פורום הריון ולידה (עמוד 2276)

מחייב הרופא נשים שאני אצלו (הוא זה שרשם לי את האנטיביוטיקה) או שאפשר להתייעץ גם עפ רופאת המשפחה שלי?

אם זה חד פעמי לא צריך להילחץ.
אם זה חוזר כדאי ללכת להיבדק...
בהצלחה!!

אני על אנטיביוטיקה כבר חמישה ימים

את רק באמצע הטיפול האנטיביוטי...

השתייה עוזרת להפריש את כל הדלקת, רפואה שלמה לך אמן.

חשבנו לנצל את הסגר לגמילה, אבל עושה בתחתונים.
אני לא רוצה לפגוע בו אז החזרנו חיתול, תוהה איך יודעים מתי כן הזמן הנכון

הרבה ממליצים שהילד ילך בלי תחתונים כמה ימים ורק עם מכנסיים כדי שלא ירגיש תחושה שדומה לתחושת טיטול ומבלבלבת.
אחרי שכמה פעמים יברח לו וזה ממש יציק לו אז הוא ילמד ששווה לו ללכת לשירותים.

גם יגדל קצת, גם יהיה פחות קר..

גם יגדל קצת, גם יהיה פחות קר..
גם יעבדו איתו במעון.. מה יש למהר?

כי אחכ יהיה לנו יותר מורכב להשאיר אותו בבית כמה ימים.. וגם יש לו חלאקה עוד מעט ורציני שיהיה גמול עד אז..

גמולים בחלאקה!

ד"א, לא חייבים להשאיר כמה ימים בבית

אפשר להתחיל ביום שישי ואז יש שבת

בד"כ שגומלים בכזה גיל והילד כבר בשל ומוכן וזה מגיע מרצון שלו זה עובד ברגע!!!

ככה לפחות מהנסיון שלי (גמלתי 2 בנות ו2 בנים אחד מהם בגיל 3 וחצי ואחד דקה לחלאקה)

לדעתי אם הוא נבהל כשהוא רטוב, סימן שהוא מבין מה קורה, דווקא די בשל.
זה יכול לקחת מעט זמן, שבועיים בערך, בעיקר אם הוא כבר בן 3 כמעט
השאלה האם יש לך כוח לנקות (שטחי, לא פרפקט) 30 פעם ביום שלוליות פיפי. ולכבס...

לא הבנתי מתי התחלת, אבל אם זה בסגר, זה אומר מאתמול??
לגמרי נורמלי שבימים הראשונים רק מפספס!
אם את בתוכך עם אמון מלא ביכולת. שלו להגמל, וזה מה שמשודר אליו, הוא יצליח!
תני לזה שבוע לפחות!!
מצד שני אם את בעמדה נפשית לא מתאימה כרגע (סגר, כאילו חופשת לידה וכו) אז לא כדאי.
צריך לבוא מוכנים נפשית.
בהצלחה!!!

הילד שגמלתי בגיל 3 וחצי, התחלתי גם בערך ברבע ל3 וזה ממש לא הלך. תסכל אותו ואותי

ואז הבנתי שזה לא הזמן הנכון

ביום שהוא בא לבקש- הוא נגמל ביום ובלילה

לחלק יקח יותר זמן, לחלק פחות.
צריך ללמוד-
א. לזהות את התחושה המקדימה
ב. להתאפק עד השרותים
ג. לשחרר מכוון בשרותים.
זה דברים שונים. חלק עושים הכל במקביל, ואצל חלק רואים ממש את ההבדלה בלמידת השלבים.

זה מתחיל במודעות שלו. אם אין לו מודעות עדיין אז בכלל אין מה להתחיל.
השלב הראשון זה דיווח אחרי שהוא כבר עשה בטיטול...
השלב השני זה דיווח רגע לפני שהוא עושה, ועדיין עושה בטיטול.
אח''כ אפשר להציע לו- אתה רוצה לנסות לעשות בסיר או באסלה?
אפשר גם לצ'פר במשהו קטן כשהוא מתחיל.

קקי מלפני שנה בערך.
לפני שעושה הוא לא אומר

לפני הגמילה
אני אישית מאמינה שזה בא מההורים. אם אין לך כוח אז לא, לדעתי דווקא קל יותר כשיש מעון וזו לא התמודדות שלך כל היום
וזה לוקח זמן. לא לצפות שיתפוס בין לילה, זה קורה רק אצל השכנים

