פורום הריון ולידה (עמוד 3347)

לדאוג בקשר לזה ... הבטן שיוצאת היא לא מדד לגודל הבטן בפועל
זה תלוי במיקום הרחם וחוזק השרירים

כל עוד בבדיקות אולטראסאונד הכל תקין אין מה להילחץ. יש נשים שזה מבנה הגוף שלהן.

וסתם ככה- זה אחלה אימון להתחיל לסנן מה כולם אומרים...כי פתאום כשאת בהריון/ אמא לכולם יש מה לומר ולהעיר על כל דבר ועניין.

פשוט צריך לדעת לחייך בנימוס ולסנן

חג שמח ורק בריאות

מכירה משהי שראיתי אותה בחודש 8 ולא ידעתי שהיא בהריון. חודש אח"כ ראיתי אותה שבוע לפני הלידה והייתה לה בטן של חודש שישי...
יש גם כאלה.
הכל תקין.
בהצלחה!

זה קשור גם לצורה שבה הרחם נמצאת בגוף

כל עוד הכל בסדר בבדיקות פשוט תשמחי על חלקך הטוב

אני כזאת, ויולדת עוברים גדולים והמים בסדר והכל תקין
ולא רואים.

אם נבדקת והכל בסדר אז אין לך מה לדאוג.

אין לך מה לדאוג, אני בהריון ראשון בחודש תשיעי רק התחילו לשים לב שאני בהריון..

חכי עוד שבוע שבועיים ככה גם יוכלו לראות דופק בבדיקה

מכירה מקרה על מישהי שלא הסתכלה ולא גילתה שהיא בהפלה ממש..
מה שאני מנסה לומר זה שצריך לעקוב בזהירות. להתעלם לחלוטין זה לא נכון וגם לחפש באובססיביות זה לא טוב

לשים תחתונית או פד, שהוא פוסק שלא מטמאים, וכך לעקוב.
אם זה נשאר ברמת כתם- לא אוסר. אם זה יתפתח למחזור- את כבר תראי על הפד.
עשיתי כך כמה פעמים שהייתי עם גלולות הנקה ובדימום בהריון. אם זה נשאר כתם או כלום אז אחרי כמה שעות או יום-יומיים (תלוי במקרה או בתחושה שלי) מפסיקה לשים ושמחה שלא נאסרנו. כשהתפתח למחזור מעולם לא התבלבלתי...

במגן תחתון לבן ועוקבת

עד שבאמת רציתי שוב

מצחיק כי בדיוק השבוע חשבתי גם על זה...

גיליתי ששכחתי לקחת גלולה יום אחד. אין לי מושג איזה יום בשבוע פשוט ביום שיש גיליתי שאני לוקחת את של חמישי.

ואז אמרתי בנחת- לא נורא. מה שה רוצה יהיה...( במקום להיכנס ללחץ היסטרי ולבדוק איזה אמצעי מניעה חיצוניים עלי להוסיף...)

ואז הבנתי שאולי אני מתחילה להיות בשלה לעוד ילד... הקטנה עכשיו בת 8 חודשים...

אבל אצל כל אחת זה אחרת. אם נחכה למצב הכי רגוע- לעולם לא נהיה בהריון כי תמיד יש שינויים בעבודה ובמשפחה וכו׳. 

פשוט אם מרגישים שמוכנים- לקפוץ למים.

זוהי דעתי האישית כמובן.

אולי כל מה שאת מרגישה זה מהתרגשות וציפייה ועכשיו זה נרגע בחילות מתחילות בדכ בשבוע שש והלאה..
כאבי מחזור זה נורמלי לתחילת הריון
שיהיה בקלות

וגם נשמע סמפטי יותר ממה שרץ לי בראש!
תודה

חי הבחילות התחילו באזור שבוע 8... ככה שעוד יש מצב שתקבלי הפתעות(וקחי בחשבון שיש נשים שאין להן תופעות...)
ועם ההתחלה היה לי כאבי מחזור...שילשולים גזים וכו...

