פורום הריון ולידה (עמוד 2363)

ממש לא חוקי.
הקורונה פה כבר שנה ואף פעם לא שמעתי דבר כזה.. ההבדל היחיד הוא שלא בכל בדיקה מותר מלווה והרופאה משתדלת לא להיות עם מטופלת מעבר לרבע שעה.
בקשר לאיחור במחזור יש המון סיבות לאיחור סמיוחד בתקופה כזו של מתח נפשי. בכל זאת אם לא תקבלי בזמן הקרוב והמחזור שלך עד עכשיו היה סדיר פחות או יותר לדעתי כדאי ללכת להבדק

כנראה שבעידן הנוכחי הרופאים לא מסתכלים עליך אם אין לך קורונה או שלא מסתכלים עליך כשיש לך קורונה חלילה.

 

"אה באמת?? היא לא מקבלת???" ונשכה בקטף כאילו לא יודעת מה לעשות.

המצב שפשוט הזוי!!!

הכי טוב - תתלונני בשירות לקוחות. זה ממש שלא אמור להיות ככה...

אוקיי נעביר לממונה עלי.

מה זה יעזור?

לפי כל זכות יש במשרד הבריאות את נציב קבילות הציבור והוא אמור לטפל בתלונות על קופת חולים.
ככל שיותר אנשים יתלוננו כך זה אמור להיות משמעותי יותר.

אשמח לעשות זאת.

כי בכללי זה נושא שחייב שיפור.

רק מקווה שהם באמת יטפלו בזה ולא יזניחו את התלונה בצד.

אני לא יודעת אם צריך לבדוק את זה, אבל מה שקורה אצלכם במרפאה לא תקין בשום צורה!!!
אני הייתי כמה פעמים אצל רופאת נשים בקורונה והיא הכניסה אותי לחדר...
זה ממש הזוי...

לעבור על חוק.

 

 

או לכל הפחות מאיימת בתביעה אם לא ישנו את ההתנהלות.
זו הפרה בסיסית של הזכות לסודיות רפואית!

סעיף 19 לחוק זכויות החולה קובע כי מטפל או עובד במוסד רפואי מחוייבים לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

על המטפל, ובמוסד רפואי גם מנהל המוסד, לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את שמירת הסודיות הרפואית של המטופל.
המידע הרפואי של מטופל הנו חסוי כל עוד המטופל לא ויתר בעצמו על הסודיות.
במקרים שבהם נדרשת הפרה של הסודיות הרפואית, יש לבקש את הסכמתו של המטופל טרם מסירת המידע. לפרטים נוספים ראו ויתור על סודיות רפואית.
ישנן נסיבות שבהן רשאי (ולעתים אף חייב) המטפל או המוסד הרפואי למסור מידע רפואי לגורם אחר גם ללא הסכמת המטופל.


במקרה שהופרה הסודיות הרפואית של המטופל, ניתן להתלונן על המטפל שהפר את הסודיות הרפואית, למידע נוסף ראו:
הגשת תלונה לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
הגשת תלונה לקופת חולים
הגשת תלונה לבית חולים
מטופלים שזכותם לסודיות רפואית הופרה רשאים להגיש תביעה לפיצוי כספי בבית המשפט.

(מתוך האתר כל זכות)

הכסא של המטופלת ממש ליד הדלת.  הוא בשולחן במרחק מאחורי שתי מסכות [בד ושקף] ונאלצתי לצעוק לו ווידויים מהווגינה כשכל הממתינים, כולל שתי מזכירות, שמעו כל מילה. 

אני לא כ"כ שמתי לב. בעלי (שגם הוא שמע הכל למסדרון) רתח - אבל רתח...

 

כשחזרנו אליו עם תוצאת us לווידויי-המשך התעמתתי אתו. הוא אמר לי בכסא הזה שלך ישבו 2 נשים שכעת הן בבית חולים"...  בלה בלה בלה.

 

חייבת לציין, שאין לי כ"כ מה להתלונן, מפני שהמערכת הממוחשבת הפנתה אות לרופא שלא רציתי - ואני זו שביקשתי מהרופא הזה לקבל אותי.  אז זה היה המחיר.    

 

אגב, גם בus הייתה טכנאית באחד החדרים שלא הכניסה את בעלי. הלכנו לאחרת שכן הסכימה.  

גם אני עברתי שם ובעוד מרפאה סיטואציות לא נעימות.

