פורום הריון ולידה (עמוד 2798)

סדינים בנפרד בצבעים המתאימים. ומצעים יחידים רגילים ואז אם נאסרים צריך להחליף רק סדין ולא הכל... וזה גם יוצא זול יותר...

סדין זוגי, מותר?

יש סטים כאלה..

אם אני לא טועה שם ב70/80

יש גם באתר

אני אוהבת את האתר של דרלן

ובסט מגיעה ציפה אחת לשמיכה
ככה זה בסט זוגי

קשה קצת להגיד הפס לא מדי חזק יכול להיות ששתית מים לפני?
בכל מקרה תבצעי גם מחר ותשווי
הביוץ יהיה במהלך הטווח שבין 24 ל 48 שעות מהבדיקה החזקה ביותר

תבדקי שוב גם מחר ומחרתיים ותשווי
בשורות טובות

אחותי הציעה שאקנה ערכה של פד מיוחד לבדוק אם זו סתם הפרשה או דליפת מי שפיר. אבל המוצר כבר לא קיים בשוק. ולא בא לי להבדק סתם....עם הקורונה. אולי זה סתם הפרשה?! אין אומדן למה זה דליפת מי שפיר אחרי בדיקת ממ שםיר?

בדרך כלל דליפת מי שפיר קשור ללידה מוקדמת
אני רק עשיתי בדיקת מי שפיר בשבוע 17

אני אחרי מי שפיר קיבלתי הוראה חד משמעית שבמקרה של חשד דליפת מי שפיר צריך מיד להתקשר לרופא או להגיע למיון כי זה מצב מסוכן מאד. הרבה פעמים ניתן לטפל או למנוע התפתחות מסוכנת. אבל בשביל זה צריך להתייעץ עם מומחים ובדחיפות.
אם חלילה יש דליפה, זה הרבה יותר מסוכן מקורונה. הקורונה היא לא שיקול בכלל אם יש מצב מסכן חיים.
ממש מקווה שאת בסדר ושזו אזעקת שווא...
רק רופא/אחות הריון יקבעו.
תהיי בריאה ובהצלחה...

קשה להעביר את התחושה במילים...

וזה בטח לא ביוץ כי היה לי לפני שבוע

זה עשה לי כאב באיזור המותניים ופנימה..
אין קשר לשלפוחין השתן, נכון?

מאוד יכול להיות שזו דלקת בדרכי השתן. תבדקי

מנסיונן של אחרות כאן, לא כדאי לעשות בדיקות לפני איחור.
לפעמים יש פס, ואז מגיעה הווסת. וזה גורם לעוגמת נפש.

אז הרגיל שלך זה עם העוד ה4 ימים האלה. ביחס למה את קוראת איחור? מחזור כל 28 ימים?

הבדיקה הזאת לא מראה על הריון. (זה לא אומר שאת לא, לדעתי זה עוד לא הזמן לבדוק)

אבל כמו שאחרות אמרו, כדאי לבדוק שוב

ממש מבינה אותך שבדקת,גם אני תמיד חסרת סבלנות כל כך לדעת כשאני רוצה הריון

לק"י

את יכולה להתייעץ עם מוקד אחיות.

נשמע כמו נפילת סוכר

נפילות לחץ דם...


הרופאה אמרה שאין הרבה מה לעשות. לשתות הרבה. לקום לאט...

אני התחלתי לשתות תה (קופאין) וזה שיפר משמעותית.

זה הרגיש מפחיד, אני מקווה שלא אתעלף פתאום

וחובה לשתות. מיץ, מים, תה, לימונדה...
כל מה שמצליח להכנס...

ואני הייתי הולכת לשירותים ושוכבת על הרצפה ושמה רגליים על השירותים. כן כן עם כל הגועל מהרצפה של השירותים זה עדיף מלהתעלף. שימי לב שאת אוכלת משהו כל שלוש שעות זה יעזור לך לא להגיע למצב הזה

אז אני לא ממש יכולה להשכב בחופשיות כי זה יראה להם מוזר

אצלי כל החבר'ה מהעבודה ידעו הרבה לפני המשפחה, פשוט כי ידעתי שרק ככה אצליח לעבוד עם התמיכה שלהם..

זה לא סוכר זמין
כמה שזה מוזר, הוא מתפרק לאט בגלל השומנים שבו.
עדיף מיץ ממש מתוק
או סוכריה.

זה יכול להיות גם נפילה של לחץ דם. ולזה יותר עוזר מלוח או קפאין

הכי מוצלח זה כוס קפה עם מלא סוכר. פותר את שתי המקרים (בהנחה שאין סכרת הריון)

זה יכול להיות גם ירידת לחץ דם

לי זה היה קורה כשהייתי קמה משכיבה לישיבה בעיקר,או מישיבה לעמידה במהירות

ולפעמים גם בעמידה

נשמע נפילת סוכר או לח''ד.
מוסיפה שנשמע לי קצת מפחיד להיכנס לשירותים. ואם באמת תתעלפי? עדיף להיות במקום שיוכלו להגיש לך סיוע.

