פורום הריון ולידה (עמוד 2513)

תנועות לא אומר שאין חו היפרדות שליה

להיות הפרדות שליה חלילה

בווסת, ועל הכתמות וכו'.

מי מתייגת?

@קרן-הפוך

 

לשים קישור אני לא בטוחה שיודעת אבל לתייג-

עושים @ ומיד כותבים את האות הראשונה של מי שאת רוצה לתייג, זה נותן לך רשימה ואת בוחרת....

@אם ל2

מנסה - הריון ולידה

ללא עלות ב-5 ימים הקרובים, לפי המידע בדף הפתיחה.

הזמנה להדרכה חינמית במקום ובינר

לפעמים רק ב5

והרבה פעמים גם על המוך דחוק או הבדיקת בוקר של היום הראשון.
לפעמים (לא נדיר) נדחה ליום ה 7.
יש פעמים בודדות שבנס מצליחה ביום 5

או 6 אם לא בא לי ללכת לשאול רב... קרה גם 4

לא הוא לא ידבק שוב. זה בטוח. מנסיון אישי לצערי. פיכס!!!!
אוף
אוף
איזה זוועה הלוואי שהכל יגמר עד מחר ותכנסי חג נורמלי ❤️❤️❤️❤️

אם לא נדבקים פעמיים לפחות זו הילדה האחרונה. נקווה מאוד שאני ובעלי נוותר על התענוג והיא תסיים עד החג. מיצינו.

הילדים. לפחות עד שבוע הבא. אפילו שנראה שהחלימו הם עדיין יכולים קצת לדבק אתכם, אז תקפידו מאד במיוחד שמנקים אחריהם ובע"ה לא תידבקו!!!

רפואה שלמה יקרה!

לדעתי ממש מומלץ יש קורסים בסיסיים שיד עליהם החזר מהקופה.
בגדול מלמדים שם את שלבי הלידה הסברים על פרוצדורות מלמדים תנועות תנוחות ונשימות. וגם מלמדים מה המלווה יכול לעשות שיקל
יש גם קורסים מיוחדים של כל מני שיטות או דולות שמעבירות קורסים פרטיים.
כדאי לקרוא ספרים על הריון ולידה ואם מתאים לך אז גם לראות סרטים
את הרישום כדאי לעשות כבר בשבוע 20 מתחילים את הקורס בסביבות חודש שביעי

או הקופה חולים?
זה קורס משותף לי ולבעלי?

שיטות למניהם
יש קורסים עם הבעל ויש רק לנשים יש קורסים בבית חולים ויש בכל מני מרכזים שדולה או מילדת מעבירות.
אני לא יודעת איך זה עכשיו עם הקורונה

מלמדים אותך הכל, מהצד הטכני של שלבי הלידה, המונחים הרפואיים שהמילדת משתמשת בהם' באיזה מצבים חייב ליסוע לבית חולים ישר ומתי אפשר לחכות בבית.

לי אישית היה מאוד מרגיע לדעת לקראת מה בגדול אני הולך לבוא, וזה סיפק לי פלטפורמה לשאול את כל השאלות בעולם ולקבל תשובות עד שארגיש שהבנתי הכל.

אני עשיתי קורס עם מיילדת ודולה מהישוב שלי, שסיפקה לי יחד עם הצד הטכני, גם הרבה מהצד הנפשי על תחושת החיבור לגוף והבטחון בעצמי בלידה..
אני עשיתי את הקורס בשבוע 35-36 כזה, 3 מפגשים סה"כ..

ממליצה מאוד על הנוסחה ללידה אוהבת,
ילדתי איתן 3 מתוקות.
ממליצה עליהן בחום.

@מיואשת****** כתבה על זה פעם?
סליחה אם לא...

תרגיש טוב ושנה טובה!!
המון המון זמן לא היית פה

האמת שהייתי פה פעם ב... אבל לא כתבתי/הגבתי
עכשיו יהיה לי זמן להיות פה

מוציאה אותו ומשאירה איתי עד אחרי החגים. ואז לעשות את התהליך מחדש.

ובזמן שהוא בבית לעבד איתו את החויה...
אם התגעגע, אם חשש מילדים אחרים או לא הכיר...
לספר לו שאחרי החגים יהיה כיף... ילמד מהגננת ישחק עם חברים וכו....
כדאי גם לבקש עזרה מהגננת בנושא שתדע את הרקע והצורך שלו

כי אם לא אז למה בעצם לשלוח אותו?