יכולה לעודד אותך(בתקווה שזה אכן יעודד)
שלפני ההריון הראשון שלי(ב"ה היום יש לי 2 בנות מתוקות)היה לי בלאגן שלם כמו שאת מתארת.
לפני החתונה הייתי מקבלת כל 5 שבועות במדויק.
אחרי החתונה זה היה סובב סביב 32-35 יום.
כ-5 חודשים אחרי החתונה התחיל לי דימום שלושה ימים אחרי הטבילה.
ב"ה לפחות החודש הזה היה ארוך (35) והצלחתי לטבול שוב לפני שהגיע המחזור.
אחריו הגיע חודש של 38 יום. ואז חודש של 27 יום.
פשוט כבר בכיתי מרב שלא ידעתי מה עובר עלי וכל הסרטים שלא שאצליח להכנס להריון ומה לא תקין התחילו להגיע לאיטם..
אבל ב"ה בחודש הזה נכנסתי להריון(של הגדולה)..

היו מחזורים ארוכים בין 30-36
וחודש אחד היה ביוץ מוקדם וקיבלתי אחרי 26 יום
הייתי בטוחה שזה השתרשרות כי זה הגיע שבוע לפני התאריך שחשבתי .. :/

לקחתי מסטיק תימני והסתדר

יש לי קבוע 29 יום, ופתאם הייתה ווסת ביום ה24!!! הייתי בהלם! בדיוק היינו בצימר, זה היה הזוי..
בחודש אח''כ כבר הסתדר.
די בטוחה שזה היה בעקבות מצב נפשי של מתח לחץ וכו'..

זה משתנה מאחת לאחת...
יש יולדות שסוגרות כשרואות 2 פסים ויש יולדות שבשבוע 40 מתקשרות לנסות את מזלן...
בפועל כדאי ליצור קשר עם הדולה מספיק זמן מראש (24-26 זה נחמד...) כדי להיות בטוחה שהיא לא תהיה "תפוסה" בסביבות התאריך שלך וכדי להספיק הכנה יסודית ללידה בנחת בלי לחץ של זמן.
אבל שוב, אין בזה כללים (:

יש לי מישהי שאני רוצה בעקרון לבדוק איתה, אבל התאריך עוד הרבה זמן (נובמבר...) שייך בכלל לדבר בשלב הזה? יש טעם?

אפשר לשאול רב גדול.
בעלי חלם פעם חלום שהוא מת, ושאל רב גדול, והוא אמר לו שתבוא לו ישועה בקרוב. ומיד אחר כך הוא פגש אותי בפעם הראשונה

אני מאוד מתרגשת לחלום על סבא והסבתא שלי שנפטרו... ועוד כזה חלום חיובי..

ובאופן כללי חלומות לא מנבאים משהו, אבל הם משאירים תחושה בלב. אם זה חלום רע נשארים עם תחושה שלילית ואם זה חלום טוב נשארים עם תחושה חיובית. את יכולה לשמוח מהחלום. אבל בוא מן הסתם לא אומר משהו...

הקשירה

חלק מהם נהרסים באו אז חייבים קופסא אטומה

אבל אז, אחרי האכלה אחת, הסתבכתי עם העיטוף החוזר. כל הניילון התכווצץ'.

את יכולה לשים חלק במחלק מנות או קופסא קטמה ואת השאר להשאיר בקופסא הגדולה עד שתגיעו

שמים בה בכל תא את הכמות המדוייקת לבקבוק
ואז כל פעם שצריך פותחים רק תא אחד ושמים בבקבוק.
לי יש של 3 מנות.
מאוד נוח לנסיעות ולא צריך להתעסק עם הקופסא הגדולה בנסיעה.

אבל עם התאומות אני תמיד חוששת שזה לא יספיק

אף פעם לא נפתח לנו בדרך
ואם יפתח. יפתח לתוך השקית

עבר בשלום.
תודה לכל המגיבות

בהצלחה ושיהיה בשמחה בבריאות בקלות ובידיים מלאות

ואם זה זה - זה תקין ובסדר ויעבור לבד..

