פורום הריון ולידה (עמוד 2278)

המקווה ברחוב העצמאות.

הבלנית התעקשה איתי על דברים מוזרים במהלך הטבילה ויצא שטבלתי איזה 7 פעמים במקום ה3 שאני נוהגת.
ובכללי- המקווה לא יפה, לא מטופח ודי מיושן.
יש את המקווה בשעריה שהוא מושלם! גם מבחינת התחזוקה שלו- הוא חדש ויפה וגם הבלניות ממש נחמדות.

אני טובלת שם לבד. נכנסת יוצאת ושלום שלום.

אבל בכל מקרה גם הנראות של המקום חשובה לי והמקווה שם ממש על הפנים... רק כשאין ברירה אני הולכת לשם (נגיד שבת, ואז המקווה בשעריה רחוק לי מידי)

יש כניסה גם מרחוב טרומפלדור 5 ומשהו, תבדקו בגוגל. מאוד ממליצה.

אתמול ישבתי עם הילדים ועשינו סדר יום.קליל שיהיה בו גם שמיעת שיעורים וגם כיף

היןם על הבוקר הם רבו והכל התחרבש.אוף

משהו במבנה, וכל החלטה שלא נעשה זה סיבוך ובלאגן של החיים ובאלי לסיים עם זה כברררר
ו2 מתוך השלישיה המוסקטריות משתעלות כמו כלבים

והגרוע מכל שכל העצבים בסוף נופלים על הילדים שלי שלא עשו שום דבר רע פשוט הפריעו לי ללמד.. כי הבית זה לא כיתה.

וב"ה קמתי בבוקר
כאב ראש מטורף
מטורף
חזרתי למיטה
ושם ביליתי כל היום
נו
ככה לא רואים ולא מתמודדים עם כלום
החיים דבש

חברתי לצרה..
ולי יש רק אחד.
ואחרי יום לימודים יש חשיבות...
נורא. מעדיפה לצאת לחלת

מכירה מקרוב מה זה ללמד עם 6 ילדים בבית
הזדהתי כרגע כאמא ב "חופשת לידה"
ואת לא חייבת להיות חברה שלי אם את לא רוצה

את יכולה לחיות חברה שלי בלי צרה..

רחמי שמים!

אצלנו זה רק במקרי חירום (יש מלא ישיבות בשוטף, אבל לפי סקטורים)

ולא סחבת בכוח כמה ימים כדי להבין ש-לא...
לחשב מסלול מחדש ומהר

תנסי לחשוב איך אפשר לבנות את השיעורים יותר קל בשבילך. לא מתאים בגילאים קטנים אולי אבל אפשר להקליט את השיעור מראש ולשחרר להן בשעה של השיעור (לא צריך להקליט 45 דקות כמובן. שיצפו כמה פעמים שצריך כדי להבין במקום להפריע לך באמצע שיעור. יצא אותו דבר ;) ) ובסוף בוחן קטנטן שיחייב אותן להקשיב

ומשימות- תתכנני משימות שקלות לבדיקה, נגיד גוגל דוקס יודע לסמן תשובות נכונות אוטומטי או סתם מבחן אמריקאי זה קל לבדוק.

וכמובן- קצת להוריד ציפיות לבשל מינימלי, לנקות מינימלי, הכביסה לא בורחת מהערימה.....

בהצלחה!

מאוד מאורגנת, מכינה שיעורים מאוד נוחים וזורמים...
מבשלת פשוט, לא משקיעה
ובעלי בבית
נקיון, לא מסוגלת לשבת בג'יפה

סגר= סכנת חוסר שפיות זמנית.
צריך מליוני כוחות נפש בשביל זה.

למידה מרחוק בחשבון???

ביי

אצלי הרופאה לא הצליחה להגיד גם בשבוע מתקדם. וטכנית כן הצליחה עם אותו מכשיר..

ואחכ בסקירה מאוחרת אמרו בן ללא ספק🙃

היא אמרה לך שהיא בטוחה ב-100% שזו בת? או שמראש היא אמרה שזה רק באחוזים מסויימים?

ושאלה נוספת - היא אמרה בת כי היא פשוט לא הצליחה לראות טוב, אז הניחה שזו בת?

לי בשקיפות שהיתה אצל רופא מאד מומחה בשבוע 12, הוא אמר שהוא חושב מה המין (שהתברר כנכון אח"כ) אבל זה עוד שלב שאני לא חושבת שתמיד רואים

נחכה לתור שלי בשבוע הבא

חמוד השובב שלך!! ומזל שהיה עוד יין...

תמיד כששומעים את זה מאחרים זה נשמע מתוק ומצחיק וכשקורה אצלי -איזה עצבים חחח

הולך ברוך השם טוב, התחלנו לתת דוגמיות לחברים ומשפחה להתנסות. מקווה שבסייתא דשמיא בקרוב נצא לאור

בטוחה שבעתיד הוא ינצל את התכונות האלה לטובה חחח

נשמע שאת לוקחת בטוב איזו אמא צדיקה!!
הרבה נחת

הרבה נחת בעז"ה!

בד"כ אפילו ב12 יש תוצאות

אבל עכשיו עם כל הבדיקות קורונה המעבדות עמוסות..

בחיים לא קרה שאני מחכה עד שעה כזו. כנראה באמת יש עומס במעבדות
וגם פתאום צצה לי מחשבה שאולי האחות שכחה למסור את הבדיקה שלי או משהו😶

אם מדובר בבדיקות 'שגרתיות' שבדרכ התוצאות באותו היום ואין לך תשובות במהלך הלילה הייתי מתקשרת בבוקר למרפאה שיבדקו עם המעבדה האם הבדיקות בכלל הגיעו אליהם. בהצלחה רבה

כתוב לך לידן 'בעבודה'?
גם הבן שלי עשה אתמול וקיבלנו אתמול.

אתקשר למרפאה לברר

תתקשרי לבדוק שלא איבדו.

או שהמעבדה בשביתה. קרה לחברה שלי עם בדיקת קורונה.
לא היה כתוב בעבודה רק אחרי כמה ימים קיבלה תשובה הסתבר שהמעבדה היתה בשביתה

התקשרתי תמיד לאחות באיזור 12 והיו אצלה במחשב התוצאות.
ממש מוזר
אבל בחודשים האחרונים לא הגיע לי בכלל באותו יום

יש טעם להתקשר למוקד כללית או שזה רק מול המרפאה?