הורדנו טיטול (רק ביום, בלילה גמלנו כמה חודשים אחר כך). ולקחנו לשירותים כל כמה זמן. יש לך פיפי? כן. יושב לא יוצא כלום. אחרי חצי דקה עושה בתחתונים. אני אומרת לו יופי כל הכבוד עשית פיפי פעם הבאה בשירותים. בלי כעס או לחץ. לשבח שעשה. ולהחליף.
אחרי שבוע שללללם כזה. כמעט רציתי להתייאש, אמרתי לבעלי די מחזירה לו את הטיטול אין לי כוח. דקה אחרי, הוא אמר יש לי פיפי הלך לשירותים ועשה. מאז פיספס פעמים בודדות בעיקר בגן. כי עוד מסתבך עם להוריד את הבגדים.
בקיצור יש ילדים שלוקח להם זמן להבין איך משחררים נכון. (גם עם הגדולה היה ככה רק פחות זמן). זה לא קושי להתאפק אלא הפוך. קושי לשחרר. אחרי שהם מצליחים לעשות את זה באופן יזום כמה פעמים. הגמילה בדרך כלל תלך ממש חלק ובמהירות.
עד אז סבלנות. לשבח על היציאות. לא לעקם את האף או לכעוס. תחשיבי ששלוש שנים היה רגיל לסביבה הסגורה והמוגנת של הטיטול. האוויר הקר על הישבן, הרטיבות, אולי אפילו הלחץ שלו לפספס כי הוא גדול. כל זה חדש לו. תני לו זמן להסתגל...
ו2 טיפים כל אחד בכיוון שונה. בעיקר לבנים.
1. יכול להיות שיהיה לו יותר נוח לשחרר דווקא בישיבה על ישבנון כי זה יותר מוגן. (אם את מצפה שיעשה בעמידה תנסי להחליף)
2. אם יש גינה או עצים לידך מוזמנת לנסות הרבה ילדים אוהבים להשקות את הצמחייה... (שינוי אווירה ומשחק ממש עוזרים ליציאה להשתחרר)
בהצלחה!! הוא יעבור את זה בטוב אם רק תנשמו יחד לתוך זה בלי לחץ או כעס משום כיוון.

הוא עושה בישיבה
לגבי הגינה רעיון ננסה
ממש תודה

וגם עם מה שכתבו מעלי, שאת צריכה להחליט שאת רוצה שזה יקרה ואת מאמינה בו שהוא מסוגל.
אמנם אין לי נסיון עם בנים, אבל אני את הבנות שלי גמלתי בסביבות גיל שנתיים.. עם חלק זה היה מהר יותר, ועם אחרות לקח זמן.. אבל באיזה שהוא שלב הם "קולטים את הקטע" ואז אין יותר פספוסים כמעט..
לדעתי העבודה היא קודם כל שלך עם עצמך, אם את רוצה את זה, אם מתאים לך כרגע בסגר ועם תינוק קטן (שזה לגמרי מאתגר... גם בלי גמילה...) ואם את מחליטה שכן, אז לשדר אמון ונחת- כמו שפלא הבריאה כתבה..
לא לכעוס, ולעודד על כל צעד של התקדמות...
בהצלחה רבה! והחלטות טובות

ניסיתי כמוך כשהיה בן 3, לא רצה, סרב, פספס מלא . חיכיתי שיבוא ממנו.
זה היה עוד בסגר הראשון.. היום בן 3 וחצי תודה לה' כבר אין פספוסים אבל נראלי שפשוט גמילה של בן שונה מגמילה של בת לא רק מבחינת הגיל.. הבת שלי הגדולה בת שנה ו10 חודשים ביקשה לשירותים... אמרתי לבעלי איפה היא הייתה ואיפה הוא... כל אחד במקום אחד .. היום הם כבר גדולים בת 6 ובן 3 וחצי

ואולי צריך לבדוק קורונה

מזל שלנשום זה לא תסמין....

זה כן תסמין. בעיקרון מופיע באותה רשימת תדירות כמו אובדן טעם וריח, רק פחות ייחודי.

וגם בטח יגידו לך לעשות בדיקת קורונה.

זה התחיל רק כאב ראש ומאתמול גם צינון..
להתקשר למוקד אחיות?

לי יש כאבי ראש תמיד סביב שבוע 12-13. תרגישי טוב

אמרו לי שם שפשוט לקחת אקמול ולנוח וזה יעבור מעצמו.
ואם אפשר לבדוק לחץ דם אז כדאי.
שאלתי לגבי קורונה היא אמרה שלא צריך ללכת לבדוק

זה זמני, גם אם זה זמני שלא יודעות מתי הסוף יגיע.

תהיי חזקה. תתמקדי בלשמור על עצמך. יהיה טוב!!

תשתפי את בעלך או משפחה כמה שיותר.
תנסי לפנות זמן לדברים משמחים, בילויים זוגיים או שיחות עם חברות

אם מרגיש לכם חריג אפשר גם לפנות לעזרה מקצועית.
זה לא אומר שאת דפוקה או משהו... קיים גם דיכאון הריון וסתם חבל לסחוב את זה לבד.
כמו שכאב מטריד ברגל או בשן לא כדאי להזניח למרות שאפשר להתמודד

בהצלחה

אם יש לך אישור שחלו
יותר לא צריכים בידוד.

לעומת זאת אם תבדקו בהמשך יש מצב שעדיין יצאו חיוביים, למרות שכבר עברו את זה מזמן ואז תתקעו שוב עם בידודים...

שהן משתעלות כבר שבוע, בלי חום.
הגדולה היום הקיאה ושל שלה, אקח אותה לבדיקה גם

מי שלא חלה יוצא מבידוד אחרון
זה די סיוט...

