פורום הריון ולידה (עמוד 2854)

מהקורס... אני עשיתי קורס של אמית לידה, זה היה סרטון בתשלום של 500 ש"ח, ומדריכה מעשית שלימדה אותי תרגילים, ב 250 ש"ח, אמית והמדריכה שלחו לי קבלות, שלחתי לכללית (אני חושבת שבאתר יש כתובת והנחיות) וקיבלתי החזר. ממש משתלם!

את אמא נהדרת, היא תתחיל ללכת בזמן שלה.
הגדולה שלי התחילה ללכת גם בסביבות הגיל הזה וקצת אחרי..

כל ילד וההתקדמות שלו

הבת שלי הלכה בשנה וחצי. שתיים מהן. אם זה נשמח אותך.
וזה מאד מאד מאד מעצבן שמתערבים לך בחינוך הילדים
תבקשי מבעלך שלא יספר לך עד כמה שאפשר על השטויות האלו. ותנסי להתעלם . אבל את לגמרי נורמלית שזה מעצבן אותך

וחצי הכל בסדר), אין סיבה שתתעצבני.שיגידו מה שרוצים. ואתם תקשיבו, תכבדו ותעשו מה שנראה לכם. בכל סוגיה בחיים אגב. אבל העיקר לכבד. אתם לא תשנו אותם.

וזה גם בסדר גמור שהיא עוד לא הולכת.
במיוחד לפי מה שאת מתארת...
אני גם רואה את עצמי מתפוצצת מכזו אמירה מצד חמי וחמותי.

איתך באותה סירה.. גם אצלנו חמותי כל הזמן אומרת מה חשוב לעשות בכל גיל וכל הזמן שואלת אם אנחנו עושים .. עכשיו עם הקטן השני שנולד זה- אתם משמעים לו מוזיקה? אתם מדברים איתו? זה חשןב להתפתחות.. וזה פשוט מעיק! היה אותו דבר עם הראשון
אבל אצלהם החדירה הזו לפרטיות זה בכל תחום, אפילו עד כמה בעלי מקדיש ללימוד תורה או למה אנחנו לא שומרים שרויה בפסח כמוהם.. ואם אנחנו לא כמוהם אס מתחילים להסביר לנו למה זה חשוב עפי הרב שלהם, עפי הקבלה ועוד כל מיני..

אז מה למדתי לעשות? להגיד לבעלי לא לדבר איתם על רמקול, כי זה פשוט מעצבן אותי השיחות האלה. וכשאנחנו איתם אז להגיד 'כן נכון אתם צודקים' ו'בסדר נעשה עת את זה' אבל בלב לא מתחייבת לכלום וזה קצץ מרגיע..
וחוץ מזה שאני גם לפעמים פורקת אצל בעלי וזה בסדר גמור להתעצבן!

זה מרתיח..אני יבקש מבעלי שלא ידבר לידי שהוא בשיחה איתם

ממש יכול לתסכל ההתערבות הזו !
ונשמע שהיא מתפתחת מעולה ממש...

ממליצה גם לבקש מבעלך שלא יספר לך..
ולנסות להתעלם מהאמירות האלו למרות שזה ממש קשה...

חיבוק גדול!
ושוב,הרגישות שלך הכי טבעית והגיונית...

צריך ללמוד לסנן לפעמים... מקווה שזה יותר קל מרחוק

הרגעתן אותי אפילו.. ואני באמת ילמד לסנן וכמה שפחות להתייחס אפילו שזה מעצבן..אין מה לעשות

וגם היתה כמו שאת מתארת בדרך להליכה כזה ומטפסת.. ופשוט ביום אחד תפסה בטחון והתחילה ללכת לבד , עשינו לה כזה אימונים כאלה וניסינו לעזוב לה את הידיים קצת שתתחיל ללכת לבד.. פשוט ביום אחד זה קורה אז אל תתייחסי לאמירןת מחלישות.. זה יקרה בקרוב בע'ה ..זה קרה אצלי הבת שלי בשנה ו3 חוד' וכולם מסביב אמרו לי הבן שלי הלך בגיל 10 חוד' וכל מיני סיפורים .. למרות שנראה לי שלפי הסיפורים ששמעתי בנות הולכות טיפה יותר מאוחר אולי קצת מבנים.. סתם השערה

אבל מה זה משנה?
אגב, אם את כן רוצה טיפ קטן. יכול להיות שהיא פשוט מפחדת- לתת לה להחזיק משהו בידיים. נניח צבעים

האמת שהיא כן מפחדת קצת איך שאני עוזבת אותה היא מתיישבת ולא רוצה לבד.. לנסות ללכת..

והגיוני שלא הולכת עדיין..שלי הלכה רק בשנה וחצי..