חושבת שצריך לבדוק במרפאה שאת משוייכת אליה.
זה ממש נהיה הזוי ההמתנה לתוצאות

אולי בגלל זה לא העלו את התוצאות וזה נמצא אצל האחות? קרה למישהי?

הייתה לי בדיקה חשובה של פרופיל שלא הגיעה, למחרת באתי לעשות שוב בדיקה ואצל האחות היו כבר התשובות

ומאז פשוט אם לא מגיע מתקשרת בצהריים לאחות, וכמה פעמים היה אצלה כבר ב12, ואליי הבדיקה הגיעה לאתר אחרי כמה ימים

ממש ממליצה להתקשר לאחות

יתכן מאד שתוצאות פרופיל הורמונלי יתעקבו קצת, ממש לא כל הבדיקות מגיעות באותו יום...

לבדיקות דם של הורומונים לוקח טיפה יותר זמן להגיע..
זה ממש נורמלי
בהצלחה!

כאב לי בחזה, אז בדקתי.

זה תקין לגמרי

חייבת להרגעעעעע

זה באמת שלב מורט עצבים..בסוף זה עובר

חוץ ממה שכבר עשית

מקסימום זה לקבוע לתור לUS ראשון בסביבות שבוע 7-8/ לדופק

מניסיון שלי- הבחילות בא יבואו

להרגיש רק בשבוע 7
לפני זה היה לי רק רגישות בחזנ

גם לי היה בדיוק ככה

אנחנו עשינו אצל ד"ר משה מנור, הוא מקבל בהסדר עם כללית, והיה מעולה! ממליצה בחום.
עשיתי אצלו גם את השקיפות ואני אעשה אצלו (בפרטי) את הסקירה המאוחרת. את הסקירה המוקדמת עשיתי אצלו דרך ההסדר של כללית.

כמה עולה סקירה מאוחרת? ניתן להשתמש בסבסוד של הקופה רק עבור סקירה אחת אז בהנחה שהשתמשתי בה כבר למוקדמת..

שלנו אמר שהוא לוקח 1500, ואנחנו נשתמש בהחזר של הפלטינום שיש לי. אני חושבת שזה פחות או יותר המחירים, אם כי יש גם יקרים יותר...

את בכללית? אני במושלם זהב אולי שווה לי לעבור לפלטינום לפני הסקירה

בכל מקרה אם תעברי עכשיו זה לא יתפוס לך לסקירה המאוחרת הקרובה. יש תקופת אכשרה של חצי שנה שרק אחרי שהיא עוברת את זכאית לכל ההטבות של מסלול פלטינום.
מיד אחרי החתונה (לפני 7 חודשים) עברתי לפלטינום מהזהב, אז הסקירה המוקדמת עוד לא נכנסה לי בפלטינום (בגלל זה עשיתי אותה דרך הסבסוד) והמאוחרת כבר כן תכנס לי- אז אני עושה אותה בפרטי ואקבל כבר החזר של הפלטינום...

באמת לסקירה המוקדמת שבסבסוד שילמתי מחיר של פלטינום למרות שעוד לא עברה לי התקופת אכשרה. פשוט לא יכולתי להשתמש בהחזר בסקירה המוקדמת כי עוד לא עברה תקופת האכשרה, אז אני משתמשת בה במאוחרת (כשכבר תעבור)

עולה 100+ למושלם זהב. ו60 בערך לפלטינום.. משהו הפרש של 50 שח .

הסקירה המאוחרת היא ללא עלות דרך הקופה

התלבטתי על זה מלא, אם לעשות דרך הקופה או בפרטי, ואחרי שבדקתי עם חברות ובפורומים אחרים באינטרנט החלטתי לעשות בפרטי ולהגיש החזר.
הבדיקה בפרטי יותר מקיפה ויורדת לפרטים קטנים יותר (סתם לדוגמא- ספירת אצבעות בידיים) מה שאין חובה דרך הקופה. אני מרגישה שבשביל השקט הנפשי שלי אני מעדיפה בפרטי, אבל ברור שהשיקול הכלכלי מאוד נמצא שם והוא חשוב...

גם לי יש פתאום כאבים חזקים כאלו ואני גם אמורה לקבל בסופש

שואלת בשביל חברה מכאן, מקווה בפתח תקווה - הריון ולידה

ובאיחוד שלא היית עם חולה,

בגלל לחץ הקורונה אנו נוטים לשכוח שיש עוד וירוסים שמסתובבים...

תשתי תה עם לימון לאט לאט זה יעבור,

שימי לב לא לצאת אחרי אמבטיה עם שיער רטוב..

רפואה שלימה

פשוט צריך לקחת בחשבון שהאחוז הכלשהו שזה קורונה זה מחייב באחריות גדולה. ולכן חובה לשלול במקרה של סימן מובהק. ברור ששיעול קיים עוד מלפני הקורונה...

דברי עם הרופא/ה שלך. בכ"מ צריך הפניה
אבל אם אני מבינה נכון את ההנחיות שיעול יבש זה תסמין שמחייב בידוד עד בדיקה שלילית
רפואה שלמה

עוזר מאוד

בעולם הבא זה הכל נשמות, וכל אחד ואחת מגיע לשם אחרי התיקון שלו,

וכשיהיה תחיית המתים נראה שכל אחד יחזור למקור הראשון, הכוונה מה

שהיה בגלגול הראשון,כמובן שיש אנשים מומחים לעניין ויסבירו יותר מדויק.

שאם הקב''ה מסוגל להחיות מתים, כנראה שהוא גם יהיה מסוגל לפתור את כל הבעיות הנלוות...

תחיית המתים.

וגם אין לנו מידע מבוסס על משמעות גלגול נשמות.

אולי מדובר בכלל במשהו רוחני ולא ממשי, לא פיזי?

ואולי הגוף שיוולד מחדש, ונזכה אז לזוגיות חדשה, טהורה, אחרי תחיית המתים, ונהיה טהורים ותמימים כמו אדם וחווה ביום שנבראו וטרם אכלו מעת הדעת?