תשימי לו אבקת כביסה של תינוקים

בלי קליה וכו

כנראה זה לא מאותה סיבה...

בגיל של הבן שלך:

שמעתי פעם מאחות טיפת חלב שדיברה עם אחות אחרת ודיברו על זה שמישהי התקשרה שהופיעו לתינוק פצעונים בכל הגוף ואחת מהם אמרה ״ בסדררר לא קרה כלום את יודעת, עם כל ההורמונים שלהם בהתחלה ..״

זה מה ששמעתי אבל בכל זאת תעקבי....ואם זה מתפשט אז לרוגע שלך תבדקי עם רופאת ילדים..,

לא ״נושם״ מתפתחים פצעונים כאלה ואז כדאי להעביר לבגדי כותנה ולדאוג שלא יהיה חם מידי בחדר.

קצת מאגיע האמת..

לגבי הרופאה שלו. מסכנה.. אנחנו שני הורים צעירים ביקרנו אצלנ יותר מדי פעמים.. חח על כל דבר קטן. רק כדי להירגע ולדעת שהכל נורמלי אצלו..


ואנחנו משתמשים באבקת כביסה לתינוקות.. לא נראלי שזה מהבגדים כי זה על הלחיים בעיקר..

אין מה לדאוג! הרבה נחת ובקלות!
באמת אומרים שזה הורמונים..

נועד לוודא שהתינוק יוצא בביטחה מבית החולים. מי שגר ליד הבי"ח למשל... גם חייב להביא סלקל.

ובבית החלמה ממש לא מענין אותם. קחי ולכי

תפרשי על זה חיתול נקי, שימי את התינוק, שיסמנו וי ותקחי את זה לאוטו וזהו. בלי כביסה ובלי כלום

זה מסוכן מאוד!!!!

התכוונתי לשים את הכסא הריק באוטו בשקית זבל שלא ילכלך... למה מסוכן?

הבנתי להניח בין התינוק לסלקל.... כשהוא שוכב על השקית

מישהי ביקשה ממני לשאול לכמה דקות את הסלקל שהבאנו כדי שישחררו אותה (במקום להביא את הסלקל שלה מהאוטו)

כשהשתחררתי אחרי לידה, ותמיד שחררו אותי בלי בעיות.
מקסימום שאלו אותי אם יש סל קל באוטו, ועניתי שכן. גם זה לא בטוחה שתמיד שאלו...

יהיה בזמן מאתגר ועם המון תיקים ומזוודות באוטו

אף אחד לא הסתכל עלי כשיצאתי,

אז חפשי יצאתי בלי

בסוף לא לקחנו את הסלקל (האוטו היה מפוצץ, ארזנו מהלידה ועד אחרי החג). חשבנו שהכי גרוע נוציא את הכסא ונתמודד. בסוף בהדרכה לשחרור אמרו שצריך סלקל או עגלה. ןלא היה נראה שאיכפת למישהו איך אנחנו יוצאים

או שאת הולכת ברגל
תאמיני לי שישחררו
אם הם לא משחררים הם צריכים להשאיר את התינוק בלי סוף אצלהם
מי ישלם להם על זה?

עדיף לבדוק את זה

הלוואי שאת ברת מזל, וזה ישאר ככה ולא יחמיר, אבל יכול להיות שיגיעו בהמשך עוד תסמינים...
זה בסדר, ולא מעיד על תקינות ההיריון ..

לק"י

בקשר לדם- לפעמים יש דימום הסתגלות בתחילת הריון.
אולי שווה לך להתייעץ עם מוקד אחיות.

יש את אירנה ליטוין ומרינה ברגמן. שתיהן מעולות.
לדעתי יש להן גם מרפאות פרטיות בהסדר עם הקופות, צריך לברר.