אף אחד אצלי לא הלך לפני שנה וארבע
אחיינית שלנו שנולדה באותו שבוע כבר הולכת חצי שנה.
אבל הבת שלי כבר מפטפטת והיא בקושי אומרת אמא...
בקיצור, הילדה שלך מפותחת מאד ועד גיל שנה וחצי זה ממש תקין, לא צריך להשוות לאחים או לאחיינים וכדו'...

את יכולה לעלות לפה צילום

הבדיקה הרגישה

ולעשות בדיקה ביתית... אני אפילו בודקת אחרי שבוע איחור כדי להיות בטוחה.
או שאפשר לבקש הפניה לב.דם ולעשות מחר ותדעי כמעט בוודאות לפי רמת הבטא.
את יכולה גם לשלוח צילום של הבדיקה .. כי התיאור שלך האמת לא ברור כל כך...
לפחות לי לא מוכר או מובן.
בריאות. הלוואי והתשובות יהיו טובות... מתפללת עלייך

לא בטוחה שתראו אבל זה כאילו איפה שאמור להתחיל הפס מלמטה למעלה כזה, יש מין התחלה של פס אבל אין המשך.

תעשי שוב בעוד יומיים

וכבר כמה ימים עם כאבים בטן תחתונה... מבאס.

מחזיקה אצבעות שאולי זה עוד מוקדם , ואבדוק עוד כמה ימים שוב

לאיחור אפילו יצא שלילי ואז חיובי פתאום..
הוא כאלה שיצא שלילי ורק בבדיקת דם עלו על זה..
אבל זה לא בטוח.. תחכי ותראי יכול להיות גם סתם איחור.. גם אם זה יוצא דופן זה קורה...

הסבלנות שצריך פה... פשוט קשה.. אני מבינה כל כך.. אני גם מחכה כבר שיגיע לי הריון ראשון

אבל האמת כבר מתחרפנת...
רואה באינטרנט שכולן רואות 11, 12 ימים אחרי הביוץ... ואני בדקתי עם מקלוני ביוץ והכל...

אבל את יודעת מה אומרים
עושים את כל מה שאפשר
ובסוף ה׳ מחליט...
בע״ה בשורות טובות לשתינו ❤️

לא להתבייש!
את לא הראשונה ששואלת
שאלה לגיטימית!
בכל מקרה אם הדימום בכמות שמצריכה הנחת תחבושת לספיגה ממילא צריך שאלת רב...

תחתונית ותחבושת עשויות למיטב ידיעתי מחומרים דומים... נראה לי הפסיקה דומה לגבי שתיהן (מבחינת מקבל טומאה או לא, לא מבחינת הדימום אם אוסר או לא שזה כבר תלוי בשקלול נתונים נוספים)
אולי אחרות חכמות ממני יענו תכף

תחבושת זה אותו הדבר ולא קשור לעובי

לגבי העובי את צריכה לשאול כשמדובר על כמות דם שמטמאה או לא 

אולי בגלל זה

או לעשות בדיקת הריון אולי?

לכן תוהה מה הבחילות מה הבחילות האלה פתאום... מניקה (כרגיל), אוכלת (פחות או יותר כרגיל), אולי הברזל באמת....
בע'ה אבדוק.
תודה לכולכן 🌷

זה יכול להתבטא  בכאב בטן, בחילות,גזים גרד בפי הטבעת ובנרתיק. 

אם את סובלת תקופה כדאי לעשות בדיקה מעמיקה. 

 

 

כי נזכרת שיש לי גם סחרחורות קצרצרות כאלה שחולפות ברגע, וגם קצת נפיחות בבטן..
אמאלה
טוב, בעז'ה אלך לבדוק...
תודה לכולכן יקרות 🙂

נשמע כמו וירוס בבטן ...
תשתה תה אורגנו
הוא מר....

*אולי להכין איזה משהו טעים וקליל בישיבה?
*לקרוא?(גם סתם חומר קריאה קליל, גם קודש, אולי עוד קצת הכנה ללידה/גידול תינוקות/חינוך ילדים)
*קצת התעמלות קלילה לחילוץ עצמות ולהעלאת מצב הרוח-בטח לא תזיק
*לארגן בישיבה איזו פינה בבית( אם הצליחה להתבלגן אחרי פסח שרק עזב אותנו🙂)
*לקשקש בטלפון עם חברה טובה/אחות/אמא
*לישון לישון לישון, עוד מעט לא תוכלי לעשות את זה כמה שתרצי...
בהצלחה!! ולידה קלה טבעית ומהירה בזמנה, ידיים מלאות בע"ה❤️

לתעסוקה ..
ממליצה ממש על שיעורי וידאו
של הרב אייל ורד
או הרב יגאל לוינשטיין
במכון מאיר יש המון

ובודקת כשהמצב ישתפר בע''ה

לדעתי זה כן חשוב..
מאמא שהתעסקה הרבה עם חוסר ברזל בשנה האחרונה..

