לפי מחקרים עד גיל שנתיים הכי טוב עם האמא ולא צריך חברה בשביל ההתפתחות
מנסיון מגיל שנה וחצי זה כבר ממש טוב להם
שנה וחצי הם כבר נהנים במסגרת עם ילדים
בגיל קטן יותר הם מסתפקים בחברת המשפחה (והרבה פעמים חוששים מזרים).
אישית אני מכניסה למסגרת רק בסביבות גיל שנה וחצי (וגם אז - מסגרת חלקית), אלא אם כן יש אילוצים. (עובדת מהבית, ומצליחה בד"כ לעבוד גם עם תינוק קטן).
אמא ל
)
(לשתיכן)יעל מהדרוםמרגיש לי כאן יותר פעיל כדי לקבל תשובה,
יש לנו ילדה נפלאה בת כמעט 6 ,
חכמה, מקסימה, מפותחת, בוגרת ,
בגן התריעו קצת על חשש לבעיה לוויסות תחושתי ,
ואכן הרבה פעמים שמתי לב , שהיא כאילו לא קולטת מה משדר המסר התחושתי,
כשהיא הייתה יותר קטנה אפילו בגיל 4.5 היא יכלה לשבת בעגלה בסופר ולגעת לאנשים בגב ממש בלי בושה ,
או פשוט ליפול על אח שלה /להישען עליו,
לגעת לו הרבה בשיער למרות שזה ממש לא נעים לו וכו'...
לגעת בכל דבר שהיא רואה,
בקיצור גם בגן אמתו את החשש וחשבתי ,
ללכת לרופאה לקבל הפניה לריפוי בעיסוק,
רק ששם היא התחילה שם לשאול אותי גם על תהליך הלידה של הקטנה ,
וזו רופאה מאוד יסודית,
וגם שמעה שיש לילדה חרדות מאוטובוסים ורכבות וכו'...
(זה התעורר אחרי איזו טראומה שהיא כמעט נמחצה באיזה תור לאטובוס ואח"כ עלינו לאוטבוס
והנהג סגר את הדלת כשהיא עוד הייתה בפנים אפילו שהיינו צריכים לרדת),
ומאז היא חרדה ברמה של צרחות מתי שעולים לאוטובוס או רכבות ממש לחץ,
או שיש הרבה אנשים באוטובוס היא ממש נבהלת ומתחילה לצעוק שהיה פה פיצוץ וכו'...
(לא צרחות של איבוד העשתונות אלא יותר אמא אמל'ה היה כאן פיצוץ של אנשים וכזה מתכווצת וכו'..)
וגם אצל אחיות בקופ"ח אם צריך אפילו סתם בדיקה פשוטה היא מתחילה ממש להשתולל,
הרופאה אמרה שהחרדות יותר מלחיצות אותה ואח"כ אולי נעשה ריפוי בעיסוק,
כל עניין החרדות הרופאה כמעט שמה על ענין הלידה,
כי כשילדתי אותה הייתה לידה טראומטית והייתי סיעודית ולא יכולתי לטפל בה בשבוע הראשון ,וקיבלתי מנות דם וכו'...
וככה הרוםפאה מתחילה לתחקר אותי ליד הקטנה ושואלת אותי דברים מולה שלא סיפרתי לה מעולם.
הרופאה טענה שהלידה הטראומטית כנראה השפיעה על הילדה,
ולמה אני לא דיבתרי ופתחתי איתה את זה עד עכשיו ?!
והיא פשוט התחילה להגיד לילדה שמעת מה אמא מספרת :
"שילדה אותך והיה לה קשה, הייתה לה לידה מאוד קשה , אבל עכשיו הכל בסדר, אמא בריאה הכל בסדר...",
הילדה יותר נבהלה לא הבינה מה הפילו עליה באותו רגע,
(אני בהריון מתקדם עכשיו ...)
כי תמיד אמרתי לה רק את הדברים הטובים מהלידה שלה
(כי בשבילי זה היה הרגע המאושר בחיי
וגם הרגע הקשה בחיי
אבל לא ראיתי צורך לקשר ביניהם,
האושר שלי מלהפוך לאם הרגשתי ממש תחושה עילאית
אבל הכאב שנבע יותר מרשלנות בלידה לא שייכתי אל הילדה בכלל! מההתחלה הפרדתי )
אבל הרופאה עוד אומרת מולה, "ואולי גם חשבת שלא תוכלי לטפל בה "
(דבר שמעולם, גם ששכבתי סיעודית במיטה לא עלה בדעתי
ולא נפלתי לדיכאון או משהו כזה ב"ה, רק פוסט טראומה והלכתי לטפל בעצמי מיד)
בקיצור לא אהבתי מה שהרופאה אמרה ועשתה מול הילדה,
אבל אני באמת שואלת את עצמי יש דרך לעזור לה בלי פסיכולוגית ילדים?,
ואם צריך משהי מכירה פסיכולוגית ילדים טובה במאוחדת ירושלים?
