פורום הריון ולידה (עמוד 2363)

מהפלאפון
לפחות גורם לי לבלות פה קצת פחות🤭😅

...

@משה

מפרגנות לך שעד עכשיו האתר תפקד מעולה

כיף שזה לא בעיה שלי רק..

להגברת החלב הנקות קטנות וצפופות וגם בלילה לאט לאט החלב מתגבר אם בשלב הזה משלבים באופן קבוע תמל ולא שואבים במקום באמת זה מקשה על יצור החלב בהמשך.
וכמובן צריך לאכול טוב ולשתות הרבה.
מציעה לך כשתרצי יש יועצות הנקה שמומחיות בעניינים כאלו של שאיבה והתחלות קשות כמו שלך היה

איך מבררים על המועצות המומחיות האלו?
גם לי יש נסיונות קשים והייתי שמחה בפעם הבאה למצוא יועצת מנוסה שבאמת תוכל לעזור לי..

אם את לא מוצאת המלצות אישיות, אז ככלל יועצות עם הכשרת ibclc הן בעלות ההכשרה הכי מעמיקה, מבין האפשרויות בארץ לפחות. אפשר למצוא שמות ופרטים באינטרנט....
בכיוון אחר- יש יועצות בהסדרים עם הקופות- מה שמוזיל מאוד עלויות. את יכולה ללכת בכיוון הזה ולברר דרך הקופה מי היועצות בהסדר בסביבת מגורייך.

שלא יכולות לייצר מספיק חלב.
באמת הכי טוב להתייעץ עם יועצת הנקה טובה.
אפשר עוד לפני הלידה, מיד לאחריה, וברגע שמתעורר אפילו התחלה קלה של קושי.
בהצלחה!

וגם כשלא שילבתי תמ"ל - אני ממש לא משופעות
אבל כשהנקתי מלא - החלב הספיק.
הפורמולה מבלבלת גם אותך וגם את התינוק.
והנה, עכשיו כשאני גומלת את הקטן - תוך פחות משבוע כבר כמעט אין לי חלב.

כל עוד אני מניקה, אני לא נלחמת בזה. ממילא אני מניקה בלילה מתוך שינה( ויש לי מטחברת גדולה שאנחנו הרכבנו ממיטת תינוק צמודה למיטה שלי).
הנקה באמצע הלילה לא כ"כ מפריעה לי, ממילא אני ישנה והתרגלתי, אני לא מתעוררת בשביל זה ולא מפריע לי להרדים בהנקה, זה אפילו נח, זה זמן מנוחה בשבילי.
מבחינתי אלו החלקים הקשים של הגמילה מהנקה, בשעות היום, אפשר להסיח את דעתו של הפעוט, לתת לו בקבוק עם תה, לשחק איתו , לצאת איתו.
יותר קשה כשהוא מתעורר בלילה ורוצה את מה שהוא מכיר.
לכן אלו ההנקות האחרונות שאני גומלת מהן, כשממש אין לי בררה.
את רוב ילדי גמלתי מחוסר בררה, כשהיה הריון חדש וההנקה כבר הקשתה עלי.
עכשיו אין הריון חדש ולפעוט יש חלאקה עוד פחות מ3 חודשים. והבטחתי לעצמי שלחלאקה הוא לא יגיע יונק.
תמיד חוששת מחדש מהשלב הזה, של לומר - אין זהו ,אין יותר חלב של אמא.
בדרך כלל בשלב הזה בעלי מרדים אותו בחדר אחר וקם אליו בלילה עד שהוא מתרגל , וכשאני שומעת את הבכי, נקרע לי הלב, ואין מצב שאני עומדת בזה בלי סיבה ממש טובה שאני יכולה לענות לעצמי.
תוך כמה ימים( מי יותר ומי פחות) הם לומדים את הכללים החדשים ומפסיקים לבקש.

לא מרגישה ככה עכשיו.
מרגישה ממש חוששת מהגמילה. למרות שזה ילד תשיעי שאני גומלת. אף אחד אצלי לא נגמל מעצמו. אצל כולם היה שלב של בכי או בקשות מתחננות( תלוי בגיל הגמילה) שקורע לי את הלב.
ממש חייבת להיות שלמה עם עצמי בשביל לגמול.
תמיד הריון סיפק לי סיבה טובה. עכשיו אין הריון ואני דוחה את הגמילה עוד ועוד.
נראה לי שאני צריכה לעבור גמילה מהנקה.
ההנקה גורמת להפרשת הורמונים מרגיעים לאמא, וכנראה הגמילה משפיעה בעקיפין גם על האמא.
וזו כנראה ההנקה האחרונה שלי. כך שגמילה היא גם פרדה משלב הלידות בחיי, כנראה.
מרגישה שהגזמתי קצת, ושאני חייבת לגמול אותו בקרוב, הוא עוד חודשיים וחצי בן 3( כשאני כותבת את זה זה נשמע לי יותר גרוע)

אז את לא במצב כזה גרוע...
(ואני גמלתי את הקודם שלי בגיל 3 וחצי, אחרי שהוא ינק במקביל עם אחיו הקטן תקופה די ארוכה. דווקא הגמילה הסופית היתה די חלקה וקלה)

גמלתי בכיף... אבל שילבתי תמ"ל..

