פורום הריון ולידה (עמוד 2895)

עצם זה שיש התלבטות, כנראה שיש סיבה

בגדול הגישה שלי זה שלא מונעים אלא אם יש סיבה ממש טובה ובתייעצות עם רב כמובן. מדגישה שככה *אני*.... אולי זה יועיל לך...

מונעים אלא אם כן ממש ״רוצים״ ילד.
מאד עזרנו לך באמת...

חיים סגפניים כפי שתוארו פה בשרשור לא מתאימים לכל אחת. מי ששמחה בזה אז מעולה. אני בעד לשים לב טוב טוב לכוחות הגוף והנפש בעיקר. יש עוד שיקולים כמו מצב כלכלי, עבודה לימודים. שבעיני משניים אבל כוחות נפש וגוף זוגיות יציבה ובית מתפקד. חובה. וכל אחת צריכה לבחון עם בן זוגה את הנתונים שלהם ולהחליט. לא דומים הריונות סבירים ולידות רגילות להיפרמאזיס וניתוחים. החלטות טובות

לחלוטין אני בטוחה שלפעמים יש סיבות למנוע ,

אבל היום לוקחים את זה כל כך בקלות זה הדבר הכי מדהים שיש בעולם נכון שזה דורש המון השקעה וכח .

אבל למה לוותר על זה  ולא על דברים אחרים בחיים ,

שאני חושבת  על זה זה לא מניעה של ילד אחד, זה אותו   ואת כל ילדיו וילדי ילדיו כל הצאצאים הבאים אחרים שזה הזכות שלנו,

נכון לא ההיתי חודשים בקניון והסתפקתי עם בגדים מצוינים טובים זולים ויפים פה מהעיר .

אפשר להראות טוב לא חייב תמיד להיות באופנה הכי מתקדמת עם מיליון זוגות נעלים ,

אני נראת מצוין גם לא עם ארון מפוצץ של נעלים ובגדים , 

צמצתי דיבורים עם חברות ושכנות ,

צמצמתי ויכוחים על דברים שטותיים בזוגיות.

צמצתי מלא דברים בבית שאצטרך לסדר ולנקות פחות.

לאכול בחד פעמי יותר למרות שתמיד שנאתי את זה .

אבל למען הההווה והעתיד שלי של להנות בעולם הזה ובעולם  הבא מילדי ובעז"ה מנכדי .

 

 

 

רק אומרת...

אין עלייך

יכנסו לדיכאון..
אותך זה מספק הצאצאי צאצאי צאצאים
לא את כולם זה מספק ומשמח.. כמובן כשיש כבר כמה ילדים

תלוי בשיקולים שאת לוקחת בחשבון ובעיקר בכוחות ובסבלנות שלך

אבל מזכירה לך שזו החלטה זוגית ולא עליך ;)

ילד לא צריך לבוא לעולם כי ההורים לא החליטו ואז זה קרה. חכי חודש, תמשיכי לדוש בעניין. תראי איך את מרגישה כשהמחזור שוב מגיע.

ילד צריך מוכנות מלאה ומוחלטת

אני באופן אישי גם לא מתרגשת מזה שיהיו לבד במיטה וירדימו את עצמם
לגבי מספיק שעות שינה זה תלוי כמה הוא ישן ביום

ואז תראי מה קורה..

כבר מאוד מתקדם של ההריון עם המוגלובין די בסדר

נתנו לי רבע מנה לראות שאני לא מפתחת תגובה אלרגית או חריפה. זה עבר בסדר.
אבל כשהייתי בפעם השניה לקבל עירוי, הוורידים שלי נסגרו אחרי רבע מנה. פתחו לי וריד בעוד 4 נקודות לא עזר. לא זרם.
איףף

לפחות לנסות במעלה היד, מעל המרפק.
אצלי לפעמים לוקחים שם דם כדי לא לחורר שוב ושוב באותו מקום, אבל לא כל אחת מעזה לעשות את זה.
הייתי אומרת שינסו לפתוח בירך, אבל נראה לי שמותר להן רק בידיים.
אולי כדאי ללכת מתישהו בעתיד לכירורג כלי דם, לנסות להבין ממה זה נגרם ואיך אפשר להשפיע על זה. למשל, אולי שתיית קפה תעלה קצת את לחץ הדם ותעזור? אני סתם זורקת משהו בלי קשר, רק אומרת ששווה שאלה.

אבקת הפלאים. העלה לי את הברזל במהירות וללא תופעות לוואי. אפילו טעים.

ניסית
אקוסאפ ?
ספאטון ?

