פורום הריון ולידה (עמוד 3317)

את עדיין בבית חולים? עשו לה פעם 1?

אני יודעת שעם אחד הילדים שלי, הוא לא עבר בדיקה ראשונה בבית חולים ואז אחרי יום עשו לו עד אחת ואז הוא עבר..

ביום הבדיקה לא עברה באוזן אחת למחרת עברה
מאוד נלחצתי הרגיעו אותי שזה קורה המון וכנראה יש עדין מים באוזן מהלידה

היום היא בת חודשיים. והיא מסכימה לאכול רק אם היא יושבת.. אחרת פשוט לא נח לה. יכול להיות שיש לה נוזלים באוזניים? ואיך אפשר לטפל בזה?
עדיין לא הגענו לשיחרור ובכל זאת עשו לה אתזה היום..

בדכ אם זה ממי השפיר זה עובר מעצמו... בכל מקרה אם לא עברה מפנים לבדיקה בקופת חולים שוב.. דיברו איתך על כך? פגשת קלינאית תקשורת שתנחה אותך? שתדבר ותסביר בדיוק.. זה יכול להרגיע מאוד!

את הסינון בפעם הראשונה.
אני יודעת את זה כי האחות קראה לי להיות בבדיקה שעשו לבת שלי ואז היא אמרה לי מראש לא להלחץ אם היא לא עוברת בפעם הראשונה כי יש הרבה תינוקות כאלה, בדכ זה מים מהלידה עדיין. היא הראתה לי את שורת העריסות שחיכו אחרינו לבדיקה חוזרת...

בפעם השנייה הרוב עוברים

בלי לחץ.

אפשר לשאול באיזה שבוע ילדת?

שכיח מאוד שלא עוברים את בדירת סינון השמיעה בשל נוזלים באוזניים. קורה להרבה תינוקות.

מה שעושים זה בדיקה חוזרת, ואם עדין לא עוברים אז לפני השחרור מבצעים בדיקה נוספת של סינון אך עם אלקטרודות ( לא מכאיב לתינוק) שהיא יותר מדויקת . נקראת אוטומטיק ABR

כן אציין שיש גורמי סיכון כמו משקל  לידה מתחת 1.500 cmv ותרופות אוטוטוקסיות( תרופות שפוגעות בשמיעה) אם התינוק קיבל. 

תינוק עם גורמי סיכון ו/או תינוק שלא עבר אף אחת מבדיקות הסינון מוזמן לבדיקתABR דיאגנוסטי מעמיקה אצל קלינאית תקשורת לאחר השחרור.

מקווה שהתינוק שלך יעבור בפעם הבאה ולא יצטרך לחזור....

אבל זה היה מין כזה ואקום עם הכשר טוב...

בעלי קנה ממש בזול
4 קלחים גדולים או 12 קטנים ב13 שקל

תסתכלי טוב על החבילה..

יש של "גלאט עלים"עם הכשר טוב של מחפוד והרב ויא.

ואמרתי לבעלי שלא יתכן שזה גם יקר, גם לא טעים וגם בסוף עם חרקים, מה זה עוזר בדיוק?

וברור שאני מרתיחה עם מלח (לא עם סוכר, גם ככה זה מתוק לי מדי ומזכיר קופסת שימורים)

חיפשתי בשקע שאנחנו מטעינים בלילה - לא שם
חיפשתי במגירה של החשמל - לא שם
חיפשתי על השולחן אוכל - לא שם
שלחתי לבעלי סמס אם הוא לקח את המטען לישיבה - לא ענה ;)
ואזזז אני קולטת את המטען מחובר! לשקע! לידי על הספה! 🤦‍♀️🤦‍♀️

טפשת במיטבה...
חברה פעם סיפרה לי שהיא חיפשה את הטלפון תוך כדי שיחה...
ואומרת למי שאיתה על הקו: אוף את לא מבינה איזה עצבים אני לא מוצאת את הטלפון שלי...

הרגשתי הכי מטופשת בעולם
טוב שזה היה עם בעלי ולא עם חברה

עכשיו אני נזכרת שפעם בעלי סיפר לי שזה קרה לו!
את זה כבר אי אפשר לתלות בטפשת... 😅

אבל כל הגיסות שלי עם שחלות פוליציסטיות וגם חמותי ויש להם מלאנטה ילדים (מעל עשר לפעמים) ונכנסו כולן להריון באופן ספונטני ותוך לא הרבה זמן בכלל...

תדעי לך שהבדיקה הזו מכניסה גברים לסטרס ולפעמים משפיעה על כל התפקוד שלהם, ואם התוצאות לא מדהימות אז בכלל

והרי יש מלא גברים שלא עשו בדיקה ונשותיהם נכנסות להריון ואולי בכלל יש להם זרע די דפוק ואין להם מושג

אם לא עבר פרק הזמן הדרוש (שנה) ועוד לא סידרת את המחזור שלך כשאת יודעת שיש לך בעיה, חבל לשלוח אותו למשהו שסיכוי סביר שלא נחוץ ויכול להזיק לזוגיות שלכם.

צריך סיבה מיוחדת..

במיוחד לגביי הפסקה השניה

בת כמה את? כמה זמן אתם מנסים להיכנס להריון?

למה שבעלך יעשה בדיקת זרע??

אולי תתיעצו עם מישהו מה הוא חושב, היא לא באה היא מפסידה..
מקווה שהיא תבין לפני שיהיה לה מאוחר...

סליחה מראש ... ליבי איתך באמת . לא מסוגלת להבין איך אפשר לנהוג כך בבשר מבשרך.
למה היא לא מחבבת את בעלך והאם הוא גם עם אופי קשה ולא מוכן להתפשר? אם הבעיה היא רק בה הייתי מתרחקת קצת....עם כל הצער והכאב ואז אחרי זמן מה מנסה שוב לראות אם היא התרככה ....

לא פשוט לחוות כזה ניכור מהאמא
העניין הוא שאין לנו את התמונה המלאה כדי לייעץ, איך זה התחיל, מה עמדת בעלך וכו
היא מנהלת סוג של קשר עם הילדים?
בצורה יבשה אגיד שתתעלמי. הרי את לא תוותרי על בעלך בשבילה, נכון? כבר הקמת משפחה משלך ברוך השם והיא יכולה לבחור אם לקחת חלק או לא. את עשית את שלך בזה שהודעת
מקוה שזה יסתדר בקרוב.

את מכבדת אותה
מצלצלת לומר שבת שלום כל שבוע
לא משכנעת ולא מתחננת

זה נותן לה כח.

תמצאי לך תמיכה בתהליך הזה
אל תתני לה לערבב אותך ותשמחי בהריון

פועה. תנסי גם את, ובהצלחה רבה בע"ה!

יש נשים פולציסטיות שנכנסו טבעי בלי הרבה בעיות ויש כאלה שצריכות טיפולים לא פשוטים....
זה מאד משתנה בין אחת לאחת.....

מה שכן תזונה מותאמת שחלות פולציסטיות (תחפשי בגוגל...) וספורט מאד עוזרים...

פעמיים. ב"ה.
לא ידעתי שיש לי בכלל רק אחרי הלידה של הראשון. הרופא אמר יש לך שחלות פוליציסטיות. שאלתי מה זה אומר. אמר או שתיכנסי שוב להיריון או שיהיו לך קשיים.
מזל שהוא רק בשר ודם.