 

עכשיו את הקטן (בן שנה וחודש) אין תמ"ל (ובע"ה לא יהיה) אני לא רואה את זה קורה בכיף גדול אבל מהנקת הלילה גמלתי כי יש גבול כמה אפשר לינוק סתם... (כן, מבחינתי זה סתם...)

אני כן גמלתי בכיף ומאוד בהדרגה

לא בכו לי כ"כ כמו שמתארים כאן

ארבע הגדולות נגמלו בקלות לגמרי.

זה שלב ממש קשה... חיבוק.

הבשורה הטובה היא שהקטנים שלנו אלה חכמים ופשוט לומדים מהר כ"כ.

הימים הראשונים קשים. יש בכי. אבל תוך כמה ימים זה פשוט עובר לגמרי.

שלי אישית נגמל עכשיו מהרדמה והתעוררות עם בקבוק (כבר מתקשה לזכור איך ומתי בדיוק היה עם ההנקה).

בלילה הראשון קבל הסבר קצר כמה פעמים במהלך היום- אתה כבר גדול והולך לישון בלי בקבוק.

כשנכנס למיטה כמובן בקש, ובכה. וכל פעם פשוט חזרתי בעדינות ע"כ שהוא גדול, ואין יותר בקבוק במיטה כי זה עושה כואב בשיניים.

ואם הוא רוצה יש בקבוק עם מים.

פשוט ישבתי לידו עם כל הכאב לראות אותו כך. הכנתי את עצמי לשבוע כזה....

בערב הראשון זה לקח שעה וחצי עד שנרדם. היה לא קל בכלל.

בערב השני לקחתי נשימה עמוקה ושוב התיישבתי לידו. בקש בקבוק, קבל שוב את ההסבר. התבכיין קלות ו... נרדם! להפתעתי הרבה.

חשבתי אולי בטעות... אבל זהו! החכם פשוט הפנים וזה עבר (היה בן פחות משנתיים).

אז הנקה אולי לא בדיוק אותו דבר. אבל העיקרון זהה.

כשברור לך שאין ואת איתנה בדעתך למרות הקושי והרחמים- הוא פשוט יקלוט את זה.

אז קחי נשימה עמוקה. הכיני עצמך נפשית לכמה ערבים ולילות עם בכי,

ועוד כמה ימים הסיפור מאחורייך!

מחזקת את ידך

והמון הצלחה!

לשנה ותשעה-עשרה חודשים.
וכן, זה כלל הרבה ימי בכי... הרבה מאוד...
אני העדפתי להמשיך להרדים בהנקה (כשזה עבד... לא תמיד זה עבד), אבל לפני ההנקה הזו הודעתי שזו ההנקה האחרונה ללילה זה.
פעמיים החלטתי לגמול בגלל היריון חדש (כשהתיש אותי לקום בלילה ככה). בפעם השלישית פשוט הבנתי שהגיע הזמן לזה, וגם רציתי לחזןר לילות מלאים. אבל כיוון שאין משהו נחרץ שדוחף אותי (מדובר בתינוקת הנוכחית) לפעמים אני נכנעת...

יש לי הנקה ארוכה אחת בעבר וגם הנקה נוכחית של בן שנה ושמונה.
אצל הבת- בשלב מסויים היא הפסיקה להרדם בהנקה. הייתה יונקת ואז נרדמת במיטה. קמה בלילה די הרבה למיטב זכרוני. הייתי בגיל הגדול כבר באה אליה (כשהייתה פיצית הייתה איתי) מניקה ומניחה. הייתה מאוד מכורה ומתוקה. מגיל שנתיים בערך התחלתי לחשוב על גמילה. וחיכיתי להזדמנות. בשנתיים וחודשיים בערך פתאום הייתה נקודת זמן שהרגשתי שהיא נהיית קצת פחות מכורה. ואז הפסקנו. הסברתי לה שהיא גדולה וזהו אין יותר לינוק. היא הבינה. היה לה קצת קשה אבל קבלה חיבוקים והיה לה גם מוצץ וב''ה עבר די חלק (ואז היא נהייתה חולה וגם התאשפזה).
התינוק הנוכחי הרבה יותר מאתגר ובאמת שאין לי מושג מה לעשות איתו. הוא לא לוקח מוצץ. הוא משתמש בי כמוצץ בחלק מהלילה ואני כבר מותשת. לרוב נרדם בהנקה. וממשיך למצוץ עד שאני מצליחה לשחרר ולהניח אותו. לרוב קם לא הרבה אחר כך ושוב יונק עד שמצליחה להניח. ככה כמה פעמים עד שיותר שוקע לשינה. אין ממש ערב. לרוב גם אחרי ששוקע יונק עוד פעם בשעות המאוחרות יותר. ואז אני הולכת לישון ואחרי שאני ישנה ברגע שקם אחד מאתנו מביא אותו אלי. פשוט אין לי כוחות לבלות את הלילה על הכסא ולהחזיר אותו כל פעם. אני גם עושה את זה שני שליש ישנה ולא ממש שולטת בזה. היו כמה פעמים שניסיתי כן להחזיר כדי להתקדם לכיוון חיובי ופחות מוצץ. אבל אז היה מצונן או שיניים או כאב בטן והכל נסוג חזרה. אז פשוט אין לי כח. אחרי שהוא בא אלי די מוצץ הרבה מהזמן. יש לילות שיותר ויש שפחות (תלוי שיניים נזלת וכו'). בגדול נמאס לי. הייתי רוצה להעיף את ההנקות לילה. להניק לפני השינה. לפני שאני הולכת לישון ובבוקר. אבל אין מצב בלי צרחות אימים. גם עכשיו אם נגיד הוא מוצץ ולא מצליחה להניח ואומרת זהו או מנתקת כשהוא לא בעניין הוא בוכה בוכה. בינתיים פשוט ממשיכה ככה. תרגישי בנוח.

