פורום הריון ולידה (עמוד 2511)

עם הגדולה אתם בטיפולים? פיזיותרפיה וקלינאית תקשורת?

היינו אצל פיזיותרפיסטית וב"ה היא התחילה ללכת בשבת ואנחנו היינו ממש מאושרים ולא נרגענו

כרגע היא התחילה טיפול אצל קלינאית תקשורת

תודה על התגובה!

 

יש טווח רחב של גילאים בהם תינוק יכול להתחיל פעילות מסוימת. יש תינוקות שעוד לא זוחלים בכלל בגיל הזה,
אני יודעת שזה מלחיץ אם רואים תינןק מתקדם יותר, אבל תנסי להיות רגועה ובע"ה הילדה שלך תתקדם בקצב שמתאים לה.
כמובן שאם מתאים לכם, אתם יכולים לנסות לעודד זחילה ע"י לתת לה לזחול על כרית הנקה, בעצם כשהיזה מונח על הכרית והידיים מלפנים, לנסות לשים משחקים מלפניה וכו'.
המון בהצלחה!
ואיזה כיף שהבת שלך התחילה ללכת!!

האמת נדמה לי שזה שינויים של אולטרסאונד אבל לא בטוחה. 

 

שבוע לפני.
לכן את בשבוע מתקדם יותר.

מה התכוונת ״די מדוייק״?
הביוץ היה די מדוייק?

כי בפעם הראשונה עשיתי ב5 (כי לא ידעתי שאני בהריון)
ואז ב6 הרופאה בדקה אותי פעמיים וראתה את אותו שבוע ובגלל זה חישבה. ואז כל פעם שעשיתי השבוע היה מדויק..
פעם ראשונה שיש סטיה..

מאשר עכשיו בשבוע 21-22.
הסטיהעכשיו יכולה להיות פלוס מינוס שבוע.

לדעתי, ולדעת המומחים... ככל שעולה גיל ההריון, הערכת גיל ההריון באולטראסאונד היא עם סיכוי גבוה יותר לסטייה.
המדודה בשבוע 5-6 הכי מדוייקת.
וגם היא עם סטייה של 3 ימים לכאן ולכאן.

חישוב גיל הריון | ד"ר ארנון אגמון - מומחה במיילדות וגניקולוגיה

עצות מהאינטרנט הן טובות, אך עדיף לברר עם הרופא שלך.

בגלל זה קובעים גיל ההריון לפי אולטראסאונד רק בשבועות הראשונים, כי בשלב הזה כל עובר גדל בקצב אחר.
זה פשוט אומר שהעובר שלך גדול קצת.

זה יותר מיומיים. זה באמת מאד קשה. שווה לך?

לא. זה לא נשמע לי מוזר שזה קשה לו ומלחיץ אותו.
אולי לא עד כדי להעדיף להיות לבד יומיים חג
אבל אני מבינה את מה שהוא מרגיש

נשרוד כמו שכולם שורדים⁦⁩

הייתי בורחת כל עוד נפשי בי..
בתנאי שלא נכנסתם לבידוד משפחתי ממילא...
אחרי החג או באמצעו אתם יכולים להיכנס לבידוד משפחתי.
האמת אם בעלי נכנס לבידוד ברור שהוא יהיה בבידוד לבד.
לא יודעת איפה, אבל אין מצב אני מכניסה את הילדים לבידוד בגלל מבוגר.
ואם הוא יוכל להסתובב בבית חופשי ולא להיות כלוא בחדר לגמרי הגיוני שהוא מבקש את זה ממך...

הוא לבד בחדר בנתיים עד שנחליט מה קורה בחג.
זאת רק ילדה אחת אבל עם אנרגיות של 10⁦

אם היא בת כמה חודשים ספורים ז משנה את כל התמונה..
אל אם קטנה זה גיל שנה- שנתיים אז לברוח ומהר.
באמת מקסימום תלכו לחצי חג.
ואני במקומך בכל מקרה הייתי עושה את המעבר חופשי בלי להתייחס ל500 מטר כל עוד הולכים ברגל והמרחק הוא מרחק הליכה הגיוני..
תעברי לו אוכל וקינוחים וד"שים ותשבו לפטפט משני צידי החלון...
דווקא אצלכם זה ממש מקל שיש אפשרות ללכת.
אבל גם אם זה הכל או כלום הייתי הולכת להורים עם ילדה קטנה.

