פורום הריון ולידה (עמוד 2278)

תודה רבה!

בעז"ה שיהיה בעיתו ובזמנו וגם אם זה יהיה רגע לפני, תוכלו לעשות איך שבא לכם... קטן, משפחתי וכו'.  זה לא חייב להיות בתרחיש כזה דווקא... שיהיה בשעה טובה טובה 

וכפרה עלייך- איזה שיכורים? איזו מסיבה? פורים קורונה מותק!!!

העיקר שיהיה בבריאות ובשמחה

בידיים מלאות ובקלות

אני ילדתי קצת לפני פורים והייתי פטורה מפורים😌
היה ממש כיף ככה בלי הלחץ הזה...

ו... לא קוראים לבת שלי אסתר או הדסה.
אפילו לא ושתי או זרש(למרות שהייתה התלבטות על זרש...)

אלתדאגי, יהיה בסדר. חבל להילחץ😁❤️

שלא חייבים כמויות אלכוהול.
זו הברית שלך, והאירוע שלך, וכנראה שרק אתם תחליטו מה יהיה הלך הרוח.

מהר מהר הנחתה למציאות. חוצמזה קורונה, ברית המונית לא מומלצת בכל מקרה

כשלי היה תאריך משוער כמה ימים אחרי פורים, הבהרתי לבעלי שלא יחשוב אפילו על להשתכר בפורים. וגם אם היתה ברית בפורים ברור שלא, זאת לא שאלה.

אבל אבל אבל
גם אם תלדי בשישי באופן שהברית תהיה בפורים,
את
דואגת
לעצמך!!
ואף אחד אחר לא מעניין. תמצאי לך מישהו קרוב שלא מתגשם, ויהיה שם למקרה שתצטרכי, וזהו...
ובע"ה, שתלדו בזמן הכי טוב לך ולתינוקי, לידה קלה ומהירה, והחלמה נעימה! בידיים מלאות ושמחות כמובן

וזה ככ שיגע אותי...


אוף. שיבינו שברית בחגים/שבת זה לא כיף כשאת אחרי לידה..

אפילו כשאנחנו עוד לא יודעים אם יש בן או בת..

אבל חושבת שיש לנו בת..(סתם כי בא לי)

אנחנו גם עוד לא יודעים בן או בת, אבל לפי התאריך זה יכול לקרות לנו

קורונה. אין שום דבר המוני. וגם לא הייתי מתקרבת לשום דבר כזה עם פיצי. הכי מצומצם שיש. את לא חייבת לקרא מרדכי. לנו הייתה ברית בחול המועד פסח ומבטיחה לך לא קראתי משה. או כל דבר אחר שקשור.
יש נטיה בשלב הזה בתשיעי להריץ בראש תרחישי קיצון. נראה לי שזה גם הורמונלי. יהיה בסדר!!
חוץ מזה עם כל הכבוד לבעל בשנה שאת דקה אחרי לידה או דקה לפני הוא לא שותה אם זה לא מתאים לך. עם כל הכבוד. את מקום ראשון. צריכה עזרה עם התינוק. עם האחיות שלו. צריכה בעל מתפקד. אז יתכבד האדון ויתגבר.
הכי חשוב שיעבור בשלום ובבריאות. בהצלחה ממי

הרסת אותי.
מסכימה לגמרי

מרדכי זה באמת לא שם להיט🤦🏽‍♀️


שיהיה בע"ה בעיתו ובזמנו מתוך בריאות ושמחה.

לא מתחברת לשם הזה.
לא אומרת שאין אנשים חמודים בשם הזה אבל לא להיט בעיניי ..מה לעשות .

גם אני קראתי לבן שלי בשם כבד,
היה כמה סיבות קראנו לו ככה, בברית חצי מהאנשים היו מופתעים


לא צריך להיעלב השם הוא יפה וטוב, אבל עדיין כבד...

ברור שתקראו לו איך שתרצו.
בע"ה הוא יוולד ברגע הנכון בשבילו ולברית הנכונה בשבילו.
במצב של היום ברית שיכורים נראה לי לא רלוונטית בעליל בטח לתינוק שרק נולד...

נשמע שאין הורמונלית ממך 🤣🤩
האמת שברית בשישי תמיד קרץ לי במיוחד בתקופת קורונה
אבל באמת שללדת השבוע בשישי יכול להיות קשוח...

אבל יפה שזה מה שמטריד אותך...
אני למשל דואגת ממצב מזג האוויר השבוע
וכל יום שעוד לא יולדת צריך להמשיך להמציא את הגלגל מבחינת סידור לילדים 🤪
נגיד עכשיו צריך לתכנן מה עושים בשבת כי אין שום דבר באופק וגם אם יתפתח משהו בעוד כמה שעות אהיה מאושפזת בשבת ועוד שבת זכור 🤔
ובכלל איפה המלווים הדתיים נמצאים בשבת בתקופה הזאת?