את חושבת שיהיה מקום אחרי תחיית המתים על פני כדור הארץ למיליארדי מיליארדים בני האדם שמתו במהלך אלפי השנים מבריאת העולם? איפה יגורו כולם?

אבל נראה לי שהבסיס שצריך להבין שבשלב של תחיית המתים הכל יהיה אחרת.
זה לא שפתאום כל מי שנפטר יקום מהקבר ונמשיך את חיינו כרגיל (יש על זה עוד שאלות, כמו- באיזה גיל כולם יקומו? אם נפטר ילד הוא יקום בגיל בו הוא נפטר ויהיה יותר קטן מהאחים הקטנים שלו? או שישתלב במקומו הטבעי במשפחה? וכו'..)

בקיצור, הכל יהיה שונה, טבע העולם ישתנה, וכנראה כולנו נחיה ברובד יותר רוחני, נשמתי.
לא יודעת מה התשובה לשאלה שלך אבל נראה לי שאין לנו את הכלים לדעת בעולם המושגים שלנו היום.

כולנו עולים למעלה וזהו. כנל המשיח.
למה צריך את כל ייסורי העוה''ז???
אין לי אסמכתא לעניין

ובפשטות- אנחנו פה בעולם הזה, מתנהלים לפי הכלים שיש לנו בעולם הזה.
אם התורה מתירה מלכתחילה לאלמנה להנשא בשנית, מי אנחנו שנתיימר להחמיר עליה מתוך "הבנת הנסתר"?
סומכת על הקב"ה שהכל יסתדר כראוי. אלו לא החשבונות שלי.

אולי כמו לקוח ברשת ענקית, שמשתומם לראות מבצע גדול כל כך שנראה לו לא הגיוני כי זה מחיר הפסד, ובאמת הבעלים רק מרוויח.. יש חשבונות שלא שייכים לנו, אנחנו משתדלים פה, והקב"ה מסדר מלמעלה (זה נכון להכל, אבל פה בכלל, זה אפילו לא הידור לאלמנה להשאר אלמנה. זאת פשוט בחירה שלה האם שייך לה או לא. הפן הרגשי בעניין הוא נושא אחר).

לא זוכרת מקורות אבל ההתעסקות בדברים האלה לא בדיוק מוסיפה טוב.. אנחנו יותר לא יודעים מאשר יודעים...

תתרכזו במה שמסור לידיים שלכם ויש לכם שליטה עליו וגם יכולת לדעת

באמת עושים סוג של טקס פרידה אלמנה מהנשמה של בעלה .
לא זוכרת איך בדיוק זה הולך . אבל כאילו לנחם אותו. כי באמת זה סוג של גירושים.
ותחיית המתים זה כבר עולם הבאה זה לא מושגים של עכשיו. זה לא חזרה לעולם הזה. וגם יש בזה שלבים יש דעה שאומרת שכולנו נמות ורק אז יהיה תחיית המתים. ואם אני זוכרת נכון זה ממש ממש לא כמו העולם הזה.
זה עולם מתוקן שפשוט אנחנו צריכים להיות מתוקנים כדי לחיות בו..
זה קצת מהידע הדל שיש לי בעניין.
ובסוף אם אני זוכרת נכון הרמבם אומר שאפאחד לא יודע כלום על הדברים האלה וזה רק השערות

על הבן של הרב מנחם שטיין שליט'א ,   שנפטר לפני כמה שנים ל''ע מהמחלה. ואחרי כמה זמן הוא בא כמה פעמים בחלום לחבר שלו וביקש ממנו שילך לאמא שלו ויבקש ממנה להתפלל על בנו הקטן שיצליח בלימוד התורה (הוא ביקש שהיא תתפלל ליד נרות החנוכה).

החבר שאל את הנפטר למה הוא לא מבקש מאשתו שתתפלל על הבן שלהם , אז הוא ענה לו שהיא כבר אשת איש והוא לא יכול לפנות אליה (אשתו באמת התחתנה).

 

אז כנראה שהאשה לא חוזרת לבעלה הראשון אם היא נישאה בשנית..

ושכחתי למה

אומרים שהשהיד מקבל 72 בתולות

ולגבי אישה שהידית- היא חוזרת לבעלה הראשון

 

חח סתם מזכיר לי את זה

גילגולים נהיה נפוץ אבל זה לא ב 13 העיקרים, ולכן גם לא מחייב שיש דבר כזה בכלל

 

בכל אופן, כמו לגבי אלמנה- למה שאחרי התחיית המתים המציאות תהיה כמו שאנחנו מכירים שבה נושאים נשים ומביאים ילדים?

יותר הגיוני שלא

כמו שכתוב "פרו ורבו ומילאו את הארץ" ואחרי שהארץ כבר מלאה? לא יהיה יותר את יצר הילודה (שמעתי פעם מהרב שרקי)

לפי הבנתי יש מקורות מוסמכים לכך שאדם חוזר לאשתו הראשונה. איך זה בדיוק מתבצע לא ברור. אוליי המקורות עונים. לא עניין לתאוריות.

הבנתי שנותנים שמירה כאשר יש סכנה להריון, וסבל של האישה לא מצדיק בעיניהם...

יש לך סיכוי יותר טוב

איך זה מתנהל מולו?

לא הרופא אלא ביטוח לאומי ויש להם קריטריונים מסויימים
אף פעם לא שמעתי על מידהי עם הפרמזיס שקבלה שמירה.
אולי יד מקרים קיצויים מאוד שהיתה סכנה לאם או לעובר

ישר יגיד אין מה לעשות.
והפרטי לפחות יכתוב מסמך יותר משמעותי שאפשר להגיש לביטוח לאומי.
(אני מסיקה את זה ממצב אחר שרופא רגיל שלל מכל וכל ודרך הפרטי עבד לנו )
@רק_שואלת

אנסה דרך הרופא של הקופה ונראה מה יש לו להגיד..
אם לא יעבוד אולי באמת נלך לפרטי

סיוט הבחילות וההקאות האלו

למשך 9 חודשים

את יכולה לפרט יותר?

