פורום הריון ולידה (עמוד 2941)

בעצם לא שאלתי אם לבנים או לבנות

כתבו לך פה מלא שמות יפים חח. אבל מה זה אומר שאת חושבת על זה? סימן טוב?

ואז יעלה לי רעיון. מה שכתבו פה יפים, עוד בסגנון.
ואולי משהו של הודיה, הצלה, תקווה, אבל לא עם השורש הזה, אלא עם המשמעות, כמו ישועה, תקווה אבל שם פחות דוס מזה...🙈 שזה מביא את כל מה שמרגישים במילה אחת.
הריון קודם השם עמד לנו כל הזמן בראש ואמרנו שרק שיצא נדע בוודאות וזה ככ התאים לו השם! אני רוצה לחשוב על זה כי זה נותן לי תקווה לסוף שעוד מעט כבר יגיע ונתחיל לספור דקות ולא ימים עד שכל התופעות הקשות האלה יעלמו... יום אחרי הלידה זה נעלם, בשנייה שהוא יצא הרגשתי פצצה. מתה להיות אחרי כבר... היום היה יום קשה ממש וכמעט התעלפתי במקלחת, נורא😦☹ מזל שאנחנו מתארחים אצל חברים בערב ובבוקר נארגן איזה שניצל תירס וקוסקוס .. לא נעים אבל זה מה שיש...

למשל-
טהר, הדר, שוהם, עדן, אור, שגב, זיו, יהל- אני מכירה בנים בכל השמות האלה.

חיבוק! שיעבור מהר!!
ואל תתבאסי על הקוסקוס ושניצל סויה. זו תקופה והיא תעבור... בנתיים תשמרי על הכוחות שלך. שניצל סויה נועד בדיוק לזמנים כאלה

במשחקים האלה אבל לקח לו זמן ללמוד להכניס בדיוק ולשחק עם הלגו ולא לזרוק אותו לכל עבר

מנסים לתת להם הרגשה טובה שיהיה להם מעניין כשהם בקושי מצליחים - מלא כפיים וכל הכבוד וזה נותן לם מוטיבציה לעוד נסיונות 

ובקצרה סבלנות וזה אחלה שהיא מטפסת על הספה וזורקת דברים

אולי זה לא מעניין אותה באמת

אצלנו המגנטים נורא משעממים אותו, לעומתכם

 

גם אני הרגשתי את זה עד לפני כמה חודשים בודדים (הבת שלי גדולה משלך באיזה 3-4 חודשים אני חושבת).
על לשבת לשמוע סיפורים- לא היה מה לדבר.
רק להתרוצץ ולטפס ופעולות של מוטוריקה גסה כמו שאת מתארת.
לדעתי זה גיל פשוט שמגלים את היכולת ה"בלתי מוגבלת"- מבחינתם לנוע בצורה עצמאית והם מתרגשים מזה מאד והכל הכל מעניין כשהוא תוך כדי תנועה. הנחתי לה,
ולאט לאט בחודשים האחרונים היא חוזרת ליכולת לשבת ולהתרכז,
ויותר מזה, ראיתי קפיצה משמעותית ביכולת- מה שהיא לא הסתכלה עליו בכלל, למשל להתאים פאזלים עם צורות, להכניס לקופסה וכו, ברגע שהיא חזרה לזה וניסתה פעם פעמיים, ומאז עושה בשניות.
ועדיין, אחרי כמה דקות נמאס לה והיא הולכת לחפש אטרקציה חדשה.
נראה לי שזה ממש מתאים לגיל.

הדבר שהכי משמח ומרגיע אותה זה ספר  היא מדפדפת לבד מגיל 10 חודשים ורב הספרים קרועים כבר מרב דפדוף  (היא מתיישבת עליהם תוך כדי כדי לראות יותר טוב וכו חחח)

ואני נורא שמחה שהיא מטפסת על הספה, עודדתי אותה לזה מאד! אני ממש בעד להתרוצץ פיזית גם, רק תהיתי אם אני עושה משהו לא נכון

תודה רבה

 

מגנטים היו ערמה עד לפני חודשיים בערך.
השמעת בסדר גמור מאוד!

