פורום הריון ולידה (עמוד 2699)

באמת הפחית אבל לא לגמרי⁦☹️⁩
אבל עכשיו בכלל גיליתי דימום והבחילות זה כלום לעומת הלחץ הזה

זה תה שמרגיע ענייני בטן, והוא בטוח לשימוש בהריון

ממש לא נעים. תוצאה של מערכת עיכול שמאטה את הפעילות שלה אז נוצרים גזים שמשתחררים.
עזר לי להתקלח הרבה, בשביל הרגשה ריחנית וטובה.
תרגישי טוב!

עיכול

סיפור מיוחד ממש!

 

כמה ניסייםםם

גם הקטני שלי עם סיפור דומה
העיקר שאתם אחרי בבריאות

אבל מבינה שכשיולדים בלחיצה אחת זה הכי מדהים שיכול להיות?!
וואו. איזה סיפור.
התקפלתי איתך בצירים...( אותם אני כן קצת מכירה.. )
המון נחת ממנה ומכולם!
והריון תקין ובריא בקרוב🙂❤️

יואו איזה לידה חלומית
ב"ה

איזה טירוף זה שלא מבינים שאת תכף יולדת...!!
ב'ה שעברתן את זה שתיכן בטוב
ותודה על השיתוף🙂

כן...שניה....

חוץ מזה קראתי בשקיקה...
נשמע נפלא וחסד ה לגמרי!!!!
איזה כיף!!

מזל שלא ילדת במדרגות אמאל'ה

של ברזל. והכי גבוה עלה לקרוב ל11. באופן כללי ההמוגלובין שלי לא גבוה בכלל. בהריון הייתי עייפה מאוד.

תוהה לעצמי...

טוב גם קרוב ל11 זה נמוך ממש....

לק"י

אבל עייפות של הריון היתה לי (נראה לי שבהתחלה בעיקר).

אחרי הלידה גם היה לי 13...

הייתי עייפה וחלשה
אחרי הלידה דווקא ממש עלה ל12.5 והרגשתי טוב

(הרגשתי אז כבדה וחלשה, אך זה היה היריון תאומים)

בשאר ההיריונות זה נד בין 12 בערך לבין 8.5. כמובן, כשהיה 8.5 הייתי גמורה מחולשה... וגם כשהיה בסביבות 9 לא היה נחמד

 

ביום הלידה

הרגשתי שהגעתי עם כוחות ללידה ולא הייתי כבדה בכלל

גם לא בהריון אין לי 13 אף פעם!

מקווה שבהמשך יעלה
משום מה הוא עלה לי מחודש קודם, אבל החודש הזה אני הרבה יותר עייפה

רוב הסיכויים שהעייפות נובעת מן הכבדות... או מחוסרים אחרים.

ככל שהוא יהיה יותר גבוה לקראת הלידה ככה פחות יהיה חסר לי אחרי, לא?

הכל תקין בבדיקות דם חוץ מדבר אחד שאין לי מושג מהו.
יום אחד הרופא שלי יחזור לעבודה ויגיד לי מה זה ואם זה אמור להטריד
בינתיים נתלה את זה בכובד ובחוסר שינה שמתחיל להצטבר אצלי

הכי גבוה שהיה בהריון הוא 14,בתחילת הריון (בסוף בדרך כלל קצת יורד ל13 בערך). וגם כשהיה 14 הייתי עייפה וסמרטוטית לחלוטין, כנראה בגלל הבחילות.

למרות שגבוה.....
או לפחות שאני לא היחידה😅

מגיעה ללידה 13+
אחרי הלידה 12

ואני עייפה ועם בחילות ומרגישה רע רוב ההריון.
הכי נחמד לי זה לקראת הסוף כי לא אכפת לי כמה אני כבדה, העיקר שהבחילות האיומות עברו

מקווה להגיע עכשיו עם יותר..

זה מאוד משפיע

אני ממש מרגישה שיש לי כוח בהריון, לא כל הזמן עייפה

הייתה פעם שאחרי הלידה איבדתי המון דם וירד לי ל8 וממש ראיתי הבדל עצום בהתאוששות

בהריון כן ירד קצת ל10 ומשהו
ללידה הגעתי עם 13

אבל אבל
המחסנים אצלי נוטים להתרוקן מהר.

הבטא בסדר גמור בשלב כזה עם בטא כזו אין טעם לעשות שוב בדיקה אם יש איזשהו חשד כבר אפשר לעשות בימים הקרובים אולטרסאונד ולראות שיש שק
בנגע לתרגילים שעשית לא נראה לי שזה יכול להזיק בשלב כזה אבל באופן כללי נראה לי שבהריון לא עושים תרגילים כאלו אלא רק אחרי הלידה אבל יד כאן יותר מומחיות ממני בעניין הזה

כמוני כמוך.
כאבי בטן תחתונה בתחילת הריון זה נפוץ.
אבל כדאי לעשות תרבית שתן. (בכל מקרה כדאי לעשות בתחילת הריון)
לגבי בדיקות, תראי, אני יכולה להגיד לך עלי- ריבוי בדיקות לא מביא לי את השקט המיוחל.
אני מעדיפה להתמודד עם הדאגות בדרכים אחרות.