שאלתי לגבי התסמינים. גם ככה כולנו בסגר בבית

מי שלא חלה יוצא מבידוד אחרון
זה די סיוט..

אם כן, שווה לבדוק גם את הגדולה.
אם הן שליליות, סביר להניח שהשלשולים זה לא קשור...
ותמיד טוב להתייעץ עם רופא ילדים.

בהצלחה!!!!

תודה🤩

ובכל מקרה בינתיים תהיו בבידוד.. לא שזה כזה משנה בסגר

בשורות טובות!

תודה רבה!

ואצל ילדים בכללי נפוץ שהקורונה מתבטאת במערכת העיכול למרבה ההפתעה. המחלה הזו הזויה....

מציעה לך לבדוק את כל המשפחה. פעם אחת לסוע וזהו.
יכול להיות שחלקכם חיוביים ולא מבטאים כלום. וככה גם תחסכי בידודים וגם תהיה לך וודאות אם פתאום יבטאו סימפטומים לא תרוצי לבדוק

בהצלחה!
לא קל בכלל

אני אעזור לך בתוכנית לידה - הולכים לבית חולים סובלים בצירים, צועקים על האחות שתבדוק לך פתיחה כבר ,לוחצים... ובעזרת השם יוצא תינוק 

עשיתי קורס וזהו

ו.....לא הרגשתי שעזר במשהו

 

ממש לא חמור. כן כדאי בערך..

וכל כמה זמן אמורים ללכת לבדיקה שגרתית?
יש לי אחות מלווה ממש לא טובה ואני לא יודעת כלום...

שום דבר לא יכול להכין אותך 

אם את מרגישה שלא יודעת כלום, אז בהחלט מומלץ להוסיף ידע. ידע יכול לתת המון הן בפן המעשי והן בפן הנפשי.
יש קורסים קבוצתיים כלליים- כל עוד את מספיקה זה מתאים, ויש מדריכות שעושות קורסים אישיים ואז בוודאי אפשר עוד להספיק!
לגבי סיור- מסכימה עם מה שכתבו- מה שחשוב זה לדעת לאן הולכים, איפה חונים וכו כדי לא להתחיל לחפש עם צירים.
בהצלחה!!

ולא עשיתי אף אחד מהדברים שכתבת

לי ולתינוק שלום

כותבת מזווית ראיה שלי, לא חייבת לקבל..
בעיקרון אומרים לעשות קורס הכנה ללידה משבוע 28, בתכלס אם את עושה קורס קצר (פגישה-2) משערת שזה מספיק זמן..
ממליצה לעשות קורס הכנה ללידה שהוא טוב ומקיף-מדבר על התהליך שעוברים, התמודדות עם צירים, מה עוזר להברגה של התינוק, גם על הנקה טיפול בתינוק וטיפול בתפרים אח''כ ובעצמך..
(אלו נראים לי נושאים שעברו עליהם בקורס שעשיתי..)

סיור לידה נראלי יכול גם לחכות עוד, מומלץ לדעת איך נראה המקום, לאן מגיעים איזה קומה, איפה חונים ואיך נכנסים.. משערת שיש עכשיו בתי חולים שיש להן וירטואלי בגלל קורונה..
(עשיתי אחד וירטואלי ואחד אמיתי(זה היה ימים ספורים לפני הסגר הראשון..)

תוכנית לידה- נראלי שאחרי הקורס שלומדים קצת מה יש ומה אפשר לעשות אז גם אפשר לכתוב תוכנית לידה בהתאם למה שאת רוצה..
האמת, שכתבתי לעצמי איזה 3 דברים חשובים סתם בהודעה לעצמי בווצאפ ובעלי גם ידע אותם וזהו, לא חיפשתי איזה משהו יותר מידי..

כתבתי ממה שאני חשבתי/הרגשתי/התאים לי.. מתאים לך, תיקחי, לא מתאים לי נורא..

שיהיה המשך הריון תקין ומשעמם בידיים מלאות בעז"ה!!

בעיניי הה מיותר.

יש כאלה שעזר להם

אבל אני בטוחה שתצליחיללדת גם בלי

קורס הכנה ללידה- אני גם לא עשיתי אבל הרבה מאוד ממליצות ולפי דעתי רק מצחילים בסביבות השבוע שלך

ותכנית לידה?

הרבה פעמים הכח מסתובב כך שאיו לה שימוש..

אז הכל טוב

יודעת איך מגיעים לחדרי לידה בתוך הבית חולים.. ממני שהגיע עם צירי לחץ. מזל שידעתי לאיפה לרוץ.. אחרת הייתי יולדת במסדרון...

קורס הכנה ללידה כדאי לגמור עד שבוע 36.
תוכנית לידה אף פעם לא כתבתי.

שבעלה ידע לאן ללכת.
(אני ילדתי פעמיים בעי"כ ואין לי מושג איך מגיעים שם לחדרי לידה)

את האוטו ואני רצתי פנימה עם אמא שלי עם צירי לחץ. בעלי הגיע כמה דק' אחרי... הספיק את הלידה ברוך ה'..