ולכן הוא לא רוצה שתוותרי על החג עם ההורים שבטח רצית להיות אצלהם..
אולי תנסי להגיד לו את הדברים הטובים שיהיו- תעבירו את הבידוד ביחד, תכינו אוכל מושקע וכיף, דברי תורה, סיפורים.. זמן משפחתי(:

ותכלס אם את רוצה להרוויח את שניהם, אז את יכולה בערב חג ראשון לנסוע להורים ולעשות שם את סעודת החג ואז אח''כ (או בבוקר) ללכת חזרה לבית ולהצטרף לבידוד..
יודעת שאמרת שזה יותר מ500 מטר אבל אם זה מרחק סביר *אני* הייתי עושה את זה

בשביל מה שאני אתקע איתו ועוד עם ילדה עם מלא אנרגיות..
לא משכנע אותו כל הדברים הנחמדים שאמרת.. נראלי הוא בדיכאון וכלום לא יוציא אותו..

ואם נראה לך שהוא בדיכאון וזאת הסיבה-
אז עוד יותר ברור שתישארי

במקום לחגוג ביחד יומיים.
אבל אולי הוא צודק והקושי לא שווה את זה?!

אני יכולה להרגיע אותך, שבתכל'ס זה לא כ''כ נורא.
בעלי בדר''כ טס לאומן (השנה לא⁦☹️⁩), ולמרות שבשנים הראשונות היה לי חשש, ראיתי שהכל בסדר...
אם נסעתי להורים עם ילדה אחת או שתיים אז נהניתי מזמן אמא איכותי יותר מהרגיל, וגם כשהחלטתי להישאר בבית לבד, אז גיליתי שזה לא נורא, ועם קצת מאמץ מצידי, היה דווקא חג כיפי ורגוע.
יש משהו בראש השנה שהוא מורכב- הבעל רוצה בעיקר להתפלל, האישה רוצה מקום שיהיה לה נעים ונוח עם הילדים, עם אפשרות לקצת עזרה ואולי גם לקפוץ לכמה זמן לבית הכנסת (אם השנה יתאפשר בכלל). ולפעמים נוצר מתח בגלל הצרכים השונים האלה.
אולי כדאי שתנסו לדבר, לראות מה באמת הצורך שלו, מה שלך, ולמצוא פתרון שיתן איכשהו מענה לשניכם.

מה תעשי אחרי החג?

שרק הוא יהיה בבידוד, ואת בכל זאת תשארי בבית?
ואז כן תוכלי לצאת לסעודה או שתיים להורים שלך, כך שהוא יוכל לצאת קצת מחדר הבידוד שלו, ובכל זאת הוא לא יהיה לגמרי לבד. וכשכן תהיי בבית- הוא יערוך לו שולחן בחדר ואת במקום הרגיל ואיכשהו תסתדרו בצורה מוזרה.
למרות שבמצב כזה הטיפול בילדה, יחד עם הארגון של השולחן והארוחות, וגם לצאת איתה וגם וגם וגם- יכול להיות לך מעמיס!!!
תכל'ס , קצת קשה להעריך מה באמת יהיה לו טוב, כי באמת אף אחת לא מכירה אותו.
השאלה היא אם ההצעה שלו היא כדי לא לבאס אותך, או כדי להרגיע את עצמו, או מעוד סיבה.
השאלה גם מה נראה לכם שיהיה בפועל. יכול להיות שעד הבוקר הראשון הוא יהיה מבסוט ואח''כ יתחיל להתבאס ולך לא תהיה דרך לדעת את זה.
אני כן יכולה להבין למה שהות בבית בלי יכולת לצאת, ועם תינוקת פעלתנית יכולה לשגע אותו....
ואני יכולה להבין למה יומיים של שקט בתוך הטירוף הזה יכולים לתת לו קצת רוגע, להיות עם עצמו, להתפלל בעומק, ולתת לו קצת אוויר לנשימה לקראת השנה החדשה.

