שאלך אליה. תודה רבה!

דג בתנור קצת תוספות
אוהבים אצלי סלטים חיים אז זה ממש לא הרבה הכנה

אנחנו לא מאלה שאוכלים מלא סוגים של אוכל וסלטים וקינוחים.
אז בימים כתיקונם- בערב דג ומרק עוף
בבוקר מנה עיקרית כלשהי- לפעמים 2 נגיד בשר וחזה עוף... ותוספת כלשהי.
סלטים- אנחנו לגמרי אנשי החומוס מטבוחה, חצילים בתנור ואולי עוד סלט...

בזמנים שאין כוחות לבשל (לאחרונה רוב הזמן) אז בעיקר "שגר ושכח"- עוף עם משהו בתבנית אחת/קציצות בשר ותפוא בתבנית אחת וכאלה..

יש ימים שפשוט כבר אין לי כוח לבשל בהם..
אצלי שבת זה תמיד בקטנה יחסית וכשיש לי כוח מוסיפה יותר סלטים ומפנקת בעוגות אם לא אז קונים ..
אז ככה 6 נפשות( 2 מבוגרים ו4 ילדים בגילאי 10 עד שנתיים שאוכלים)
ערב-
מנה ראשונה
סלט כרוב,חצילעם,טחינה,חומוס,עגבניות ואם בא לי אז סלק ומוחמצים..
מנה שניה
מרק עוף ושקדי מרק יותר מזה לא מסוגלים לאכול..
בוקר-
חמיןסביח שזה בעצם בשר ,תפוחי אדמה וביצים
ליד זה אבוקדו,סלט ירקות,חצילים ופיתות
גחנון ורסק
צהרים בדרך כלל מכינההאיזה תבשיל בשרי של קציצות או קובה
ולפעמים פרווה אז,פשטידת קישואים ותפוחי אדמה בתנור..
עוגה אם יש לי כוח זה בדרך כלל שוקולד פושטית או חלבית שמנת עם ביסקויטים..
זהו ..
דגים מרוקאים וכמובן חלות

מרק מאפונה בשקית
שעועית ירוקה בתנור עם שמן זית ומלח גס
עוף ואורז בתבנית אחת

ממולאים בתנור, ירקות בתנור, דג בתנור
הכל בתנור...
פחות התעסקות ויהיה לך קל מאוד.
לא הרבה סלטים בכלל לא. כמה ירקות חתוכים,חומוס, טחינה... וזהו
רעבים לא תהיו
שמחים כן🌹

אצלנו בד"כ די קבוע.בערב מרק עוף וקציצות עם אטריות דקות וקוסקוס משקית.
בבוקר עוף ותפו"א, שניצלים ואורז.

ליל שבת- דג.
ואם רוצים עוד טיפה, אז מרק עם קציצות עוף.
או לחילופין- סיר אורז וסיר קציצות ברוטב הכי פשוט.
בוקר- תפו''א עם קציצות בשר בתנור.

תודה על העידוד שאני לא לבד

בערב-

סלטים די קבועים-
פלפלים
2 סוגי חצילים (פשוט)
ולפעמים מוסיפה סלט גזר או מטבוחה אם יש זמן רק
חותכים עגבניות ובצל ירוק.ומלפפוהים לילדים
ולפעמים חסה.
חומוס קנוי

ערב-
מרק
עוף ותפו''א בסיר
אורז

בוקר-
הילדים אוכלים את העוף והאורז שנשאר מהערב
ויש חמין

חלות
עוגה

זהו

בעת רצון מכינה עוד משהו אבל נדיר

ערב
מרק (לרוב מרק כתום)
עוף עם תפוא בסיר אחד
קוסקוס משקית

בוקר
תפוא וביצים על הפלטה מכניסת שבת
גבינות
סלטים טריים

סעדש
מה שנשאר מערב שבת (מכינה כמות)

ואם יש לי כח אז עושה גם פרגיות לערב, פיצה/תפוא מוקרמים לבוקר

הכי קליל.
ערב- מרק עוף וקוסקוס משקית. חומוס קנוי. טחינה במקום.
בוקר- עוף הכי דקה לזרוק (סילאן, קטשופ, תבלינים, ביי), עם הקוסקוס מערב, סלט, אולי קצת קישוא וגזר בתנור.
האמת? בכנות?
רוב השבתות כאלה יותר מאשר הצד המושקע. אופציה נוספת- ערב קציצות ברוטב ופירה. בוקר- כמו קודם. או סלמון וסלט. לפעמים שעועית ירוקה משקית בתנור. לפעמים אם כן יש זמן מוסיפים חציל בתנור או פטריות במחבת. ממש תלוי מה הולך.
אני לא אוהבת לבשל. עמוס לי עם ים מטלות אחרות. אני עובדת שישי ועייפה חמישי. הקטן מתיש. וזה לא מספיק עושה לי את זה. הילדים עוד צעירים והבעל זורם.

ברוך ה הילדים פיצים ( חמישה קטנים ממש) ואני עובדת ואין לי הרבה כח..
אז זה מה יש.
עדיף אמא שמחה עם אוכל פחות מושקע.
כל תקופה והתמודדות שלה

בערב בדיוק אותו דבר. בבוקר אנטיפסטי ואיזשהו תוספת עם בשר. בדכ ביחד ( פאי רועים, או פסטה בולונז) וזה אם אני לא מוציאה מהמקפיא
עוגיות בדכ מכינה כמות פעם אחת מוציאים מהמקפיא. כנל חלות וכשאין זמן קונים. סלטים אולי אחד חוץ מסלט ירקות שמכינים בשבת עצמה

אפשר סיר חמין עם בייצים בפנים. אפשר לקנות כבד קצוץ, טחינה ומספיק, לא?