קודם כל 3 ילדים שונים שהנקתי נגמלו בצורות שונות לחלוטין.אניחושבת שלאופי הילד יש ממש משמעות בגמילה.
ילד אחד אצלי די גמל את עצמו במהלך היום ואת הלילה אני הורדתי לו כשהיה נראההשכבר בשל לזה ובאמת עבר חלק.
ילד שני גמלתי אותו באופן יזום מסיבה רפואית שלי היה מאוד קשה לקח לו בערך שבוע להשלים עם המצב(בגלל הסיבה הרפואית זה לא היה ממש בהדרגה) אחרי תקופה מאוד ארוכה כשהנקתי את הילד הבא הוא רצה לינוק ונתתי לו קצת מדי פעם.
הילד השלישי גם גמלתי באופן יזום אבל בהדרגה.ברגע שהיה לי קשה עם זה שהייתי מוצץ בלילה .הורדתי קודם את ההנקות באמצע הלילה אחכ לפני השינה ובסוף גם במהלך היום.לקח בערך חודש עד שהפסקתי לגמרי.
אפילו שלא תמיד היה לי קל ההנקות בלילות וזה שנרדמים בהנקה עדין בילדים הבאים אמשיך ככה בעזרת ה

חשבתי שהגיע לגמול את הקטן שלי (בן שנתיים) מהנקות לילה, ניסינו אתמול בלילה והוא היה כל כך מסכן. לקח יותר משעה עד שנרדם בתחילת הלילה, מתוך בכי, ואחר כך התעורר שוב ושוב לא הצליח להירדם קרוב לשעה. בסוף החלטתי שזה לא מתאים ונתתי לו לינוק (והוא ינק בערך כל שאר הלילה...).
עוד מתלבטת מה לעשות. אבל נראה לי שאני צריכה להיות יותר מוכנה לזה.

@הריון חדש.. - אשמח לשמוע איך עשית את הגמילה האחרונה בהדרגה. אני מרגישה שאולי זה יכול להיות יותר קל לו אם נעשה את זה יותר בהדרגה.
עם השני שלי גם עשינו איזו הדרגה בגמילת לילה, אבל אני ממש לא זוכרת איך זה היה...

קודם כל אצלי היה בן שנה וקצת ולא אכל טוב מוצקים וכל עוד הנקתי לא הצלחתי לתת לו יותר מכפית.אז דבר ראשון הרגלתי לתמל. בגיל שנתיים לא הייתי מרגילה לתמל הייתי מציעה דיסה בכפית לפני השינה ובלילה מים כשמתעורר(אגב עם האמצעי שנגמל בן כמעט שנתיים לא הסכים כלום לא תמל לא מוצקים הוא היה יונק בלבד)נתתי לחברה לתת לו והלכתי לשעה ואכן הוא לקח את התמל.
בימים הבאים המשכתי להניק רגיל כשהיה איתי אבל יצא שכל ערב הייתי צריכה לצאת לאספות הורים של תחילת שנה ולכן ניצלתי את העיתוי ונתתי לבעלי לתת לו תמל. ואז הפסקתי להניק במהלך הלילה עצמו אבל כן לפני השינה גם הנקתי וגם תמל.ואז אחרי איזה שבועיים ככה הוספתי בקבוקים במהלך היום כל כמה ימים במקום הנקה אחת ובערך חודש לקח כל התהליך.אחרי כמה חודשים כשהתרגל יותר למוצקים הורדתי בקבוקים.כרגע בן שנתיים עם בקבוק אחד לפני השינה וגם הוא בתהליך ירידה.
אצלי פשוט היתה תלות מטורפת והוא לא לקח מוצץ והיתה לי את הטראומה עם האמצעי שהגמילה שלו היתה קשה וכמו שכתבתי קודם עוד ביקש לינוק אחרי שנולד הילד שקטן ממנו..