אוף. ביף!

מזל היה לך שנתנו לך להיכנס עם בעלך.

כי לי לא נתנו לו להיכנס בכלל למחלקה (קומה 8 מיון נשים)

בחוץ נהיה מין חדר המתנה מאולתר ומוזנח לבעלים המסכנים שבאו ללוות את נשותיהן. והפריעו למעבר. אקיצער סיבוכים.

אוף קורונה!!

בדיקות דם הורמונלית.  אסטרדיול, פרוגסטרון ובטא.  אפשרי דרך האתר. ואם הוא מהזריזים, יוציא לך כבר היום. 

 

את בחידה גדולה ומתסכלת.  מקווה עבורך לבשורות מדהימות.  

את היחידה שנתת לי תשובה לשאלתי.

עוד שאלה- באתר אני יכולה לבחור איזה רופא שבא לי סטומרת הרופא שהכי זמין. נכון?

אבל זה תוקע אותי אחר כך לכל הרבעון, לא?!

 

 

לפי הניסיון שלי

והייתה לי פעם אחת שחרגתי בגלל שהייתי צריכה רופאי משפחה זמינים או סתם ונכנסתי להמיר מרשם וכו
אז נתנו לי חד פעמי רופא נוסף

ולגבי הצורת קבלה של הרופאים - הזיה.
הייתי אצל כמה וכמה רופאים בחיים לא הייתי צריכה לצעוק ושמישהו ישמע, אצל כל רופא היה פיתרון אחר, אמנם לא הכי נוח ואף פעם לא נכנסתי עם מלווה (חוץ ממיון) אבל לא היה מצב של חוסר נעימות. תתלונני... יש מינימום של זכויות
בהצלחה

לא אומר כלום...
במיוחד שכולנו בתקופה לא פשוטה של קורונה סגרים וכולי

פשוט תני לגוף להתאזן חזרה בנחת.
שתיה
התעמלות
בלי סוכר
הרבה ירקות ופירות

הייתי בכמה רופאות נשים וגם רופאים אחרים בקורונה ותמיד קיבלו אותי בחדר שלהם כרגיל..
פעם אחת היה חשש לקורונה והרופא התמגן יותר.. (באמצע הביקור החשש עלה, לא העליתי בדעתי שזה קורונה וב"ה יצאה תשובה שלילית)

נשמע לי שלא ילך אצלינו..
תודה בכל זאת 😅

אלא אם את לא מצליחה לקחת פרנטל, ואז אולי הוא רשם לך את הדברים החשובים...
גם השאלה היא לא אם את אוכלת אלא אם את אוכלת דברים מזינים...

פרנטל, אומגה 3, ויטמין די, ברזל, B12 ועוד 5 כדורים לדברים אחרים שלא קשורים.
מרגיש לי המון!
בעקרון ממש משתלת לאכול ארוחות מאוזנות, יש דברים ספציפיים שאני לא אוהבת (דגים לחלק המקומיות) אבל לרוב אוכלת כל יום מכל אבות המזון ומנשנשת בזמני הפנוי ירקות ופירות.

גם אם ברגיל את אוכלת מאוזן בהריון צריך מאגרים יותר גדולים של דברים..
לדעתי שווה לקחת במקום להיות אח''כ חלשה כי העובר לקח הכל..

זה נורמלי. התכוצויות של הרחם כל עוד לא בתדירות מאוד גבוהה זה תקין. לגבי הדפיקות לב- גשי להיבדק אצל רופא משפחה.

לא חבל לא להשלים, שלא יצא שקיבל סתם את המנה הראשונה? מילא אם גם את הראשונה לא היה מקבל.

אם הדבר מפריע לך באופן עקרוני אפשר לבקש בבית חולים לא לחסן צהבת ולהשלים את זה בהמשך..

אני עשיתי את זה בלידה אחת,
והשלמתי בגיל חודש וחצי בטיפת חלב חיסון ראשון ובהמשך שני.

בכל מקרה צהבת היא מחלה לא פשוטה, כדאי לחסן
(לא דחוף בגיל חצי יום אבל כן כדאי לעשות את החיסון)

חבל שלא מיידעים לפני שיש אפשרות לדחות ושיש מנה שנייה

לתינוק להדבק זה מהאמא בזמן הלידה אם היא חולה ח"ו
ולא עושים ליולדות בדיקה אם היא נושאת את הוירוס או חולה ח"ו פשוט מחסנים את כולם.
תמיד יש אפשרות לדחות או לסרב.
אני למשל מחוסנת אז לא היה לי דחוף לתת ביום הראשון.
מצד שני גם אל תאמיני לכל דבר שאת קוראת נגד החיסון הזה

השלישית בגיל 6 חודשים.