אתחיל בזה שכל שבת היא די בקטנה אצלינו.
תימנים- אוכלים בבוקר רק לחם, סלט ירקות וביצה קשה וגבינה. ז-ה-ו. לשבת רגילה!
בערב בשבת רגילה אוכלים עוף ותפוא בסיר/בתנור, אורז, ואם באלי ויש- אז מכינה גם שעועית. לאחרונה נגמר השעועית ולא קניתי עוד.
ובסעודה שלישית אוכלים דג כלשהו (דג מרוקאי כזה או דג סלמון שזה רק להכין לו רוטב ולתנור) ועם אורז שנשאר מסעודה ראשונה.
סלטים- טחינה שמכינים כל פעם לפני הארוחה, ואם באלי, אז מכינה סלק- עוטפת בנייר כסף, מכניסה לתנור לכמה שעות. בשבת או כמה דקות לפני, מקלפת (הקליפה יורדת ממש בקלות אחרי הבישול), חותכת מוסיפה לימון.
קינוח- בד''כ עוגיות פשוטות או עוגה בחושה כלשהי.
חלות בד''כ מכינה.
אז יוצא שחשבת רגילה אני מכינה- חלות, עוף, אורז, דג, עוגיות. שוכחת בתנור סלק. זהו.
לשבת שאין לי כח...
מכינה לערב שבת מרק עוף, אם יש לי קצת כח אז מכינה גם אטריות דקות. וזה כל מה שאוכלים בערב.
בבוקר כאמור- ביצים קשות.
ולסעודה שלישית דג וקוסקוס.
חלות ומנה אחרונה- קונים.
וגם אני מאלה שמקפיאות מלא, אז הרבה פעמים יש לי חלות במקפיא, או עוגיות במקפיא, או דג במקפיא, או עוף מוכן במקפיא, ואז בשבת שאין לי כח- מוציאה מהמקפיא.
היו שבתות שהכנתי נגיד רק משהו אחד. באמת. השאר מהמקפיא או קנוי.

אז לסיכום, כמעט כל מה שתעשי- יהיה מעולה ומושקע! תמיד תזכרי שיש גם פחות ממך (;

מרק ירקות עם עוף הכי קל והכי טעים
דגים , אורז
סלטים חיים כמו כרוב סגול ירקות
וממרח טחינה וחומוס
לא משתגעת וברוך ה' כולם מרוצים ושבעים

פעם לא היינו הרבה בבית וכשהייתה היינו מארחים והייתי משתגעת ומאבדת את זה.
היום בעלי מבשל-
ערב, דגים בתנור, חומוס ביתי/ טחינה, זיתים מבושלים/פטריות/חצילים
לחם קנוי
סלטים חיים- מה שיש
סוג של בשר- כבש או בקר
בבוקר אותו דבר, לפעמים מוסיפים פרגיות בתנור/עוף לבוקר.
ז-ה-ו
אם נחה עליי הרוח אכין עוגה.

רגליים/ לשחרר אותן?

בעיקרון צירים הם באים והולכים, ואי אפשר להתעלם מהם.
התכווצויות שעוברות במנוחה - בד"כ לא מדאיגות.

תשתח כמה כוסות מים, אם לא שתית היום מספיק,
ותנסי ללכת לישון.
אם חלילה וחס תרגישי שזה מתחזק ואת לא מצליחה להירדם, או שזה עדיין יהיה נוכח כשאת מתעוררת - תתקשרי למוקד אחיות.

לי זה נשמע מזכיר התכווצויות. בהריון הראשון הרופאה אמרה לי שאם זה בסוף יום - זה ממאמץ, וצריך פשוט לנוח כדי שיעבור.

תודה!

תני קצת צדקה.

ורק בבקשה לא להתרגש, לא לפחד, לא לקחת קשה.

יהיה לך קצת כואב בזרוע במקום של הזריקה במשך כיומיים - וזהו.

בעזרת ה׳, הכל יעבור בשלום ובקלות.

בעז"ה מקווה שלא יהיו לך תופעות לוואי.
אבל גם אם לא מרגישים טוב אחרי, זה לא סימן לשום בעיה. זה תקין וזה חלק מהפעילות של מערכת החיסון כדי לייצר את הנוגדנים. לא צריך להיבהל... תוך יום וחצי-יומיים הכל יעבור בעז"ה

כשאני הלכתי להתחסן הרגשתי יום חג.

אל תחשבי כל כך מחשבות שליליות. תחשבי על ההשגחה המופלאה של השם עלינו שיש לנו חיסונים. תחשבי על איזה נס היה לך להיות בתקופה הזאת במדינת ישראל שיכולה להרשות לעצמה לחלק ככה חיסונים לכל מי שרוצה. תחשבי שאת חלק ממי שנותנים כתף כדי שנצא מהסיוט הזה.