כי התחרפנתי למקום בלילה.
העדפתי להניק בשש בבוקר או בערב או בשניהם ולא בלילה.
עם כולן זה הצליח בקלות. עם הקטן היה קשה והוא גם ינק עד לגיל הכי בוגר, כמעט 3. נתתי לו לישון לידי, אבל בלי לינוק. היה בוכה אבל נרגע אחרי כמה דקות ונרדם.

הוא לא אוכל מספיק מוצקים, לצערי, אז משלבת תמל (אחוזון 9).
בעלי נותן בקבוק.
בלילה הוא עדיין ישן איתי. עוד כמה ימים אעביר אותו לחדר אחר.
אני מחבקת אותו המון ולוחשת לו דברים טובים ומשחקת איתו וקרובה אליו.
אבל כן, זה קשה לגמול.
וכמו אצל @אורי8 גם אצלי הנקה אחרונה.
וזה עצוב.
רק כשאהיה 100% בטוחה שאני מסוגלת להגיד "לאמא אין חלב" - אז ורק אז אגמול סופית.
ואתן כולכן תעזורנה לי, כמו בפעם האחרונה.

ובכל זאת מעודדת שהקודמת שלי פשוט שכחה. כמה ימים קשים של בכי/משיכה בחולצה/נדנוד - ואז בבת אחת הפסיקה לבקש. הייתי ככ מופתעת שבכוונה חשפתי שד אחד והיא הסתכלה עליו. וזהו! לראותו בלבד.....

אבל נראה לי שאני אחכה עוד קצת עד שאני אהיה יותר שלמה עם זה. ואולי באמת אפריד בין הנקה של אמצע הלילה (שהיא זו שבאמת מפריעה לי כרגע) להשכרה בתחילת הלילה.

בהצלחה גם לך עם התהליך...

מקווה גם לך שיצליח..
עם הבן הקודם שגמלתי כמעט שנתיים היה המון בכי קורע לב, עם הבת ב"ה גם גמלתי באותו גיל כמעט ללא שום בכי.
דבר ראשון חובה לדעתי לגמול קודם כל מהיום ורק אח"כ מהלילה. ביום זה בעיקר ע"י הסחות כמה ימים כל פעם שהוא רוצה לינוק תסייע את דעתו ע"י משחק שהוא אוהב או אוכל שהוא אוהב (גם עם זה דברים לא הכי בריאים..)
אחרי שהוא שכח מהנקה במהלך היום,מה שאני עשיתי זה מעבר להנקות קצרות יותר כל פעם שהיא רצתה. נתתי לה שהיא ביקשה אבל לא חזרתי לישון ישר אלא חיכיתי קצת ואז הפסקתי אותה, אם היא היתה בוכה החזרתי. בהמשך גם ניסיתי לא לתת לה בכלל. לנסות להחזיק אותה /ללטף אותה שהיא קמה במקום הנקה. אם היא התעקשה בכל זאת נתתי לה. וגם בשלב הזה כבר שהיא ינקה זה היה הרבה פחות. ככה היה בערך חודש חודש וחצי היה אולי יומיים שהיא בכתה ממש ציוצים קטנים שניסיתי להסיח את דעתה אבל לא יותר מזה ואחרי מקסימום חודש וחצי היא כבר לא קמה לאכול וישנה רצוף כל הלילה. (וזה אחרי שלפני הגמילה הייתי ישנה איתה קבוע על מזרון הרצפה כל הלילה והיא היתה מוצצת חופשי)
אצלי זה עבד מקווה שגם אצלך. לי היה ממש חשוב שהגמילה לא תהיה סיוטית והדרגתיות זה הדבר שהכי יעזור לזה. תנסי כל הזמן להסיח אותו מההנקה, וגם אם את נותנת שזה לא יהיה להרבה זמן ככה זה ירד לו לאט לאט מצד שני אם הוא כן מתעקש אז לא להתעקש איתו ולתת לו.
כמובן כל זה בהנחה שאת לא חייבת לגמול כרגע. בהצלחה רבה

אז לא כ"כ רלוונטי מה שכתבתי לך.. בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

לא יודעת אם אעשה בסדר הזה.
אבל עדיין עוזר לי לראות איך אפשר לעשות את הגמילה בלילה הדרגתית, כי הרגשתי שהניסיון להפסיק בבת אחת היה ממש קשה גם לנו וגם לו.

נשמע תהליך ממש מוצלח!

קודם כל גיל שנתיים זה גיל שממש אפשר לדבר איתם ולהסביר להם.
אתה כבר ילד גדול ולכן אתה לא תאכל לפני שתלך לישון וגם בלילה. אלא רק כשיש שמש בחוץ.

אני גמלתי כשהיה לי קשה מידי התלות בהנקה ובי כדי להרדם..

וזה לוקח כמה ימים עד שהם לומדים את זה. ועד אז הגיוני שיבכו. ולא לוותר. אלא ללטף, להציע מים, ולהגיד, אתה ילד גדול, אתה הולך לישון יפה, אמא פה מלטפת אותך עד שתרדם..