בעיה 🙄

אני גם חששתי מזה!!
תתפללי מלא שזה פשוט לא יהיה...

ברור שסעודת הברית תהיה בבית של היולדת?
למה לא לעשות בחוץ (בית כנסת נגיד) ואז ממילא מתחפפים עם התינוק מוקדם עוד לפני השתייה החריפה ומי שרוצה שיישאר לעשות מה שבא לו, לא?
בלי קשר לפורים זה מה שעשיתי בברית הקודמת
ומתכוונת לעשות גם עכשיו.
אם אני שם זה אומר גם התינוק וקורונה וזה..
אין סיכוי
יש חדר צדדי לאכול בשקט, ואז יוצאים לסיבוב לאורחים ובורחים הביתה, לא?

ולשמור על ריחוק...וגם ככה הכל בלגן

לאח שלי שנולד בז' אדר (שאז יוצא ברית בפורים)

קוראים יונתן..

אני לא חושבת שההורים שלי בכלל היו בכיוון של משה או מרדכי או יאיר

כשהאישה לא מוכנה לרוב גם הקטנציק מחכה

מבינה אותך. תתפללי...

ברור שהוא לא ישתכר, אבל הוא כן רוצה להתבשם קצת.
כמובן שכל עדר אחיותיו יעזרו לי כרגיל. והן עוזרות המווון.
עדיין לא בא לי.
וברור שלא אקרא לו בשם שאני לא רוצה,
פשוט אין לי כח לכל החפירות הבלתי פוסקות של למה לא וזה תזמון מושלם וכו וכו


קיצור,
אני אכן הורמונלית בטירוףףףףף
השם יעזור לכולנו 😅

סיפרתי לבעלי על השרשור
הוא אמר מה הבעיה תלדי עכשיו ברית בצום תענית אסתר
ביאס!
ואם לא ביממה הקרובה אז ברית בפורים או בשבת...
מהפח אל הפחת...

נו שרק יהיו בריאים! ויוולדו כבר אמן!!!!

בסוף ילדתי בשבועות

וכשהוא יבין את זה אולי פחות יבוא לו ברית בפורים. לנו היתה ברית בשושן פורים( לא ירושלמים). ובאותה שנה אמרתי לבעלי שאין מצב שהוא שותה כלום בפורים. אחרי לידה עם חבורת ילדים בבית אני צריכה בעל מתפקד. ואכן הוא לא שתה ולא היו לי שום מבושמים בבית. לא מזמינה אורחים שבוע אחרי לידה, עשינו סעודת פורים רק אנחנו. אז שבעלך יחשוב שוב...

עשינו סעודת פורים אצל הורים שלי והוא שתה חצי כוס יין 10 אחוז אלכוהול כדי לקיים שתייה בפורים וזהו.

קודם כל הצחקת אותי ממש
ודבר שני זה הכי מובן בעולם מה שאת מרגישה
רוב הנשים אם לא כולן לא היו רוצות להתמודד עם זה
אבלללללל
כל דבר בזמנו!! ואם זה הזמן למרדכי הקטן להוולד אז זה הכי טוב בשבילו ובשבילכם וה' יתן לך כוחות להתמודד

אני צוחקת לגבי השם אבל כל השאר אני רצינית מאוד
בהצלחה ❤

אבל כדאי שתעשי מחר על הבוקר, או הכי טוב- בדיקת דם או לחכות יומיים ולראות אם הפס מתחזק..
הלואי שימשיך ויתחזק!

מזל טוב!!
נראה לי שכדאי בכל מצב לבדוק בטא בבדיקת דם

לק"י

אם בדיקה ביתית חיובית והמחזור לא מגיע, אני קובעת תור לרופאה.

אצלי ככה בערך התחיל ההיריון הנוכחי

שיילך בקלות, בשמחה, ובבריאות

אין שום שינוי אחר שמסביר את זה

אז אם זה רק נדודי שינה המצב שלך מזהיר 😅
אבל בקטנה ממש זה יעבור העיקר שהמחלה הנוראה הזאת וכל המגבלות ייעלמו ונוכל לנשום סוף סוף!!!!

ב"ה כרגע אני יום אחרי השני ואין לי תופעות לוואי אבל הכאב ביד מציק.. 😅

וכאבי ראש
אבל זה כלום לעומת המחלה הארורה הזו

״נגיעה״ - אתם לא שומרים נגיעה לפני הנישואים?
״מתקרב אליך״ - תוכלי להוסיף פרטים?

נגיעה-בטח ששמרנו. מדברת בכללי על זה שקשה לי להתקרב פיזית לאנשים. זה דוחה אותי. מרגיש לי גועלי. אז שהבחור נכנס לתמונה כל ניסיון לחייך אלי נגמר במבטים מעוצבנים ובלב איכס.