תשתדלי לא לחשוב על מה שמפחיד אותך.
תתחסני ותלכי אחר כך לגלידה בדיוק הכל נפתח בזכות החיסונים..., ולא על כל התכווצות שרירים לאשפז את עצמך 😏 יש תופעות לוואי, זה אומר שהגוף מקבל את החיסון ועושה מה שציפו ממנו, תגובה חיסונית.

אני עברתי כבר את שתי המנות, את הדקירות אפילו לא הרגשתי, בראשון לא היו שום תופעות ובשני הרגשתי טיפה רע
זה באמת כלום

אני מתמודדת עם חרדות לפעמים , ועכשיו מרגישה חרדה
ומי שלא התמודד לא יבין אותי.. 
תודה לך אהובה :* הלוואי תתפללי עליי בבקשה ...

הפיתרון שלי הוא הרבה בשכל

א. ברגע שקובעים תור לא דוחים ולא מחזלשים בשום מקרה למרות שהלב דופק, דחיינות רק מעודדת חרדות (כי אז המחשבות הולכות ומעצמות ככל שיש יותר זמן לחשוב על זה)

ב. לחשוב כמה ימים באופן מכני רק על מה יש לי לעשות ולהסתכל רק על מה שיש לי. יש לי ילדים, יש לי בעל, יש לי בית, אני בריאה, אני עובדת ואוהבת את עבודתי ועוד ועוד

אחרי שעוברים את החיסון אז כבר עברת את זה ואין מה לפחד...

תתפללי עליי בבקשה

איך היה? את בסדר?

מקווה שעבר בשלום...

אני משתדלת להגיד לפני..
חולה הנכנס לטיפול רפואי, יאמר לפני כניסתו: “יהי רצון מלפניך ה’ אלוהי שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה”. ובריא שרוצה להדר ולומר זאת גם לפני טיפול כנגד מיחוש שהוא סובל ממנו, או לפני שהוא לוקח כדור כנגד כאב ראש וכדומה, תבוא עליו ברכה.

גם אני לפני החיסון השני הייתי ממש בלחץ, עשיתי סקר אצל המתחסנים מהמשפחה איך היה להם...התפללתי ונתתי צדקה. ב"ה עבר בשלום. קצת כאבים ביד ועייפות ביום שאחרי וזהו.

תרגישי טוב

במצב הזה אפילו אם לא תקבלי משכורת זה יהיה לך שווה.

אולי לא כלכלית

אבל פיזית ונפשית...

 

לא יודעת איך
אבל אין מצב לחזור עכשיו.


פשוט אין אותי.

יואו יואו זו חופשת לידה פשוט מטורפת
איזו חופשה בכלל? פחחח
טרפת
אני חושבת שביטוח לאומי צריך לפצות אותנו בתוספת עוגמת נפש
אבל גם חיוביים, זה כבר באמת מבאס ממש 😭
אוףףף

בקושי לאיזה 10% משרה, משהו מגוחך
לא מסוגלת ליותר
רק שיהיה איזה קצת הכנסה וזהו
בינתיים מאריכה

מחכה כ"כ לימים שבהם נצחק על התקופה ההזוייה הזו🙏🙏🙏

את לא מאריכה חופשת לידה?
את חייבת לצאת קצת! או לנוח...
אוף, הלואי הייתי יכולה לעזור לך איכשהו..

נשמע קשוח ביותר
הלוואי שתזכי לקצת מנוחה וחופש

לפחות שתיהן חיוביות,וסיימת עם הסיוט הזה,

איך הן מרגישות? יש תסמינים?

רק חיבוק לחיזוק
תנסי למצוא כל דרך להאריך מעט. את חייבת זמן לעצמך לנשוםםםםםםםם.
עוד חיבוק 😍

חיבוקים נשמה. אישית לא הייתי חוזרת בחודשים הקרובים עד התאוששות.
אין מצב פשוט.

גם אצלי הסגר הראשון התחיל אחרי לידה
וגם עכשיו אני לבד בבית עם כולם מחנוכה ועוד לא נגמר... + קורונה בשלבים לחלקנו.. ובידודים ארוכים וסגר ועיר אדןמה ...
וגם אצלי חזרו ליום אחד לגנים
והופפפ בידוד
ויום לפני אולי עוד חשיפה שתאריך אותו

מבינה עד דמעות
וסליחה שאין לי חיזוקים
חוץ מזה שאנחנו אלופות
ונצא מזה ממש מחושלות לחיים זה בטוח

יו! קשה לי לתאר כמה קושי...
מחבקת חזק חזק!!!
מצדיעה לך! את אלופת עולם!!!
ממליצה לנסות להאריך בכל זאת את החלד׳..
איף... מתיש כלכך!
מלא כוחות! וברכות! ותפילות... בהצלחה יקרה!❤️

את ממש ממש גיבורה ששרדת את זה.
היתי מתנחמת בזה שאם כולכם עכשיו מחלימים כנראה לא תחוו עוד בידודים..
הלוואי והיתי יכולה להקל מעליך קצת...

לעבור את זה???
אמאלה אמאלה.. אוף. באמת די כבר.
חיבוק מוחץ לך.
❤️❤️❤️

ואני רציתי להתלונן על כביסה שיש לי לקפל
וכאבי בטן...
אחותי, רק שה' ישלח לך כוחות!!!!!

הלוואי הייתי לידך קצת לעזור

מנסה לאסוף את עצמי
זה פשוט הקש ששבר את גב הגמל...

