פורום הריון ולידה (עמוד 3089)

יפית. מעולה!

כמה זה עולה?

לבדוק שלא חם מדי כמובן ולהצמיד מאחורי האוזן, זה אמור איכשהו למשוך נוזלים וגם החום מרגיע אותם. מאד עזר לנו

כי זה מה שהיה לי בבית וזה גם עבד טוב

לא הסכים שנשים לו כלום אז פשוט הרדמתי עלי והעברתי למיטה. בכה המון המון גם מתוך שינה. מסתבר שהיה לי אוטידין בבית ורק בבוקר גיליתי את זה(מרגעשה רעה שסבל בגללי). הלכנו לרופא ואכן דלקת באוזן כמו שאמרתי. התחלנו אנטביוטיקה ומקווה שיעבור מהר מהר

מה שהאמא רואה קודם.

רפואה שלמה...

 

מיום שני חום.. זה די הרבה זמן
לא שללו דלקת ?
בדקו גרון , אוזניים?
מה הרופא בדק היום וקבע שזה ויראלי?

לא מנוזל. האוזן היתה קודם אדומה עכשיו שירד החום פחות. ובדק אוזניים ריאות וגרון. הצלחתי לקבוע תור למחר הבעיה שזה רק בשש בערב מקווה לטוב בנתיים מנסה להרדים עלי ולהעביר למיטה שלו הוא כבר לא בגיל שיכולה להשאיר איתי הוא פושטק קטן יורד לבד מהמיטה שלי..

אם החום לא יורד ,
אפשר אמבטיה פושרת , מטלית קרירה לחה על המצח , חשוב לשתות הרבה.
ומוזר שלא הפנה לעוד בדיקות , יומיים חום גבוה כזה ... מצריך בירור יותר רציני

מרק עוף צח זה מצויין ממש עם שן שום חיה כתושה , זה פניצילין יהודי עתיק 👌

שאני מהרהרת אחרי הדוקטור..
יש לי סבתא רופאת ילדים ולמדתי ממנה דבר או שניים

אך הקטן מרגיש?

אנטיביוטיקה

שטיפה או שתיים של שמן זית חמים מאוד מאוד מקלות על כאב אוזניים.

אני בקבוע שמה טיפות שמן זית פושר שהשרתי בו שום (משרה כמה ימים ואז מסננת ושומרת)
זה מאלחש ומעט מרפא

אם יש הפרשה ויש נקב בעור התוף- אסור

שהרביעי הזה היחיד שסובל אצלי מהאוזניים הקודמים לא ידעתי מה זה בכלל

אולי את לא אוכלת דברים משביעים

פסטה עם עוף , די מוזר לי

ירק מבושל, עוף, דג או בשר, סלט ירקות גדול.
תעשי נסיון ותראי איך את מרגישה.
למשל- שעועית ירוקה מבושלת, עוף, סלט.
או אפונה עם דג וסלט.

אם תאכל ארוחה אחת כזאת ביום. בריא ומשביע.

לזה התכוונתי

לפעמים תחושת הרעב היא בעצם צמא

הפתרון היחישי שמצאתי ,
לצרוך רק קמח מלא . ממש בהכול ,כולל פסטות וקוסקוס מלא וכל דבר מקמח מלא חח
כי קמח לבן מעלה את הסוכר במהירות וגם הוא צונח במהירות, ואז תחושת רעב שוב..
קמח מלא , שומר על רמת סוכר תקינה בגוף.

עוד טיפ קטן, לאכול במרווחי זמן קטנים
כדי שרמות הסוכר לא יצנחו מדי ואז אחרי ארוחה הגןף יבקש מתוק עד לאיזון.

ולשלב ירוקים באוכל

יכולה לומר מה שקורה אצלי, אני לא שואבת! ( אולי ממש מעט כשחוזרת ). מניקה רק כשאני לא בעבודה. וב"ה ממשיכה להניק ככה עד גיל שנתיים.
כשאני בבית הוא יונק הרבה, גם בלילה, לא סופרת כמה.
רק מסייגת את דברי שזה לא ככה לכולן. לאמא שלי היה נגמר החלב כשהפסיקה להניק מלא.

הוא מקבל תמ"ל כשאת בעבודה?

אבל הנקתי תאומות אז אולי א"א להשוות...