עד הלידה בגלל הקאות.. אבל היא גם הייתה צריכה לערער על ההחלטה שלהם בהתחלה שהם לא אישרו לה

אין לי כוחות להלחם על זה

את צריכה שהרופאה תמלא טופס , 30 ימי מחלה בבית ולהוכיח שאת לא מתפקדת בדכ מוכיחים את זה עם התייבשויות ירידה במשקל שזה בא לידי ביטוי במכתבי שחרור מאשפוז או מוקד רפואי...
תנסי..מה יכול להיות

עירוי נוזלים כן.
ירדתי הרבה במשקל.
השאלה מה לעשות הלאה?

אני לא מזלזלת בקושי שלך בכלל בכלל, ולא יכולה להעריך את מצבך, אז בבקשה קראי את מה שאני כותבת כמו שזה נכתב - ניסיון כן להציל אותך ואחרות מטעות יקרה.

המשפט "לא מסוגלת לעבוד. מרותקת לבית בגלל הקאות ובחילות." לא מעיד על חומרת המצב.
יש נשים שמקיאות נניח פעמיים ביום, מרגישות חלשות (בצדק! ), ואף אחד לא יעלה בדעתו לתת להן שמירת הריון.

יש מצב שנקרא היפראמזיס שבו יש הקאות הרבה יותר רציניות, וזה מצב שמוכר יותר ע"י הרפואה (כלומר מכירים יותר בזה שהוא קשה בצורה קיצונית), ועדיין לפי השרשור הזה רוב הסיכויים שלא לקבל בו שמירת הריון.

לפני שאת עושה צעדים כמו לקחת חופשת מחלה 30 יום ולבנות על זה שתקבלי אישור מחלה - שווה רק לוודא אם את בכלל בקבוצה השנייה, שאולי יש לה סיכוי, ולא בראשונה שאין לה...

ושוב - לא מזלזלת בקושי שלך, שהוא אמיתי ממש גם אם את בקבוצה הראשונה (אני לא הקאתי כמעט, ועדיין היה לי ממש קשה לעבוד), אלא רק רוצה לחסוך לך נזק כלכלי בגלל חוסר הבנה.

הריון קל בריא ומשעמם, וידיים מלאות!

אני מבינה מה שאת אומרת.
בפועל אני לא עובדת כי פשוט לא מסוגלת.
אז מנסה להוציא שמירה שלפחות תהיה איזשהי הכנסה.

לא מבינה בזה. רק אומרת לך לבדוק היטב.

וחיבוק! מקווה שתרגישי יותר טוב מהר, ושהכל חיבור בשלום!

על זה כי גם גילו לע ככה איקס שביר וכו׳
אם את צריכה עזרה דברי איתי בפרטי

רוב הסיכויים שבאמת הכל בסדר ויש אנשים שלא מוסמכים לתת תשובות

לנו מראש אמרו שהרופאה בעצמה תתקשר ברגע שיהיו תוצאות גם כשהכל תקין ב"ה.
אני מאמינה שאם היתה מתקבלת לכם התוצאה כבר והיה משהו חריג זה לא היה נשאר ככה אצל המזכירה כבר היו יוצרים אתכם קשר

שולחים תוצאה בדואר

לי אישית כן היתה בעיה אז התקשרו אליי

התקשרו אלי אחרי שבועיים, לא חיכו שהתוצאות יגיעו
רוב הסיכויים שאם יש משהו יתקשרו אלייך מיד ולא יחכו

תודה רבה על התשובה מחר אתקשר שוב ואשאל במפורש אם משהו לא בסדר

לקח נצח עד שהתשובות שלי הגיעו (בשתי הפעמים. בפעם השניה עשיתי רק לדושן, כי זו בדיקה שנכנסה לתוקף אחר שעשיתי בפעם הראשונה).
אצלי התשובות הגיעו בדואר, מניחה שזה כי לא היה שום דבר חריג.
אבל באמת לקח נצח. חודשיים, אולי.

תודה רבה

לקח להם מלא זמן... וזה היה בלי קורונה...

אני חושבת שהתקשרו מהמעבדה אליה שלחו את הבדיקות אבל אני לא באמת זוכרת...

לפחות לפי מה שכתוב על הטופס, היו תוצאות אחרי 12 יום אבל התקשרו אלי אחרי חודש...
שאגב, זה מאוד מעצבן כי הייתי בהריון עשיתי את הבדיקות (אמנם עשינו דור ישרים לפני החתונה אז לא הייתי בלחץ אבל בכל זאת נראה לי הזוי לחכות ככ הרבה זמן כשיש תוצאה חיובית...)

בשבילי מעריכה את זה מאד.

והם לא רוצים להחזיר תשובות חלקיות

אני במאוחדת ובערך חודש וחצי אחרי שעשיתי את הבדיקות היו תשובות באתר.
כשעשיתי את הבדיקות אמרו לי שאם תהיה בעיה, יתקשרו אליי ואם לא מתקשרים תוך חודשיים סימן שאין בעיה.
אבל כמו שכבר אמרתי, אחרי חודש וחצי בערך כבר היו תשובות באתר, כמו תשובות לבדיקות דם רגילות.

אבל כתוב אין מידע לגביי בדיקות סקר כנראה הם עדיין לא עדכנו את זה בכל אופן תודה רבה אבדוק שם במשך השבוע ובלי קשר אתקשר מחר ללחוץ עליהם

התקשרו אלי להגיד לי. התוצאות עצמן הגיעו בדואר רק אחרי איזה חודש בדואר

התקשרתי למזכירה אמרתי לה שלא ישנתי בגלל התשובה שלה אתמול היא אמרה לי שאין עוד תשובות מהמעבדה וגם אם יש תשובות היא לא יכולה לראות את התשובות אלא רק אם יש או אין תשובות והבדיקות כרגע במעבדה ,,כלומר עדיין אין בכלל תשובות סתם נכנסתי ללחץ תודה רבה לכן על הכל.

לזרז את הבדיקה

לעשות כלום שלחתי מייל למנהלת המחלקה לגנטיקה בוא נראה שהיא תתיחס

תודה על הכל .

גם מבחינת האוכל וגם מבחינת מתי אוכלים.
תנסי לאכול בכמויות שאת רגילה אליהן במהלך השבוע, ואוכל דומה יותר, אולי זה יעזור.

ואת כל המטעמים הטובים בשבתות
אין לי באמת זמן לבשל ככה באמצש
אבל חייבת באמת להתאים את עצמי לשינויים

שלא להכביד מידי על הבטן.