לא ידוע מתי נחזור לעבודה עצמה...
למה לשלוח? שיראה עוד ילדים. שישחק. זה גיל שלדעתי הם מגלים את האחר. וזה גם לדעתי חשוב להתפתחות שלו.

דעתי היא קודם כל לחשוב שוב על ההחלטה לשלוח לגן-

אם זה כי את צריכה ורוצה את זה אז סבבה

אם זה רק בשביל התפתחות שלו וכד׳- את יכולה בכיף לחכות לאחרי פסח כשיהיה בן שנתיים וחצי ולשקול אז את הנושא. הוא בינתיים יגדל, ילמד יותר להתבטא בעז״ה וזה יקל עליו

דבר מוסיף אם את מחליטה כן לשלוח אחרי הסגר- ממליצה לחפש מסגרת חמה משפחתית וקטנה, עם מטפלת שהיא כמו אמא.

יש ילדים שמסתדרים טוב בגנון עם עוד 15 ילדים וגננת זורמת

יש ילדים שצריכים יותר יחס אישי ואמהי וצריך להתכוונן ולתת להם מענה

המון הצלחה

הגיוניממאוד שבגיל גדול יותר יהיה לו קל יותר להסתגל (טוב, אבל אני גם בלי קשר להסתגלות לא בעד מסגרת בגיל הזה)

ואם אפשר לשאול- למה עד 5?

כדי שיהיה רצף

כמה כבר ימי הסתגלות היו..?
לדעתי זה לא אינדיקציה לחוסר השתלבות.
לי היה ילד שבאופן קבוע ההסתגלות שלו למעון ולגן היתה בערך 3-4 שבועות.
אחר כך היה נהנה
(גם תוך כדי - היה חוזר שמח ומרוצה ברוב הימים).
ועוד היו לו אחים...

גם עכשיו יש לי ילד בגן שעדיין מאוד קשה לו בבוקר, והוא כבר אחרי כמה שנים במסגרות...

בקיצור,
תהיי בטוחה בעצמך בבחירה שלך, עם אמון ביכולת שלו להסתגל, וביתרונות עבורו.
ותחזרו להסתגלות לאחר הסגר.
(אם את יכולה, חכי עם הצהרון... באופן כללי צהרון זה באמת מאוד לא קל לילדים)

א. מסגרת עד שעה חמש היא ארוכה מאוד מאוד!! גם לילדים גדולים יותר. בעיני, להשאיר יחד עד חמש זה רק אם ממש ממש אין ברירה. זה אומר שהילד איתך שעה בבוקר ושעתיים בערב כשהוא כבר עייף וזהו.
אני ממש ממליצה לך מלכתחילה למצוא לו מסגרת עד 13:00 או 14:00, זה הרבה יותר סביר.

ב. האם יש הרבה ילדים בגן הזה? אולי יש מסגרת אחרת עבורו, משפחתית יותר? עם רוב הילדים שלי, בגיל הזה עשיתי להם ''גן סבב''- שש אמהות, שכל אחת מארחת אצלה את הגן ביום קבוע בשבוע. זה שילוב מעולה בין מסגרת וחברים לבין משפחתיות ונעימות. יכול להיות שיש לך אפשרות למשהו דומה? אפילו חמישה ימים בשבוע.

ג. לגבי ההסתגלות עצמה, זה באמת לוקח זמן, בטח אם המצב הזה חדש לו. יש דברים שיכולים לעזור:
1. להביא אותו עם שקית ובה פרי חתוך או פריכיות אורז או אפילו חטיף פשוט שהוא אוהב. ואז הוא יושב אוכל, וזה נותן לו שני דברים- גם הוא עדיין קצת מרגיש בית בגלל האוכל, וגם הוא לא ''נזרק'' ישר לחברת הילדים, אלא יש לו שהות להסתכל קצת מהצד ואז להיכנס לאן שרוצה.
2. לפתח טקס פרידה קבוע. נניח- עם הבן שלי, שנה שעברה במעון, היתה דלת שיש בה חלון. וזה היה הטקס, אני מרימה אותו, מחבקת חזק, נותנת נשיקה, ואז הוא נכנס, עושה לי שלום מהחלון ואני הולכת. זה מאוד עזר לו, כי הוא ידע בדיוק מה יהיה והקביעות הזאת מרגיעה. כמובן שלפעמים זה לא היה חלק, והייתי צריכה להיות איתו עוד קצת.
אפשר גם, אם מאפשרים עכשיו להורים להיכנס לגן,להגיד לו מראש, אנחנו בוחרים משחק, ואחרי משחק אחד (או הגדרה מאוד מסוימת כמו ''אחרי שנבנה מגדל מהקוביות הצהובות'') , אני אתן לך נשיקה ואצא, ואתה תמשיך לשחק.
הענין הוא ליצור משהו ידוע מראש וזה נותן לילד ודאות וביטחון. הבן שלי לפעמים אומר לי ''טוב, גמרנו, עכשיו תלכי" כי הוא מצפה שאני אלך, כי ככה סיכמנו...