הרופאה אמרה תקין, מיואשת אמרה שתקין, למה את חושבת שתוצאת בטא נוספת תרגיע אותך?
אבל תפרסי את כל טווח הבטא האפשרי שאת עשויה לקבל ותהיי אמיתית עם עצמך ותחשבי אם זה ירגיע אותך.

בהצלחה!

וגם העייפות שהייתי מרגישה..
לא היו עוד יותר מידיי תסמינים לפני...

אבל תכיפות במתן שתן שדועכת בשבוע כזה זה לא מחשיד?
הייתן מבקשות מהרופאה בדיקת בטא חוזרת?

כלומר, אם יש זה לא נורא, אבל זו לא תופעה ש'אמורה" להיות, כך שאם חלפה זה סבבה ולא סיבה לדאגה. להפך. מותר לעשות תרגילים בהריון, זה בטח לא משפיע בשלב הזה, העובר קטן מאוד והרחם שלך כמעט לא השתנה בגודלו, לגמרי עמוק בתוך האגן.

בכלל לא מחייב שיהיו תסמינים בשלב כזה. הבטא תקינה, יש טווח רחב מאוד שתקין. בקיצור לא לחפש בעיות, אין טעם לעשות בטא, אם כבר לכי לאולטראסאונד לראות שק הריון ברחם. אם זה יהיה עוד כמה ימים אולי אפילו תראי דופק. בהצלחה.

אנדיקציה אם אין צירים משמעותיים חשד לירידת מים או דימום הם סתם עובדים לפי פרוטוקול

פעם גם זה לא היה בפרוטוקול....

והרופא אמר "אשפוז".
לא יודעת אם הוא טעה והתבלבל עם מיון או מה....

נכון שאין סיבה לאשפז אם הכל בסדר, רק כי הגיע שבוע 41?!
(ואני בכלל אחרי קיסרי, אז זירוז בלי סיבה טובה לא יציעו לי. מסתבר שיש גם פלוסים בקיסרי).

שאלתי האם זה נותן מידע חשוב וסירבתי.
מבחינתי אין סיבה להיאסר סתם אם אין עדיין צירים וגם סתם סובלת מאוד בבדיקות כאלה
על כל פרוצדורה רפואית (בוודאי פולשנית כמו בדיקה פנימית) כדאי לשאול "למה"
לא מדברת על מצב חירום או משו, אבל יש דברים שהם סתם נהלים

ובטח שאני לא רוצה להאסר סתם.

כששאלתי למה, התשובה היתה שצריך לראות שינויים
אל דאגה, אני בטוחה שכשתתחיל לידה, אני ארגיש צירים מצויין

וכבר עשיתי בדיקה פנימית אחת השבוע, כי הרופאה משומה היתה לחוצה מהמוניטור, שהיה רציף יותר מהיום אפילו.
לא ברור לי מה עבר עליה....
(אח"כ הייתי בהתייעצות עם עוד רופאה אחרי מוניטור תקין, והיא אמרה שאין צורך בכלל בבדיקה פנימית).

לפעמים הם באמת מגיבים מוזר הרופאים האלה
יופי שעמדת על שלך!

לגבי הזירוז.. והעניין של הריון "עודף".. יש גבול מאוד עדין בין לא להתערב לגוף, לעובר יש את הזמן שלו לצאת (כל עוד כל המדדים תקינים) והעניין שזירוזים מביאים הרבה פעמים ל"מפל התערבויות".
מצד שני מבחינת הרפואה כיום זה "ללכת על בטוח". כי יוצא תינוק חי בע"ה וגם האמא.. (גם אם הזירוז יוביל להאטות בדופק ובעקבות זה לניתוח)
אז יש בתי חולים שיגידו ששבוע 41 זה מספיק וצריך להוציא את התינוק.. העיקר שיצא
אז זה חבל מאוד דק.. צריך ללמוד את הדברים כדי לדעת לקבל החלטות, לשאול שאלות, לזכור שזה הגוף שלך ומצד שני לשמור מאוד על הבריאות שלך ושל העובר.
וכמובן בלי סוף להתפלל לשליחים טובים ולידה קלה
בהצלחה יקרה

כמו שכתבתי, אני עם קיסרי באחת הלידות הקודמות, אז לא ימהרו לזרז בלי סיבה מוצדקת.

ושליחים טובים זה חשוב!