בעלי עשה למשך שבוע ניקוי רעלים, הוא אכל רק פירות וירקות לא מבושלים ככה בלי כלום. ואז בשבת הוא אכל כרגיל, ואחר כך ממש סבל מזה, צרבות, כאבי בטן...

היינו אצל ההורים שלי, ואמא שלי בשלנית וקונדטורית בחסד עליון. חחח אכל לשובע כמו שהוא רגיל בשבת.. אבל בגלל השינוי הקיצוני זה עשה לו בלאגן במערכת העיכול...

אבל שמערבבים שומן ומטוגן ופירות ועוגות יש תסיסה בבטן ולכן סובלים.

בלי סוכר, בלי קמח לבן, בלי מטוגנים, ועדיין יש לי צרבות😖

מה את שותה בבוקר?

אבל הצרבות לא מהבוקר.. מתחילות רק באיזור הצהריים. במהלך היום שותה מים/תה.

הצרבת מגיעה אחרי כמה זמן מהאוכל.

לא היה לי ככה לפני ההריון. העיכול בהריון שונה מבדרך כלל

בעיקר בהריון אבל לא רק.
עדשים אדומים.
מבחינתי, מרק עדשים כזה גומר עלי לכל הערב ובלילה...

וכל כך התחרטתיייי

קטעים.
חשבתי שאני המוזרה היחידה.
עדשים ירוקים, חומים, איך שקוראים להם, עוברים אצלי בטוב. רק האדומים...

והעיכול קצת מורכב מבדרך כלל חחח

אבל יש עוד מלא דברים עם סיבים...שלא עושים לי צרבת בכלל

אבל יש לעדשים סיבים גסים יחסית

מזיקים לך.

אני לא בענין של הדברים בסגנון הזה...
אם יש משהו שלא עושה לי טוב אני פשוט נמנעת ממנו וזהו...

אין ספק זה יקל עליך בדוק.

האמת שמשום מה מאז שהפסקתי לאכול חלה קנויה מקמח לבן והתחלתי לאפות חלות מקמחים בריאים יותר (מלא, כוסמין..) זה השתפר.

עוד דבר שעוזר לנו פחות לסבול- אני יודעת שיש כל מיני דעות לגבי הזמן של הסעודה בבוקר, אבל אנחנו משתדלים לעשות קידוש ולאכול פירות, פירות יבשים וכזית מזונות, ולחכות קצת שיהיה מאוחר יותר ואז לאכול את האוכל הכבד של הסעודה...

אני לא אןכלת הרבה בכמויות וגם מבחינת סוג המאכלים אין הרבה שינוי אבל מה שכן אצלי קלטתי זה השעות .
השבוע לא אכלתי סעודה שלישית רק נשנשתי ואחרי שבת הכנתי לי כריך רגיל עם גבינה וסלט והיה לי טוב. אני הולכת לאמץ את ההרגלים של חול לשבת במחילה משבת כן לפחות עד שהבחילות יעברו..
היום העזתי לאכול פיצה ממש התחשק לי ועכשיו אני משלמת את מחיר הצרבת והבחילה חחח

😑

להחליף את החלות מקמח חיטה, לחלות מקמח כוסמין, רצוי כוסמין מלא. (יש כוסמין של רובינפלד שיוצא נהדר בחלות).
אצלינו זה ממש עשה שינוי משמעותי!!
וכמובן- אולי להשתדל לאכול פחות.

זה ממש לא מתאים לכל הילדים, בטח ובטח שלא בגיל הגן.
ואני לא חושבת שצריך להתעקש. כן, הוא מקבל שם איזה שהוא יחס, אבל זה לא שבאמת מתאפשר לו לשחק עפ ילדים בגיל שלו/חברים וכו, ובסופו של דבר, זה עוד זמן מסך.

ולגבי מה שאימהות כותבות:
א. יכול להיות שהן פשוט מפרגנות לגננת. שזה דבר חשוב.
ב. כמו שהילדים שלך שונים בינם לבין עצמם, ובגיל מסויים הילד הראשון אהב לעשות משהו והילד השני שעכשיו בגיל הזה לא אוהב - ככה בין ילדים באותו גיל.
זה לא אומר שום דבר על הילד שלך. ממש ממש לא. קשב שמסך דורש זה ממש לא כמו הקשב שצריך בגן.
ועוד נקודה חשובה - אל תשכחי שבדרכ לא שומעים את הקולות של האימהות שהילדים שלהן דומים לילד שלך בקטע הזה, שלא יכולים לשבת הרבה זמן. אז מאוד מאוד סביר שהקול שאת שומעת הוא לא קול מייצג.

נקודות חשובות העלית

עם ילד בגן להשתתף בזום. אם זה טוב לו, מצוין, אם הוא לא רוצה, בשביל מה???
יש נוער בתיכון שקשה להם לשבת בזום, הבן שלך בן 4...הוא בסדר גמור!!

הילד שלך נשמע בריא מאוד
יש כאלו שזה מתאים להם
אבל יש גם הרבה מבוגרים שלא מסוגלים להיות תקועים מול מסך אז לילד בגיל הזה לגמרי הגיוני!!
אם זה לא הולך בטוב שחררי לחלוטין!!!

לא טורחת אפילו להפעיל זום
ולגבי המיניות, אני מכירה אישית כאלה שפשוט מרמים... מספרים לגננת כמה היה מקסים ובפועל הילד בכלל לא מוכן לראות
קחי בערבון מוגבל, ושחררי את המתוק שלך לפעילויות תואמות גיל. טוב שיש לו שכל להבין שזה לא זה

הילד בגן! הזום זה רק כדי לשמח אותו
אם זה לא-אז ברור שלא. מה השאלה בכלל?

לא מבינה איזו עוד מטרה יש לזום בגן
בכללי גן זה כדי לשמח למלא בתוכן לפתח..
אם הזום לא נותן לו את זה והוא רוצה ךשחק רגיל בבית מצוין ומקסים

חד משמעית.
אין להם שום צורך בזה. סתם קשקוש.

בסגר הקודם לא נכנסתי אפילו פעם אחת לזום של הגן.
עכשיו היא שולחת סרטונים, ואני מראה רק כשאני ממש חייבת כמה דקות תעסוקה.