ואחרי הכל, לזכור שזה באמת קצת שוק בשבילו, והוא עדיין כ''כ קטן. ואם הוא רק בוכה ובוכה עוד שבוע ועוד שבוע, אולי זה עדיין לא הזמן, וצריך למצוא פתרון אחר.

תמצאי אמא מהדן שמתאים לה ותפגשו בזמן הסגר בצהריים עם הילד כמה שיותר. ברגע שיש לילד חבר בגן הוא הולך לשחק ריתו והרבה יותר קל לו להסתגל.

לך באופן אישי.
כמו שאם הוא יוצא עם חברים או עושה פעילות כלשהי הוא לא ייקח את הקטנה.

שהוא כמעט ו לא נפגש עם חברים בנפרד אבל..
הוא יוצא לעבודה שהוא אוהב ואני עובדת מהבית אז תחושת המחנק שלי היא פי כמה..

הוא יוצא לחדר כושר 1-2 בשבוע (בעיקר בבקרים אם אין לי עבודה).. אין לו בעיה שאני אצא לעשות ספורט במקומו, אבל אני לא מוצאת את עצמי שם בבוקר (חדר כושר פחות מעניין אותי והחוגים לגילאים שלי הם בערב).

אי אפשר שהכל יהיה ״במקומו״.
לא קל לעבוד ואז להיות רק עם הילדה, את צריכה זמן להתאוורר.
פשוט להסביר יפה ולתאר את ההרגשה שלך
אבל כמו שמיואשת אמרה- פשוט להזמין בייביסיטר.
מנקודת המבט שלי אמא צריכה גם זמן לעצמה
גם כשהיא 24/7 אמא היא צריכה כמה שעות בשבוע לעצמה
ואת צריכה לעשות את זה מתי שלך כיף וטוב ולא בגלל שזה במקומו...

סליחה אם התגובה חריפה מדי אני פשוט קוראת אותך ורוצה בטובתך 🙏🏼

מעריכה את התגובה

לצאת בלי לדאוג לה. לדבר עם חברה בלי "אמא" ברקע או בכי או להרים אותה על הידיים
לפרט איך זה משפיע עלייך ממש

לרוב כשאנחנו פוגשים זוגות חברים מהצד שלו זה עם הקטנה אבל זו לא חוכמה, כולם נשואים עם ילדים בגיל של הפעוטה שלנו..

לי נותרו 2 חברות מתקופת בית ספר (אחת גרה במרחק משמעותי ממני שמצריך נסיעה ארוכה) והשנייה רווקה ואני לא רואה איך פעוטה תשתלב במפגש כזה.

את אחראית עליה בשעות מסוימות, את יכולה להחליט שפעם בשבוע יש בייביסיטר. זה אחריות שלך.
כמובן שהיה יותר נחמד אם הוא היה מבין אבל אם לא לשוט תגידי זה מאד חשוב לי, אני חייבת פעם בשבוע שעתיים שלוש לעצמי. גם אם אתה לא מבין בבקשה תכבד את זה.

