פורום הריון ולידה (עמוד 3317)

על הבוקר על קיבה ריקה

ובכל מקרה, את כבר לא חייבת לאכול מצות, בחולה"מ זה לא חובה בכלל.

לי באופן אישי זה עזר לאיזון הורמונלי

דיקור סיני ושיאצו ועוד כל מיני דברים שהמדקר עשה לי כדי לחזק את הגוף

כבר כ5 שנים. יש לי התקן אז חשבתי שאולי זה מזה.
לא חשבתי על אסטרוגן.
קשה לי להאמין שיש משהו טבעי שיכול לאזן.
ליפני שנים ניסתי על פרוגסטרון ולא עזר.
אולי היום השתכללו?

וואו טוב לדעת. גם אני לא חשבתי לעשות בדיקות דם בנושא.
אם כי לי זה התחיל בדיוק כשהפסקתי להניק והתחלתי לקבל סדיר. היה לי מוזר שזה מההתקן, זמן רב הוא נמצא שם ואין טיפת דימום- ההנקה נגמרה התחילו בעיות סביב הווסת (בסמוך לפני ואחרי)

מעניין לעשות בדיקות דם

החודש מתחילה מעקב אצל רופא מומחה
(עדיין אין לי פתרון לזה)

גם אני באותו מצב.. קרוב ל4 שנים עם הכתמות לפני מחזור שמטמאות אותי... ורק אז מחזור. זה השפיע על ביוץ מאוחר. וגם שמתי לבשמאזשיש הכתמות היו גם דימומים בהיריון 2 וגם 2 הפלות רצופות. משהו השתבש ואין לי מושג... עשו לי פרופיל הורמונלי והכל יצא תקין..... אז אצלי זה לא האסטרוגן.. מה שכן שלקחתי בעבר אסטרופם או גלולות ההכתמות הפסיקו.. שום רופא לא מתייחס לזה... אם מישהי יודעת ממה זה נובע ומה הפתרון יעזור לי מאוד גם...

יש עוד בנות שזה קורה להן?

לצערי כשאני מחפשת מידע על זה בגוגל אני לא מוצאת כמעט נשים עם התופעה הזאת..

4 ימים לפני הווסת כתמים חומים ואז מחזור , האמת שאף פעם לא חשבתי שזה חריג

אפשר גם להתקשר אליהם.

אבל גם אם מחסנים מוקדם מחסנים רגיל אח"כ גם בגיל שנה.

לא מאפשרים לחסן לפני גיל שנה, אלא אם אתם טסים לחו"ל.
וכמו שכבר כתבו- בכל מקרה צריך לחסן שוב בגיל שנה.

ואני לא מהתחום, אבל בקבוצת פייסבוק שמפעילה עמותת מדעת עניין החצבת עולה הרבה- שוב ושוב חוזרים על זה שאם עושים חיסון חצבת לפני גיל שנה צריך לעשות אותו שוב בגיל שנה.
כדאי להיות ערים לזה.

ואני יודעת.

אחות ט. חלב אמרה לי שיש מקומות שמקדימים.

אצלנו במעון היה ילד עם חצבת, וכללל הקומה הלכה להתחסן... כך יצא שהבת שלי קיבלה מנה בגיל 8 חודשים וגם בגיל שנה...

לא מחייב לידה בזמן הקרוב, למרות שמאוד הייתי רוצה שכן.
היתרון הוא שכשהלידה תהיה, שלב הלחיצות כנראה יהיה קצר כי העובר כבר למטה.
שיהיה בשעה טובה בקלות ובידיים מלאות

האם במקרה כזה קיום יחסים יכול לזרז את הלידה?
כי הייתי מעדיפה ללדת אחרי החג ואם כן נדחה ולא הקיים יחסים יעד אחרי החג...

לא! אבל אומרים שכן, אז אני לא יודעת

חושבת שכל גוף מגיב אחרת, אבל אצלי אישית זה גרם ללידה 3 פעמים. ושמעתי על עוד נשים.
שיהיה בשעה טובה ובקלות!

