פורום הריון ולידה (עמוד 2513)

אני אחרי ששתיתי הרגשתי מאוד מסוחררת על סף עילפון והייתי צריכה לשכב ולשתות טיפה מיים כי אסור אחרי הבדיקה הזאת...
ואני נחשבת בחורה בריאה....

המרפאה נמצאת 2 דק' הליכה מהבית ובעלי היקר ליווה אותי.

הוא בבית הבוקר, ואני לגמרי מעדיפה שהוא יטפל בי מאשר זרים

לשום מקום אחרת הבדיקה לא אמינה וסתם בזבזת את הזמן שלך.
ואני היחידה בעולם שטעים לי הסוכר?🤔 מוסיפה לימון ומבחינתי זה לימונדה מתוקה🙂

למה לא אמינה?

אני גרה מרחק של 2 דק' הליכה משם... 

מה גם שיש נשים שמתעלפןת אז קצת מוזר שהיא שחררה אותך בלי השגחה

אבל למי שמתחילה אומרים לקחת ביום הראשון של הוסת

(אני למשל הייתי לוקחת 4 ימים כדורים לבנה ורק בכדור הראשון של החפיסה הבאה הייתי מקבלת)

אז לקחת ביום הראשון?

פעם ראשונה מתחילים ביום הראשון של המחזור אבל אם כבר התחיל ולא לקחת אפשר גם ביום השני או בשלישי (כך אמר לי רופא)

אלא בימים אחרים, אפילו באמצע החודש,
צריך להשתמש באמצעי מניעה נוסף במשך שבוע והגלולות עדיין לא מונעות.

אבל הכי טוב להתייעץ עם הרופא

בעז''ה בקרוב🤗
בקלות ובבריאות!

מרגישה שלאנשים סביבי נמאס לשמוע קיטורים..
למרות שללא ספק בעלי מתמודד עם זה מדהים

אני עם אלף יסורי מצפון.... אבל באמת לא מצליחה

יום שישי בישלתי את כל השבת(בקטנה, אבל עדיין) ואז אני ובעלי שטפנו יחד את הבית. מתתי....
ועדיין עם אלף יסורי מצפון...

את עובדת בפס ייצור של תינוקות.
משרה מלאה.
24/7.

סבבה?

עבודה ממש קשה לגדל תינוקות
באמת זה מכביד על כל המערכת

ותכלס בעלי עובד ממש קשה עם הכל.. וואלה לא נעים לי..
ניסתי שננמיך ציפיות, ומצליחים קצת, אבל לא לגמרי מוותרים על הכל..

אישית לא יכולה שהבית מבולגן או מלוכלך
זה לא משהו שאפשר לוותר עליו בעיניי
כן מבחינתי אפשרי להוריד סטנדרט בבישול
לקנות יותר אוכל מוכן או חצי מוכן (כמו רוטב לפסטה, קוביות שום כתושות וכד' זרזי בישול)
להביא מישהי שתשטוף כלים תטאטא פעמיים בשבוע? נערה?
להשתמש יותר בחד פעמי?
למחזר יותר בגדים, פחות לשלוח לכביסה
להכין אוכל פשוט לשבת
לוותר על גיהוץ
לקנות מגבונים מוכנים לניקוי אמבטיה/ ריצפה
כאלה ששולפים מעבירים ניגוב וזהו
וגם לגייס יותר עזרה מבני הבית
יש ילדים גדולים יותר?

אלו הנקודות שאני מוותרת אצלי, זה מאוד אישי
בית מבולגן או מלוכלך לא ויתור קביל מבחינתי

קוביות שום קפוא זה החיים;)(אחד הדברים היחידים שאני מתפנקת עליהם...חח)
נערה לא רלוונטי.. אני עובדת פה עם הנוער ..לא מתאים לי להכניס הבייתה ...

בעקרון הרבה דברים פה בעלי פחות בקטע(נגיד חדפ..), ולגמרי מוכן להתגייס ולעשות, והוא באמת עושה מלא!
רק לא רוצה שגם לו יגמרו הכוחות....
בדיוק דיברנו על זה הבוקר. מקווה שנמצא איזונים נכונים...

שמאוד מאוד אוהבת לעזור במטלות הבית, רק ש..איך נגיד... צריך ליווי צמוד

תכלס נראה לי מה שהיא אני עושה זה בישולים, שבת בעיקר וארוחת ערב( ומציתי את החביתה אז מידי פעם עושה קצת יותר)
אוכל מוכן לשבת - אין פה באזור משהו טעים..אז זה לא הולך בינתיים..