איזה סוגי ברזל לקחת ?

חשוב להגיע עם ורידים נורמליים ללידה, במיוחד אם קשה לעשות לך עירוי. פשוט שלא תסבלי

ההמוגלובין לא נמוך כל כך ביחס לשלב ההריון

האם את מגיעה על הבוקר למרפאה ?
אוכלת ושותה טוב לפני זה

מומלץ להגיע אחרי 2 כוסות מים + כוס קפה ואחרי אוכל, זה קצת מזרים את הסיפור. קפאין גם מועיל

בראשון עושים לאט לאט שהגוף יתרגל.

אחרח זה אפשר לתקתק בפחות מרבע שעה בקבוקון ברזל ליידע מראש את האחיות בבעיה

1. להגיד לאחות לפני תחילת העירוי את הסיפור שחוזר על עצמו. יכול לכוון אותה מראש להשתמש ביצירתיות
2. לקבל כל פעם רק רבע עירוי.. אמרת שרבע הצליחו להביא לך. דורש הוא יותר פעמים ושהרופא יסכים לתת הוראה כזו
3. במקרי קצה אם ממש לא מצליחים עושים צנתר מרכזי שאמור לפתור את זה אבל זה כבר יכול להיות פרוצדורה יותר מורכבת. אפשר לשים צנתר "זמני" שזה עד 6 שבועות.
4. דרכים אחרות להעלות ברזל *במקביל*. למשל כבד..

כמובן אם את סוחבת עד הסוף בדרך כלל...כי ההשפעה לא מיידית כמו בעירוי..הייתי לוקחת מינון גבוה יותר..
בהצלחה!

היום אכן שתיתי לפני גם מים גם מיץ גם קפה וזה זרם ברוך השם
כבד אני לא אוכלת
מבחינת מה ניתי זה ברזל נוזלי ספאטון, פולקס וברזל של אלטמן, שלושתם לא ירדו בקנה/עלו בחזרה בהקאה/עשו כאבי בטן חזקייייםםםם ועצירויות ובלאגן לכן עברתי לעירוי
העירוי הצליח בדקירה ראשונה הפעם גם באתי עם שרוול רופף כי היא העירה שאולי עודף השכבות שמקופלות מעל המרפק עוצרים את הדם
אז באתי עם שאל-שמיכה כזה ללא שרוולים וחולצה יחסית דקה מתחת כך שגם העניין של שרוול לא הפריע

תודה על כל הטיפים

לפחות עזרתי לך להקפיץ 😜

ברגע שמתאמצים הדימום חוזר

למרות שהרופאים אומרים אחרת

לק"י

לפחות אצלינו הרופאה נותנת אישורים דרך האתר.

אפילו שהרופאים אומרים אחרת.זה מה שמקטין את ההמטומה עד שתעלם לחלוטין

לא רגיל אבל גם לא הייתי בבית.
להרים ילדים ממש לא בא בחשבון.
אולי תשתפי את הבוסית שאסור לך להתאמץ פיזית?
אולי היא תעדיף את זה על פני שלא תגיעי בכלל וככה המשכורת לא תיפגע.

חוששת שאם אתחיל אז כן אתאמץ כדי שלא יהיה בלאגן... ילדים קולטים כשאין כוחות ומשתוללים בהתאם...
אולי אני צריכה ללמוד להרפות ולהתעלם מהבלאגן... אין לי מושג...
תודה על העצה!!

לא שווה את הבלאגן.
הריון בסיכון זה ממש לא כיף וככל שהעובר גדל יותר הסיכוי לסיבוך עם ההמטומה גדל...
לא רוצה להלחיץ מדי אבל עם המטומה 7 ס"מ בשבוע 14-15 התחילו לדבר איתי על הפלה יזומה.
זה אמנם מצב קיצוני אבל זה המשמעות של המטומה. כשבאים לבחון את המצב חשוב לדעת מה עומד בקצוות...
אם את לא במעקב הריון בסיכון מצבך טוב ולא צריך לדאוג, אבל עדיין שבוע 13 זה הזמן להתאמץ להעלים את ההמטומה וזהו. לא לקחת סיכונים.
קצת מוזר לי ה"ניסוי" שהרופא הציע, תעבדי כרגיל ועוד שבוע נראה את התוצאה...

לא בשביל להפחיד.

 

גיסתי היתה עם המטומה, דיממה הרבה.

יתכן ולא שמרה על עצמה מספיק.

ילדה בניתוח חירום שבוע 27

פג

היה להם נס. ראו במחלקת פגים הרבה ש....