והיא עשתה פיחאטיס וזה סידר לה את המחזור והתחילה לקבל כל חודש מסודר באותו תאריך, לעומת פעם בשלושה חודשים

אם אין לך ווסת סדירה אז שינוי תזונה וספורט יכול לעזור.
ובנחת! המפתח לפריון בידי שמים.
אם תרצי אפרט לך על התזונה..

ולא היה לי מחזור סדיר בכלל אחרי החתונה, וכמעט התחלנו טיפולים ובסוף החלטנו לנסות דברים אחרים קודם. ב''ה הגיע, ועכשיו הגיע טבעי. מוזמנת ממש לשאול שאלות בפרטי

בלי קשר להריון
זה לא בריא לגוף ואפשר לפתור את זה ע"י איזון הורמונלי ע"י תזונה מותאמת וספורט. יש לי המלצה לנטורופטית מדהימה שעוזרת להמון נשים עם שחלות פוליציסטיות לקבל מחזור כל חודש.... כמובן עם ביוץ. ואז אפשר להיקלט...

אשמח לקבל פרטים, כאן או באישי..
אני עם מחזורים לא סדירים ואבחנה של שחלות פוליצסטיות..
ממש אשמח לדעת מה ניתן לעשות חוץ מהדברים שהרופאים מציעים- איקקלומין וכו.

הייתי אצל רופא פוריות לבירור בגלל מחזורים לא סדירים שזה אחד הקריטריונים לאבחנה של שחלות פוליצסטיות בנוסף יש היפראנדרגוניזם שמתבטא בשיעור יתר והופעה של פצעונים ובאולטרה סאונד רואים הרבה זקיקים בקוטר מסוים
בכל מקרה אצל הרבה מהנשים שמתקשות להכנס להריון עם שחלוץ פוליציסטיות הטיפול הוא השראת ביוץ ע"י כדורים ומעקב אחרי ביוץ כדי לתזמן יחסים יחסית תהליך פשוט בלי התערבות ויש לזה אחוז גבוה של הצלחה במקרה שלא מצליח יש עוד דרכי טיפול
אבל הסיכויים להכנס להריון הם בדכ מאד טובים
בהצלחה!!!

מישהי כזאת, הריון ראשון היתה צריכה להתאמץ על זה ואחכ הריון שני טבעי ומהיר.. אולי מאז ילדה עוד.
בהצלחה!

מצטערת שאני עושה אתזה....
כן, יש הרבה עם נשים פולציסטיות (אומרים שיש את זה לאחת מכל חמש נשים) שבלי בעיה או עם קצת מעקב בטבעי (ויש מה לעשות עם זה טבעי) מסתדר ונכנסות להריון וזה רוב מי שענתה לך....

אבל.... יש גם לצד השני.... שצריכות טיפולים ועזרה....
אני ילדתי עכשיו אחרי כמה שנים של טיפולים נסיונות טבעיים והרבה ציפייה....

מפתח חיים רק בידי הקב"ה. רק תפילות ובע"ה תתבשרו בקרוב בבריאות ובשמחה בידיים מלאות! המון בהצלחה!!!!

אבל אני מרגישה (לפחות עליי) שכשאת הולכת לרופאים הם יותר מידי מהר מתחילים תהליך של איקוקלומין שעלול מהר לרוץ משם להזרעות והפריות- שזה לא רע אם זה נצרך, אבל אם בעזרת סבלנות תזונה וספורט אישה יכולה לחסוך את זה? זה הרי לא בריא לגוף ולנפש... אז בפורומים כאלה מעלים את המודעות לזה שיש עוד פתרונות לתופעה חוץ מהרפואה הקונבניוצאלית, ששווה לנסות לפני...

צריך לשקול את דעת הרופאים. ולחשוב מה מתאים לנו כזוג. איפה אנחנו נמצאים נפשית ביחס לנקודה הזו.. רוצים להתחיל או לא..
אני זוכרת שרוםאה אחת חמודה חשבה שאני בלחץ וישר הציעה אקוקלומין.. אמרתי לה רגע אני לא שם.

ואם בוחרים רפואה קונבנציונלית אז חשוב רופאת פוריות ולא נשים.

שווה לנסות תזונה וספורט..כדאי להתיעץ על תזונה עם דיאטנית שמבינה בתחום. אם תרצי שם בשמחה.יצאתי ממנה מרוצה ממש.
בהצלחה ממש! והמםתח לפוריות רק בידי שמים. ממש ככה.

גם אני הייתי שם.
וגם הלחץ של לעשות שיסתדר טבעי לא בהכרח טוב לגוף ולנפש.
וברור שיש הרבה דברים לרפואה הלא קונבנציונלית להציע והם טובים וגם אני כתבתי אתזה בץגובה שכתבתי לפני כן.
רק כל התגובות הן עד כמה זה מסתדר ויש את זה לנשים אבל זה אחרי קצת מסתדר היה לי חשוב לומר שגם לפעמים לא.
וזה קשה. ומבאס. ולהרבה נשים זה בסדר. כמו שכבר כתבתי - יש הרבה נשים שיש להם שחלות פולציסטיות והן עם מלא ילדים ונכנסו להריון עם קצת מאמץ וזהו.
רק לומר שיש כאלה שלא. ושזה לא עבד. ושהיה צריך טיפולים ברמה הכי גבוהה שלהם. וגם זה לקח שנים.

רק להסביר שזה לכאן ולכאן.
ומפתח ילודה בידי שמיים.

שילך לכם בקלות ובנחת

מי שסיפרה לי, היו לה המון בעיות, ולאחר הטיפול זכתה לעוד ילדה.

יחד עם דיקור, במהלך טיפולי פוריות.

לא יודעת להגיד אם זה הדבר הספציפי שעזר לי להיכנס להריון, אבל זה נשמע לי הגיוני להמריץ את הדם ברחם לקראת הריון.

בס״ד

יכולה להעיד על עצמי שפעמיים שיטת אביבה (תרגילים שפועלים על איזור הרחם והשחלות) ב״ה עזרו לנו להקלט אחרי תקופות יחסית ארוכות של שיבוש הורמונלי. בהצלחה רבה ובשורות טובות בע״ה 💗

הלוואי שיהיה בבריאות בקרוב בקלות בשמחה לידיים מלאות!
פה בפרטי אם את רוצה...

מרגישה שזו התקופה הכי גרועה בחיים שלי

קראתי לפני כמה ימים את העדכון שכתבת על הבדיקה והתוצאה של בדיקת הזרע.

גם לגלות סיבה לבעיה זו כברת דרך חשובה.

בעזרת ה׳, חונן הדעת, בידע והמקצוענות ברפואה המשוכללת והמתקדמת, מאחלת לכם לקבל ממש בקרוב בשורות טובות ושפע של נחת.


יש לי חברה, ניסו שנה ולא הצליחו, אחרי הרבה ניסיונות בכיוונים שונים - לבסוף בטיפול הזרעה (הזרקת הזרע ישירות לרחם) נכנסה להריון והיום חובקים בן, בגיל כמה חודשים.

