פורום הריון ולידה (עמוד 3349)

הריון ראשון, שבוע 22 , אחוזון 5 .
בסקירת מערכות מוקדמת היה אחוזון 10, כרגע ירד ל 5. אני בחששות שיהיה ילד עם בעיות נוירולוגיות... כמה. זה שכיח ? והאם זה תלוי התזונה שלי? הרופא אמר שהמוחון בגיל המתאים להריון והבטן קטנה.... ממש חוששת ומאבדת אופטימיות...הצעד הבא זה הערכת משקל עוד שבועיים

כנראה שיעשו לך מעקב אינטנסיבי מאוד של מוניטור (בשבוע יותר מתקדם, כשאפשר כבר לעשות מוניטור) ואולטראסאונד עם מעקב אחרי הזרימות דם אצל העובר.
אם האחוזון ישאר נמוך כנראה שירצו לזרז בשלב שהעובר יהיה מספיק בשל ויהיה עדיף שיהיה בחוץ מאשר בפנים.
אבל אל תדאגי כרגע, תתעסקי בלהתפלל, את בשבוע מאוד מוקדם בשביל הערכות משקל משמעותיות.

ורופאה מקצועית אמרה לי שהרפואה מאוד דואגת מבעיות נוירולוגיות בעוברים בעיקר מתחת לאחוזון 3.

יכולה לספר מה היה אצלינו:

זה התחיל בשבוע 30- עיכוב של בערך שבועיים.

בהתחלה, מעקב של א"ס פעם בשבועיים, לראות אם העיכוב בגדילה מתגבר.

אחרי חודש- התחלתי במעקב יותר רציני.

בעיקרון, מנסים לבדוק את כל האופציות למה העובר לא גדל מספיק.

אז הבדיקות שהפנו אותי אליהן:

* בדיקת דם, כמו שעושים בתחילת ההריון (ואולי גם באמצע), לבדוק אם נדבקתי במשהו כמו אדמת/CMV.

* יעוץ גנטי (שלא עשיתי), לבדוק אם יש משהו גנטי שבא לידי ביטוי בהתפתחות הגדילה.

* סקירה מכוונת- לבדוק אם יש עוד ממצאים לא תקינים.

* מעקב של מוניטור וא"ס עם בדיקה של זרימות דם- פעמיים בשבוע. (דומה למעקב הריון עודף). כדי לעקוב כל הזמן שהכל בסדר.

 

הבדיקות יצאו תקינות, והמסקנה שכנראה השיליה לא מצליחה לספק לעובר את כל מה שהוא צריך.

(נראה לי שזה המצב הכי נפוץ).

במצב כזה, מעדיפים לילד מוקדם, שהתינוק יקבל את הצרכים שלו מחוץ לרחם.

מנסים למצוא את הזמן האידיאלי, שלא יהיה יותר מדי מוקדם ולא מאוחר.

 

אני ילדתי בשבוע 37. תינוקת קטנה יחסית, אבל במשקל סביר, והכל אצלה בסדר...

 

אצלך העיכוב התחיל בשלב יותר מוקדם, אז יכול שזה יהיה קצת שונה.

 

בעז"ה יהיה בסדר, והוא יגדל ויתפתח...

 

אמרו לי לבדוק אולי זה קורה בגלל זרם חזק מדי של חלב ייעצו לי להשען אחורה כדי שהזרם יהיה חלש יותר ואיטי יותר כדי שתוכל לינוק יותר איטי ולא תחנק.. יכול להיות שמזה הפליטות תבדקי ..

היתה תקופה ארוכה שהנקתי כשעל החזיה הפתוחה יש חיתול בד מקופל, כדי שהיא לא תהייה רטובה לחלוטין כל פעם אחרי זה...

וגם.. נמאס לי לכבס את החיתולי בד כל היום!! וגם תמיד יש לה ריח של חלב חמוץ. אוף מעצבן להתלונן אבל זה באמת מעצבן

הייתי מכניסה מכונת כביסה לפי החיתולי בד המלוכלכים... מזל שלפחות הם מתייבשים מהר... ומעודדת - בסוף זה עובר!!