למשרד החינוך? יש איזה תהליך בירוקרטי שצריך לעשות על מנת לקבל את התשלום משני המקומות?

עם ניירת הם מטפלים בהכל.
רק תוודאי שנכנס לך הכסף

על כל חפיפה בין חופשת לידה לחופש הגדול או חופשת פסח/ חנוכה/ סוכות מקבלים בכל מקרה את השכר של החופשה בנוסף לדמי לידה מביטוח לאומי.

זה מזכיר לי שאתמול, המכונה גמרה באמצע ארוחת ערב
ואז היא עושה צפצוף כזה מלחיץ כל כמה דקות
הבנות מייללות מעייפות
ואני קולטת את עצמי צועקת עליה (על המכונה)
בסדר!! רגע, רגע.
🙈🙈🤣🤣

לא היו כאן כביסות!!!!
סיוט לעלות ולרדת רק בשביל זה.

בדיוק כשאני תוהה לעצמי מתי נהייתי כזאת עצלנית.

כ"כ עייפה וכבדה,לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שלא תמיד הייתי ככה ושזה יעבור

(ואני רק שבוע 30!)

ידיים מלאות❤️

סתם לא יודעת
מקווה שלפחות העלתי חיוך

 

ניסיתי לפי המלצות לשים ריח שאני אוהבת על פרק היד או בבגד

ולהריח אותו בזמן גועל, קצת הועיל.

 

 

בבית תמיד

הכל עובר

גם הרגישות המעצבנת לריחות!

 

הייתי לוקחת משהו שאני מסוגלת להריח ומריחה, סבון כלשהו עם ריח או משהו כזה. זה היה כל פעם מתחלף כי לפעמים גם הסבון פתאום גרם לי לבחילה. עד שעברה התקופה המבחילה הזו

כנכות. זה המציאות כרגע וכמה שהיינו רוצים, כרגע זה המצב ולא להיותב מלחמה (נפשית בעיקר) שזה יפסיק.
ב. לחכות בסבלנות שזה יעבור. זה עובר.
ג. עצה פרקטית שאולי תקל זה לעשות אימון מחשבתי. יש השפעה למוח על הדברים האלה. עובדה שכשבא לנו צ'יפס פתאום הריח של המטוגן פחות מורגש...
ממש לדמיין איך בא לך משהו כמה הוא טעים ומגרה. ואז להכניס רק אותו לחדר ואז כשתתרגלי לריח תאכלו רק את זה את ובעלך...

בתחילת ההריון בעלי ואני לא אכלנו ביחד במשך כמה שבועות. הוא במטבח ואני בצום בחדר. לפעמים אכלתי קורנפלקס עם חלב כשהייתי רעבה ממש. ואז בשבתות פתאום היה יותר טוב... מניחה שזה בעקבות סעיף ג'...

איזה שבוע את?
אם ההתחלה, זה עובר קצת בהמשך...

אני יכולה להקיא מהריח של המקרר והמקפיא...

תנסי ריחות כמו רוזמרין , לבנדר, מקלות ריח כאלו בריח לימון, תפוז, שמנים אתריים כאלה..... יכול מאוד לעזור

עם ריח. הכל שיהיה בלי ריחות בכלל

של הטמפון עולה.. אבל אצבעות לא אמורות להגדיל. מתקווץ בחזרה.

ברמה שבלידה הוא גדל לגודל של ראש של תינוק

ולאחר מכן חוזר לגודל המקורי פחות או יותר

מציעה ממש להימנע מהחדרת אצבעות נרתיק כרווקה (אם הבנתי נכון זו היתה אוננות) זה עלול לקרוע את קרום הבתולין וגם... תשאירי את זה לבעלך

זהו נגמרו הימים של הדם על הסדין שמראים לחמות
מצויין שאישה מכירה את הגוף שלה לפני החתונה וכך היא יכולה גם להנחות את הבעל

סתם לי מרגיש יותר נכון ככה. (בעל מעדיף בתולה גם בלי דם)
ויש עוד דרכים להכיר את הגוף לאו דווקא חדירה ממש.
בכל מקרה לשיקולה האישי

לך.
בעל מעדיף בתולה?? בתולה היא מי שלא הייתה עם גבר אחר לפני החתונה להרבה בחואות נשחקו הבתולין עם הזמן גם אם לא נגעו או לא החדירו טמפון
אם את הגעת בתחושה כזו לחתונה אני יכולה לתאר לעצמי איך בחורות אחרות ומסכנות עם דיעה כזו הגיעו לחתונה שלהן עם לחץ האם יש להן קרום או לא אם ירד להן דם או לא.
או שלא משתמשות בטמפונים בפחד שלא יקרע הקרום ח"ו
בתולין זו סוגיה חברתית ודתית ואני לא נכנסת לזה אבל לקרום עצמו.. אין שום משמעות!
להיפך אם נקרע או נשחק הקרום לאט מהחדרה של טמפונים או סתם מהגיל יהיה לה יותר קל ופחות טראומטי הלילה הראשון לדעתי זה ממש מבורך

לא מדויק, מכירה מישהי שלא ירד לה דם וכאב לה מאוד...
צריך לזכור שאצל בתולה האזור צר למדי בלי קשר לקרום, והוא פשוט מתרחב עם הזמן.