ממש עושה הרגשה טובה ההשתתפות שלכן

נראלי אנחנו צריכות לקבל פרס נובל🤦‍♀️

אוהבתותכן. תודה

את אלופה

אין לי עצות פרקטיות

רק איחוליי מכל הלב שתשמרי על השפיות שלך ועל החוש הומור פה ושם

ותמצאי את עצמך גם בין כל המשימות והטירוף!!

 

איזה קשה זה!!
את גיבורה אמיתית!

אם זה מעודד, לפחות עכשיו את יודעת שזו פעם אחרונה... כי כבר נדבקתם כולכם

זה לא פשוט, מנסים להיות גם במקום המפרגן אבל הכאב נמצא שם כל הזמן...בעזרת ה כשזה יגיע תרגישי שזה הגיע בזמן המדוייק לכם💕

שולחת חיבוקים, אני מתרגשת עם כל אחת שמודיעה לי שהיא בהריון, ואחכ נכנסת למיטה להתפרק קצת, לתת לעצמי את הזמן... מאחלת לך שבקרוב תבדקי להם גם בשורות טובות!

הניסיונות האלו כל כך קשים ולא הוגנים. 

וזה לא קשור - אפשר לשמוח בשביל החברה ועדיין זה שורף את הנשמה העצב הזה והחסר הזה. 

תקיפי את עצמך באנשים שנעים לך להיות איתם. ותפנקי את עצמך כמה שאת יכולה. אוכל טעים. סרטים כיפים. כל מה שיכול לעשות לך טוב. הכי מגיע לך. ובעזרת ה' זה יבוא. חיבוק גדול. 

אמאלה היה לוקח לי זמן להתגבר על זה 😖
מאחלת לך שעוד לפני זה כבר תוכלי גם את לבשר בשורות טובות, בעז"ה בקרוב ממש!!
ה' רואה את צערך, מותר לך לכאוב
חיבוק

מכירה את הכאב מקרוב לצערי
מה שלי ממש ממש עזר היה להסתכל לאבא שבשמיים ולהגיד לו
אין לי איך לעזור לעצמי ואני לא יכולה להכניס את עצמי להריון רק אתה יכול. ותרגישי באמת שאת "מרימה ידיים" ונותנת לה' להוביל אותך. באמת להשליך הכל על ה ולהגיד לו שיביא לך את ההריון שאת מחכה לו כי לבד אני לא יכולה להביא אותו
תרגישי ממש את המשפט "השלך על ה יהבך והוא יכלכך"
אותי זה ממש שחרר וגרם לי להרגיש טוב יותר
מה שנקרא להסיר אחריות חחחח

אתן ממש מחזקות אותי ומעודדות! טוב שיש אתכן. ❤

אתפלל עלייך

ניסיון לא קל

חיבוק

איתך..
קשה מאוד 😢

אין לי מה לומר חוץ מחיבוק הזדהות

כמה שאני מבינה ומזדהה איתך כמה!!!!
יכולה לשתף שיש לי חברה שילדה ממש השבוע... ועם כל השמחה שלי בשבילה , נשברתי והתרסקתי והדמעות לא הפסיקו לזלוג.
ויןדעת מה? קמתי היום חדשה ואמרתי שאני לא נשברת.
גם את תהיי בהיריון! וזה יקרה בקרוב!
תזכרי שזו החבילה שלהן- לא שלך.
כל אחד והקשיים והאתגרים שלו. בורא עולם רואה ויודע הכללל וגם אם אנחנו חא תמיד מרגישות ששומעים אותנו, שהכאב נשמע אי שם, זה פשוט יקרה.
את אף פעם לא לבד.
ואת לביאה, לוחמת, אישה עם כןחות על כי רק נשים שחוות את זה יכןלות לדעת כמה זה כואב באמת.
אבל את לא תוותרי ולא תתייאשי ותרימי את הראש קדימה כי המטרה עוד לא הושגה.
ומבטיחה לך יקרה שלי- זה יקרה!!!!!
ומי יתן שהחודש הזה יתהפך לך הכל ותזכי לביטוי שרץ פה בפורום בלי סוף ל״נהפוכו״ .
חיבוק גדול אהובה. ❤️

זה באמת קורה בסוף..למרות שזה לא נראה כשנמצאים בתוך הקושי

זה קורה!!!!!1

ונותנות לי המון כוח להתמודד. ב"ה עכשיו אני קצת יותר טוב, אחרי שבכיתי לבעלי
תודה על כל תגובה שלכן, מחמם את הלב.
אמן שכולנו נזכה לישועות בקרוב🙏❤

כשאחותי הקטנה התארסה, יצאתי עם הרבה מאוד בחורים והייתי אחרי פרידה קשה. זכור לי שכולם הסתכלו עלי במבטים מרחמים.. ויכלתי בכיף ליפול לקנאה.

אבל מה שעזר לי לא להיות לרגע במקום העצוב, זה להפריד לגמרי לגמרי בין החיים שלנו.

זה לא שיש מאגר של בחורים והיא לקחה משהו שיכל להגיע אלי.
ככה גם התינוקות שלהן- לא קשורים לשלך. זה לא בא על חשבונך.

דווקא שווה לקחת ולהשקיע במקום המפרגן- 'אני מבינה כמה רצית להיות בהריון, כי גם אני כל כך רוצה- אז אני שמחה בשבילך!!!'