יש הרבה בדיקות ומעקבים שעושים לתינוק/לאם ולא תמיד אומרים מראש מה ההמשך..
וכל דבר שעושים לתינוק שלך את יכולה להגיד שאת לא רוצה. הכל.
אוף לא הצלחתי להסביר את עצמי חחח

אבל באמת שזה חלק מרוטינה גם של טיפות עיניים ובדיקות שונות לא כל דבר שואלים מראש במפורש

למעשה יש שתי מנות חיסון ויש מנת דחף בגיל חצי שנה

חיסון צהבת חשוב לא כדאי לוותר פשוט אין דחיפות ברגע הלידה

ובביח כן חיסנו מנה אחת
זו מחלה שעוברת באמצעות מחט משומשת או יחסי מין
סומכת עליו שהוא לא שם..
אחסן בעה בגיל מאוחר יותר

ממליצה לך לבדוק את זה שוב במקורות מוסמכים

בהנחה שהאמא לא נשאית והתינוק לא משמש כצוות רפואי -

זה לא מסביר את העובדה שלפני החיסון היו תינוקות נשאים לנגיף בלי שהאמא נמצאה חיובית אליו.

זה חלק מהדרכים וצהבת זאת מחלה לא פשוטה, קריסת כבד וכד' שלא נדע.

אבל היא קיבלה מנה אחת אז היא חצי מחוסנת

זה עובר במגע עם נוזלי גוף. זה אומר שילד יכול להידבק גם ממי שמטפל בו, למשל מטפלת נשאית שיש לה נניח פצע על היד.. אמנם סבירות נמוכה אבל יתכן.

איזה קשה ומתסכל וכואב...
אין לי עצות.
רק שאני ממש מבינה את התחושה שלך. כשאתה. מדברת איתו מה הוא אומר?
יש לו הסבר לזה?
הוא מתעסק במשהו אחר, בפלאפון/לומד?

הוא אומר שאני צודקת, עונה לה כמה פעמים.
וזהו, למחרת הכל אותו דבר.
לפעמים הוא בנייד ולפעמים הוא סתם לא מגיב.
מחרפן.😔

או תעירי לו מהתחלה
או, פרובוקטיבי, אבל תעשי לו את אותו הדבר שיבין.
עגבניות- עדיף שרי, עכשיו.

אבל העניין הוא שזה בא לידי ביטוי רק בדיאלוג שלו עם הילדות.
כשאני אדבר- הוא ישמע ויגיב לכל דבר שאני אומרת.
ככה שזה גם עניין של רצון...

הוא סיגל לעצמו כל מיני אסטרטגיות שיעזרו לו לתפקד והוא גם כנראה למד שאם הוא לא מגיב לך זה ממש לא משתלם לו..
ואני בטוחה שאם קצת אתשאל אותך את תגידי לי שזה מפריע לו בעוד המון תחומים בחיים ולא רק בזה.
ואם זה עד כדי כך פוגע לו בתפקוד היומיומי של תקשורת עם בנותיו הייתי שולחת אותו לטיפול בריפוי בעיסוק שמתמחה בלקויות בתפקודים ניהוליים והפרעת קשב וריכוז בקרב מבוגרים. או טיפול תרופתי

מבינה בהפרעות קשב למבוגרים?

לא בתחום הספציפי של הפרעות קשב אבל כן יש לי ידע על טיפולים קןגניטיביים.

ממש מעניין אותי הנושא
(בתור אחת עם הפרעות קשב, אבל ממש לא מרגישה את זה ביום יום..)

אם יש לך שאלות ספציפיות אשמח לענות

את כולם הוא שומע,
רק אותן לא.
וזה דפוס. כאילו זה פשוט לא חשוב לו...
הגיוני שאם מדובר בקשה וריכוז זה בא לידי ביטוי רק בתחום אחד מכל התחומים בחייו?

בעוד תחומים..
ושוב כנראה החיים לימדו אותו שכשמבוגרים מדברים אליו צריך להקשיב.