וכל הכבוד לבעלך.
עוד יום ועוד אחד ובעז"ה זה יהיה מאחורייך בידיים מלאות ♥️♥️
למצוא איזונים זה מלאכת חיים 🤗

על שטיפת הבית ושאר ירקות.
די..הכל בסדר. קצת בלגן וקצת לכלוך לא הרגו אף אחד. מקסימום תביאי נערה פעמיים בשבוע לשעה שתשטוף כלים ורצפה ותעשה קצת סדר.
את צריכה להגיע עם כוח ללידה!!

וזהו, העניין עם הנערות הוא שאני עובדת בעבודה שקשורנ לרוב הנערות פה באזור..לא רלוונטי לי להכניס מישהי לסדר(למרות שהן בטח ישמחו ממש, אותי זה מביך...)

אני ממש מבינה אותך
רק לא מזמן הייתי שם
לא הצלחתי לנשום בשום צורה 😒
מה לגבי יום מחלה? יכול לאושש ממש

אני עובדת מהבית, אז תאורתית אני לא מתאמצת יותר מידי..רק יושבת כל היום על כסא ליד השולחן מול המחשב ועובדת.....נהיה לי צורה של כיסא...
יאלה מחכה ללדת כבר בע"ה! (ויודעת שאז המנוחה לא תהיה רבה גם....חחח)

שמחה ומאושרת אמן.

סימפיזיוליזיס??

סתם סוף כזה..

מאוד עזר לי לסימפיולייזס
אבל הכי עזר לי, ללדת...
עוד קצת!

ב"ה לא סימפ'. פשוט סתם כבדות וקושי של סוף

אולי באמת כדאי לך לנסות

הרצון..חח

לא חשבתי על זה...
באסה

אבל כי הוא כבר גדול הבן שלי. בן 3. ומקבל בקבוק רק פעם ביום.
כשהקטן היה עם מאמ שטפתי הכל כל הזמן.

אין לו למטה הברגה חחחח

יכולים להצטבר שם שאריות חלב, עובש, חיידקים...

הוא גם הכי נקי הכי פחות חיידק יכולים להצטבר
פשוט כשאת מרכיבה בחזרה תלחצי עם הגומי הלבן כלפי מטה ואז תבריגי

אולי תקני בקבוק בלי הברגה?

ורק לו יש לי פטמת x

אבל חבל לי על הכסף שהוצאתי על הפטמה...
דפקה שלי

לפי מה שאני ראיתי, רוב הבקבוקים הגדולים שלהם הם בלי הברגה.
הברגה בעיקר זה בבקבוקים הקטנים, כי זה איזשהו פטנט למניעת גזים..

של 240
אבל זה גם מה שרציתי

לק"י

וכתבתי שם- לא אנטי קוליק!!!

כי זה גם מעצבן לשטוף, וגם החלב נוזל כשמחממים את הבקבוק (וזה חלב אם. מטרנה פחות אכפת לי שתצא).

החלב כל כך יקר.. שונאת שהוא נוזל!!

מתנקים הרבה יותר יפה, ונוחים יותר לחימום חלב אם במהירות, וכמובן אין להם בסיס מתברג.
לא מתאימים לאכילה עצמאית מסיבות מובנות...

לנוברינג לוקח 7 ימים לעבוד אז תחשבי 7 ימים מלאים מהרגע שהכנסת וזה מוגן
ככה הסבירו לי

או סתם הייתי עצבנית או לא בסדר,
והוא היה בסה"כ בעל מתוק וטוב,

אז הייתי שולפת אפילו איזה שוקולד מהמקרר, או משהו מהמקפיא (ויפשיר עד שיתעורר) וכותבת לו איזה פתק קטן...
אפילו רק פתק...


העיקר שתהיו בטוב!

מכתב מהלב
לא משנה מה יש או אין ליד, מכתב תמיד מחמם

חיבוק לך 💓 נשמע קשה

כמו בכל דבר יש דעות...
אני חושבת שהדעה הרווחת זה חכות לפחות חודש עד שההליכה התייצבה (זה יכול לקחת גם יותר מחודש, כל ילד לגופו)

ורק אחרי זמן קנתי נעליים צעד ראשון.