נתתן כמה כיווני מחשבה.
כנראה שלא יהיה רלוונטי לעבור משכונה לשכונה כי חוסמים באמצע, אז ההחלטה צריכה להיות חד משמעית

הוא "משתוקק" לבידוד.

בכל זאת
קצת שקט

כנראה הגענו לפתרון ביניים.
הוא יגיע לדירת אירוח קרוב להורים שלי (כי אין אפשרות לעבור בין השכונות) יהיה שם בבידוד אבל יש לו תפילה מתחת לחלון ונוכל לקפוץ לומר שלום.
ואני ארוויח עזרה עם הקטנה.
תודה לכן!!

ברוך השם עבר ממש בסדר לא כאב.. אפילו לא קצת לא מאמינה שאני אחרי.. תודה להשם 

שנה טובה, פוריה, בריאה, שמחה ומבורכת

הרופא שצילם אמר שנהיה לי דימום ברגע שהוא הכניס את הספקולום

כדאי שתשאלי בקופה שלך

אני מעולם לא הפרשתי

🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

 

ואפיתי רק פעם אחת חלות בכמות בלי הפרשה. יצא על הפנים....

תתפללי על כולנו

תנועות לא אומר שאין חו היפרדות שליה

להיות הפרדות שליה חלילה

בווסת, ועל הכתמות וכו'.

מי מתייגת?

@קרן-הפוך

 

לשים קישור אני לא בטוחה שיודעת אבל לתייג-

עושים @ ומיד כותבים את האות הראשונה של מי שאת רוצה לתייג, זה נותן לך רשימה ואת בוחרת....

@אם ל2

מנסה - הריון ולידה

ללא עלות ב-5 ימים הקרובים, לפי המידע בדף הפתיחה.

הזמנה להדרכה חינמית במקום ובינר

לפעמים רק ב5

והרבה פעמים גם על המוך דחוק או הבדיקת בוקר של היום הראשון.
לפעמים (לא נדיר) נדחה ליום ה 7.
יש פעמים בודדות שבנס מצליחה ביום 5

או 6 אם לא בא לי ללכת לשאול רב... קרה גם 4

לא הוא לא ידבק שוב. זה בטוח. מנסיון אישי לצערי. פיכס!!!!
אוף
אוף
איזה זוועה הלוואי שהכל יגמר עד מחר ותכנסי חג נורמלי ❤️❤️❤️❤️

אם לא נדבקים פעמיים לפחות זו הילדה האחרונה. נקווה מאוד שאני ובעלי נוותר על התענוג והיא תסיים עד החג. מיצינו.

הילדים. לפחות עד שבוע הבא. אפילו שנראה שהחלימו הם עדיין יכולים קצת לדבק אתכם, אז תקפידו מאד במיוחד שמנקים אחריהם ובע"ה לא תידבקו!!!

רפואה שלמה יקרה!

לדעתי ממש מומלץ יש קורסים בסיסיים שיד עליהם החזר מהקופה.
בגדול מלמדים שם את שלבי הלידה הסברים על פרוצדורות מלמדים תנועות תנוחות ונשימות. וגם מלמדים מה המלווה יכול לעשות שיקל
יש גם קורסים מיוחדים של כל מני שיטות או דולות שמעבירות קורסים פרטיים.
כדאי לקרוא ספרים על הריון ולידה ואם מתאים לך אז גם לראות סרטים
את הרישום כדאי לעשות כבר בשבוע 20 מתחילים את הקורס בסביבות חודש שביעי

או הקופה חולים?
זה קורס משותף לי ולבעלי?