ותסמכי על הקב"ה שהוא מבשל לך את הנשמה המיוחדת שעתידה לצמוח בתוכך.

מאחלת לך לגלות ממש בקרוב, שאת בהריון בריא ושמח♥️

אצלי זה יותר במשפחה ככה..

 

החברות הטובות שלי לא נשואות עדיין, אז לפחות מולן אני לא מרגישה 'מאחור'.. (שיתחתנו מהר, אמן!)

גיליתי שחברה טובה בהיריון ממקור אחר והיא לא סיפרה לי (כנראה כדי לא לפגוע). ואני מתנחמת מההודעות שלכן כי כרגע קשה לשמוח ויותר קל ופשוט לבכות...
תודה על התגובות שלכן ❤

בס״ד

הייתי בסיטואציה הזאת כמה פעמים. זה ממש לא קל. חיבוק גדול ושבע״ה כל משאלותייך ותפילותייך תתגשמנה לטובה מהר מאד מאד!!!! ♥️

אצלי גיליתי על החברה השלישית בדיעבד ממש כשביקרתי אותה ,כשהיא כבר חודש 7.. וזו חברה סופר קרובה.

מבינה אותך לגמרי זה לא פשוט

רוצה להאיר את עינייך במשהו לא בטוח שהוא רלוונטי

ואם סתם מכאיב לך אז תתעלמי 

באמת אני רק רוצה להקל

לי אישית היה מאד קשה לספר לכווולם

לאחים שלי לא ספרתי מישהבין הבין לבד...הם קטנים...

רק מי ששאלה הודתי

והיה לי ועדיין מאד לא נעים מחברה שמחכה

כ"כ רציתי לומר ולשתף שיהיה לה יותר קל

ופשוט לא הצלחתי

כמו שלא הצלחתי להגיד את זה לאף אחד...

 

שהיתה נבוכה ממש מלספר לסביבה, רצתה שפשוט יבינו לבד או שישמעו מאחרים.. קל ואומר לי..

והאמת? עדיין מאוד נפגעתי והקשר השתנה מאוד...

אני האדם הכי מפרגן בעולם! 

אבל ב"ה מבינים ככה מי באמת חברה ומי לא... היו עוד לפחות 3 שסיפרו לי על הסטיק החיובי ,ועם כל הכאב, אני לגמרי מעדיפה!

 

פשוט אין לי מילים זה כ"כ מאכזב

אבל אם באמת היא לא הצליחה לומר לאף אחד? למה זה נקרא שהיא לא באמת חברה?

אני באמת שואלת הרגשות שלך מאד מובנים

תקלטי סבתא שלי יודעת רק מלפני שבועיים ואני באמצע שמיני כי היא ראתה אותי!

גם אני וגם אמא שלי כאלו וזה המצב שנוצר...

יש לי אח בישיבה לא ראיתי אותו ארבעה חודשים שאנחנו היינו הוא לא היה

להרגשתי אני יום אחד מתקשרת לומר לו שהוא דוד והוא יחטוף את שוק חייו

אין לא מצליחה להוציא את זה מהפה

ואני לא ביישנית

בקטע הזה קשה לי מאד

ברמה שכמו שלך יהיה קשה לספר שיש לך ליל טבילה

ככה זה מרגיש לי 

ולא שינה פה ההיגיון

מקווה שעזרתי ולא הפוך

חיבוק ענק!

אני בהחלט מנסה לדון לכף זכות..  אם הייתי שומעת את זה כמו שאת אומרת ממנה את הקושי הזה אז הייתי מבינה.. אבל היא אמרה את זה בכל כך קרירות...שבואי נגיד שאני כבר לא מחשיבה אותה כחברה קרובה עוד ממזמן...

תודה שוב יקירה מאחלת לך הריון שקט ושמח!! ולידה קלה כמובןןן 3>

להןדיע לסבתא ולאחים

הלוואי בקרוב
אמן

ואחת ילדה השבוע...

אני בוכה המון!!

הצלחתם לחזק גם אותי!!

אלופות תן!!!

הלוואי שבקרוב יקירתי, הלוואי!

תאמיני בתהליך שאת עושה, תעשי כל מה שאת יכולה גם כדי להרגע נפשית, רפלקסולוגיה, דיקור.
שולחת לך חיבוק ענקי!

את מחכה להריון ראשון ? 

 

 

כגודל הניסיון כן גודל הקרבה לה'. גם לך יגיע, וכשיגיע בע"ה זה יהיה הכי טוב בעולם. חיבוק 💜

אז מתבקש שתשאלי אותה איך ההכנות לחתונה ומתי החתונה. את מתענינת בה?

בכל מצב שלא יהיה..
ושוב זו לא הנקודה, ההתייחסות שלי לחברות היא משהו לאורך זמן.
אולי עכשיו היינו פחות בקשר, אבל בעבר הלא רחוק עברנו יחד המון.

חיבוק על ההרגשה הלא נעימה

זה כואב להבין שאת בעדיפות אחרונה, אם בכלל בעדיפות.

לא יודעת כמובן מה סיטואציה ביניכן, אבל בתור מישהי שהייתה צריכה לסנן קשות את רשימת המוזמנים שלה- זה ממש לא אומר שאת בעדיפות אחרונה או לא בעדיפות בכלל, אלא פשוט- יש סינון אכזרי, ממש.