כשיתחילו הצירים, אם הם אפקטיביים הלידה יכולה להיות קצרה.
כדאי לקחת בחשבון ולהתכונן בהתאם גם לתרחיש כזה.

היה לי ככה וילדתי תוך חצי שעה מהציר הראשון

כבר בחודש שמיני..
הייתי מאושפזת בשבוע 32 נראה לי, הרופא עשה לי בדיקה פנימית והתפלא לומר שהוא ממש מרגיש את הראש.
ובכל זאת ילדתי בלידה ארוכה ומתישה אז רק רציתי קצת לאזן. מצד שני זו הייתה לידה ראשונה.
מה שכן, שלב הלחיצות באמת היה קצרצר (7 דקות, לידה ראשונה כאמור..)
לסיכום נראה לי שכשהעובר למטה זה משפיע על הלחיצות ולא על תהליך הלידה כולו.
שיהיה בבריאות

פשוט מעולה.
מחזיק את התינוק כמו תיק גב... הלכנו איתו למסלולי הליכה מסובכים והיה נהדר. (בטיפוס על סלעים בתוך נחל ודברים כאלו. אם כי אחרי שעה הליכה בעלי היה צריך להתחלף עם אחי...)

אני מתכוונת למנשא גדול וקשיח, לילד גדול. לא המנשאים הרגילים.
את מבינה את כוונתי?

חדש
את מחפשת מנשא גדול עם הגג?

תחכי עוד כמה ימים ותעשי שוב בדיקת דם

ולא אמורים לראות בשלב כזה שום דבר באולטראסאונד. רק משבוע 5 אפשר לראות שק הריון. ודופק יותר מאוחר. ואצלך זה כנראה הריון מאד צעיר

אבל קשה להאמין, יותר קל להאמין שעצם הרצון שלך בהריון גורם לתסמינים

בכל אופן תחכי עוד קצת ותבדקי

לק"י

וזה היה אחרי כמה מחזורים סדירים מאוד.

פשוט לפי הגודל של העובר החזירו אותי אחורה תשעה ימים. ובאמת לקח זמן עד שראו תוצאה חיובית בבדיקה הביתית.

אז לא יודעת כמה נדיר זה.

בדיקת הריון חיובית אומר שיש הריון. כנראה היה ביוץ מאוחר וכשעשית בדיקת דם עוד היה מוקדם מידי.
לגבי האולטרסאונד יוצא שעשית בשבוע 5 בערך שזה ממש מוקדם ואין סיכוי לראות משהו בדרך כלל.
אבל הכי טוב תעשי בדיקת דם נוספת ויהיה ברור מה קורה.

ואם דברים לא מסתדרים כפי שחושבים שצריך להיות בטבעיות, פונים לבירור רפואי.
לא לחכות רק לנסים.

צריך להתפלל לרחמי שמים, ובמקביל לפנות למומחי הרפואה, שליחיו של הקב״ה.


בשורות טובות במהרה!

חג שמח!

ובנתיים ננסה טבעי.

טבעי אחרי שנה
הכל בסדר
בהצלחה!

אשתף אותך שאני נקלטתי אחרי כמעט שנתיים!
החלטנו לנצל את הזמן שהקב"ה נתן לנו להתקרב ולהכיר אחד את השני יותר והיום ב"ה אני מודה לקב"ה על התקופה הזו!!!
חג שמח

מישהי אחרי שנתיים ובאמת זה זמן טוב לנצל לקשר טוב עם הבעל ( עם זאת שמובן עד כמה זה לא פשוט ומצפים)

לפעמים ברגע שמשחררים זה קורה... וגם אם לא יש הרבה פתרונות היום וכמובן התפילה...

מ-9 חודשים את עדיין לא צריכה להילחץ

כמה זמן אתם נשואים?
9 חודשים זה זמן ממש סביר.
אבל אל תפחדי ללכת לרופא. לעשות מעקב זקיקים כבר עכשו. זה דורש חודש להיות במעקב(לפני רופא פוריות).

יכולה להגיד שאנחנו נסינו להכנס להריון שנה וחצי אחרי החתונה וחיכנו עוד שנה עד שהלכנו לרופא...
מפה לשם אחרי 5 שנים אנחנו מצפים לילד. ה5 שנים האלו היו המתנה הטובה ביותר בזוגיות שלנו. בהכרות שלנו. האמונה שלנו כאנשים פרטיים כזוג וההורים עתדיים.