עדיין יונק, אוכל אוכל רגיל כשאני בעבודה, הגוף התרגל ליצר חלב כשאני בבית.
עם חלק מהילדים חזרתי בגיל חצי שנה ולא רצו מטרנה במעון. פשוט התחילו לאכול טחון במעון והנקה בבית.
היו לי פעמים שחזרתי בגיל 3 חודשים, ושאבתי מעט בעבודה, לפעמים בכלל לא הספקתי, התינוק אכל מטרנה כשלא היה שאוב. רק עם 2 הגדולים שאבתי מלא בעבודה עד גיל חצי שנה( חזרתי בסוף חופשת הלידה הרגילה). אחר כך החלטתי שזה קשה לי מידי.
אם התינוק היה מתחת לחצי שנה שאבתי לפעמים בעבודה, כמה שהספקתי( בעבודה שלי קשה לפנות זמן לשאיבה). והתינוק קיבל מטרנה כשלא היה מספיק שאוב, אחרי גיל חצי שנה הנקתי רק בבית והתינוק אכל אוכל טחון במעון. כשחזרתי בגיל חצי שנה ויתרתי על שאיבות.
לגבי גודש- רק ביום הראשון- שני , הגוף מתרגל.

לק"י

אני גם לא שואבת בעבודה.
שאבתי לפני או אחרי או רק פעם אחת, ושעות העבודה שלי לא קבועות כל יום.
וב"ה לא נוצר גודש.
מה שכן, אם היה לי יום של שמונה+ שעות היה מצב שכבר הייתי דולפת.

אם אני לא מניקה בארבע, אני מרגישה מלאות של חלב. כל הבוקר לא מרגישה כלום. האמת, שגם בשבת בבוקר הוא יונק, וכנראה יש מה לינוק( לא יודעת אם משביע, כי הוא אוכל גם אוכל רגיל). יש שלב שהחלב נוצר גם תוך כדי הנקה כשיש דרישה.
ב"ה הנקתי כל ילד מעל שנה , את הקטנים שנתיים. והמקסימום ששאבתי הוא עד גיל חצי שנה וגם זה אצל רוב הילדים לא באופן מלא.
נראה לי שזה אחרת אצל כל אחת, אצל אמא שלי החלב התמעט כשהפסיקה להניק מלא, אצלי ממש לא.
פעם שמעתי שהנקה בלילה מגבירה כמיות חלב, אולי בגלל זה יש לי חלב? הילדים שלי מכורים להנקה, רובם לא לקחו מוצץ , ישנים איתי, ויונקים הרבה בלילה( כששנינו ישנים).

היא התחילה (לפעמים) לישון לילה, ואז מספר הארוחות יורד.
הגיוני? זה בסדר?
)סליחה על הנצלו"ש...)

)אני שואבת פעמיים בעבודה ועוד אחת אם צריל אז בבית)

תינוק שאוכל כל שלוש שעות יאכל שמונה ארוחות ביום...

לדוגמא

07:00
10:00
13:00
16:00
19:00
22:00
01:00
04:00

אי אפשר להימנע מלהניק לפנות בוקר

כי את בדיוק חיזקת את מה שאמרתי...

נראה לי הם אוכלים יותר ביום, כשישנים לילה.

8 ארוחות ביום זה הגיוני

זה מאוד נכון לחודשים הראשונים וקריטי לביסוס ההנקה. (וכן, אם את רק שואבת ותינוק לא יונק, חייב לשאוב גם בלילה אם רוצים לבסס את כמות החלב). בהמשך, אם את שואבת מעל ליטר ביום (ואני מתכוונת לשאיבות בלבד) אז ניתן לרווח מעט שאיבות בלילה.
ככל שילד גדול יותר, מטבע הדברים לא צריך לאכול כל שלוש שעות ומס ההנקות יורד באופן טבעי נגיד לשש- שבע ארוחות ביום. ואז גם לא צריך לשאוב כל שלוש שעות, ואם את בעבודה ועושה הפסקה אחת ביום של שש שעות נגיד, לפי מה שידוע לי לא אמורה להיות פגיעה משמעותית בייצור החלב (שוב, מדברת על תינוק גדול יחסית שכבר לא אוכל כל 3 שעות, ובמצב שהנקה כבר מבוססת היטב).

יש חיה כזאת? :-O

ולכן רק במצב כזה, של שפע חלב ב״ה ניתן לדלג חלקית על שאיבות לילה. (ומדגישה שמדברת על שאיבה בלעדית).

כל שלוש שעות?
כדי לשמור על הנקה מניקים לפי דרישה וללא הגבלה.
אפשר מידי פעם להניק עור לעור זה גם עוזר.