לא חשבתי שיש בעיה
בחלומות הכי גרועים לא חשבתי שנטרך טיפולים
מפחדת מזה פחד מוות
מרגישה ככ עצובה מהכל

תסתכלי רגע על עצמכם מהצד.
אתם צעירים, רק בתחילת החיים שלכם כמשפחה צעירה, ברוך השם הרפואה בארץ בתחום הפוריות היא המתקדמת בעולם!
הרפואה המתקדמת זמינה ונגישה לכולם (ולא רק רפואה משוכללת לעשירים בלבד כמו בארה״ב למשל).

זו תקופת ניסיון לחוסן שלכם - ותראי שבעזרת ה׳ הדברים יתחילו להתקדם עכדיו בכיוונים טובים, אחרי שאיבחנו כיוון מסויים.

לכי, קני לעצמך משהו טעים / ספר טוב/ בגד חדש.
מוזיקה נעימה.
לא פיצוי.. אבל משהו שיעשה לך קצת מרגיע בלב.
הרבה הרבה כוחות. שתזכי לבשר בשורות טובות בקרוב!

מבינה כלכך!!
לפי התגובות פה הבנתי שמצאתם בעיה בבדיקת זרע ואתם צריכים טיפולים..?
היינו שם.
אז את יותר ממוזמנת לדבר איתי, באהבה ובשמחה אם זה מתאים לך.
ובינתיים - מלא מלא כוחות. מותר לך לבכות ולהיות עצובה! זה תסכול שאין כמוהו! אבל תנסי לנשום עמוק וכשיהיה לך כח לפנק את עצמך במשהו כיף.
הלוואי שתדברי איתי והלוואי שיהיו לכם בשורות טובות בקרוב ❤️

בעקרון אחרי הכאב הגדול של צירי הלחץ
הגוף דוחף את התינוק לבד
כך שלא באמת צריך ללחוץ
כדאי לאסוף את האוויר לבפנים
ופשוט לנשום בעדינות, יחד עם הלחץ הטבעי

אפשר להבדיל לתרגל בשירותים..

כמו שאת בשירותים לא לוחצת ככה בעזרת השם בלידה, אני גליתי כמה אני יודעת בלידה לפני פחות מחודשיים, שלישית שלי, רק נשמתי הרבה אוויר לבפנים והוצאתי אותו עם שששששש ארוך..
להכל צריך סיעתא דשמיא, איזו מיילדת תהיה בדיוק ואיך שהשם יקדם את הלידה, מאחלת לך לחיצות קצרות וקלות כמו אצלי וכמובן מתפללת בשבילך שבלי תפרים

בלידה הראשונה. היא אמרה לי 'את יודעת ללדת' וכ"כ הרגיעה אותי.. בחיי שהייתה מדהימה. העלית לי חיוך! והזכרת לי שאני באמת יודעת.. מקווה שבעז"ה גם הפעם תהיה אחת כזו דתקדם אותי אל המטרה. תודה!

בדר"כ בלידות חוזרות הלחיצות יותר קלות ויותר מהירות.
דבר שני, הלחיצות זה בדר"כ הרגשה טבעית שמגיעה כשהראש של התינוק כבר ממש מוכן לצאת ולוחץ, ואז מרגישים בדיוק מה צריך לעשות. אפילו קשה להתאפק ולא ללחוץ כשהמיילדת אומרת לא ללחוץ. אולי אמרו לך ללחוץ מוקדם מידי, ולכן לא הרגשת מה בדיוק לעשות. (זה גם מסתדר עם העובדה שבסוף היה ואקום)
יכולה לעודד שבדר"כ לידה שניה והבאות אחריה יותר קלות ומהירות מהראשונה.
מאחלת לך לידה קלה, בידיים מלאות. בהצלחה!

מה שעזר ללחיצות להיות לא איומות היה... להגיע לחדר לידה בדקה התשעים. רק אחרי שהן כבר התחילו.

נראה לי שמה שקורה זה שבפתיחה מלאה הגוף מתמלא בהורמונים של... איך לקרוא לזה... הישענות? היסמכות? אני מרגישה על עצמי שאני ממש נתלית בכל דבר שאומרים לי, ופחות מסוגלת להקשבה פנימית. ואם המיילדת אומרת 'תלחצי', אני מרגישה הכרח לציית אפילו אם באיזו פינה נידחת של התודעה אני יודעת שזה בעצם עוד לא הזמן בשבילי ללחוץ, ושאם אני אלחץ עכשיו אני סתם אגרור את עצמי למערבולת אומללה... כשלא הייתי בחדר לידה בשלב הזה, לא היה גורם שמשך אותי ללחוץ לפני הזמן, וזה היה ממש ממש לטובתי.

 

אם את בעניין לקרוא סיפור ארוך ארוך (או רק לדלג לסופו לשלב הלחיצות) - קבלי:

beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E0%F0%E0%F1%E9%F1%E8%E3_%E1%E1%E9%E7

 

בהצלחה! מבינה אותך מאוד.

זה שאת לא לוחצת בשירותים זה ממש נהדר. נהדר בפני עצמו, וגם נותן לך סיכויים מעולים להצליח ליישם בלידה.

לא חשבתי על זה אף פעם. נראה איך ארגיש ברגע האמת.. מעדיפה כמובן כמה שפחות בחדר לידה
ואגב, קראתי אבל דילגתי בעיקר לסוף חחח. מהמם! כיף לקרוא סיפורי לידה אופטימיים
תודה!

אני הגעתי לבית חולים עם צירי לחץ.. והיה מלא צוות מסביבי.. שנתנו כל הזמן הנחיות. ללחוץ/לא ללחוץ.. והלחץ מסביב לא נתן לי את האפשרות להקשיב לגוף.. או אפילו להגיד להם באיזה תנוחה אני רוצה ללדת..

הייתה לידה מדהימה ברוך ה'.. אבל בשחזור שלה אחרי זה הבנתי שלא הקשבתי לרצונות שלי ולגוף שלי..

אני הגעתי כל כך מאוחר, שהמיילדת התחננה שלא אלחץ כדי שתספיק לשים כפפות..

לק"י

הלוואי והיינו יודעות מראש מתי בדיוק תתרחש הלידה

במקום ''ללחוץ'' תנסי ''לנפח בלון'' - ומעולה לתרגל את זה בשרותים כשיש לך יציאה.
התחושה ממש שונה והלידה הרבה יותר נעימה.


תשלטי את בקצב של הלידה ולא המיילדת: כמה נקודות זמן משמעותיות שלמדתי לאפשר לעצמי:

1. כשהגעתם לבית החולים: בדרך כלל את לא הולכת ללדת תוך 5 דקות מההגעה. אין חובה להיכנס לחדר הלידה במהירות האפשרית מהרגע שירדת מהרכב.
לי מאוד עוזר למצוא פינה שקטה ולשהות בה עם עצמי לכמה צירים. לפעמים טוב לי שבעלי יהיה שם ולפעמים מעדיפה שיתן לי להיות ממש לבד (אבל יהיה זמין וקרוב ליתר בטחון!!) בזמן הזה אני עוברת כמה צירים ומצליחה להתמקד ולהתרכז, מוצאת זמן לדבר עם ה' ולהתכוון נכון ללידה מבחינה נפשית, מתארגנת שוב על הרצונות שלי והמקום שלי.
רק אחרי שאני מרגישה שסיימתי את העבודה הפנימית שלי עם עצמי אני נכנסת לחדר הלידה ולפרוצדורות של הקבלה. מאז שלמדתי את זה הלידות מאוד השתנו.