ילדה תקינה תגיע להכל בעה. זה גם עניין של אופי, יש לי בת 5 חכמה מאד, קוראת וכותבת שלא נוגעת בפאזלים ובן 3 שרק משחקי הרכבה וכדור מדברים אליו ובת 7 שעדיין אוהבת מאד את העולם הסוציודרמטי. כולם תקינים בה כל אחד נטיותיו וכשרונותיו

אני אישית זרמתי איתה ולא ניסיתי להאיץ אם אין חשק.
מה שכן מקפידה על לשמור על החפצים שלה כלומר - לדוגמא להשליך לגו/קוביות וכיוב זה אני לא מסכימה

אבל היא נשמעת ממש נורמלית. לחלוטין. גם אצלי הצליחו רק את העיגול בהתחלה. עד שהגיעו לגיל שהצליחו בכל רב לא הכי עניין אותם. בכללי הכי מעניין זה דברים ''אמיתיים''. הכל נשמע מצויין. תהני ממנה ורק בריאות

הסבתות היו מאד לחוצות לגדולה יש רק מילים בודדות לקראת גיל שנתיים (אולי 10....). הילדה נפלאה והשפה שלה עשירה.
לי ההתפתחות נשמעת מצויינת. בת השנתיים+ שלי מאד אוהבת לנעול נעליים של כל בני הבית.... 😁 יש לה פאזל צורות שרק לאחרונה התחילה להתעניין בו. אני לא "יושבת" עם הילדים על כלום, מעודדת ועוזרת רק כשהילד עצמו מגלה עניין, ותהליכים של למידה קורים "על הדרך" ולא בצורה מכוונת.
כשהגדולה אהבה פאזלים קניתי לה כמה וישבתי איתה, היא יכלה להרכיב 100 חלקים סביב גיל 4, ומתישהוא זנחה את זה לחלוטין. יש לי פאזל סגור של 200 חלקים איפושהוא. הבחור רץ ברחבי הבית ומשחק משחקי דמיון בלי סוף.

הכיף. פשוט מתיישבת לידה על הרצפה

ואז מנסה לענין אותה בדברים שונים כן בשביל לפתח אבל לא בלחץ

פשוט תהיתי אם היא בטווח הגיוני. כל הצעצועים האלו שכתוב עליהם לגיל 9 חודשים והיא עדיין לא מצליחה אותם, רציתי לדעת שאני הנורמלית ולא היצרנים  (אמאלה אני נשמעת כזו אמא ראשונה . פשוט שכחתי הכל!)

שהחברה שלי כבר הרבה אחרי ואין להם מושג בזה
כנראה היצרנים מתכוונים שבגיל 9 חודשים יקחו את העיגול ויכניסו אותו לפה... הם בקושי יושבים בגיל הזה...

הוא גדול משלך בכמה חודשים. זה יבוא,אני לא בלחץ

אבל, מדבקות הוא מאוד אוהב

תזרמי איתה

לא נשמע משהו חריג,לא חייב למצוא חן בעיניה לגו/דופלו

לי הם נראים גאונים! 😍🤩

אוהב ביקר לזרוק דברים לםח ולהוציא.
לטפס על הספה ועל המיטות
לברוח לחצר ולהרוס לאחים שלו את המשחקים..
בבוקר כשהוא לבד איתי אני נותנת לו מגנטים או קוביות והוא עושה מגדל.
וגם הוא אוהב מאוד להכניס משחקים לנעליים או לכלי מטבח של הילדים..

מחזק את חגורת הכתפיים,
וכמובן גם מפתח דמיון וכו'

גם לדפדף בספרים זה נפלא ומפתח!
גם אצלנו, אם אני רוצה להיכנס לשירותים או להתקלח - כמה ספרים בעריסה מעסיקים אותה לעשר דקות ומעלה.

וגם לחבוט צלחות וכוסות זה חשוב מאוד

כמו שאנחנו המבוגרים, כל אחת נהנית מ'זמן פנאי' אחר... גם ילדים שונים אוהבים תעסוקות שונות... זכותה להעדיף חביטת צלחות וכוסות חחח


מגה בלוקס - לחבר אחד מעל השני ולפרק (לא לבנות דגם... רק מגדל שאינו סימטרי בהכרח😏) - זה הגיל.
להכניס צורות - בחודשים הקרובים.