מבחינתי בגיל גן אין שום ערך לזמן מסך
מלבד אם זה נותן לי שקט נחוץ לכמה רגעים
ואם זה מעסיק אותי? אז לא. אין בזה תועלת.

לדעתי הורים מפרגנים רוצים פשוט לפרגן לגננת (או להשוויץ). ואם יש ילד שסבבה לו לשבת בזום (האמת יש לי אחד כזה) זה לא אומר כלום על ילדים אחרים... זה זום. זה מציאות מוזרה. זה לא ה-מציאות.

של הגן. זה לא תואם גיל ולא לטובתו של הילד שלי לשבת עוד חצי שעה ביום מול מסך. הסיבה היחידה לפארסה הזו של הזומים בגן היא כדי שהגננות יוכלו לעשות וי על עבודה מרחוק ולא להחזיר ימים. לא משתפת פעולה עם השטות הזו.
הגננת של הבת יוצרת קשר טלפוני מידי פעם וזה ממש נחמד ובעיני משמעותי יותר מהזום עם כל הגן שהוא מציף מבלבל ומיותר עבורה.

(למען הסר ספק בת ה4 שלי היא לא אחת מהם)
יש לי השערה לא מבוססת שיש מתאם בין הרגלי צפיה ליכולת ליהנות מזום...

אבל זה גם מאוד קשור לצורת העברה של הגננת חלק גדול של הפעילות זה יצירה והשתתפות פעילה (כאשר הגננת פונה ממש לכל ילד ומשתפת אותו) והגננת גם מחלקת את הגן ל2 קבוצות.

צריך לנער מישהו...
הסיבה היחידה שיש למידה מרחוק בגן זה כדי לא להוציא את הגננות לחל''ת.
איזה למידה זאת בכלל?
שטויות...
הדבר היחיד שנחמד בזה זה שרואים חברים.
אבל בשביל זה אפשר לבחור 2-3 חברים ולא צריך את הגננת.
אני רוצה לארגן הפגנות תחת הכותרת: הניחו לילדים לנפשם...

אני כן משתדלת שהבת שלי תהיה בזום אבל רק כי אני יודעת שהיא עצמה לא תרצה לפספס. אם היא לא הייתה מראה עיניין לא הייתי מפעילה את הזום בכלל.

דבר ראשון תשאלי את עצמך זה ילד שרגיל למסכים? אצלנו לדוגמא הילדים (גילאי גן) לא רואים כלום לא יוטיוב, לא סרטים. בקושי סרטונים של הבני דודים ששולחים חוויות מדי פעם אני מרשה. אז לא מתכוונת להושיב אותם בכלל באופן קבוע לזום. אין שום דבר מקודש בזה. אני לא יהרוס לעצמי את חינוך ילדי בשם הלמידה מרחוק.
דבר שני. מאוד יכול להיות שדרך התקשורת הזו לא מעניינת אותו אותו או אפילו מפחידה אותו. הגננת לא נראת אותו דבר הוא לא יכול להריח, לנשום, לחוש את החום של הילד שיושב מימנו ומשמאלו. שום דבר לא דומה או מזכיר את הגן. קשה לו עם זה. ברוך ה' שבגל יושב יפה. זה לא אומר כלום על הקשב וריכוז שלו או כמה חשוב לו הקשר אם הגן.
מה שאני עושה בבית וממליצה,
אצלנו הגננות יותר שולחות סרטונים של עצמן עם סיפור או משימה. על הילדים שלי זה עובד יותר טוב.
מדי פעם הגננת שולחת משימה. אני עושה איתם. מצלמת ואז הגננת מקליטה את עצמה משבחת אותם.
דבר שני אני מאפשרת לילדים להקליט/ לצלם סרטון קצר את עצמם אומרים לגננת משהו ואז הגננת מקליטה בחזרה.
ופעם ב.. שיחת וידאו לגננת.
אם יש חבר טוב אפשר גם שיחת וידאו איתו. בדרך כלל זה לא עובד והם מתפדחים ולא זורמים...
באמת אין להם שום דרך כל כך לשמור קשר הדוק עם חברים מהגן. הזום לא מאפשר להם את זה. וכשהגננת פותחת את יכולת הדיבור לכולם אז כולם צורחים יחד רוצים לדבר ואז הביישנים נבהלים.
לדעתי אווירה טובה בבית של סדר יום, ומשחק חופשי עם הורה נוכח עדיפה על פני לחץ של זומים, משימות וכו'. זה יוצר לילד הרבה יותר ביטחון בתוך כל הבלבול והבלגאן.
אחר כך חוזרים לגן ונתמעים בקלי קלות תוך יום יומיים.
בהצלחה עם ההתמודדות הלא פשוטה הזו...

לא נלחמת על שום דבר, מציעה להם, אם הם רוצים הם עושים..
סה"כ הם בגן..

גם לשלי אין סבלנות.
צודק.
הוא ילד. רוצה לחוות את החיים ולא דרך המסך.
שחררי.
וכל האימהות האחרות שיהיה להן לבריאות.
לך יש אותו והוא נשמע ילד בריא ומתןק

שהגיבה. אכן חיזקתן את דעתי ..
שאם זה רק עושה לו ולי רע אז שלום.
לילה טוב לכולן מקווה שנעבור בשפיות ושמחה את הסגר הזה

בשנה שעברה הבן שלי שנא זומים. לא הסכים בכלל להכנס לזום של הגן, אז ויתרנו. ממילא יש פב מספיק ילדים גדולים שצריכים את המחשבים.
השנה הוא כבר בגן חובה, והוא רוצה ושמח ומקשיב.
אין לך מה להלחץ מזה שהוא חא יושב בזום. אם בגן הכל תקין.

אני לא יודעת מה זה, אבל בעיני על כאב שגורם לך לבכות צריך לברר.

תרגישי טוב!

אני אתמול קמתי עם כאבי בטן בבטן העליונה נוראיים וגם אחרי שהייתי בשירותים הכאבים המשיכו, וזה היה כמו וירוס בטן הכאבים היו בקיבה

אם את לא רגועה אולי תרדי לרופא מחר...