2. בקבלה: עושים בדרך כלל מוניטור ובדיקה פנימית. את מתחילה לקבל מידע לגבי השלב שאת נמצאת בו, אבל ''נתקעת'' לפחות לחציצשעה מחוברת למוניטור (אלא אם כן את ממש בלידה..). במקום להתמקד בכאב ובחוסר הנעימות ולחכות ''שיעבור'' ואולימגם באכזבה כי הםתחיה םחות ממה שציפית (או השמחה שיותר..) נצלי את הזמן הזה להבין באיזה שלב את, לשוחח עם בעלך/המלוה על הצורך שלך עכשיו. (מנסיון של הרבה לידות זה יכול ממש להשתנות מלידה ללידה והרבה פעמים בעלי מאוד מנסה לעשות את מה שהתאים לי בלידה שעברה, אבל התפקיד שלי זה למקד אותו מה הצורך שלי בלידה הנוכחית..) עם ההתרגשות שזה ממש מגיע, קחי רגע של תפילה לקראת הבאות, והודיה לה' שכבר הגעת לשלב הזה, ותתפללי על כל מה שאת רוצה. בהמשך הלידה לא בטוח שתהיי שם..

3. כשמחליטים להכניס אותך לחדר הלידה ממש: יש זמן. הכל בנחת, ושוב: את צריכה להיות בתחושה טובה עם עצמך. בהנחה שאת עוד לא בצירי לחץ: תהיי את זאת שמחליטה מה נח לך עכשיו: לעמוד? ללכת? כדור פיזיו? מיטה? מקלחת? בהנחה שהרגע ירדת ממוניטור ובדיקה פנימית בקבלה לא בוער לחבר אותך מיידית לכלום ואין סיבה לשכב במיטה. תתחברי לחדר הזה, ותגדירי לעצמך מה כרגע הכי מתאים לך. תזכרי: הצוות שם בשבילך ןלא ההיפך! כמובן שכדאי להאיר פנים ולהיות נחמדה עד כמה שמתאפשר לך. אבל נחמד לא אומר לתת להם לקבוע מה טוב לך.. אותו דבר לגבי המלווים שלך: הם אמורים להיות שם בשבילך. האם את צריכה אותם עכשיו? פעילים?סבילים? רק מישהו אחד? מעדיפה להיות לבד? תגדירי להם מה את זקוקה כרגע ואל תזרמי באופן אוטומטי עם נסיונות העזרה שלהם. לא תמיד הם יודעים איך לעזור לך נכון ברגע הנוכחי. את צריכה להסביר להם..

4. הגעת לפתיחה מלאה? מעולה! אבל זה לא אומר לחיצןףול, הרגע, ולגמור כמה שיותר מהר.
האם הגוף שלך כבר מרגיש את הצורך ללחוץ? אם לא כדאי לחכות עוד קצת עד שזה יקרה.
באיזו תנוחה את רוצה להיות? (יכול להיות שהרגע מתאים לך משהו שונה מבלידות הקודמות ואפילו ממה שחלמת עליו. תרשי לעצמך לחיות את הרגע ואת מה שהכי נכון לך עכשיו..) האם יש מחשבה/תפילה/פסוק/שיר משמעותי לך שאת רוצה שילווה אותך בלידה? קחי לך דקה להתמקד בזה. זה יכול להיות אישי בלב שלך ואף אחד לא ידע מזה חןץ ממך. יכול להיות שמתאים לך לשיר? בעצמך? עם המלווים? רוצה לשים דיסק שהבאת? זה הרגע המשמעותי שחיכית לו, אז אל תתני לכאב ולרצון שיגמר כבר להוביל אלא תאפשרי לזה לקרות כמו שמתאים לך. ואם את כרגע ממש לא פתוחה לשום דבר רוחני זה גם בסדר. אבל שזו תהיה בחירה שלך מתוך החלטה מודעת.

ועכשיו תחליטי מתי הגוף שלך רוצה ללדת. תשחררי, וכשאת מרגישה צורך ללחוץ, תנשפיצלאט כאילו את מנפחת בלון ענק. מיילדות מיומנות קולטות שזה מה שאת עושה וזורמות איתך ומפסיקות להודיע לך ללחוץ. הגוף שלך יודע מתי לנשוף ומתי להרפות. תקשיבי לעצמך. הרגע היחיד שאני בכל זאת מקשיבה למיילדת זה ברגע שצריך להתאפק כדי שהיא תשחרר בעדינות את הכתף...

בהצלחה!

איך לנשוף החוצה עושה את אותה פעולה כמו ללחוץ? 🤔🤔

תרגישי את ההבדל.. זה מדהים!
ומונע טחורים וצניחת רחם...

למה לי אמרה המיילדת המעצבנת בלידה לקחת אוויר פנימה להחזיק אותו ואז ללחוץ .. זה שונה מכל מה שאני שומעת .. ואכן למרות הדולה שהיתה לי שלב הלחיצות היה ארוך בגלל אפידורל שהחלטתי לקחת לקראת הסוף... ואז בגלל זה גם לא הרגשתי כלום והיה לי קשה לדחוף.... זה היה קשה והיא היתה ממש לא סבלנית וכל הזמן ירדה עליי ממש ככה את לא דוחפת נכון .. את דוחפת מהגרון במקום לעזור לי .. באת לעבוד פה מה את חושבת... וכאלו...

זה ברור שעם אפידורל לא מרגישים כלום.. ולכן הלחיצות הן מלאכותיות ולא כמו שהיה קורה באופן טבעי

עד עכשיו מנסה להבין מה הקטע שלה.. האמת שבדר'כ המיילדות שם מקסימות היתה לי אחת ממש חמודה עד שהתחלפה המשמרת לצערי והגיעה זאתי ... היתה לידה טובה עד שהיא באה והרסה הכל פסיכולוגית היה לי קשה אחרי זה וחסם אותי. התחילה להגיד לי אם לא תתחילי לדחוף בסוף נעשה לך קיסרי או וואקום.... מזל שהדולה הצילה אותי וביקשה בשקט מעוד מיילדת שהיתה שם שתשאר .והיא ממש עודדה ואמרה לי מילים מעצימות כאלו את אלופה את מצליחה הנה היא בחוץ
. וזה קרה בסוף ב'ה... בלי התערבויות תודה לאל!

את הצירי לחץ???

לסגור את הפה וללחוץ חזק לטוסיק. לספור עד 10 בכל לחיצה. הנחיה דפוקה ומבאסת אבל כנראה שיש בנות שפשוט לא לוחצות טוב בלי זה.

התכוונתי לאופן שבו ביטאה את עצמה
באת לעבוד..
את לא דוחפת טוב..
את דוחפת מהגרון במקום לעזור לי

אלימות מיילדותית זה דבר ממש נפוץ לצערנו 😔

לק"י

לי בלידה השניה האפידוראל עזר לי לא להרגיש כאב, אלא רק את הלחץ.
ואת צירי הלחץ הרגשתי...