גם אני הנקתי ככה תקופות ארוכות.
זה הרבה יותר נוח מחזיה רטובה לגמרי....
ומזדהה עם סיפור הכביסות. אני קניתי עוד חיתולים כדי לא לכבס ממש כל יום, ויש לי תוכנית של רבע שעה במכונה והיא ממש מועילה לזה. (וגם המייבש כמובן..)

האלה של ההתחלה, הקטנים..
כי באמת זה היה מבאס להתלכלך מכל הנקה.
זה לגמרי עובר.
חיבוק

את צריכה לידע את רופא השיניים כדי שישים עלייך סינר שמכסה הכל בזמן הצילום

צילום פשוט לא היתה בעיה, שמו לי 2 סינרים ליתר ביטחון, אבל סדרת צילומים לא הסכימו לעשות, אלא באישור רופאת נשים, והעדפתי לוותר.
זריקה- לא יצא לי לנסות
אבל סתם טיפולים אחרים- לא אמורה להיות בעיה.
מה שכן, החניכיים רגישות יותר בזמן הריון אז קחי בחשבון.

לא הייתי הולכת לבדיקה שגרתית אבל אם יש בעיה כדאי וחובה לטפל. בעיות שלא מטופלות זה יותר נזק.
אני עשיתי טיפולים בהריון.
כמובן חובה לדווח לרופא השיניים על ההריון והוא יחליט וימליץ מה ומתי לעשות.

כי בהריון דברים מידרדרים יותר מהר בדר"כ וחבל לגלות אחרי לידה שיש כבר קטסטרופות בפה - ולא כל דבר מרגישים לבד, יש דברים שרק צילום מגלה

 

מה שכן - רוב הרופאים מעדיפים לא לטפל בשליש ראשון אלא אם כן יש מקרי חירום שאי אפשר בשום אופן לדחות אותם

בשליש הראשון יש בחילות וזה לא פשוט, ובשלישי קשה לשכב על הגב לאורך זמן, וזה גם לא ככ בריא ולא כל הרופאים מצליחים לעשות טיפול שיניים בחצי ישיבה.

אבל היה חור...

דיברתי עם דוד שלי שהוא רופא שיניים והוא אמר שרמת הקרינה בצילום מאוד נמוכה ושמים לאישה בהריון שני סינרים, ככה שזה ממש לא אמור להגיע לבטן, ומצד שני הנזק של דחיית טיפול שיניים זה לא כדאי בכלל וזה לא שאחרי הלידה יהיה לך זמן להגיע לטפל בזה..

עוד הוא אמר שיש צילום רנטגן שעושים להרבה נשים בהריון במקרה של חשש לא מאוד סביר לאיזו בעיה (לא זוכרת מהי, זה היה לפני 3 שנים...) בירכיים שזה ישירות ליד הרחם והקרינה בחוזק פי 100 מצילום שיניים ובכל זאת לא נמנעים מהצילום...

ותגידו, מצד הזריקת הרדמה? זה לא יכול לעבור לעובר?

זה גם מלחיץ אותי..

 

גם אם את חושבת שרואים בבירור, אל תסמכי על זה ותגידי לו. והוא אמור לדעת איזו הרדמה מותרת בהריון. אצלי הוא אמר: אם את בהריון, אז נשתמש בזריקה הזו ולא בזריקה הרגילה (לא זוכרת בדיוק איזה)

רק צריך ליידע בשביל החומר של זריקת ההרדמה והצילומים

ומה לגבי עקירה? עם כל הכאבים אקמול לא נראה לי יעזור , יש משהו יותר חזק לכאבים שמותר בהנקה?

יש להם גם באתר קובץ שכתוב בו בדיוק איזה חומרים מותר לקחת בהריון ובהנקה.
אני בהריון, לפי הנחיה שלהם, לקחתי אדויל עד שבוע 28 במינון של מבוגר (מה שכתוב בהוראות).

אני זוכרת שקראתי פה ממזמן אבל אני לא מוצאת ההודעה

עשיתי את זה זה די קל
אבל על מזרון של מיטת תינוק זה לא יעבוד הוא שמן מדי .
את מדברת על מיטת תינוק או עריסה?