כשנכנסתי להיבדק בקבלה הוא הלך להירשם, ראה שיש תור וחזק - ובכל זאת הגיע שניה אחרי...

(גם את בוגרת של אמית, נכון?)

למה? כי אני פחות ממליצה🙈

מעניין אותי למה את לא ממליצה.
אולי בפרטי?

ואני לא עשיתי אמית..

מה זה כרטיס מעקב הריון ומאיפה אני משיגה אותו?

הרופאה מוציאה את זה בביקור האחרון...

ומצטרפת לכל מי שאמרו שלפחות כדאי לך לדעת איך מגיעים בביה"ח למיון יולדות.

וזה אגב, חשוב. כי אם חלילה מגיעים לבית חולים לפני הזמן צריך שיהיה את כל הטפסים והמיידע של כל שהיה.

פשוט כי כל שניה הייתי צריכה מיון אז שתמיד יהיה לי מעודכן...

מאמצע- סוף חודש שמיני כל ביקור אצל הרופאה או האחות הדפיסו לי את כל הסיכום של עד עכשיו..

כמו שנכתב, לידע יש כוח ולו רק כדי שתהיי רגועה ותדעי מה קורה לך בכל שלב של הלידה, שווה לקרוא על כך או ללכת להכנה ללידה. אם את מתכננת על לידה ללא אפידורל, הכי חשוב לדעת לנשום נכון כי לצעוק לא משחרר בכלל,אפילו לא במעט את הכאב. זה רק מעייף.. הנשימות לעומת זאת עוזרות המון. חוצמזה אם יש דולה/מיילדת צמודה שילחצו על הנקודות הנכונות הן יכולות להפחית בחצי את הכאב. וזה המון! המון!

אפשר ללכת. כבר יש סיכוי שיראו דופק
אם חד פעמי ואין לך כוח ללכת לא הייתי מתרגשת בכלל

הייתם יחד לאחרונה? אולי היה קצת יובש ונפצעת.
הדם חוזר על עצמו, או שהיה רק פעם אחת? כי אם פעם אחת, לא הייתי דואגת, אבל תכלס, אין לי ממש ידע מקצועי.

אתקשר למוקד אחיות..
תודה!

אני לא מוצאת מספר כזה..

*507
קודם הכוכבית, כמובן.

אז לדעתי כדאי ללכת בשביל הרוגע הנפשי...יכול להיות שזו המטומה או משהו 

הדם אדום או חום?

מומלץ לעשות US

אם את באזור ירושלים אפשר ללכת לטרם.

שיהיו בשורות טובות!

או תלכי למרכז בריאות האשה או משהו ,אם זה אדום כדאי לבדוק...

תעדכני בהצלחה

אעדכן, תודה על ההתעניינות ❤

עשיתי us וגינלי, הרופא ראה שק הריון,
ולדעתו לפי הבטא שעשיתי אני עדיין לא ב6, אלא קצת לפני, לכן עוד לא רואים הרבה.
אמן שהכל תקין, גם השחלות.
בנתיים לשתות, לא לקיים יחסים ולהמשיך חומצה פולית.
תודה על ההתעניינות ❤❤

כשאני הייתי במוקד בשבוע 7 הרופא במכשיר שלו ראה עובר קצת יותר קטן ממה שחשבתי ואחכ בשבוע שבע פלוס כמה ימים ראו בגודל שהתאים לווסת אחרונה אז לפעמים בהתחחה יש קצת פער בגודל וזה תקין.בעזרת ה עוד כמה ימים כבר יהיה דופק מחכות לעדכון ממך

כיף שאתן כאן ❤

אבל טוב מאד שהלכת לבדוק...

תודה!

הגיוני?

ורק אחרי 4 ימים ראו שק וחלמון ללא עובר ואחרי 5 ימים ראו עובר עם דופק

הוא כתב שם גם שק חלמון

תודה, הרגעת אותי ❤

מתעניינת כי אני בערך איתך (היום 6+4 ועשיתי בטא ב6+0).

יצא 815
כנראה ביוץ מאוחר, כי ביום- יומיים איחור יצא 30

בהצלחה!!

הדבר הנכון.
אבל קשה...

תקופה של אחרי לידה היא קשה. הבית עובר טלטלה ולוקח זמן עד שהכל מתאזן.
אני זוכרת אחרי הלידה השלישית שלקח בערך חודש עד שהרגשתי שהתחלנו להתאזן קצת. עד אז כל יום בשעתיים-שלוש שהייתי לבד עם הילדים הרגשתי כמו נצח, כל רגע הייתי בודקת כמה זמן עוד נשאר עד שבעלי חוזר...
אז להיות במצב כזה בסגר, עם בעל שהוא עובד חיוני, וכשגם לך בכלל אין חופש כי את במבחנים, זה ממש ממש קשה...
ולהיות בבית של ההורים זה מצד אחד מקל, בעל מצד שני מוסיף קושי אחר.