דיעות חשוכות

שדיברתי אך ורק על האמירה: "יהיה לה קל יותר בלילה הראשון".

בחורה שמכירה את הגוף שלה ויודעת איפה כל דבר נמצא יהיה לה יותר קל בלילה הראשון וגם בבדיקות שלפני.

וגם בחורה שלא משתמשת בטמפונים או הכניסה אצבעות, יכולה להיות מוכנה - לו המדריכה שלה תהיה חכמה וטובה ותדריך אותה להכיר את הגוף

דיברתי על אוננות עם חדירה.
לא משנה. כנראה טעיתי ולא רוצה להיכנס לדיון- התנסחתי לא נכון.
עדיף שלא נמשיך.

ולהאמין אחרת
אני אישית לא חושבת שבחורה שמכירה את עצמה זה מוריד משהו או משפיע לרעה על הנישואין או על הבעל
דרך אגב אני חושבת שגם בחורה שמגיעה תמימה לגמרי ומקבלת הדרכה טובה זה מצויין פשוט לא רואה בשום אחד מהמקרים משהו רע או פחות

מעדיף מישהי שמכירה את הגוף שלה ויודעת מה מהנה אותה
ולא סגורה וחסומה
הכרות עם הגוף שלה יכולה רק להועיל בהתחלה שהיא לפעמים לא קלה בין בני זוג.
והיא עדיין בתולה.הכל טוב

וסנסוטסט ממש אמין
זיהה אצלי יום לפני האיחור הריון עם פס ממש כהה.

"עם הגיל חלה ירידה משמעותית בפריון האישה. בין גיל 25 ל- 35 פוחת כושר הפוריות של האישה במחצית ואילו בגיל 40 פוריותה של האישה היא מחצית מפוריותה בגיל 35 מאחר שמאגר הביציות בשחלות מידלדל ואיכותן נפגמת."

 

הריון בגיל מבוגר

בין 25 ל35.
אולי הוא פוחת אבל לא נשמע לי שזה משהו דרמטי. זה עוד לא נחשב מבוגר למיטב ידיעתי.

אל תלחצי מזה.

כי כל בת נולדת עם מאגר של ביציות.
כ-2 מיליון ביום הלידה שלך.
מגיל ההתבגרות - פעם בחודש מבשילה ביצית אחת...

עד גיל 25, כמות הביציות יורדת מ 2 מיליון לכמה מאות אלפים, ואז בין גיל 25 ל-35 הכמות של המאות אלפי ביציות יורדת במחצית.
עדיין נשאר פוטנציאל הולדה עצוםםםם!!

קחי הכל בפרופורציות ....

הירידה בפוריות היא בדרך כלל לא על רקע מספר הביציות (אם כי גם זה. במיוחד במקרים של כשל שחלתי מוקדם שמתבטא בהרבה הרבה לחות מאלפי ביציות) אבל זה בעיקר האיכות. התאים בגוף מזדקנים והביציות לא איכותיות ולא מצליחות להתפתח כראוי. כך שמספר שזה לא אינדקציה כמעט לכלום

לק"י

אם כבר שמעתי מגיל 35 נדמה לי.

ואם סיפורים מרגיעים אותך, אני אני התחתנתי בגיל 25 לפני 6 שנים וב"ה ילדתי שלושה ילדים בלי קושי מיוחד להכנס להריון.

אמא שלי התחתנה בגיל 30 וילדה 5 ילדים תוך 8 שנים.

ונכנסתי מהר להריון ב"ה
וגם כל החברות שלי שהתחתנו מעל גיל 30... ואפילו 35
אני חושבת שזה ניהיה יותר קשה מעל גיל 40 אם אני לא טועה

ואחת לפני, ב"ה.
גיל 25 הוא גיל צעיר ממש. בציבור החילוני עוד לא מתחילים לחשב בו על חתונה ובכל זאת נולדים שם ילדים.

זה טוב?
עשרה למי שהתחתנה בגיל 29, זה טוב?
13 למי שהתחתנה בגיל בין 25 ל30, טוב?
6 למי שהתחתנה בגיל 30?

מכירה את כולן. הכל בסדר, הסירי דאגה מליבך.

אני ילדתי בגיל 25 ששקלתי 40 קילו

זה יעזור לך לקדם חתונה?

חוץ מזה שאני נגד גישה כזאת של להחליט מראש כמה ילדים את רוצה..
יש כל כך הרבה נסיונות בדרך למשפחה מרובת ילדים שלהתקבע על כך יכול לגרום להרבה עוגמת נפש..

תתחני בזמן שמתאים לך ותתפללי שתיכנסי להריון כשזה יתאים לכם..
אחר כך תבינו את הכוחות שלכם ותתפללי ששוב יהיה כניסה קלה להריון.. לא ממליצה להתקבע על המספר ילדים.. תשמחי מהדרך שאת עוברת ותתפללי שה' לא יעמיד אותך בניסיונות בהקשר הזה...