מתקרב אלי-היה קטע שישבנו באיזה שולחן קטן הוא מולי ואני מולו ופשוט הוא השעין תידיים על השולחן מבט כזה של הקשבה... קשה לתאר למילים תתנוחה.. ופשוט הגעיל אותי בטירוופפ. ואמרתי לו שלא נעים לי ושיחזור לאחור. כן אני יודעת שזה אמיץ ולא בהכרח מנומס אבל רציתי לברוח... מתקרב זה שמדברים שמסתכלים שהולכים.. קשה לי להיות קרובה לאנשים בגוף כזה....

אוליזה עניין של תחושתיות .. תנסי לדייק מה מפריע

מפריע לי שהוא קרוב. זה דוחה אותי.
לא רק איתו בכללי בחיים את יודעת.. חיבוק או נשיקה מאמא או אבא זה איכסה לי. (אוף סליחה) חברות גם כן.. ובכללי שומרת מרחק... אז רק חושבת על קשר קרוב וזה מכניס אותי לחרדות....
אני אוהבת סדר וניקיון אולי זה קשור...
גם בטיקטים בבגדים יש כאלו שמציקים לי במיוחד.. לא כולם

יש שאלון אבחון לילדים, תעני על עצמך...

זה לא רע זה פשוט תחושתיות חזקה מרוב האנשים , יותר מריחים יותר מרגישים מגע, הנשיקה יותר רטובה ואז זה מציק, הפתק מדגדג, הצווארון חונק...

כנראה שתהיה לך פחות כימיה עם אנשים שאוהבים לגעת כל הזמן,
ול"הידבק" אליך

את צריכה את החצי מטר שלך לכל צד כדי להרגיש בנוח

אבל כשיש קרבה נפשית זה אמור להסתדר

כשמישהו נגע לי בכתף זה היה מחרפן אותי. אף פעם לא הצלחתי להתחבר לנוהג של חיבוקים עם חברות כשנפגשים. היחידות שיכלתי לסבול חיבוק איתן היו אמא שלי ואחותי, וגם זה בקושי.
לפני החתונה ממש חששתי שזה יצור בעיות. שאני ארתע בכל פעם שבעלי ינסה לגעת בי או לחבק אותי.
אבל, אצלי לפחות, החששות התבדו לחלוטין. בפועל לא הייתה לי שום בעיה עם המגע. אני חושבת שזה קשור לרגש ולאדם הנכון. הוא לא מרגיש לי כמו "גורם זר".
אי אפשר להבטיח שגם אצלך יהיה ככה, אבל תדעי שזה אפשרי.

כמה שפחות.
לא מסאז לא כלום.
מאוד חששתי גם איך ירגיש לי המגע עם בעלי אבל בגלל שהיה רגש חזק ולא היתה דחיה אז הכל היה בסדר ואפילו יותר מיזה.

יכול להיות שזו בעיית וויסות חושי, כפי שאמרו לך.
זה לא אומר שמשהו את לך לא בסדר, הכל תקין! אפשר לנסות להיעזר בטיפול שיעזור...

נשמע לי לא בהכרח קשור לרגישות תחושתית, כי הרתיעה מגיעה גם בלי קשר למגע.
יכול להיות שהיתה חויה קודמת לא נעימה בקשר עם אנשים? את כמובן לא חייבת לענות, רק מציעה לך כיון. וגם אני ממליצה לטפל. בהצלחה יקרה!! 🧡

ואז התחתנתי

אצלי זה נבע (בין השאר, יש עוד כמה סיבות) מחברה שהייתה נדבקת אליי ממש וזה פשוט גרם לי לסלידה ממגע עם אנשים(אפילו חיבוק להורים)

כשהתחלתי לצאת עם בעלי תמיד הייתי מחכה שיתיישב ואז מתיישבת קילומטר ממנו
בהמשך שמרנו על מרחק גדול פשוט כדי שלא יהיו נפילות🤷
(יצאנו הרבה זמן...)

בעל זה חלק מהאישה, כשהוא לא נמצא אני מרגישה כאילו חסר לי איבר בגוף ולכן המגע לא מוזר או מרתיע.
יש לציין שבזכות 2 חברות טובות שחררתי את עניין המגע כי הן באו ממשפחות מאוד חמות וקצת קינאתי בהן שככה המגע אצלן טבעי.

את הבת שלי אני לא מפסיקה לחבק ולנשק (והיא אותי🥰) כי פשוט מאז החתונה כל העניין הזה שהיה מוטל אז בווטו פשוט השתחרר לגמרי..

גם לבעלי יש יציאות כאלה 🤨🤔
אולי כי הריון ראשון אז קשה לדמיין איך זה יהיה?