וידיים מלאות בע"ה!! 🙂

לא היה לי נעים לסרב והרגשתי רע עם זה שאני נכנעת ושאין סיבה לחטט לי סתם בגוף וכו'...
בסופו של דבר זה היה לטובתי. בתחילת תשיעי הייתי עם פתיחה 1 (שזה לא נקרא פתיחה בלידות חוזרות) ובהמשך זה עלה ל3, והרופאה אמרה לי לא להתעכב בבית כשיתחילו צירים כי הלידה תתקדם מהר, ואכן כך היה.
אם לא הייתי יודעת שאני בפתיחה 3 הייתי מושכת יותר והתינוק היה נולד בבית, או במונית
אז יש לזה גם יתרונות, זה לא לגמרי בלי סיבה, ובפעם הבאה אני אבקש בעצמי שתבדוק פתיחה כדי לדעת איפה אני עומדת. אבל אני מסכימה שלרוב הנשים באמת אין סיבה לבדוק, במיוחד אם לאשה לא נח עם זה, ואם את אחרי קיסרי אז גם כן יש פחות סיכויים ללידה מאוד מהירה

מאוד מהירה.
היתה לי גם לידה רגילה, לא רק קיסרי. מעניין אם זה משפיע.

וכשהיתה לך פתיחה 3 היו לך צירונים שהמוניטור הראה, אם לא הרגשת כלום?

והאמת שאני מפחדת שנאסר סתם כמה ימים לפני הלידה. חוץ מזה שלא נעים לי שרופא גבר סתם יעשה לי בדיקה פנימית.

(ואנחנו גרים קרוב לבי"ח. אז סביר להניח שאם הלידה לא תתפתח ברגעים, נספיק להגיע לבי"ח בזמן. אני לא מושכת בבית עד צירי לחץ).

אם לא היתה לך לידה רגילה לפני זה, אז הלידה אחרי הקיסרי היא כמו לידה ראשונה מבחינת הגוף (אם היה קיסרי חרום בפתיחה מלאה אז זה שונה כנראה, לא יודעת איך זה נקרא במקרה כזה) ולידה ראשונה לוקחת יותר זמן, לרוב.
במקרה שלך זה כמו לידה רגילה, זה שהיה קיסרי באמצע לא אמור להשפיע, בעז"ה. אבל אם את גרה קרוב אז הכל בסדר
רק לא הבנתי, ממתי בדיקה פנימית עם היד אוסרת? לגבי רופא גבר מבינה מאוד, יש לי רופאה אשה...
לא יודעת אם היו לי צירונים, לא עשיתי מוניטור. היו לי התקשויות מדי פעם, אבל מחודש שביעי כבר

ואוסרת התכוונתי, אם יראו פתיחה שאוסרת מבחינתינו (נדמה לי פתיחה של 2-3)/ דימום.
לא שהבדיקה עצמה אוסרת.

גם מהאורך של הסיפור,
אבל בעיקר -
מהתוכן

מה את מנגל?

חולה עליהם

-קושר שרוכים- פייייייי איך אני עייף

-שמה מכונה,תולה,מורידה,מקפלת,שוטפת כלים, מבשלת צהריים, מגישה, מפנה, מניקה-

איזה עייפות.. יאללה ילדים מי בא לגינה??

לי על המצח בלידות
אבל לנפנף במנגל הוא מתחמק

מעדיף לנפנף על איזו פרה... מאשר עלי.
לא?

מאמי, את מתעלמת מזה שהוא אוכל את הפרה בסוף 😁

מה שנקרא- קצר וקולע!

הילדים לא מבינים למה אני מתפוצצת מצחוק..

את לא רוצה להתקל במראה שיכול לטמא אותך מחדש

כאילו אם יש כתם יותר קטן מגריס על הנייר\ תחתונים עדיין צריך לשאול עליו בשבע נקיים נכון?

כלומר אם הוא קטן מגריס אז זה לא מטמא

לכן קטן מגריס לא מטמא אפילו על תחתונים.

אבל - על עד בדיקה הם לא תקפים. בגלל הכניסה לנרתיק שעשויה למסך את ההרגשה ונכנסים לספק דאורייתא.
על הנייר זה קצת מסובך. אם זה קרוב להטלת שתן או שניגבת ממש בתוך הנרתיק זו גם בעיה.

אם סתם על נייר טואלט אז זה לא מקבל טומאה


גם אסלה דרך אגב לא מקבל טומאה. כי זה מחובר לקרקע

ממליצה מאוד לרענן את ההלכות כל הזמן. אין כמו הרוגע של הידע האישי

על זה שאסלה לא מקבלת טומאה כי היא מחוברת לקרקע.
שאלתי פעם רב על פקק רירי שראיתי באסלה, והוא אמר שמה שרואים באסלה לא נחשב כי המים יכולים לטשטש את הצבע ואי אפשר לומר בטוח שזה היה אדום.

יש כתם דם על התחתון, הבדיקה של הבוקר נקיה אין כלום בניגוב וכו'.. יש עניין לשאול על זה? אני אחרי לידה..

ותשאלי את הרב אם מותר לשים תחתונית, אם לפי הפסיקה שלו מותר+ זה לא מקבל טומאה אז זה פותר אותך מלשאול על כל כתם קטן

על עניין הגודל..מה גם שהוא קצת נמחה כי התמהמהתי עם ההחלפה..