ילדתי עוד 5...מועיל?

בדיוק היום אני 34 שבועות אחרי החתונה
ובדיוק היום מתחיל שבוע 33 להריון
מרגיע?

מצד שני יש הרבה נשים שמתחתנות מוקדם ונתקלות בקשיים בהבאת ילדים
ומנגד נשים שהתחתנו מאוחר ובקלות ילדו
אין כללים, אין שחור לבן
כל אחת ומה שנקבע לה, כל אחת וסיפור החיים שלה
מה שכן נכון זה שהסיכויים פוחתים מגיל 35 ומעלה
הלחץ הזה לא מוביל לכלום
שלא תבצעי מתוך זה בחירה שגויה שתתחרטי עליה..
בהצלחה בשורות טובות

התחתנתי ביום הולדת 20
רק ביום הולדת 26 ילדתי את הבן שלי..
אני אוהבת להוסיף חגיגות ליום ההולדת שלי
😅

ויש לה 8 ילדים. אני התחתנתי בגיל 23 וחצי, היום בת רבע ל30 ויש לי 'רק' שניים, כי זה מה שסיפרו לי מלמעלה. תנשמי עמוק, אין בגיל שלך מה להילחץ בכלל. ולצערינו גם גיל צעיר הוא לא ערובה לכלום... מה שה' ישלח לך הוא ישלח.

וילדה תשעה ילדים

גיל 25 זה צעיר ממש!! מה שאומרים על ירידה בפוריות - זה רק מגיל 35, וגם אז זה לא ברור בכלל.

בע"ה תמצאי בקרוב את בחיר לבך, ותינשאו באושר, ותלדו ילדים רבים בשמחה ובקלות ובלי בעיות! ותצליחי ליהנות ממשפחתך הגדולה!

הכל בידי שמיים... בע"ה תיפקדי מהרה. בסוף סטטיסטיקות הן סטטיסטיקות.
או שזה יהיה בול את או שתהיי בדיוק ההיפך לאחד הצדדים...

גיל 25 זה גיל צעיר ויפה ומסביבי יש מלא נשים שילדו ויולדות מהגיל הזה והלאה ...

זוכרת שהיינו רווקות ובאיזה קורס באוניברסיטה החליטו להפחיד אותנו והמרצה אמר שמגיל 24 יש ירידה בפוריות והראה עקומות, הוא נזף בבנות החילוניות שחושבות שבגיל 30 הם יתחילו ללדת.
אז קודם כל, אל דאגה. על רוב הנשים ההשפעה לא ניכרת והם יולדות באותה קלות בגיל 28 ובגיל 22.
דבר נוסף שחשוב לדעת, שאי אפשר לנטרל את בעיות הפוריות מתקופה ממושכת של נטילת גלולות (בציבור החילוני בדר"כ מגיל 15 ועד 30+) ואז את מכניסה משתנה נוסף שאין לך אותו (גם על זה למדנו)
בקיצור, אל דאגה. זוכרת שכרווקה הייתי שותפה לחשש שלך, היום כבר לא.
בהצלחה

ממש אל תלחצי מזה

ואני התחתנתי אחריך וב''ה זכיתי בכמה וכמה הריונות ברצף בלי המתנות.

ומכירה מישהי שהתחתנה בגיל 39 וילדה 4 ילדים עד גיל 45..

אבל בעז''ה ה' יביא לך את בעלך בשמחה ותזכו למלא שמחה וילדים מתוקים

בנחתתת

את צעירה מאד לענייני פוריות באופן אובייקטיבי וגם לענייני חתונה אבל זה כבר סובייקטיבי. בעל מקרה, תרגעי

אומר שלפחות קראו אותך ולא נעלמת אי שם. ועל הדרך מקפיצה

רפרפתי. נשמע כל דיאטה. תעבור איתך תזונאית. אם את בוגרת דיאטות היא תגיד לך מה שאת כבר יודעת. צמחי מרפא, נו נו. את יכולה לחקור לבד אלו צמחי מרפא תומכים בדיאטה . חסה למשל זה צמח שממש תומך דיאטה 😜
סתם ברור שיש ויטמינים למינהם שאפשר לקחת ולפעמים זה גם עוזר.
זה שיש ליווי אישי בטוח יעזור לך.
אם את חושבת שזו נוסחת קסם ויגידו לך שם דברים שלא ידעת קודם אז ברור לי שלא.
אם את רוצה שינוי לתזונה בריאה מעקב אישי וחיזוקים בנפילות - נשמע שזה בהחלט יכול להיות טוב לך.

בעיקר עם החסה וכו'.
חושבת שאולי יואיל לי הליווי. ממש קשה לי לגייס כוחות ומשמעת עצמית.
תודה!

מד סוכר

מעריצה אותך! ממש קשה לשמוח ככה בתהליך. שבע''ה המצב המשקל והבדיקות הכל ישתפר בקרוב. וכמובןןןן הריון!!
עם בן. אבל זה באמת רק ברמת הפינוק מלמעלה.