אני צריכה בגודל 70*1.34

אמרו לי שהם יכולים להזמין לי במידה חריגה (ויש להם עוד סניפים)

(לא סגורה על הזיכרון שלי... )

תתקשרי גם לחסדי שמואל בירושלים יש להם כמה מידות לא סטנדרטיות אולי תהיה גם המידה שלך

נשמע שאין מנוס מלעקור.
ואגב, שיננית מומלץ ואף רצוי בהריון

למרכז הטרטולוגי יש רשימה מדויקת של איזה חומרי הרדמה מותר ואיזה אנטיביוטיקות מותר, תביאי את הרשימה הזאת לרופא שלך.

חשוב לומר לרופא שאת בהריון.
חוץ מזה לא היתה שום בעיה. למה זה יותר מלחיץ מאשר כשאת לא בהריון? אותי זה בכלל לא הלחיץ כי לא ידעתי מה זה, זו היתה הפעם הראשונה (והאחרונה בעז"ה) שעקרו לי שן. עשה הרדמה, אמר לי שהוא לא עושה כלום, רק בודק שהאיזור באמת רדום, ואז השן היתה בחוץ. ולא כאב לי יותר מידי אחכ. אולי הייתי צריכה להשתמש באקמול באותו יום וביום הבא, אבל לא זכורה לי טראומה מיוחדת

אני עקרתי שן בינה כלואה לא בהריון.

 

וקיבלתי אח"כ 3 סוגי כדורים, אנטיביוטיקה, כדור חזק נגד כאבים וסטראודים בכדי שהמקום לא יתנפח.

 

 

אם זו עקירה מסובכת, אז ההחלמה גם מסובכת וקשה, אצלי ארך שבוע.

 

ובהריון את מוגבלת במשככי הכאב שאת יכולה לקחת.

 

מדובר בלסת עליונה או תחתונה?

כמעט על כל משככך כאבים כתוב שזה לא לנשים בהריון, אבל מומלץ מאוד להתייעץ עם המרכז הטרטלוגי, הם יודעים באמת מה מותר ומה אסור. לי הם אמרו שמותר לקחת אדויל עד שבוע 28 במינון שמותר לכל מבוגר! חייתי על אדויל 10 ימים בחודש רביעי (זה המקסימום ימים שמותר לקחת ברציפות) והתינוקת בסדר גמור

הרופא ידע בערך השני שאני בהריון....

לא נעים בכלל.

תכיני לך יום יומיים חופשת מחלה.

יש מצב שכל הכאבי אוזניים זה הקרנה מהשיניים...

בהצלחה

לדעתי ההיריון לא שינה פה, הן מבחינת הבריאות והן מבחינת התחושה (שהיא אינדיבודאלית לכל אחד. אצלי ב"ה זה עבר בסדר גמור).
בהצלחה!

הרגשתי הקלה עצומה ממש!
שמחתי שעשיתי

לעקור שיני בינה שגם אצלי צומחות לכיוון הלחי. סבלתי בהריון מידי פעם מכאבים חזקים..אך לא רציתי לעקור בהריון.. בינתיים כמעט שנה מהלידה ועדיין לא עקרתי.

באמת יכול להיות שהכל בעצם התחיל מהשן..
אוו, מה ששיני בינה יכולות לעשות );
אני חוששת יותר בהריון בגלל שצריך לעשות צילום כדי לדעת יותר טוב איך השן גדלה בפנים
וגם בגלל חומרי הרדמה, ובלי קשר- עקירה זה לא נעים..
המוזר הוא שבגיל 17 עשיתי עקירות
חשבתי שהוצאתי את כל השיני בינה,מסתבר שהוצאתי 3 והרביעית הזאת עוד לא יצאה.. אז עכשיו תורה לעשות צרות..
זה שן בינה למעלה אם זה משנה.

הרבה יותר קל להוציא שן בלסת עליונה.

 

 

עשו גם למעלה וגם למטה, ולמעלה עבר מעולה.

בת חודשיים יונקת הרבה במהלך היום התחילה לישון בלילה הרבה שעות אפילו 6 שעות .. בטיפת חלב אמרו לי להאכיל אותה לפי דרישה כדי שתעלה מספיק במשקל... לא מזמן היה מרווח של 3 שעות בין הנקה להנקה ופתאם היא רוצה לאכול לאחרונה כל שעה וחצי מנסה למשוך לשנתיים .. לא יודעת למה זה אולי בגלל השינה בלילה שמתארכת.. אצלי היא פולטת הרבה אז אולי בגלל זה רעבה לא יודעת... זה ממש קשה לדעת בהנקה גם אני קצת אבודה ..

