מיומנויות חברתיות מתחילות להתפתח לקראת גיל שנתיים.
לכן מבחינה חברתית, ההתפתחות והגדילה שלה לא ״נפגעים״ מכך שהיא איתך בבית.
אצלי הילדים בבית עד גיל שנה ותשעה חודשים בערך.
אחרי חופשת לידה, נמצאים עם מטפלת כל היום.
ובגיל שנה ותשעה חודשים בערך, התחילו ללכת למעון.
ילד בן שנה משחק במשחקי "קוקו, "תן וקח", והבאת דברים – זוהי התנהגות חברתית;
בגיל שנה וחודשיים לערך, מתחיל הילד לשחק במשחקי "כאילו, מעמיד פנים, מחקה סיטואציות חברתיות, כועס כשנלקח ממנו צעצוע.
מגיל שנתיים – המשחק יהפוך סימבולי יותר, יהיה שימוש בתחליפי אובייקטים. לדוגמא: השולחן יהפוך לבית, תהיה פניה למבוגר ורצון לשחק איתו.
בסביבות גיל שלוש – מתחילה ההדדיות, הילדים מחקים אחד את השני, יש העדפה עם מי לשחק. מתחילים מאבקי כח ושליטה.
בגילאיי ארבע –חמש, מתפתחים משחקי תפקידים, הילדים בונים סיטואציות חברתיות שלמות דרך משחק דמיון. מתפתח גם המושג של חבר וניכרת העדפה ברורה של ילדים עם מי הם רוצים לשחק.
בגילאיי 6-7 החלק החברתי נהיה משמעותי. הילד בוחן את מקומו בקבוצה, מול האחרים. יש קשר מובחן עם חבר קרוב. ויש עיסוק במשחקים קבוצתיים המאופיינים בחוקים ברורים ותחרות.