היתה מחוברת למכשיר שמודד את החמצן בדם כל הזמן. במשך חצי שנה

היום היא בת 9 חודשים. כל חודש חייבים לבוא לביקורות.

לא פשוט

 

תשמרי על עצמך. העבודה שלך נשמעת קשה לאישה במצבך.

לא שווה ללדת מוקדם.

 

ונתתן לי כיווני חשיבה
בסוף החלטתי לקחת עוד כמה ימי חופש (על חשבוני..)ולשמור על עצמי...
שוב תודה רבה על העצות והשיתוף!!

תרגישי טוב. מתפללות עליך

ולעשות דברים שאת אוהבת..
בדקת אצל הרופא מהפן הפיזי?

החודש אני ממש רגוע כי השתחררתי מהמון מטלות שהיו לי על הלב
אבל אני ממש מרגישה איכס בקיבה וזה בא והולך
יש וירוס בלי הקאות?

אגב את אוכלת מספיק?? התחושה הזאת הייתה לי כשכמעט לא אכלתי.. לא היה לי חשק לכלום
זה יכול להיות ככ הרבה דברים שאין טעם בכלל לנסות לנחש.. יכול להיות גם מחסור בברזל
לכי תבדקי ותעדכני.. תרגישי טוב!!

אולי היא לא לבושה טוב?

יכול להיות שהמעבר בין חום לקור משפיע עליה.

 

שנה שעברה היה כך עם הבן שלי. 4 פעמ' דלקת ריאות...סיוטט.

השנה הוספתי שכבה וב"ה. טפו טפו....

 

יש לה חליפה עם צמר
מתחת גופיה, רגליות, גרביון וגרבים..

אני כבר לא מוצאת את עצמי, מתוסכלת
לא עובר שבוע שוב חום

או שלא?

נשמע שממש כדאי לחזק לה מערכת חיסונית
היתי ממש משקיעה בזה
פונה גם לתחום האלטרנטיבי- בתוספים וגם טיפול כלשהו

בעלי כילד היה לו כל שנה סטרפטוקוק כמה פעמים בכל שנה. סיוט. כל פעם אין ברירה ומקבל אנטיביוטיקה
וזה מחליש את המערכת חיסונית..

הלך לטיפול הומאופתיה אחד!
עד גיל קרוב ל30 לא היה לו מאז אפילו פעם אחת

פשוט ילדים חולים יותר.
גם לי היה כילדה סטרפטוקוק כמה פעמים בשנה, ועם השנים זה חלף.. בלי הומאופתיה

ילדים עם מערכת חיסון חזקה לא אמורים להיות חולים יותר
ואנטיביוטיקה מאוד נצרכת וחשוב. כשצריך אבל ידוע שזה לא סתם מים..בודאי מחלישה מערכת חיסונית בשימוש מרובה

ואת תמיד יכולה לומר שהכל יכל לעבור לבד גם בלי טיפול
וברור יש סיפורים לכל דבר
אבל זה שאצלך זה נפסק לבד לא אומר על אחרים
כי אצלו זה לא עבר כשגדל אלא מאותו טיפול מיידית
אני לא אומרת שזה תמיד הפתרון

אבל ילדה שכל הזמן חולה -בהחלט ביתי מנסה לחזק את הגוף שלה שלא תדבק מכל דבר
לא משנה באיזה דרך
אבל

אולי דיקור, רפלקסולוגיה. יכול להיות משמעותי

הגדולה שלי היתה כזו. כל היום חולה. רופא מומחה אמר לי תקשיבי היא רגישה וזה יעבור לה בגיל 4-5. צדק. היה סיוט להגיע לשם, אבל היום טפו טפו.... ושוב טפו.


תנסי תוסף של ויטמינים או ויטמין סי אם יש משהו מותאם לגיל, כדאי לשאול את הרוקח.
תחזיקי מעמד!!!

בת כמה היא?
מה שעולה לי לבדוק שמחממים טוב את הבית, כשיוצאים מהמקלחת לחמם ממש ממש הכל או להלביש במקלחת..
יש ילדים גדולים? לדאוג שלא מתקרבים אליה עם ידיים מלוכלכות ובטח אם מישהו מנוזל/משתעל ממש לא להתקרב.
יש למיכל לוין תכשיר טבעי שהכינה שנקרא 'שמן חורף' וזה מעולה למניעה של תחלואות. אם היא מספיק גדולה לקנות לה טיפות של ויטמין סי (יש לחברת אקו ספ נוזלי שנספג מעולה)
כמובן להרבות בפירות וירקות ולהפחית סוכר וחלב. (אם היא חולה עכשיו אז לעת עתה מורידה סוכר וחלב לגמרי לגמרי)

חיבוק שוב!