לקחת את המינון הכי גבוה?

ויש מעטות שזה לא עוזר להן לצערי... מקווה שיעזור לך..

אין באמת פיתרון. באמצעים הכי בטוחים זה גלולות והתקן. אם את לא מניקה תעברי לגלולות משולבות או טבעת נוברינג. אם את מניקה את יכולה לנסות להחליף סוג. אם כי אין כרגע מיקרולוט אז זה לא מאוד ישים. תנסי להשקיע בדברים אחרים שמשפיעים על החשק. ולישון... הלוואי שהיה פיתרון יותר טוב.

לי לפחות זה השפיע..

אבל יש עוד דברים שמשפיעים על החשק. עייפות למשל גם

נראלי אם היה כולן היו יודעות מזה.. וצורכוצ את זה
אין.

ולפותחת-
נוסחת הקסם
לישון המון
ולא להניק

סתם צוחקת כמובן. אבל העניין הוא שגם בלי גלולות לפעמים החשק המיני מיובש מחוסר שינה ומההנקה עצמה. אבל אין ספק שגם הגלולות משפיעות. בכל אופן מבינה אותך לגמרי וגם אותי זה מבאס.
אפשר לנסות כמובן לשפר את הקשר הזוגי, לקנות בגדים תחתונים יפים, לנסות לחזק את הרומנטיקה ועם זה בא החשק לפעמים.

בגלל הסרזט אני או בהריון, או מרגישה בהריון בגלל התופעות שלו, או מפסיקה גלולות ומתפללת כבר להיות בהריון...חחח

קראתי עליו בהקשר להגנה מוירוסים ודלקות והיה רשום גם שמגביר חשק אצל נשים וגברים. אני שותה עם מים חמימים דבש ולימון.

עם מסורות עתיקות כמעוררי חשק.

למשל:

איך להגביר חשק מיני - צמחים ודרכים טבעיות

וגם תמציות צמחיות:
נעשו מספר מחקרים אודות צמחים כמו מאקה פרואני, גינקו בילובה, ג'ינסנג ברזילאי וסיבירי וגוארנה, אשר התקבלו לגביהם עדויות שהם משפרים את זרימת הדם ובעקבותיה את החשק המיני. חלקם נמצאו יעילים במידה מסוימת, ויש בכך היגיון מאחר שהם משמשים כמעין ויאגרה חלשה. לגבי יעילותם בקרב נשים, הדעות חלוקות. ויאגרה עצמה לא נמצאה מועילה לנשים.
צריך מרשם? לא.
תופעות לוואי וחסרונות? אין, מלבד אובדן כסף וזמן, בתנאי שאינך אלרגית לאחד החומרים.
בשורה התחתונה? ברוב המקרים, אם לא יועיל – לא יזיק.


אלא במצב שאנו משבשות את הגוף עם כמויות הורמונים מלאכותיים - הדברים הטבעיים לא מסוגלים להתגבר על השיבוש שנגרם מהגלולות.

מצד שני הוא מסדר את ההורמונים ומגביר ביוץ וכדו' מה שנוגד את הסרזט

זאת אומרת שכל דבר כזה שתמצאי בעצם עושה את הפעולה ההפוכה שאת בעצם רוצה,קרי מניעה

 

סרזט אצלי הרג חשק

כמה שתשני וכמה שתורידי הנקה,זה לעולם לא יגיע למצב של חשק ללא הורמונים (בהנחה והסרזט משפיעה עליך,לא על כולן זה משפיע על החשק)

 

ממליצה לנסות התקן

שווה כל שקל

באסה ממש.
נשמע שהגלולות חזקות יותר מכל צמח מרפא כזה או אחר, אם אני מבינה נכון.
ההתקן מלחיץ אותי. באתי להתקין והרופאה נתנה לי לחתום על הטופס הסכמה ומכל התופעות לוואי והסכנות נכנסתי ללחץ וויתרתי..

תמיד לפני כל פרוצדורה רפואית מחתימים אותך, מזהירים אותך מפני תוצאות וכשלים ותופעות לוואי...
גם לפני עקירת שן, לפני הורדת שומה אצל רופא עור, לפני הזרקת אפידורל ...
הרופאים עושים את עבודתם.
האזהרות הסטנדרטיות הן חלק מהחיים.
צריך לבוא מוכנים נפשית לכך.

http://www.poria.health.gov.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/hetkeniv.pdf

לדעתי תלכי שוב להתקין הפעם עם הידיעה שתצטרכי לחתום על הטופס המפחיד הזה ותתמודדי עם הפחד, לי לפני שעקרו שן נתנו לי לחתום על טופס מפחיד שכתוב שם בין היתר שיכולה להיות פגיעה עיצבית, הם חייבים להחתים אבל כל הסיבוכים האלה כמעט לא קורים בפרט אצל הרופאים הטובים

אני אישית מונעת עם דיאפרגמה גם כן מהסיבה שאני לא רוצה כדורים בגלל התופעות לוואי ונראלי אחרי ההריון הבא אני אשים התקן כי אין עם זה התעסקות, שמים פעם אחת וזהו

בעבר השתמשתי עם נרות, למה?