פשוט רוצה לעזור לה בענין החרדות והמגע, איך?
אני חושבת שזה קצת ללכת רחוק ועכשיו ללכת לפסיכולוגית ילידים בשביל זה,אני רואה את זה כדבר מסוכן ולא הכרחי
(הלכתי כמה פעמים לטפל בעצמי אז אני יודעת שממש לא בטוח שאמצא מטפלת טובה בקופה... וזו בסה"כ ילדה מקסימה ...)
(וריאתי מטפלות טובות אבל זה תהליך והמון בלאגן למצוא להתמסר... זה הכרחי ?)
היא פשוט לא נורמלית!!!!!!!!!
נשמע לי חוויה מזעזעת לך ולה
דבר ראשון הייתי יושבת עם הילדה ומספרת לה דברים טובים על הלידה, איך הרגשת איך שמחת סיפורים קטנים מהתקופה הזו. עוד ועוד למחוק לה את הדברים המזעזעים של הרופאה
דבר שני מתלוננת לקופה. פשוט נורא ואיום אין לי מילים!
את מתארת חרדה מאוטובוסים שנוצרה מחויה באמת קשה, נשמע לי משהו נורמלי לגמרי. יש עוד חרדות?
ובהחלט נשמע שכדאי להתחיל בריפוי בעיסוק. לדעתי קודם מתחילים בזה, זה הפשוט והברור מאליו. לא הייתי רצה לפסיכולוגית ילדים, קודם תתחילי בריפוי בעיסוק
ואם יש לך גננת טובה פשוט תתייעצי איתה, יש להן מלא ידע
חוץ מזה בקופה עושים אבחון במכון להתפתחות הילד, תבקשי (מרופא אחר! או באתר) הפניה להתפתחות הילד ושם כבר יאמרו לך מה הם חושבים, הם ממש טובים
או לכל מי ששואל אותך שאלות לא מתאימות בסיטואציות לא מתאימות
יואו. גמרת אותי עם הסיפור הזה. בושה שיש רופאים כאלו.
שבגלל שאני בד"כ מאוד מעריכה את הרופאה הזו,
לא ידעתי לעצור אותה עבור מה שנכון וטוב לילדה שלי
אבל הקטע של החרדות לפני כמה חודשים רק שאני לא רואה שזה הולך זה אפילו קצת החמיר,
היא ילדה היסטרית קצת , במיוחד מדברים שמפחידים אותה....
מה קשור להגיד ככה לילדה? עכשיו אתן באמת צריכות פסיכולוגית לעבד את החויה הזאת....
בכל אופן ברצינות-
את לא חייבת ללכת לפסיכולוגית אבל זה גם לא סוף העולם. בגיל צעיר זה בד"כ יותר יעוץ כזה להורים ולא ממש טיפול ישיר לילדה.
ואם תיצטרכי עוד הפניות וכו' תלכי לרופא ילדים בלי הילדה. זה בכל מקרה רק על סמך התאור שלך.
לא חייבים להביא אותה לתור הזה.
מבחינה בריאותית היא רופאה פשוט מדהימה ,
כל תינוק שנולד היא ממש מקבלת לאיזה 2 תורים רצופים בודקת קשר אמא ותינוק, בודקת אפילו הנקה ,
הצליחה לעלות על מלא אבחונים שרופאים אחרים פספסו ,
אבל נראה לי שהיא גם מנסה להיות פסיכולוגית ולא ידוע לי שהיא כזו...
(מבחינה בריאותית אני ממש ממליצה עליה במאת בכל פה!)
פעם בזמן הגמילה היא שוחחה עם הילדה שהיתה נסיגה וזה ממש עזר,
אבל היום זה ממש לא היה נראה לי נכון לא כלפי הילדה,
ולא כלפי הסמכות שלי כאמא שלה להחליט אם זה נכון לנו לחשוף אותה,
דבר כזה צריך לעשות בהסכמה,
התגובה של הילדה ההלם והפחד בעיניה שלא הבינה מה רוצים ממנה ,
(שבוע שעבר היתי מאושפזת בגלל ההריון במחלקת נשים והיא נשארה אצל הסבתא, הרופאה כמובן לא יודעת את זה לכי תדעי עכשיו אולי היא מקשרת את זה עם זה כיאלו למה צריך להגיד לה שהאמא בריאה)
אז אולי היא מקשרת לזה ולכן נבהלה ???
אני הולכת בעז"ה היום או מחר לפתוח איתה את זה ... ונדבר ונרכך
אבל באמת שאני יצאתי ממש מבולבלת וכאובה .