הוא בוחר להתעלם או שהוא פשוט רחפן וזה עובר לידו?
מה קורה כשאת קוראת לו והוא באמצע משהו? זה אחרת?
יש אנשים שבאמת פחות מודעים למה שקורה סביבם וצריך לגעת בהם או למצוא דרך למצוא את תשומת ליבם. לא יודעת אם זה המצב אבל אולי.
יש רגעים שטוב להם ביחד? שיש ביניהם קשר? סיפורים, משחקים, השתוללות? או שאין ביניהם קשר בכלל וזה עוד תסמין?

תלוי מתי ועם מי.
באמת שלא יודעת איך לענות על זה..
יש ביניהם קשר די שטחי. הוא לא קורא ספרים אלא אם אני מבקשת, הוא לא יוזם מעצמו. הוא לא משחק איתן הרבה, רק כשאני מבקשת. השתוללות קצת יותר.
הוא מתעצבן עליה בקלות וחסר סבלנות אליה, אבל ברורררלי שהוא אוהב אותה מאד.
אוף
מבאס אותי לכתוב את זה

זה אומר שיש לו ליקוי בתפקודים ניהוליים וזה כולל גם יזימה. זה כולל עוד מלא דברים: תכנון, יכולת אינהיביציה, יכולת.לבצע בקרה על המעשים שלך, פתרון בעיות, זיכרון עבודה (זיכרון קצר טווח) ועוד

יכול להיות שהיא מזכירה לו דברים בעצמו?
אצלנו אני ממש רואה איך קשה לו יותר עם הילד שמזכיר לו אותו. זה ממש מפעיל אותו כשהוא קורא לו והילד שומע רק בפעם השלישית (בדיוק כמוהו).
כשאת מדברת איתו על זה אחכ הוא מבין מה את ררוצה?

יש לו הפרעת קשב וריכוז בוודאות (לא מאובחן)
הוא אבא מדהים ואיש מהמם ורגיש
אבל הוא רחפן ולא שומע כשמדברים אליו
אני לפעמים חוזרת על מה שהילד אמר בקול רם ואז הטא שם לב
"אבא תראה מה ציפי אומרת, יש פה סכין"
עם כבוד לאבא!! כי גם זה חשוב לחינוך ולא רק קשר!!
ואני תמיד מזכירה לעצמי שגם לי יש חסרונות
אנחנו לא מושלמים, אל תכעסי ❤️

ולחלום בהקיץ , הרבה יותר מאיתנו (לנו פשוט אין זמן לזה).
אז אולי זה דווקא מכין אותה לחיים בוגרים, בהם בעלה לא יגיב לה לפעמיםסתם סתם.
אני חושבת שיותר מכל השלום בית בן אמא לאבא משפיע על הילדים. אז תנסי כמה שיותר ללמוד עליו זכות,שלא יעבור יום, בו לפני שינה,לא תמצאי לפחות 5 דברים להודות לו עליהם .
אני חושבת שזה הכי משפיע על בריאות הנפש של הילדים.
זוכרת את עצמי , שכל מתח קטן בין ההורים הייתי מרגישה.

אבל תעודדי אותו בפרט ליד הילדים,זה ייתן לו המון כוח ואין ספק שזה ישתנה לטובה.

והילדים יכולים לקרוא לו ולקרוא ולדבר אליו והוא בעולם משלו...
אם אין קשר עין זה לדבר לעננים.
לפעמים במקלחת הבנות מחכות שיוציא אותם וקר והן מגיעות לבכי מרוב שהם קוראות לו והוא לא עונה.
חוץ מדברים שהם סכנה אני לא מתערבת.
(למשל פעם הוא התחיל לנהוג והילדה אומרת לו שהיא לא חגורה והוא ממשיך לנהוג והיא אומרת עוד הפעם ועוד הפעם כמעט עלה לכביש מהיר אז אני אומרת לו אתה לא שומע מה מדברים אליך???
ואז הוא כזה אההה)

בגדול אני לא מאמינה בלהתערב בקשר בין אנשים אחרים. אם ה' החליט שהוא יהיה אבא שלהם הם ידעו לנהל מולו מערכת יחסים בלי ההתערבות שלי עם כל היתרונות והחסרונות.
זה לא שאני מושלמת, והילדים יודעים להתמודד איתי בטוב וברע ואני לא צריכה שמישהו אחר ילמד אותי איך להיות אמא ומה נכון לעשות ומה לא (אלא אם אני מתייעצת ושואלת)