אני לא זוכרת בדיוק בדיוק באיזה שלב קרה כל דבר, אבל הגמילה בלילה הייתה אחרי שהפרדתי הנקה מהירדמות. כדי להפריד הנקה מהירדמות הסברתי לו מה יהיה, הנקתי אותו בסלון, באור, והלכנו למיטה. ישבתי איתו המון ושרתי לו.. אני הייתי איתו, ולא בעלי. חיבקתי אותו כשהוא היה צריך. הוא בכה באכזבה אבל אני חיבקתי אותו וניחמתי אותו. לא זוכרת כמה ימים לקח עד שהתרגל, אבל משום מה זוכרת שאז אמא שלי אמרה לי ששבוע זה הגיוני...

לגבי הגמילה בלילה עצמו, זה התחיל מזה שלילות שלמים הוא היה נצמד אלי ויונק, ואני לא הצלחתי לישון נורמלי אז החלטתי שהוא לא מגיע אלי למיטה יותר.כשהוא קם לינוק אני הייתי הולכת להניק בחדר שלו, וכשגומר מחזירה אותו למיטה.
זה היה ככה תקופה די ארוכה.
התמדתי בזה בגלל שידעתי בדיוק מה יקרה אם הוא יבוא אלי למיטה. כשידעתי שהוא חולה הרשיתי לו לבוא למיטה, והוא לא התבלבל מזה..

את ההפסקה של ההנקה בלילות עשינו פעמיים, הפעם הראשונה הייתה לקרא הגיוס של בעלי. הוא היה קם אליו ומרגיע אותו ומשכיב אותו חזרה. היו שבועיים שהוא לא היה יונק בלילה, ואז בעלי התגייס, ובהתחלה הצלחתי לשמור על זה, אבל באיזשהו שלב ראיתי שקבוע בפעם השניה שהוא מתעורר ממש קשה לו לחזור לישון, והיה נראה שהוא כנראה רעב... אז החזרתי להנקה אחת בלילה אבל אחרי חודשיים שמתי לב שהוא מתעורר המון פעמים כל לילה, ואני בקושי ישנה במיטה שלי, וכמובן שהוא בסוף היה מקבל..
אז הגיעו מים עד נפש, לא הייתי ישנה, והגעתי למצב של כעס עליו כל פעם שהוא קם, חוסר סבלנות ועצבים.. ואז הבנתי שאני צריכה להוביל את הסיטואציה, להגיע הזמן להפסיק עם ההנקות לילה האלו כי זה רק מזיק לשנינו.
הוא היה בן שנה וחצי, עם יכולת שפתית מפותחת.הסברתי לו לפני שבלילה לא יונקים, בלילה ישנים, ואמא לא תיתן לינוק בלילה. וידאתי שבארוחת הערב יש אוכל שהוא אוהב כדי שיאכל טוב. כשהוא קם, אני ניגשתי אליו, כי בעלי היה בצבא.. חיבקתי, ניחמתי, הצעתי בקבוק מים (הוא לא רצה). הוא בכה הרבה אבל היה מחובק אצלי. לקח המון זמן, אבל בגלל שאני הייתי המובילה זה לא היה קשה והיו בי הרבה רחמים אליו... באיזשהו שלב הוא נרדם. בלילה שאחרי לקח הרבה פחות זמן, ובלילה שאחריו כבר לא היה צריך להוציא אותו מהמיטה לחיבוק.
לדעתי עיקר העניין היה שהייתי חדורת מטרה ובטוחה בכך שזה מה שצריך לקרות...

הפסקת ההרדמה בהנקה קרתה איפשהו באמצע הסיפור...

מנסה לדמיין עם שלי. חיבוק לא יעזור. כשהוא כועס הוא לא רוצה חיבוק. פשוט צורחחחחחח.

זה לא כמו ללכת...
וכשאת במקום חומל ומבין, אבל יודע שזה לא מוחלט, זה קשה אבל אפשרי.
כמו שלא תתני חלבי לילד אלרגי, גם אם הוא צורח...

עזרת לי מאוד.
נראה לי חכם באמת להפריד בין הגמילה של תחילת הלילה לבין ההנקות שבהמשך הלילה.
ובאמת הכי חשוב בכל התהליך זה להיות שלמים עם השינוי הזה. וגם להבין את הקושי של התינוק ולהיות פנויים לנחם אותו ולעזור לו.
תודה!❤️

בהצלחה!!

כשאת מגיעה ממקום מאד בטוח ושלם
ולא ממקום אשם או חצוי
המסר באמת מחלחל
הם חכמים הפיצפונים שלנו

יותר חשוב לשתות ולנוח
היונק יקבל נוגדנים בחלב
והגוף ייצר חלב "על חשבונך"
אולי מרק עם אורז יעשה לך טוב

התינוק יקבל את מה שהוא צריך בכמ.
תאכלי קצת, ורק דברים שיעשו לך טוב...
אולי דברים יבשים כמו קרקרים או צנימים?
רפואה שלמה!!