בראשונה לא הרגשתי כלום והמיילדות היו צריכות לשים יד על הבטן שלי ולומר לי מתי יש לי ציר וצריך ללחוץ. ובאמת לא הרגשתי כלום ולא ידעתי מה ללחוץ ומה הם רוצים ממני. בסוף היה ואקום.
מאז כל שאר הלידות שקיבלתי אפידורל הרגשתי את הלחץ למרות האפידורל. אני לא יודעת אם זה בגלל שהיה בבית חולים אחר, או מזל, או רופא מרדים אחר, או שינוי בכמות או במדיניות. אין לי מושג. אבל בהחלט האפידורל בלידה ראשונה היה שונה מבשאר הלידות שלי

איזה מהממת,בטח לקח לך הרבה זמן לכתוב, ועוד בשביל מישהי שאת לא מכירה. מאוד מעריכה את זה!
נתת לי הרבה נקודות אור ואופטימיות. מקווה שאזכור הכל ואצליח ליישם אפילו חלק.

תוך כדי הכתיבה שואלת את עצמי כמה מזה באמת הצלחתי ליישם בכל אחת מהלידות וכמה בע''ה אצליח בלידה הזאת...
אפילו אם מיישמים חלק זה משמעותי.. נראה לי שבכל לידה משהו מהנ''ל היה מוצלח ומשהו אחר פחות...

אבל זה היה ההנחיה שקיבלנו מהבית חולים בשחרור (זה היה צהבת נמוכה).

עשינו בדיקה אצל האחות במכשיר כזה (בודקת דרך האוזן את רמת הצהבת) ואז נכנסנו לרופא ילדים להמשך הנחיות (הצהבת ירדה ב"ה).

 

אבל אולי אם קיבלתם הנחיה אחרת צריך כן לבוא לבית חולים, לא יודעת... המנוסות פה בטח ידעו לענות.

(בכל מקרה אם את הולכת לקופת חולים, להתקשר למרפאה קודם להגיד שאת באה עם תינוקת בת שבוע, יגידו לך מתי פחות עמוס כדי שיוכלו להכניס אותך מיד, לא מחכים עם תינוקת כל כך קטנה בתור בקופת חולים).

 

לגבי ההנקה, דבר ראשון לראות יועצת הנקה, היא תעזור לכם עם התפיסה.

דבר שני, למרוח לנולין, כל הזמן, כל הזמן.

 

בהצלחה ומזל טוב!

ממליצה גם להקפיד כל הנקה למרוח לנולין.
יש משחה של חברת לנסינו עשויה מ100 אחוז לנולין. זה חומר שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

אם אין לך דרך להשיג בהקדם, גם שמן קוקוס זה טוב (המליצה לי יועצת הנקה וזה אכן מעולה )

ועדיין, הרפידת הנקה ממש נדבקת וכל פתיחה פוצעת מחדש

לגבי הצהבת אני לא יודעת, לנו אמרו בפירוש או לבוא לבית חולים או לבדוק בקהילה. (כדאי רק לברר איפה בקופה אפשר לבדוק)
לגבי ההנקה, דבר ראשון כדאי מאד להתייעץ עם יועצת הנקה, כדי לעזור לה לינוק כמו שצריך.
לגבי הפצעים, ממליצה פה שוב על נרסיקר- רפידות טיפוליות. לי מאד מאד עזרו. יקר אבל שווה.
בהצלחה רבה!!

גם טלפונית. מוזמנת לדבר עם ליסה שץ שהיא אמא שלי וממש נחמדה ושמחה לעזור.

5 7 3 8 9 1 5 2 5 0

ממש מצילות במצב כזה! וחוץ מזה כמובן יועצת הנקה. בהצלחה רבה רבה ומזל טוב!!

דחוף ..אחת טובה
יכל להיות שיש לה לשון קשורה את זה גם יועצת הנקה בודקת

בנתיים, רפידות נרסיקר. גם ימנע את ההידבקות וגם יעזור לרפא במהירות.
תצטרכי להבין ביחד עם יועצת ההנקה מה לא נכון באופן ההנקה שלך שגורם לתינוקת לפצוע אותך, ולתקן את זה. לא ממליצה לך להתחיל עם פטמות סיליקון וכאלה בלי ליווי של יועצת הנקה. בהצלחה!
המון מזל טוב והרבה נחת

גם מאוורר את המקום ועוזר לסדקים להתייבש וגם מקל ברמות על הגודש

מה התחלת לתת לה כבר?
מתחילים בפירות ומרקים טחונים בדרך כלל
אורז אף פעם לא נתתי טחון בישלתי רגיל בהתחלה עם הרבה מים כדי שיהיה מרקם דייסתי אבל בגיל קצת יותר מאוחר

אורז מוסיפים ככה אבל בהתחלה הם לא כל כך מסתדרים עם זה צריך לנסות ולראות אם זורם להם מירקם שלא מעוך לגמרי.

אם אני מכינה לה סיר מרק מותר לשמור את זה או רק לאותו יום ?
ואם מותר אז צריך לשמור את זה מעוך או רגיל איך שזה ?
ומה המרק צריך להכיל ?

אני הייתי שומרת יומיים טחון.
פירות לא רלוונטי כי אחרי כמה שעות כבר זה מתחיל לאבד את זה
ונכון שלפעמים הם מעדיפים מרוסק צריך לנסות. זה מאוד אינדיבידואלי
לגבי דברים נוספים לא יודעת לומר לך בגיל הזה זו הייתה התזונה העיקרית שנתתי בנוסף לתמל לעתים הוספתי גם עוף או בשר למרק הטחון והוא אהב מאוד.
בהדרגה עברתי למעוך ואז הוספתי קוסקוס, פשטידה, חלמון של ביצה קשה עם עגבניה מגורדת וטחינה

אין לי יכולת לבשל לה כמויות קטנטנות כל יום
היא מאד אוהבת את זה גם מההקפאה
לפני כמה ימים הכנתי דייסת קוואקר עם מים קצת סילאן וטחנתי והיא מאד אהבה
אני באמת צריכה לנסות קוסקוס

הרבה יותר נוח ומשאיר לי הרבה יותר זמן פנוי בשביל הדברים החשובים באמת

יש תינוקות שלא אוהבים מזון טחון, וזה גם לא הכרחי.
אפשר לנסות לתת פירורים קטנים של אורז בהשגחה

אצלי היא מעדיפה את זה על פירות.. מוזרה שכזאת.. ;)

זה מעל 105 אלף.
השאלה אם זה תקין לשבוע. כי ראיתי באיזה מקום שזה בטווח של 7-8

מעל 100,000 ישמצב לתאומים??
למרות שערכי הבטא לא זהים ויש טווח
לי זה נשמע המון

ממה שזכור לי בשבוע 7,8 זה סביב ה 10,000

חשבתי שלתאומים זה פי כמה יותר גדול

היה 6000 ומשהו.
יש מצב.תאומים חחח

אולי באמת תאומים

3 שבועות: 5 – 50 mIU/ml.
4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.
5 שבועות: 18 – 7,340 mIU/ml.
6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml.
9 – 12 שבועות: 25,700 – 288,000 mIU/ml.
13 – 16 שבועות: 13,300 – 254,000 mIU/ml.
17 – 24 שבועות: 4,060 – 165,400 mIU/ml.
25 – 40 שבועות: 3,640 – 117,000 mIU/ml.

שזה כמעט 7, ולפי הטבלה הזו לשבוע 7 זה יכול להיות בטווח הגבוה שלו.

נראה לי יש את הטלפון שלה באתר של מכון פועה.
מקסימה ומומלצת!

היא צעירה יחסית או מבוגרת? מביך אותי מישהי בגיל שלי..