שולחת לך כוחות, מעודדת אותך שהוא ייגמר.... תחזיקי מעמד יקרה!

באמת השגרה זה דבר מבורך, מצויין שאת עובדת. מחר השמש תזרח🙂 הרבה פעמים בלילה המצברוח לא משו והשמש מאירה אותו בבוקר🤗

לי הם עזרו, אפילו שזה לא היה דכאון ממש.

בטח להרבה נשים ההרגשה הזו מוכרת.
לא יודעת אם זו צרת רבים שהיא חצי נחמה או מחמת טפשים, אבל לפחות תרגישי שאת נורמלית לגמרי.

אולי תחשבי על דבר או שניים שאת יכולה לעשות בבית שירימו לך את המצברוח. עיסוק יצירתי כלשהוא צביעת מנדלות, סריגה, ציור, וכד'. ואז פעם פעמיים בשבוע יאווררו אותך קצת.
ואולי באמת כדאי לחשוב על שבירת שגרה- לנסוע לשבת רק עם בעלך והתינוקת, לצאת ללילה באמצע השבוע, ללכת קצת לטייל ( כל הארץ מתחילה להיות מהממת עכשיו),
או לצאת בערב לאנשהו.
בקיצור- משהו שיוצא אותך קצת מהשכרה ויתן לך כוח לחזור אליה

את נשמעת מדהימה
מודעת , מנסה לעזור לעצמך, עושה כל מה שצריך לפי הספר, יודעת בדיוק איך ואיפה והכל
ויש לך הסבר לכל דבר
אבל את עדיין בדאון וזה לא אשמתך , את מהממת ועושה הכל אבל ככה זה לפעמים מדוכדכים וצריכים עידוד חיצוני ממישהו שמבין איך אפשר לעזור ולהקל.
אל תתביישי ואל תזלזלי, מגיע לך להיות שמחה ולפעמים זה משהו קטן אבל רק מישהי חיצוני שמבין יכול לעזור ולכוון.
תפרגני לעצמך
חיבוק גדול גדול, את נשמעת פשוט מדהימה! ❤️❤️

איזו מודעות עצמית!
תטעיני את עצמך במה שעושה לך טוב. זה יכולהיות שופינג, ערב של כיף עם ארוחת ערב שלך ושל בעלך, יציאה משפחתית, גלידה (כן, כן! גם בחורף מותררר), נוף יפה, ספר בחוף ים או אפילו לנקות את הבית עם מוזיקה (יש כאלה שזה עושה להן טוב ).

הרבה לדבר, לשתף, לספר
ולהודות על כל דבר קטן.
אומרת גם לעצמי...
לילה טוב!

אני גם די במצב שלך ואין לי כ"כ כח להאריך

 

ארשום רק שנשמע ממש שאת בדיכאון (אפילו קל)

מייאש ממש לנסות לעשות הכל כדי להצליח להוציא אותך מהמצב הזה

וכל דבר קטן מפיל וגומר את כל הכח שאוספים במשך הרבה זמן.

 

מה שהכי עוזר לי- 

ללכת לטיפול של פסיכולוגית קלינית (לא כל היועצות למינהם שעשו קורס. בנפש לא משחקים!! מנסיונות עצובים. בקישור יש רשימה של המורשים)

שעוזרת להבין ולהפנים את המקום שלי מול עצמי

(ואם הדיכאון חמור ודורש עזרה של פסיכיאטר- ימליצו לך על מישהו טוב או על טיפולים תומכים אחרין)

 

ועוד דבר-

שתפי את הסביבה, בעלך, אמא, אחיות, גיסות, חברות.

שיקראו וילמדו קצת על דיכאון ואיך עזרה מהסביבה מאוד עוזרת.

 

וגם אם לא- מוזמנת להמשיך לשתף אותנו. אנחנו פה.

היום אני מרגישה קצת יותר טוב ברוך השם
שוקלת את המשך צעדיי בנושא
אבל כמה טוב שיש ממי לקבל זריקת עידוד.
תודה

ישנה הרבע בלילה אז ביום כנראה פחות. אם היא רגועה במהלך היום בשעות הערות,לא עצבנית ונראית תשושה אז כנראה שטוב לה כך.. ולילה שלם שווה הכל

לדעתי שעה זה ממש קצת, אלא אם כן היא סופר רגועה כשהיא ערה וגם אוכלת יפה.