זה חתימה לכסות את בית החולים
לפני לידה אחרי ניתוח את יודעת על מה חותמים ? לפני כל ניתוח ?
דברים מפחידים

רלונטי
הרבה יותר יקר אבל לדעתי שווה את זה

אחרי שההנקה מבוססת אפשר לעבור לטבעת נוברינג. אצלי זה פתר את הבעיה (עברתי לטבעת בגיל חצי שנה).

נסיון של נשים מסויימות
הפגיעה בחלב די נדירה לפי מה שהרופאים אומרים אבל אם זה קורה זה יכול לקרות גם כשההנקה מבוססת

אבל לפעמים אין ברירה אחרת אז כבר נואשים...
אני גם מכירה בנות שהתחילו בגיל חצי שנה וזה ייבש להן את החלב..

אבל יונקת לא מעט.. רלוונטי?

שעה זה המון גם לילד בן 6 זה יכול להיות קשה, תלוי באופי

ההכנסה למעון בכלל זה משהו אחר לגמרי,
מישהו אחר במקומך אמור לספק לה את הצרכים שם, לפתח את חיי החברה שלה וכו'

אני הייתי עושה לעצמי דף של חסרונות ויתרונות בהכנסה למסגרת (כפי שזה נראה לך לילדה הספציפית הזאת) ולפי זה מקבלת החלטה
כמובן שגם צרכי ההורים ואת כאמא עובדת מהבית חשובים מאוד !
ההחלטה היא לפי כלל הצרכים, וגם אם החלטת לשלוח כי זה הצורך שלך זה לא מסר שמעבירים לילדה... המסר הוא שאת שולחת אותה כי יהיה לה מעניין.. כי היא תפגוש חברים... כי יש משחקים מעניינים ובסוף היום תגיעי לקחת אותה...

להעביר מסר לילד שהוא עושה משהו בשביל ההורים שלו זה לא תואם גיל כי לפחות בעייני בגיל שנתיים הוא אגוצנטרי ולא יכול וצריך לדאוג לצרכי מישהו אחר
זה נבנה כשגדלים קצת

שהיא מתלבטת אם לשלוח למעון כי היא עובדת מהבית וצריכה לעשות שיחות טלפון של העבודה ובנתיים הילדה אמורה "לדחות סיפוקים" ולחכות בסבלנות בלי להרעיש וכדו'. אם הילדה לא מסוגלת לדחות סיפוקים אז יצטרכו לשלוח אותה למעון...

לפעמים לפעמים מבינה את המסר של 'רגע' ועוד מעט', והוא עובר טוב יותר אם אני נותנת לה משימה / תעסוקה: 'לכי תבדקי אם רואים כלב בחלון', 'תביאי לי משו מסויים' וכו', ואז ה'רגע' עובר לה בקלות.
זה יכול להיות חצי דקה- דקה, או 5 דק', אבל שעה - ממש לא...

ובנתיים תעשה x
דקות בודדות

ולא מצפה מעבר לזה.

אצלי גם בגיל 8 לא מחכים שעה שלמה בסבלנות.

בגיל שנתיים אין דבר כזה כמעט דחיית סיפוקים.

האם את תהיי טרודה בעבודה ואם זה לא יפריע לך להתרכז ויספק אותה... עכשיו את עובדת יחד איתה?
תראי איך את מסתדרת....

גם אני עבדתי מהבית תקופה והשארתי עד 1.8 והיה לא קל בשעות העבודה.

הם זקוקים לצומי ופעילות ולבד משעמם להם.

הפתרון שאני מצאתי כי לא רציתי מעון היה מטפלת למס' שעות (3-4) וכך הקטנה קמה בבוקר בנחת,

אכלנו יחד היה לה קצת זמן איכות ואז הלכה למטפלת כאמור.

כשחזרה היתה עייפה וסחוטה, בדיוק בזמן לשנת צהריים טובה מה שאיפשר לי עוד זמן עבודה שקט

אלא אם תצליחי לבנות סדר יום מאוד מסודר, של משחק חופשי או בגינה, או שינה שבזמן הזה את עובדת.

כדאי לך לשקול את זה, כי אין לדעת אם בכלל יהיו מעונות באופן נורמלי בשנה הבאה... אולי עדיף כבר לחסוך את הכסף.