ולא ישגע אותי כל היום באוכל...

בן חודשיים וחצי, בשבועות הראשונים אכל כל שעתיים-שלוש, אחר כך זה נהיה כל שעה וחצי -שעתיים, ובשבוע האחרון הוא אוכל כל שעה וזה מתיש. זה התחיל אחרי שהוא התחיל לישון 6-7 שעות רצוף בלילה, אז אני משערת שזה קשור לזה, והוא משלים ביום את הארוחות שהוא מפספס בלילה.
אין לי פתרונות, כאמור אני באותו מצב ללא שינוי... יש שאומרים שאם תמשכי אותו לכל שעתיים, אז הוא יאכל יותר ואז זה יספיק לו לעוד שעתיים. אני אישית לא מסוגלת לתת לו לבכות שעה, אז נותנת לו מתי שהוא מבקש... כן מנסה למשוך אותו קצת, אבל לרוב (מאז שזה התחיל) לא מצליחה למשוך אותו יותר משעה ורבע, גג שעה וחצי.
אם יהיו שינויים אעדכן אותך... כרגע זה המצב ולא רואה מה אפשר לעשות.
גם אצלך הוא אוכל מאוד מהר? אצלי הוא יונק 5 דקות ומסיים, לא מוכן יותר. (אבל זה היה ככה גם כשהיו לו פערים של שעתיים-שלוש בין הארוחות. וגם כשהוא מתעורר אחרי 7 שעות שינה בלילה הוא יונק רק 5 דקות, אז לא חושבת שהוא לא אוכל מספיק. ככה זה ארוחה אצלו)

אבל כל ארוחה שלו חצי שעה 40 דקות. אבל זה לא שהוא מסרב לאכול עוד.. או שנרדם או שמנסה לאכול ומפסיק ומנסה שוב ומפסיק ואז זה משגע אותי אז מפסיקה להביא לו ואחרי חצי שעה בוכה בטרוף שרעב שוב

היום הייתי באסיפה כל היום והוא נשאר עם בייביסיטר, והוא רצה לאכול כל שעתיים- שלוש והיה לגמרי נורמלי! נראה לי שכשהם איתנו כל הזמן אז הקירבה אלינו והריח שלנו גורמים להם לרצות לאכול יותר...

אחרי השעות המדוייקות. זה סתם מכניס ללחץ

זה הרחם...

בין רום הבטן (שזה בודאות לא הרחם) לבטן התחתונה (שזה בודאות הרחם)

שעד לשם מגיעה הרחם

הרחם מגיע עד למעלה - ממש מתחת לקו החזיה (סליחה על התיאור)

לא מאד נמוכה אבל גם לא גבוהה

הגיוני שבהריון 7 זה יגיע יותר גבוה בשלב יותר מוקדם, כמו שהבטן יוצאת יותר מוקדם?

בסקירה המאוחרת הרופא רצה לבדוק את אחד האיברים והגיע ממש למעלה עם האולטראסאונד. לא זוכרת בדיוק איפה אבל זוכרת שהייתי בהלם ושאלתי אותו אם התינוקת מגיעה אשכרה כ"כ גבוה ואמר שכן.. רום הבטן באמת נשמע קצת גבוה אבל יש מצב שהרחם יותר גדול ממה שמרגיש..

שבשבוע 20 הקצה העליון של הרחם נמצא בערך באזור הטבור

וזה בפירוש היה תנועות
לדעתי אחרי כמה הריונות הרחם לא מתכווץ לגמרי וגדל יותר מהר

לקדמותו אחרי הריונות ולידות... לא רק הרחם...

גם כשלא הייתי בהריון

תחושות דומות בול לאיך שמרגישים תנועות בהתחלה - יותר כמו בועות כאלה או פרפרים בבטן

אז לכן גם עכשיו כשזה למעלה אני לא בטוחה שזה תנועות עובר

 

בהמשך כשכבר ממש רואים אותם דוחפים יד או רגל והבעיטות ממש ברורות אז אני כבר לא מתבלבלת...

חכי עוד שבוע ולא יהיו לך ספקות בקשר לתנועות

 

 

ושימי ידיים על הבטן. לרוב מרגיש כמו כדור קשיח יותר

הרחם אמורה להגיע בערך עד לגובה הטבור.