אני לא נמצאת תמיד עם הבת שלי (לצערי...)

אז אם ככה תנסי להגביר את השאיבות, למשל אחרי הנקה תשאבי ולא משנה כמה יצא העיקר שתאותתי לגוף ביקוש ככה שהוא ימשיך לייצר, מקס' מה שאת שואבת ממילא את נותנת לה מתישהו כשצריך. ככה תגבירי ותשמרי את כמות החלב, ומצד שני תחסכי בעיות של גודש, כדאי שתהיה לך משאבה ידנית זמינה בתיק ותשאבי כשאת יכולה.

כמו שהיא היתה אוכלת אם היתה איתך
יותר מזה למען האמת לא רלוונטי אחרתלא תספיקי לעבוד...
תתגברי בעוגיות, במורינגה ושתיה מרובה.

לק"י

או שהתכוונת לעוגיות קוואקר?
(או שהתיקון האוטומטי מעדיף עוגיות).

ועוגיות זה טוב להכל!

כשאני עם הבת שלי אני מניקה אותה. בלילה לרוב אני איתה, אז אין צורך לשאוב.

רק בעבודה אני שואבת, וזה באמת קשה מאוד לשאוב הרבה פעמים.

ממש סרבנית לאוכל טחון בכפית...

נורא רוצה לאכול..
כדאנחנו אוכלים היא ממש עושה קולות... מסתכלת... רוצה להכניס לפה כל מני דברים שלא מתאימים לחסרי שיניים...
אבל כשהכפית מגיעה - לא רוצה. לא פותחת פה. כל מני סוגי כפיות נוסו... כל מני סוגי אוכל טחון... מרקמים... טמפרטורות..
קיצר יש ממש מצב שרעבה אבל לא מוכנה לאכול.
נתקלתן?!

הבן שלי גם לא הסכים כל כך לאוכל לאט לאט הוא נפתח

שתרגיש עם הטעם , ולאט לאט היא תפתח את הפה .

ממה ששמעתי לגבי אמבולנס, לא בדקתי בעצמי, הוא אמור לקחת אותך למקום הכי קרוב. ואם יש כמה באותו סדר גודל הוא כן יתן בחירה, אבל כמעט ואין סיכוי שהוא יקח אותך למקום שהרבה יותר רחוק.

אולי תנסי לחשוב על מקום טוב בדרך להיות בו שאפשר להעביר בו את הצירים בכיף ובנחת. נגיד אם ההורים שלך גרים כבר חצי דרך לבית חולים שאת רוצה, או סבא וסבתא, או חברה ממש טובה.. ואז לנסוע לשם די בהתחלה, להעביר שם את הצירים, ובצירים הקשים יותר לקחת אמבולנס.

מנצלשת לגבי השאלה של מרחק יותר גדול לבית חולים שאני יותר מעוניינת בו (בעיקר כי יותר קרוב למשפחה שיוכלו לבקר, ודודה שלי מיילדת שם. האופציה השניה ממש לא רעה, אבל ביאס אותי שחוץ מבעלי שהיה איתי ממש רוב הזמן, לא באו לבקר אחרי הלידה הקודמת...), אבל זה יקשה על הבעל ההתנהלות עם הגדול... מה אומרות?

ילדתי במרחק של שעה מהבית. לי זה היה ממש חשוב ללדת בבית חולים שאני מכירה ושאני יודעת שהוא טוב |(ילדי שם בעבר כשגרנו קרוב לפני שעברנו דירה). בעלי עובד קרוב לבית חולים, אז יצא טוב.

אני לקחתי בחשבון שזה אומר שבעלי פחות איתי כי בבוקר הוא עובד ואחהצ הוא עם הילדים (באו לבקר אותי פעמיים, הייתי בבית חולים 5 ימים). אבל את השוק הזה כבר חטפתי בלידה השניה (שפתאום הוא לא היה איתי כל היום כמו בלידה הראשונה כי יש כבר ילדים..)

 

לי היה ממש חשוב בית חולים (קרוב לעבודה שלו, קרוב למשפחות של שנינו ובית חולים טוב) למרות שהיה רחוק מהבית. גילוי נאות-לפני הלידה הייתי מאושפזת שבועיים, והסתדרנו ככה כמעט 3 שבועות. היה קשה אבל שווה שקט נפשי שלי (הריון בסיכון)

אז אצלי גם ככה זה 50 דקות בלי פקקים, והרחוק יותר הוא שעה וחצי שעה ארבעים...
אני לא יודעת מה עדיף, שבעלי יהיה איתי יותר או ששאר המשפחה תוכל להגיע, כי אנחנו גרים די רחוק משני ההורים..