 

והיא רגישה ונעימה ומקסימה.
היא נתנה לי כמה עצות שהועילו לי ממש...
אני מבינה את המבוכה והקושי ללכת. זה באמת לא פשוט נפשית.. אבל! תנסי לאזור אומץ, זה בשבילכם ובשביל הטהרה והיחד והבית שלכם. זה שווה!

רציתי המלצה מניסיון כדי להקל עלי את החוויה הזאת.

גם ככה אני מתלבטת אם להתחיל לספור הכל מחדש וזהו.. במקום ללכת.

 

ומשננים בלב שהיא כבר ראתה ובדקה מאות נשים אחרות, וכבר ראתה הכל, וזה המקצוע שלה, וכמובן הכל חסוי ודיסקרטי.

המאמץ שווה !!

מבינה לליבך מאד! ללכת לבודקת טהרה לא מתאים לכל אחת, לעניות דעתי, בטח אם מדובר במקרה חד פעמי (במקרה של בעיה חוזרת זה יכול להוות הצלה ממש משמעותית, אם בזכות הבדיקה אפשר לגלות מה מקור הבעיה). אין ספק שיכולה להיות לכם תועלת רבה מללכת בע״ה אבל אם כבר כתבת כאן שאת מתלבטת אם ללכת, בעיניי צריך לא ללכת בכל מחיר, אלא להקשיב למה שליבך אומר לך. ללכת לבודקת טהרה זאת אופציה שקיימת בהלכה אבל זאת לא חובה, בסופו של דבר. החלטות טובות ובהצלחה רבה!!! 🌷

מבאס, כי זאת בחירה לא נעימה..

אחרי הריון בלי הרבה חשק, וכמעט 3 חודשים אחרי לידה. מסכן בעלי.

כמעט ראינו את הסוף..

מזל טוב,קודם כל!!המון נחת ובריאות בע״ה.

אני תפילה שעצם הדיון פה קצת יעזור לך לראות את הדברים בצורה כמה שיותר בהירה. מבינה ממש את המקום שלך...

תוך כדי כתיבת השורות האלה אני נזכרתי בתרגיל מעולה שניתן לנו ע״י מופלת זוגית לפני כמה שנים. אשתף אותך, אולי יעזור לכם. במקרה של קונפליקט אינטרסים, כל אחד ממספר בלב שלו בצורה הכי כנה ואמיתית שאפשר כמה הוא רוצה (או לא רוצה) את אותו הדבר שעומד במרכז הקונפליקט (נניח שבת אצל ההורים של אחד מהם. במקרה שלכם ללכת לבודקת טהרה). אח״כ משתפים אחד את השני. הרבה פעמים (לא תמיד) יש פער בעוצמת הקושי, וזה עוזר לקבל החלטה. נניח שלו קשה 9 שלא תלכי להבדק, לעומתך שהקושי והמבוכה של ללכת להבדק עומד על 4 ואז יש הרבה יותר מקום להתאמץ וללכת (עדיין לא חובה,זה נשאר סיוטאציה אינטימית שהיא שלך,אבל כאמור יש לזה הרבה יותר מקום). אם תגלו שזה הפוך ואת נרתעת 8-9 והוא רוצה 5-6 כזה (נניח) זה שופך אור שונה על מצבכם ויהיה יותר מקום לספוג את הכמה ימי איסור הנוספים האלה. מקווה שהסברתי בצורה מובנת ושזה יהיה לכם לעזר בע״ה.

ברכה והצלחה יקרה!!! ושוב מזל טוב!! ❤️

למרות היותי אנונימית..

כתבת דברים חשובים. אני בהחלט חושבת עליהם..

מאוד עדינה וחמודה, מבוגרת יחסית (לא זקנה...)
בדקה אותי ברגישות מאוד כמה שבועות אחרי החתונה. בזכותה גילינו בעיה שהצלחנו לפתור בקלות והיתה יכולה לגרום להרבה עוגמת נפש

מאד מאד עדינה ונעימה, מסבירה מה היא עושה...ואיך שהבנתי היא אחת הטובות(אני יכולה להשוות אותה לבודקת אחרת שהייתי והיא כמה רמות מעל....)
הייתי אצלה מיד אחרי החתונה ממש נבוכה ומפוחדת ונשארתי עם חויה טובה.
וגם יש כניסה פרטית לקליניקה שלה.
המון הצלחות

לצערי צריכה הרבה פעמים ללכת לבודקת, אבל גם לשמחתי כי הרבה פעמים היה דם מותר ויכולתי לטבול...

הייתי אצל כמה ואצלה הכי הרגשתי בנח.

כמה זה עולה בערך, כשזה באופן פרטי ולא דרך הקופה?

יש מחירים גם לסדרה של בדיקות נגיד של 7 נקיים

שמחה דבש נחשבת מומלצת מאד.

050-413-7199 עדינה ונעימה
צרפתיה בסביבות גיל ה30 פלוס
ממש ממליצה

הייתי אצלה 3 ימים אחרי החתונה והיא פשוט מקסימה! ויש לה כסא כמו של רופא ככה שלא צריך לשכב בתנוחה מוזרה על מיטה רגילה

כנראה שפסלתי לי אפשרות בדיקה כי היום עשו לי פאפ וכנראה לא ניתן לדעת אם הפצע היה לפני או לא..

ככל הנראה נצטרך להתחיל מחדש.

 

תודה שוב לכולן..

לדעתי פאפ לא אמור לפצוע
זה דגימה מההפרשה בצוואר הרחם

בודקות טהרה הן אחיות או נשים שקיבלו הכשרה רפואית ספציפית לנושאים הללו.
ולהבחין בין פצע טרי לישן זה הבסיס שהן חייבות לדעת לזהות.

אני יכולה להגיד לך שמניסיון אישי זה לא פשוט.
עברתי בעבר חוויה לא נעימה שרק העצימה את החשש מהבדיקה.
אבל חשבתי על בעלי. חשבתי עלינו, כמהזה יעזור לנו בתור זוג.

בהצלחה

דיברתי עם בודקת ממש מומחית. היא אמרה שלדעתה בעייתי אבל שנשאל את הרב.

הוא לא ענה לנו היום..

הלוואי

היתה לי בעיה ספציפית שגרמה למלא, מלא דימומים.

בסוף הרב אמר לי שאני לא צריכה לעשות בדיקות כי היה ברור שזה לא מחזור וכל פעם אותו דבר..

(מדגישה שזה רב בהתר של רב!! שהכיר טוב טוב את פרטי המקרה)

וחייבת לציין שהייתי אצל כמה בודקות

אז יש כאלה לא נחמדות

אבל יש, וזה הרב, שהן כ"כ מתוקות ובסדר,

שאני מעדיפה היום ללכת לבודקת מלרופא.

וזו אני ששונאת, אבל שונאת לטבול בגלל הבלניות.

 

אין לי המלצה בשבילך כי אני מהמרכז אבל לרב זה ממש בסדר.

לא הייתי בודקת לפני שיש איחור של יום לפחות. כדי לא להתאכזב סתם.

מאחלת לך בשורות טובות במהרה!

תקראי יותר ברחבה כאן על דימום השתרשות.

https://www.pampers.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA

נקווה שזה זה.

אצלי ההריון התחיל בהפרשות חומות לבערך 5-6 שעות, 4 ימים לפני האיחור.