תמיד יש ביוץ מאוחר,ובמקרה כשנקלטתי היה ביוץ מוקדם

קורים דברים

כבר היו ככ הרבה מקרים של איחור בביוץ
תמתיני עוד שבועיים לבדוק באולטרסאונד

חייבת לציין שעשית לי חשק ללביבה.. אוףף

יש פה כל כך הרבה שירשורים כאלה

אני ראיתי שאני בהריון ואת התור לרופא קבעתי לשבוע 8 אם אני לא טועה

ואולטרסאונד ראשון עשיתי רק בשבוע 10

אין מה למהר (תכלס יש לך עוד 9 חודשים) וחבל סתם לדאוג

אם משהו לא בסדר ח"ו את כבר תגלי

ואם הכל בסדר בע"ה גם ככה אין דופק עד שבוע 7 ואומרים שעדיף לחכות לשבוע 8

חבל לדאוג- יש לזה הרבה יותר נזק מתועלת

ולפעמים לבטל ולקבוע תור חדש זה הרבה זמן.

לפני האיחור. מה הלחץ? ואם תגלי שאת בהיריון שבוע אחרי האיחור?

איתה. למה לצפות, ולפעמים לא לפתח מדי ציפיות או להתרגש עם התהליך שמתהווה

אני מנסה לנוח, לעצום עין ולא מצליחה

ואמרתי לו - ההריון לא תקים!! אין לי שום דימום!

ברצינות גמורה. ככה חשבתי...

אבל דימומים המשיכו עד שבוע 12 בערך. הרבה אחרי הדופק
נתנו לי תמיכה של פרוגסטרון ואמרו לי לא להתאמץ וזהו..
בע״ה מאחלת לך הריון תקין קל ובריא!

לפני הדימומים היה דופק? אצלי עדיין לא ראו דופק, מקווה שבעז"ה יראו.

הריון אחד בכלל חשבתי שהיה לי מחזור ואחר כך פתאום גיליתי הריון
והריון אחד התחיל עם פס ודימומים ביחד

ממש לא מסתדר לי שיש דימום כמו ווסת.
אתמול הרופא הרגיע ואמר, מדובר בדימום זה לא כמו ווסת. אבל זה ממש כמו ווסת.
ברור שאני רוצה ומקווה לטוב ומוכנה לחכות 10 ימים לus.
איך מתפקדים עד אז.
ומה אני אמורה לעשות אם חלילה יקרה משו טבעי, אני עם הילדים בבית.

נראה לי ממש קשה לחכות ככה עשרה ימים..

ואם ח"ו יתחיל משהו, מהנסיון שלי בשבועות האלה זה לא איזה דימום מטורף מדי. בהנחה שהילדים יכולים לתת לך פה ושם ללכת לנוחיות לדעתי אפשר להסתדר.
בע"ה מקווה שהכל ימשיך תקין..

מקווה לטוב .
האם התרופה של הרופא לשתיה מרובה אמורה לעשות משו?

שתיה מונעת צירים מוקדמים,
ויש שגורסים שמשפיע על כמות מי השפיר
אבל אין לי מושג למה זה חשוב במקרה הזה..

יכולה לספר לך על הריון שעברתי עם דימומים ממש אינטנסיביים בשבוע 9 ו-11. התוצאה שלו כרגע בן ארבע וחצי ומסרב ללכת לישון

בע"ה בשורות טובות יקרה!

שעדיין אין דופקוזה מלחיץ אותי.

בבוקר? בערב?

ואיך זה בעצם קשור?

כי הרבה מתופעות הלוואי נמנעות כשלוקחים את הגלולות בערב בסמוך לאוכל.

אם אפריד את האוכל מהגלולות זה יכול לעזור? כמה זמן כדאי להרחיק אותו מנטילת הגלולות?

לחץ דם נמוך, אולי?


ייתכן והסחרחורות קשורות לדברים אחרים בגוף.
הייתי חוזרת לרופא להמשך בירור.

הייתי אצל הרופאה ואמרתי לה על זה. היא מדדה לי לחץ דם ואמרה שקצת נמוך אבל תקין. אמרה לי לשלול קודם את העניין של המשקפיים... (והלכתי אחרי שהייתי אצלה)

ובינתיים אני עוד לא מצליחה לקבוע תור לרופאת נשים שלי (אני רוצה דווקא אותה).