לא יודעת מה יותר נכון לך. אני חושבת שהייתי נשארת אצל ההורים במצב כזה. אבל אך מרגישה שהמחירים קשים מידי אז אולי כן לחזור ולקחת המון עזרה בבית, גם בתשלום.

בכל מקרה, לי עוזר לזכור בזמנים כאלו שזו תקופה קצרה ועוד מעט המצב מתאזן יותר בעז"ה. ולהודות לה' שהקושי הוא בגלל דברים טובים. זה לא מפחית מהקושי אבל קצת עוזר להרגיש יותר טוב...

אוהבת את התגובות שלך. את תמיד מפרטת, מאוזנת, מרגיעה.

טוב לדעת שזה טבעי שאחרי לידה יש טלטלה. אני ממש צריכה לשמוע שאני נורמלית...

צודקת ממש לגבי האמירה בסוף!
רק תקופת המבחנים מלחיצה, כי אם לא אלמד עכשיו, לא אעבור את הקורסים...

וגם הבן שלך נורמלי, הקושי שלו מאוד מובן. זה גם האח שנוסף למשפחה, גם הכמה ימים שאת לא היית איתו סביב הלידה, וגם הסגר, היציאה מהבית, כל השינויים מהשגרה..

ותקופת מבחנים עכשיו זה ממש ממש קשה... מקווה שתצליחי לעבור בעז"ה...
(אולי תשקיעי בלימוד רק של חצי מבחנים, ובחצי בשני תשקיעי יותר במועדי ב'? כדי להקל קצת מהעומס עכשיו? לא יודעת אם זה עצה טובה, תראי אם זה מתאים לך...)

זה מה שאעשה בע"ה.
מקווה שככה אצליח לעבור את זה
תודה!

אני עם תינוק בן חודשיים וחצי וילד שובב בן 3 שמבולבל ומקנא בתינוק..
אני הייתי שמחה לעזרה אם הייתי יכולה ללכת להורים הייתי עושה את זה אבל אמא שלי עובדת חיונית..
אולי תמצאי מישהי שתוציא אותו קצת לגינה?

אחים שלי גם בבית, אז הם באמת יוצאים איתו לגינה.

מצד שני זה שעדיין יש אחים בבית גם מוסיף לצפיפות ;)

אני חושבת שעיקר הקושי שלו הוא מולנו (ההורים). עם סבא וסבתא ודודים הוא מותק, כמו לפני הלידה. איתנו קצת יותר קשה (הוא עדיין מותק, כן? אבל גם דורש את שלו)

(למרות שגם זה נכון, כי תשומת הלב שלכם הכי חשובה לו), אלא שמולכם הוא מרגיש בנוח להוציא את כל זה.

במצב שלך זה יהיה טירוף לחזור הביתה.
יחד עם זאת, תקבעו שכל ערב אתם יוצאים 10 דקות: למרפסת, לגינה, לספסל ברחוב. תקני שוקולד/גלידה/עוגיות איזה פינוק קטן לשניכם ושבו בשקט כמה דקות. אתם לא צריכים לדאוג לבייביסיטר, תנצלו שאת יכולה להתפנק קצת.

רק מקווה שבעלי יזרום...
תודה!

אין לי מה לומר... עוקבת

וואי לא יודעת מה הייתי מעדיפה כי אני אישית אחרי לידות חייבת בית אבל אם את חושבת שתצליחו למצוא כמה דקות להתאוורר לבד זה יכול להקל קצת על התחושה של חוסר פרטיות.בערב כשהילדים ישנים תנסו לצאת לסיבוב קטן

חייבת בית. ממש לא תיכננו לנסוע להורים אחרי הלידה הזאת...

רק בגלל הסגר חשבנו שזה הדבר הכי נכון. בעלי יוצא ב8:00 וחוזר בערך ב18:00-19:00. להיות עם שניהם כל כך הרבה זמן זה אתגר

באמת באמת בא לי בית, את המיטה שלי, את הפינה שלי. אבל חוששת על הגוף שלי שעוד לא באמת התאושש, ועל המצב רוח עול ההתמודדות עם שניהם

רק לפני 6 חודשים.
ואני חזרתי להתנסויות.

אני חושבת, שתינוק חדש זו טלטלה רצינית ל"גדול" שלך.
ובית, זה המקום המוכר שלו, עם החדר שלו, המשחקים שלו.

אם יש לך אפשרות לחזור הביתה ,
וקצת כוחות,
אולי זה יעזור קצת לגדול.

זמן שלכם זה גם דבר חשוב ונותן המון כח.
אני חושבת, שאין כמו בבית.

מזל טוב!!!
והמון הצלחה!!!!



וללמוד, זה בלילה

הייתי באותה סיטואציה כמעט. חודש אחרי לידה בסגר א.
ביבעסיטר או שאמא שלך תבוא אליך זו אופציה?

הייתי נשארת.
אחרת לא הייתי לומדת בכלל.