בהצלחה!!!

בעה נזכה כולנו לפרי בטן בקרוב מאוד 🥰

אני ניקלטתי אחרי 4 וחצי שנים טבעי ב"ה...
הקב"ה נותן ניסיון כמה שקשה וקשה(!!) מאוד... תבטחי בו הכל מגיע בזמן שלו. הוא יודע מה טוב לנו.

גם אנחנו נשואים כמעט שנה
האמת שבהתחלה לא הייתי בטוחה אם אני רוצה שכבר יגיע הריון אבל אחרי בערך 3 חודשים הרצון הגיע. והתחזק..
וזה באמת ככ לא פשוט כל פעם לקוות, להאמין שאולי החודש יהיה שינוי, להתפלל על זה שוב ושוב
המתח של הימים שהווסת צריכה להופיע
וכל המשמעויות של הופעתה (לא הריון, שוב הרחקה, מקווה, תפילות, ציפיה...)

זה באמת לא פשוט לחוות את זה על בסיס חודשי

אבל!

האמונה היא ה-מפתח פה. כי את חייבת להאמין שזה יקרה. כל אישה שמצפה... אם זה 9 חו' או מס' שנים.
כי זה באמת יקרה בסוף... הקושי בחוסר הידיעה מתי.
תתחילי כבר לדמיין את הרגעים היפים שתגלו את ההריון. ההפתעה, ההתרגשות, הידיעה המשמחת הזאת שמשותפת בהתחלה רק לשניכם... עוד זמן מה זה יקרה אפשר להתרגש כבר עכשיו


ב"ה ב"ה! זכינו בתחילת שבוע זה להתבשר בהריון
והנה מה שייחלתי לו קורה
כמה היה לי קל יותר אם הייתי יודעת שזה רק עוד מס' חודשים...
אז מחזקת אותך להאמין בזה בכל ליבך. גם אם לא עוד חודש או חודשיים.. זה יקרה בע"ה בקרוב ואתם תהיו עוד יותר מלאי הכרת הטוב ושמחים בבשורה בתור מי שככ חיכו לה.

באהבה ואמונה איתך

נקלטתי כשנה ושבעה חודשים אחרי החתונה.
הלכנו לרופא פוריות אחרי כשנה, הוא התחיל בבירור פרופיל הורמונלי ודווקא באותו חודש משום מה הווסת הגיעה שבוע מוקדם מהצפוי והוא אמר שלפי בדיקות הדם אין ביוץ וצריך להתחיל עם איקקלומין. התעקשתי לבדוק עוד חודש כי זה ממש לא הרגיל שלי וחודש אחר כך היה ביוץ מצויין, עשינו גם מעקב זקיקים שהכל בו היה תקין, אז הוא המליץ על בדיקת זרע.
בערך בשלב הזה בעלי אמר לי שהוא לא בטוח שאנחנו בכלל מקיימים את חיי האישות בצורה נכונה, הוא דיבר עם רב במכון פוע"ה ובאמת הסתבר שההדרכה שהוא קיבל לפני החתונה לא היתה מספיק מדוייקת ובעצם אף פעם מהחתונה לא עשינו את זה עד הסוף.
אחרי ההדרכה המדוייקת יותר היו עוד איזה חודשיים בלי הריון. עד אז כמעט כל חודש הייתי ממש בציפיה ותקווה שאולי הפעם יהיה איזה איחור, הייתי כמעט תמיד מתחילה לדמיין תופעות הריון והכל, וכל פעם המחזור היה מגיע ומאכזב...
אבל בתחילת חודש ניסן כשהיה אמור להגיע המחזור, כבר הייתי בטוחה לגמרי שהוא יגיע, וזה היה ממש לא נוח כי לפי החישוב שלי הטבילה היתה אמורה לצאת בחול המועד פסח, ותכננו להיות אצל ההורים כל החג ולאח שלי היתה אמורה להיות גם בר מצווה בחג. כולי הייתי עסוקה בחישובים באיזה יום אני אקבל ולפי זה באיזה יום אני אטבול ואיך נסתדר עם זה, ודווקא אז המחזור לא הגיע ומסתבר שנכנסתי להריון...
היום אנחנו כבר הרבה אחרי (האח המדובר כבר בן 19, ואנחנו כבר עם שלושה ילדים ב"ה).