לגבי הבעל- אל תשכחי שהבעל לא מרגיש את העובר בתוכו, לא חווה את ההריון בצורה מוחשית כמוך,
הגיוני מאוד שהוא ירגיש ככה.
בעז"ה אחרי הלידה הוא יתאהב בו ויבין שיש לו אוצר גדול בידיים!
אל תדאגי, ויחד עם זאת- תני לו את המקום להרגיש מה שמרגיש, אל תדחקי בו להתלהב כמוך, זה עוד יגיע בגדול

כאילו הוא אומר כל מיני יציאות כאלה של "אבל הלוואי שלא יבכה" ואני אומרת לו שזו הדרך שלו לתקשר עם העולם, זה לא בכי... אבל כן, כנראה שאת צודקת וכשהוא יבוא הוא כבר יתאהב בו גם בעצמו...

זה באמת מפחיד מפחיד!!
אבל בעז"ה יהיה בסדר, אל תדאגי.
יש אבות שעל ההתחלה מתרגלים לאבהות שלהם, ויש כאלה שלוקח להם זמן,
אגב זה ככה גם לפעמים אצל חלק אמהות, לי למשל היה קשה מאוד להתרגל, כל בכי שרט אותי וגרם לי לבכות בעצמי, ממש טבעי ולגיטימי
ורק צריך לשים לב שזה לא חריג ולא נמשך מידי הרבה זמן,
וכמובן כמובן- לפנות לעזרה אם מרגישים צורך!

.אוליי שם התשובה. לדוגמא: אם בעלך היה ילד יחיד או משפחה קטנה ומעולם לא טיפל בקטנים או באחיינים וכיוב כל העולם הזה זר לו. אבל רק לכאורה..את תידרשי אוליי לרכז את הטיפול אצלך יותר ( כפי שהיה קורה ממילא אוליי תלוי בזוג) וזה יסייע לו לאט לאט לקפוץ למים....

יש אפשרות שבעלך יתאהב מיד בלידה
אבל הרבה גברים ממש לא ובהחלט קשה להם שפתאום יצור קטן לוקח את האישה שלהם. יש גברים שמרגישים לא שייכים. ויש גברים שמצליחים להתחבר רק כשהתינוק כבר יכול לתקשר במבט
צריך לדעת שהכל נורמלי
וגם חששות שלו מהבכי וחוסר שינה זה נורמלי כמובן אם אין גילויי אלימות באופן כללי

רק אומרת שבעלי מאוד חיכה ללידה ואהב את התינוקת
אבל תכלס הוא התחבר אליה באמת והתאהב בה רק כשהיא גדלה והתחילה לתקשר איתו בחיוך, צחוק, גרגור וכד'... וככל שהיא גדלה הוא יותרויותר נקשר. בהתחלה לא הבנתי אותו וזה הציק לי שהוא לא רק רוצה להחזיק אותה ולטפל בה אבל כשראיתי שכשהיא גדלה הוא כן רוצה נרגעתי.

הוא מאוד אוהב ילדים, הוא טיפל בהרבה ילדים... אבל אני מזהה חשש שלו מהתינוק, כאילו הוא חושש שהוא יקח לו את החופש והחירות, והוא אומר הרבה פעמים "רק שלא יבכה", או שהוא אומר "הלוואי שיהיה שמנמן" וכל מיני דברים שהם אהבה על תנאי... חח אני כן סומכת עליו, אבל לפעמים מפחדת שהוא יקנא במיוחד בתקופה הארוכה שנהיה אסורים... אבל מקווה שיהיה בסדר ושהוא יתאהב בו כשהוא יראה אותו בלידה... או אח"כ...

לא כיף בכלל
חיבוק
הלוואי שהבוקר והשלג מביאים איתם רוח של פיוס

שלנו בן חודשיים
אני כל לילה דוחה את ההרדמה בלול...בעגלה לי אלף יותר נח..חחח

אני גם חושבת שבגיל שהוא כבר יודע להרים את עצמו, כדאי להעביר.
עד אז, נשמע לי הגיוני

או עד מתי שהוא כבר מתרומם/מתחיל להתהפך שזה כבר נהיה סכנה וזה הזמן לעבור לטיולון.

אישית אנחנו חזרנו הביתה אחרי 5 שבועות מהלידה, היינו בערך שבועיים-שלוש בבית ואז עברנו דירה.
היה לנו חבל להרכיב את המיטת תינוק בידיעה שנצטרך לפרק ולהרכיב שוב, אז העדפנו להשכיב אותו בעגלת אמבטיה ואחרי המעבר דירה הוא ישן במיטת תינוק גדולה ומרווחת.

דווקא לתחושתי נח לו כשזה סגור כזה .. לא גדול ומרוח ;)

סיפרתי מהעבר..