אמר אורטופד.. לא הבנתי מה זה קשור..
זה היה רופא תורן.
מרגישה ממש תסכול

לכי להבדק שוב יקירה..
מקווה שהכל בסדר ❤

איזה מעצבן זה לצאת מרופא ולהבין שלא הבנת כלום
ןבעצם כל השאלות נשארו :-/

אם את לא יודעת מה לעשות עכשיו עם הכאבים למרות שהוא אמר לך משהו, זה עוד סיבה ללכת שוב לרופא...

יש לי ביקורת שוב ...
ממש מתוסכלת מזה שמרגיש ככה נפנוף

ממש מבינה את התסכול אוף!! גם ככה זה כזה טירחה עד שהולכים..

אם את לא שקטה, הייתי הולכת שוב.
אני לא יודעת במה זה כרוך (אף פעם לא הייתי), אבל אם זו לא הוצאה גדולה או משהו כזה, אז בשביל השקט הנפשי שלך תלכי שוב.
אולי לחפש מוקד אחר לרפואה דחופה או מיון נשים שפתוח עכשיו?
אולי לראות רופא נשים בקופה מחר?
תתקשרי למשרדים בבוקר ותספרי מה היה, תבקשי להגיע בלי תור באופן חדפ..
נשמע שאת לא רגועה, וחשוב שתקבלי תשובות שיספקו אותך.

שבתוך כמה ימים הצוואר התארך מ27 ל42??
עם כל הכאבים האלה והמאמץ

מקווה שירגיעו אותך כאן עם תשובות..

שעם כאבים ומאמץ שאת מתארת הצוואר יתארך.

נשמע יותר חוסר מקצועיות של הרופא.

 

לפני כמה זמן היה 27?

 

איזה שבוע את?

הייתי מבקשת הפניה למיון!

אצלנו במוקד בד"כ שולחים למיון במצב כזה.

 

 

ביום ראשון היה 27 וביום שישי כבר 42..
נראה תקין?

אמין. ויתכן מאד שיש קיצור צוואר.

אבל זה לא היה יותר דקה שתים

יכול להיות שהתארך. (למרות שעד 42 נשמע לי מוגזם)

 

אבל את אומרת שהכאבים היו כל הזמן +מאמץ. אז ממש לא הגיוני.

 

אותי אישפזו ל-3 ימים בשבוע 33 כי הייתי עם כאבים שהתבררו כ-צירים. בנוסף קיבלתי צלסטון

ומחוברת 3 ימים לנוזלים ומגנזיום.

ורק אחכ הצוואר התארך. והשתחררתי.

 

 

תדרשי הפניה למיון. ממש הזוי שלא שלחו אותך.

חבל לך ללדת מוקדם

אני עובדת כמו לא יודעת מה גם עכשיו בסגר..

אם אני זוכרת את עם היסטוריההשל קיצורי צוואר וחכן הייתי הולכת שוב להיבדק.לי קרהה שהתארך ככה אבל עדיין הייתי במעקב שבועי

היו לי כאבי גב חזקים
הגעתי למוקד חירום וגילו שהצוואר 39, היה 22 לפני
יומיים אחר כך ירד ל 16
אז או שהיתה טעות בבדיקה, או שזו הדינמיקה הצווארית

לאיודעת למה, ולא הבנת גםמה הקשר אורטופד

נפוץ בהריון....לא חיב להיות קשור לתקינות ההריון.

כי זה כאב כמו צירים, אני מכירה כאבים כאלה...
היה לי גם בהיריון הקודם.
כי הצירים אצלי הם גב ולא בטן

מחר לכל המאוחר, אולי אפילו עדיף לקבל הפנייה מהאחיות למיון בבית חולים

לפחות בכללית זה ככה הולך. בכאבים בהריון הן תמיד מפנות למיון

נשמע מעט חוסר מקצועיות או שלא נתנו לך הסבר מספק. כדאי ללכת לרופא תורן במרפאת בריאות האישה ולא מוקד.מחר בבוקר. אפשר להתקשר להתייעץ עם אחות אולי תתן לך עפניה מוקדמת. איזה שבוע??

היה שם רופא תורן שלא הבנתי ממנו כלום...
והרגשתי ממש חיפוף

וגם רוב הרופאים הרציניים לא עובדים.
הייתי הולכת מחר שוב כדי להרגע ולהרגיש שלוקחים אותי ברצינות.

שלא הייתה טכנאית אחת שם..

היה לי לילה קשה ללא שינה, מלא כאבים..
עוד לא הלכתי, עובדת חיונית...
אם יתגבר הכאב אלך שוב.
נראה מה יגידו

אם כך את מרגישה ברמה שלא יכולה לישון, אסור לך ללכת לעבודה!!!!

את חייבת ללכת להבדק ולדרוש שיעשו בדיקות מקיפות!!!!

את חייבת לנוח!!!!! לשכב!!!!!

אחרת, אם ח"ו זה אכן יוביל לקיצור משמעותי של הצוואר את תהיי חייבת להיות בשמירה ובמקרים מסוימים שמירה בבי"ח

אז עם כל הכבוד לחיוניות- תשמרי על עצמך, קחי חופשת מחלה ותנוחי ותשתי בלי סוף!!!!

אין לי הרבה מה לעודד. מבינה את התסכול והכעס..
עם זאת אנחנו אלו שצריכים לזכור שהוא לא חייב לנו כלום, עם כמה שזה קשה לקבל..
אולי לפעמים פשוט צריך להרים ידיים ולהכנע. וכשהוא ירצה לתת הוא ייתן, לשחרר שליטה לגמריי וככה גם לא לצפות..
אני איתך יקרה ❤

פשוט לא יכולה להמשיך במצוות כך

לא יכולה להודות כך

מרגישה ריחוק תהומי ממנו שלא הכרתי

בע"ה יהיו ימים טובים יותר❤

המון חיבוקים וחיזוקים,
אני מקווה שיבואו דברים משמחים בקרוב!
אל תתייאשי..❤

מוקדש לך

אנחנו רק בני אדם, לפעמים הכאב כל כך חזק שקשה לשאת אותו כרגע.

מסיטים הצידה

את השאלות, והספקות, וההתמודדות.

כנראה שעוד נחזור אליהם

אבל בינתיים- אוויר.

לא להתעסק בזה, לא לחשוב.