ואגב- אם חברה הייתה אומרת עלי את הדבר הזה- הייתי אולי קצת מתעצבנת. ב"ה לך הייתה חתונה "רגילה", זכית שכל מי שרצית שיהיה שם- היה יכול להגיע. אצלי הסיטואציה שונה, החתונה שלי (ושל החברה) רחוקה שנות אור ממה שחלמתי (ח"ו לא אומרת שהייתה לי חתונה מעאפנה. במבט לאחור זאת נראת לי החתונה האידיאלית, פשוט הייתי צריכה לשחרר מהחלומות), אז לבוא ולחטוף ביקורת מחברה שאולי נפגעת כי היא חושבת שהיא בעדיפות אחרונה, וואלה מבאס ומעצבן. יש מצב שדווקא ממך היא הכי צריכה את ההבנה הזאת שהיא לא עושה לך בכוונה, אלא מאילוץ מאוד מאוד מבאס.

אני חושבת שדווקא בתקופה הזאת צריך לגלות יותר הבנה ויותר תמיכה ולהסתכל במבט הרבה יותר חיובי ומלמד זכות.

מה שכואב הוא, שאני מגלה שחברה שחשבתי שאני בקשר טוב יחסית, ועברנו כמה דברים יחד- לא רואה את זה כמוני.
החתונה היא לא העניין, זו הייתה יכולה להיות כל סיטואציה אחרת..
הגילוי על עומק החברות, הוא מה שכואב.

אני דפנטלי מבינה את הקושי בחתונת קורונה, ולרגע לא כועסת.
רק קצת כאובה, ונראה לי שזה בסדר קצת לכאוב.

יכול להיות שזה הכי לא מהמקום הזה. אני חושבת שאין מה להתבאס בשורה התחתונה. יכול להיות שהיא גם מתבאסת על זה.

ואגב, גם אם לא קיבלת ממנה הודעה- יכולת לשלוח מזל טוב. אני קיבלתי מזל טובים על האירוסין גם מאנשים ששכחתי לשלוח אליהם הודעה. אנשים יוצאים מנקודת הנחה שכשמתארסים לפעמים הראש לא נמצא במקום הכי מאופס, אז לפעמים שוכחים ומדלגים בטעות, אז פשוט שולחים מזל טוב וזהו, לא ביג דיל.

אני חושבת שפשוט צריך להסתכל על הדברים גם מנקודת המבט שלה, זה הכל. אולי גם היא נפגעה, אולי היא כן הייתה רוצה להזמין אותך ופשוט לא יכולה, יש מלא דרכים להסתכל על זה חוץ מלהתבאס... זאת דעתי בכל אופן.

אגב, גם אני פעם לא הוזמנתי לחתונה שחשבתי שדווקא כן יזמינו אותי (בתקופה רגילה), אז קצת התבאסתי וזהו. הבנתי את המקום הזה שקשרים משתנים וזה שאני רואה קשר בצורה מסויימת לא אומר שגם הצד השני רואה ככה וזה בסדר. אם כולנו נתחיל לחשב מי חושב שהוא בקשר איתנו, ברמה שצריך להזמין לחתונה- היינו מקבלים חתונות של 1000 איש וזה כנראה לא מתאים לכולנו...

כל התחושות שהעלית ממש מובנים
הכי בעולםםם


אבל את מציינת שאת לא כתבת לה אפילו מזל טוב
אז למה את מצפה ממנה ?
למטבע יש שני צדדים...
אולי זה לא הכי בוגר לא להזמין בגלל זה וגם חבל וטעות
אבל גם לא לכתוב אפילו מזל טוב זה לא ממש יפה
ויתכן ונפגעה.

היא כתבה שבגלל שלא כתבה לה מזל טוב (כי לא ידעה שהתארסה), זה מה שגרם כנראה לחברה להיזכר שלא סיפרה לה. אם הבנתי נכון.

לא כתבתי לה מזל טוב, כי לא חשבתי שזה בסדר "ליפול עליה" בלי שהיא סיפרה.
כשנודע לי שהיא התארסה מאוד מאוד התרגשתי, אבל היא שלחה לכולן תמונה שלהם, ולי לא, אז לא כל כך הבנתי את מקומי.
חשבתי שאם אשלח לה מזל טוב, אולי זה יגרום לה לחוסר נעימות על זה שלא סיפרה לי.

אני פשוט מבינה בצורה כואבת, שאנשים רואים חברויית בצורה שונה.

מרב שרציתי לצרף מכתב לחברות 

ולהביע את רגשותי אליהן לפני שאני בורחת 

הן קיבלו את ההזמנות רק איזה שבוע לפני החתונה

אז אולי קורה משהו כזה?

וחיבוק ענק זו תחושה קשה וצודקת

כולן שלחו לי הודעה כבר לפני שבועיים אם אני מוציאה רכב,
ואם אפשר להצטרף, או שהן מתרגשות וכו'..

רגילה אני באמת מבינה למה זה תמוה.. אבל בהתחשב בזה שהיא לא מזמינה רק לשם הנימוס אלא מתכוונת שמי שמוזמן יבוא ולא רוצה להזמין יותר מהמותר אני יכולה להבין.

אלא הגילוי על עומק החברות שלנו,
ושאנחנו לא רואות אותה אותו הדבר.