זה קצת כמו שוטר או תמיכה רגשית

לא יודעת לגבי הדיאטה הזו ספיציפית

שניתן לכביסה...
בהצלחה ושירד הבוץ כלא היה.
חדש ימיהן כבראשונה

וליבש במייבש כביסה

 

ככה אני עושה עם שורש...

 

אין כמו אמא בעולם

 

חייבת לנשק את אמא שלי על מה שהיא עשתה לי בתור ילדה

רק עכשיו קולטת כמה צריך להעריך.

בברז?

 

ואז עם מגבון.

תלוי איזה רב שואלים.

יש מקילים ויש מחמירים.

לק"י

ואם הרב אומר לשבור את הצום לפי הצורך. לברר מה זה בדיוק אומר....
שלא להגיע למצב שצמים גם כשלא צריך.

לשים לב שהפסק מהרב תואם את ההרגשה של האישה ההרה/ מניקה, כלומר אם רב אמר לצום והאישה מרגישה שהיא לא מסוגלת אז אולי הפסק שגוי. אומרת בעקבות מקרים שאני מכירה שרב אמר לצום כל עוד מרגישים שמסוגלים ונשים שמגיעות לקצה חצי מיובשות וכו.
אני באופן אישי אף פעם לא צמתי בהריון גם לא כיפור (שיעורים) ובהריון ראשון רב אמר רק לשתות לשיעורים והרגשתי זוועה של החיים אחכ, בהריונות הבאים כבר אכלתי לשיעורים

המון נשים הולכות לפי לצום כל עוד מרגישים שמסוגלים= לצום עד שמתעלפים. וזה שגוי ומסוכן!! צמים כל עוד אין שום תחושות רעות. ברגע שמתחילות אפילו קצת תחושות רעות(סחרחורת, לראות נקודות שחורות כשקמים, חולשה קשה) ישר ישר להפסיק!

מי שכן מחליטה לצום לפחות חלק

חשוב מאוד כן להניק, ולא רק לתת בקבוקים שאובים או תמ"ל, כדי שלא יתייבש החלב,וגם כדי שלא תהיה לך דלקת. 

ומאוד מאוד חשוב לדעת שלפעמים זה מורגש רק ביום שאחרי,אז כדי שלא יתייבש החלב כדאי ביום שאחרי להניק המון המון ולהיות צמודה לתינוק (נראה לי שהשנה זה יוצא יום שישי,אז זה בכלל טוב כי הרבה לא עובדות), כדי להחזיר את כמויות החלב.

 

אצלי ב"ה זה ממש עזר ביום כיפור והצלחתי בזכות זה לצום את רןב הצום בלי שיעורים כי באמת הרגשתי טוב. ובאמת יום למחרת המחסור טיפה יותר מורגש אבל אם ממשיכים בשתיה מוגברת זה מאוד עוזר

לי אישית ענבים עזרו

אלא גם משקאות מזינים יותר
מיץ פירות, חלב, מרק עם הרבה נוזלים

ככה הגוף באמת רווי בנוזלים יותר ממים שיוצאים בקלות

אני גם אוהבת לאכול ענבים או מיץ ענבים לבן

זה רק משמין🤷‍♀️ יודעת שעל מיץ ענבים ספציפית אומרים שיותר עוזר. דווקא מרק מלא במלח ופחות מומלץ.

הגוף צריך גם מלחים.
ואם שותים מלא, המלחים גם נשטפים. וצריך לתגבר גם אותם.

ויש כאלה שזה דווקא לא טוב להם. ועלול לגרום להם לבלאגן בבטן.
ממליצה לבדוק את זה כמה ימים קודם. ולא רגע לפני הצום.

קוואקר מגביר חלב.
וגם מזין.


כפית דבש במהלך היום, גם עוזר. (הבנתי שהוא שומר על הנוזלים שלא ייצאו)

נסי להניק בתנוחה ההפוכה מזו שאת רגילה אליה (אם את רגילה עם הרגליים מקדימה אז בפוטבול כשהרגליים בצד, ולהיפך) ולעשות עיסויים תוך כדי מהמקום הכואב לכיוון הפטמה. גם לשטוף הרבה במים חמים ולעשות עיסויים לאותו כיוון. אצלי עבד נהדר ולא האמנתי שזה יעבור (תבורך חמותי!)

תרגישי טוב!

מזדהה עם הקושי להספיק הכל
שולחת חיבוק

בהוראות כתוב
ילדים
תפקיד 1. לעצבן את אמא
תפקיד 2. לעצבן את אבא
תפקיד 3. להיות חמודים כשישנים
😁

ממני שעובדת מהבית (8 שעות)

וחלק מילדיי בבית (מתחילת החופש/ העונש הגדול, כי אין אצלנו קייטנה)

ושאר הילדים חוזרים ב-1

והבית בלאגן

ואני בשליש אחרון של ההריון (בחילות, צרבות, כאבים )

והראש שלי מתפוצץץץץ

 

 

וכל אחד דורש את שלו ב"ה....

