אהבתי שהוא מאוורר, קליל , נוח לשים ולהוריד הבן שלי עד גיל שנתיים אהב אותו! ואז עברנו למנשא טיולים..
מתאים ממשקל 3.5 קילו.
כבר בגיל חצי שנה התינוק כבד יחסית וזה כבד להחזיק ככה 6-7-8-9 קילו והלאה...
ברור שזה עומס ומכביד אבל עדיף מלהחזיק אותו על הידיים...
וגם לא קרוב לזה ..
נראה לי שאחכה שהיא תלך חחח וזהו במקום כל המנשאים האלו
לא מבינה בשביל מה בדקת הכפלה
.יראת גאולהאחרונהמתה מרעב כל הזמן.. אז קניתי פשוט מלא פירות ואם אני ממש רעבה למרות שאכלתי אז אני אוכלת פירות
פשוט תאכלי בריא וזהו, הילד כנראה צריך יותר מזון כדי לגדול
את נורמלית לגמרי!במקרה שיש איחור ארוך פתאום
רק כדאי לשלול הריון לפני כי זה גם יכול לגרום להפלה (שמעתי על מקרה כזה)
(שמעתי על סיפור כזה. עובר שהתהפך לעכוז ממש סמוך ללידה, והרופאה הפכה אותו בחזרה... ואצלי אישית עשו היפוך כשכבר הייתה ירידת מים - הוא לא צלח, אבל בגלל חבל טבור בעייתי.)
לדעתי כדאי ללכת, לא בלחץ, רק כדי שתהיי רגועה. אבל לא כל יומיים... (כמו שאני עשיתי בערך 
) כי זה יכניס לעוד יותר לחץ. מספיק פעם אחת בשבוע הקרוב.
בהצלחה ולידה טובה!
נשמע לי נורמלי בעיטות בצדועוזר לי מאוד .
באופן כללי - באמת צריך ללמוד לחיות את אלול בצורה שונה כשאנחנו נהיות אימהות... היו שנים שהייתי מתוסכלת מזה, אבל יש שנים שאני דווקא מוצאת דברים שאני צריכה "לעבוד" עליהם, ומשתדלת לעבוד עליהם בשמחה תוך כדי - וביחד עם - הילדים.
בהצלחה!
תודה שפתחת
כשניסיתי להרדים את הקטנה... שרתי לה שירי סליחות וימים נוראיים. היה מרגש.
מאמינה ומחכהיש לה גם מסרים יומיומיים שזה מהמם, וגם שיעור שבועי. מומלץ מאוד.
כבר חודש ומשהו שאני לא מניקה מלא, הורדתי בזמן האחרון להנקה אחת\ שאיבה אחת ביום ורוצה לאט לאט להוריד גם את זה. איך ניתן להכנס שוב להריון? האם צריך לקבל מחזור ורק אז או שיש דרכים אחרות? אשמח לעזרה מהמנוסות...
הנקתי בהתחלה הנקה מלאה, ובכ"ז קיבלתי כל חודש.
אבל לא נכנסתי להריון, למרות שלא מנענו בכלל. אחרי יותר משנה הלכתי להתייעץ עם רופאה והיא אמרה שכל עוד אני מניקה (ואז הנקתי פעם ביום) אין לי מה לבוא אליה בכלל. היא אמרה להפסיק לגמרי להניק, לחכות שלושה חודשים ואם לא נכנסת להריון לבוא שוב. הפסקתי ונכנסתי להריון באותו חודש.
בהריון אח"כ סמכתי על ההנקה ונכנסתי להריון תוך כדי הנקה מלאה ( הילד עוד היה פיצי..)
המסקנה שלי! אני דרך לדעת! פשוט להתפלל וכשיגיע הזמן תכנסי להריון בעז"ה.
מה שכן, מהניסיון שלי, כל עוד את מניקה אפילו פעם ביום לא ייתיחסו אליך.
לא רק פה בכתבה, אתה שומע את זה מכל כך הרבה אנשים שלי זה עושה ממש רע.
מכירה מישהי שבעלה ממש לא דיבר איתה איזה חודשבתקופת ההיריון כשגילו שמדובר "בעוד בת"
מה נסגר עם הדבר הזה?
מה זאת השנאת בנות הזאת בעולם?
אצלי במשפחה יש (המורחבת והקרובה) יש רוב נשי מובהק מאוד. תמיד כולנו היינו מאושרים - לא רוצה לחשוב אולי היו מבואסים על מישהי....