במשך היום היא ערנית ופעילה הבעיה שאני רוצה קצת שקט מידי פעם והיא התרגלה לידיים וקשה ככה כל היום

תנסי לקרוא את הלוחשת, לנו מאד עזר.
אולי בעגלה היא תסכים לישון?

הייתי מנסה יועצת שינה אולי.

 

שזה לא תקין וכו'. הילדה ישנה לילה שלם! אצלי התינוקות ישנים לילה שלם וביום בקושי.. ויש הפוכים שביום דופקים שינה ובלילה לא.. אז אצלה יש סדר ביולוגי.. שוב,במידה והיא לא רגועה ,נראה שעייפה וכו' וכו' אז מסתמא חסר לה שינה. אבל אם הילדה רגועה לא הייתי מתערבת בסדרים..
ליאן היקרה,לגבי שהיא על הידיים זה באמת ממש מתיש.. אפשר להתחיל להרגיל/ללמד אותה לשחק גם עם עצמה קצת.. משחקים. הכל לידך.. כל פעם עוד קצת .. להעזר באחים גדולים יותר אם יש

ויש טבלאות שינה לפי גיל ובגיל הזה אמורים לישון יותר שעות ביממה.

לק"י

בגיל הזה אמורים לישון 12-15 שעות ביממה.
הבת שלה ישנה כמעט 12 שעות. זה כנראה תקין.

ועניין הידיים לא קשור בהכרח למידת הרוגע.
יש כאלה שיותר אוהבים או רגילים לידיים.

ו11 שעות זה המינימום שבמינימום, יש כל מיני אתרים, חלק כותבים שצריך 11 שעות רק בלילה ועוד 3.5 ביום.
אם לאמא היה סבבה עם זה הכל טוב אבל אם הילדה כל היום על הידים זה פשוט לא הגיוני

לק"י

וצריך להרגיל בהדרגה לדברים אחרים.
אבל לא בטוח שזה קשור לשעות השינה.

בטח אם רגילים הרבה על הידיים.. בגיל כזה לא יודעין לדבר.. שמים אותם למשל על השטיח והוא רוצה על הידיים כמובן. אז בוכנ. זה אומר שלא רגוע? זה אומר (לא אומרת שתמיד) שהוא רוצה על הידיים ומוחה על כך שהוא ירד משם.
רק רציתי להדגיש שהתיאור של הפותחת לא מראה על כך דווקא שזה לא תקין. לא אומרת שזה כלל לכל הילדים ..

לא קראתי לפני כן. לא הכרתי את הטבלה. תודה

שלי בת 7 חודשים ולא ישנה כמעט במשך היום

לי בהריון הראשון רק בדיקת דם גילתה לי הריון אחרי 3 בדיקות ביתיות שליליות.
עשית בשתן ראשון של הבוקר?

אם כן אז זה הריון ראשון כך שאין לי ככ אינטואיציה לדעת אם זה הריון או לא חח

ללכת לבדיקת דם זה מאמץ, ואח"כ להתאכזב... חבל לי.
מעדיפה לא לפתח ציפיות. מקסימום אהיה מופתעת לטובה.

קריטי לך לדעת אם יש הריון? בד"כ אין לזה משמעות רפואית או משהו...

לק"י

וגם איך היא תגלה אם זה הריון? יכול להיות שבדיקות ביתיות לא מזהות אצלה...

מה שכן, את מעלה לי רעיון של לנסות לבדוק בבדיקות ביתיות מסוג אחר

באמת אני נזכרת שבשני ההריונות הראשונים בדיקה ביתית לא זיהתה לי.
אבל אין לי ספק שכאשר זה הריון אני מרגישה זאת היטב. ההקאות לא מתחשבות בבדיקה הביתית

שהמחזור שלי פשוט לא הגיע.. חודשיים.
הרופאה אמרה שאם זה קורה פעם/פעמיים בשנה זה תקין.
אחרי שזה קרה לי בפעם השניה אמרתי לבעלי שחייבים לעשות עוד ילד ומהר.. לפני שאני נהיית ממש זקנה ⁦(◍•ᴗ•◍)❤⁩

כנראה שאין מנוס וצריך ללכת לבדיקת דם..