אין לי ניסיון בגלולות, שתיהן לא דתיות אבל עובדות עם אוכלוסיה חרדית גדולה ככה שהן מכירות את הניואנסים ורגישות לנושאים דתיים קשורים

איך יצא שעלית על זה, כואב לך?

אם כן עדיף לטפל ולהתחיל למרוח משחה נגד פטריות שקונים ללא מרשם (אגיסטן/ פטריון) ומיועדת לטיפול חיצוני בלבד.

תתחילי ותראי אם מקל עלייך. אם כן - כנראה שזו פטריה.

מקווה שעזרתי 

מגרד והאמת שיש קצת ריח לא נעים.
אתמול אחרי קיום יחסים הרגשתי ששורף שם.

לעשות לעצמך משטח וגינלי את כן מסוגלת?
אם כן זה הכי טוב.

אם לא, הייתי עושה טיפול נגד פטריה, במקרה הכי גרוע לא היה כלום. אם אחרי הטיפול לא משתפר הייתי חושבת הלאה (גירוד וריח לא נעים זה מחשיד לפטריה)

בהצלחה!

אני יודעת שרק רופאה עושה,אם אפשר לעשות לבד זה וודאי יותר טוב לי
תודה

תבקשי מהרופאה. (משפחה, לא צריך נשים!)
תרגישי טוב

הרופאת משפחה רק הסתכלה, לא נראה לי שהיא נגעה בכלל, ואם כן אז ממש בעדינות ובחלק החיצוני.
היא מיד זיהתה שזו פטריה, זה גם הסתדר עם התיאור שלי שמגרד.

אני לא בהריון כך שזה כנראה לא דליות.
תודה רבה לכן.

הולכת לרופאה מסויימת..
אני גם סובלת ממשהו (לא אבחנו אותו אף פעם) אבל אני לא יכולה שיבדקו אותי פנימית וגם אף פעם לא הצליחו סבלתי כאבי תופת רק מזה שניסו לבדוק אותי... גם בלידה מלא ניסו ורק עם אפידורל היה בסדר.. (לא בדקתי את התפרים אחרי הלידה כי לא רציתי בדיקה פנימית.. )
בקיצור. אני חושבת שהדרך היחידה זה ללכת לרופאה שתבין את זה ולא תזלזל בזה.. כמו שלצערי רובם עושים..
אני ממליצה על דר מיכל לוריא היא מומחית לכאב ולדעתי היא תוכל לעזור לך.

אצלי בלידה הראשוננ שלא הצליחו לבדוק אותי כתבו סובלת מוגינימוס.
וגמאני לא בדקתי םנימית אחרי אף לידה מהפחד.
השאלה שלי-גם אם הרופאה עדינה היא תצליל לבדוק?אני חושבת שהבעיה בי ןלא ברופאה פה בישוב.

גם אצלי בלידה הראשונה אחרי שלא הצליחו לבדוק כתבו שאני סובלת מאיזה משהו.. אבל אף אחד לא הגדיר את זה באופן רשמי וגם היחסי מין תקינים בלי כאבים אז זה מראה שזה לא וגיניסמוס או משהו כזה..
בכל מקרה.. אני לא חושבת שאת צריכה להאשים את עצמך ולהגיד שהבעיה בך ולא ברופאה. כי עצם זה שאני נתקלת בכל כך הרבה זילזול מצד אנשי רפואה בנושא הזה - פשוט מראה על חוסר מודעות שלהם. זאת אומרת- הם הרופאים, שימצאו דרך לבדוק אותנו בלי בדיקה פנימית. שימציאו משהו.. זה בעיה שלהם. אני בתור מטופלת לא חושבת שאני צריכה להתעסק בהאשמות על עצמי כי יש לי את הכאב הזה. הזילזול מצד הרופאים פשוט גורם לי להרגיש פגומה וזה לא נכון.