היי חזקה ❤ פחות לחץ יותר בריא לגוף להקלט. לא שזה פשוט, אבל רצוי לעבוד על זה

16 יום אחרי ביוץ זה לא בדיוק איחור אבל ..

לדעתי האישית, תמתיני עד יום ראשון לראות אם זה מתפתח למחזור או לא (המתנה מורטת עצבים, אני יודעת...)
ואם זה ישאר כך יום ראשון תוכלי לעשות בדיקת דם. הכי אמין וגם תשובה באותו היום

ואם ממש קשה להמתין, אפשר לעשות בדיקה ביתית. עם השתן הראשון של הבוקר, ועדיף מהסוג הרגיש (אני גיליתי עם "תשובה כנה" של 4 ימים לפני האיחור).

לא התפתח לכלום, ולהפך גם ההפרשות החומות נגמרו
יצא שהיה לי דימום אדום רק ביום חמישי
שישי שבת הפרשות חומות שלאט לאט נחלשו
יכול להיות שזה השפעה של הכדורים?

אין לי ניסיון איתם
לדעתי מוטב להתייעץ עם רופא בנוגע לכדורים, וכך או כך בדיקת דם לוודאות לא מזיקה

קודם כל חיבוק.
שנית הריון יכול להתחיל בדימום לי יש כמעט כל הריון דימום בהתחלה כל פעם בשלב אחר.. היתה פעם אחת שממש, היה לי כמו ווסת רגילה אפילו. דבר נוסף שיכול לקרות זה שכתוצאה מהאיקקלומין הרירית של הרחם נהיתה דקה ואז יכול להיות דימום חלש בזמן המחזור.
הייתי מציעה לך לגשת לבדיקה אצל רופא לפני שלוקחת סבב נוסף כדי לוודא לגבי הריון וגם לגבי רירית הרחם שהיא לא נהיתה דקה באופן חריג ואז לפעמים נותנים משהו ביחד עם האיקקלומין כדי לכבות אותה. בהצלחה ומאחלת לך שגם אם לא החודש יקרה בקרוב מאוד

לרירית
היא הייתה בביוץ 8.5 הבנתי שזה בסדר לא ?
אני כמראה אגש לבדיקת דם מחר בשביל השקט הנפשי

תודה יקירה אמן בשורות טובות 😘

להיבדק בשביל השקט ואולי לשאול כבר את הרופא מה השיבושים האפשריים במידה ויהיו

אבל אני מכירה את הגוף שלי ..
קבעתי בדיקת דם למחר , שלא אשאר באוויר

בטא יצא שלילי
התחלתי לקחת את הכדורים שוב לקראת הזרעה החודש ..
לא חושבת על זה ולא מפתחת ציפיות.. :/

כל סבב חדש הוא סיכוי להתחלה חדשה, ובסוף זה יגיע.
הרבה הצלחה.

להתחזק במחשבה חיובית ואמונה, והרבה תפילות.
וכן, לגשת כמה זאת מרגישה צורך להבדק, מותר לך.

אבל כמו שאמרתי היה לי בראש שאצלי זזים מלא, אז לפחות זה..

לצערי, גרה במקום ללא גישה לבדיקות, וזה ליסוע שעה ורבע כדי להיבדק...

בפעם הקודמת, בתשיעי, נלחצתי ובמקרה היה מוניטור בקופה, הלכתי וזה נגמר בנסיעה עם נט"ן למיון,

כשהמוניטור היה תקין, קיצור, אין עם מי לדבר פה...

יש לי אחות שעברה את זה, ואז אחכ עוד 2 הריונות הפלה (לא רצוף) ושלוש הריונות תקינים ומתוקים מאוד
היא אף פעם לא רצתה לדבר על זה, אני רק מעריצה אותה מהצד.
בעז"ה שתחווי רק דברים טובים תמיד!!

אשמח לשמוע ממישהי שעשתה את זה,

איך זה עובד? מאיזה שבוע זה רלוונטי?

הצלחתן לפענח את זה או שזה יותר הלחיץ?

לדבר עם הרופאה על זה והיא תנחה אותך

התנסית בזה? היית מרוצה?

זה אולי תבררי ביד שרה

אבל לדעתי תשאלי את הרופאה שלך

חשבתי עליך הרבה אתמול...
בהריון הראשון היתה לי שילייה קידמית, כל ההריון הייתי לחוצה מהצורך הזה לעקוב אחרי התנועות, מהאחריות שזה דורש ממני. אני טיפוס לחוץ וידעתי שאני יכולה להעביר את כל ההריון במיון בגלל שאולי לא הרגשתי מספיק תנועות... ב'ה הילדות היתה פעילה מאוד ועם השילייה הקידמית הרגשתי אותה טוב (עכשיו אני בהריון עם אחורית ואני מבינה למה אומרים על קדמית שלא מרגישים אבל אז לא היה לי למה להשוות והילדה היתה באמת פעילה). ועדיין הייתי לחוצה. עד שמישהי חכמה ומיילדת במקצוע אמרה לי: טיפ לשי, אל תתעסקי כל היום בכמה ואם הרגשת אותה, הכלל הוא שעוקבים שלוש פעמים ביום, תעשי בדיוק ככה. שלוש פעמים ביום תפני לעצמך כמה דקות למעקב, ותדעי שזה מספיק!
אני עם הטיפ הזה הייתי פעם אחת במיון כל ההריון (בגלל מעקב תנועות)...

מקווה שהייתי מובנת ואולי זה יעזור. אני יודעת שהסיטואציה אצלך היא הרבה יותר קשה

בהצלחה!

אבל לצערי הטיפ לא רלוונטי, כי אם הייתי עושה ככה, הייתי מגיעה הרבה אחרי הזמן שקרה מה שקרה, לא שזה היה עוזר.
ואני לא רוצה להלחיץ את בנות הפורום, אבל היום אני יודעת שמעקב תנועות ממש לא תמיד עוזר.... ויש דברים פתאומיים, ככה שבהריון הקודם ה' עשה איתי חסד והרגשתי אותה ממש, כאילו ברמה שלא עברה שעה שלא הרגשתי...
לצערי, אם שעתיים אין תנועות אני כבר ממש בלחץ...
תודה בכל זאת, ונראה לי שרק תפילות יעזרו

גם כתבת שזה היה אחרי מוניטור תקין, לא?

 

אני כן חושבת שההנחיה הזאת נכונה, והיא גם מה שכל הגורמי רפואה אומרים.

הרבה פעמים העובר ישן, ואם כל אחת תלך אחרי שעה או שעתיים שלא הרגישה תנועות לא רוצה לחשוב איך המיון יראה...

מכירה מקרוב גם סיפורים שהלכו אחרי כמה שעות שלא הרגישו תנועות והצליחו להציל את העובר.

 

ועדיין עם כל מה שכתבתי, אני מבינה מאוד מאוד שאצלך הסיפור אחרת, מי שחווה דבר כזה שום דבר לא באמת ירגיע אותה!

אני רק חשבתי על כיוונים שאולי ירגיעו

אז חיבוק גדול והרבה תפילות להריון תקין עם הרבה שלוות נפש, והכי חשוב תינוק בריא ושלם ואמא בריאה ושלמה

אני מתייחסת לזה כמו דום לב, כי ברור לי שזה קרה בשניות. במקרה שלי אפילו לא היו מים מקוניאלים... המים היו צלולים והמיילדת הייתה בשוק.
ברור שיש סיפורים אחרים, אבל אני התייאשתי מהסיפור...
אגב, הרופא שלי אמר שתופסים ממוניטור תקין תקף לשלושה ימים, אז הוא אמר...