שתבשרי לנו שהכל טוב

בעיקרון מחזור בהריון זה קורה אבל מאוד נדיר ואם את אם אמצעי מניעה לא חושבת שאת צריכה לחשוש
ותמיד אם יש ספק אפשר לעשות בדיקת דם

תודה

שלי יונקת לפעמים גם 3 דק

בגדולה לא הצלחתי להניק, לכן חדשה הזה

הגדולה שלי ינקה 45 דקות כל פעם.
השניה, מגיל אפס- שלוש דקות כל צד וזהו

יכול להיות שהקיבה שלה לא רגילה לזה בפעם הראשונה.
קישוא זה לא משהו שמוצאים כל כך שיש אלרגים אליו

או לעבור לירק אחר?

תודה!!

סליחה שאני נתפסת לקטנות אבל זה כל כך רך שלמה לטרוח לטחון את זה?

אז כדאי לטחון. אולי הסיבים מפריעים לה?

כפית? אצבע?

שבלעה קצת.

בגלל שהיא לא רגילה לאוכל מוצק,
הקיבה שלה לא מכירה את זה, הגרון לא רגיל... זה באינסטינקט גורם להקאה.

הבן שלי היה מקיא כל מאכל טחון כי המרקם פשוט הגעיל אותו בטירוף. אז לא הייתי טוחנת, רק מועכת. היום הוא דווקא אוהב טחון

יש הרבה ילדים שפחות אוהבים

מוכר מאוד.. גם אצלי.
זה אף פעם לא נאמר כביקורת. (טוב אולי קצת לפחות בהתחלה) אבל תמיד זה עצוב לדעת מה אמא חושבת עליך.
למדתי לספר לה רק דברים טובים ולקב'ה את הקשיים. מדי פעם ככה לספר לה קשיים רגילים .. של כולם כדי שתחשוב שאני לא עובדת עליה ⁦(｡♡‿♡｡)⁩

ממש זה מה שחסר לך עכשיו בחיים.
יקרה
תגידי יפה
אמא אני אוהבת אותך אבל השיחות האלו מאד מחלישות אותי כרגע. אם את לא יכולה להתגבר על עצמך ולא לומר לי דברים כאלו כרגע אז בואי לא נדבר קצת זמן. לא בכעס ולא בהאשמה, פשוט מציאות. את צריכה לדאוג לעצמך.

התחברתי למה שכתבת, מכבד ועדיין מעבער את.המסר

רק מה שזה בכלל לא בשליטתה והיא לא תמיד יכולה לעזור , ופשוט קשה וכואב לה לראות עד כמה קשה לך ואת מתמודדת...

אז היא מנסה לחשוב מה היה קורה אם... כאילו כרגע זה עוזר

נסי לבקש ממנה לא לייאש אותך, דווקא לדבר דברים חיוביים כי מספיק את מתמודדת ולא צריכה שידברו דברים מייאשים יותר

אולי היא לא האדם הנכון בלשתף עד כמה קשה לך...

גם אמא שלי בסגנון הזה ותמיד נשמע בשיחות בינינו כאילו היא המייאשת ואני צריכה לעודד אותה...

רק ציינתי שעמוס, והיא ממילא יודעת.
אבל כשהיא מגיעה אלי בשש ויש לי 4 ילדים להאכיל+לקלח+ להשכיב, ואחד יונק/בידיים - היא פשוט רואה (לא מגלה לכן כמה הבית הפוך ומלוכלך, משתדלת לאפס *קצת* בערב אחרי ההשכבות).

ועוד דבר שעצוב לי - היא לא הביאה לי כלום. לא ללידה. לא לברית. אמרה לי בזמן שעוד הייתי בפגיה שתקנה לי מתנה ושנלך ביחד, ואמרתי לה שכרגע אני פחות מסתובבת. וככה זה נשאר. אחכ היתה הברית. באה בלי כלום. אנשים שאני בקושי מכירה הביאו.

כשתתחזקי קצת ותרגישי שמתחשק,
בלי להזכיר את המתנה, סתם. להיות ביחד.
אמא סיכמנו שנצא קצת אחרי שהכל ירגע, זוכרת? לי מתאים עכשיו, מתי נח לך?

כשחזרנו מהברית!! היא יצאה איתי לחצר לתלות כביסה והודיעה לי (כשכל השכנים יכולים לשמוע..) שהיא חושבת שמספיק כבר וצריך למנוע..
(שתקתי. אבל התחשק לי לשאול אותה האם בסיום חגיגות הדוקטורט של אחי היא הודיעה לו שמספיק עם הלימודים והגיע הזמן לעזוב את האקדמיה או שמחה שהוא החליט לעשות פוסט דוקטורט.. )

היום היא ביקרה אצלי והראיתי לה תמונה של ספה שאני חושבת לקנות. אמרתי שהיא נראית נוחה להנקה.
ישר: אני מאוד מקווה שעד שתקני אותה כבר לא תניקי יותר..
הלו? זה הבחירה שלי..