לחכות שעה זה הרבה זמן גם לילד גדול יותר

בגיל שנתיים את יכולה להגיד רגע
כמה זמן בפועל הוא יצליח לחכות? לא יודעת..לא הרבה. תלוי כמה רוצה את הדבר וכמה הוא לא עייף או רעב באותו רגע
להבין ממש? מבין אבל לא אוהב את התשובה זה האמת
אבל
לח'וב שהילד שלך כל החיים יקבל את מה שהוא רוצה בדיוק ברגע שהוא רוצה זה קצת דמיוני
זה גם לא חינוכי באמת
את משדרת לו חוסר אמון

לגיטימי להתלבט אם לשלוח
אבל נראה לי צריך להבין שילדים צריכים הכי הרבה זה אמון בכוחות שלהם
ונכון זה הדרגתי מה שדורשים מהם

אבל בהמשך כשיש כמה ילדים אז גם תינוק לפעמים מחכה כמה רגעים כי אין ברירה .
ולא. הוא לא מסכן . זה חלק ממה שגם מעצים אותנו .
לא כאידאל לתת לתינוק לבכות או לילדה בת שנתיים לחכות מלא זמן..כן? ברור שזה אילוץ

ואגב גם אני לא רגועה לגבי מעון
ולכן לא שולחת למעון אלא למטפלת או משפחתון פרטי עם מעט ילדים וככה אני רגועה. כמובן עם מטפלת מקסימה וטובה.

למרות שבגיל שנתיים הייתי שולחת גם למעון כי הם גדולים והם מבינים כבר את הכללים של המעון והם לא ידרשו ויבכו כמו שבוכים לך בבית
לדעתי בגיל הזה מעון או משפחתון רק עושה טוב ושמחה וחברה ותעסוקה

עד שהמחוג הארוך יגיע לשעה מסויימת. זה קשה לו אם הזמנים ארוכים וזה משהו שהוא באמת רוצה...
לחכות שאסיים לדבר בטלפון/עם בעלי זה בכלל לא קורה, הוא לא מפסיק לקרוא לי..

גיל שנתיים זה גיל כל כך יפה למעון!
הם לומדים להכיר חברים, חיי חברה, סדר יום, שירים,
צחוקים, יש איפה להוציא אנרגיה...
הבת שלי בת שנתיים וחצי, אמנם גם בבית טוב לה אבל זה בעיקר כי יש לה אחים גדולים אז מעניין לה,
בגן היא נהנית יותר.
ואם את צריכה לעבוד ולא להיות פנויה אליה באותם שעות אז למה להשאיר??
יש מעונות/ משפחתונים עד 13:00.
נשמע שזה מה שאתן צריכות לשנה הבאה.

לגבי דחיית סיפוקים, לדעתי גיל שנתיים זה הכי נורא מבחינה הזאת משבר גיל שנתיים זה השיא. את שניה לא שמה לב ומשלמת על זה בשעה עבודה לנקות ולתקן את כל הברדק שהיא עלולה לעשות.
היום התעכבתי לשים לה אוכל על הצלחת סובבתי את הראש והיא פשוט הפריקה (זרקה למעלה ואז זה נוחת בפיזור) חצי מהפסטה בסיר! איך היא הספיקה?? יכולות של גיל שנתיים
אם יש לך 10 דקות של שקט תדעי שמשהו לא תמים קורה...
סבון/ איפור/ נייר טואלט וכו'

כשהיא איתי בבית אני שומרת עליה בשבע עיניים,
בחוץ אין לי שליטה,
אני לא באמת מכירה את המטפלות,
הילדים,
ואם חס וחלילה שנייה אחת לא ישימו לב ויקרה משהו..
קרה לנו שהיו נחנקה מתפוח ובעלי מיד הוציא לה את זה,
או שהיא הכניסה חתיכת פלסטיק לפה.. כל מיני דברים כאלו שמספיקה שנייה של חוסר תשומת לב.

בבית את עובדת ולא מרוכזת רק איתה.
הבית הרבה פחות מתאים לגילאים האלו (כלי זכוכית, מקומות גבוהים, פינות חדות של רהיטים)
הגן מותאם ובטוח לילדים, לא אמורות להיות חתיכות פלסטיק קטנות.
ברור שצריך לבדוק היטב לאן לשלוח, אבל זאת לא סיבה לא לשלוח