אבל היא באמת שונה ברמת היסודיות שלה ,
וכן בדיוק באבחונים,
פשוט הייתי אצל כמה ככה זה מניסיון ...
ותדברי עם הילדה, תחזקי את הביטחון שלה אחרי מה שהרופאה עשתה, ותדברי איתה גם על הטראומות שהיו לה
mp3ביום נישואין שלנו רבנו ולא היה לי חשק לחגוג בכלל ..
יש לכן רעיונות לחגוג אבל בלי מסעדה ודברים כאלה?
משהו מקרב ורומנטי ..
אנונימית לרגע1והאמת שאני בחופשה לידה ארוכהה חחח כמה חודשים טובים כבר אז באלי לצאת !!!
מקורי וכיף..
מה את רוצה\צריכה?
משהו מקורי , כיפי .. לא יודעת חוויתי חחח !!!
אפשרי אפילו שיהיה ביום לא בלילה ..
ה' אלוקינומחשבות....אנונימית לרגע1אמא וגם
מחיבעדינות עם מסרק סמיך
בעיקרון זה ממש נורמלי
בלנאום / אמול כל אמבט.
ולעסות בעדינות.
ואם את רוצה מסרק סמיך בזהירות.
לי הרופא אמר שזה פטריה ונתן שמפו ומשחה. ואמר ששמן רק מחמיר
למרוח ביצה על הקרקפת להשהות כמה זמן ואז לשטוף וזה עוזר להכל לרדת
מתאים..
השאלה אם הן מסוכנות לתינוק
דבר ראשון לחץ משפיע מאוד על יציאת החלב בשאיבה.. דבר שני כשתתחילי לעבוד אם תשאבי במקום הנקות ולא מעבר כמו עכשיו אז יהיו כמיות גדולות יותר בשאיבה אחת
אז בלי לחץ כמה שיוצא יוצא.. אל תשאבי יותר מ20 דקות ותנסי לשאוב יותר פעמים ביום כדי להגביר את החלב בזמן השאיבה יכול לעזור: הנקה תוך כדי, להסתכל על התינוק, להריח בגד שלו..
ההמלצה היא לשאוב אחרי כל האכלה כמה דקות... זה יגביר את התפוקה
ואם בלילה היא צוברת לך פער וישנה מס' שעות, לנצל ולשאוב
ילדתי ברצף עד ששמתי התקן ועכשיו אני מתקשה להכנס להריון. אם כי לא כולם סוברים שזה קשור...
לא מכירה "מתקין" התקן מאוחדת
בהצלחה.
גם אם זה באחוזים זניחים.. אם זה היה התקן הורמונלי יותר סביר שהיתה השפעה באמת.
אבל מעודד לשמוע שזה לא קשור להחלטה לא טובה שעשיתי ...
בהצלחה!ש אמקבלת במאוחדת במלחה, יכול להיות שבעוד מקומות- לא יודעת...
התור אליה ארוך אבל את יכולה להתקשר בימים ראשון שלישי ורביעי בשמונה בבוקר בדיוק( !!)ואז את ברשימת המתנה.
בדרך כלל יש תורות מהיום להיום.
צריך ליידע את המזכירה שזה תור להתקן....
בהצלחה רבה, מקווה שעזרתי.
יש לי ילדים ב"ה.
לפני עשרה חודשים הייתה לי הפלה ומאז אני ממתינה להריון שבושש לבוא.
עשו לי בדיקות מקיפות (וגינולוסקופיה ועוד אחת עם שם זהה)לא נמצא משהו חריג ב"ה.
הגיוני שאחכה כ"כ הרבה זמן?
משהי יכולה לשתף?
אסמן לי ביומן שבעוד שנה אוכל להיות חסרת סבלנות שוב
ישועה בקרוב לכולן.
אמא: היא ישנה ממש מעט
אני: באמת? זה מוזר
אמא: כן, וכל הזמן בדקתי שהיא נושמת ונתתי לה נשיקות
<ממש מוזר שהיא התעוררה כל כך מהר לא?>
אני יודעת שלא לזה התכוונת... אבל אין כמו אמא שלי בעולם!!!!
לא הייתי שורדת את הריון התאומות ואחרי הלידה בלעדיה!! אלופה שבאמהות!!!!!
היא פשוט אוכלת אותן מכל כיוון.... מסכנות
אוי לפעמים אני מה זה מחכה להיות סבתא....
יש לי הרגשה שעד שלא אגמול היא לא תאכל נורמלי
ויש לי הר של ציפיות מהמטפלת של שנה הבאה...