השאלה למה את רוצה לקנות נעליים? הוא בחוץ הרבה? בגלל הקור? הרבה יותר בריא להתחלה ללכת יחפים, אולי גרביים יספיקו?
ממליצים תמיד לחכות קצת, אני תמיד קניתי כאשר במעון אמרו לי שהגרביים לא מספיקות.. או כשהיה קר/חם מידי ללכת בחוץ יחפים או בגרביים.
רק קחי בחשבון שהנעליים ממש מוזרות להם בהתחלה ולפעמים הם ממש מתנגדים ויכולים לצעוד בצורה מוזרה עד שהם מתרגלים- אל תילחצי מזה, זה עובר..

וגרביים לא יספיקו

???

אחרי אבל בהנקה יש המון שינויים וללא בדיקות דם ומעקב אי אפשר לדעת בודאות

מחזור... אז נשמע עובי רירית תקינה. אול הוא אמר שזה לא נראה שאת מניקה בגלל התנועות בשחלות?

הביוץ

דרך אגב דימום שהיה לך לפני שבועיים וחצי אם לא עשית בדיקות דם יכול להיות שבכלל היה עוד מהלידה ולא היה מחזור.
פשוט תחכי בסבלנות אי אפשר לדעת היו פה כבר כמה סיפורים על רופאים שאמרו שהרירית עבה וסימני ביוץ ולא היה שום דבר במשך תקופה ארוכה

לפחות יש לי שבועיים להמשיך לקוות

דימומים בהריון זה דבר שקורה!!!

 

בשבוע שלך זה יכול להצביע על דימום השתרשרות, 

ויכול להיות סתם דימום כמו שיש להמון בנות ושמסתיים בלידת תינוק בריא 

וגם חלילה להצביע על הפלה. 

 

הדבר היחיד שאת יכולה לעשות כדי להרגע (חוץ מכוס מים )

זה ללכת לבדוק, לעשות אולטרסאונד ולראות שיש דופק. 

 

חיבוק גדול גודל ממני. 

לגבי אם זה אוסר זה תלוי פסיקה, את יודעת מה אתם נוהגים לגבי ניגוב? אם ניגבת מיד והסתכלת זה יכול לאסור... אם לא אז אל תלבשי לבנים ותדאגי שלא יהיו כתמים גדולים מדי (אם יש כתם אז מהר תחליפי), בכל מקרה הייתי נזהרת ושומרת מרחק אבל לא מכריזה עלינו כאסורים. וכמובן לשאול רב...

אני על דימום חלש יותר בשבוע כמו שלך התקשרתי למרפאה וישר אמרו לי ללכת למיון.

התקשרתי למוקד האחיות אמרו לי שאם הדימום לא מתחזק ובגלל שאין כאבים אפשר לחכות עד מחר לא"ס

אמן!

אין חדש מסתדבר שאני שבוע מוקדם משחשבתי,
צריכה לחכות עוד שבועיים לראות דופק ..

אם תראי דם על היד שלך או קרוב למתן שתן(אם את אשכנזיה בכל אופן) זה עשוי לאסור.
וכמובן על בד לבן...

כל עוד את הולכת עם תחתון צבעוני ונזהרת להמתין לפני הניגוב אין סיבה שתאסרי אלא אם ח"ו יהיה שטף של זרימה.
יש דעות שגם בכתם ממש גדול על צבעוני נאסרים. תבררי באיזה פסיקה אתם הולכים

שיהיה בבריאות ובטוב

מזכירה דיני כתמים בקצרה..
(אני מדריכת כלות, וסיכמתי לעצמי את ההלכות האלה בצורה קלה כדי שיהיה פשוט ללמד אותן את הכלות בצורה מסודרת..)

אם הדימום בא עם הרגשה - אוסר בכל מצב. אם לא ברור לך מה נחשב הרגשה - תשאלי את הרב שלך, יש דעות שונות מה נחשב הרגשה (לגבי תחושות רגילות של נזילה מהנרתיק - לפי הרבה שיטות לא נחשב הרגשה, אבל יש פוסקים שאומרים שאם היה דימום אז זה כן נחשב בהרגשה, תחושות נוספות שחשוב לברר לגביהן: תחושות ברורות שמשהו יוצא ממך (נזילה חזקה או תחושה שיותר גוש), או דימום שמגיע עם התכווצויות ברורות ברחם, או דימום שמגיע בצמוד לתחושות שקשורות אצלך תמיד למחזור- חשוב לברר האם זה נחשב הרגשה)

דם בבדיקה פנימית - אוסר, מרגע שהצבע בעייתי, בלי קשר לכמות - אלא אם כן ברור לך שיש פצע, או שהלכת לבודקת שראתה פצע...