כמה מסקנות מהסיפור שלנו-
* זה שהיה לנו זמן כזוג לפני שהתחלנו עם הריון וילדים עשה לנו המון טוב. איו ספק שהיה קשה, ובעיקר מפחיד, אם היינו יודעים בוודאות שבסוף יהיו ילדים היינו יכולים יותר ליהנות מהתקופה, אבל אין ספק שהלידה היתה בדיוק בזמן המתאים לנו (גם אחרי שסיימתי את הלימודים, שזה גם היה הרבה יותר קל).
* כדאי להיות בטוחים שעושים את החיבור כמו שצריך. פעם כבר כתבו על זה פה בפורום ואז גיליתי שאנחנו לא היחידים שזה קרה לנו. הרבנים של מכון פוע"ה ממש עזרו לנו בזה, כמו שפירטתי.
* אם הולכים לבירור (ממליצים להתחיל רק אחרי שנה מהחתונה, אין סיבה להילחץ לפני, אלא אם כן התחתנתם בגיל מבוגר יחסית) ללכת לרופא פוריות ולא לסתם רופא נשים.
* עם כל רופא- לברר לפני שמתחילים בהתערבויות (אצלנו הוא כמעט נתן לי מרשם לאיקקלומין, שזה ממש לא משחק, ובכלל לא היתה שום בעיה עם הביוץ, וזה רופא שהמליצו לנו ממכון פוע"ה...).
* אמונה זה הכי חשוב. אם ה' כיוון את זה ככה זה מה שהכי נכון וצריך להיות. ומצד שני- מתוך אמונה גדולה, להתפלל על זה הכי הרבה. ה' רוצה את התפילות על זה.
* זה בסדר לצפות כל חודש, וזה בסדר גם לא לצפות. כמו שסיפרתי- אצלנו זה הגיע דווקא בחודש שהכי לא ציפיתי לכלום. ה' יודע גם לתכנן לנו הפתעות...

וקטע מדהים לסיום, של הרב קוק זצ"ל (מתוך 'אורות התפילה') שהיה מחזק אותי כל חודש עם התשובה השלילית או המחזור שהגיע..)-

תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

לעומת תכליתה של התפילה, והשגת המבוקש שבאה על ידה, לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ושלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל, דרכי הציורים האלה רבים ורחבים, ומסתעפים לפרטים רבים שאין להם קץ, וצור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חכמתו העליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפילה. ולפעמים תתאחר התקבלות התפילה, כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש, להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גווניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמור נואש, חלילה, כי הקצור קצרה ידו יתברך מפדות, אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות ליתן לאדם אחרית ותקווה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה.
והנה כך היא המידה באדם, כשהוא עושה פעולות ואינו בא בהן למטרתו מתחלש לבבו, אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו, אלא שלפי רוממות המטרה צריך הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו. על כן אמר 'קווה אל ה', והתקווה היא בעצמה מידת שלמות, ויסוד התקווה הוא מעלת השלמות הראויה להימשך מכשרון הפעולות הקודמות לה, ולפי ערך היסוד הזה של הנהגת תכלית פעולת התפילה, תדע נאמנה כי בכל ציור של תקווה לה', נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין, לפי שלא השלמת עדיין, על כן 'חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'

הרבה הצלחה, וחג שמח ומלא בשורות טובות לכל עם ישראל...

@כינוי מקורי @ציפיה 4 @חדשה1 @אחת. והאנונימית

באמת תודה !! נתתן לי דרך הסתכלות אחרת. ופתאום אני מרגישה שהכל מדוייק! זכיתי לזמן איכות עם בעלי, דבר שחסר הרבה אחכ כשיש ילדים ורק רוצים שקט לפעמים. וגם אני מרגישה הרבה יותר בשלה היום.
ואיך אמרו לי פעם? אין להשוות ילד שהגיע אחרי ציפיה.. יודעים להעריך!!