חייבת לומר שמנסיוני אני רגועה יותר מהמעון. בעבר חששתי ממעונות והגדולים שלי היו במשפחתונים/ מטפלות. רק את החמישי שלחתי למעון ואז הבנתי שהמעון הרבה יותר בטוח.
המטפלת עובדת בבית שלה, לפעמים יש שם משחקים עם חלקים קטנים/ מקומות לא בטיחותיים, לפעמים היא מקבלת ילדים חולים והיא בביתה, מבשלת לילדים שלה תוך כדי וכו..
במעון הנהלים מאוד ברורים, הכל בטיחותי, יש מנהלת, מפקחת, יש השגחה כל הזמן( חשוב לבחור מעון טוב ומפוקח).
בגילאים הקשים שהתינוק צריך השגחה כל הזמן לפעמים הרגשתי שכשאני מביאה את הילד למעון אני רגועה יותר, סומכת יותר על הבטיחות במעון מאשר על הבטיחות בבית שלי, שמסתובבים בו חלקים קטנים של משחקים וכו, ואני כל היום בכוננות השגחה על התינוק.
לגבי שאלת הפותחת, עכשיו אני עובדת מהבית( בגלל המצב) ויש לי ילד בן שנתיים, לא יכולה לעבוד איתו, כשאני עובדת הוא באחריות אבא שלו/ האחים שלו. קשה בגיל הזה לדחות סיפוקים, גם כשאומרים לו לא על משהו, צריך להסביר/ להסיח את דעתו. לא רואה מצב שהוא ידחה סיפוקים לשעה שלמה.
ודבר נוסף- אני חושבת שבגיל שנתיים יש כבר צורך חברתי, לבת שלך אין אחים. אני רואה שהבן שלי מאוד נהנה מחברה. הוא אפילו מתגעגע למעון, אוהב מאוד לראות סרטונים מהמעון שהמטפלות שלחו ומזכיר חברים שהוא זוכר מהמעון.
גם בבית הוא משחק המון עם האחים שלו. נראה לי שקשה להעסיק ילדה בת שנתיים כל היום בבית בלי שום חברה, במיוחד שאת עובדת ולא תהיי פנויה אליה. כמה זמן היא תוכל להעסיק את עצמה?
בנוסף, רוב הילדים בגן של גיל 3 מגיעים ממעון/ משפחתון/ יש להם אחים. שזה אומר שיש להם מיומנויות חברתיות בסיסיות. ילדה שהיתה בבית עד גיל 3 ואין לה אחים תגיע , לפי דעתי , עם פער במיומנויות החברתיות ויהיה לה קשה יותר להסתגל לגן.
לכן לפי דעתי לשלח למעון/ משפחתון. תנסי למצא מקום טוב, יש מעונות טובים. הבן שלי קם כל בוקר בשמחה למעון, בתחילת תקופת הקורונה הוא שאל כל יום אם הולכים למעון והצטער שלא.הוא זורח מאושר כשאני מראה לו סרטונים מהמעון.

@אורי8
יש לך כזו חכמת חיים🙂

אני גם ממליצה על מעון (אישית אני שולחת לגן) שלי הלכה בגיל שנתיים וחודשיים וממממש מתגעגעת לגן. הבית נחמד, יש אחים גדולים, אבל זה לא אותו סוג חופש שיש לה בגן, והתכנים לא מותאמים לצרכים שלה כמו בגן. שם היא ממש פורחת.

ממש יכולים להנות מהצד החברתי,
חוץ מאחת אצלי שהייתה סופר רגישה וגם לא דיברה בצורה מותאמת לגיל מגיל שנתיים עד שלוש הכי נהנים במעון,
אחרי זה עוברים לגן ולפעמים יש קצת צד לימודי או יותר דרישות בגן ולא כולם אוהבים את זה...

תאמיני לי בנות בית ספר שלי טוענות כל היום שהם בכלל לא רוצות לחזור לבית ספר, רק הבת שלי בגן מתגעגעת ומתרפקת על זכורנות הגן...

את רואה שהיא מעסיקה את עצמה לבד בלי הוראה שלך. סביבות גיל שנתיים.
לדוג' אם היא מתיישבת מרצונה וקוראת סיפור, או מציירת, או משחקת בכלי מטבח (וכל מיני כאלה).. אז זה אפשרי

ממש אין להם יכולת כזו. גם בגילאי בית ספר לפעמים הם מאבדים את זה
אם את רוצה לעבוד בזמן שהיא איתך לבד בבית תשכחי מזה... 🤷🏻‍♀️

מה שכן לדחות סיפוקים זה משהו נבנה
אם זה מתי שהיא אוכלת
גם אם היא רוצה לשחק במשחק או בתמונה או בכדור תוך כדי האוכל .. אז לא לאפשר.

בגדול שיהיה לה תבנית של התחלה אמצע סיום
וזה יעזור לה לדחות סיפוקים לגיל שלה
ולדעת שאם היא אוכלת או אם היא משחקת לבד או איתך
יש סדר לדברים.
אי אפשר לקום באמצע וללכת..

זה מתחיל מהדברים הקטנים ונבנה ככה לאט לאט

שפירוש ראיית הצרכים שלי ומימושן כאן ועכשיו, וחוסר יכולת לראות את נקודת מבט הזולת.