לגבי דימום שהגיע באופן שברור שלא היתה הרגשה:

דם על הגוף או היד - אוסר.. אם לא ברור הצבע או יש שאלה נוספת כדאי לשאול רב.

כתם על תחתון לבן (בלי הרגשה) - אם הוא בגודל של פחות מגריס (בערך מטבע של 2 שקל) לא אוסר. אם הוא יותר מגריס: זה תלוי בצבע ובעוד כל מיני דברים וכדאי לקחת לרב לשאול.. (אלא אם כן זה ממש אדום וממש ברור שיותר מגריס ואז ברור שאסור.. )

כתם על תחתון צבעוני - בעקרון לא אוסר. עד גריס ואפילו יותר.
אם הכמות לא הרבה יותר מגריס, או הצבע לא ממש אדום ולא ברור - לא צריך להתחיל מדידות או ללכת לרב לשאול על הצבע אלא אפשר להקל (או לשאול טלפונית ודי ברור שהרב יתיר).
כשהכמות ממש גדולה, דם אדום ממש, מעל חצי כרטיס אשראי או שטף של מחזור - כדאי לשאול ולברר איך אתם פוסקים. רוב הפוסקים מחמירים בשלב מסויים.

דם בניגוב על נייר טואלט - כדאי להתרגל לא להסתכל.
חשוב להקפיד לא לנגב ניגוב שהוא גם פנימי כי אז צריך להחמיר כמו בבדיקה פנימית. לאשכנזים כדאי להתרגל לחכות 15 שניות בין סיום מתן השתן לבין הניגוב.
אם היה כתם יש דעות שונות ורבות. כדאי לברר איך אתם פוסקים. בעקרון: יש שיטות שלא אוסר בכלל (לספרדים), יש שיטות שאם עברו לפחות 15 שניות ממתן שתן לא אוסר (חלק מהאשכנזים) ויש שיטות שמחמירות ואוסרות.
לגבי הכמות: לשיטות שאוסרות כשהניגוב סמוך למתן שתן - זה גם בכמות קטנה של פחות מגריס (כמו בבדיקה פנימית).
לשיטות שמתירות - יש שמתירים בלי קשר לכמות, יש שמתירים רק בפחות מגריס, ויש שמתירים עד חצי כרטיס אשראי - כדאי שתבררו איך אתם פוסקים..

לגבי דם על תחתונית/פד - יש שמתייחסים לזה כמו תחתון לבן, יש שמתייחסים כמו תחתון צבעוני, יש שמקילים בתחתונים ומחמירים בדם.

דם על האסלה - לא אוסר

מקווה שזה עוזר להבין מתי אפשר להקל לבד, מתי אין ברירה אלא להחמיר ומתי כדאי ללכת לשאול או לברר איך אתם פוסקים.

אם כתבתי משהו שנראה למישהי לא מדוייק הלכתית אשמח אם תתקני אותי, שלא תצא תקלה תחת ידי..

מצטטת כדי שיהיה ברור על מה-

כתם על תחתון לבן (בלי הרגשה) - אם הוא בגודל של פחות מגריס (בערך מטבע של 2 שקל) לא אוסר. אם הוא יותר מגריס: זה תלוי בצבע ובעוד כל מיני דברים וכדאי לקחת לרב לשאול.. (אלא אם כן זה ממש אדום וממש ברור שיותר מגריס ואז ברור שאסור.. )


יצא לי לשלוח תחתון שהיה לי כמעט ברור שאסור. כתמים בכל מיני צבעים אדומים גדולים מגריס על תחתון לבן. והרב התיר.. כדאי לשאול על הכל!

רק שאלה, דם על היד או על הגוף, כתבת שאוסר תמיד. אין עניין שאם יש במה לתלות את הדם אז לא אוסר? למשל אם יש לי מלא פצעונים על הירכיים, אם סתם ניגבתי וראיתי דם על היד, אי אפשר להניח שהוא מהפצעונים ולא דווקא מהרחם?

לפי הרב עובדיה

הרגשה של משהו יוצא-
אחרי לידה עם ריצפת אגן בשפל המדרגה, נזילות וטיפטופים ייתכן הרגשה כזאת כמעט כל הזמן שצריך שתן.