ראיתי שמישהי רשמה פה שמשהו אחר גרם לכאבי בטן

העובר עדיין קטן, ולכן ברב התנוחות שלו אי אפשר להרגיש תנועות. מאוד הגיוני שהוא פשוט זז לצד הרחוק של הרחם.
מעקב תנועות הוא משבוע 25 בערך

שאני עובדת בישיבה שעות רבות מסתבר לא הבנתי כל כך מה הקשר אבל זה היה במשך הרבה זמן הרגשתי פשוט זרמים כל צד ימים של הפנים וזה התחיל לרדת לצוואר ואמרו לי שאני יושבת לא נכון וזה באמת ככה אני תמיד מכופפת או עם רגליים מקופלות בקיצר מזיקה לגב שלי ויושבת שעות מרובות בעבןדה 10 שעות + וזה מה שגרם לתחושה כזו וזה באמת נכון
היה לי פעם ל כאבים בצד אחד של הפנים וזה היה בגלל דלקת חניכיים שפשוט הקרינה לכל האזור.. בקיצור לא יודעת אם זה קשור למקרה שלך אבל רק מפרטת מה קרה דומה

על הצד הזה?

זה לא כי ישנתי

התחיל לי סתם ככה

התעוררתי בלי זה

אבל במהלך הבוקר חזר שוב

האמת אני לא עובדת בישיבה או משו...

לי קרה ועשיתי הרבה בדיקות ובסוף אמרו לי שזה סטרס

בעז"ה זה סתם כלום אבל זה משהו שצריך לוודא

תרגישי טוב!

צריך לעבור בדיקות...
הרבה פעמים זה מלחץ... אצלי הרופאה קלטה שזה מלחץ ונתנה בדיקות ל"יתר ביטחון" כבר קבעתי לבדיקות ועבר לי עוד לפני שעשיתי אז לא נבדקתי....אבל כשאני נכנסת ללחץ זה קורה לי לפעמים...

היא אמרה שעדיין לא יודעים אם יהיה סגר או לא ובגלל זה הם עדיין לא קיבלו הנחיות,
אז היא לא יודעת לענות לי

לברר אם הוא צריך בידוד כי התגלה חולה מאומת במניין שהשתתף בו.
הוא נתן את כל הפרטים.
המוקדנית שואלת אותו: מה אומר הגבאי?

אבל גם בלי זה זאת שאלה הזויה..
באיזה מצב יכול להיות רלוונטי מה הגבאי אומר??
מבטיחה לעדכן בתוכן השיחה המלאה 😆

לק"י

כתבתי בצחוק, שאני אענה במקום הגבאי🤣

(אולי היא חשבה שהגבאי אחראי על תחום הקורונה בבית כנסת, או שבבית ספר יש מי שאחראי לבדוק עם משרד הבריאות ולתת הנחיות לצוות ולתלמידים?)

בנושא של הקורונה ההנהגה לא לוקחת אחריות ויש ברדק. נכון
אבל דווקא במקרה הזה יש הגיון.
הפקידה רוצה לדעת מהאחראי בשטח מה היה. בעלי מנהל מחלקה במקום העבודה שלו. בכל התקופה הזאת היו להם כמה מקרים של קורונה, ותמיד נציגי משרד הבריאות דיברו איתו דווקא. לפי ההסבר שלו הם קבעו האם נצרכים בידודים ולמי.
הגבאי הוא מנהל בית הכנסת מבחינת משרד הבריאות. הוא מסתכל על בית הכנסת באופן כללי יותר מ מתפלל בודד. יודע כמה היו בתפילה, מה היה המרחק, האם הקפידו על מסכות, וכו'. אולי זה לא תמיד ככה, אבל מבחינתם הוא המנהל.

חוץ מזה צריך לזכור שמאחורי קו הטלפון עומדים אנשים. כמו שבשאלה הלכתית יש מחלוקת בין פוסקים- כך גם כאן יש מחלוקת. בכל ארוע יהיו כמה דעות מה צריך לעשות.
לכן מבחינתי חשוב לי להבין את הרציונל של ההגבלות. ואני אעשה מה שאני מבינה שנכון לפי הניתוח שלי (אחרי שבדקתי והתייעצתי עם מומחים וגם אני מכירה את הרציונל הכללי של מערכת הבריאות) ולא על פי ההגיון של פקיד מקרי שעונה לי לטלפון. אם אמרו לי משהו מסוים וזה בעיני טעות- אני אתווכח! לא אתן שמישהו מבני משפחתי ייכנס לבידוד בגלל טעות.
וגם הפוך- כבר הכנסתי כמה מבני משפחתי לבידוד על דעת עצמי, בלי לשאול, כי הבנתי שכך נכון במקרים אלה.

כעס במשטרה כלפי הממשלה, על כך שעדיין אין סט הנחיות ברור מה יהיה מוצר ומה אסור.