זה בעיניי ממש פוגע בילדים. הרי מאדם מבוגר שפונה אליו הוא לא יתעלם ככה, כי זה פוגע, זה לא יפה, זה משדר דחייה,חוסר אכפתיות וחוסר כבוד.
אז להגיד השם החליט זה לגמרי להסיר אחריות. השם החליט שכל מיני אנשים הזויים יהיו הורים, אז מה? זה פוטר אותך מאחריות להעמיק את המודעות שלך על המעשים של ועל ההשחכות של המעשים שלך ומציאת אסטרטגיות לשינוי ההתנהגות? אנחנו ברי שינוי! לפע עם צריך עזרה חיצונית וזה גם בסדר

אם זה לא נובע מכוונה רעה זה לא פוגע
הילדים יפתחו את הדרך שלהם ללכוד את ההתייחסות וידעו מתי אפשר לדבר ומתי לא.
עזרה זה כשהאדם רוצה. לא כשמישהו מבחוץ שופט אותו ואומר לו איך נכון להתנהג

אדם מבוגר יודע ללכוד תשומת לב בדרך תקשורתית מפותחת יותר מילדים. למשל אם אדם עסוק הוא יקרא לו בשמו פעם פעמיים ואם אין תגובה יוותר בשונה מילדים שיכולים לנדנד מלא פעמים רצוף עד שאתה מתרגל "לא לשמוע" אותם.

אני מסכימה איתך מאד בגישה של לא לחנך אנשים אחרים ולא להתערב בתקשורת שלהם עם אחרים. זה קשה מאד ומעריצה אותך על היכולת לשחרר ולתת אמון גם בילדים שהם חסינים וחזקים וסתגלנים וגם בבעלך שהוא אבא טוב.
אבל נשמע לי שלקחת את זה למקום קצת רחוק ששם אותך ואת בעלך בעמדה פאסיבית. המשפט אם זה לא נובע מכוונה רעה זה לא פוגע, הוא לא בהכרח נכון. יש לנו סמכויות כהורים. אז נכון, לא נמלא כל סמכות במקסימום. אבל כן נשאף לתת לילדים שלנו את מה שהם זקוקים מאיתנו. נשאף להעניק להם הקשבה, אמפתיה, הכלה וכו. ואם זה לא בא באופן טבעי אז נחשוב על אסטרטגיות. את שמה המון אחריות על כתפי הילדים כשאת אומרת שהם ילמדו ללכוד את תשומת לבו של אביהם. למה לא לתת לבעלך חלק מהאחריות להקשיב להם. שיחשוב על אסטרטגיות שיכולות לעזור לו להיות קשוב יותר.
וכוד דבר זה מזכיר לי שמלא פעמים יצא לי לראות ילדים מהקשים משהו מההורה שלהם. שוב ושוב ושוב. ואז או שהם בוכים, טו שמנסים לקחת לבד, או שפורקים תסכול על משהו או מישהו ואז פתאום ההןרה שם לב ומתעצבן על הילד ןכועס עליו. וזה כבר ממש פוגעני. אז התעלמות מקריאה יכולה לגרום גם לנזק כזה

למה לא לתת לבעל חלק מהאחריות להקשיב להם, ולדעתי התשובה היא כי אני לא הוא.
אני באופן אישי לא מסוגלת להמשיך להתרכז במה שהייתי בו כשהם פונים אלי פעם שניה או שלישית. אני מאבדת ריכוז מאוד מהר ככה ולא משנה מה אני עושה.
וזה ממש לא תמיד עדיף.

אני לא נגד להעיר בצורה נחרצת, לפעמים כשמעבירים ביקורת היא מתקבלת, אבל צריך להרגיש מתי כן ומתי לא ומתי זה שלי ומתי לא.
לחשוב על אסטרטגיות זה כשהוא רוצה ומעוניין בכך. לא כשאני רוצה. זה כל ההבדל. והיה נשמע מההודעה הפותחת שבעלה לא בעניין כרגע.
אז זה מתסכל ממש אבל חוץ מלהיות מתוסכלת אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות. לא מדובר פה על משהו קיצוני שהוא קו אדום. יש הרבה אנשים כאלו (לדעתי זאת תגובה גברית לא נדירה) ובסוף לומדים לחיות איתה.