אז לפני שמחליטים על משהו כהרגשה לבדוק קודם עם רב. הרבה פעמים מדובר.. פשוט... בשתן...

יש דימום ממש קל
אבל עדיין יש
יכןל להיות שזה קשור גם לא"ס כי יש גוונים חומים ..
פשוט מקווה לטוווב🙏🙏

זה באמת הגיע אחרי יומיים שלושה שלא שתיתי בכלל
שלפני זה ממש הקפדתי על ליטר וחצי

ליטר וחצי זה המינימום, תנסי אפילו 2 ליטר רק תרווחי בגדול,

זה בדוק מה שאני אומרת לך מניסיון.

יכולה להיות תוצאה כזו, והעמסה של מאה תצא תקינה.

אבל מסקנה אישית שהגעתי אליה - אם אחרי שעה מהכנסת 50גר' סוכר לגוף התוצאה יחסית גבוהה, זה אומר שלגוף לא קל להתמודד עם סוכר, גם אם זה לא סכרת.
באופן אישי הרגשתי לא טוב אחרי ארוחות בהריון, והקפדה על אכילה מאוזנת הועילה לי מאוד, למרות שזה לא היה מוגדר כסכרת. בעקבות זאת אני כן ממליצה ללכת לדיאטנית ולנסות לעקוב אחרי הארוחות.

לא יכולה להכיל כמות גדולה של מתוקים

יצא לי 167,

אל תוותרי להם כי אחר כך זה מאוחר,

כמובן כן לתת אהבה חום ופרגון, אבל

ברגע שאמא אומרת לא זה לא, והכי טוב

שיתוף פעולה עם האבא, שידעו שאמא אומרת

לא אז ככה גדלים ילדים טובים ולא חוצפנים,

הכל תלוי בך יקירה בהצלחה רבה לך.

אבל זה לא יהפוך את הילדים מייד לצייתנים. יש גם אופי, ובגיל שנה וחצי - שהוא גיל מאוד צעיר - זה נראה לי לגמרי הגיוני עבור ילד עם אופי פחות צייתן לברוח שוב ושוב, גם אם האם סמכותית.

דבר נוסף, אני לא חושבת שאפשר לקחת דוגמא מהמעון - שם יש "לחץ חברתי". כמו שיש ילדים שאוכלים ממש טוב במעון עם כולם, ובבית לא כל-כך...

שמתי לב שבגידול התאומות הכלללל שונה

גם המשמעת שלהן.

יש דברים שלא הסכמתי שילדיי הגדולים יעשו... גם בגיל שנה וחצי-שנתיים, ואצלן- זה בלתי אפשרי לביצוע!

זה שהן שתיים תורם הרבה.... זה כמו מאפייה... רק נגד אמא.

ושוב- אני אמא שיודעת לתת גבולות. אבל במצב הזה אני מרימה ידיים כי זה בלתי אפשרי.

כמובן שחלילה לא אתן להן לעשות דברים מסוכנים

וגם אני מלמדת שוב ושוב שלא מרביצים כשמתעצבנים... לא לתאומה וגם לא לאמא

ועל זה חייבים לעמוד בתוקף ולומר שוב ושוב ושוב. בסוף הם מבינים!!!!

אבל כן אני מרגישה שאצלן אני מאפשרת יותר...

גם יש מצבים שעד שאת לוקחת אחת השנייה כבר עמוק באותה הסיטואציה... וחוזר חלילה....

אז למדתי לנעול דלתות בבית. בעיקר של חדרי אמבטיה ושירותים, וגם את דלת הכניסה.

חוזרת איתן מהגן ומתעקשת שישבו בעגלה. לקח כמה ימים אבל למדו שזה חשוב לי.....

מרחיקה כל דבר שעלול להיות שביר/מסוכן

והרבה עוצמת עיניים,נושמת עמוק ומתפללת... שומר פתאיים ה'....

אני לוקצת אחד והשני בורח
הולכת לקחת אותו והראשון בורח
היום בסוף שמתי אחד בבית וסגרתי את הדלת ועליתי לקחת את השני שבנתיים עלה קומה שלמה ודפק לשכנים בדלת.
אני לא מסוגלת להרים את העגלה כשהם בתוכה אבל לא חשבתי שיהיה כל כך קשה להעלות אותם חצי קומה.