אם את על גלולות יש מצבים (אני חושבת שלשולים) שאי אפשר לסמוך על המניעה. אם רלוונטי לך תחפשי את העלון לצרכן אצלך או בגוגל

זה לא פעם ראשונה שלוקחת...
תודה רבה לכולכן...
העיקר התגאתי אתמול שהצלחתי להכין מלאווח ביתי... באמת יצא טעים אבל עשה לי ממש רע בבטן... 😔

תשאלי רופא.

אם את יכולה תכיני מרק צח ותשתי אותו (בשביל המינרלים)

תחושת רעב. הייתי מקפידה על שתיה ואולי איזה מרק ואורז בשביל לחזק אותך קצת.ואפשר גם קצת שתיה ממותקת בשביל הסוכר אבל זה בעיקר בשבילך

ותגידו רימון זה טוב?
ואיזה שתיה חמה אפשר?
קפה? תה?
תודה רבה!! 🤗

ואז כל הבעיות יפטרו בעזרת השם.

תה בסדר
קפה לא כדאי

אפשר גם תה בשביל הבטן, כדאי לאכול דברים יבשים כמו פריכיות או צנימים, יכול להקל על ההרגשה

מה זה אומר עמומים?
תתארי

למה להיבדק? זה לא מעיד על משהו מסוכן.. נראה לי?

וכל פעם נעלמים

קרה לי פעמיים.
כמה ימים של צירים שנפסקים.
ואז הם כבר לא מפסיקים...ונהיים סדירים וככה את יודעת שזו אכן לידה

בערך שעה וחצי שעתיים בחדר לידה

ובאמת משכתי עד שהתחזק ברמה שלא היה ספק, ב"ה הגעתי בדיוק בזמן..

צירעם שבאים והולכים .. ממש מתיש ומבלבל

העידוד- הלידה היתה מהירה ממשש מתחילת הצירים עד שהשיליה היתה בחוץ לקח 45 דקות😮
ולי היה מושלם
באמת כמעט ילדתי באוטו אז כדאי לצאת טיפה מוקדם ממה שתכננת

הייתי בטיפולים אז לא השתמשתי

אבל כדאי שתשאלי רופא
אני חושבת שיש הבדל בין השליש הראשון שאז לא כדאי
ואחכ כבר אפשר רק חיצונית

יש קרם הממליס של ד"ר פישר שהוא מותר

בקשר לבן-
זרע עם כרומוזום y יותר מהיר מזרע עם כרומוזום x.
לכן, אם מקיימים יחסים בזמן הביוץ, יש יותר סיכוי לזרע עם כרומוזום y להגיע לביצית מאשר זרע עם כרומוזום x.
זה לא מחייב. זו רק הסתברות...

בדקתי בתשע בבוקר, היה פס בקרה ופס שני בהיר. לא בטוחה שזה בטווח השעות...
חוששת שאולי בגלל שאתמול בדקתי ב19:50 אולי זה לא נכון.

אבל נשמע שהביוץ היה היום...

בשעה טובה!!

אבל בגדול אכן נשמע שיניים🤗

אם את מונעת -לא יודעת. שווה בדיקה מעמיקה יותר

אם לא אז תעברי לגלולות משולבות לדעתי

העניין עם השלשולים באמת מוזר אז אולי כדאי רופא משפחה. אם זה היה רק בטן תחתונה והפרשה זה הגיוני. יכול לקרות עם גלולות הנקה.

את
מתארת שבועיים של כאבי בטן עם הפרשה דמית מדי פעם
אולי גסטרו?

אבל כן הייתי מנסה בירור.
דלקת בשתן שללת?

גם כאבים, גם הפרשה דמית. דבר ראשון תבקשי תרבית.
תרגישי טוב 😘

אצלי תמיד דלקת בדרכי השתן מלווה בכאבים ובשלשולים. וקצת דם בשתן. וגם בצריבה מטורפת בשתן..
תרגישי טוב חגוש

נשמע הכיוון...

בכל זאת?

אמרת שיש לך כאבים בבטן התחתונה, לא? זה עדין יכול להיות כיס מרה במיוחד בגלל הוירוסים התכופים...

אני מדברת על כאבים בבטן

ובכל זאת הכאבים יכולים אולי להיות מורגשים למטה... הלכת לרופא משפחה?

יש משהו שזה עושה לך, עד שתגיעי שוב לרופא תתחילי לאכול בריא,

את תראי שהכל יסתדר, בהצלחה יקרה שלנו.

בלי קמח לבן
בלי םחמימות...
המון ירקות, חלבונים וקצת שומנים בריאים
משתדלת להימנע כמה שיותר מחומרים מעובדים...

תבקשי מהרופאה תרבית שתן וגם בדיקה כללית

לבדוק דלקת בשתן
דלקת באגן, היה לי פעם וזה זוועה
תרגישי טוב!

אין זכר לכתם.
כתם דם טרי הכי טוב לשטוף מייד במים קרים ולשפשף את המקום.
אם לא עובד, לרסס אוקסיז'ן להשהות קצת ולכבס.

מים חמים מקבעים את הכתם..