עד שתתאוששו.

 

אם יש לך אנרגיות,

תנסי לתכנן פרוייקט ממש רציני וכיפי

שכל כוחות הנפש, והמחשבה, והציפיה יפנו אליו.

 

למשל- נופש רציני אחרי הסגר

אבל לתכנן לפרטי פרטים מה עושים כל יום, איפה להזמין מה וכו'

או שיפוץ ורענון הבית ברמה של צבע, להזיז רהיטים, לשנות בענק.

 

משהו שימלא את כל כולך ויעסיק אותך

ואחר כך תחזרי לניסיון הקשה...

שככה התכוננת, וגייסת את עצמך, וניסית.

ואיזה מהממת את שכואב לך, שזה לא עובר לך ליד האוזן.

ואיזה מהממת את שאת חושבת על האמא שהילדים שלך יזכרו.

בטוחה שיזכרו אמא שאכפת לה, גם אם אנושית (כולנו..).

הרבה כוחות, תפנקי את עצמך במשהו טוב, שייתן לך גם.

הסגר הזה קשה, ומביא אותנו למקומות לא פשוטים.
אני גם כעסתי בשבועיים האחרונים (בידוד אחרי בידוד) הרבה יותר ממה שהייתי רוצה...
אבל אני חושבת שהציפיה להיות רק סבלנים היא לא ריאלית. לחלום על זה זה מצויין ונכון, זה באמת חשוב לדעת לאן אנחנו שואפים.
אבל אנחנו בני אדם, ויש יצר הרע, ויש חולשות, ויש כוחות מוגבלים, והעבודה שלנו היא לתקן את עצמנו. וחלק מהתהליך זה גם הנפילות. הקב"ה לא נותן לנו להישאר רק במקום בו אנחנו מצליחים.
החיים, ובפרט המשפחה, זה כמו 'חדר כושר' לעבודת המידות - הקב"ה מפגיש אותנו דווקא עם המקומות שיותר קשים לנו, ומתוך כך אנחנו גדלים, לאט לאט.
אז במקום לשקוע ברגשות אשמה ולהיחלש מהם עוד יותר, את יכולה לקחת את הנפילה הזו שהיתה היום למקום של גדילה. תתפללי מתוך זה, אולי תנסי לדמיין מה היה עוזר לך קצת להתגבר, קצת לשנות כיוון, אולי תצליחי לחשוב על משהו שיעזור לך בפעם הבאה שיהיה קושי כזה. אבל קודם כל תביני את עצמך, תתני מקום לזה שהיה לך קשה. מותר לך, זה חלק מהתהליך, ככה זה אמור להיות.
ובעז"ה כולנו נתפתח מתוך כל הניסיונות האלו, נוסיף עוד זכויות בכל התגברות קטנה שנצליח לעשות, ונזכה להביא את הגאולה...

אם יש לך זמן, ממליצה לשמוע את השיעור הזה. הוא ממש מדבר בדיוק על מה שכתבת (ומה שעניתי לך זה תמצות מתוך השיעור, עם כמה תוספות שלי)-

תודה על ראיית הטוב בי מבעד למילים...

יודעת שזה טוב שאני עם עין פקוחה עליי בחינוך ילדיי

שזה חשוב לי ולא עובד לידי...

אבל כמה כבר אפשר ליפול בזה שוב ושוב.

מתסכל מאד מאד.

ב"ה זכורות לי תקופות של עלייה ממש משמעותית והתקדמות

והאווירה היתה כאן הרבה יותר טובה.

צריכה לשאוב מזה כוחץ

תקראי את ההודעה שלך. את רואה כמה לב טוב ואהבה לילדים יש בה? את רואה איזה רצון גדול לעשות טוב את מביעה?
זה מה שחשוב.
זה שנשברת וצעקת על ילד- זה לא נחמד, ולא נעים, אבל זה ממש ממש ממש לא לב הענין!!!.
את מבינה באיזה מצב את? כולנו?
הסגר מביא אותנו למצבי קיצון. אי אפשר לשפוט את עצמינו בחומרה.
אני גם נשברתי היום פעמיים שלוש והרמתי את הקול.
יש כזה דבר אמא מלאכית שזה לא קורה לה?
את צריכה ללכת לישון אחרי שאת מציינת לעצמך את כל עשרות הדברים הטובים שעשית היום, כולל הרצון וההשתדלות. זה העיקר. הדבר האחד הזה שהיה פחות טובה אל תתני לו להעכיר את כל הטוב שהיה לך היום!!!

שעשיתי היום...
מנסה ומנסה.. ויש כמה וכמה...
יודעת שמכאן יבוא החיזוק, מההסתכלות על הטוב
שאני עושה.
אבל כאילו משהו תקוע .
אולי אן אם אשב לכתוב את זה אמצא קצת יותר דברים.

א. לא, גם במצב רגיל לא נראה לי הכרחי לעבוד דרך המנהלת, בטח לא במצב הנוכחי אם יש פתרון לא מסכנים אותו ואולי המטפלת בעצמה תעדיף שהמנהלת לא תדע.
וגם אם המנהלת הוציאה לחלת את המטפלת אז זה רק מסבך את שתיהן שהעבודה אצלך נעשית "מעל השולחן" בנוגע לדמי אבטלה.

ב. הייתי משלמת 35 לשעה או יותר תלוי כמה לוקחים אצלכם.

בלי לבקש רשות או אפילו לעדכן. מה שקורה מחוץ למעון, לא קשור למעון. לדעתי.
אומרת שהצד של הביביסיטר ולא של ההורה, אז תבחני את הדברים שלי לעניים שלך, לוקחת 30 שקל לשעה, גם באזור המרכז...

עליה מלא..
זה היה רעיון של המנהלת מעון (שהיא קרובת משפחה שלי🙃)
משלמת לה 30 לשעה כי ככה ביקשה. היא לא מוכנה יותר למרות שהצעתי.
אבל מעגלת לה.. אם שמרה חצי שעה נתתי כמו על שעה שלמה..
היא תותחית וזכיתי בטירוף שהיא גרה קרוב ויכולה לעזור לי.. רק אצלה אני שקטה שהבת שלי בטוב..

איזה רוגע זה לדעת שהם בידיים טובות