הרעיון היחיד שעולה לי זה אולי לתת חיזוק כלשהו למי שמגיע למעלה ומחכה ליד הדלת. 

 

אני לא לגמרי יודעת להגיד לך איך לבצע (כלומר איפה יש פרצות בתוכנית), חושבת תוך כדי כתיבה...

 

אולי עדיף רק חיזוק מילולי- "איזה יופי שחיכית לי ליד הדלת! אתה ילד אחראי/מקסים/קשוב/עוזר (וכד'). כל הכבוד!" עם חיבוק ונשיקה.

 

חיזוק של אוכל נראה לי יכול להוביל לתסכול גדול אצל מי שלא הצליח לעמוד במשימה, ואז יוביל לבכי של אחד שיוביל לבכי של השני, ותתחיל החגיגה (ככה לפחות זה אצלנו במצבי תסכול).

 

 

הן הראשונות שלי ואני כל הזמן מרגישה "לא מספיק"- לא מספיק מציבה גבולות, לא מספיק מקדמת את עניין האכילה של מוצקים (הודעה נפרדת תגיע בקרוב). מרגישה שאני כל הזמן מאחורה. 

חיה עם זה רוב הזמן בשלום, ומרגיעה את עצמי שזה בסדר, אבל קצת תהיתי עד כמה זה קשור לעובדה שהן שתיים.

 

אנחנו עכשיו בשלב ה"אני אנסה לזרוק את הצלחת ונראה איך אמא תגיב", ואז "גם אני אנסה לזרוק את הצלחת ונראה איך אמא תגיב". 

כל שטות של אחת, נענית בשידור חוזר של אחותה. 

בהתחלה זה עצבן, אבל אח"כ קראתי שזה חלק מבניית הנפרדות, ומאז- ברגע שלאחת נכנסת רוח השטות, אני כבר על אוטומט מגיבה אותו הדבר פעמיים. 

ועדיין- זה דורש ממני לנשום מאוד עמוק.

 

 

לזכותן יאמר שהן גם מושכות אחת את השניה לאזורים טובים.

 

 

אבל ריבונו של עולם כמה שזה מעייף. 

 

 

וספציפית ל @ים...

אני כבר לא נותנת להן ללכת לבד. כבר כמה פעמים אחת מהן כמעט נדרסה לי (כל פעם מישהי אחרת) והחלטתי שאני לא לוקחת יותר את הסיכון. כשאני לבד איתן הן בעגלה. עם כל הצער שבדבר. 

והזמנתי מעלי אקספרס תיקי גב שאפשר לחבר להם שרוך שאני מחזיקה אצלי. בתקווה שזה יעבוד איתן (שלא ילמדו להוריד את התיק) ושאצליח לעמוד במבטי הביקורת של העוברים ושבים...

יש לי עגלה עם טרמפיסט ישיבה, אני לא יכולה לעלות ולרדת מדרגות עם זה.
במעון משום מה יש מדרגות בכניסה אבל המקום מגודר. היום לםחית לא היו הורים אחרים כשבאתי אז כשברחו לי לא דאגתי כל כך. פשוע שמתי אחד בעגלה ואז הלכתי לקחת את השני ושמתי בעגלה.
אתמול באמת בדיוק נכנסו או יצאו אנשים ופתאום קלטתי אותו רץ לשער ורצתי אחריו. זה ממש מפחיד.
בעלי אמר לי שכשהוא מוציא אותם הוא לוקח אחד שם בעגלה ואז חוזר לקחת את השני. לא אוהבת את זה אבל אולי זה באמת הפתרון

אבל עכשיו שינו לי את כיוון הכניסה למעון ומוציאים לי את שתיהן יחד.

אחת מהן ניסתה להתחיל לטייל מחוץ לטווח הראיה שלי והלב שלי נפל. מספיק שמישהו יפתח את שער הכניסה לחצר והיא תרוץ לי לרחוב בשמחה ובגיל. 

 

זה ללא ספק מאתגר ומפחיד.

 

ויש לי נסיון עם ארבעה ילדים אנרגטיים לפניהן....

זה לא דומה ולא שווה

פשוט גידול אחר

לרוחניות ולתפילות שאת רוצה.

כל מה שאפשר לעשות מראש- לעשות!
כל הדברים שבאותו יום- להתחיל מוקדם.

אין לי דברים רוחניים. אפשר תפילה קצרה בתוך/לפני המקווה.

בהצלחה.