זה משתנה בין כמה דברים..
קודם כל האמבולנס משתדל לפנות את החולה לפי הבחירה שלו, (אפילו שמבחינת המחוייבות שלו הוא צריך לפנות לבית חולים הקרוב ביותר או ייעודי לםי הצורך), אבל זה תלוי בכמה תנאים..
א. כמובן כמובן שתלוי במצב של היולדת. אם יחשבו שאת במצב מתקדם, הם לא יקחו סיכון ויהיו מחוייבים לפנות אותך לקרוב ביותר.
ב. העניין הוא לא כמה זמן נסיעה, אלא ההפרש בין הבתי חולים. יש הבדל גדול אם בית החולים הקרוב במרחק 10 דק' נסיעה ואז הפער הוא של 50 דק' או 45 דקות נסיעה ואז הפער הוא רבע שעה נסיעה ואז ההבדל לא גדול.
ג. יכול להיות לזה השפעה על המחיר שתשלמי
ד. לפעמים אמבולנס צריך להישאר בגיזרה מסויימת ואז או שתהיה חבירה או שהוא לא יסכים..

בקיצור, לפי דעתי את צריכה להחליט מה הכי חשוב לך. אם להגיע לבית חולים ספציפי אז לצאת ברכב מוקדם יותר, או להגיע בשלב מתקדם ולקחת בחשבון שתגיעי לבית חולים אחר..

וחוץ מזה, תמיד אפשר לצאת ברכב ובמידת הצורך להזמין אמבולנס..

הבנתי שייתכן שהאמבולנס ייקח אותך לביה''ח שתבחרי, אבל הוא ידאג לנסוע בקרבת בתי החולים שבדרך.

אנחנו התקשרנו לאמבולנס ושאלנו אם יוכלו לקחת אותנו לבי''ח איקס (רחוק, לא בגזרה), ואמרו שכן.
בפועל בגלל התנהגותי בנסיעה אמרו לי שייקחו אותי לקרוב (והסכמתי בקלות). ומזל, אחרת הייתי יולדת באמבולנס....

הוא יקח אותך לאן שתרצי
כמובן בתוספת תשלום (כן זה ברור, גם מונית לוקחת יותר כסף למרחק גדול יותר)

וממה שידוע לי אין גם החזר כספי עליו

לאמבולנס פרטי לרוב אין קמצוץ ידע וניסיון מאמבולנס של מדא.

למרות שיש אמבולנסים שמחזיקים קבוע פרמדיק/רופא

היא יכולה לבדוק לפני

אני המלצתי כי היא צריכה את האמבולנס להגיע מהר בלי פקקים

בעיקרון את יכולה לבקש, והמוקד יחליט באותו זמן אם לתת לך אישור או לא.
אבל לפי דעתי, אמבולנס נועד למקרים דחופים. אם זה דחוף (יולדת זה דחוף), אז מתאים להזמין ולהגיע לבית החולים קרוב. גם יולדת שמזמינה אמבולנס כשהצירים לא הכי דחופים אבל זו הדרך הכי נוחה בשבילה להגיע, זה בסדר גמור בעיניי, בשביל זה אמבולנס נועד.
אבל מלכתחילה לדחות את הנסיעה לבית חולים ואז להגיע למצב שצריך כבר אמבולנס ולבקש לנסוע רחוק, זה קצת בעייתי בעיני.
בסופו של דבר האמבולנס נועד כדי לאייש תקן במרחב שלו, כשאת מבקשת לנסוע רחוק האמבולנס לא זמין למקרים בתוך המרחב. תחשבי שהאמבולנס גם צריך לחזור, ככה שבמשך שעתיים לפחות יש אמבולנס אחד פחות...

דבר ראשון אם את רוצה ללדת רחוק את צריכה לצאת לפני בטח לא ברגע האחרון
בקשר לאמבולנס שתי אפשרויות את יכולה לבקש ואם זה נראה להם לא דחוף יקחו אותך בתשלום וזה עולה די הרבה
או לצאת ברכב לכיוון ולהזמין אמבולנס באמצע הדרך

ואם את באיזור שצריכים את האמבולנס לא בטוח שזה יתאפשר גם בתשלום, ובצדק.
לדעתי תצאי עצמאית מוקדם וזהו

חברה כרעה ללדת בעבודה בחדר השרותים..