השאלה- אם זה באמת בגלל הגלולות, יש סיכוי שזה יעבור לי מעצמו אחרי תקופת הסתגלות? כמה זמן יכולה לקחת תקופת הסתגלות כזו?

כי אם באמת זה עתיד לעבור, אז לא אלחץ בינתיים על לקבוע תור לרופאה...

הם אומרים שהמכון מייעץ על תרופות בהיריון או בהנקה בהקשר של העובר/התינוק. הם בטוח ידעו לענות לי גם על משהו כזה?

מה כתוב לגבי תופעות לוואי וסחרחורות.
אם יש ספק פני למוקד הטלפוני בקופה שלך

כתוב שיכולות להיות סחרחורות כתופעות לוואי, אבל לא ברור אם זה דורש הפסקה מיידית של השימוש או לא...

התקשרתי גם למוקד אחיות בקופה, והאחות לא ידעה מה ממש לומר לי, חוץ מלפנות לרופא נשים... (אבל לפחות היה נשמע ממנה שזה לא ממש מסוכן ב"ה)

אבל אחות זה לא רופא. כדאי לבדוק

אפשר לנסות ליצור קשר טלםוני עם הרופאה שלך?

אבל אתמול והיום הסחרחורות די פחתו. יכול להיות שזו תופעת הסתגלות כזו, ואז היא פשוט תחלוף מעצמה?

אבל בעיני זו שאלה לרופאה.
בתרופה אחרת הייתה לי תופעת לוואי של סחרחורות והתקשרתי לרופאה והיא אמרה לי להפסיק לקחת מיד

הסתובב שהגב שלו כלפי הבטן והפנים לכיון הגב שלך
בדרכ מצב רגיל זה שהפנים והרגליים כלפי הבטן לא?

זה היה לי כך בסוף ההריון הקודם ובאמת הרגשתי מיעוט תנועות והלכתי להיבדק בגלל זה. ואכן הוא היה עם הגב כלפי הבטן.

מצג רגיל הלידה הוא עורפי, התינוק יוצא כשפניו כלפי גב האם.
בכל מקרה בשבוע הזה יש עוד זמן ומקום לסיבובים..

יכול להיות שיצא חלב למים/ייכנסו מים.

שבוע עשר, סוף שליש ראשון.. יש כל מיני גישות

אבל יש רופאים שיפסיקו קודם תלוי אם את באמת תריכה ולפי בדיקות דם
ויש כאלו שלא צריכים תמיכה בכלל. מאד אישי

אני לקחתי עד שבוע 10

כנראה

ממש היה לי קשה לזוז, הרופאה אמרה שהכל תקין, וזה המחיר להריון. אחרי הלידה עבר

אני מתארת לעצמי שהכל תקין וזה נובע מהכובד של הבטן או משהו

 

השאלה אם יש דרך להקל

ראשונה?

הפגישה הזו נועדה להיכרות.
לשמוע מההורים יותר בהרחבה על ההיסטוריה של הילד ועל המצב שלו.
זה גם סוג של תיאום ציפיות לפני שמתחילים טיפול.
זה בגדול מטרת הפגישה. לפי מה שאני מכירה.

כל אחת אמרה מה היא ראתה על הילד, וגם אנחנו שיתפנו בדברים מהבית, וקיבלנו המלצה להמשך (גן שפה)

ממש לא צריך להתעסק עם זה עכשיו
חסר משמעות

מה היה אצל הקודמים.אלא אם כן היית מחוברת לUS,כל ה 9 חודשים

בשבוע יחסית מוקדם כזה יש להםן המון מקום בבטן ולכן משנים תנוחות כל הזמן

שלהן
עכשיו אני כל פעם מרגישה מצג אחר

אני אף פעם לא ידעתי להרגיש מה המצג שלהם

מצג ראש ממש בעיטות ותזוזות בבטן עליונה באזור הטבור

בכל מקרה, שלי היה מצג ראש כל הסוף, והיו לי דקירות במפשעה חופשי...