גיל חמש מתחיל סדקים ראשונים באגוצנטריות

גיל שבע מתחיל ירידה באגוצנטריות

 

ויסות עצמי קיים בכל גיל אך לא משמעותי בהקשר לשאלתך כי כאן וויסות עצמי תלוי בהבנה שהאם לא פנויה ויש לאם צרכים ועיסוקים משלה, וזה עדין בלתי אפשרי לילד בן שנתיים להבין זאת

בעלי בעד שנרשום אותה למעון בשנה הבאה,
אבל אנחנו עתידים לעבור דירה בשנה הבאה (עיר אחרת),
ואני חוששת מכל חוסר הוודאות בתהליך (בייחוד שאני לא מכירה אף אחד בסביבה), אז אולי אשאיר אותה בבית עד גיל 3 ואחפש מישהי שתשגיח עליה לכמה שעות.

ד׳א שאלה קשורה..
באחת התגובות כתבו שילד שהיה בבית עד גיל 3 יהיה לו קשה להשתלב במסגרת של גן מבחינה חברתית. אני מאמינה שזה נכון אבל האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להקל עליה בעתיד את התהליך?

(חוגים הם מגיל 3 ומעלה בדרך כלל).. פרט לגינה אני לא מכירה מקומות שאפשר ליצור אינטגרציה חברתית.
היא באמת כרגע בשלב שהיא לא זזה ממני ואם היא רואה מישהו זר או אחד הילדים של השכנים אומר לה שלום היא בוכה בהיסטריה (אבל היא רק בת שנה ושלוש עכשיו..)

כשהקורונה תיגמר כמובן
ובכללי לאן שתעברו תנסי לברר ולשאול על מסגרות ..

שהילדה תכיר את הילדים שלהם ותוכל ליצור איתם אינטראקציה.
מהניסיון שלי, בגינה ילדים לא ייצרו אינטראקציה עם ילדים שלא הכירו אותם בסיטואציה יותר אישית (בגן, או שהיו אחד אצל השני בבית).

יש משפחות שהולכת על סידור של 'גן אימהות' - כל יום אמא אחרת שומרת על הילדים לשאר האימהות פנויות לעבוד. לא התנסיתי בעצמי, ויש לזה גם חסרונות אבל זו גם אופציה.

3 אמהות מתאחדות יחד וכל אחת שומרת על הקטנים יום / יומיים בשבוע ?
השאלה אם זה מתאים לאופי שלך או לעבודה שלך מהבית ? זה רעיון מאוד גמיש

אני חושבת שאמא שצריכה לעבוד ולא פנויה לילדה לטובת הילדה להיות במסגרת (אינטימית קבועה ולא מלא שעות ביום... אבל מסגרת)
יש מעונות טובים ויש משפחתונים לא פחות,
אני גם שלחתי למעון וימי שישי לא שלחתי כי לא עבדתי... (רק שהיו ממש גדולים)

את צריכה לראות מה יתאים לכם עד אז..
ילדים החל מגיל שנתיים וגם קצת לפני כן נהנים מחברה אעפ שאני מאוד מאמינה שהכי טוב להם בבית, וזאת כל עוד ניתן לספק להם בבית מסגרת בטוחה וחלופית שתתמוך בהתפתחות שלהם ובצורך לשחק. וכן, תאפשר לנם גם עוד חברה. כי אחרת זה באמת מאוד קשה להשתלב אחרי שהם לא מכירים בכלל אינטראקציה עם ילדים אחרים
בעיקרון ניתן לרשום למעון גם באנצע השנה אם התמזל מזלכם ויש מקום וגם יש עוד אופציות שיוכחו לתת לך מענה כמו שכבר הציעו.
החלטות טובות בעז"ה

בסופו של דבר- רק אולטראסאונד מראה תאריך הריון מדוייק...

התור לרופאה רק עוד ארבעה שבועות
מנסה לשמור על רוגע אבל הסקרנות...

בהתחלה ממש היו כל התסמינים - סחרחורות, בחילות, כאבים, השתנה מרובה ועכשיו.... נשארתי עם כאבי מחזור מידי פעם ואולי קצת ריחות שמעוררים בחילה.. חוץ מזה? נאדה...
רוצה כבר להרגיש שמשהו קורה שם!

גם זה לא נותן תוצאה מדוייקת, הרי תלוי מתי היה הביוץ

אף אחד לא מחשב לך ביוץ. אם באולטרסאונד הראשון רואים פער בגודל מטווח הנורמה של השבוע בו אמורים להיות לפי תחילת הווסת, אז מתקנים את גיל ההריון בהתאם לגודל. הפער יכול להיגרם מביוץ מאוחר אבל זמן הביוץ המדויק לא מעניין אף אחד.