גם לי היתה חברה כזו, שלא היינו בקשר תקופה אבל חשבתי עליה מידי פעם והיה לי ברור שאנחנו עדיין חברות פשוט חיות באזורים שונים בארץ ובגלל חיים עמוסים לא יצא לנו לדבר אבל ברור שנדבר מתישהוא... ואז פתאום ראיתי בפייסבוק שלה תמונות.. מהחתונה שלה. ואפילו לא ידעתי שהתארסה. וכמובן שהיא היתה בחתונה שלי. אז כן זה היה מעליב. ממש לאחרונה היא נזכרה בי כשרצתה להתייעץ על משהו. 

חברה טובה, שחשבתי שלא קיבלתי ממנה הזמנה לחתונה.
ביררתי אצל חברה משותפת שלנו, ומסתבר שהיא שלחה את ההזמנות ברשימת תפוצה, ובגלל שהיא לא שמורה לי באנשי הקשר (כי החלפתי טלפון), לא קיבלתי את ההזמנה.

אז א, גם דברים כאלו קורים לפעמים.
דבר שני, תחשבי שזו חתונה בתקופה של הקורונה, כמות המוזמנים גם ככה מאוד מצומצמת ואילו חברות קרובות לא תמיד מוזמנות.

ודבר אחרון, אני מבינה אותך מאוד. זה מבאס, זה מבאס לחשוב שאת חברה של מישהי ברמה מסויימת וזה לא מתבטא. זה צובט שקשורים שהיו לנו פעם הם לא אותו דבר היום.
חיבוק גדול!
ותזכרי אבל שאלו החיים ועם הזמן נשארים לנו רק מעט חברים קרובים וטובים

תודה ❤

על 2 חברות שלי שגם, היינו פעם חברות טובות והקשר טיפה דעך עם הזמן אבל עדיין...
גיליתי שהן התחתנו רק מהפרופילים שלהן בוואצאפ.
שתיהן התחתנו הרבה לפני הקורונה אז לא שהייתה הגבלה של אנשים.
מבאס.

שאולי היא פגועה ממך? בלי שאת יודעת? לא שזה מצדיק את ההתנהגות הזו אבל אולי מסביר..
לפעמים חברות רווקות יכולות.לחוש פגועות מחברות נשואות כי הן חשות דחויות/שקופות/נטושות וכו..
כמובן שזו רק השערה.. מה את חושבת?

יש לי רגישות חברתית גבוהה, ואני מזהה מצבים כאלו
תודה!

ולא קשור בכלל לקורונה..
התחתנתי לפני כמה שנים, וההכנות היו מורכבות מכל מיני סיבות.
כשהתחלנו לשבת על רשימות המוזמנים, חברה אמרה לי "לחתונה תזמיני רק את מי שאת בקשר יומיומי איתה, וממי שלא, אז רק את מי שאת חושבת על השם שלה וישר אומרת וואי בא לי שהיא תהיה איתי באירוע הזה".
לא יודעת אם אני יוצאת דופן, אבל אין הרבה אנשים שאני חושבת עליהם וישר עולה לי שזה האנשים שאני רוצה שינכחו בחופה שלי (חוץ מבעלי כמובן 😅)
בגלל שגם ככה ההכנות היו מתישות ולא היה המון זמן, לצערי לקחתי את העצה הזו וסיננתי חברות טובות שפשוט באותה תקופה לא הייתי איתן בקשר יומיומי.
חברות אחרות, אולי פחות טובות אבל שהייתי איתן יותר בקשר - כן הזמנתי.
בדיעבד אני ממש מצטערת שהקשבתי לעצה הזאת, ואם היה אפשר להחזיר את הגלגל ברור לי שהייתי מזמינה הרבה יותר חברות.
לצערי חלק מהבנות שלא הזמנתי מאד מאד נפגעו וגם ניתקו איתי את הקשר לחלוטין, ואין לי דרך להסביר להן שזה באמת לא היה כי הן לא היו חשובות לי..
היום כמובן שאני ממליצה לחברות להזמין יותר מאשר פחות, אבל לפעמים אנשים בלחץ ההכנות עושים (מסיבות די מטופשות) דברים שבדיעבד הם לא היו עושים.

באמת שאני מבינה את הפגיעה, אבל אם את מצליחה להתגבר על זה, תנסי לזכור שיש ממש סיכוי סביר שזה לא אישי, ועם כל הצער וחוסר הנעימות, יש סיכוי שהיא מרגישה חברה שלך ממש כמו פעם (ואפילו יותר מכמה שכן הוזמנו..)

לא לגבי מוזמנות אלא לגבי מלוות...
החברות הטובות שלי הם כאלה שקטות, עמוקות... ורציתי ביום של החתונה שלי את הכי שמח ומאושר שיש, אז ביקשתי מ3 בנות שלא היו החברות הכי הכי טובות שלי, אבל אותם רציתי איתי ביום הזה!! ואני לא מתחרטת.
יכול להיות שהחברות הטובות שלי נפגעו, אבל אחרי שהסברתי להם שפשוט זה מה שהיה בא לי באותו רגע, הם ממש הבינו וסלחו לגמרי..
כנל לגבי השבת כלה שלי.
לכלות יש כריזות, והם מעופפות, והם לא בדיוק נוחכות באותה פלנטה שהחברות נוחכות. רק אחרי החתונה מתאפסים קצת...
אז הגיוני שאת באמת באמת חשובה לה, אבל באותו רגע הנשמה שלה היתה צריכה מישהיא אחרת וזה בא על חשבונך, בגלל הצמצום במוזמנים בימנו.
זה באסה, ואולי אפילו מעליב. לא אולי, בטוח!
אבל זה לא אומר שום דבר על הקשר שלכם ועל החברות שלכם. זה פשוט רצונות של כלה שאין להם באמת הסבר אמיתי...
גם את היית פעם כלה. בטוח את מבינה לפחות טיפה ממה שכתבתי.
מקווה שעזרתי.