סתם... מקפיצה לך, צדיקוש

לגמרי על שנ''צ וישנים בלילה בערך משבע עד שבע

הייתי חושבת שזה יהיה יותר תהליך...

אבל הם כן היו עייפים ועצבניים כמה ימים, על אף שלא נרדמו ואחרי כמה ימים עברה להם גם העייפות ביום

ויום אחד אחרי שבוע בערך היא חזרה לישון שנ"צ

אבל ממליצה לא לקוות מידי, כי יכול להיות גם שהוא ויתר על זה לגמרי כבר

אז כאילו המשכת לנסות להשכיב אותה כל יום למרות  שלא היתה נרדמת?

אבל בימים שהיא נראתה לי עייפה ניסיתי

לפי מה שהבנתי זה שנה של ניסיונות. בלי מניעה כמובן. לדעתי לא 'מתאפס' כשיש הפלה או חוץ רחמי. הכי טוב לשאול רופא נשים

תקבעי תור, מקסימום יגיד לך שיש עוד זמן. 

במקרה הכי גרוע- תצאי בסוף התהליך כשאת אמא ועם פחות שעות שינה 

התכוונתי שאת התשובות עדיף שתקבל מרופא פוריות ולא מרופא נשים

העניין הוא שבגלל החוץ רחמי היינו צריכים למנוע ל3 חודשים בגלל הזריקה שנתנו.
אז זה שנה כולל החודשים האלו

תלוי גם בגיל.
אנחנו ניסינו כמעט שנתיים עד שברוך השם נקלטנו (ולא מנעתי באף חודש) והאמת כמה שחשבתי ללכת בסוף לא הלכנו לרופאים כי שנינו צעירים וגם היה לי כימי אז ידעתי שברוך השם מסוגלים להיקלט וזה עניין של זמן.
אם את צעירה הייתי מחכה עוד קצת בהתחשב בכך שנקלטת ופשוט היה לא תקין.
בעזרת השם מאחלת לכם שבקרוב!

לפי דעתי לכי לרופא נשים שיפנה אותך לרופא פוריות הרבה בהצלחה

לי היה בהריון הראשון שיהיה קדימות והרגשתי מוקדם תנועות
אז זה נכון ברור המקרים לא בכולם.

רפואית זה בעיקר בעיה אם היה לך ניתוח קיסריה בעברך ואז יש חשש שהשיליה תינעץ בצלקת

הריון ראשון אז מניחה שהכל טוב

לק"י

נראה לי שבאחד משני ההריונות האחרונים היתה לי שלי קדמית, ולא זוכרת שאמרו לי משהו לגבי סיכון (או שאני לא זוכרת 🙊).

אני אוציא את הניירת לראות את צדקתי בכלל

זוכרת די בוודאות שככה קראתי
בכל אופן זה לא נחשב הריון בסיכון, זה רק במעקב במסגרת המעקב הריון הרגיל

שהרופא בסקירה מאוחרת אמר לנו את זה
כששאלנו מה זה משנה איפה השיליה

אחרי הקיסרי הראשון, הייתה שלייה קדמית. בסוף ההיריון היה לי דימום פתאומי, ובבית החולים חששו שהשלייה ננעצה בצלקת... (עד עכשיו לא קישרתי לזה שהיא הייתה קדמית)
ב"ה זה לא היה המקרה, והצירים התחילו כמה שעות אח"כ וילדתי בלידה רגילה ב"ה...

ובשביל הפותחת - אכן הרגשתי תנועות בשלב יחסית מאוחר לעומת ההיריונות האחרים שלי (חוץ מהראשון).

מגביר סיכוי להינעצות ,
כל בדיקה בדקו באופן מדוקדק שהיא לא חודרנית...

ככה היה עד שבוע 32,
הגעתי לניתוח בשבוע 37 ! ערב לפני הניתוח נבדקתי, השליה בכלל הייתה כבר בצד שמאל... הרחם פשוט גדלה

וכעת בהריון על שליה קידמית, הרופאה בהחלט הקריאה את הסיכונים שהשליה תתיישב על הצלקת

זה משתנה מאישה לאישה אבל יותר מאוחר ממה שהיתה מרגישה עם שליה אחורית
עד שבוע 24 זה נורמלי אבל יכול מאוד להיות שבקרוב כבר תרגישי

רק המיקום של השיליה
אצלי בשיליה קדמית הרגשתי מ17 הרגשה של דג בבטן, ככה אומרים שזה מרגיש בהתחלה,
תנועות יותר מורגשות התחילו משבוע 20 בערך

כבר הריון שני, הרגשתי תנועות משבוע 18 בערך.
בהריון הזה אני בשבוע 27 והרגשתי תנועות רק בבטן התחתונה ולכן הייתי בטוחה שהעובר במנח עכוז עד עכשיו.
בבדיקת רופא לפני יומיים היא אמרה שהוא מנח ראש,
אז שאלתי אותה לגבי התנועות, אמרה שאני לא מרגישה את הבעיטות בחלק העליון של הבטן בגלל שהשליה קדמית.