אני לא חושבת שאם ההורה מתעצבן על הילד זה ממש פוגעני. תראי לי הורה אחד שזה לא קורה לו. לי זה יכול לקרות גם בפעם הראשונה שילד פונה אלי (אם בדיוק אני עם משהו רותח ביד או בשיא הריכוז בנהיגה או שאני בסערת רגשות או לא יודעת מה..)
וכן הילדים לומדים לזהות בחוש מתי לפנות ומתי לא.
בכל מקרה המטרה שכתבתי הייתה להראות שזה קורה גם לאבות מדהימים ולא רק לאבות שמלכתחילה אין להם קשר פורה עם הילדים
ואם כבר יש נקודות לחזק לא בטוח שנכון להתחיל עם זה. (לדעתי האישית הרבה יותר קל להחליט שביום מסויים נכנסים הביתה עם טלפון מכובה והרבה כוחות נפש להשקיע בילדים, מאשר לנסות לשים לב שמדברים איתך כשאין לך ראש לזה) כך או כך זה ההחלטה של ההורה עצמו ולא של אף אחד אחר.

יש לי הרבה מה ללמוד ממך גם בלהאמין בחוסן של ילדים וגם בלהסיר שליטה מהתנהגויות של אחרים

בלי הפרעות קשב וריכוז.

ואת הכי נכונה עבורן כך גם אבא הכי מדויק לילדים שלו, ראיתי שוב ושוב שכשהתערבתי והתעצבנתי וכו זה היה כ"כ מיותר, יש עניין של בגרות והבנה שזה משמיים גם ואני לא באתי לחנך את בעלי, זו עבודת חיים של כולנו, שיהיה בהצלחה ובקלות כמה שאפשר, פשוט לשחרר

זה כל הזמן עומד לנו על הלשון ואנחנו מעירות ולא תמיד זה בצורה מספיק מכבדת, ראיתי שהכי עובד שמדברים על זה ברוגע כשהילדים ישנים

הקשר של בעלך ובנותייך הוא לא באחריותך. את יכולה לדבר איתו, לשקף, להתפלל על זה, את לא יכולה ולא צריכה לקחת על זה אחריות רגשית.את תהיי קשובה ונענית ועקבית כמה שאת יכולה.
לא חסר ילדים שיש להם קשר מדהים עם הורה אחד וקשר שטחי עם הורה אחר. זה מבאס ביותר אבל באמת זאת בעיה שלו. הוא המפסיד העיקרי פה. (בזכותך הן יגדלו בתחושה שהן אהובות וחשובות. הוא זה שיפסיד אותן. זה עצוב עבורו אבל אם הוא אדם בוגר ומבין ובוחר בכז לא להשתנות ולא להשקיע בקשר איתן זאת באמת בעיה שלו.)

הבת שלי חופשי מפעילה לבד (5)

אני גם לא אוהבת שהם מול מסכים. אבל די. אין ברירה

נראלי הכי פשוטים ומקסימים.
החדר של טוביה ואחכ הצריף של פולקע.
חח בתור ילדה ב ד-ה ראיתי הרבה

"סיפורי לילה טוב" מתאימה...
רוב התוכניות שלהם מתאימות לילדים בוגרים יותר, לפי מה שקלטתי...
לעניות דעתי עדיף לך לעשות מינוי לאתר אחר, כמו האתר של מלכהל'י (לא מכירה את האתר עצמו, אבל כן חלק מהתכנים), מאשר להמשיך את המינוי לערוץ מאיר...
סליחה שאני מבאסת...

שנשברתי ופתחתי אותו...

גםמזה עם החלומות, שכחתי את השם... ניידת החלומות?

יש גם באופק.

לעשות זום עם משפחה וחברים.

נותנת להם לפעמים משחקים של אופק (בעיקר לכיתה א' שיש לו משימות משוייכות מהמורה), אבל זה דורש ממני לקום, להסביר, לתקן כשיוצא (הילד בן. ה-5 לא יודע להתעסק עם העכבר!!) וזום יש ממש מידי פעם עם החברים מהגן, אבל יש שם יותר בלאגן מסדר והרבה פעמים פתאום מתנתק.

ואני צריכה פשוט לשבת, בלי לקום. קראתי סופית.
עכשעו אני שוכבת במיטה בלי יכולת תפקוד.

יש משחק שמלמד שימוש במחשב. ועוד דברים.
אבל הוא פחות הולך עם וינדווז.
קוראים לו ג'יקומפרי.