בדיקות ביום בשביל לזהות

בכל אופן  סטטסטית לא כל אישה נכנסת להריון בחודשים הראשונים ורוב הנשים נכנסות להריון עד שנה של נסיונות

 

כמה ימים המחזור שלך בד"כ מדימום לדימום ואחרי כמה זמן את הולכת למקווה?

אני יודעת שקשה לשמוע, וקשה עוד יותר להפנים ולבצע, אבל לחץ יכול לעכב כניסה להיריון. כשאנחנו לחוצות, זה משפיע על כל המערכת שלנו, ויכול להפריע מאד גם בנושא הזה...
מבינה שזה קשה ממש, אבל תנסי לראות ולחשוב איך את יכולה לשחרר, להרפות, להירגע...
שולחת חיבוק, כי זה באמת לא קל!
בע''ה בשורות טובות בקרוב!

נשמע קצת תת תזונה בכל מקרה , אלא אם כן את 155 ומטה.
חשוב לאכול אוכל טוב ובריא
בקשר לביוץ הכי טוב לבקש חודש אחד מעקב זקיקים טבעי שזה רק א.ס ובדיקות דם ולראות מה קורה בגוף

יש נשים שזה דווקא משבש להם הורמונים וגורם לדימום ארוך יותר.
עם כבר עדיף לקחת תמצית של שיח אברהם.

שחררי...


עוד לא עברה שנה, אל תתעסקו עם זה בכלל. כשתעבור שנה, בנחת לפנות לרופא משפחה שיפנה לפוריות . לא כ''כ מהר רצים... זה לפעמים לוקח זמן. הכל בסדר.

רק לגבי המשקל, תעשי טובה ותתאזני כי זה מאוד לא בריא ובטי שיכול להשפיע

אבל אני בעד לקראת שנה לבדוק דברים בסיסיים.
כל כמה זמן המחזור?, כמה ימים הדימום נמשך?, לבדוק שהביוץ לא לפני הטבילה.
אפשר לעשות בדיקות דם כדי לבדוק שאין חוסרים בגוף שיכולים להשפיע. ולחזק את הגוף במה שחסר.
חשוב לאכול בריא ולא לדלג על ארוחות....
אם את מאוד לחוצה ומרגישה שבדיקות מרופא נשים יעזרו לך להירגע- את יכולה לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ואולטרסאונד.

אבל לחץ ומצב נפשי לא בריא הרבה יותר משפיע.
בלי קשר, את צעירה. תירגעי ותתני לטבע לעשות את שלו.
לא מבינה את כל מי שבודקת ביוץ ברגע שמחליטה להיכנס להריון, ממה שאני רואה זה סתם מכניס פה נשים לסרטים.
תנסי איזה חודש חודשיים בכלל לא לחשוב על זה ויותר לשים דגש על המצב הנפשי שלך

כשיש מחזורים סדירים נראה לי שלא צריך לבדוק עם מקלוני ביוץ, זה רק מכניס ללחץ מיותר.

בגלל שהמחזור סדיר את יכולה לשער לבד מתי פחות או יותר הביוץ ולקיים יחסים יום כן יום לא סביב מועד הביוץ המשוער - כל כמה זמן המחזורים שלך?

 

מעבר לזה עד שנה של נסיונות נכונים (קיום יחסים סביב מועד הביוץ) - זה תקין לגמרי

מוסיפה זאת כי כתבת בפתיח שקשה לך לזהות בהתבסס על הנפרשות הטבעיות.

את רק בת 22 ואפילו לא עברה שנה מאז שהתחלת לנסות...

 

הייתי מציעה לך לעשות הפסקה של שלושה ארבעה חודשים מבדיקות ביוץ, חום וכדו'

 

אחרי שתעבור שנה, אם עדיין לא תיקלטי, תבדקי שוב, ברוגע..

 

אגב,  אני התחתנתי בגיל 20.5 ולקח לי שנה וחצי להכנס להריון הראשון.

בהריונות הבאים זה בא במהירות.

ותחזרי למיטה,אין ברירה

ואחרי שמתחילים זה יותר קל, זה מה שעשיתי ובסוף אפילו לא חזרתי למיטה
תודה

אולי תעשי משהו כיפי היום,תצאי קצת?