ומה עושים שיש צמד חמד חתול ועכבר שרבות כך הזמן וכל אחת מהם צריכה יחס אישי מסיבות שונות ???

אם תרצי - אשתף פה.

בכל אופן - המתכון שמצאנו לעצמנו בתקופת הסגר (אבל הוא רק בהנחה שהבעל נמצא גם הוא בבית): בבוקר נמצאים שנינו עם הילדים, לומדים איתם, מלמדים אותם, על הדרך גם מקשיבים להם. אח"כ ארוחת צהריים (קרה לי נס והצלחתי לבשל כל יום. לפעמים גם בעלי או הגדולה בישלו), ואז, אחר הצהריים, התחלקנו: שלוש שעות הוא סגור בחדר, לומד ועובד, ושלוש שעות אני סגורה בחדר, עובדת וחופשת. בזמן הזה הילדים בעיקר משחקים במשחק חופשי (ב"ה לרוב הם יודעים להעסיק את עצמם), ואז נפגשים שוב לארוחת ערב והתארגנות לשינה...

עזרתי בכלל במשהו? 

(בימים כתיקונם בעלי עובד יותר, אבל זמן הסגר לא היה ימים כתיקונם...)

בס״ד

@רעותוש10 - בול!! 😣
@אמא גם - תודה! שותפות גורל זה ממש עוזר לעבור את זה!
@מנסה לעזור - וואו!!!! לא יודעת איך את עושה את זה...
@מתואמת - בטח, שלחי! ובסגר נהגהו בצורה די דומה (הורה אחד מקבל בוקר פנוי, ההורה השני מקבל את אחה״צ ולמחרת מתחלפים. אבל עכשיו זה היה רק אני...)
@מיואשת****** - אההההההההההה, עכשיו הבנתי... 🤓

מצרפת פה את המתכון (אזהרה: לא מתאים לימי קורונה):

 

מצרכים:
• 7 ילדים,
• 2 הורים,
• ערמות של סבלנות,
• כמה שקים של יצירתיות,
• אוטו אחד,
• אוטובוסים שונים,
• מספר לא ידוע של סבים ודודים מתנדבים.
אופן ההכנה:
לוקחים אמא ותינוקת אחת, ומוסיפים להן ילדון. לאחר-מכן מוסיפים בתנועות קיפול עדינות שתי בנות. בשלב זה שופכים ערמה אחת של סבלנות ושני שקים של יצירתיות. מערבלים את הכול יחד בתוך הבית, ומשקשקים היטב.  כשהבית גולש (מדמעות שיוצאות מהבת האמצעית), שופכים את תכולתו אל הגינה. כעת מוסיפים עוד שלושה בנים, ונזהרים לא לערבב יותר מדי, כדי לא לגרום למיץ הדמעות לצאת משקיקיו. מוסיפים את שארית הסבלנות ואת היצירתיות שכבר שחוקה, ונותנים להן להתמזג עם הבלילה.
כעת יש לשפוך את העיסה המתוקה לאוטובוסים נבחרים, תוך הקפדה על יציבותה.
בשלב זה צריכה העיסה להיות דביקה, אבל לא יותר מדי.
במידת הצורך (ויהיה צורך), יש להוסיף לתוך הבלילה אוטו, ומיד לאחריו אבא (שימו לב, מדובר בחומר קשיח במיוחד, שלא בקלות יוצא מצוואר הבקבוק שלו. יש לשים לב שלא נכנסות לעיסה גם קליפות עבודה שדבקו בחומר אבא).
אם הבלילה לא מתייצבת בשום-פנים-ואופן, יש להוסיף - בעזרת חיוך מתחנחן - את הדודים והסבים המתנדבים. להם גם יש אוטו, אם האוטו של אבא לא מספיק לכל העיסה.
יש לתת לעיסה לתפוח מעט, אך הימנעו מטפיחת-יתר עצבנית.
לסיום - הכניסו את הבלילה לתנור. יש לאפות למשך כחודשיים (עדיף פחות) - אפיית יתר עלולה לשזף את המוצרים ולחרוך כמה פתילים קצרים.
החופש מוכן כאשר קיסם הננעץ במרכזו יוצא יבש, בלי רטיבות מי בריכה.
והעיקר - שיהיה בתיאבון ובהנאה!

תודה!

2 הוריםיש

7 ילדים- אוי. חסר לי בדיוק. הולכת להלוות מהשכנים

הזדהות עמוקה

וחיבוק יותר גדול

 

ואל תשכחי שאף על פי כן ולמרות הכל את אמא מדהימה שאין דברים כאלה!

פחות מאמינה שיהיה סגר אבל אם כן זה יהיה מבאס ממש.. נעלי צעד ראשון ממש חשוב למדוד!!
אני קניתי לקטנה נעלים וחיכינו כמה זמן עד שתלך יציב יותר.. בנתיים שמה לה בעיקר כשיוצאים לבחוץ ובבית ובמעון היא יחפה..