ואגב,
גם אצלנו לפני הקורונה מחשב היה מחוץ לתחום.
יש אילוצים בחיים.

האמת שאת המנוי עשינו מזמן (יותר נכון קיבלנו במתנה מסבא וסבתא...) אבל אף פעם לא השתמשתי בו.

אבל היום, אחרי שכל הבוקר הילדים העסיקו את עצמם, שיחקו יפה, עשו יצירות, הלכו מכות, הרסו את הבית... וניסתי כמה וכמה בייביסיטר שיציאו אותם קצת לשחק בחוץ, אבל כולן עדיין לומדות בשעות האלה. ואני פשוט שוכבת במיטה ולא מתפקדת. הרגשתי שאני נשברת והחלטתי להשתמש במנוי פעם ראשונה.

מבואסת על עצמי.

זה מה שאת צריכה עכשיו.
הבריאות שלך חשובה לא פחות.

תאמיני לי שאת ממש צריכה לברך על זה

אני במצב דומה הייתי מפעילה את הסרטון הכי ארוך שהיה (יש כאלה של 20 דקות) ורובצת על הספה בינתיים

ייתכן מאוד שאפשר ליצור רשימת שידור ואז זה עובר מאחד לשני

אחים שלי גם מאוד אהבו עלילות ארץ גושן

וגם בוקר חדש מאיר יש גם מעשה שהיה שזה יותר אגדו חז"ל וסיפורי צדיקים אבל יכול להיות שלרב ל יתאים לגילים היותר קטנים לבן 7 מתים מאד

כואב לקרוא...
לא חושבת שזה נקרא להישבר אלא הערכת מצב חדשה.
תהיו חזקים ושלמים בבחירות שלכם ובית מתפקד לדעתי זה הרבה יותר חשוב מאשר לא לתת בכלל מסכים.
אפשר להתווכח האמירה הזאת, אבל עובדה שהחלטתם כן לאפשר. אז רק אל תראו את זה ככישלון. החיים גם ככה מאוד מאתגרים עכשיו
ואני חושבת שלהגמיש מחשבות ועקרונות בהתאם למציאות זאת תכונה ברוכה בהורות. גם בין ילדים (כל ילד הוא שונה) וגם בין תקופות (כל תקופה היא שונה)

אל תשכחי שגם עכשיו יש לך שליטה על הכמות והתוכן וגם בהמשך תוכלו להפסיק עם זה מתי שיראה לכם שאתם מסוגלים בלי.
נכון שקשה לחזור אחורה, אבל עם מודעות כזאת תראי שאפשרי.

בהצלחה יקרה!

לקטנים : סיפורי לילה טוב, בוקר חדש מאיר

לגדולים יותר (בית ספר) אבא ליום אחד, ניידת החלומות

אני די בטוחה שבים הרבה פחות נקי...
אז מקלחת עם הרבה סבון, וכביסה בהרתחה לבגדים..

לא סתם שכשכה רגליים

אבל ממה את חוששת? שואלת ברצינות...
זה גם משנה בת כמה הילדה כדי להבין מה רמת התפקוד של המערכת החיסונית...

ומאילו סכנות/מחלות את חוששת?
יש לדעתך מה לעשות?

לדעתי פשוט לפנות למרפאה. שם יש רופאים והם יגידו לך יותר מאשר כל אחת בפורום 
טעויות קורות , אל תאכלי את עצמך זה לא בכוונה. 
בע"ה הכל יהיה בסדר אמן . 

רק מנסה להרגע בינתיים
תודה

אפשר להגיד פרק תהילים שאת זוכרת בע"פ 
בינתיים להחליף לה בגדים כי קר (מקווה שיש לך , אם לא אולי לקנות כי הרבה חנויות פתוחות עכשיו)

בבד בבד תתני לה לשתות הרבה.

לבדיקה. תוספת זהירות אף פעם לא מזיקה

גם אני אחרי שחברות דחפו אותי למעיין הייתי אפטית...
היא הרגע נפלה למים.
תני לה לנוח, היא תתאושש והכל יהיה בסדר

פה אף אחת לא תיתן לך תשובה מקצועית

כשאח שלי היה בן שנתיים, הוא נפל לתוך מזרקה ציבורית. כולנו היינו בהלם למישהו שעבר שם הוציא אותו אחרי כמה שניות...