אני לא כל כך מכירה, ובגדול גם לא ישתף פעולה

אמא שלי עובדת מהבית, עיקר העזרה שלי כאן היא מאחים שלי, אבל הם לא יכולים להגיע אלי. גרים רחוק

תוהה איך אפשר ללמוד בלילה, החמוד הולך לישון ב20:00, ואני קמה להניק.
איך אני אתפקד?
מאתגר להיות אמא

לי *אישית* יותר קל בבית.
והמעבר שלי היה מ-2 ל-3 . אז זה שונה באיזשהו אופן.

אין רגעים שהוא עסוק במשחקים שלו ואת פנויה ללמוד?
ולמה הוא הולך לישון ככ מאוחר?
תקדימי את שעת השינה ל 19:00
ואז יהיה לך יותר כח וזמן.

ולומדים לחיות עם השעות שינה שהמתוקים נותנים לנו

(שלי קמה עכשיו כל שעה וחצי-שעתיים בלילה )

אבל להישאר. נשמע לי לא אנושי ולא אפשרי לבד בשלב הזה. תנסו לצאת חמש דקות בערב החוצה לנשום אוויר. עגלה או מנשא.
גם ככה שניה אחרי לידה ומבחנים זה משהו מעבר לכוח הדמיון שלי. גיבורה.
שיעזרו לך כמה שיותר. תנוחי ותלמדי בישיבה או שכיבה כמה שיותר. תשרדו. זה יעבור! חיבוק!

מישהי שתוכל להוציא אותו
נכון שההורים עוזרים אבל גם להם כנראה שיש כח מסויים ועדיף שתהיה להם סבלנות לתהפוכות הנפשיות שלו ולכן לשחרר אותם קצת מלרדוף אחריו בערך שעתיים ביום.
עדיף מישהי צעירה שיש לה כוחות להשתולל ולהוציא איתו מרץ.

חוץ מזה לקנות לו מלא מתנות ולהגיד שזה מהתינוק
ופעמיים ביום לתת למישהו אחר לשמור על התינוק ואת תתייחסי לילד בפניות.
כנראה בהתחלה הוא יתחרפן כי עד שאמא איתו הוא ינסה למצוא פורקן אבל שיציבו לו גבולות מאוד ברורים.
רק כשאתה רגוע אמא איתך. אתה בוכה? משתולל? ניקח אותך.
פעם, פעמיים, שלוש תראי איך הוא ילמד להיות רגוע כשהוא איתך.
אחרת את לא תוכלי פיזית להכיל את הפורקן שלו.

כל יום שעובר הגוף מתחזק.

עוד שבוע- שבועיים כבר תהיו במקום אחר בע"ה.
כרגע רק לשרוד כל יום בנפרד.

תנסי ממש למצוא זמן לצאת עם בעלך עשרים דקות ביום לשבת על ספסל ולדבר. (אולי כשבן השנתיים הולך לישון, אולי בבוקר לפני התפילה)

לשתות משהו ביחד וקצת לקחת פסק זמן. זה חשוב להתאוששות הנפשית של שניכם.

בהצלחה יקרה!

ממי זה רף גבוה בטירוף. וואלה פה לא קורה כל יום גן בשגרה. מסכימה שזה חשוב. כן? אבל בואי. במציאות שהיא מתארת חמש דקות זה הישג מהמם.

לי לפחות לוקח זמן להתנתק ולהיכנס למוד של דיבור. חמש דקות זה רק ההליכה עד הספסל ולקלוט שהאיש שהולך לידי הוא בעצם בעלי.

אפשר גם רבע שעה אחת ליומיים
בבית שלך בשגרה אין בעיית פרטיות זה שונה ממש. דווקא כי זה לא שגרה, דווקא כי זה אחרי לידה והם לא בבית זה ממש ממש חשוב לדעתי.

הרבה יותר מלימודים ומכל דבר אחר. עזרה פיזית זה חשוב אבל אם זה בא ב100% על חשבון הפרטיות זה מסוכן לשיקום הנפשי גם של הבעל וגם של היולדת לדעתי, ועשרים דקות ביום לא נשמע לי כמו משהו שאי אפשר לעמוד בו. הייתי מוותרת על מקלחת וצחצוח שיניים בשביל זה ואפילו על הנקה.

אבל כל זוג ומה שמתאים לו.

את האמת שממש יש לי זמן איתו. הקטן ישן כל היום, מתעורר רק להנקה.

אני באמת לא כל כך יודעת איך להתמודד עם ההתפרצויות שלו, לא יודעת עד כמה לחבק ולהכיל את זה או עד כמה לשים לזה גבול ברור כמו שאת אומרת. זאת אומרת, ברגש כשאני שמה גבול כזה אני מרגישה שאני מרחיקה אותו יותר...

האמת שילדתי לפני שהקורונה התחילה,
ועם כמה שצריך עזרה וכו, אני הייתה מעדיפה להישאר בבית.. זה כייף שיש את העזרה מההורים, אחיות, מי שיכול כמובן אבל אצלי הרגשתי שאני מעדיפה להחזיר את הגדולים למסגרת.. כעבור שבוע כבר חזרנו הביתה.. הגדולה הייתה בת 5 והבן היה בן שנתיים ו7 חודשים. והרגשתי שהיה חייב מסגרת.. כמובן סופסוף להגיע הביתה לפינה שלך לאירגונים של אחרי הלידה....