קרה לי בדיוק אותו דבר כמו לך לפני כמה שנים.
ב"ה ילדתי בשלום לפני כמה שבועות וגם אני השתגעתי בהריון מהמעקב תנועות.
מסכימה איתך שחס וחלילה יכול לקרות משהו בשניות והמידע הזה עזר לי להוריד את תחושת האחריות הכבדה והבלתי נסבלת...
אני הסתובבתי כל הזמן עם שוקולד ואכלתי כדי להרגיש תנועות. הכי קשה היה בשישי- שבת (כי בעבודה הייתי עסוקה ופחות חשבתי על זה) אז שכבתי הרבה על צד שמאל כדי לנסות להרגיש.
לקראת סוף ההריון הייתי עושה מוניטור פעמיים בשבוע במרפאה של הריון בסיכון וגם אז עשו כל הזמן "מניפולציות" כדי שיהיו מספיק תנועות.

אגב, היו תקופות בהריון שהרגשתי יותר את התנועות ואז הייתי רגועה יחסית.

לא יודעת אם בכל מקום זה אותן שעות
אבל אצלינו המקווה פתוח מספיק זמן גם בשביל מי שטובלת לפי רבינו תם שזה יותר מאוחר
אז אני מחכה לבעלי ליד בית הכנסת ומיד שמסתיימת התפילה הוא לוקח את התנוקת ואני הולכת למקווה ומספיקה
זה מתאפשר גם כי המקווה קרוב אלי 3 דקות הליכה

בהרבה בתי כנסת מגיעים אבות עם פעוטות. אם צריך, נשארים בכניסה איתם ולא מתיישבים במקום הקבוע שלהם.
מביאים משהו להעסיק את הילד, צעצוע, משהו לאכול.

ויש גם דעות שהבעל יישאר להתפלל בבית ביחידות כדי לאפשר לאישה לקיים מצוות טבילה בזמנה ולא לדחות.

טבילה בשבת היא בהרבה מובנים פשוטה יותר בכך שמגיעים, טובלים והולכים
את ההכנות עושים ביום שישי.
לגבי בית כנסת; אפשר להתפלל במניין מוקדם, או שבעלך ישאר בבית, או שיקח את הילד איתו אם זה לא מפריע.

זו אוירה מיוחדת וטובה

גם לי לאחרונה יצא פעם ראשונה -בליל שבת. ואחרי חודש בליל שבת שהיה ליל הסדר
וגם אני עם קטנהאחת בבית(בת שנה וארבע).

בעלי פשוט לקח אותה איתו לתפילה. עמד איתה בכניסה כזה..הביא במבה וכו'.. ואני הלכתי למקווה. הגעתי לפני צאת הכוכבים אז ישבתי והתפללתי קבלת שבת בנחת(!!) מה שלא עשיתי המון זמן...
ואז טבלתי והספקתי להגיע לפני סוף התפילה לבית כנסת והקטנה עברה אליי

בהצלחה גדולה! זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע..
השבת נכנסה הכי בנחת שהיה לנו אי פעם כי התכוננתי אליה המון מראש;)

או שיקח אותו לתפילה...שישאל רב אם אם יש לו ספק בעניין
זו מצווה ממש גדולה לטבול בליל שבת כי את מרוויחה כמה מצוות יחד

זו מצווה של שניכם. שיישאר בבית או ייקח את הילדון איתו.

נראה לי שאלך על האופציה שיישאר איתו בבית.

גרים בקומה גבוהה מאוד ללא מעלית שבת, נראה לי תהיה בעיה לעלות איתו את כל הקומות.

 

תודה רבה עזרתן לי מאוד!

אינני יודעת היכן את גרה ואם קיים באזורכם.

אבל יש כאלו המקבלים שבת ב'פלג המנחה' (עושים את זה בעיקר כשיש קטנים בבית והשבת נכנסת מאוחר)

יש מניין של מנחה וקבלת שבת ומיד ערבית ומגיעים הבית מהתפילה!! בזמן הדלקת נרות, כך שאז את יכולה בנחת בנחת ללכת לטבול והוא בבית משגיח אחרי תפילה.

ושישי לב שבליל שבת ספרדיות טובלות לפני צאת הכוכבים ואשכנזיות אחרי (כמו ביום חול)

וזה דוקא חויה מאד מרגשת בליל שבת, הכל חגיגי וטהור.

הכי כיף!

דיסה בכפית

תתני לה דיסה בכפית

אני קניתי 'קמומילו' שעשוי מרכיבים טבעיים, ככה אני חושבת שקוראים לזה.
זה גם מאלחש.
זה עוזר אבל אין פתרון קסם כלכך זה חלק מהשלבים שהקטנטנים צריכים לעבור.
הפעוט שלי איבד תאבון וגם העלה חום אז בעיקר תמכתי ודאגתי שיקבל נוזלים. הוא היה מוכן לאכול רק בקבוק אפילו שלא הפסקתי להציע דברים אחרים אז זה מה שנתתי עד שחזר לעצמו

נתתי קמומילו,וזה מאוד עוזר

מורחת דקה לפני שלוקח בקבוק ואז הוא שותה

עוזר ממש. אצלנו הקומימילו הזה לא עזר כ''כ..

כשבאתי לקנות עוד אמרה שכבר לא מוכרים

אולי בלאומית יש עודפים ומוכרים עד שיגמר

כי אמרו שזה מאוד לא בריא

גם אני חשבתי שכבר לא מוכרים.

אולי שינו בו משהו?

רק מחפשת גם אלחוש למקום בזמנים שבין לבין...

 

היא אוכלת בד"כ ממש טוב ולכן כואב לי עליה

אתמול היא רצתה רק לינוק כל אחה"צ, אז זה מה שנתתי לה..

עוזר מאוד מנסיון שלי על הילדים שלי וגם על עצמי כשצמחו לי שיני בינה

כם ביתי בדיוק בשלב הזה. עם חום כבר יומיים
יוצאות הטוחנות
כמה זמן לוקח עד שהן בוקעות?

שיניים קדמיןת הם חלקות בחלק העליון שלהן, ואילו השיניים הטוחנות הם לא אחידות בחלק העליון (תרגישי אצלך רגע)...
לכן לדעתי זה יותר כואב ויותר ארוך, כי לוקח זמן עד שבאמת כל השן בוקעת.

למרוח אקמולי נוזלי על החניכים.

ויש גם את השרשרת ענברים, שיש שטוענים שזה עוזר.

זה מאלחש

אם במילא אני נותנת לה אקמול

תודה!

זה כמו לתת אקמול.
צריך לשים לב שלא עוברים את המינון ואת הזמנים בניהם.

בשעה טובה ובבריאות!

יש לי רופא אבל הוא אף פעם לא בדק אותי אם זה הפחד שלך

 

רק נותן הפניות ומסתכל על התוצאות, ואחרי ההריון את גם ככה חוזרת לרופאה הרגילה שלך

כך שאין מה לדאוג מהבחינה הזו

אנסה גם בפורום תאומים