היא בקשה להתפנות לבי"ח רחוק שלא בעיר בשעת שיא של פקקים..

החובשת אמרה לה שהיא לא מוכנה לקחת את הסיכון ללדת באמבולנס..

אם היא מסכימה להתפנות לקרוב שבעיר היא מפנה..

ואם לאו, היא מיילדת אותה בשירותים ומפנה אותה אחרי לידה..

ולא נעים לי להגיד, כך היה..

היא סרבה להתפנות לבי"ח שהיא לא מכירה (עברה דירה לעיר לא מזמן..)..

עזרנו ליילד אותה בחדר השירותים ואז פינו אותה עם תינוק בידיים לבי"ח שרצתה..

מבחינתה העיקר היה להגיע לבי"ח שרצתה ליד משפחתה..

לכו תבינו..

בגלל אגו היא מעדיפה לשחק בחיים שלה ושל הבן שלה
הרי כולם יסכימו שחובשת היא לא מיילדת מקצועית
מסבירים לה כמה שעות איך ליילד וזהו

ואם פתאום התינוק היה זקוק למשהו דחוף
נכנס למצוקה או משהו
או שהיא היתה צריכה התערבות רפואית בחירום?

החובשת ממש לא מוסמכת לעשות דברים כאלה
היא מגישה עזרה ראשונה

ולבחורה הזאת היה אפשרות להגיע לבי"ח
רק משיקולים זרים היא החליטה לשחק בחיים שלה של הבן שלה

ותכלס גם לשחק בחיים של החובשת
כי אם חס וחלילה היה קורה משהו, כמו ישראלית טובה היא כנראה היתה תובעת את החובשת על רשלנות רפואית

כאב לי לשמוע על המקרה הזה
שמח לשמוע שהקב"ה ריחם עליהם

האשה יתומה מילדות מאם..

הריון ראשון והלידה התרחשה מוקדם יחסית (לקראת שבוע 38..)..

היא לא הבינה מה קורה.. היא אמרה כל הזמן אני לא יולדת.. זה לא התאריך שלי..

היא הסתובבה בשירותים כמו ארי בסוגר.. לא הסכימה שיבדקו אותה..

כל מי שניסה לגעת בה, היא צעקה והתנגדה..

בכח אי אפשר..

וככל שעובר הזמן הלידה מתקדמת..

בשלב מסוים היא התחילה לצעוק שהיא צריכה לשירותים..

ואז כבר היה מאוחר לפינוי..

לא נראה לי שהיא הבינה את כל הסיטואציה.. היא הייתה בהיסטריה מוחלטת..

ובשגרה, היא האדם הכי נחמד ורגוע בעולם..

 

ובתור גבר, לעולם לא תחוש באמת איך זה להיות בתוך לידה
וכן, לפעמים פתאום משהו שנראה שולי יהיה מהותי בטירוףףף בלידה.
וזר לא יבין זאת.

לא אומרת שהיא נהגה נכון בהכרח. אבל התגובה שלך שופטת מאוד ולי בתור יולדת שגם היו לה גחמות קלות (כמו כל יולדת, תכלס) כמו לדרוש התייעצות עם רופא בכיר לפני שניגשים הפרוצדורה מסוימת, למרות שזה לקח עוד זמן, כאב לי לקרוא את התגובה שלך.

ממה שאני יודעת אפשר לבקש מהאמבולנס לנסוע לבית חולים מסויים, גם אם הוא רחוק.

אבל זה תלוי במצב של הלידה וגם בנהג (אחותי אמרה לי שעשו לה ממש בעיות עם זה).

בכל מקרה אם זה רחוק עדיף לא לחכות עם הצירים בבית ולצאת כבר בהתחלה...

כמעט בטוחה שנסיעה של שעה זה משו שהם לא עושים..
מצד שני לא הייתי לוקחת אפילו לא סיכון קטנטן לנסוע ברכב נסיעה ארוכה שעלולה להתמשך ובפרט שאת יודעת שאת מגיעה בפתיחות מתקדמות

אז ממה שאת מציגה ואם את ממש לא מוכנה ללדת בביח קרוב
נראלי שהכי טוב זה לצאת יחסית מוקדם מהרגיל ברכב פרטי

יש ישובים מרוחקים שאין בי"ח קרוב לידם..
ומניסיוני, הסכימו לי לנסוע לבית חולים רחוק כי זה היה לי ממש חשוב.
בסוף ילדתי ממש בתחילת הנסיעה ונסענו לבית חולים הקרוב שהיה..
עבר בטוב ב"ה!