הייתי בבית, אבל כל הבעיה זה שאין מעון

קודם כל נשימה.
כל יום שעובר- את מתקדמת לקראת נק' הסיום-
סוף המבחנים
סוף הסגר סוף הקורונה
וסוף תקופת המעבר והסתגלות של הגדול.
בעזרת ה'.
דבר שני תדעי שאת טובה ומעולה! את עושה הכי טוב שלך!! ו- וואו, תרשי לי להתפעל בטירוווווףףף!!

תכל'ס- אני חושבת שתישארו. אולי בערב כשהגדול ישן לצאת לסיבוב בחוץ עם העגלה עם בכלל לקצת התאווררות וזמן איכות?

@חגהבגה את כל כך בעלת ניסיון ומסכימה לכל מילה שלך שכתבת פה.

ולך הפותחת היקרה תישארי אפילו עד אחרי שבת ככה תחזרי לעצמך לאט לאט,מזל טוב ענק יקרה.

איזה כיף לקרוא

בהצלחה נשמה!

אסור ללדת עכשיו.
אם זה מה שאת מרגישה , תפסיקי הכל ורק תנוחי. תשכבי. תשתי מלא מלא מלא מים. זה יכול להיות מהתייבשות.
אם זה חוזר על עצמו תלכי להבדק.
זאת דעתי. אבל אני לא מהתחום.
בהצלחה יקרה

לכן הם לא יתקדמו ללידה...

שבי, תנוחי, תשתי מלא ואל תעשי כלום...

שנייה לפני הייתי שירותים והתרוקנתי ממש

תריחי...

ואומרים להחליף פד כל קצת זמן לראות אם הוא מתמלא מים ואז זאת ירידת מים

תנסי להרגיש מאיפה זה יוצא

לא הגיוני לי שזה שתן, כי זה זרם שממש מרטיב..

פעמיים! אז רוצי למיון! בלי שום עיכובים

הצלסטון מציל עוברים מבעייות נשימה!!!!!

יצא לי אחרי לידה 3 שעשיתי אפצ'י ויצא זרם של שתן...כנראה רצפת האגן היתה חלשה.

עובדת על זה עכשיו.

 

ואם את בטוחה שזה לא שתן. לכי מהר למיון. כמו שציינה אמהלה בעניין הצלסטון

 

למען האמת הייתי הולכת בגלל הספק

 

מחכה לעידכון שהכל בסדר בע"ה!

תעדכני בבקשה כשתוכלי מה איתך..

ורצוי במקום מאוד מקצועי... מקווה שהכל בסדר🙏

בהריון קורה שבורח שתן מאפצי או שיעול
אם זה ממשיך לטפטף גם בשכיבה וללא מאמץתלכי להבדק

כמו שיעול, עיטוש וכד
ההקשר נשמע כמו בריחת שתן, בכל זאת הריון שלישי...

הייתי מתייעצת עם מוקד אחיות

עם פתיחה וצירים..

אבל כשהולכים להיבדק כן מבקשים להשתעל ואז עושים בדיקה עם מקלון מיוחד או משהו כזה.

ככה שזה כנראה כן יכול לגרום לעוד מים לצאת...

מבקשים להשתעל ואז בודקים אם יוצא מים עם מכשיר מיוחד כזה

בע"ה שזה לא המקרה אצלך

 

 

 

אני רוצה לקנות את העגלה מהאינטרנט, מצאתי אתר של חנות מסוימת, התקשרתי והמוכר אמר שהם כבר לא מוכרים את העגלה הזו כי היא כל הזמן נשברת.

 

קרה למישהי?

כמה זמן היא מחזיקה?

 

תודה

היתה לי והחזיקה מעמד מאוד יפה.
אחרי שנה וחצי מכרתי אותה יד 2, כמו חדשה.
ולא שמעתי תלונות.
לאחותי יש את העגלת תאומים של אותה חברה.
מחזיקה מעמד כבר 3 שנים בשימוש אינטנסיבי

גם ביחיד שנתיים
וכרגע בתאומים
מרוצה מאד חזקה קלה נוחה לקיפול מעולה
לא נראית בכיוון של להישבר מוזר מאד

זה רמת הבטיחות שלו. תתחילי לחפור. בבלוג של שגיא שילר נוסעים בטוח. בבלוג של אבי ורון. מעולה שאת חוסכת בעגלה ומתאימה לתקציב. סלקל או כסא בטיחות זה המוצר היחיד שאשכרה בוודאות שומר על חיי התינוק. בהצלחה!

נשמע לא רע.
הולכת לנסות....
אה. נגמרו החמוציות.
אז רק במבה...

הייתי נוסעת. אפילו לכמה ימים לנסות לנוח.
אם לא ככ שומרים, אני חושבת שלא הייתי לוקחת את הסיכון.

מצד שני, לא סבלתי מאוד מבחילןת, אז אני לא יודעת מה זה.