עצוב לי שהיא לא מבינה שמשפחה גדולה זו משימת חיים ושליחות לא פחות מדוקטורט..

אבל זה לא אותו דבר...
אם היא אישה בןרגנית שחשוב לה לימודים וכסף, להתקדם בחיים מה שנקרא, ברור שמבחינתה יעשה גם פוסט דוקטורט בהוואי.

היא כנראה לא רואה ברכה במשפחה ברוכת ילדים.
כנראה שמבחינתה אלו חיים אינטנסיביים מידי,
מלחיצים מידי מבחינה כלכלית,
מקשים על החופש האישי וכו'.

היא לא לגמרי טועה.
היא פשוט לא רואה למה זה "שווה" לך..

מאחר וזה קורה לכלכך הרבה נשים בכל מיני מישורים הכי טוב יהיה להתעלם ולהבין שהןלא מבינות אותנו
ולהשתדל לא להיות כאלה עם ילדינו

תדמיינה את הסיטואציה שאנחנו כאימהות ברוכות וחושבות שזה שליחות וכו , ילדה שלנו אולי תחליט לעצור אחרי שתיים. ותספר לנו. ונצטרך לשתוק.
רק בשביל להבין קצת מה עובר על האימהות שלנו כדאי לחשוב על הסיטואציה הזו קצת ולדמיין אותה.

ודווקא באתי מאחת כזו והריי לא מעודדים את זה בלשון המעטה

אני גם בהריון אחרי 2 צפופות ודוחה כל הזמן לספר לה, כי אין לי כח לתגובה שתחליש אותי. אנחנו גם גרות רחוק אז בקושי מתראות. אם היה אפשר לא הייתי מספרת לה עד הלידה חחחח
אבל כנראה מחרתיים אצתרך לספר לה כי אנחנו נפגשות, מבאס שזה ככה , שאני לא שמחה לבשר לה. בעצם אפילו מהריון הראשון לא ראיתי אותה שמחה, תמיד היה לה פרצוף מודאג. בתחילת נישואים היא בכלל אמרה לי לחכות עם להביא ילדים...מזל שלא הקשבתי לה;) לחשוב שהייתי מוותרת עליהן
מעודדת את עצמי על זה שחמותי מאוד שמחה על כל הריון שלי ושאני גרה קרוב אליה, היא כבר מזמן יודעת. גם מנסה לעקוף את עצמי בכמה שיותר נשים שחושבות כמוני, גם אם זה רק וירטואלי;)

תני לי לנחש.
כי רצית את זה, באמת ובתמים,
כי את מאמינה שזה דבר טוב ומבורך
כי את יודעת שאחרי הקושי בהתחלה יבואו רגעים שמחים וטובים
כי את מאמינה ויודעת שבגלל קשיים לא מוותרים על ערך גדול ושמחה גדולה
כי את מאמינה שה' נותן כוח למי שצריך אותו, בכמות שאותה הוא צריך.

יש מצב שתשובות כאלו ידברו אליה ויניחו את דעתה?

ולכן עדיף לא לענות אלא לחתוך את השיחה שרק תתפתח כנראה לכיוון רע
כי על תשובה יש תשובה נגדית (כן אבל...)
יד אנשים שפשוט כדאי לסגור איתם את הפינה יזהו. ככה בחרתי ואני מבקשת
לא לדבר על זה יותר

אבל אולי תשובה ''כי ככה רציתי, וככה בחרתי וככה טוב לי אפילו שעכשיו קשה לי'' יכולה לפחות למנוע את ההערות לכמה חודשים.

משפט של- ונא לא לדבר איתי על זה יותר

או לי?
מה, ההריון הזה לא נחשב?
הברית לא?
המון קרובים יותר רחוקים של בעלי הביאו מתנות ממש נדיבות (רובם כסף, זה היה ארוע צהרים של בערך 70 אורחים סהכ), ו..... אמא שלי באה בידיים ריקות.
אחותי הזכירה לה (לידי), אז היא אמרה: מה , מביאים מתנה לברית?

לק"י

לא הבנתי מה זה משנה אם תקבלי מחזור, מה ימנע הריון?

אני אוכל להתחיל כדורי מניעה חדשים, שאותם אם מפסיקים מקבלים מחזור תוך יומיים - שלושה.
(אני כן מעוניינת לקבל מחזור פעם בחודש)

לק"י

נראה לי שהכי טוב להתייעץ עם רופא.