בהקשר של הרופאה- לא בטוח שהיא תוכל לבדוק אותך . אבל גם לא בטוח שהיא תצטרך. אם הרופאה רגישה ויצירתית מספיק יש מצב שהיא תנסה להבין מה הבעיה בדרכים אחרות. ולכן אני חושבת שחשוב ללכת לרופאה שמבינה את זה, כי היא לא תלך ראש בקיר ותגיד לך ''תרפי, תשחררי.. את לא נותנת לי לבדוק אותך'' (ועוד כל מיני דברים ששמעתי מרופאות..משפטים שבעצם זורקים את הבעיה אלי). רופאה שמבינה את הדבר הזה תנסה לעזור לך בדרכים אחרות.. בלי להאשים ובלי לזלזל.

היא מקבלת במרכז רותם בירושלים ובמאוחדת אם
אני לא טועה. היא שווה כל שקל! אישה מדהימה וכל כך רגישה ואנושית.

אנסה חתפוס אותה.
ואם אפשר עוד שאלה-.
כתבו לי פה עוד כמה נשים שגם להם קשה עם זה והם לא עושות בדיקות פנימיות,אז איך עברתן לידות?
אני אחרי כל לידה מרגישה םשוט ליצנית ודי מתביישת בהתנהלות שלי

לידה אחת סך הכל שנגמרה עם קרעים חמורים שכנראה אוכל ללדת רק בקיסרי להבא.. אז אני פחות מודאגת מהלידות בהקשר הזה. אני מאוד מודאגת בגלל שאני לא יכולה ללכת לפיזיו של רצפת אגן כי הם בודקים בדיקה פנימית לראות מה המצב.. וכשניסיתי ללכת נתקלטתי באישה שניסתה לשכנע אותי להיבדק פנימית ושהכל בראש.. ובכללי שאני לא יודעת איך התפרים התאחו מלידה.

את ממש לא צריכה להרגיש בושה!!!!

כמו שכתבתי לך לפני.. הם הרופאים! הם אלו שצריכים למצוא פיתרון שיתאים *לך*!!!

ואגב.. כשאני באתי לבית חולים עם כאבי צירים מטורפים.. אחרי כמה נסיונות (עם 10 אנשים שונים בערך) שלא הצליחו לבדוק פתיחה הביאו אולטרסאונד (חיצוני) ובדקו איתו. היה להם קשה להצליח להבין מה הפתיחה הנכונה בגלל שזו שיטה חדשה מאוד. אבל ראש חדרי הלידה כן הצליח להבין. אחרי זה נכנסנו כבר ללילה ולצערי הוא לא היה..אז שוב פעם הסתבכו עם זה אבל חשוב לי להגיד לך שאולי תבררי על זה בלידות הבאות לפני שאת מגיעה ללידה. תבדקי אם הם מכירים את השיטה ואם תתאפשר לך בדיקה כזאת.

אפשר לשאול איפה ילדת?

בקפלן

אולי רופאה תוכל לזהות בלי לגעת
או שתשימי מראה מגדילה ותצלמי רק את הגולה ותראי לרופאה

הרבה פעמים אחרי גילוח נוצר גולה ולוקח לזה זמן להתרפא

אבל אני כמעט בטוחה שזה היה לפני

קודם כל יש דברים שאת יכולה לעשות לעצמך...
כגון בדיקה של הנרתיק לפטריה.
לפעמים ניתן לראות את הפטריה בלי להכניס לשם כלום(רופא נשים...אפילו רופא משפחה) במיוחד אם את מרגישה שזה יחיסית בפתח.

ולגבי הבדיקות אני למדתי מי הטכנאיםוהרופאים שיודעים לעשות. במידה ואני מרגישה לט נעים אני אומרת שאני מבקשת לא לעשות.
למדתי שיש כאלה שיודעים לעשות את זה לא כואב.

בהצלחה וחיבוק!

תודה רבה!!
לגבי רופאים נכון,הבעיה שאני גרה בחור ואצ הרופאה פה אני פחות אוהבת,כך שאם אני קןבעת לרופא בעיר "הקרובה" עד שאני מגיעה אליו לא לעשות בסוף כלום זה מבאס נורא.