גם הבן שלי היה כמו שאת מתארת.
כשהיה קטן היה יכול להקשיב לסיפור שלם, או לשבת על משחק אחד הרבה זמן.
אחר כך סביב הגיל של הבת שלך הוא התחיל לקפץ מדבר לדבר, תקופה ארוכה לא היה אפשר להקריא לו ספרים כמעט כי הוא דפדף את הכל תוך רגע ורצה לסיים.
ולאחרונה חזרה לו ממש היכולת, הוא יושב ומקשיב לסיפור, הוא משלים את המילים והחרוזים - זה הרבה יותר כיף לו עכשיו כי הוא יותר מבין ויותר שותף!
גם לדעתי ממש משמעותי שבגן מקריאים להם סיפורים וזה עזר לו לסגל את יכולת הריכוז וההקשבה..
אבל מבחינת משחקים הוא נשאר יחסית קופצני, לא בקטע של קשב וריכוז, בקטע של לטייל בבית.. לוקח משהו ונוסע איתו בכל הבית על הבימבה להראות לכולם, כזה
אגב, הוא לא כ"כ מצליחה להכניס במשחק עם הצורות, בעיניי כי זה פשוט משעמם אותו בגיל כזה. דברים שמעניינים אותו הוא מכניס למקומות הרבה יותר צרים בלי בעיה..
ובכללי ב"ה הוא ילד ממש מפותח אז מההשוואה נראה לי שגם לך ממש אין מה לדאוג.

הכנסת צורות עדיין הוא קצת מסתבך(כשיש כמה צורות שונות וזה מייאש אותו)
אבל הוא ממש ממש ממש אוהב השחלות!! הכנתי לו כמה- חור בקופסת מטרנה ומקלות ארטיק, פונפונים ואיקס עם חור בקופסת שוקולית, ואפילו גפרורים צבעוניים למלחיה עם חורים גדולים.. הוא עףףף על זה, מעסיק אותו מלא זמן(מלא בגיל הזה זה 15 דקות ככה?) ממליצה לנסות מהקל, ואם זה זורם לנסות לאתגר. זה השלב לפני הקופסת צורות.
מגנטים הוא עושה ערימה, לפעמים מחבר בשורה כזו על הרצפה.
מגה בלוקס קיבלתי לאחרונה מגיסתי, והדגמתי לו איך עושים מגדל והוא כן הצליח ואהב את זה.
עוד משהו שהוא מאוד מאוד נהנה ממנו זה להכניס ולהוציא דברים לקופסא.. זה מרתק אותו!
יש לנו גם משחק המפתח להתפתחות אם את מכירה-עכשיו הוא בעיקר שם את הצורות בלוח אקראית, לפעמים עושה מגדל של הצורות על הלוח.
פאזל צורות יש לנו, עדיין קצת קשה לו, הוא מצליח נניח אם צורה אחת חסרה בפאזל.
עוד משחק אהוב אצלנו זה סיר קטן עם מכסה, צלחת פלסטיק וכפית. (זה סיר אמיתי שאני מבשלת בו, פשוט הוא בגודל ליטר ובארון שקל לו לקחת ממנו.. אז הוא אומץ) הוא "מאכיל" אותנו, את הדובי, את עצמו.. זה מדהים כמה משחקי דמיון הוא יוצר מזה.
והבימבה היא גם להיטטט פה. גם לפני שהוא היה יציב בהליכה היא כיכבה ועכשיו הוא גם מתמרן איתה וזה..

בכללי גיליתי שלפעמים להנגיש לו רק כמות קטנה יחסית ממשחק מסוים עוזר לו להתמקד יותר- נניח לא את כל החבילה של הלגו, אלא רק 10 חתיכות.. לא מליון קוביות אלא רק 5..

וכן, הטווח קשב של הגיל הזה הוא עד 7 דקות. לפעמים יש דברים שמרתקים אותו במיוחד ואז קצת יותר. תנסי להתבונן על הילדה שלך, לתצפת מה מעניין אותה ומה נעים לה, ולאתגר אותה בתחומים האלה.. למשל אם היא אוהבת מגנטים- את יכולה להביא לה מגנטים בשני צבעים וליצור משחק של מיון..
אם היא אוהבת תנועה אפשר כדור, אם היא אוהבת העברות אפשר קופסא גדולה וקטנה ודברים במרקם מעניין/מרעיש.

והיא נשמעת סופר נורמלית ומתוקה!