תראי את לא יכולה לגמול בלי מטרנה אם היא לא אוכלת, וגם אם כן היא קצת קטנה
אם זה נורא קשה תתחילי מגמילת לילה, תני לה מים כשהיא מתעוררת בלילה. אבל זה קשה
מציעה לך לתת לפני השינה דייסת קוואקר טחונה עם תמר ובננה- אצלי זה ממש משביע אותה (אפילו שהיא אוכלת כמו ציפור) והיא מתעוררת רק פעם אחת בלילה. מאד עזר לי.
עם הילד הראשון לא הרגשתי צורך..הייתי זמינה 24/7 לכל ציוצ שלו .
מתלבטת לקראת הלידה השנייה..מאוד חשוב לי לא "להזניח" את הראשון..הוא חוזר מהגן בשעה 16:00 (בן שלוש) ומלבד הנקות אני רוצה להיות בשבילו ולרשותו (לא כמו שהייתי פעם כמובן אבל בכל זאת..) .
האם נדנדה תעזור עם הקטנה?
טרמפולינה יש לנו אבל זה ממש לא אותו דבר..
מה דעתכן מי שיש לה?
וטרמפולינה הייתה לנו רק אצל השני (קיבלנו מתנה), ובקושי השתמשנו בה.
לומדים לתת תשומת לב מקבילה לשני ילדים (ויותר) - בזמן הנקה בהחלט אפשר ללטף/לדבר/לספר סיפורים לגדול/ים, ולומדים גם פחות להתרגש מכל ציוץ... יש בזה משהו בונה גם בשביל עצמך, וגם בשביל הילדים - הם לומדים לדעת שהעולם לא סובב סביבם... (וכיוון שתינוקות קטנים לא נכון עדיין "ללמד" את זה - נענים בד"כ קודם לתינוק ורק אח"כ לגדול/ים).
אני בחופשת לידה זמינה לקטנה עד אחר הצהריים ואז גם שהוא מגיע להיות קודם בשבילה?
אם הוא מגיע בארבע בטח עד שמונה שהולך לישון תהיה הנקה אחת/שתיים.
באמצע יש מקלחות, ואוכל..מתי זמן איכות איתו?
ובזמן שהיא ישנה. לא חסר...
ואם יש צורך - אפשר שגם התינוקת תחכה קצת. כמו בזמן מקלחות, וגם אם סתם הוא זקוק לצומי מיוחד.
אבל לא סתם יש לך שתי ידיים - אחת לכל אחד מהם... וכמובן - גם מקום בלב, שהולך ומתרחב עם כל ילד שנולד...
בגדול המאכלים הבעייתיים זה מאכלים נאים שעלולה להמצא בהם סלמונלה (סושי, ביצים נאות)
אלכוהול, סמים ועישון.
נראה פרי מעניין
איך הבריאות של בעלך?
לאיזה שבוא הגעת?
למה??????????
למה?
מה זה הדבר הזה!
פעם היה באשדוד שישי בוקר וביטלו! ביטלו!
אוווווווווווווווווף
ככה זכור לי
מטורף מה שהיה שם
מיואשת******חופש לכולם,
אין מה לעשות..
באמת מבאס אבל זה המצב
הייתי בכמה חופים בחופש ושם היה נורא ברמות אחרות
בימים האלו יש בכל החופים. אני אשה עובדת ושישי פנוי לי, וזה הזוי שאני לא יכולה ללכת ביום הזה לים עם הבנות שלי בשום מקום בארץ
יש כאלה שגם טובלים בים..
מיואשת******האמת נתניה פחות רלוונטי, החוף שם זה חוף של אנשים ולא של ים
אבל לחוף חדרה נסעתי המון, גם בחופשים וגם בשישי, וזה חצי שעה מינימום
האמת גם שאני לא משווה לתל אביב. להיכנס לתוך תל אביב להגיע לחוף זה הזוי, עוד חצי שעה בפני עצמו
אבל מירושלים לחוף אשדוד\בת ים\ראשון לציון זה 45 דקות גג. ולחדרה זה 1.20 מינימום. זה כמעט כפול ולי בכל אופן ממש קשה לנהוג חזור אחרי שעות בים ובשמש והשגחה על הילדים
אני בשבוע 29 ומהבוקר לא מרגישה תנועות
אכלתי בעבודה משהו קצת מתוק (לא שוקולד) והרגשתי תנועות נורא חלשות
רוצה לציין שבאופן כללי אני לא כל כך מרגישה טוב היום, הבטן קשה יותר מהרגיל
וגם לוקחת אנטיביוטיקה
אני קצת דואגת, זה מוצדק?
ללכת להבדק?
ולכי להיבדק.
עדיף להיבדק יותר מדי מפחות מדי.
אם יש לך נגישות למוקד נשים זה הכי טוב בדרך כלל
הלכתי להבדק ותודה לה' הכל טוב,
תודה רבה רבה לכל מי שענתה ודאגה
שיהיה לכם יום מצויין