אני רואה כמה יתרונות בלהשכיב במיטה.
*הילד לומד להרדם לבד בלי 'עזרה' שלכם- לנדנד את העגלה וכו'.. אצלנו אנחנו מכניסים אותו למיטה, מביאים בקבוק או מוצץ והוא הולך לישון לבד.
*לא כל החיים הוא ישן בעגלה, יגיע שלב שיצטרך לעבור למיטה. גם אם זאת תהיה כבר מיטת מעבר. לדעתי עדיף לעשות את תהליך הלמידה בגיל כמה שיותר צעיר ככה יותר קל. לכי תריבי עם תינוק בן שנה-שנתיים כל צהרים ולילה..

ועדיין היה נח עם העגלה..אבל זהו, בלי נדר בע'ה

שלפי בטרם שינה בעגלה מעלה את הסיכון למוות בעריסה ומומלץ להמינע מזה מההתחלה

לא מומלץ להשכיב את התינוק לשנת לילה בעגלה בכלל.

רק אמרתי לטובת בנות שאולי לא מודעות לזה. 

זה ההמלצות של משרד הבריאות, נכון?
זכור לי שהיה כתוב שבאמבטיה של העגלה מגיע אליו פחות חמצן או משהו כזה...

ואיפה השפיות של ההורים🤐(כשהתינוק לא נרדם...)

שהלילה היחיד שניסינו היה לו קרר ורק העיף את השמיכה.....

עובד כמו קסם

עוטפים טיפה חזק את הידיים (טיפה, לא ממש! אם הוא באמת ירצה הוא יצליח להוציא, ואם הוא לא יהיה רגוע אתם כמובן תשחררו אותו).

בקיצור - כל מה שגורם לתינוק לישון עמוק...
ואכן סיוט.

תודה שאמרת!

אם אני לא טועה... אבל הפעם האחרונה שהיה לי תינוק הייתה מזמן ;)

אם אני מבינה נכון, הבעיה היא בעיטוף על הבטן, ולא ברור אם עיטוף על הגב גם מסוכן. אבל אני לא בטוחה, כל מקום כותב משהו אחר.

בכל אופן תודה על ההערה!

לשני הצדדים של המזגן כדי שלא יוריד/יסתבך איתה בלילה.

לעשות את זה...אחרת, מי יודע כמה זמן הייתי גוררת את זה....
איזה חופשת לידה הקורונה הזאת.......

כי זה לא בריא לגב...

פשוט לא כל מזרון מספיק טוב...

דווקא בחורף יש יתרון להשכיב באמבטיה כי היא חמימה יותר והאוויר שהם נושמים פחות קפוא ויש פחות צינון ושיעול.
כמובן להקפיד שאין מצב ששמיכה מכסה לו את הראש בעקבות בעיטה או שינוי תנוחה שלו. מניחה שבגיל הזה הוא עוד אוכל כל שלוש שעות בלילה. אז גם זה גורם שמקטין מוות בעריסה כי כל שלוש שעות בערך את בודקת מה מצבו.
אצלי שלושה ילדים ישנו בעגלה עד גיל חצי שנה בערך שאז למדו להתהפך/ להרים את הראש ממש גבוה מעל הדופן של האמבטיה.
היה לי נוח יותר כי הוא נרדמים בעיקר בעזרת נדנוד.

נראה לי שננסה בכל זאת להעביר אותו ונראה איך יילך...
והאמת שחסדי ה' הבחורציק ישן יפה בלילה...(במהלך היום לא הרבה בכלל) אבל דופק איזה 5-6 שעות בלילה. חסדי ה'

זה ממש לא בריא לשים לישון שנתלילה בעגלה

בס״ד

עד שנהיה להם צר... כשרואים שהם ממש ממלאים כבר את רוב החלל...

מזל טוב!! ♥️

בלילה כששמתי אותו הוא התעורר אחרי כמה דקות, התבאסתי ממש אבל הוא נרדם חזרה לבד!

באמצע הלילה כשקם הרגיש לי קצת קר,הוא העיף מעליו את השמיכה.... אז עשיתי לו יחטוף מאולתר, וכבקימה הבאה כבר היה יותר חמים. ב"ה
שימשיך ככה!
תודה!

פורים...
פסח...

בס״ד
היו כל מיני ימים שגם אני הרגשתי בקצה לחלוטין (כולל היום, ברוב שעותיו). יש טוב ויש ברכה ב״ה אבל יש גם הרבה קושי...
גם אני לפעמים מרגישה שכולן מסתדרות ורק אני חווה קושי, אבל לא נראה לי שזה נכון. מן הסתם יש כאלה שטוב להן, כמובן. אבל נראה לי שהרוב יותר במצב של התמודדות כזאת או אחרת... מגיפה, בסופו של דבר... 🙁

בהצלחה נשמה!!!
וברוכה הבאה 💛


נב: לגבי הדברים שעוזרים לי לעבור את התקופה כמה שיותר בטוב:

- הליכות
- זמן אישי יומי
- פה ושם משהו כיף משמעותי עם כל המשפחה... 🙂
- ולהזכיר הרבה לעצמי שהמטרה העיקרית היא לשרור. בהתחלה הייתי עם כל מיני שאיפות של ״זאת תקופה מלאת הזדמנויות וכו׳״ ובאופן אישי הרבה פעמים זה הוביל אותי לאכזבות ולתסכולים. כן יש לי ולבעלי פרויקטים מסוימים שהתחלנו דווקא בתקופה הזאת ויש כל מיני דברים שאנחנו עושים ברמה המשפחתית בזכות המציאות השונה של התקופה הזאת. אבל לי עוזר לזכור שבסופו של דבר זה זמן של משבר ברמה העולמית, ושלהשתדל לעבור כל יום, זה כבר ראוי מאד-מאד 🙂

במיוחד אהבתי את השורה האחרונה.

בסגר הראשון היה לנו כל כך טוב,
ניצלנו אותו לחזק את הקשר, להתקדם, לעשות כיף.
עכשיו כבר קשה כל כך, בעלי בתקופה עמוסה, לי חלק מהימים לא קלים בכלל, והקטנה גדלה ודורשת הרבה הרבה יותר.
ממש ממש קשה!
אני באמת מקווה פשוט לשרוד כל יום בפני עצמו..

אם הייתן יודעות כמה כל תגובה מחזקת,,
מרגישה שבתחילה נרתמנו לפרויקט ההישרדות ושמנו בצד כל מה שלא נחוץ, ובמשך הזמן הכל נהיה מובן מאליו , וזה כאילו הגיוני שאנחנו אמורות להיות צמודות לילדים 24/7 ובנוסף להספיק הכל, ועדיין להישאר שפויות

בס״ד

מרוב הרגל אנחנו שוכחות שיש בזה ממד של מצב חירום...

וכמו שאת אומרת, אפשר לתקופה להתרכז בדחוף ובבוער, אבל לאורך זמן קשה מאד להמשיך לוותר על כל השאר...!

ואת מקסימה שאת מודה על כל המתנות! אפשר להודות ולהיות סחוטה פיזית ונפשית... זה מאד הגיוני במצב כמו זה שאת מתארת. אני לא יודעת מתי את צפויה ללדת בע״ה, אבל מאחלת לך שהכל יהיה לך בקלות ובטוב גלוי! שתוכלי להרגיש בחוש איך הכל יסתדר לך לטובה ממש!

שולחת לך כוחות אחותי ♥️♥️♥️

לא מתלוננת ח"ו ומודה על כל המתנות, אבל מרגישה שלא ישפיע עלי טוב ליפול כך ללידה,

בסופו של דבר זה מגנטים. מגנט מתחבר למגנט.
אנחנו קנינו מגנטים לילדים, ובהמשך קיבלנו במתנה חבילת מגנטים. לא יודעת מה היו החברות, אבל בחבילה השניה היו גם כתומים ובחבילה הראשונה לא היו בכלל, אז נשמע לי הגיוני שזה חברות שונות. בפועל אנחנו לא יודעים להבחין מה מאיזה חבילה (חוץ מהכתומים..), משחקים בהכל ביחד וכולם מתחברים לכולם.

ואני מניחה שלא כולם קנו מאותה חברה...

הכל אותו גודל, אפשר בכיף לערבב

מניסיון... לנו יש 2 שאי אפשר לשחק בהם יחד.
פליימאגר זו החברה הנפוצה יותר (העליונה, מאושר עד). אני לא מכירה את השניה. לפי התמונה נראה שזה די דומה לפליימאגר, ונראה באותו גודל. אבל אי אפשר לדעת בוודאות רק מהתמונה😏

Carters - תחפושות לתינוקות - קרטרס ישראל

 

האמת שיש לי סט מהתאומות שלי, מיני מאוס סרוג מדהים!!!

אבל נראה לי שתחפושת אחת השאלתי ועוד לא חזרה אלי

אני גם לא גרה באזור שלך

 

להלביש אותם בבייבי-גרו בצבע אחיד שמתאים לתחפושת ורק להוסיף עליהם קשת עם אוזניים ואולי גם לגזור ולהדביק ציור מתאים על הבטן..

במיוחד שזה רק לצילומים..

את יכולה לחפש אותם לשני דובונים, כלבלבים, ארנבות, חתולים וכו.. - לקנות במקסטוק או איפהשהוא קשת של אוזניים ולהתאים לבגדים בצבע חלק שכבר יש לך בבית..

לא יודעת מה יש שם אבל

בכל אופן הבדיקה הזו לא אמינה.
שתנסה סנוטסט או תשובה כנה.

בדיקה ביתית זה לא 100% אף פעם.

לא תמיד הצבעים נראים כמו במציאות.
אני פעם רציתי להעלות לכאן תמונה, אבל לא ראו בה כמו במציאות, אז ויתרתי.
יכול להיות שיש שם קו חלש, אבל בתמונה לא רואים. יש שם ממש צל.