כל תינוק וילד סקרן מטבעו וההתפתחות היא טבעית ומתרחשת מעצמה ככה אני מאמינה גם ככה יש הרבה על הכתפיים שלנו, תרפי;)

וחוץ מלהדביק ולקשקש על דף הוא מסתבך טיפה עדיין בהכנסה של צורות והרכבה של פאזלים מעץ.

נורמלי לחלוטין. תני לה להמשיך להוציא אנרגיה זה מה שהם הכי צריכים בגיל הזה

תחכי עוד כמה ימים ואם המחזור לא מגיע תבדקי שוב

?????🙏

כל פעם שאני מגיעה לבדיקת דם אני מגיעה לקראת סיום לקיחת הדמים בקופה, עולה על המשקל ומבקשת ממנה לעשות סטיק שתן

פעם בחודש?

בהריון גם בשבועות הראשונים אז בטח אחרי השליש הראשון

ודברים שומניים/חריפים/מטוגנים. לא לאכול הרבה לפני השינה , וכמובן יש כדורים.

רופאת הנשים אמרה שהכל בסדר

 

מאד עזר לי להפסיק לאכול באופן קבוע בתשע בערב.

ראיתי שאומרים לא לשכב ולא לישון אחרי האוכל. כנראה שזה היה הגורם העיקרי אצלי. 

חוץ מזה, זה מצוין גם למשקל, לא לאכול בשעות מאוחרות...

תנסי יום ללא שמן בכלל!!! גם לא שמן זית, גם לא שקדים, כלום כלום כלום שומני-
תראי, לפעמים זה עוזר פלאים

בעלי קנה לי אומפרדקס. מקווה שיעזור.

משתפת אתכן שגיליתי שיש שני סוגים של צרבות (אולי יש עוד שלא עליתי עליהם?):
1. שהגרון מתמלא באוכל והכל עולה.
2. גרעפסים מגעילים כאלה.

כשאני שוכבת על צד ימין יש את הסוג הראשוו
כשאני שוכבת על צד שמאל יש את הסוג השני.

האומפרדקס עוזר לשני הסוגים?

אם לוקחים באופן קבוע.
ולי, בתור היפראמזיסית, זה עזר בם שההקאות יהיו פחות חומציות ומעגילות..

במיוחד אחרי הפרמזיס שהרבה פעמים יש פצעים בושט ובגרון והכל שורף

מודה שלא ניסיתי שינויי תזונה וכו', החיים גם ככה קשים יותר בהריון

אבל ברוך השם שזכינו. העיקר שיהיה בבריאות ובידיים מלאות בעזרת השם.

לי למשל מאוד עזר לשים את הראש על כמה כריות, כך שיהיה גבוה

גם ביום שלא אכלתי כלום היו לי צרבות. גם בעבודה שאני על הרגליים. תמיד...
האומפדרקס הצלה.

.

קופת חולים סגורה היום ):

במקרה הכי גרוע, תתקשרי למחלקת יולדות שהיית בה ותשאלי שם

גם לי זה קרה ששכחתי, המשכתי רגיל אח''כ עוד כמה ימים. אבל לא יודעת אם זה מה שצריך לעשות, בכלל שמעתי שיש על זה חילוקי דעות, בהצלחה

א.הבנתי שלא בכל מחלקת יולדות זה הנוהל, ב.חברה אמרה לי שהיא לא לקחה, שאלה לפני כן את הרופא נשים שלה, והיא אמרה שאם אין ורידים, אז אין צורך רפואי לקחת, וכשהיא אמרה את זה ביולדות לא התעקשו איתה בכלל . אני בעז''ה בפעם הבאה אשאל לפנכ רופאה, נראה לי שזה מה שכדאי לעשות, בטוח שחלק מהנשים צריכות את זה, אבל לא נראה לי שנותנים לכולם באופן גורף

יש קריטריונים שהם גורמי סיכון למשל גיל מעל 40 אם אני לא טועה, דליות ברגליים, ולדנות(מעל לידה חמישית אולי?) וכדומה.

מיותרים.

בדיוק היום חשבתי עלייך, מה קורה איתך...שמחה בשבילך.

כדי שיוודא שהכל בסדר... היה שווה את המאמץ והכסף

ובידיים מלאות בעזרת השם!!🎹🎹

לקחת ויטמין די,
פולית
וברזל.
כל אחד בנפרד
כי הפרנטל היה עושה לי כאבי בטן.