זה תלוי מרחב. ברור שלא ישאירו מישהו חולה בבית רק כי זה יותר משעה... אבל אם יש בית חולים קרוב זה כבר משהו אחר וזה תלוי באישור של המוקד

בואי נגיד שאם הוא לא היה עושה לא היה אפשר להגיע מהבית שלי לבי"ח באמבולנס..
ואפשר, כמובן.
ויש יותר רחוקים מאיתנו.

אם המצב שלך טוב אין סיבה שיכניסו אותך לחדר לידה. להם עדיף שאת בחוץ...
את יכולה אפילו לא להכנס למיון יולדות לפני שבא לך ולהעביר צירים במדרגות של בית חולים.
אם זורם לך כמובן להעביר ככה צירים ;)

אבל באופן כללי היום בבתי חולים הגישה יותר טבעית ומשחררת. אם תבקשי ניטור לסירוגין ותבהירי שאת לא רוצה אפידורל (אני מניחה לפי זה שאת רגילה להגיע בשלב מתקדם אז בטח כבר אי אפשר)
סביר להניח שיניחו לך להעביר את הצירים איך שאת רוצה ולא יעיק עלייך, אולי אפילו יהיה לך נחמד אם יש להם כדור פיזיו ומקלחת וכאלה

למה להגיע מותשת ללידה?! זה דורש כל כך הרבה אנרגיות!

הרפיות של האגן ותרגילי אגן מקדמים את הלידה

בהדסה עין כרם יש חדר ממש שווה עם כדור פיזיו וכורסאות טלווזיה (לבעל..)

רעיון אחר אפשר להזמין את האמבולנס שכיוצאים מהבית אבל להגיד להם שאתם תבואו לקראתו ואז תפגשו איפשהו באמצע הדרך.
כלומר תיפגשו איתו שבית חולים שאת רוצה כן יהיה בגזרה שלו !

אצלנו נסיעה לבית חולים זה קרוב לשעה אז אם צריך יוצאים עם הרכב ונפגשים עם האמבולנס קרוב לתחנה שלו

תחשבי על עלות מול תועלת, כלומר, האם התוצאה שווה את הקושי
מיליון חיבוקים

אם לא עכשיו אז עוד שנה..זה לא משנה מתי..

אני נעזרת בתרופות הרגעה גם..

 

כואב לי ..אי אני ככ מרגישה לבד בעניין הזה..

זה רק בזמן ההריון?
מוכרת ההרגשה של הלבד😞
בעלך מבין אותך? אולי חברה/ אחות?
ויש אותנו כמובן

בעלי מבין ברור..ואחותי גם..ומשפחתי..

זה כל הזמן ובתקופת ההריון ממש מוחמר..

זה כמו שתגידי למישהי שיש לה אפילפסיה אולי בכלל לא..

 

זה לא שיש לי הרבה ילדים..כולה 2

זה שווה לך את הקושי
בהצלחה יקרה, מבינה אותך.. מתמודדת עם דברים דומים בלי קשר להריון
ותקבעי תור לרופא, שינוי בכדורים יכול לעזור

איזה מדהימה את שעברת שתי הריונות בכזה מצב!

מאחלת לך בחירות נכונות..

אבל החיים מורכבים צריך להתעלות עליהם

כל האנשים סוחבים את עצמם על קשייהם......אני, למשל, חולת אפילפסיה וזה לא הקושי היחיד שלי בחיים, בעיני הכי נכון ללכת עם הלב. אם הלב מאד רוצה (נשמע שכן) - תעמדי בנסיון עם כל הקושי שהוא מזמן לך.

מעודד לשמוע שאני לבד,
אני יודעת בעיקרון שאני לא לבד..
אבל כך אני מרגישה, מרגישה שכאילו לא הכי קשה מבחינת חרדה בהריון שאני כ"כ רוצה

אם את מרגישה שאת עדיין לא מסוגלת לזה נפשית ,
אז אולי לדחות עוד קצת עד שתסיימי את הטיפול שלך.

כי ההורמונים של ההריון מאוד משפיעים על מצבי הרוח ועדיף אמא רגועה ושמחה .

אבל הכי טוב להתייעץ עם רב ,כי כל מניעה מצריכה שאלה.