היום הוא כבר בן 16, בריא, שלם וגאון. אז כנראה שלא היו נזקים

אם זה מרגיע אותך

תעדכני מה איתכם...

באתר טרמינל איקס.. אין מידות של NB
גם בשילב ממש יקר ל3 חולצות מעטפת 90₪
וגם בכל מקרה אין מידות
תודה בכל מקרה
אמשיך לחפש

איזה מסתכל
אין באף מקוםם לאיודעת מאיפה להזמין

חנות בגדי תינוקות אונליין | בגדי ילדים און ליין | BabyBasic

בנקסט פשוט תעקבי כל הזמן מתחדש

המידות רק 0-3
אין להם NB ☹️

בחודשים הראשונים אחרי הלידה הגוף עדיין לא יודע איזה כמות התינוקי צריך.. זה מתאזן בערך בגיל 3 חודשים
א ממש הגיוני שיהיו נזילות בלילה, אני בהתחלה ישנתי עם חזיה ורק אחרי איזה חודשיים הורדתי בלילה.
וגם בגלל שהתינוק שלך קם בלילה במרוחים גדולים אז יש לך גודש אז החלב נוזל
ב"ה שפע😜

על השאלה השניה לא יודעת לענות לך

זה קורה לרןב המניקות.
נובע מזה שההורמון שאחראי לייצור החלב מופרש בשיאו בלילה וגם בדרכ ההנקות פחות תכופות...
לרוב זה מתאזן בשלב מסוים, אחרי 3 חודשים בערך.
אני ישנתי עם גופית ספורט כשבתוכה רפידות

שני הדברים שציינת
ב"ה, שימשיך השפע

אז רק שהבחילות האלו מפסיקות. או אם את יודעת מהריונות קודמים פחות או יותר מתי מפסיקות הבחילות
ואם לא אפשר פשוט לנסות להוריד בהדרגה ולראות איך מרגישים

בגלל שההריון הקודם היה יותר קשה עם ההקאות כל ההריון אז אני מפחדת לשנות משהו עם הדיקלקטין

שזה לא הזמן להפסיק

אלא את עומדת בחוץ, מצביעה על פריט במידה המבוקשת, והמוכרים מביאים לך החוצה..

מחכות לעדכון של בשורות טובות..
בהצלחה🙂

זירוז או סטריפינג בלי סיבה רפואית
כל יום בבטן זו מתנה בשיבלם

זוכרת את הריחות שסבלת מהם בהתחלה. זה מתערבב לי עם המשחת שיניים והיום כיף לבן שלך שעושה שמיניות בהליכה🤣
לא מאמינה לך שאת כבר בשבוע 38! וחצי! וואו!
כל כך הרבה עברת בחכמה בתבונה ובעצה לעצמך ולאחרות. שרדת את התקופה הלא פשוטה הזאת. פשוט גיבורה!!
מבינה אותך מאד שכל יום הוא נצח. אבל באמת שהכי הרבה שזה עוד יכול להמשך זה שבועיים.. אז תחזיקי מעמד!
מתפללת עליך לחויה טובה ומעצימה לידה קלה באורך סביר ובתהליך שאפשר לעכל😍

באמת נשמע מבאס ההקפצות האלו..
וכל הכאב המיותר ודאי מבאס.
מה נותר לומר...
יאללה שיהיה לך בקרוב, בקלות וידיים מלאות! 🥰

היום קמתי רגועה יותר ופחות לחוצה, מקווה לנוח הרבה ולהתאוורר קצת... לצבור עוד כוחות לקראת התקופה שאחרי, במיוחד שיש עכשיו מזג אוויר טוב.

תכננתי יותר ארוך אבל הבנתי שקשה לי איתם בחוץ והם מאוד נהנים בבית (עד לפני שבוע לא היו בבית- ילדי עובדים חיוניים)
ותכלס אני יכולה להשאיר אותם לבד מבחינת הגילאים לשעה- שעתיים רק מה אני יכולה לעשות בחוץ לבד? רק קצת הליכה 🤔

מעדיפה לא להטריד את בעלי למרות שקצת צריכה את זה נפשית

חייבת לנצל את הזמן להתאווררות כלשהי אחרי החנק של הסגר ולפני הלידה (שזה גם סוג של סגר כי מי יוצא מהבית)

לק"י

אני היום ביום חופשי, רוצה לצאת עם הילדים ומקווה שזה יקרה......