אז אם המשטרה עדיין לא יודעת את נהלי הסגר, גם חיילת במוקד פיקוד העורף עדיין לא יכוחה להשיב לאזרחים ששואלים ....

תגידי לשוטר שאת הולכת להפגנה...
או לטפל בכלב...

את צריכה תעודת זהות.
את לא הולכת לצאת לתפילה עם תעודת זהות לא?
ואני לא חושבת שיעמדו שוטרים בתוך שכונה בחג. אין מספיק שוטרים בשביל זה לכסות את הארץ.
יעמדו בצמתים בין שכונות כנראה
אם זה באותה שכונה לא ייתן דואגת בכלל
זה לא שיש לך אזיקון על הרגל שסופר צעדים

היום היינו בכותל, והיה מלא למדי. ורק עכשיו גיליתי (למרות שכל חודש אני הולכת לכותל) שליד הקיר עצמו של הכותל אסור לשבת! רק לעמוד, ולא לאורך זמן.
לצערי זה הזכיר לי את תקופת המנדט הבריטי, שהאנגלים לא הרשו ליהודים לשבת בכותל...
לגמרי הזוי, המצב הזה...

הקטע שאני לא רואה את רשימת הזוכים
תוהה למי לפנות

מקווה שתצליחי...

אלא שלא קיבלתי אותן והם טוענים שהכל באתר לא ראיתי... ניסיון 🙃 צריכה לחשוב מה אני עושה

ממש תודה בכל אופן!!!

ותסתכלי על הפוך, היום רוצים שכמה שיותר יהודים יצליחו להגיע ולהתפלל בכותל...

אנחנו כמעט כל שנה עולים עם טפינו לסליחות המסורתיות...

זה ממש טיול אצל הילדים שלי,
השנה לא הגענו

פעם אחרונה שהייתי בכותל היתה לפני שנה וחצי!

בדרך כלל הולכים בחול המועד- כל חצי שנה,

והיו תקופות שהלכתי גם כל חודש.

עכשיו אני לא יודעת. גם בעלי נרשם ולא קיבל עדיין תשובה, וזה מפתיע

הוא נרשם לכמה תאריכים, בתקווה שיקבל משהו.

ובעלך איפה הוא?

יכול להיות שלא? 🤔
יאללה תכיני רשימת הספקים להיום...
קדימה נפש, נפש!!

ואם אפשר לתת לך טיפ אל תקפלי כביסה.
תוציא מהערימה רק מה שצריך לחג, מגבות מטבח וכזה...
הכביסה הנקייה לא תברח. כרגע יש להתכונן לחג של יומיים...
ההתחלה הכי קשה, אח"כ תראי שנכנסים לזה יותר זורם...

כולם צריכים את זה. את הכוח מהשם.

כל פעם משהו. לא הכל בבת אחת.

תכיני רשימה.

מה שמתבצע, לסמן V

בהצלחה נשמה וחיבוק על כל התקופה הלא נעימה הזו.

שתבשרי בקרוב בשורות טובות.

כמה פשוטה ככה פועלת. קפה ושוקולד זה מרפא לנפש

אמנם שוקו (מניקה) על חלב שקדים (רגישה לחלב)
אמנם ופל (לא אוהבת שוקולד מריר)

אבל שיפור מטורף במצב רוח.

ביי ביי דיאטה😖
נפגש אחרי הסגר🤷

לא פשוט שאמא לא לצידנו כשצריך - את פשוט מהממת על הלימוד זכות שלך!
רפואה שלימה!! הוא עדיין בבי"ח ?

פשוט כי אין לי מילים ואני לא מסוגלת אפילו להתחיל לחשוב מה עובר עלייך...
אז רק תדעי שאני קוראת כל הודעה שלך בשקט ונתעתקות לי המילים...

רפואה שלמה!!
שראש השנה הזה הכל יתהפך לטובה ותגזרו לחיים טובים שמחים בריאים ושקטים כמו שמגיע לכם! ⁦❤️⁩

שלך גם במצבים מורכבים כ"כ... זה לא מובן מאליו

אני מצדיעה לך!

אשמח ממש להתפלל על בעלך... אם מתאים לך לתת שם באישי....