אני לא סבלתי מבחילות וגם עדיין אין לי ילדים.

אוף, בהצלחה ממש!

גם אני בחירוף נפש נסעתי מרחקקקק אחרי עבודה, בגשם, בחורף ובלי שום סיכוי שאצליח לעמוד בימים והצלחתי ברוך ה!!
כמובן שנושעתי ממש ממש מהר אחריי...
כבר אבדוק אם יש לי אפשרות לדעת אחרי כמה זמן אבל ממש הרגשתי שזה הזיז לי את הישועה וקירב אותה אליי...
כמובן שבאתי אחר כך להודות... שזה לא פחות חשוב!!!

לשידוך.
תוך פחות מחודש כמה שזכור לי פגשתי את בעלי

ולא נושעתי.

 

עדיין לא.

תפילות לא שבות ריקם. משהו הם מחוללות בשמים.
גם כשזה לא מה שרצינו וביקשנו

🤗🤗🤗

כל כך😭
אני רק חיבוק גדול ❤️
ילדתי בסגר הקודם וזה היה סיוט.. וגם עכשיו עם קטנה בבית זה קשה.. מזל שהארכתי חופשת לידה אחרת הייתי צריכה ללמד השבוע מקרוב (חנמ)

והבנתי שהבצפר מטורלל...
לפחות זה נחסך ממני

לא מעדיפה לעבוד בסגר ובבידודים.

למזלי הרב אנחנו גרים במקום יחסית מרווח היום יצאתי איתם 3 פעמים בחוץ. וגם עדיין קשה קשה קשה קשה
אני מניקה עוזרת בשיעורי בית משחקת עם בת שנתיים נגמרו לי הכוחות

הבעיה היא שעד שנגיע לשם כבר אני לא יהיה בכלל יולדת...

אני כבר לא יהיה יולדת..

שהיה להם את הילדים על הראש בסגרים ואפילו מעט שקט ומנוחה הן לא קיבלו.

 

לדעתי חייבים להעביר איזה חקיקה, כמו לההבדיל מיש הילד שלה אושפז..

גנבו לי את החופשת לידה!!!
צריך לתת לנו הארכה של שבועיים קשה לחזור לכוחות ככה ..
כבר שבע בבוקר עכשיו חצי בית ער. אחרי שהנקתי חצי לילה .
קוראת לביבי לסדר.
תרחם עלינו

תשתי הרבה מים בחצי שעה לקראת הבדיקה, זה אמור לעזור.

אמן שהכול יהיה בסדר ותקין בעזרת ה🙏

ודוחפת את הרחם קדימה, ואז יותר קל לראות אותו.

היא קדמית לרחם, היא לא יכולה לדחוף אותו קדימה. זה לא קשור לדחיפה, זה משפיע על הראות באולטרסאונד.

הקטע זה שאני יודעת שאנטומית שלפוחית השתן היא קדמית יותר, אבל עדיין תמיד בראש שלי זה היה ההסבר, אף פעם לא חשבתי אם זה מסתדר...🤦

אני ממליצה לקראת הלידה מכתב מרופא נשים שיכניסו אותך ויתנו לך אפידורל מוקדם, כדי שלא תרגישי את הבדיקות... ואם את רוצה חוויות מניסיון, בשמחה בפרטי

תודה רבה!!

בטח יש כאלו שכן ראו להן, בעז"ה מקווה בשבילך שיראו

בסבירות גדולה יותר

בהיריון הראשון שהייתי רזה לא ראו עד שבוע 8
באחריו שהייתי יותר דביבונה🙈 ראו ב"ה יותר מוקדם

בכל מקרה את יכולה לבקש שאם לא רואים בטני לחזור עוד שבוע. ממש לא חייבים לעשות וגינאלי
(אני אישית בהריון ראשון הייתי מוותרת ונשארת עם המתח עוד שבוע אבל זו החלטה שלך)

תחליטי מראש מה את מעדיפה שאם יגידו שלא רואים תהיה לך תשובה החלטית ולא תצטערי אח"כ

ואמרתי את זה לפני כל בדיקה
והכל היה בסדר בסוף

לא הבנתי מה כתבת

מזדהה
גם לי יש וגניסמוס, וכשבאתי בהריון בשבוע 6 כי לא הרגשתי טוב, היא לא ראתה דןפק עדיין, אמרה שמוקדם ושאגיע בעוד שבועיים. באתי בשבוע 8 וברוך ה מצאה דופק והכל היה תקין.
אציין כי כשבאתי בשבוע 6, הרופאה כבר מכירה אותי, שתינו לא היינו בלחץ לגבי זה שלא ראתה עדיין דופק, אמרה שלא תמיד רואים בשבוע כזה בבדיקה בטנית ושאם אעשה בדיקה וגניאלית אז כן סביר שיראו ושאלה אם אני רוצה, אמרתי שמעדיפה לחכות.

וביום חמישי אהיה שבוע 6 בעזרת ה'
מצטרפת 🤗🤗
ואגב, לא קבעתי תור לרופאה בשבוע 8..
קבעתי הפעם בשבוע 10..