לא חושבת שמותר לרופא משפחה לתת כדורים פסיכיאטריים
וגם אם כן זה לא כל-כך אחראי מצידו

יכולים לאבחן שהם חושדים ולהפנות לטיפול

לדעתי כדאי להתחיל עם שיחות אישיות או בקבוצה ורק במידת הצורך לעבור לטיפול תרופתי בהמשך...

לרופא משפחה , ז"א כשאני אלך אליו הוא גם יפנה אותי לעוד מישהו ? או רק אם המצב חמור אז יפנה לפסיכאטר ?

הפנייה לעוס או פסיכולוג
לדעתי שווה לנסות לפני שמנסים כדורים

ראשית, הרשי לי לאחל לך החלמה מהירה. שתחזרי לעצמך במהירות, מתוך רוגע, שמחה ואופטימיות.
כל הכבוד לך שאת מבינה את מצבך ורוצה לטפל בזה. לא מובן מאליו שיולדת מרשה לעצמה להודות בכך ולרצות לקבל טיפול.
לי לקח כמה שבועות לא פשוטים להודות ביני לבין עצמי שאני בדיכאון ונצרך ממני אומץ רב לשוחח על זה עם אחות טיפת חלב.

כשביקשתי תרופות מרופא משפחה, הוא הפנה אותי לפסיכיאטר, שאמר (טלפונית, כי לא הצלחתי למצוא בעצמי כוחות לצאת שוב ושוב מהבית. היה חורף קררר), שאם אני מעוניינת בכדורים, אצטרך להפסיק להניק.
לי היה ברור שאני מסרבת להפסיק להניק, כי באיזשהו מקום זה הכריח אותי להתייחס לתינוק.
הלכתי לטחפול רגשי, שסייע לי ביותר.
אחרי 3-4 טיפולים, חזר לי האור לנשמה.
הצלחתי לחייך, לראות את הטוב שבחיי. את הטוב שבי.

חזרתי לעצמי.

החלמה מהירה ומאחלת לך שתצליחי לראות את הצמיחה מתוך המשבר.

פשוט לא
והפסיכיאטר הזה חסר אחריות בעיני.
יש כמה סוגים של כדורים שמותרים לחלוטין בהנקה, והיום ההמלצה היא לא להפסיק הנקה אם זה טוב לאמא.

על השרשור פריקה שרשמתי לגבי רופאים..
גם בהנקה הם לא מבינים דבר

הכי טוב להתחיל מטיפול של שיחות כי הנה כמו אצלך לפעמים זה עוזר ואז חבל סתם לקחת תרופות (גם בלי קשר למותר או אסור בהנקה).

אגב אומרים שהנקה מאזנת אץ ההורמונים ומפחיתה סיכוי לדיכאון כך שלא מופתעת שהנקה בשילוב השיחות עזר לך ככה!
שיהיה רק טוב

יש רופאי משפחה שעברו גם השתלמות בנושא ומומחים בזה יותר.

אם את בכללית בשומרון אני יכולה להמליץ לך על רופאת משפחה מצוינת. בפרטי.

(התגובה הזו קצת חושפנית בשבילי, אבל חשוב לי. אם מישהי מכירה אותי במציאות אני מעדיפה שתדלגי על זה, אבל כמובן שאין לי שליטה על זה ואני יודעת שיכול להיות שאנשים שמכירים אותי יקראו)



מתחילים מרופא משפחה. אם אפשרי אני ממליצה להגיע עם הבעל- הוא יכול לתת תמונת מבט נוספת, אצלי הרופאה שאלה אותו המון שאלות שעזרו לה להתמקד.
תרופות בסיסיות מותר לרופא המשפחה לתת. הרופאה שלי עברה קורס/השתלמות בנושא דיכאון אחרי לידה והייתה לי נהדרת ממש. נתנה לי כדורים שמותאמים להנקה(סרנדה-סטרטלין, ויש עוד) וממש הסבירה לי איך זה יהיה ושבהתחלה יש רגרסיה והדריכה אותנו מה תקין ומה חריג וכו. בנוסף היא גם עזרה לנו בפניה לעזרה נוספת דרך הרווחה והציעה פסיכולוגית דרך הקופה.
היא אמרה שהיא יכולה להפנות אותי לפסיכיאטר אבל היא יודעת כמה זה קשה להגיע מלכתחילה לרופא ולכן אם אני מעדיפה היא יכולה לתת לי כדורים בעצמה.
אישית כבר הייתי בטיפול פסיכולוגי, אבל בכל אופן ההמלצה היא שצריך לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול רגשי בשיחות, ורק תרופתי לא מספיק. זה יקר, אבל החיים יקרים יותר. יש גם דרך הקופה שזה זול יותר והבנתי שיש מטפלים מצוינים(לא יצא לי לנסות בפועל כי כאמור הייתי כבר בטיפול- היא זו שהפנתה אותי לטיפול רפואי)