ובכ"א מתפללת ומכוונת עליו

שתהיה לכם שנה  מבורכת, בריאה ושמחה

ושה' יאמר די לכל הצרות

רפואה שלמה! מתפללת🤗 הרבה כוחות

לקחתי את הקטנים באיחור.
עצובה נורא שכנראה לא נהיה ביחד בראש השנה.

תראי, אמא שלך הרגע עברה פרוצדורה רפואית בעצמה נכון? ולא יכולת להיות שם איתה. בצדק מוחלט! שלא תביני לא נכון. אבל הגיוני שהיא לא מרגישה יכולת פיזית ונפשית לרוץ לעזור כרגע מכל הסיבות שבעולם.
ואני אומרת את זה רק כדי שלא תרגישי שזה משהו נגדך. אבל בכל זאת אשה מבוגרת אחרי כמה ימים בבית חולים (לא יודעת מה היא עברה שם אבל אפילו אם כלום) לא מסתבר שתוכל לבוא.
רפואה שלמה לכולכם יקרה! תחזיקו מעמד!!!❤️❤️❤️

כל הילדים איחרו לביהס
אכלו שטויות לצהרים
הקטנה קצת הורסת את הבית ואני אומרת לעצמי שבערב אנקה (נראה.... )

ו.... אמא שלי כנראה לא ככ הבינה שזה רציני והולך לאשפוז, ככה אחותי אומרת, ואני מרגישה יותר טוב. גם אתמול אמרתי לעצמי ש- זה לא בעלה/שאולי היא עייפה/שאולי היא לא קולטת - ובכז היה לי קשה.
כתבתי בשביל לפרוק, לא בשביל להשחיר את פניה. מקווה שזה היה ברור.

ואהבה מכל הלב. ותפילות!!!

בס״ד

איתך, איתך, איתך, איתך, איתך!!!!

מבינה כל-כך את המקום שלך...
מהמקום שלי, שהוא שונה, אבל הכי מבינה אותך - באמת.


את התשישות, את הפחדים...
את חוסר האונים, את המוגבלות כשאנחנו הכי רוצות להיות מסוגלות לעשות כל-כך יותר...
את אורך הרוח המטורף שאת נדרשת אליו...
את התסכול ואת תחושת הבדידות כאת קולטת שלא מבינים את מה שאת עוברת...
את ההרגשה הנוראית כשזה מסתבך עוד...
את הרצון להישאר טובה ומלאת ראייה חיובית ואוהבת...


את הצורך בפריקה, בחיבוק, בעידוד...
בתפילות של אחרות...

אומרת עכשיו פרק תהילים לזכותכם. רפואה שלמה לאישך היקר ושהכל יסתדר בקרוב ממש. שולחת לך טונות של חיזוקים ואהבה 💗

לך @קמה ש. היקרה ❤
מסתמן שיישאר מאושפז בחג, לצערי ולשמחתי, מתכוונת לפצל את המשפחה (מזמן עברתי את סף הכוח שלי).
מרגש לקרוא בין השורות שאת מרגישה אותי.

כל מה שאת עוברת! איזה אישה חזקה וגיבורה!!
בע'' ה שה' יתן לך המון כוחות ותשתמשי בהם רק לשמחות

שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה כפשוטו
כתיבה וחתימה טובה.
אומרת עכשיו תהילים לרפואתו ולזכותך

שולחת לך חיבוק מחזק ומנחם ⁦♥️⁩

המכה ויחד עם כל זה התגובה מאמא.
את כזאת מהממת.
ותדעי שמותר לך גם לכעוס או להתאכזב מאמא. זה לא סותר שאת אוהבת....

ועוקבת(מודה לא תמיד מגיעה להגיב) ואני רוצה לומר לך שאת אישה מיוחדת!!
כמה כוחות,כמה סבלנות וישוב הדעת..
שולחת לך כוחות להמשך ומאחלת לך מכל הלב
שתחל שנה וברכותיה.. ויפתחו לכם שערי בריאות איתנה😘😘😘

פשוט חיבוק ענק ענק ענק
ובלי נדר. אתפלל עליך.......
ה' הטוב יפנק אתכם בשנה טובה ומתוקה כמו שאת כזאת מהממת......
עוד חיבוק ענק
ועוד כח. מרחוק.
את מלכה אמיתית.