תאמיני שיש לך פרי בטן

זה שאת לא מאמינה, שחושבת שאת צריכה נס כדי שזה יקרה, לדעתי זה מה שמעכב אותך

 

תאמיני שזה יכול לקרות לך ושזה באמת קורה לך

אבל מה שכתבת עלול לגרום לנשים שלא מצליחות להיפקד- ייסורי מצפון שזה בגללן, בגלל שהן לא מספיק מאמינות זה מתעכב.

אלא שלא מאמינות שזה יכול לקרות להן

להפך אני רואה הרבה שיש להן סוג של אמונה נסתרת כזאת שלהן זה יהיה קשה או שלהן יש בעיה

אותו דבר גם לזוגיות או בכלל בחיים

אני מתכוונת שיותר להאמין בעצמך ושזה יקרה לך, שיש לך את זה

להאמין שה' יכול לעשות ניסים זה קל, הכוונה להאמין בעצמך באמת ושזה קורה (בהווה) לך

בהמון תחומים בחיים. כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
ועדיין, בענייני פוריות לא הייתי אומרת את זה.

אבל לא המשיך כ"כ הרבה זמן אחרי הלידה. מי שידע לומר לי מה זה ולתת לי משחה היה רופא עור מומחה.
אני ממליצה לפנות לרופא עור ולא לרופא נשים.
אמרו פה בעבר שצריך לבדוק תפקודי כבד, אבל לי הרופאים אף פעם לא אמרו את זה כשאמרתי שמגרד לי, אז אני לא יודעת

אבל אצלה זה גם בתחילת ההריון וגם אחרי ההריון

פסוריאזיס שזה שני דברים שיכולים להתפרץ כתוצאה של מתח או חוויה קשה..
ויכול להיות סתם גרד הורמונלי את מניקה?
לי היה גם בהריון וגם אחרי הלידה ועבר לבד השתמשתי בקרם שהרופא נתנה לי להקלה רק שזה מה שקראתי עליו משהו ללא פרבנים ומועשר בוויטמין אי. בהריון והנקה הקודמים זה נמשך הרבה זמן וגם כשעבר היה חוזר כל ווסת למה ימים ושוב נעלם. הפעם דוקא היה פחות וגם עבר יותר מהר.. כמה שקשה תנסי לא לגרד. תנסי להקל על העור עם קרם או מים קריםאו שמן..

חשוב כי יכול להעיד על בעיה שמצריכה התערבות רפואית עד כמה שידוע לי אחרי הלידה זה לא רלוונטי

יש איזו תרופה חדשה שהתחלת לקחת...

כדאי לנסות רופא לאלרגיה, זה יכול להופיע סתם ככה במשך החיים או רופא עור

שה' ישמור מה קורה לי כשאני אוכלת עגבניות חיות...

רק מבושלות.

תנסי שבועיים לא לאכול ותראי אם יש הטבה.

הריונות מביאים לפעמים להתפרצות של אלרגיות או בעיות רדומות.
כלומר לפעמים התופעה לא קשורה להריון או ללידה. אבל בגלל העומס הרב על הגוף היא באה דווקא עכשיו לידי ביטוי

הרבה פעמים לוקחים עם איקקלומין גם זריקה להשראת ביוץ ששכחתי את שמה, ככה שתדעי במדויק מתי היה הביוץ. אם לא, אז יודעים לפי מעקב זקיקים ובדיקות דם שאת בטוח עושה.
בכל מקרה כדאי לשאול את הרופא שלך ולהסתמך עליו

אבל זריקה תהיה רק חודש הבא עם הזרעה במידה והחודש לא יקלט
במעקב זקיקים אמרה שיכול להיות ביוץ כל רגע

להיות מעכשיו יום כן ויום לא, כי חלק מהימים הפוריים הם לפני הביוץ.

כל כמה ימים בערך המחזור שלך?