נראה לי שאשאל רב.. תודה

אם הוא צבעוני אז גם אם הוא יותר מגריס לכאורה זה לא מטמא לפי הפסיקות שאני מכירה.
אני אמליץ לך כמו שאני ממליצה פה תמיד לקרוא את הדינים באתר של נשמת, זה ממש עוזר
התנהלות לאור דיני כתמים - יועצות הלכה - נשמת

ואם היה לך בדיקה נקיה ואחר כך כתם, הייתי שואלת רב לגבי להמעיט כמה שאפשר בבדיקות. במיוחד שאת אחרי לידה

תודה

ובטח לא בהכרח אחרי לידה.
חשוב לדעת כי אם יש בעיות יש דרך להתמודד.
בכל מקרה מקווה שילך לך בקלות בלי תקלות!

לא ידעתי שזאת אופציה בכלל...

זה דבר שמתירים להרבה נשים אחרי לידה?

לכל אישה שיש לה חשש יותר מוגבר לכתמים
בין אם אחרי לידה או מסיבות אחרות

תלוי איזה גודל. תשאלי את הרב שלך. זכור לי משו על חצי כרטיס אשראי

בשבעה נקיים חייבים תחתון לבן ולדעת חלק מהפוסקים גם סדין לבן
וצריך שתי בדיקות ביום (והפסק ומוך) וחוץ מהן כדאי להימנע מכל הסתכלות אחרת!
בטהרה לובשים צבעוני וממשיכים להימנע להסתכל...

הרגשה של וירוס כל וירוס..

לא קלויים, עד מחר בבוקר אמור לעבור אם זו צרבת..
בשורות טובות יקרה

התחילה בשליש השני כמו שכתבת. התבאסתי שכל כך מוקדם.. ואז אחרי איזה שבוע זה הפסיק וחזר רק בסוף.
בכל אופן לא שמעתי שצרבת זה תסמין של קורונה..

חיבוק על מה שעברת לפני כן

והוד לה' על הילד הבריא.

 

כתבת משעשע ממש... 

והקטע שלא בכה מיד אחרי הלידה, איזה לחץ!!!
רגשת

חוויה משמחת בקונוטציה לחוייה עצובה זה בום! לבכות

אמאלה הזכרת לי את כל הכאבים של הלידות... איזה גיבורה את!!!

מרגשת, שתמיד תחווי רק שמחות

וואו. רגשת אותי לגמרי. במיוחד עם המשפט "לא עוד לידה שקטה".
ו-אמן צועק על הברכה שלך!!!

ב"ה סוף טוב, הכל טוב

גידול קל

מה זה מה זה איזה גיבורה יא ווווואאאלללייייי

הרגת אותי- חכה אני קורעת אותך מה עשית לי

אמא שלי אמרה שברוסיה כולן היו יחד בחדר לידה. כל הנשים צורחות כל אחת מקללת את בעלה.

למדה הרבה קללות חדשות שמה.. חחח

ברוך ה' שנגמר בטוב, איזה מרגש, איזה משמח, ישתבח שמו לעד

אני חולה עליך!! את כזאת חמודה ומהממת.. כל כך מרגש לזכות לילד אחרי כל מה שעברתם. את גיבורה ששרדת את המתח הזה! ואמא שלך הורסת. איזה קלאסה של מרוקאית. ואיפה ילדת שכל כך נהנית??

הלחצת והפעמת באותה נשימה

אמרתי לבעלי אחרי שב"ה היינו במחלקה והאוצר שלי בידיים
שאם חס ושלום היה קורה משהו בוודאות הייתי קופצת מהגג.
כי די, עד פה.
אבל תודה לה'...

השתחררתי בשישי, וישר הלכתי אליה
אל תשאלי איזה קבלת פנים עשו לי😅
האמת היתי מעדיפה לחזור לשקט, לנוח...
ולא ישר מליון דודות וסבתות ואחיינים עלי ועל הילד. חח

בשערי צדק

לפי כמויות האורחים..

ירד לי הלב כשאמרת שהאפידורל לא השפיע והיית עם פיטוצין - כי זה קרה גם לי וחשבתי שנשמתי פורחת.
וירד לי הלב עוד פעם (פי כמה) כשכתבת שהוא לא בכה.. וואו. איזה טירוף.
רק נחת!!

היה לי איחור של בדיוק חודש ואז קיבלתי.
ההנקה משבשת את כל המערכת..

באחת הלידות קיבלתי אחרי 3 חודשים ואחכ לא היה מסודר בכלל.

פעם 50 יום ,פעם 37, שיחק ממש.

ההנקה משבשת את הגוף

אבל אם את לחוצה תלכי לרופא..

הפלגה של חודש פעמיים (אאלט) ואז ארבעה חודשים, חודשיים, שוב חודשיים,בלגן....

באחת הפעמים נלחצתי ממש שאני בהריון למרות התקן, הלכתי לעשות בדיקת דם וכמה שעות אחכ קיבלתי מחזור....

אם תמצאי תגידי שתעבור גם אצלי;)

אולי אמא שלך יכולה לקפוץ? וואי זה קשההה

 

 

שהבית שלך פשוט מסריחחחח חחחחחח
איזה עוזרת הורסת
באמת אין לך דלי בבית?!