לא מפרטת, רק שהוא לא במצב לשחרור, כרגע מחכה בחוץ, הוא עובר עוד פרוצדורה, השארתי בבית את הגדולים עם הקטנים ובאתי, מתפללת שיבריא ויחזור אלי!
לא היה בבית כבר שבועות (התאשפז 29.8 והיה רק לילה אחד) והכי מהכל אני מרגישה תערובת של חרדה וגעגועים

בס״ד

איזה מצב קשה, קשה, קשה! הלוואי ותחזרי לעדכן בקרוב שהכל מסתדר!!!!!! אנחנו מלוות איתך יקרה, אנחנו איתך ❤️

מתפללת. אומרת תהילים

שולחת חיבוק ומתפללת

מרגישה פחות לבד ככה.

חיזקי ואימצי!

שלחתי לך משהו בפרטי..

את ממש בליבי
חיבוק ענק

יכול להיות שהביוץ מתקרב,

ומחר הפס יתחזק.

 

וגם יכול להיות סתם.

ברוך השם ילד שישי ולא היתה לי דלקת אף פעם

במיוחד בגלל שיש יומיים חג.

ממליצה לך לעשות היום מקלחת חמה ולעסות את השד היטב אפילו אם כואב, כדי למנוע מצב של סתימה שמובילה לדלקת ואם כבר יש סתימה קלה לשחרר אותה.

לשים לב שהוא יונק טוב עד ריקון

ואם מחר ההרגשה מוחמרת לבקש מרופא מרשם לאנטיביוטיקה ולקנות שתהיה לך בבית בחג.

רק בריאות!

איך אני מזהה חסימה?

כשאני מניקה אני מרגישה הקלה

 

אצלנו שמתי לב שהתינוק לא רוצה לינוק במצב כזה אולי כי לא יוצא רק בשאיבה מעט,
עוזר להניח ערק בפד, על השד ולשאוב

יתכן שיש גודש שגם יכול להוביל לדלקת. פשוט תניקי טוב, אם את מרגישה הקלה והשד לא כבד אחרי הנקה אז הוא מרוקן טוב

את יכולה לתת לה גרבר אמנם פחות בריא מטרי וביתי אבל לתקופה קצרה לא נורא בכלל
מרק ירקות טחון אפשר לחלק למנות ולהקפיא

מרק טחון
פירות שתוכלי לרסק עצלה (בננה תפוח אפרסק..)

ואני ממש ממליצה על דייסת קוואקר. אני שמה קצת קוואקר בקערה, שמה מעל מים רותחים ומכסה. כמה דקות וזה מתבשל. אני מוסיפה קצת טחינה (בריא) וסילאן (טעים)
מכינה את זה בד''כ בבוקר

היא אוכלת מה שכולם אוכלים בבית וכן זה חשוב מאד להקפיד על זמנים ועל תזונה מאוזנת ובריאה

אם הוא לא מתובל מדי

בעקרון אצלי הם כבר מסתדרים עם חתיכות קטנות של ירקות ועוף
אבל אם את חוששת, תביאי איתך בלנדר מוט ותרסקי את האוכל הרגיל לפני החג.
אפשר כמובן לרסק גם פירות וטחינה, פירות ולבן...

שלי התחילו בגיל שנה לאכול, לא קרה כלום..
תביאי לה ממה שכולם אוכלים

אורז, תפוחי אדמה בחתיכות קטנות או למעוך קלות, ביצה קשה מעוכה, חתיכות קטנות של חביתה, קציצות, פשטידות, ירקות קצת מעוכים, חלה/ לחם טבול בטחינה או בנוזלים של סלט.
תפוח אפשר לגרד חתיכה במגרדת, בננה אפשר לרסק במזלג.

אפשר לתת לה "טעימון" שזה כמו מוצץ עם רשת (עדיף סיליקון, פחות נהיה מסריח), שמים בפנים חתיכות של פירות או ירקות והיא אוכלת ככה לבד. זה בדיוק הגיל.

אני הייתי שמה בכלים כאלו של קינוחים חד פעמיים ומקפיאה. מרק טחון למשל מוקפא נהדר. תשאלי במעון מה הם שמים שם ותכיני לה.

וגם אצלי בגיל הזה תמיד אוכלים יותר טוב אצל המטפלת, ובבית עיקר האוכל זה הנקה. כן אוכלים איתנו בארוחות, אבל לא בכמויות ואני בכלל לא עוקבת כי יודעת ששבעים מההנקה.