אבל עכשיו מאמינה שיהיה פחות כי אף פעם לא היו לי זקיקים גדולים בשלב מוקדם
מחר יש לי עוד מעקב אז נהיה יותר חכמים 😁

נכון? גם העבודה המעשית היא חלק מהלימודים ולא סטאז'
אם זה כך במילא אין לך הרבה על מה להתעקש על שמירת הריון אני מאמינה שעם כל האישורים שקיבלת יתחשבו ויתנו לך מקסימום העדרויות ובכל מקרה אם עוברים את המקסימום כולל האישורים החריגים גם אם זה מוצדק תצטרכי לחזור על הסמסטר אז לדעתי גם אם קשה שווה את המאמץ

ממליצה לך לשבת אם עם אחת המנהלות במוסד שאת לומדת לראות איך אפשר להקל עליך

בנוגע לצירים..כן זה יכול לגרום לצירים אבל לרוב לא גורמים ללידה אלא אם כן הגוף כבר מוכן אבל אם את רואה שזה גורם לך לצירים חזקים או סדירים או משהו חריג תגשי להבדק

והייתי ממליצה לך גם להבדק לראות שלא ניהיה פתיחה או התקצרות צוואר בעקבות גם עם הצירים פסקו

אני חושבת שיש בזה גם סידן..איך אני בודקת קיצור צוואר? לא נמצאת בבית כל החג...
הולכים ככה סתם למיון? אני במאוחדת

לי הרופאה בזמנו המליצה. וראיתי שיפור בסימפו'

שמתמחה ברצפת האגן יש תרגילים שיכולים מאוד לעזור
עוד משהו- לחמם בקבוק מים חמים, ולהניח ב-ירכיים למעלה קרוב למפשעות
להרים רגליים או להניח במקום מוגבה כשאת בישיבה/ שכיבה

כנראה היריון צעיר ממש...

איך אני אוהבת תמונות כאלה

עברתי הפלה לפני תקופה ארוכה אנחנו נשואים כמעט 3 שנים מקווים שנהפוך בקרוב להורים בעז"ה😍

לדאוג בקשר לזה ... הבטן שיוצאת היא לא מדד לגודל הבטן בפועל
זה תלוי במיקום הרחם וחוזק השרירים

כל עוד בבדיקות אולטראסאונד הכל תקין אין מה להילחץ. יש נשים שזה מבנה הגוף שלהן.

וסתם ככה- זה אחלה אימון להתחיל לסנן מה כולם אומרים...כי פתאום כשאת בהריון/ אמא לכולם יש מה לומר ולהעיר על כל דבר ועניין.

פשוט צריך לדעת לחייך בנימוס ולסנן

חג שמח ורק בריאות

מכירה משהי שראיתי אותה בחודש 8 ולא ידעתי שהיא בהריון. חודש אח"כ ראיתי אותה שבוע לפני הלידה והייתה לה בטן של חודש שישי...
יש גם כאלה.
הכל תקין.
בהצלחה!

זה קשור גם לצורה שבה הרחם נמצאת בגוף

כל עוד הכל בסדר בבדיקות פשוט תשמחי על חלקך הטוב

אני כזאת, ויולדת עוברים גדולים והמים בסדר והכל תקין
ולא רואים.

אם נבדקת והכל בסדר אז אין לך מה לדאוג.

אין לך מה לדאוג, אני בהריון ראשון בחודש תשיעי רק התחילו לשים לב שאני בהריון..

חכי עוד שבוע שבועיים ככה גם יוכלו לראות דופק בבדיקה

מכירה מקרה על מישהי שלא הסתכלה ולא גילתה שהיא בהפלה ממש..
מה שאני מנסה לומר זה שצריך לעקוב בזהירות. להתעלם לחלוטין זה לא נכון וגם לחפש באובססיביות זה לא טוב

לשים תחתונית או פד, שהוא פוסק שלא מטמאים, וכך לעקוב.
אם זה נשאר ברמת כתם- לא אוסר. אם זה יתפתח למחזור- את כבר תראי על הפד.
עשיתי כך כמה פעמים שהייתי עם גלולות הנקה ובדימום בהריון. אם זה נשאר כתם או כלום אז אחרי כמה שעות או יום-יומיים (תלוי במקרה או בתחושה שלי) מפסיקה לשים ושמחה שלא נאסרנו. כשהתפתח למחזור מעולם לא התבלבלתי...