שוטפת עם נטלה, ממלאה איזה עשר נטלות לסלון ורק שלא יהיה לי עוד משהו בבית, כן, גם לי יש שריטות

ואני מתחרפנתתתת

כאילו זה מתחיל להישמע לי שהעוזרת שלך היא בעלת פיגור שכלי קל. יותר מ״לא קולטת״
אולי זה רק לי נשמע?

כי די, זה כבר לא יפה לצחוק עליה, אבל לא התאפקתי
בלי נדר מקבלת על עצמי להבא לשתוק

התכוונתי יותר לא נעים להעסיק. אני עד עכשיו חשבתי שהעוזרת שלך אשה רגילה אבל קצת קשת הבנה. ו שבסוף היא תקלוט . אבל היא מתחילה להישמע לי לפי התיאורים כמו ממש בעיה שכלית, ולי לא היה נעים להעסיק מישהי כזו. סוג של הרגשת ניצול. מצד שני היא צריכה תעסוקה. אני מתחילה להבין יותר טוב את ההתלבטות שלך בהעסקה שלה.
באמת מקרה מסובך 😕

כשהיא גמרה היא אמרה לי "זה היה שעתיים" אז אמרתי לה "אבל סיכמנו שזה לפי עבודה" אז היא אומרת "אה, אז זה שעה ואני מספיקה כמה שמספיקה?" (זה מה שעשינו קודם) טז הסברתי לה (בפעם השלישית לפחות) בדיוק את הסיכום והיא אמרה שהיא לא הבינה את זה, אמרתי לה שאשלם היום קצת יותר כי היא לא הבינה, וזהו, פעם הבאה אני משלמת לה מראש, כעצתך, ולדעתי היא כבר כן תקלוט

לפטר זה באמת בעיה...

לא רוצה לכתוב כדי לא לסבך אותך (לא משהו שקשור לחוק)

אבל אם האופציות הן
1. להמשיך להעסיק ולשלם שכר מופרז
2. או להעסיק ולשלם שכר לפי עבודה כשלמעשה היא עושה הרבה יותר ולא מצליחה להבין את הסיכום- ניצול
3. לפטר

אז אני הייתי בוחרת
ב3...

ברצינות, לא אכפת לי לשלם לה שעות נוספות.
כל העוזרות הנורמליות כאן תפוסות וכ'כ נשבר לי מאלה שמגיעות מחברות ניקיון. לוקחים הרבה כסף ., והתוצאה $#@%^&

מחכה להמשך של הסיפור שלך 🙈

ואי השארת אותי ממש במתח.

נשמע ממש מלחיץ כל העיניין עם הדימום.

ממה זה קרה?

נשאר בגדר חידה
בעיקרון היתה שליה מאוד נמוכה, אז אולי זה
חשבו שאולי יש איזה היפרדות שליה שלא מצליחים לראות באולטראסאונד, אבל בפועל היה קשה מאוד להוציא את השליה אז זה לא מסתדר

איך את יכולה לעשות לנו דבר כזה????

אני בלחץ כבר לשמוע את הסוף!!!