אם את ממש חוששת שיהיה סגר ולא תספיקי לקנות, יש נעלי בד של טרום הליכה שאפשר ללכת איתם גם בצעדים הראשונים
אפשר גם לנסות להזמין את הנעליים דרך החנות עצמה שאת רוצה לקנות בה, לבקש הכוונה איך למדוד את כף הרגל
ושישלחו עם שליח

שיהיה בהצלחה!

בד"כ קניתי אחרי חודש- חודשיים של הליכה. וגם זה רק כשהולכים בחוץ.

סתאאאם

בכללי כמה שיותר יחפים יותר טוב, נעליים זה רק כשיוצאים החוצה למתקנים או מקומות שהולכים ברגל
בשביל החורף גרביים עבות מספיק

הגיע האביב והוא עוד היה עם נעליים בלי סנדלים, וממילא הלך יחף כל הזמן

רק כשחזר לגן קנינו לו סנדלים

וזה גיל שהנעליים נהיות קטנות ממש מהר.

לא הייתי קונה נעליים עכשיו.

עדיף ללכת יחפה כמה זמן

גם אם יהיה סגר אפשר להזמין נעליים,אני הצלחתי לקנות נעליים כמעט לכל הילדים במידה טובה בלי לקחת אותם איתי בכלל השנה (ובדרך כלל אני תמיד לוקחת) וממילא המידה יכולה להשתנות תוך כלום זמן,אז חבל

אבל מקפיצה לך!
הרבה נחת ולידה קלה..

לק"י

לא יודעת איך מתכוננים נפשית ללידה, אני גרועה בזה. לקראת הלידה האחרונה די התכחשתי לזה שאנע צריכה ללדת.

אם זה מעודד אותך, לפני פחות משבועיים ילדתי בלידה רגילה שניה אחרי שהראשונה הסתיימה בניתוח (כלומר לידה ראשונה בניתוח והשתיים הבאות בלידות רגילות, סבירות לחלוטין. לא שלא סבלתי, אבל היה טוב יותר משחששתי).

הרופא בנתיים אומר שהעובר בגדול העליון של הנורמה.. אבל בדרך כלל אני מושכת עד הסוף אז מפחיד אותי מה יגידו בבית החולים

לרוב בגלל ששומעים בסביבה שהרופאים דואגים אם העןבר גדול. ויש לזה הרבה סיבות. בעיקר יש לרופאים לחץ שיתקע במהלך הלידה. אבל אם ילדת בעבר לידה וגינאלית שעברה טוב הם פחות חוששים. ובטח שאין לך מה לדאוג אם הרופא אומר לך שזה עוד בסדר.. הוא יודע שהוא יכול לגדול. יכול להיות שאם תעברי את התאריך אז ימליצו לך על זירוז ויסבירו לך למה.
ובאמת שאל תדאגי הרופאים לא לוקחים סיכונים מיותרים בדר"כ.
לידה קלה בע"ה בידיים מלאות🤗

לתהליך עיבוד לידה. מאוד עזר

מתלבטת אם באמת צריכה לתהליך עיבוד הלידה.. נראה לי שכבר די השלמתי בלב עם הלידות שהיו..
רק חוששת מהלא נודע מהלידה המתקרבת..

(ועוד הרופא הלחיץ אותי ואמר שרופאים הם רוצחים כי הם במקום השלישי לגרימת מוות בעולם ,🤕)

איזו אמירה אומללה....
לי מאוד עזר עיבוד לידה. הלידה הראשונה הייתה "חלומית" בעיני כל מי שלא עבר.ה אותה... לידה מהירה, פתיחה תשע, שעה וחצי תינוקת בחוץ, בלי אפידורל. אבל אני יצאתי עם טראומה מאוד קשה ורק אחרי התהליך הבנתי שלידות בזק הן לא פחות טראומטיות מלידות שלוקחות יומיים שלושה....


היא גם נתנה לי טיפים טובים. לחכות עם הצירים בסמוך לבית החולים, להסביר לצוות את המצב שלי, לבקש מיילדת טובה...

ברור שהיה הרבה סיעתא דשמיא אבל הלידה השניה הייתה באמת חוויה שונה לגמרי.

גם עברתי לידת בזק. כאב לי ברמות מטורפות עד היום שאני נזכרת בזה אני חוזרת שוב להרגשה של הכאבים ולחוסר האונים של אז.
ובאמת שאת מספרת לאחרים שזה היה תוך שעה ישר אומרים לך איזה כיף לך וכו' ואין להם מושג איזה שעה עברת ואיזה צלקות נשארו לך מהשעה הזאת.
מה שבטוח מאז הפסקתי לאחל לחברות לידה מהירה. העיקר שיהיה בקלות ובנחת. עם כי מאד מבינה גם את אלו שלוקח כמה ימים וסובלות כאבים כמה ימים רק רציתי להגיד שלידה מהירה זה לא בהכרח מה שאנשים חושבים.