אבל קצת עשית לי אותו
אולי באמת, תודה

החורף והמזג אויר גורם גם לנשים שמחות בלי שופ בעיות לדיכאון חורף
וחוסר האור והחשוך הזה משפיעי פי אלף על כל מי שמרגישה כרגע
השמש מחוללת פלאים. בבקשה בבקשה תנסי כל יום לספוג עשר דקות שמש באויר
לא הליכה ולא יציאה אם אין לך כח. אפילו רק לרדת לשבת על ספסל עשר דקות (עם או בלי קפה שוקולד ספר או מוזיקה ) ולחזור
תנסי... באהבה

יש סיכוי שבעלך יוכל להיות בבקרים ולקחת פיקוד?
ובקשר לדיכאון - את מנסה לטפל בו?

אני חושבת שזה טוב שיש משהו שמכריח אותה לקום

בהחלט במצבי דיכאון יחסית קלים זה נכון
תודה

אא"כ בא לו לאבד את העבודה
אני בטיפול, שלא רואה איך הוא יוציא אותי מזה
תודה

הבנתי שביל הצלחה צריך גם כדורים וגם טיפול פסיכולוגי טוב.. את משלבת בין שתיהן?
אגב.. אם תוכלי לשתף קצת זה יעזור לי מאוד.. חברה טובה גם נמצאת בדיכאון ומעבר לשם המפוצץ אנחנו רוצים לדעת קצת יותר מה עובר עליה..

וכל הכבוד לך! זה מאוד חשוב!

אני חושבת שזה מאוד שונה אצל כל אחד, אצלי זה בא עם מחשבות אובססיביות (ocd) שכרגע ב"ה לא פעילות כמעט, קושי בתיפקוד ודימוי עצמי נמוך (שתמיד היה קיים אבל מודחק) חוסר קבלה עצמית שבמקום שיגרום לי להתקדם עושה הפוך, ואז אני עוד יותר לא מקבלת את עצמי, מעגל קסמים.
אצלי לרוב אני לא מרגישה ממש תחושות של עצבות ומועקה אבל גם לא שמחה, ואת החיות והחשק לצאת, לפגוש אנשים, לעשות דברים שאהבתי כבר איבדתי מזמן, נמצאת יחסית הרבה במיטה, אבל זה לא אומר שזה בדיוק מה שקורה לחברתך
וכל הכבוד שאכפת לך ממנה, אחד הדברים שהכי עוזרים זה תמיכה והכלה, להתעניין מה איתה, להציע לה לצאת ביחד, ולהבין אותה ואת הקושי שלה, שהוא אמיתי, כי קושי נפשי הוא לפעמים שקוף והסביבה לא מבינה שבאמת קשה לבן אדם לתפקד וזה לא הצגה או הגזמה

כשהיה לי קשה בהריון שיתפתי שלוש אנשים קרובים מאד
אחד התעלם לגמרי
אחת התעניינה פעם בחודש
ואחת ממש התקשרה ושאלה ותמכה ואני לא אשכח לה את זה לעולם

תלוי במצב, לפעמים מספיק טיפול פסיכולוגי טוב ולפעמים צריך את השילוב עם התרופות

זוכרת שדיברנו, לא זוכרת פרטים...

את בהיריון עכשיו?
אם לא אז כדאי לשקול כדורים.
בתור אחת שלוקחת כדורים באופן קבוע (לocd)
ולקחתי בעבר לדיכאון- .יכולה להעיד שזה מועיל.

אם את בהיריון- אולי כדאי משהו טבעי.

לא בהריון, זה הדבר האחרון שחסר לי עכשיו
(כן, אני יודעת שאני בפורום הריון)

להחמיא לעצמי,ולא להסתמך על אחרים. הייתי מחמיאה לעצמי אח"כ התחלתי להאמין בזה

כל מי שהיתה בהריון או רוצ להיות בהריון או סתם בא לה לדבר על הריון פה מקומה
ואז מוצר גם לדבר על כל דבר מהתפוזים עד דיכאון 😍😍😍
אין לי מה לתרום רק חיבוקים וחיזוקים ענקיים! את נשמעת אשה מדהימה שעובדת קשה!!

הפורומים האחרים מעורבים ויש הרבה נושאים שהרבה פחות מתאים לדבר עליהם שם.

זה מעלה לי את המוטיבציה, אתן מקסימות

מה שלומך?

היום היה יותר טוב, בסה"כ רוב הזמן המצב לא עד כדי כך קשה