עד שאני אמצא טיפול אופטימלי..
כך שזה ממש לא קל.
מי שלא חווה את זה לא מבין.. מאד קשה להבין

כי זה לפי גיל, ולא לפי משקל. רק צריך לתת אחרי האוכל

גיל אם לא יודעים את המשקל

באקמולי זה צריך להיות ממש מדויק בגלל הסכנה לכבד
בנורופן זה פחות קריטי אם נתת מ״ל יותר

בנורופן הטווח יותר גדול

עדיין לדעתי צריך למדוד מדוייק ולא בכפית אלא אם כן הכפית מדודה וצריך בדיוק

אין סכנה לכבד,
אבל יש סכנה לכליות.
ודאי שיש סכנה ממנת יתר

3.2 מ״ל.
תעשי מאמץ למצוא מזרק. א״א בכפית...
בד״כ מגיע עם הבקבוק, לא?
תרגישו טוב!

https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_5_81505817.PDF

למה לא לתת חצי כפית?

5 מ"ל זה הכפית 2 וחצי זה חצי.

אין מזרק, נאבד ממזמן. 

 

למיטב ידיעתי אין איך למדוד 3.2 מ״ל בכפית..(וגם לא ברור לי איך תדעי כמה זה בדיוק חצי כפית, אבל זה שאלה אחרת...)
ממליצה לך לקנות אפילו כמה מזרקים בבית מרקחת אפילו בקופה, לנו תמיד יש בבית וגם אני תמיד שומרת את כל המזרקים מהנורופן והנובימול וכד׳, אז תמיד יש משהו...

צריך לתת מדוייק

אין לי יותר מידי מה להגיד, רק שאני אוהבת לקרוא אותך ותמיד את מעלה לי חיוך!

תותחית

ושימי לב... לא רק אני מאוהבת....

צודקת בכל מילה!!! אין עלייך!!!!

מחכה איתך בציפיה ומחזיקה לך אצבעות...

יש גם רגעים פחות נוחים, לילות ללא שינה, ילדים שמוציאים את הנשמה ...

אבל - לא היית רוצה לחזור להיות רווקה ולוותר על היתרונות להיות נשואה..

שפעם עוד בתחילת הנישואין הרופאה שאלה אותי על מחזור שלי בכלל לא ידעתי לענות לה.
כאילו מי התעסק בזה קודם?!

ימי הרווקות בי מהדהדים
ימי השקט והשלוה
אין כל דאגה
לא מבשלת לא מנקה
את לא צריכה לטפל בכולם כל הזמן,
וכשאת רווקה את יכולה לסיים את כל המים החמים במקלחת,
יכולה לצאת לשעות ולחזור הביתה מבלי להרגיש אשמה שאת צריכה להגיד למישהו איפה היית ומה עשית...
.

את מזל דלי אולי? ממש מזכירה לי איזו חברה .

בטעותתתתתת

למה למה למה למה למה הסתכלתי???

"סתם
להיכנס לשירותים
לצאת"

והייתי מוסיפה-
שזה יקרה כמה פעמים ביום
ולא כל שעה ביממה...😏😆

הורסת

והמחזור היה כמה ימים וזהו בלי להתחיל לספור ולחשבן

מאז הנישואים, המון תשומת לב והתייחסות מיוחדת המשפיעה על כל כל הרבה אספקטים יום יומיים.

עם כל שיר שלך אני מצטמררת.

ובוכה, ומתחזקת.

אני מלווה עכשיו חברה בהליכי גרושים לאחר חמש שנות נישואין 

היא ללא ילדים, היו בעיות פוריות ואף הריון חוץ רחמי.

אני ממש מרגישה שאת כותבת אותה

מאפשרת לי להבין אותה יותר...

תודה

תודה רבה. זה מחזק אותי לשמוע שזה עוזר

בא לי שיר מנחם על תקווה

בשלולית הדמעות
שאספתי ונקוו
אני רוקדת עכשיו
מאושר ותקוה.

ב''ה ותודה ל-ה' על הכל! ממש...
ובכל זאת, רוצה חווית חיים חיובית בשבילו. ואני עייפה וקצת אובדת עצות איך לעזור לו. ולי

זה קשה לך פעמיים, גם העומס וגם הקושי הנפשי שהילד סובל.

יש טיפות אוזניים טבעיות שמאוד עוזרות, תנסי בבית טבע.
ותבדקי עם רופא, אולי אפילו אף אוזן גרון מה עוד אפשר לעשות.

(בן כמה הוא?)