שיטות למניהם
יש קורסים עם הבעל ויש רק לנשים יש קורסים בבית חולים ויש בכל מני מרכזים שדולה או מילדת מעבירות.
אני לא יודעת איך זה עכשיו עם הקורונה

מלמדים אותך הכל, מהצד הטכני של שלבי הלידה, המונחים הרפואיים שהמילדת משתמשת בהם' באיזה מצבים חייב ליסוע לבית חולים ישר ומתי אפשר לחכות בבית.

לי אישית היה מאוד מרגיע לדעת לקראת מה בגדול אני הולך לבוא, וזה סיפק לי פלטפורמה לשאול את כל השאלות בעולם ולקבל תשובות עד שארגיש שהבנתי הכל.

אני עשיתי קורס עם מיילדת ודולה מהישוב שלי, שסיפקה לי יחד עם הצד הטכני, גם הרבה מהצד הנפשי על תחושת החיבור לגוף והבטחון בעצמי בלידה..
אני עשיתי את הקורס בשבוע 35-36 כזה, 3 מפגשים סה"כ..

ממליצה מאוד על הנוסחה ללידה אוהבת,
ילדתי איתן 3 מתוקות.
ממליצה עליהן בחום.

@מיואשת****** כתבה על זה פעם?
סליחה אם לא...

תרגיש טוב ושנה טובה!!
המון המון זמן לא היית פה

האמת שהייתי פה פעם ב... אבל לא כתבתי/הגבתי
עכשיו יהיה לי זמן להיות פה

מוציאה אותו ומשאירה איתי עד אחרי החגים. ואז לעשות את התהליך מחדש.

ובזמן שהוא בבית לעבד איתו את החויה...
אם התגעגע, אם חשש מילדים אחרים או לא הכיר...
לספר לו שאחרי החגים יהיה כיף... ילמד מהגננת ישחק עם חברים וכו....
כדאי גם לבקש עזרה מהגננת בנושא שתדע את הרקע והצורך שלו

כי אם לא אז למה בעצם לשלוח אותו?

לא ידוע מתי נחזור לעבודה עצמה...
למה לשלוח? שיראה עוד ילדים. שישחק. זה גיל שלדעתי הם מגלים את האחר. וזה גם לדעתי חשוב להתפתחות שלו.

דעתי היא קודם כל לחשוב שוב על ההחלטה לשלוח לגן-

אם זה כי את צריכה ורוצה את זה אז סבבה

אם זה רק בשביל התפתחות שלו וכד׳- את יכולה בכיף לחכות לאחרי פסח כשיהיה בן שנתיים וחצי ולשקול אז את הנושא. הוא בינתיים יגדל, ילמד יותר להתבטא בעז״ה וזה יקל עליו

דבר מוסיף אם את מחליטה כן לשלוח אחרי הסגר- ממליצה לחפש מסגרת חמה משפחתית וקטנה, עם מטפלת שהיא כמו אמא.

יש ילדים שמסתדרים טוב בגנון עם עוד 15 ילדים וגננת זורמת

יש ילדים שצריכים יותר יחס אישי ואמהי וצריך להתכוונן ולתת להם מענה

המון הצלחה

הגיוניממאוד שבגיל גדול יותר יהיה לו קל יותר להסתגל (טוב, אבל אני גם בלי קשר להסתגלות לא בעד מסגרת בגיל הזה)

ואם אפשר לשאול- למה עד 5?

כדי שיהיה רצף

כמה כבר ימי הסתגלות היו..?
לדעתי זה לא אינדיקציה לחוסר השתלבות.
לי היה ילד שבאופן קבוע ההסתגלות שלו למעון ולגן היתה בערך 3-4 שבועות.
אחר כך היה נהנה
(גם תוך כדי - היה חוזר שמח ומרוצה ברוב הימים).
ועוד היו לו אחים...

גם עכשיו יש לי ילד בגן שעדיין מאוד קשה לו בבוקר, והוא כבר אחרי כמה שנים במסגרות...