והכביסה במים קרים. בעיקר תלוי בבד.

אני משתמשת בו לכתמים של שוקולד ו/או דם.
מעולה לשניהם.
זה סבון כביסה קשיח קטן, מרטיבים ומשפשפים את הכתם לפני הכביסה לפי ההוראות- אליפות!!!
אבל כמובן רק אם הכתם טרי, או שלא עבר חימום.
אחרי כביסה בשלושים מעלות ובלי מייבש- זה גם כן מוריד מעולה

מערבבת עם מים למרקם של משחה. מורחת על הכתם משרה כחצי שעה מכבסת ו-
פללאם הכתם ירד!!!

בשמש

לבגד צבעוני מוסיפה ג'ל אוקסיג'ן 

צבועני תמיד מכבסת ב30 מעלות. ושוב התלייה בשמש אצלי הוכחה כמוצלחת בהסרה כמעט מוחלטת של כתמים

שינית משהו בתזונה?

מה הספקתי מאתמול בערב לבוקר

אני גם ככה מההתחלה.

במיוחד עם המעי רגיז החמוד שלי שעבר ומתפרץ רק בהריונות..

כל דבר בטוחה שזהו זה הסוף

זה לא אמור להדאיג
העיקר תשתי ותנוחי וקחי ויטמנים ובעיקר תחשבי חיובי

סקירה מאוחרת?
אם כן אז עשיתי.
דרך הקופה(כללית) עלה בסביבות ה50₪...

אצלנו זה היה קריטי לעשות...

יש סקירה שלישית שאפשר לעשות בסביבות שבוע 30
והיא לא בסל ולא כולן עושות.. לכן שואלת

אז זה באמת לא עשיתי🤷😬

שבכל שלב בודקים מערכות אחרות שהתפתחו (לכן יש סקירה מוקדמת ומאוחרת)
ויש גם סקירה שלישית לקראת שבוע 30-32 שבודקים את מה שעדיין לא הספיק להתפתח בסקירה המאוחרת. מתמקדים בעיקר במוח ובמומים נוספים שאפשר לראות רק בשלב הזה כמו גמדות למשל - הוא ציין עוד כמה דברים אבל אני לא זוכרת...
סקירה שלישית לא בסל הבריאות ועושים רק באופן פרטי אם רוצים, לכן באתי להתייעץ

בפעם האחרונה אמרו לי שהראש של הקטנה גדול מידי בסטיה די גדולה והופניתי לאולטרסאונד של המוח ומכיוון שבכללית ( הייתי מקבלת חינם בשל העניין) לא היו תורים קרובים בכלל ( הייתי יולדת לפני כי זה היה בשבוע 32 נדמה לי) הלכתי לפרטי שאני מאוד אוהבת. עשה לי סקירה מאוחרת מורחבת של הכל, מוח והכל והוא הזכיר באמת שלכל אישה מגיע אולטרסאונד בשלב הזה כי יש דברים שרואים רק בשלב הזה בעיקר דברים מפחידיםםם....לא יודעת מה זה עוזר לדעת בשבוע ככ מתקדם אבל יש זוגות שלא מפספסים בדיקות אז זו אחת מהן.

שזה שלב מאוחר ואם חלילה מתגלה משהו אין כבר מה לעשות.. אני בגדול מעדיפה לדעת ולהיות רגועה אבל אולי צריכה עוד לחשוב על זה.
מה שעשית היה אולטראסאונד רגיל אצל רופא נשים? או סקירה שלישית? זוכרת אולי מה היה בערך המחיר?

תדעי שמסביבי לפחות אני מסיקה שהרוב לא עושות את הבדיקה הזו. עלה לי 1500 שח.

יש אינסוף בדיקות שאפשר לעשות, בישראל עושים יותר בדיקות מבשאר העולם. לא רואה סיבה להוסיף מעבר להמלצות של משרד הבריאות (חוץ מלפרנס את הרופא שזה ממש חשוב אבל לא על חשבוני).

עשיתי רק כי בעלי יכול היה לבוא
וזה עלה לי מחיר מצחיק כי לא עשיתי סקירה מוקדמת.
אני נהניתי מזה ממש. רואים את כל האיברים.
עוברים אחד אחד.
אבל בתכלס זה לא כזה שונה מסקירה מאוחרת.

לא שמעתי על דבר כזה.
אני עשיתי סקירה מורחבת בשבוע 24 בערך.

הרופא שלי שאני סומכת עליו מאוד אמר שזה מיותר.

זה משהו חדש?

אולי היה לך החזר מלא מהשב"ן/ ביטוח פרטי. אבל בוודאות לא מסל הבריאות.

לדעתי גם סביבות 50 שקל כל בדיקה

סקירה מוקדמת קיבלתי הפנייה מהרופא וזה היה ברשימה של הבדיקות שעושים בהריון, בגלל זה אני מניחה שכלול בסל.

כמו סקירה מאחרת.