אני התחתנתי ראשונה מבין החברות שלי.. והרגשתי את מה שאת מתארת. אולי בגלל שהיינו במקומות שונים בחיים. הרדתשי כאילו אני נשארתי מאוחר.
לדוגמא, הן היו המלוות שלי אבל בחתונה שלהן אני לא לוויתי אותן.

מחברה, שבזמן שהיינו בקשר לא הזמינה אותי לאירוסין שלה.
מחברה שהיינו חברות טובות בתיכון והזמינה את כל החבורה לחתונתה חוץ ממני.
מחברה ממש טובה מהאוני' שהיום אני לא בקשר רציף איתה אבל ממש התפלאתי שהיא לא סיפרה לי שאבא שלה נפטר.
בקיצור, ככה זה אנשים 🤷

ממש מבינה אותך. אני גם מרגישה לפעמים ש"שוכחים" לעדכן אותי בדברים, כי התחתנתי ראשונה, ואני בהריון מתקדם, וגרה רחוק... יש עוד שהתחתנו אחרי, אבל משום מה הן הרבה יותר בעניינים... ואני כן מנסה להתקשר ולהתעדכן בווצאפ... אבל מה לעשות, אני בשלב אחר, ולכן נשארת קצת 'בחוץ'. אני רואה לפעמים איך בעלי כרגיל מוקף בחברים שלו מלפני החתונה וקצת מתכווצת בפנים. הוא הרבה יותר חופשי, מוציא רכב, יוצאים לטיולים יחד, סתם לשבת בערב וכזה.. גם כי עכשיו אנחנו גרים באיזור שרוב החברים שלו נמצאים... באסה על המצב. אני באמת תוהה אם אחרי לידה חברות יגיעו לראות אותי (אני אהיה אצל ההורים) או יבואו לברית :-/. אולי רק כדי לראות תינוק, וזהו.. חוץ מ3 באמת טובות... ככה זה בחיים כנראה🤷‍♀️

תמיד הופיע לי שם לפני שקיבלתי SMS או טלפון

אני ממש דואגת.

הקטנה-אם לא הייתה בבידוד כבר הייתי הולכת לרופא שיבדוק לה את הריאות

אני ממש בלחץ

סביר שהרופא מחוסן והאחות. שיבדקו אותה בחוץ ויבדקו סיטורציה. את אמורה לקבל מענה רפואי גן בבידוד. תרגישו טוב.

נבדקים רק במיון
וזה סיוטטט

אצלנו ככה היה
וזה היה חד משמעי מבחינת הרופאה

מעצבןןןן

כי עד שאין לי תשובה אני לא יכולה לעשות להם בדיקה נוספת ע"מ לקצר בידוד

 

את לא צריכה לחכות לתוצאה של הראשונה.

מישהי ביררה ואמרה שלא צריך להמתין
וזה אכן הגיוני,
כי צריך לחכות 24 שעות בין הבדיקות
אבל איזו משמעות יש לשאלה אם קיבלת תשובה כבר או לא?
(רק כמובן להיזהר, אם יש סיכוי שאתם חיוביים לא להדביק אף אחד..)

אם אתם כבר ביום התשיעי מהחשיפה

ולנו לפני איזה שבוע ומשהו היה אחרי 12 שעות. לא ברור. אבל לא סביר שנאבד.

עשיתי אתמול בשעה חמש אחרי צהריים ויש לי כבר תשובה

לנסוע לעיר לבדיקה זה אומר 2 נגלות הלוך חזור....סיפור של כמה שעות

אני מחפשת בנתיים דרייב אין בישובים סמוכים

ואיך הקטנה?
חשבתי עליכם..

הקטנה- ב"ה מדדים תקינים. אבל נורא מצוננת.

מקווה שמחר יהיה יום טוב יותר ושכבר נדע איפה אנחנו עומדים מבחינת הבידוד וכו'

שהכל יסתדר בקלות ובבריאות שלמה

ברוך ה' שהמדדים תקינים. (אולי כדאי לשים לה בצל ליד המיטה, שיעזור לה לנשום בלילה..)

מאז שחזרת ליטול באופן סדיר. כמובן אם קיימת יחסים בזמן הזה...

אין הגנה כאילו? מה הסיכוי?....

הסיכוי יורד.
כמה יורד, באחוזים - כל אישה ומצבה. גם תלוי באופי ההנקות. הנקה מלאה, חלקית, מועטת.

העיקר שעשית ובעז''ה הכל יהיה בסדר🙏
המשך הריון משעמם ובידיים מלאות💕

בעז"ה הכל יהיה בסדר...

ברוך ה' עבר קצת יותר משבוע . והיום הייתי באולטרסאונד!
וברוך ה' הכל בסדר ויתקין..
חושבת שממש חשוב להתחסן.. ובסוף הסיכון מקורנה הרבה יותר גדול.( וכמובן זה אחריות ציבורית)