פשוט עבר עלינו שבוע קשה, הקטנה היתה חולה והייתי חייבת לנצל כל רגע שהיא ישנה להשלים קצת שעות שינה.
3 ימים אחרי התאריך, בבוקר הולכת למעקב הריון עודף, הכל בסדר, בבדיקה פנימית הכל סגור ומסוגר. הולכת הביתה, אחה"צ אותה הרגשה של דימום...מספיקה להגיע לשירותים ומדממת שם. מתארגנים ליציאה לבית חולים, אומרת לבעלי שנראה לי שעכשיו שאני אחרי התאריך, הביתה כבר לא ישחררו אותי...לוקחים תיק ללידה, מעדכנים את הדולה, הילדים הולכים לשכנים ונוסעים. בדרך מרגישה מאוד לא טוב, על סף התעלפות אבל ברוך ה עד שמגיעים לבית חולים זה עובר לי. בבי"ח בדיקות וכו', בבדיקה אצל הרופא- דימום פעיל, פתיחה 2 וחצי. יאלה רוצים לזירוז, בא נסיים עם ההריון הזה בטוב. נלחצת מהמילה זירוז, מתקשרת לדולה והיא אומרת לנסות אולי לשכנע אותם שיאשפזו ויחכו לפחות את הלילה לראות אם יתפתחו צירים לבד ( היו לי כבר צירים מידי פעם). מילה לגבי הדולה. בעיקרון מדובר במישהי מאוד מנוסה ומקצועית, ולכן במהלך הדרך התייעצתי איתה הרבה מה לעשות. בדיעבד, לא יודעת אם זה היה נכון או לא...אולי היא רק בלבלה אותי. בקיצור, הרופא לא מסכים לחכות, ההריון הזה כבר נמשך יותר מדי, רוצים לסיים אותו עם תינוק בריא ושלם. אבל בכל מקרה, אין חדר לידה פנוי, אז צריך לחכות...מבינים שיקח זמן אז בעלי חוזר הביתה לילדים לארגן לשינה עד שאח שלו יגיע לשמור עליהם בלילה. מתייבשת שם איזה 3 שעות, עד שאחות קוראת לי לבוא לעשות מוניטור כי עבר הרבה זמן. רק רבע שעה וזהו. והרבע שעה הזאת מתארכת ומתארכת ( בינתיים בעלי חוזר). הקטנצ'יק בפנים לא רגוע, ממש משתולל בלי הפסקה, והמוניטור בהתאם, משתולל, המון האטות והאצות. בקיצור, לא מוצא חן בעינהם. מחליטים להעביר אותי לחדר שהיה ( בתוך מתחם חדרי לידה, כנראה כשאין חדר לידה פנוי אבל רוצים להתחיל תהליכים...). הרופאה מסבירה לי שאם המוניטור ישאר ככה, אז הולכים לניתוח. כבר מחתימים אותי על הסכמה לניתוח...( פעם שניה בהריון הזה). בינתיים שמים לי חמצן, קצת נרגע המוניטור. מחליטים להעביר לחדר לידה ולעשות מוניטור פנימי, ואם המצב יציב אולי בכל זאת לנסות זירוז. הדולה שלי חושבת שהם משוגעים, במצב כזה לעשות זירוז, מפחדת מניתוח חירום. פה היתה איזושהיא חוסר תקשורת ביננו. אני הייתי בטוחה שעד שלא תתחיל לידה בפועל היא לא תבוא, היא רק חיכתה שאבקש ממנה לבוא...אז בינתיים כל התקשורת דרך הפלפון.
עוברים לחדר לידה, פה אני לא סגורה אבל נראה לי שחיברו למוניטור פנימי. המוניטור בסדר גמור, רוצים לנסות זירוז. הדולה חושבת שאולי עדיף כבר לבקש ניתוח וזהו, שלא נגיע למצב של ניתוח חירום. הרופאים אומרים שלא צריך ניתוח, יתנו זירוז במינון מינימלי לראות איך התינוק מגיב. מתחילים זירוז, אני מבקשת מהדולה שתבוא. אחרי בערך 10 דקות של צירים מרגישה שטף מים יוצא ממני, קוראים למיילדת - לא מים, דימום...הרופאה בודקת, פוקעת את המים, יאלה צריך ללדת. אני מבקשת אפידורל, ברור לי מנסיון קודם שאחרי פקיעת מים, וכשאני מנוטרלת במיטה ( בגלל המוניטור הפנימי) אין סיכוי שאני סובלת את הצירים. אבל הרופאה אומרת שבגלל הדימום אסור אפידורל. זהו, פה נשברתי. אין לי כח. הדימומים האלה, ירידות דופק ובלי אפידורל....אני רוצה ניתוח. עכשיו. הרופאים מנסים לשכנע שלא, שזה יכול להשפיע על הלידות הבאות ( אני בת 36, לידה 6, מה אתם מדברים איתי על הלידות הבאות? בואו נסיים את הסיפור הזה עם תינוק ואמא בריאים). טוב, את רוצה ניתוח, אז בסדר. מארגנים אותי, מנתקים מהזירוז, כבר מביאים מיטה להעביר אותי...ופתאום כולם נעלמים. אין רופאים, אין מיילדת ( אח"כ מסתבר שהיתה לידת תאומים וכולם היו שם). נשארתי לבד עם צירים שהולכים ומתחזקים, בלי יכולת להתמודד איתם, בעלי חסר אונים ( כבר חודש וחצי אנחנו אסורים...). מנסה לעשות לעצמי עיסוי בגב, נשימות...כל ציר מלווה בדימום, צירים חזקים, קשה לי...לאן כולם נעלמו? והדולה - נתקעה, הרכב שלה לא מתניע. אהההה... שולחת דולה מחליפה ( עד היום לא הבנתי למה לא עלתה פשוט על מונית, לא גרה כזה רחוק מהבית חולים). מתישהוא נכנסת מיילדת אני מתחננת שתעזור לי קצת עם הצירים, והיא, אנטיפטית ברמות אומרת לי ' כמה תשלמי לי?' שמה כפפה על היד עושה לי עיסוי ציר אחד והולכת. צירים חזקים, כבר מרגישה שלוחצת, סוף סוף מגיע רופא, ואני בוכה לו, קחו אותי כבר לניתוח!!!. בדיקה פנימית, פתיחה 5, את בטוחה? כן, שיגמר הסיפור הזה כבר.
מעבירים אותי לחדר ניתוח, זוכרת שהיה ציר בדרך וצעקתי ( ואני מה זה שקטה ומופנמת ביום יום). בעלי נשאר בחוץ, מעבירים למיטה. זוכרת את המרדים שואל כמה שאלות, והוא כבר עם המזרק ביד, שואל אם להזריק. והרופא- עוד רגע. מכניס יד, ואומר לי ללחוץ.בכל הכח. אני לוחצת את החיים שלי, צורחת כמו משוגעת ( והם- אל תצעקי תלחצי...נראה אותכם...). 3 לחיצות כאלה, ופתאום בכי של תינוק. אני בשוק. רועדת כולי ( רק לפני 2 דקות היה פתיחה 5, אז איך??). ורק אומרת תודה ה', תודה ה' תודה ה'. הוא יצא, והוא בוכה, ולא היה ניתוח. הכל בסדר. שומעת אותם שואלים מיילדת שהביאו במיוחד איך הצליחה, והיא עונה שפשוט הכניסה יד והוציאה אותו...הם מיד לוקחים אותו לבדיקה, נותנים לי לראות אותו ולנשק ולהשגחה ( בגלל כל הירידות דופק). מבקשת מהם שיעדכנו את בעלי- מסתבר שהמסכן באמת רק שמע את הצרחות שלי, ואח"כ רבע שעה שקט עד שטרחו לעדכן אותו...הוא אכל סרטים ( אה והדולה המחליפה הגיעה איך שהכניסו אותי לחדר ניתוח).
והסגה עדיין לא נגמרה. השליה לא יוצאת. לוחצת ולוחצת והם לוחצים לי חזק על הבטן, והשליה מסרבת לצאת. אחרי כרבע שעה סוף סוף השליה בחוץ, אבל הם לא בטוחים שיצאה שלימה...אז מרדימים אותי ומוודאים שהרחם נקי ( לא היו שאריות...). מתעוררת בחדר התאוששות ושוב מודה לה' שהסיפור הזה נגמר בתינוק בריא ואמא בריאה ( עם המוגלובין ברצפה, אבל בריאה). הקטנצ'יק נולד באותו תאריך שאבא של בעלי נפטר בפתאומיות, בדיוק שנה לפני. הרגשנו כאילו הכל היה מכוון שיוולד בדיוק בזמן הזה, למרות כל מה שעברנו בדרך. והוא קרוי על שמו כמובן.
מקווה ששרדתם את הסיפור הארוך (:

שתביני
אני יושבת במוסך עכשיו
המוסכניק מתקן משהו בדלת
ואני בוכהההה
בוכהההה
בוכה!
מהרגע הזה של הלחיצות
(אל תצעקי, תלחצי ---- נראה אותכם... חחחח)
יואוווו
איזה נס.
יא אחות
א י ז ה נס #!!!
(המוסכניק:גיברת למה את בוכה? אני: מוחה דמעות: משהו מרגש, חברה שלי... 😅)
וואו
ככ תודה ששיתפת!!

האמת גם כשאני כתבתי התחלתי שוב לבכות...

איזה סיפור מטורף, אילו ניסים!

טוב שזה נגמר בטוב ושאת והתינוק בריאים.

וגם שלא עברת בסוף ניתוח...

 

 

אפשר לשאול אותך משהו באישי??

אולי תוכלי לעזור לי קצת ולייעץ לי...

את גיבורב אמיתית!

גיבורה אמיתית!!

ב''ה שנגמר בטוב ובבריאות. מלחיץ!

מקווה מאוד שלא שילמת על שרותי הדולה...

אבל היא לא בקשה...

הקטע שבעלך שמע אותך צורחת ואז שקט יוו צמרמורת דמעתי.

את גיבורת על! כמה עברת אלוקים.... התחושה הזאת שאת כל כך לבד בלידה ואת כל כך צריכה תמיכה.. איזה מיילדת מגעילה איכססס. וואי אבל העיקר שאתם בטוב כולכם! אמא גיבורה😘

כמה פה כתבו גיבורה...מזכיר לי את השיר על הקרב בגבעת התחמושת- אני לא יודע למה קבלתי צלש, סה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום. ככה אני מרגישה לגבי ה'גיבורה'- סה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום😁

ברוך ה' שנגמר בטוב

יודעים ממה הדימום?

איזה גיבורה את! לביאה! אלופה!!!
שתזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים ♡♡

"אל תצעקי תלחצי...נראה אותכם" - ממש ככה😅

אמאלה!!!! ברוך ה' שילדת טבעי עד כמה שניתן... (לידה נרתיקית יותר נכון... )וששניכם בריאים ושלמים...

וואו . זה נשמע נורא
עלה לי הלחץ דם רק מלקרוא
איזה בית לולים זה??? מתארת
לעצמי שלא תחזרי לשם
וואי
ברוך ה שהכל עבר בשלום!

איזה טראומתי... אמל'הההה

פחד.

איזה ניסים וישועות. נשמע שאבא שלך דאג לו שיעבור בשלום .... כ''כ הרבה עברת בהריון, בלידה ואחרי הלידה... גיבורה שאת!

מהממת את!

קודם כל רפואה שלמה ממש, איזה סיוט זה יואו..

דבר שני- מלא מתבגרים?? זה הזמן להפעיל אותם!

כמה רעיונות.

1. לוקשים למרק עוף- מאוד משביע.

2. מושטים- אם אתם אוהבים דגים, יש לי כל מיני תיבולים אם באלך אשתף בשמחה!

3. תבנית ענקית של עופןת ותפוחי אדמה

4. חמין הולך אצלכם? אם כן את מסודרת ליום

5. עוגות קנויות, וכך גם חלות.