בישול או אפיה

מפוסטרים!

הבעייתיות היא בדגים, בשר, וביצים חיות.
גבינות שיושבות במים (בולגרית וכו')
וחומוס קנוי הבנתי שעדיף שלא..

לגבי טונה מומלץ לא להפריז בצריכה בגלל הכספית או משהו כזה..

יש כאן רופאת נשים לא? איך אני מתייגת אותה?

אלב יושבת בתוך מים וזה עלול לגרום להתפתחות של חיידקים..

אם את מכניסה אותה לפשטידה או משהו כזה (ז"א זה עובר בישול או אפייה) אז זה בסדר

זה לא ככ נורא?

 

אוף.

אני לחוצה עכשיו

ביצים חיות
דגים ובשר נאים
אלכוהול.
זהו.

שאר הדברים מתווספים במהלך השנים כל שנה יש משו חדש. שאני לא באה לזלזל בו. רק אומרת מה הרופאה שלי ממליצה

אני

ואח"כ ילדתי כמה ילדים ברוך ה'...

זה לא מעיד שומדבר עלייך..

ולא יכולה לעודד מעצמי, אבל כן להגיד שאמא שלי עברה שתי הפלות ואחריהן הריון תקין עם אחי המתוק..

וחמותי עברה שתי הפלות (לא אחת אחרי השניה) ואחריהן היו לה הריונות תקינים עם ילדים בריאים לחלוטין!

כרגע קשה וזה בסדר, וההריון הבא ילווה אולי יותר בדאגה שלך וזה גם בסדר..
אבל בעז"ה בטוח יהיו לך עוד הריונות תקינים וילדים בריאים!

עברתי 2הפלות ראשונות ואחר כך היו הריונות תקינים ויחסית אפילו קלים וילדתי ילדים מתוקים ברוך השם.

בקרוב אצלך.הם יגיעו ,אל תדאגי

שעברה 2 הפלות ולאחר מכן לידה שקטה, ה' ישמור. יש לה שבעה ילדים בלי עין הרע...

ומיד לאחר מכן 5 הריונות תקינים עם ילדים בריאים ומקסימים, שנקלטה אליהם מיד!

ההריונות התקינים לאחר מכן לא היו תוצאה של טיפול כלשהו? 

בנתיים מנסים לעכל ולהאושש

נתנו לנו רשימת בדיקות לעשות

אני פשוט ממש בלחץ מההפלות והבדיקות,

באלי כבר להיות אחרי לידה תקינה

היו לי שני הריונות כימיים בהתחלה, לקחתי את זה מאד קשה. דרשתי ללכת לרופאת פוריות כדי לעשות את כל הבדיקות... קרישיות וכו.
הייתי במצב נפשי מאד לא פשוט. והתפללתי המון!
יצאנו לנופשים זוגיים הרבה בתקופה הזו.
כיום עם 5 ילדים בריאים בה. זה אפשרי וזה קורה!
הרבה כח..

עברתי הפלה ב2 הריונות הראשונים אחד אחרי השני
שניהם בשליש הראשון .

ואז נכנסתי לשני הריונות תקינים אחד אחרי השני .

2 הריונות ראשונים הפלה. הריון ראשון לא זוכרת מתי, הריון שני הפלה בחודש 6 או 7.
אחכ 3 הריונות רצופים ילדים בריאים ומתוקים😍😍

אחרי שבוע 22 זה נחשב לידה שקטה.

בשורות טובות!!

אל תדאגי, בעזרת ה' עוד כמה שנים, תשבי עם המשפחה המתוקה שלך, ותסתכלי אחורה ותחבקי את עצמך על התקופה הלא קלה שאת עוברת עכשו

חיבוק ובהצלחה

אחר כך תרגישי יותר טוב.

חיבוק על החוויה

תודה

מקלחת טובה תמיד עוזרת, קצת מוזיקה ופשוט להתחיל ללמוד..
קשה, יודעת,
אבל לפעמים צריך פשוט לנסות להתניע.

מקווה שאת בסדר ❤

כי מגיע לך. זה ממש קשה להוציא את המחשבות שלנו מזה.
נסי לבחור עכשיו משהו שלא קשור לכלום שישמח אותך. ספר, מוזיקה, הליכה בחוץ
ואז להחליט שבשעה איקס את ממשיכה לנסות ללמוד לפחות רק כמה דקות. בלי התחייבויות. ואז תראי מה יהיה המצב. מוזמנת לשתף איך זה מתקדם.

בס״ד

ממש מכירה את הסיטואציה, וזה כואב מאד.
ולא פלא שהראש והלב לא פנויים ככה!