כשהם רעבים אלא זו הדרך לחום ואהבה
בכל מקרה אני לקחתי הפעם את הטיפ של מיואשת לא יודעת איך מתייגים.. לרווח בין הארוחות כך כל ארוחה גדולה יותר ויש מרווח בין הארוחות זה גם מצויין לתינוקות שסובלים מגזים
בקשר לתוספת בקבוק אצרף לך לינק

היא בוכה ומחפשת ממש מכניסה ידיים וכו

היא עדיין קטנה מציעה לך קודם לפנות ליועצת הנקה לראות שהיא יונקת מספיק טוב
להקפיד שתעשה גרעפס ...בגיל הזה זה לוקח זמן.. תציאי שוב לינוק ואז שוב גרעפס
אחרי שהיא שבעה לגמרי את יכולה להציע מוצץ
הכל תלוי ברצון שלך כמובן יש אמהות שזה ממש בסדר להן שהתינוק יונק מהם במקום מוצץ בשביל הקרבה ויש כאלה שפחות ..

שעשתה ממך מוצץ...

אם זה ככה אז שאת רואה שהיא סיימה לאכול שימי לה מוצץ...

בגילאים האלה המציצה זה צורך אצלם ...

מידי םעם הפסקתי אותה באמצע והיא שוב חיפשה אותי בטירוף
רק ממש שהיא מסיימת בסוף כשכואב אני מפסיקה כי אני מרגישה שזה מצציה של סתם.
ואז באמת היא כבר רדומה
נראה שהיא גם קצת מוצצת קצת נרדמת קצת אוכלת
אגב יש לה מוצץ. מוכנה לקבל רק מאחותי למשל אבל כשאני איתה היא כנראה מריחה את החלב ולא מסכימה ממש למוצץ

שיש את הקטע של ההתחלה שהם אוכלים ברצף ורואים שהם רעבים ואז שהם סתם מתחילים למצוץ זה כבר לא קשור לרעב...

כמובן שכמו שאמרו לך צריך לראות שהיא באמת עולה במשקל, ושהיא מקבלת מספיק חלב מההנקה....

אני אישית חושבת שעם בקבוק יותר קל לבדוק אם זה רעב או סתם מציצה... כי בבקבוק את יכולה לדעת גם כמה היא אכלה....

אני אישית הייתי מוצץ של הבן שלי... עד גיל שנתיים וזה ממש נשמע כמו שאת מתארת...

להאכיל מבקבוק
היו כאן כמה שאלות בנושא ובמקרה נתקלתי בכתבה הזו אז משתפת
טוב למי שמאכילה רק מבקבוק ולמי שרוצה האכלה תומכת הנקה
כמה תינוק צריך לאכול | מגזין האגיס - Huggies

קניתי של חברה בשם "תשובה כנה", האריזה בצבע סגול בהיר.
הם לא הכי נוחים אבל גם לא מציקים כמו שכתבת.

לא כל דם מטמא. יש הבדל בין כתם לבין בדיקת טהרה.
ובדיני כתמים- זה תלוי על מה הכתם, ומה הגודל שלו, ועוד דברים. ואת זה הרב בודק..
אם הרב אמר שזה בסדר אז אפשר לסמוך על זה..

אבל!!
אל תגידי אף פעם לבעלך שאת אסורה רק בגלל דעתך. יש בעיה באמירה הזו.

בנות הדם נכון שונה בצבע אדום והיתי אחרי יומים אחרי ביוץ העמסתי על עצמי בפסח גם מעט אסור לי בריאותית אני מתנפחת בצקות וכו חולה במחלה אוטאימנית שחייבת מנוחה
. ופסח זה המון לחץ
כל לחץ מקבלת דימום. מתביישת להתקשר שוב בעלי לא ישן איתי מפחדת כי הפד לא נקי אז לא מבינה בזה .
תמיד הרב שהתקשרתי אליו הרב שלי אסר אותו לבעלי לא יודעת זה רב מיוחס שהתיר לי לא רב שלי שגם מבין אבל לא שואל המון שאלות ובודק וכל מקרהל גופו אני תמיד עם תקלות כאלה ואסורה הפעם לא ועדין מפחדת שבעלי יגע בי ויש לי יום הולדת ..