המשכתי להניק הנקה מלאה עוד הרבה זמן עם הכדורים. אני עכשיו שנה וחצי אחרי הלידה, התחלתי לטפל מאוחר יחסית(בערך 4-5 חודשים אחרי הלידה) והמשכתי כמעט שנה. באיזשהו שלב הורדתי מינון וכרגע אני ללא כדורים. שמחה מאוד שהיה לי את העזר הזה להתגבר על הבור השחור שעטף אותי.

חיבוק על התחושות, ושולחת לך כוחות לטפל ולהתגבר. אני יודעת שעכשיו זה לא אמין, אבל אפשר לצאת מזה.

אז רק אחזק: בתור עזרה ראשונה אפשר לפנות לרופא משפחה, ולהתחיל לקחת כדורים.

אבל להשתדל סמוך לזה לפנות גם לפסיכולוגית וגם לפסיכיאטר - כדי שייתנו אבחון טוב יותר, והכי חשוב - שיהיה גם טיפול פסיכולוגי במקביל.

יש בהחלט כדורים שמתאימים להנקה וגם להיריון.

ויש גם טיפולים טבעיים, אם מדבר אלייך...

קצת דחוף..

צריך שתהיה סיבה מוצדקת
בקשר לזמן נראה לי שאם זה היה רצוף מגיע לך גם אם החלפת עבודות

בכל מקרה. אם מישהי תוכל להגיד לי בוודאות אני אשמח..

אני חושבת שיש משהו שאם את מתפטרת תוך שנה מהלידה כדי להיות בבית עם הילדים יש לזה איזושהי משמעות.
לצערי לא יודעת פרטים.

לצורך טיפול בתינוק נחשבת. אבל לי במקרה כזה, אמרו שאהיה זכאית רק אחרי תקופת המתנה של 3 חודשים (אולי כבר עבר אצלך)
לדעתי שווה לך לבדוק בביטוח לאומי
המון בהצלחה!!

אם התפטרת מעצמך, סופרים לך 90 יום מיום ההתפטרות ואז את זכאית לדמי אבטלה, לפי המצב שלך, וכמה שאת זכאית בכללי, בתנאי שהתייצבת בלשכת התעסוקה וחתמת אבטלה לאורך התקופה הזו.
הזמן שעבדת מספיק.

ולא חתמתי בלשכה כל הזמן הזה?חצי שנה כבר)

כמעט בטוחה שמרגע שאת חותמת סופרים 90 יום, אבל תבדקי. יש מוקד של ביטוח לאומי, *6050, תשאלי אותם

הלוואי שמגיע לך

את יכולה לראות את הפירוט כאן אבטלה - קצבאות והטבות | ביטוח לאומי
או בכל זכות
או להתקשר לביטוח לאומי *5060

אבל כדאי לך להזדרז ולחתום בפעם הראשונה.

תודה רבה לכולן על העזרה!

אניי משפריצה ישר, אבל אם את לא מסתדרת אפשר לסחוט קצת לכוס ואז להעזר במזרק או משהו בסגנון (כמובן חיצוני, לא בעומק)

בימים האחרונים אנחנו בתהליך מעבר להנקה
אז מניקה>נותנת השלמה של בקבוק> שואבת...
מתיש.
הלוואי כבר יצליח לינוק וזהו.

היא לא נוזלת פשוט תקוע לה יבש בפנים וזה מציק לה. מחרחרת ומפריע לה לינוק :-/

חיבוק על העצבים... עדיף נראה לי לנסות קודם להתלונן, לעבור קופה בהריון זה לא חגיגה גדולה

כל דבר שתדברי עליו תקפוץ לך פרסומת 🥴
באיזו קופה את?