הקטע שהבנתי שזה לא רק (אבל בעיקר) בחברה הדתית. שגם בחברה הכללית זה ככה. זה נורא בעיניי.
בדיוק כשהחלטנו שיאללה ננסה..
הייתי חייבת לשתף בהתרגשות!
כי לעולם חסדואחרונהסתם צריך להחליף סוג
זה לא חייב להיות לשנות מידה
(בלי ברזל/עצם, כתפיות רחבות תומכות יותר)
בכל מקרה הבנתי שא"א לדעת
אז קניתי קצת..
ובאמת אח"כ קניתי שוב.
רק החלפתי סוג לכזה שהגומי פחות לוחץ
ואחרי כמה חודשים באמת קניתי מידה מעל.
מק"רבהריון ראשון בד"כ הבטן קטנה
ובהמשך בגלל שרירים רפויים לרוב, הבטן נראית גדולה יותר
יש כאלה שזה בכלל מבנה גוף ותמיד יראו כך..
ובלי קשר גודל הבטן לא קובע
יש נשים עם בטן ענקית ועובר קטן, והפוך..
הסירי דאגה
ההורמונים שמעודדים את כלי הדם ברחם להתכווץ (ולשחרר את הדם) משפיעים מעט גם על המעיים, וגורמים להם להיות פעילים יותר.
אני לא אשת מקצועבהתהוות
קיבה רכה מאד.
אז אולי זה נחשב לך וסת הגוף? בדקת את זה פעם?
אם יש לך הספר 'דרכי טהרה', יש פירוט בעמ' פא (ורקע מתחילת הפרק).
בהתהוותרק תבדקי את זה, בנחת. לתקן שגיאות שהשתרשו זה תמיד טוב ומשמח, על אחת כמה וכמה באלול.
ואני כמובן לא יודעת בוודאות. קחי אותי בערבון מוגבל.
סימן שעכשיו ממש מתחיל המחזור = הרגשה, לא?
ממה שאני יודעת, הרגשה זה דבר אחד (ונחשב ללא-ממש-קיים בימינו) ווסת הגוף זה דבר אחר.
אבל אולי אני מפספסת משהו...
שכמעט כל אישה תוכל לקבוע לעצמה וסת הגוף אם תעקוב.
מן הסתם גם בזה יש שיטות, כמו בכל נושא בערך...
אני בדיוק בתוך זה...
וגם תהיתי בעניין.
טוב לשמוע שזה קורה לעוד וזה נורמלי.
אנסה לאמץ
לי דווקא יש מחברות לילדים שלי, לכל אחד מהם . הן לא כ"כ פעילות, אבל אני כן כותבת בהן אבני דרך בהתפתחות שלהם, ולפעמים גם "פנינים" - חכמות מתוקות שלהם.
למה אין סיכוי?
שמעתי על הרבה הריונות שהתחילו כך ונולדו תינוקות בריאים ושלמים.
כמובן שחשוב להיבדק.
מאחלת לך הריון תקין וקל ידיים מלאות 
ותלכי לראות רופא ברגע שמתאפשר
גם לאמא שלי היה דימום איתנו בהתחלה והיתה צריכה להיות 3 ימים במיטה
בכל מקרה אם זה נופל אין מה לעשות אבל תדאגי כמה שיותר לנוח, לפעמים יש דימום ועדין הכל בסדר
מוריהדברים משתנים. חשוב להבין מה הם. חשוב להבין שאשה אחרי לידה צריכה המון תמיכה רגשית ונפשית ופיזית
שחופשה למרות השם המטעה שלה היא לא חופשה
שגם אם אחד עובד\לומד והשניה כל היום בבית עם הילדה היא לא "לא עושה כלום" והטיפול בילד מתיש ושוחק וצריך עזרה מבן הזוג
מה זה ילד
איך מטפלים בו
מה הציפיות שלכם זה מזה
המון המון המון לדבר ולקרוא על הנושא ביחד
והכי חשוב לדעתי לדבר על התסמינים של דיכאון אחרי לידה חס ושלום, כל גבר צריך לדעת לזהות אותם כמה שיותר מהר
בטוחה שאם יש רצון ודיבורים ותיאום ציפיות פחות קשה אחר כך
חוץ מזה, לנו בכלל לא היה קשה אחרי, ההריון היה כל כך קשה ועברנו בו את כל המשברים שרק אפשר אז אחרי הלידה היה ממש כלום בשבילנו