כשקורא לי, זה ממש מכבה אותי.
אני יכולה להרגיש מן רעד בגוף כזה...
אין לי כוח לכלום והכל נהיה בעעעע כזה.... 😣

חיבוק גדול!!!!!!!

האם מי שפגע מודע שהוא פגע?
אם זה מישהו נורמלי, אדם טוב בסופו של דבר, הייתי מציעה לך לכתוב לו את הדברים. בצורה מכבדת, אם אפשר אפילו אוהבת, אבל כן להוציא את הדברים. לפעמים מגלים שזה לא באמת היה מתוך זלזול או ח״ו כוונה לפגוע - אלא שהיתה אי הבנה, או רקע שלא היינו מודעות אליו...

אפשר כמו שהציעו לפני - לנסות לשתף מישהו אחר.

ואפשר לנצל את הרגע לבכי גדול ולתפילה לה׳. לשתף אותו כמה כואב לך. בסופו של דבר הכל ממנו, והסובבים אותנו רק שליחים שחו... אפשר לבקש שהוא ייראה את צערך ויחבק-ינחם אותך. יתן לך להרגיש שהכל יהיה בסדר וששוב יהיה לך טוב מאד.

ואם-אם יש בכוחך לקבל על עצמך להיות במקרה הזה בין ה״נעלבים ואינם עולבים״, אומרים שזה מצב שמסוגל מאד, זמן שבו אפשר לקבש המון מהקב״ה, שעת רצון ממש...

בהצלחה יקרה!!!! עם הסיטואציה, עם התחושות והמחשבות ועם הלימוד למבחן ♥️. הלוואי ותעדכני בקרוב שהסתדר...!!

איזה כואב

וממש לא מתאים עכשיו!

 

מצטרפת להצעה של קמה אבל קצת אחרת - 

אני כותבת מה הייתי אומרת לו (אפשר בניסוח מכובד, אבל אפשר גם לפרוק את כל הכעס והכאב, כי זה רק לעצמך)

וזה קצת משחרר את הלב.

או להתקשר למישהי ולספר לה. זה מפנה את הלב..

 

 

סליחה שלא עונה אחת אחת

זה באמת מרגיז ויום בהחלט לא מתאים. אני לא יודעת אם הוא יודע שפגע בי- הוא לא אמר את זה במטרה לפגוע, יכול להיות שיצא לו חריף מידי ובסופו של דבר היחסים שלנו יותר דומים ליחסי עובד- מעביד אז אין לי כל כך איך לשדר לו שנפגעתי ממנו

 

בס״ד

איך את מרגישה הערב? הצלחת ללמוד בכל זאת?

מקווה לטוב מחר 😏

אולי תנסי לכתוב לו מכתב?
אפילו לא בהכרח שתביאי לו, אבל פשוט שתוציאי ממך ואולי זה יקל עליי קצת..
בהצלחה!!

אני פחות אוהבת
זה דורש ממני מלא כוחות לשבת ולכתוב😅

אבל יכול להיות שהמעבר ביניהן יעשה קצת דימומים..
לי דיאמיליה הייתה טובה וסרזט לא. לא סגורה למה

הרגיש לי בדיוק כמו שתיארת רק בשבוע 17 התחיל אני חושבת
אבל לפי המיקום זה בהחלט תנועות! עוד כמה ימים זה יתחזק יותר ויותר

12

יש לי חברה שמרגישה תנועות בערך מאז. גם שהעוברית מכאיבה לה בכל מיני מקומות.

יודעת בדיוק מה תנועות ומה מערכת עיכול

לא יודעת מה להגיד לך אולי זה כן יכול להיות
במיוחד אם זה לא הריון ראשון

וככה זה מרגיש גם לי.

נכון זה כיף? אני ממש מתרגשת שאני מרגישה!

אחרי זה זה מתחזק ונהיה ממש ברור
וואו זו תחושה מדהימה... איזה כיף זה... בא לי גם

אני תיארתי את זה כמו פעימות, כל פעם פעימה ממקום קצת אחר בבטן, בקצב קצת לא קבוע...

וכן, בפעמיים שלוש הראשונות חשבתי שאולי דמיינתי, רק אחרי שזה חזר על עצמו התחלתי להיות יותר בטוחה

בעז"ה מעכשיו זה רק ילך ויתחזק ויהפוך לבעיטות מוחשיות יותר..

רק תנסי לא להילחץ אם בשלב כזה יש יום שאת לא כ"כ מרגישה, העובר עוד ממש קטן ומשנה תנוחות ולא תמיד מרגישים..

כמו שקורה בסימפיזיולוזיס רק שבחודש תשיעי זה ממש נורמלי.
או שהתינוק לוחץ על עצב

או נמצא במנח כזה שלוחץ על האזור, (נגיד הראש לוחץ שם על האזור)
אמור לעבור אחרי הלידה...

אני בשבוע האחרון של חודש תשיעי ממש צלעתי על רגל אחת