יש לה הרשאות לכל דבר מספיק שכתבת או דיברת בטלפון ומערכת אוטומטית מזהה את זה ושולחת לך פרסומת
וכמובן כל חיפוש תמים בגוגל

לפעמים זה עוזר ומקבלים טיפול vip

 

איך אני מגיעה אליו?

כי אני כבר חמישה ימים עם חום ולא יכולה לקחת תרופה שהרופאה הביאה לי כי כתוב עליה שהיא אסורה בהנקה.
ניסיתי לחטט ברשת ומצאתי אזכור באיזה פורום הנקה שמישהי קיבלה את הסירופ הזה אבל זה לא מספיק לי מן הסתם.
השארתי לרופאה שאלה במשרד והיא לא חזרה אלי, התקשרתי כל היום ואתמול ללא מענה. גם שרות שחוזרים אליך, לא חזרו.
התקשרתי ליעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות. אז ככה. בבוקר מנתקים לך את השיחה אחרי שמסבירים לך על המרכז והיעוץ ושעות פעילות (עד 15) ומה לא כי יש עומס במערכת. בצהרים אין מענה כי יש ישיבת צוות (גם אחרי שהסבירו לך את כל הנ"ל, שתדעי על הדרך, הרי כבר התקשרת). יומיים ישיבת צוות בצהריים. כל יום ישיבת צוות? שעתיים? ואז הפינלה: מהשעה 14 המרכז סגור.
אז אני מניקה אותה המון והיא לא חולה וזה העיקר. אבל רחמים... אני עם דלקת סימפונות מכייחת דם. השם יעזור.

אה, ועוד משהו, נשרפה לי המכונת כביסה ביום שלישי ורק בראשון יבואו מהשרות.

 

 

לא יודעת לגבי סירופ אבל את מקבלת טיפול?? אנטיביוטיקה? הסירופים בד''כ רק להקלה וגם ככה לא הכי מועילים. תרגישי טוב. הייתי הולכת לסניף אחר או משהו! נשמע סיוט

נשמע סיוט!!
שולחת לך חיבוק והמון כוחות!
דלקת סימפונות זה גררררר
מעייף, מתיש, מחליש ומייאש!!
אוףףף מקווה שמישהו יענה לך בקרוב

אפשר גם וגם.

קודם כל להתלונן- יש פניות הציבור להנהלת הסניף ולהנהלה הראשית בקופה.

אפשר להתחיל מהם.

מעבר אפשרי אם אני זוכרת נכון עד ה15 למרץ כך שיש לך חודש לבחון אם זה עזר

מאוד אנושי, סבלני,אפשר לשאול אותו שאלות
מסכים לקבל בדחיפות, מסכים לחזור אלייך לטלפון
ממש רופא טוב ומקצועי

מקצועי ואנושי אבל עמוססס מאד.
אם את מצליחה להשתחל שווה כל דקה.

לא סגורה מאה אחוז על מאוחדת אבל נחשב מהמעולים

נשמע באמת מתסכל, הציפיה והאכזבה. זה באמת לא פשוט
אציין שלמעשה 5 חודשים של ניסיון זה לא הרבה זמן.
בכל חודש יש לנו בין 10-20 אחוזים סיכויים להריון.
אז
א. תמשיכו להשתדל. בלי לחץ ובלי פאניקה
ב. את פוליציסטית? ידוע לך למה המחזור שלך לא סדיר?
ג. ההמלצה היא אחרי שנה של ניסיונות לפנות לרופא פוריות.

היא כמוך חכתה והייתה בלחץ

אחרי יותר מ5 ודשים ששחררה את הלחץ היא נקלטה

ואח"כ עוד פעם ועוד פעם

 

אז כצעד ראשון- להוריד לחץ

ההפרשות הנמתחות, ויש לי ארבעה ילדים.

מעודד?

זה לא מחוייב המציאות

את בטוחה שיש ביוץ? ניסית עם מקלונים?US?

את בסה"כ 5 חודשים מנסה. גם כשהכל תקין יש רק סיכוי של 25% להריון. ככה שתורידי לחץ

הכל בסדר

5 חודשים זה סביר מאד. מה גם שציינת שאתם נשואים שנה וחצי ומנסים 5 חודשים אז מניחה שמנעת לפני כן. אחרי מניעה לוקח זמן לפעמים לגוף להתאפס. לחזור לרצף מחזוריות טבעי.