והתחלתי להרגיש בשבוע 20..
לא משמעותי המיקום מעבר לאם זאת שליית פתח שאז בעיתי ללדת רגיל

והתחלתי להרגיש תנועות בשבוע 15

יאללה נחכה עוד קצת

התחלתי להרגיש בשבוע 19, והרגשתי המון..
אז אל תדאגי!
(אבל גם עד שבוע יותר מאוחר זה בסדר לא להרגיש..)

אמרה שאישה מרגישה תנועות מבפנים, ולכן זה לא משנה עבורה, אולי עבור אחרים שינסו להרגיש מבחוץ, ואז זה כמו להרגיש תנועות דרך כרית...

בקדמת הבטן וכשהעובר קטן והשליה מכסה את האיזור קשה להרגיש גם מבפנים

זה כנראה תלוי בגורמים נוספים..

שהשליה מחוברת לרחם באיזור הקדמי.
לרוב בעיקר רלוונטי לכך שמרכישים קצת פחות תנועות או קצת יותר מאוחר

משמעותית הרגשתי פחות תנועות מהקודמים. הלכתי למוקד להיבדק כי לא הרגשתי תנועות והייתי רגילה להרגיש בסביבות 15-16, ואז אמרו שהשיליה קדמית וזאת הסיבה

ובכלל היא לא כ"כ זזה לי בבטן כל בהריון (עכשיו לא מפסיקה לזוז..)
אומרים שבהתחלה זה כמו הרגשה של דגיג כזה, מן בועות בבטן

אני חושבת שבהריונות יותר מתקדמים מרגישים עוד קודם..

באמת בהתחלה לא לגמרי הייתי בטוחה שזה תנועות אבל הרגשתי מן רגע של פרפור בבטן שלא הייתי בטוחה מה הוא, ואז לאט לאט עם הזמן זה מתגבר ואת כבר מבינה שזה זה

בהתחלה זה בטוח לא כל יום אלא מידי פעם כזה
ואם אני לא טועה עד איזה שבוע 24 לא צריך לעקוב אחרי התנועות של העובר כי זה באמת לא סדיר

מה שכן זאת הרגשה ממש מיוחדת אז תהני בעז"ה בקרוב

עם שילייה אחורית (אומרים שזה גם משפיע) לקראת טרימסטר שלישי (שבוע 28) מתחילים להרגיש בתדירות הרבה יותר גבוהה וגם יותר חזק

הרגשה מדהימה לדעתי

מרגישה בערך בשבוע 16 , 17 את תחילת התנועות.

לא ממש

הרגשה של דגיגון ששוחה, אני מרגישה ממש הבדל בין סתם בלאגן בבטן לבין התנועות.
בפעמים הראשונות זה לא היה סדיר היו ימים שלא הרגשתי
אני חושבת משבוע 21 מרגישה כבר כל יום.
בדר"כ כמה תנועות בכל פעם מתפזר לאורך היום. ( יכול להיות בבוקר ואז שוב בערב, יש פעמים שאני ממש עסוקה וכנראה גם לא שמה לב באמצע היום)

בשני ההריונות. שליה קדמית ואחורית.
לפעמים הרגשתי ולפעמים לא. קשה להתבלבל עם זה בתחושות אחרות..

כמו דג ששוחה בבטן,
אחכ לקראת שבוע 20 זה נהיה כמו פופקורן- פיצוצים קטנים כאלה בפנים, ולאט לאט התחזק עד שמתחילים ממש להרגיש איך העובר מטפס עלייך מבפנים כמו קיר טיפוס, רוקד בלט, רוקד ריקודי עם, משחק כדורגל וסתם מתאגרף...

עכשיו יש לי גם שליה אחורית אז מעניין מתי אתחיל להרגיש תנועות...