בקיצור,
תהיי בטוחה בעצמך בבחירה שלך, עם אמון ביכולת שלו להסתגל, וביתרונות עבורו.
ותחזרו להסתגלות לאחר הסגר.
(אם את יכולה, חכי עם הצהרון... באופן כללי צהרון זה באמת מאוד לא קל לילדים)

א. מסגרת עד שעה חמש היא ארוכה מאוד מאוד!! גם לילדים גדולים יותר. בעיני, להשאיר יחד עד חמש זה רק אם ממש ממש אין ברירה. זה אומר שהילד איתך שעה בבוקר ושעתיים בערב כשהוא כבר עייף וזהו.
אני ממש ממליצה לך מלכתחילה למצוא לו מסגרת עד 13:00 או 14:00, זה הרבה יותר סביר.

ב. האם יש הרבה ילדים בגן הזה? אולי יש מסגרת אחרת עבורו, משפחתית יותר? עם רוב הילדים שלי, בגיל הזה עשיתי להם ''גן סבב''- שש אמהות, שכל אחת מארחת אצלה את הגן ביום קבוע בשבוע. זה שילוב מעולה בין מסגרת וחברים לבין משפחתיות ונעימות. יכול להיות שיש לך אפשרות למשהו דומה? אפילו חמישה ימים בשבוע.

ג. לגבי ההסתגלות עצמה, זה באמת לוקח זמן, בטח אם המצב הזה חדש לו. יש דברים שיכולים לעזור:
1. להביא אותו עם שקית ובה פרי חתוך או פריכיות אורז או אפילו חטיף פשוט שהוא אוהב. ואז הוא יושב אוכל, וזה נותן לו שני דברים- גם הוא עדיין קצת מרגיש בית בגלל האוכל, וגם הוא לא ''נזרק'' ישר לחברת הילדים, אלא יש לו שהות להסתכל קצת מהצד ואז להיכנס לאן שרוצה.
2. לפתח טקס פרידה קבוע. נניח- עם הבן שלי, שנה שעברה במעון, היתה דלת שיש בה חלון. וזה היה הטקס, אני מרימה אותו, מחבקת חזק, נותנת נשיקה, ואז הוא נכנס, עושה לי שלום מהחלון ואני הולכת. זה מאוד עזר לו, כי הוא ידע בדיוק מה יהיה והקביעות הזאת מרגיעה. כמובן שלפעמים זה לא היה חלק, והייתי צריכה להיות איתו עוד קצת.
אפשר גם, אם מאפשרים עכשיו להורים להיכנס לגן,להגיד לו מראש, אנחנו בוחרים משחק, ואחרי משחק אחד (או הגדרה מאוד מסוימת כמו ''אחרי שנבנה מגדל מהקוביות הצהובות'') , אני אתן לך נשיקה ואצא, ואתה תמשיך לשחק.
הענין הוא ליצור משהו ידוע מראש וזה נותן לילד ודאות וביטחון. הבן שלי לפעמים אומר לי ''טוב, גמרנו, עכשיו תלכי" כי הוא מצפה שאני אלך, כי ככה סיכמנו...


ואחרי הכל, לזכור שזה באמת קצת שוק בשבילו, והוא עדיין כ''כ קטן. ואם הוא רק בוכה ובוכה עוד שבוע ועוד שבוע, אולי זה עדיין לא הזמן, וצריך למצוא פתרון אחר.

תמצאי אמא מהדן שמתאים לה ותפגשו בזמן הסגר בצהריים עם הילד כמה שיותר. ברגע שיש לילד חבר בגן הוא הולך לשחק ריתו והרבה יותר קל לו להסתגל.

לך באופן אישי.
כמו שאם הוא יוצא עם חברים או עושה פעילות כלשהי הוא לא ייקח את הקטנה.

שהוא כמעט ו לא נפגש עם חברים בנפרד אבל..
הוא יוצא לעבודה שהוא אוהב ואני עובדת מהבית אז תחושת המחנק שלי היא פי כמה..