אין לי טיפים אבל מאחלת שישתפר בקרוב🌷

יש מצב לחסר בברזל? או חולשה או מחסור אחר?

קרה לנו.

ואוף גם שלי חולה כבר משבת

אפשר להשפריץ עם השפריצר (בזרם חלש) ואז לנגב

שמתכלים. צריך להקפיד שזה יהיה סגור כי מתייבש מהר יותר מהרגילים

(ואם ככה-מבחינת יעילות ברור שכבר עדיף מגבון רגיל...)

אני עוד לא עם גמול אבל נראה לי להשאיר קופסה של שקיות סנדביץ וחבילת מגבונים בשירותים, כל פעם שעושה את המגבונים לקשור בשקית, להוציא פח של שירותים לעיתים קרובות..

יש עניין הלכתי שלא תהיה צואה בפי הטבעת..
לכן מגבון או שטיפה קלה.

ילד קטן מברך , מזכיר את שם השם..צריך להיות נקי

אני לא שמעתי אף פעם שמקפידים על זה עם ילדים קטנים
במיוחד שהם צריכים ללמוד לנגב לבד וממש לא הולכים עם מגבון לכל מקום

אחרת זה לא מתנקה באמת..

אם מעט אז רק מגבוו. טישו ונייר טואלט זה לא רך ויעיל כמו מגבון

אבקה רגילה ומרכך אני משתמשת של תינוקות כי החו ר נשאר יותר

חמישה ילדים, לא השתמשתי מעולם.
באופן כללי לא שמה כמויות גדולות מידי של מרכך..

חוץ מזה שהריח של מרכך התינוקות הרבה יותר נעים 😁

על מרכך תינוקות אין לי המלצה
אבל כן הייתי ממליצה על מרכך מקסימה Musk ורוד. מעולה ממש!

יש מרככי כביסה לעור עדין במחיר רגיל
ובריחות טובים ממש .
בתינוק ראשון השקעתי ,אבל ראיתי שאין צורך ועברתי לאבקה ומרכך רגילים

הריח שלה משכר ולא צריך מרכך

ניסיתי אבקה רגילה והיתה פריחה לתינוק. אני משתמשת במרכך לתינוקות עד גיל שנה.

חיפפתי ועברתי מהר לרגיל. ואז היא התחילה עם כל מיני פריחות, ילדה רגישה יותר.. והרופאה אמרה לי לחזור זריז לגל ומרכך תינוקות. לא משנה הסוג, הכי חשוב שיהיה היפואלרגני

ניסיון

בפועל אחרי שפעם-פעמיים בטעות התבלבלתי ושמתי רגיל וראיתי שהכל בסדר, גמרתי את החבילה ולא קניתי חדש.

יש ילדים שרגישים לסוגים מסוימים של אבקות ומרככים.
אישית לא השתמשתי באבקה מיוחדת אבל עשיתי שטיפה נוספת ואם שמתי מרכך אז כן של תינוקות (כי הוא יותר נשאר בבגד מהאבקה)

(במרכך-אם זה אותו מחיר לפעמים קונה.)

לא נצפו בעיות. אם לילד יש עור רגיש אולי באמת כדאי

האלה של שופרסל הם טובים ויחסית זולים.

אינדיבידואלית

הבת שלי פעם שיגעה אותי ואמרתי לה בעצבים "תעשי לי טובה.." באה וליטפה אותי

הוא סיפר לי איזה משהו ואמרתי לו: מה אתה אומר???
אז בת השנתיים מייד ענתה: "תודה!"
(היא התרגלה ששואלים אותה מה אומרים? ומתכוונים שתענה תודה)

יועצת הנקה אמרה לי להתחיל את הארוחה מהצד הריק יותר כדי שיתאזן לאט לאט

לי יועצת הנקה אמרה להתחיל כל פעם מצד אחר כדי ששני הצדדים יהיו פעילים ולא יהיה מצב שהתינוק ירצה לפעמים רק צד אחד ואז יוצא שהוא יותר פעיל
(זה היה בתשובה לשאלה הזאת לא כהנחיה כללית)

זה נורמלי

וזה בסדר שזה לא מתאזן לגמרי

אבל כן להקפיד להתחיל פה מהצד המלא ופעם מהצד השני

כדי שלא יתרוקן לגמרי

עוד מהלידה הקודמת

אני מנסה כמה שיותר להביא לה מהצד הפחות מלא.

וכשלא הולך- מנסה לשאוב מהצד הזה.

אבל בכללי לדעת שזה הגיוני