6. סלטים אפשר גם קנויים, ירקות, לקנות כרוב חסלט חתוך ורק לתבל.

בהצלחה רבה, שוב רק בריאות

ואם רוצים גם שומשום קלוי
*עופות בגריל שמרוחים רק בסילאן/דבש
*תירס קפוא-(סנפרוסט/כל חברה אחרת )רק שולקים במים רותחים ומתבלים במלח, אחלה תוספת ליד-
*סיר של אורז בתיבול הכי סטנדרטי.
וכמו שבגי כתבה, סלטים, עוגות, חלות - קנוי.
קינוח של שניה-ג'לי של אוסם בכוסיות קטנות,
או מוס שוקולד פרווה שמורכב משוקולד מריר מומס+קצפת צמחית מוקצפת. ערבוב קל ולהקפאה.
רפו"ש ושבת שלום!

אשמח לרעיונות לתיבול של מושט

קודם כל, מפשירים אותו, שוטפים ומניחים במיץ לימו טרי מכל הכיוונים לחצי שעה, שייצא הריח- זה לכל המתכונים.

אופציה 1- שום ועשבי תיבול.

אם יש לך בבית כוסברה, פטרוזיליה, בזיליקום ( אני משתמשת בטחונים קפואים- אליפות, נקי מחרקים, וחוסך זמן!)

מערבבת עם שמן, קצת כורכום, מלח פלפל, והרבה שום ומורחת מכל כיוון.

אופציה 2- אדום

פורסת גמבה אדומה, מניחה בתבנית. פורסת שיני שום- כמה שיותר יותר טוב. אם אוהבים- קצת פלפל חריף.

מניחה את המושטים. בכוס מערבבת כוס שמן קנולה (כן כן) עם הרבה פפריקה, כורכום, מלח פלפל.

שופכת מעל הדגים, מפזרת כוסברה. אפשר להוסיף חומוס מבושל.

אופציה 3-

פרוסות תפו"א, גזר, בצל וגמבה בתחתית התבנית. מתבלת בפפריקה כורכום מלח פלפל.

מעל זה פרוסות מושט מתובלות בפפריקה, שום גריל דג- אם יש לך זה ממש טעים., מלח פלפל. מעל זה פרוסות דקות של עגבניה.

בוזקת על הכל שמן.

כל המתכונים, 20-30 דק' בחום ממש גבוה0 220-250 מעלות ו3 דקות בסוף לתת קצת גריל.

מושט מטוגן בציפוי- חוצה כל פרוסת מושט ל2 חצאים.

מתבלת בפפריקה כורכום מלח פלפל אבקת שום. טובלת בביצה, ואז בקמח המתובל באותם התבלינים, ומטגנת בשמן.

מושט מטוגן בלי ציפוי- מטגנת הרבה בצל ושום.

מוסיפה מושטים מרוחים במלח פלפל , מטגנת מכל צד, וזהוווווו כמה פשוט ככה טעים.

בהצלחה!

 

- סיר אורז לבן.

- תבנית תפוחי אדמה בתנור, פרוסות או קוביות, להוסיף קצת פרוסות בצל ופרוסות דקות של פלפל אדום.
לאפות בתוך שקית קוקי.
לטיבול: 1/2 כוס שמן, כף חרדל, מלח, פלפל שחור, פפריקה.

- תבנית כרעיים בתנור.
גם בתוך שקית קוקי.
עם אותו טיבול

סלט ירקות, סלט חסה

אם יש לקנות דברים מוכנים לשבת - ברור שזה מאוד מקל.

או לנסוע להורים... תרשי לעצמך קצת

נראה לי הכי פשוט -
תבנית עוף בתנור או בסיר עם הרבה בצל. בלי לטגן קודם.
אורז לבן
בטטה בתנור
תפוחי אדמה בתנור
דג סלומון מלח פלפל ושום - זריז...
חמין - זורקת לסיר ויש לך סעודה

חלות וסלטים קנויים. עוגה בחושה. אפשר לקנות רוגלעך במקום...

להפעיל את המתבגרים בקילופים וכו'.
תםוחי אדמה בתנור.
עוף בתנור- ממש פשוט. אשלח לך מתכון אך את רוצה.
פאי רועים- פשוט וטעים מאוד.
דג אמנון ברוטב.
אני חסידה של דברים מהירים... בכללי יש אתר מתכונים בעשר דקות שהוא ממש מעולנ. בהצלחה!

להשרות את הדג במיץ לימון סחוט ואז למרוח את המרינדה ולהכניס לתנור
- תבנית גדולה של עוף בגריל
- תבנית של ירקות בתנור (תפוח אדמה, קולורבי, בצל, גזר, בטטה)
- אורז או קוסקוס מהיר
- חלות ועוגות קנויות
- סלטים קנויים או לחתוך ירקות גס
- ירקות של סנפרוסט מוקפצים
- להיעזר בילדים
- לשים מוזיקה שאוהבים ולנסות ליצור אווירה טובה של עשיה

חיבוק!