(יש אמצעי מניעה מקומיים, כמו נרות ושקפים. אבל אחוזי המניעה שלהם יותר נמוכים משל גלולות).

לגלולות משולבות ולא לחכות לקבל מחזור
את מניקה? אם כן אולי הוא בכלל לא יגיע בקרוב
תתייעצי עם רופא מה לעשות

 

 

הרופא אמר שעוד מעט יגיע מחזור, ואני אמרתי שכבר היה...
צחק עלי...
אבל מיד נכנסתי להריון

מעצבן לחכות באוויר
אמרו לי שיגיע דימום ״מנקה ״ אבל לא נראלי שהתכוונו לכמה שעות דימום עדין ..

הליכה גרמה למעט דימום,
הייתי ממליצה להימנע גם ביומיים הראשונים לאחר ההפסק

שבימים שהתאמצתי הדימום התגבר..
היה לי פעם אחת שהייתי נקייה מהבוקר אבל טיילתי והלכתי מלא באותו יום ובאמצע היום התחילו המון כתמים ולא הצלחתי לעשות הפסק ביום שאני בדרכ מצליחה לעשות...

מקווה שהבנתי אותך נכון..
אולי בשבילו 38 לא נקרא חום ולכן הגיב כך..
אם בעלך הגיב כבר אני לא חושבת שאת צריכה גם להגיב.. פשוט תתעלמי
את אמא שלה ואת יודעת מה הכי נכון וטוב לעשות בשבילה. רפואה שלימה!!

לק"י

אבל זה לא העניין.
תעשו מה שאתם חושבים, חמיך לא מחליט.....

עם 38 הם לא נותנים

עובדת במעון

תעשי מה שאת חושבת לנכון.

ייתכן שהבעיה אצלי כי אני רואה שהגיבו לך, אבל לא הצלחתי להבין:
למה אמרת לבעלך מה הוא יעשה מחר? רק הוא אחראי עליה? או שברור שאת לא יכולה מחר? ומה הקשר של חמיך לעניין ומה בכלל הוא רוצה שתעשו? שתשאירו אותה איפה?

בקיצור אם מתאים לך תפרטי
בכל מקרה בהצלחה

הצפי שהוא יביא אותה להורים שלו מחר

למה? הם אלו ששומרים עליה באופן קבוע? הוא לא יכולה להיות שם אם היא חולה?

עזבי את הדיבורים, בטח גברים שאין להם לב של אמא...

בת'כלס העזרה שלהם נוחה לך ? אז תיעזרי

אגב 38 זה חום מאוד גבולי, רק מעל 38 זה חום אצל תינוקות

שאלתי רופאה שאמרה ש38 זה חום בתינוקות

מה הבעיה עם זה שחמיך התנדב לשמור עליה?
התגובה פשוט צריכה להיות 'תודה', לא?

פשוט בעלי יביא אותה

מה הבעיה עם זה שחמיך התנדב לשמור עליה?
התגובה פשוט צריכה להיות 'תודה', לא?

התגובה שלו בצורה שנאמרה.
פגעה, כאילו אני בכוונה לא רוצה שתהיה במעון..
כאילו מחפשת סיבות

מהעובדות היבשות, ממה שכתבת, שחמיך התנדב או הסכים לשמור על בתכם החולה, ושהוא גם עושה זאת באופן קבוע, היה נראה שצריך פשוט לומר לו 'תודה רבה'.
באמת יש אנשים שלא ממש מחשיבים 38 כחום( יכולה לומר לך שכשבתי היתה תינוקת סבלה ממצב רפואי שהצריך הגעה למיון כל פעם שיש לה חום, וההגדרה של חום הייתה מעל 38.5. זאת אומרת במקרה שלנו באמת 38 לא היה נחשב ממש חום מדאיג). אז אולי הוא לא התכוון לזלזל ולא התכוון למה שחשבת, אלא פשוט ניסה לומר שזה לא חום גבוה. כאמור, לא שמעתי כמובן איך נאמרו הדברים.

בכל מקרה, נשמע שיש משהו ברקע שמפריע לך בקשר איתו, וזה לא המקרה הנקודתי הזה שמפריע לך. גם לי יש בעיות משפחתיות עם חלק מהמשפחה של בעלי, וזה ממש קשה. אני משתדלת להמעיט אינטרקציות איתם. לא יודעת האם אפשרי לכם כשאתם נעזרים בהם...
בכל מקרה שולחת כוחות, בהצלחה ורפואה שלמה