אז זה ממש בסדר ונורמלי. כשמפסיקים מניעה חושבים שמפסיקים וישר יש הריון, אבל זה לא עובד ככה, לפעמים לוקח לגוף קצת זמן. וזה לא אומר כלום אגב לגביי ההריונות הבאים שלך שאולי יגיעו אפילו מהר יותר.

לקחת מסטיק תמני או שיח אברהם קודם כל מאוד עוזר לסדר את הווסת שתגיע כל 28 יום ודבר שני תחזק לך את הביוץ באופן משמעותי לקליטה של ההריון דברים טבעיים ועוזרים (לי בכל אופן) ובהצלחה רבה רבה זה יקרה בעזרת השם

ואני גם לא מזהה הפרשות בכלל, אין לי הרבה  ובטח שלא מספיק כדי לזהות

ונכנסתי להריון בלי בעיה מיוחדת ב"ה

 

מחזור כל חודש וחצי -חודשיים זה די טוב, יש בנות עם מחזור ארוך יותר שלא יודעות אפילו מתי הן צפוויות לקבל

 

נכון שעכשיו את מבואסת ועצובה אבל שימי לב למילים שאת משתמשת בהן "אין הריון באופק" על סמך מה? את בסה"כ מנסה 5 חודשים!!

תאמיני שזה יבוא, תאמיני שזה יכול ויקרה לך

ותרפי, תני לה' לעשות את שלו

חוץ מאנרגיות חיוביות, בעקרון מבחינה רפואית רק אחרי שנה של נסיונות מתחילים

לבדוק כ י בממוצע לוקח כמה חודשים להרות גם כשלכאורה הכל בסדר.

 

חשוב לדעת שיש כל מיני דברים שח"ו יכולים להסתבך, ולא כולם בצד הנשי..

 

מקווה בשבילך שעוד שבועיים תתבשרי בבשורה המרגשת....

 

 

נראה לי חשוב לא פחות להניח בפורום גברי 🤓

אפרסם גם שם.

שיר מלא ברגש

גם אצלינו בנים קשורים לאמא ובנות לאבא

זה בסדר להודיע בכל דרך שמתאימה לכם. גם הודעה לגיטימית לחלוטין

לגבי 2- לא מנסיון אבל לא הייתי לוקחת סיכון.

המון מזל טוב!

לגביי 1 - לדעתי עדיף טלפון מאשר הודעה. טלפון זה בהחלט לגיטימי.
2- לא הייתי לוקחת סיכון, הריון זה תקופה הורמונלית ולכי תדעי מה זה יעשה לפנים/לשיעור..

הפאדיחה.

האמת...שבתור אמא היתי נפגעת עד עמקי נשמתי
אז מקווה שאמא שלך ידעה לאכול את זה

לפני הכל, לא עושים לייזר בפנים אלא רק אפילציה!!
פנים זה איזור הורמונאלי ולייזר רק יגרום לשיעור יתר ללא תוצאות ואף עלול לגרום לשיער לצמוח בעוד איזורים.
אפילציה אין בעיה לעשות בהריון 🙂
לייזר בשאר הגוף גם לא עושים בהריון.
אגב אם תשאלי למה מכונים מציעים לייזר בפנים אם אסור:
1. כסף
2. יש בנות מאוד שעירות שאפילציה תיקח שעות.. אז זורקים להן טיפולי לייזר אך הן יוצאות ללא תוצאות
אחותי עשתה סידרה של 20 טיפולי לייזר ורק גרם לה לצמיחה..
עשתה אפילציה ונעלם לה הכל

שולחת משהו בפרטי

עשיתי לייזר בפנים וזו היתה טעות חיי!!!!

אין הרבה מה לעשות כנראה אם זה הורמונלי, אבל אולי תהיינה לה עצות כלשהן. אולי הפרולקטין גבוה סתם ואפשר להוריד אותו קצת והוא הגורם.. סתם זורקת אפשרויות, אבל כירורגית שד היא הכתובת.

והכל היה תקין ב"ה

ואולי לבקש אולטרסאונד שד, אולי יש ציסטה או משהו כזה. דברים שקורים עם פעילות תקינה של השד. לא שידוע לי מה עושים במצבים האלה, אבל אולי יש אפשרות למזער כאבים. מה אני יודעת.

ומאז אם עשיתי תנוחה מוזרה שוב זה חזר ושמתי לב ממש שזה קשור לשריר ובמים חמים זה עבר..
תבדקי