על הסקירה השלישית לא שמעתי מהרופא רק מקריאה פה, ושהרבה בכלל לא מודעות לזה

וזה עלה חצי מחיר כי הייתי אצלו פעמיים(רופא פרטי),בעיקרון אין צןרך בבדיקה הזו אני עשיתי אותה בגלל ממצא שהייה בספק אז רצו לראות אם כשהילד גדל זה תקין,תודה לאל הכל הייה בסדר והוא בריא ושלם.

אבל לא חושבת שיש בזה צורך אם אין ממצא מיוחד,בודקים אותו דבר כמו סקירה שניה רק פשוט העובר גדול יותר אז רואים לפעמים דברים שלא ראו קודם.

אבל זה הייה רק בגלל שהייתי צריכה מומחה למוח כי ראו ציסטות במוח.

יש רופאים יותר זולים כמו פרופסור צלאל סקירה שניה 2500 שלישית נראה לי 1800 לא בטוחה

בהצלחה

שזה בעצם כמו סקירת מערכות עם התמקדות באיברים הנדרשים.

רוצה לומר, שאם היה חשש, היית מקבלת הפניה בחינם... אני מקבלת בכל הריון (מודה שבפעמיים האחרונות לא הלכתי...)

יהיה טוב בעזה!!
את תצליחי!

בהצלחה רבה!!!
מאחלת לך שתחזרי לספר לנו שהצלחת

נתחיל תכף סליחה שאני לא מפרטת
נושמת עמוק..........

איזה כיף לשמוע סיפורי תקווה!
(החזירו לה שלושה????)

מדהים.

ואת, תפוחימוש, כייף לקרוא אותך. שמחה שאת שמחה

אתמול ראו 3 אבל 1 מצ'וקמק
היום ראו 2 -
1 עם שק חלמון
1 בלי

לא יאמןןן בעזרת השם שיהיה לה הריון קל ותזכה להחזיק את השלישיה ביידים

ממש התרגשתי לקרוא!

 

בא"ס אחר נצפו 2 שקים.
באחד שק חלמון.
בשני לא.
דופק רק עוד שבועיים.
הלוואי שאזכה לבשר פה בשורות טובות.
היא מעולם לא שמעה דופק.

נתפלל עבורה שההריון ימשיך בטוב ובקלות! והכי חשוב בידיים מלאות!

כל עוד הם לא ממושכים וחזקים מאוד אין מה לדאוג

וכן, בהריון לומדים להכיר את עצמנו מחדש, פיזית ונפשית

הרחם שלך עכשיו מתרחב, כל איזור האגן מתרחב זה טבעי לגמרי.
אל תלחצי מזה.. זה אומר שהכל בסדר שם והגוף מתחיל להכין את עצמו להמשך ההיריון הכל טוב

לפעמים יש ריח כזה חריף כמו של אציטון


משהו כזה ? יש שיניים בדרך ?

אפילו נזלת יכולה לגרום, תעקבי עוד כמה ימים אמור לעבור..

מצביע על שיניים שיוצאות.

תודה!

אם יש ריח רע מהפה זה יכול להיות קשור למערכת עיכול.

אצלנו ריח רע היה אפטות כאלה בפה

כשהיא מוציאה עוד שיינים

אין סיבה לעשות ריצוף מלא סתם ככה ולא מומלץ לעשות דיקור מי שפיר אם אין גורמי סיכון.
אני לא יודעת אם המי שפיר בודקים בדיוק את המחלות שכבר בדקתם או לא, אני מניחה שלא יבדקו שם דברים מאוד שונים...
בכל מקרה רוב מוחלט של הסיכויים הם שיהיה לכם ילד בריא! עשיתם שקיפות עורפית? יצאה תוצאה תקינה? אין סיבה לחשוב שיהיה משהו חריג...
דיקור מי שפיר יכול לגרום להפלה. אמנם בסבירות נמוכה, אבל אם אין גורם משמעותי לבצע את הבדיקה אז הסיכוי שהיא תגרום להפלה גבוהה מהסיכוי שתעלו על משהו שלא גיליתם עד עכשיו.
מקווה שלא בילבלתי אותך, בעיני ברור שהתשובה היא לא לבצע את הבדיקה...

מי שפיר זו בדיקה פולשנית שאמנם מסוכנת באחוזים קטנים אבל כשמדובר בטרגדיה נוראית גם אחוז קטן זה המון.
אני שמעתי מרופא למישהי מעל 35 שאם הכל תקין לא כדאי לעשות מי שפיר.
עשיתם בדיקת ניפט? יש בדיקות ניפט מאוד רחבות היום.
ולשאלתך כן מי שפיר יכול לגלות שינויים גנטיים או מחלות שלא הועברו בתורשה

במי שפיר רואים שינויים כרומוזומליים שאינם קשורים לבדיקות הסקר.
בדיקות הסקר בודקות מחלות שעוברות מההורים לילדים.
מחלות כמו תסמונת דאון ועוד אחרות, אינן עוברות בתורשה אלא קשורות להפרעה בחלוקה הגנטית אצל העובר הספציפי.
בהצלחה ובשורות טובות!