השבועות בהריון מחושבים החל מתאריך ווסת אחרונה.
אם באולטרסאונד רואים פער של שבוע+ (בגלל ביוץ מאוחר בדרכ) אז הרופאה משנה את תאריך הווסת פשוט.
ואם היו לך לפני ההריון מחזורים סדירים, את יכולה לדעת מתי פחות או יותר היה הביוץ

תאומים-

גם לי אין הסטוריה משפחתית של תאומים

וילדתי תאומות זהות ומתוקות.

ניתן להיכנס להריון תאומים גם ללא עבר....

תאומים זהים- זה לא גנטי

וגם יש מקרים שבביוץ משתחררות שתי ביציות והן מופרות- תאומי אחוה.

זה ממש לא חייב להיות גנטי.

גם לי היה בטא 100 ואחרי 4 ימים 1000
זה נחשב עליה גבוהה מידי?
באמת יש סיכוי לתאומים?
האולטרסאונד ראשון רק בסוף השבוע

לדעתי רופא נשים. נשמע זיהום

אולי בגלל זה הלחות והריח? זה יותר בסוף יום?
אם לא וזה ממש ממנה, זה נשמע לא תקין.

אולי לשטוף עם מעט מים ולנגב בטפיחה כמה פעמים ביום. שיישמר נקי ויבש. ולמרוח אחרי המקלחת קרם כמו דרמקול (טוב לעור מגורה ויבש וללא ריח). נשמע שזה סוג של שפשפת וזיעה.

אדומה אולי הגיוני, אבל לחה וריח לא מתאים לשלב... אלא אם כן היא יושבת מתחת לקפל שומן ואז זה גורם הלחות והריח (כלומר לא הצלקת עצמה היא מקור הלחות אלא הבטן ו*במקרה* זה באזור הצלקת.
תבדקי את עצמך מה המקרה שלך

בכל מקרה זה לא הכי מומלץ כי זה מעכב את ההחלמה, לא הייתי רצה למרפאה, אבל אם יש לך רופא אפילו משפחה להתייעץ און ליין כדאי

נראה לי שאת אמורה לשבת על הכדור כשהרגליים עם זווית של 90 מעלות

זה האתר שקניתי ממנו. עכשיו אני רואה שהעלו את המחיר..
כדור פילאטיס פיזיו בקוטר 65 ס"מ + משאבה

אני בלידה ראשונה לא הבנתי מה נוח בכדור, רק בלידה שניה שהמיילדת הציעה לי קטן יותר נהנתי ככ !

אני בגובה ממוצע, אז לכאורה 65?
וזה בכלל אמא שלי החמודה רוצה לקנות, שיהיה לה בבית לכל היולדות..
אחרי שפעם אחת היא חיפשה בכל הבית רפואה ולא היה...

תקראי על זה
ויש מהדרין לסופרהב

שהמשלוח מגיע מהר? איזור המרכז

 

והסיכוי שזה משהו שכדאי שתראה עין מקצועית 

דקירות כלפי מטה משתקות לכמה שניות. בתשיעי

הראש למטה לפעמים ממש יכול לכאוב ולגרום להרגשה של דקירות
וריבוי תנועות אם זה לא משהו פתאומי וחריג הרופאים לא מתרגשים מזה בכלל
בגדול אני חושבת שאם יש ספק אין ספק אבל עכשיו בגלל הקורונה לא כדאי להסתכן תתיעצי אולי עם הרופאה בטלפון או עם מוקד אחיות

החליט להסתובב והרגליים שלו בעטו בי בצוואר הרחם כאבי תופת... הוא כבר היה גדול שבוע 39..
ב''ה עשיתי היפוך..

לא באה להלחיץ, רק אומרת..

קבעתי לי למחר אולטרהסאונד להיות בטוחה..
לגבי דלקת בדרכי השתן אני על אנטיבוטיקה מניעתית

יכול להיות שזה תנוחה של העובר לא טובה נגיד רגליים למטה ובעיטות כואבות בהתאם...
אפשרות אחרת שיש לך דלקת בשתן או אפילו פטריה בנרתיק וזה לפעמים הרגשה מתעתעת של דקירות

כדאי להיבדק

היה מצג ראש והכל היה תקין, ולפי דעתי כבר אז הרגשתי את המכות האלו למטה..
לגבי פטריה ודלקת, בוודאות אין לי..
מיר אני הולכת להיבדק ואעדכן, תודה רבה

משהו כללי כזה
לא צריך להיכנס לפרטים כן או לא...

אפשר גם לנודנידקיות מציקות במיוחד - עובדים על זה ... כשיהיה לי מה לעדכן, אשמח לשתף אותך.

ואפשר - שתראו עלי, תדעו בעצמכם... לא שואלים כאלו שאלות פרטיות.

תכוווני בלב ללא עניינך

בדרך כלל משתתקים אחרי זה..