שמעתי פעם בשיעור שפעם ה"עבודה" של האישה בעניין הזה הוא לבדוק כמה שיותר  לאסור את עצמן על כל כתם קטן

אבל בימינו העבודה והניסיון של האישה הוא בדיוק הפוך כמה שפחות לראות להסתכל לשאול רב על כל דבר קטן ולהשתדל להיות טהורה כמה שיותר...

 

ממש מבינה אותך בקשר לספקות אבל שתדעי שגם אם יש לך ספק  אם הסברת לרב נכון .. ברגע שהרב פסק כך נפסק בשמיים אז הסירי דאגה מליבך..

 

וכדאי מאוד שאת או בעלך תשאלו את הרב שלכם בדיוק את ההלכות מתי נטמאים  ומתי לא זה מאוד יעזור לך וייתר את ההליכה לרב

 

 

 

שלום בראשון טבלתי בשישי קיבלתי שוב תמיד שקרה רבנים אמרו שאני נידה עכשיו הדעתי לרב שפעמים קילבתי ווסת ואמר שאני מותרת בדק שעות . אבל יש לי דם איך אני מותרת?

אפילו לא הפנה לבודקת?

אם הרב התיר אז אין לך מה לחשוש. כדאי מאוד לברר איתו איך לא להגיע למצב שאת אוסרת את עצמך. לגבי יחסים ההמלצה היא לא לקיים יחסים כל עוד יש כתמים (כי ראיית כתם מייד אחרי יחסים יותר בעייתי להתיר) ולחכות עד שיש יום נקי אלא אם כן הכתמים נמשכים לתקופה ארוכה ואז אפשר להיעץ עם רב איך בכל מקרה להיות יחד בלי להאסר.

אבל אני רואה דם לא כתמים התחבושות עם דם

או מדי פעם כתם?
במידה ומדובר בכתמים והרב התיר אותם המקובל הוא שמותרים בחיבוק נישוק וכו. אבל נמנעים מיחסי אישות עד שעוברים 24-48 שעות שבהם את נקיה מדם.
דבר נוסף כל כתם שהוא יותר מגודל חצי כרטיס אשראי והוא בצבע אוסר הוא בעיתי וייתכן שהוא כבר לא בהגדרה של כתם.

אם את שואלת רב את חייבת ללכת לפי מה שפסק לך.
אסור לאסור את עצמך על דעת עצמך...

ולא מתאים לי אבל אני רואה דם אז איך אקיים יחסים זה היום הולדת שלי ובמקום להנות בחג עמדו לי דמעות.
כל חג ליל הסדר
אחרי תשובת הרב הגדול הזה שבין כל ההכנות התפנה אלי אשריהו .
ויש לי מלא נסיונות בווסת כמה מופיע לי דימומים כמה פעמים יצאתי ממקוה ולמחרת קצת לחת אני מדממת יש גם רקע של מחלה לא יודעת אם קשור

לא מכירה אותו אבל יודעת מממקומות אחרים שאחרי שראיתי פירסומים עליו שהוכ ממש טוב ומבין אבל הלב שלי לא נותן לי שאולי הטעתי את הרב מהלחץ שלי לשאלות

הכול מה הכמות וכו

יחסים כדאי שתשאלי שוב זה שאת לא טמאה לא אומר שאפשר לקיים יחסים כרגיל את צריכה הדרכה יותר מדוייקת

 

יש לה אופציה לבטריות אבל לא ניסיתי..

ניידת, נטענת, שקטה ועל בטריות גם

יש לי לנסינו ואני ממש מרוצה