הוא יוצא לחדר כושר 1-2 בשבוע (בעיקר בבקרים אם אין לי עבודה).. אין לו בעיה שאני אצא לעשות ספורט במקומו, אבל אני לא מוצאת את עצמי שם בבוקר (חדר כושר פחות מעניין אותי והחוגים לגילאים שלי הם בערב).

אי אפשר שהכל יהיה ״במקומו״.
לא קל לעבוד ואז להיות רק עם הילדה, את צריכה זמן להתאוורר.
פשוט להסביר יפה ולתאר את ההרגשה שלך
אבל כמו שמיואשת אמרה- פשוט להזמין בייביסיטר.
מנקודת המבט שלי אמא צריכה גם זמן לעצמה
גם כשהיא 24/7 אמא היא צריכה כמה שעות בשבוע לעצמה
ואת צריכה לעשות את זה מתי שלך כיף וטוב ולא בגלל שזה במקומו...

סליחה אם התגובה חריפה מדי אני פשוט קוראת אותך ורוצה בטובתך 🙏🏼

מעריכה את התגובה

לצאת בלי לדאוג לה. לדבר עם חברה בלי "אמא" ברקע או בכי או להרים אותה על הידיים
לפרט איך זה משפיע עלייך ממש

לרוב כשאנחנו פוגשים זוגות חברים מהצד שלו זה עם הקטנה אבל זו לא חוכמה, כולם נשואים עם ילדים בגיל של הפעוטה שלנו..

לי נותרו 2 חברות מתקופת בית ספר (אחת גרה במרחק משמעותי ממני שמצריך נסיעה ארוכה) והשנייה רווקה ואני לא רואה איך פעוטה תשתלב במפגש כזה.

את אחראית עליה בשעות מסוימות, את יכולה להחליט שפעם בשבוע יש בייביסיטר. זה אחריות שלך.
כמובן שהיה יותר נחמד אם הוא היה מבין אבל אם לא לשוט תגידי זה מאד חשוב לי, אני חייבת פעם בשבוע שעתיים שלוש לעצמי. גם אם אתה לא מבין בבקשה תכבד את זה.

ראיתי שמישהי רשמה פה שמשהו אחר גרם לכאבי בטן

העובר עדיין קטן, ולכן ברב התנוחות שלו אי אפשר להרגיש תנועות. מאוד הגיוני שהוא פשוט זז לצד הרחוק של הרחם.
מעקב תנועות הוא משבוע 25 בערך

שאני עובדת בישיבה שעות רבות מסתבר לא הבנתי כל כך מה הקשר אבל זה היה במשך הרבה זמן הרגשתי פשוט זרמים כל צד ימים של הפנים וזה התחיל לרדת לצוואר ואמרו לי שאני יושבת לא נכון וזה באמת ככה אני תמיד מכופפת או עם רגליים מקופלות בקיצר מזיקה לגב שלי ויושבת שעות מרובות בעבןדה 10 שעות + וזה מה שגרם לתחושה כזו וזה באמת נכון
היה לי פעם ל כאבים בצד אחד של הפנים וזה היה בגלל דלקת חניכיים שפשוט הקרינה לכל האזור.. בקיצור לא יודעת אם זה קשור למקרה שלך אבל רק מפרטת מה קרה דומה

על הצד הזה?

זה לא כי ישנתי

התחיל לי סתם ככה

התעוררתי בלי זה

אבל במהלך הבוקר חזר שוב

האמת אני לא עובדת בישיבה או משו...

לי קרה ועשיתי הרבה בדיקות ובסוף אמרו לי שזה סטרס

בעז"ה זה סתם כלום אבל זה משהו שצריך לוודא

תרגישי טוב!

צריך לעבור בדיקות...
הרבה פעמים זה מלחץ... אצלי הרופאה קלטה שזה מלחץ ונתנה בדיקות ל"יתר ביטחון" כבר קבעתי לבדיקות ועבר לי עוד לפני שעשיתי אז לא נבדקתי....אבל כשאני נכנסת ללחץ זה קורה לי לפעמים...