שזה מה שהיה אצלי ממליצה לך מאד להיות פרקטית ולחשוב על דברים שתכלס ייקלו עלייך את הסבל.
אני אישית השתמשתי בתרגילים של עמית לידה. ב"ה עזר מאד ובסוף גם לקחתי אפידורל ( לא כי כאב לי פשוט רציתי בכלל לא להרגיש שום כאב וגם חששתי במהצירי לחץ לקחתי בפתיחה מלאה)
נפשית אני אישית לא הרגשתי שיש מה להתכונן בתכלס כשכואב הלחץ שוב משתלט ואז אין יותר מידי מה לעשות לכן ממליצה על דברים שיכולים להקל עלייך פיזית.

האמת החשש הוא גם מהסבל אבל באמת תודה לה' שהמציא את האפידורל.. למרות שגם איתו כאב לי מאוד...

ועכשיו נוסף עוד חשש..
אם מותר מלווה אחד את מי לוקחים???
בעל או דולה? 😐

לק"י

ותבררי מי יכול לבוא לבקר אחרי הלידה- אם זה רק מי שהיה בלידה או כל מבוגר שהוא.

אם רק מי שהיה בלידה יכול לבוא אחר כך, אז הייתי לוקחת את בעלי ללידה.

איזה סרט הקורונה הזאת.. בכלל כשהיא התחילה הייתי בטוחה שניהיה כבר אחריה עד הלידה..

לק"י

לא רק מי שהיה בלידה.
אז תבררי...

אם הדולה אמורה להקל עלייך ככה שיהיה לך פחות תקחי אותה.

בשל מצוקת עובר, וכל לידה אחריה הביאה הרבה חששות, באחת הלידות התחילה מצוקת עובר קלה שהרופאים רצו לחכות אבל אני דרשתי ניתוח כי הרגשתי שאני לא יכולה נפשית לעבור את זה שוב, ואז רופא בכיר שהייתי בפתיחה ארבע, עשה מה שהוא יודע וגרם לפתיחה מלאה תוך כמה דקות, ונשאר בלחיצות עד שהתינוק יצא.

רופא מומחה יכול לקדם מאד את הלידה ולהקל עליה וכדאי לשתף את הצוות הרפואי בבעיות בלידות הקודמות, וכדאי גם ללכת לבית חולים עם רופאים מומחים ( אצלי הדסה עין כרם)

האמת שהניתוח חירום היה בהדסה.. ולכן אני מפחדת לחזור לשם כדי שלא תחזור לי הטראומה...
בלידה הקודמת הצוות ידע את ההיסטוריה הרפואית ולכן פעל בהתאם.. אבל אף פעם לא שמעתי על רופא שיכול לגרום לפתיחה מלאה ככה.. מעניין מה הוא עשה..

בפועל הרגיש לי שהוא כיוונן את התינוק לפתח עם הידים שלו

עד שחוויתי אותה בעצמי

בכל מקרה נשמע כואב אבל ממש טוב שהוא עשה לך את זה!

סטריפינג זה משהו שעושים בדרך כלל בפתיחות קטנות- זה הפשלה של הקרומים והרחקתם מדפנות הרחם, משחרר חומרים שגורמים לצירים כדי לגרום ללידה. פקיעת קרומים זה ממש לפתוח אותם ולגרום לירידת מים. כשעושים את זה במהלך לידה זה יכול מאוד לקדם.

זה לפתוח את הקרומים שנשארו אחרי ירידת מים. זה לא כאב לי בכלל כי הסכמתי שהוא יעשה את זה רק אחרי שלקחתי אפדורל

הייתי בפתיחה מלאה אבל העובר היה *תקוע* למעלה ובמוניטור היו ירידות דופק רציניות מאוד

הרופאה שם הכניסה את היד וסובבה את העובר ואז הוא החליק לכיון צוואר הרחם וב3 צירי לחץ לחצתי בכל כוחי והיה בחוץ

כי כשלי הלידה נתקעה בעין כרם הרופא כמעט קרע את הראש של העובר.. עד שהלכנו לניתוח חירום...
מסתבר שכל אחת ה' מפגיש הנסיונות שונים..

בלידה ראשונה יותר קשה לקדם לידה

אצלי זה קרה בלידה רביעית שהיתה לידה שלישית רגילה אחרי ניתוח

זאת הייתה דר פיקאר שהיא רופאה מוכרת ומקצועית, מאת ה' שהיא הגיעה הצילה אותי מניתוח

1.מבררים כמה שאפשר את כל המידע הנכון שיש לגבייך

2.לתת לעצמך מקום לפחד.זה באמת מפחיד.באמת מפחיד. כשנותנים לפחד מקום הוא לפעמים מתייצב קצת ולא גדל להיות מפלצתי

אז אל תבטלי!

אז מה הקשר בעצם..?

ובמקומו תקבעי תור לשקיפות...

(לפחות זה מה שאני הייתי עושה )

אז כדאי לקבוע יחד...

ואחרי שתקבעי לשקיפות, תקבעי לרופאה והיא מסתכלת גם על התוצאות...

יצא עם התורים שהבדיקת דם בבוקר והשקיפות בערב. בעייתי?

וכמה שיותר קרוב אליו (לפחות זה מה שאמרו לי). אני עשיתי בערב את השקיפות ולמחרת בבוקר את בדיקת הדם