במגן תחתון לבן ועוקבת

עד שבאמת רציתי שוב

מצחיק כי בדיוק השבוע חשבתי גם על זה...

גיליתי ששכחתי לקחת גלולה יום אחד. אין לי מושג איזה יום בשבוע פשוט ביום שיש גיליתי שאני לוקחת את של חמישי.

ואז אמרתי בנחת- לא נורא. מה שה רוצה יהיה...( במקום להיכנס ללחץ היסטרי ולבדוק איזה אמצעי מניעה חיצוניים עלי להוסיף...)

ואז הבנתי שאולי אני מתחילה להיות בשלה לעוד ילד... הקטנה עכשיו בת 8 חודשים...

אבל אצל כל אחת זה אחרת. אם נחכה למצב הכי רגוע- לעולם לא נהיה בהריון כי תמיד יש שינויים בעבודה ובמשפחה וכו׳. 

פשוט אם מרגישים שמוכנים- לקפוץ למים.

זוהי דעתי האישית כמובן.

אולי כל מה שאת מרגישה זה מהתרגשות וציפייה ועכשיו זה נרגע בחילות מתחילות בדכ בשבוע שש והלאה..
כאבי מחזור זה נורמלי לתחילת הריון
שיהיה בקלות

וגם נשמע סמפטי יותר ממה שרץ לי בראש!
תודה

חי הבחילות התחילו באזור שבוע 8... ככה שעוד יש מצב שתקבלי הפתעות(וקחי בחשבון שיש נשים שאין להן תופעות...)
ועם ההתחלה היה לי כאבי מחזור...שילשולים גזים וכו...

יכולה לעודד אותך(בתקווה שזה אכן יעודד)
שלפני ההריון הראשון שלי(ב"ה היום יש לי 2 בנות מתוקות)היה לי בלאגן שלם כמו שאת מתארת.
לפני החתונה הייתי מקבלת כל 5 שבועות במדויק.
אחרי החתונה זה היה סובב סביב 32-35 יום.
כ-5 חודשים אחרי החתונה התחיל לי דימום שלושה ימים אחרי הטבילה.
ב"ה לפחות החודש הזה היה ארוך (35) והצלחתי לטבול שוב לפני שהגיע המחזור.
אחריו הגיע חודש של 38 יום. ואז חודש של 27 יום.
פשוט כבר בכיתי מרב שלא ידעתי מה עובר עלי וכל הסרטים שלא שאצליח להכנס להריון ומה לא תקין התחילו להגיע לאיטם..
אבל ב"ה בחודש הזה נכנסתי להריון(של הגדולה)..

היו מחזורים ארוכים בין 30-36
וחודש אחד היה ביוץ מוקדם וקיבלתי אחרי 26 יום
הייתי בטוחה שזה השתרשרות כי זה הגיע שבוע לפני התאריך שחשבתי .. :/

לקחתי מסטיק תימני והסתדר

יש לי קבוע 29 יום, ופתאם הייתה ווסת ביום ה24!!! הייתי בהלם! בדיוק היינו בצימר, זה היה הזוי..
בחודש אח''כ כבר הסתדר.
די בטוחה שזה היה בעקבות מצב נפשי של מתח לחץ וכו'..

זה משתנה מאחת לאחת...
יש יולדות שסוגרות כשרואות 2 פסים ויש יולדות שבשבוע 40 מתקשרות לנסות את מזלן...
בפועל כדאי ליצור קשר עם הדולה מספיק זמן מראש (24-26 זה נחמד...) כדי להיות בטוחה שהיא לא תהיה "תפוסה" בסביבות התאריך שלך וכדי להספיק הכנה יסודית ללידה בנחת בלי לחץ של זמן.
אבל שוב, אין בזה כללים (:

יש לי מישהי שאני רוצה בעקרון לבדוק איתה, אבל התאריך עוד הרבה זמן (נובמבר...) שייך בכלל לדבר בשלב הזה? יש טעם?