מנסה להרות: ביום שישי ביצעתי בדיקה ביתית שהראתה פס שני לא חזק ובצהריים קיימנו יחסים. זק אומר שהייתי קרובה לביוץ או שהפס אמור להיות באותו חוזק כמו הפס הראשון? האם יש סיכוי?
תודה רבה מראש


מיואשת******
אמא בניסיםשאני מרגישה איתה בנח - שהיתה באה ושוטפת כלים וקצת מארגנת את הבית מה שאפשר
פעם חברה עשתה לי את זה, לא הייתי בשמירה אבל הייתי באשפוז עם ילד, והיא באה לבית שלי ביום חמישי כשהייתי באשפוז, היתה שם ביביסיטר שגם היא הכירה, היא נכנסה, סידרה סלון מטבח, שטפה והכל. חזרתי בלילה מבי"ח ולא האמנתי למראה עיני, הבית היה פיקס.
אני זוכרת לה את זה עד היום.
אם זה רק חברה מהעבודה, קשר פחות קרוב זה לא מתאים כמובן, אז נראה לי סתם משהו שמראה תשומת לב ושחשבה עלי כבר עושה טוב.
שגם אם מחכים שלושה ימים ורואים שהדימום אחרי הלידה הפסיק, וגם אם מצליחים לעשות הפסק ואפילו לספור שישה ימים נקיים ---
זה לא מבטיח בכלל שביום למחרת תגיעו למקווה.
כן, יכול להיות פתאום דימום חדש, שאפילו אי אפשר לתלות אותו בפצע הקטנטן שהתגלה ביום החמישי.

(וכן, הבודקת שהלכתי אליה אמרה שכל שבוע בערך יש לה מקרה כזה או דומה. אחרי לידה הכל יכול לקרות.......)
פרקתי. הולכת לבכות על הגוף שבגד בי ככה.
לקחת אותה לרופא ילדים קודם?
זה על ראשן ואחריותן אם שפשפת טוב ובדקת מה שירד ירד אל תקחי את זה אישית הן באמת מאוד דואגות
גם אותי הבלנית שאלה אם הורדתי איפר בריסים ואז שאלה שוב אם אני בטוחה אולי זו אותה אחת חחח
בלי קשר טיפ טוב ששמעתי לאחרונה גם מרב וגם ממדריכת כלות ישר אחרי הטבילה למרוח קרם גוף ופנים להתאפר ולאכול משהו קטן כבר במקווה ואז כשאת מגיעה הביתה לא יתחילו ספיקות כי אפשר לתלות בזה
כלה נאה
תוהה לישבדקת בכוונה
למשל פתאום את מרגישה משהו בפה ומבינה שזה הגיע מבין השיניים..
גם חציצה אם זה מיעוט שאינו מקפיד- לאחר הטבילה כבר אין בעיה
פעם אחת היה לי משהו אחרי שהגעתי לבית, שאלנו רב והוא אמר שאני צריכה לחזור לטבול
במקרים אחרים שמצאתי במקרה דברים אחרי הטבילה ושאלנו את אותו רב - לא היתי צריכה לחזור
כך שזה לא עניין של רב יותר מחמיר ורב יותר מיקל אלא היה הבדלים בין הסיטואציות
אבל לרוב זה בסדר
יש לי מקווה מול הבית ועוד אחד 10 דקות הליכה ואני נוסעת למקווה רחוק ובשבת הולכת 40 דקות ברגל
כי מגיע לי חויה נעימה
אם כן אשמח מאוד לשאול שאלה דחופה בפרטי.
תודה גדולה וערב נעים
וגם איך להתכונן להמשך. אני מניקה, תינוקת בכורה בת 10 חודשים ואני לא בהריון..1-5=תלוי ,כל אישה והגוף שלה,כנ"ל לגבי הילד
6=לא
זוגית +אחרונהלא נשמע שאת צריכה להלחץ אם המכה לא גרמה לזעזוע בבטן
לא חייב דווקא מכה בבטן ישירה לגרום לח"ו הפרדות שליה
אל תקחי סיכון!!!
אחת אנושית עניינית ומקצועית.
שתעשה אצלה אולטראסאונד
ושעושה מעקב הריון ...
אני מאד מרוצה ממנה - אנושית, נעימה, עניינית.
אני מגיעה אליה מרחוק כי בסביבה שלי יש רק רופאים ואני מעדיפה רופאה
ושווה לי את המרחק
היא מקבלת בכמה מרפאות בעיר את יכולה לראות באתר של מאוחדת
הייתי אצלה פעם, יש אולי עוד המלצות ? מה עם :
* גרין יעל
יעל גרין והיתה מקסימה אבל חיכיתי שעתיים בתור!
והיא עובדת רק במרפאה אחת פעם בשבוע
אצל ד"ר סברין אני כמעט ולא מחכה, היא מתקתקת עניינים, עושה כל מה שצריך אבל לא נמרחת - לי זה מתאים - והיא עובדת ב 5 מרפאות - כך שהנגישות שלה יותר נוחה
כי לפעמים צריך להתייעץ טלפונית או שתשלח הפניה - אם היא עובדת בכמה מרפאות אפשר להשיג אותה גם במשך השבוע, לא רק ביום הבודד בשבוע שבו היא עובדת במרפאה שבה נח לי לבוא אליה
את השאר ברשימה אני לא מכירה
אבל - בעבר כבר שמעתי שהיא לא מקבלת מטופלות חדשות, לא יודעת אם זה נכון. ולא הייתי אצלה במעקב הריון אלא בנושא אחר.את בטוחה? היא מנהלת מחלקה בהר הצופים, מעניין שיש לה זמן לזה 
אם כן, היא מהממת ומיוחדת ומקצועית ומאוד אנושית.
באמת היה נראה לי מוזר שמשהי שהיא פרופ' תקבל לזה , אז בטח זה רק מקרים מיוחדים..
מקבלים לשתיים ודוחפים כמה שיכולים.
זהו.
שהגיעו ממש לאיסורים
טבעית, למרות שאני כבר חשבתי שהכל תקוע (לידה ארוכה ..............) וכבר ביקשתי ניתוח.
בסוף נולדה טבעי. בזכותם (גם רופאה גם מיילדת.)
זה היה בשערי צדק שלוחת ביקור חולים.
בניגוב שגרתי ראיתי דימום קל (ורוד..).
אני מבינה שמדימום חד פעמי קשה להבין מה-מו-מי,
לא מצליחה להיות רגועה. מתוחה מאוד. הבנתי מבירור עם אשת מקצוע שעליי ללכת להיבדק, אבל קודם לראות אם זה חוזר על עצמו והכל. אבל אני יושבת כמו קפיץ ולא עושה כלום.
אשמח לשמוע הרגעות מעודדות (כי את הדברים המלחיצים אני יודעת)
היא ללכת לבדוק
הדימום היה חלש ולא אדום אלא חום כזה. אבדק בהמשך.
ואני בשבוע 8+...
נכון שאין הרבה מה לעשות, אבל אפשר אולי לתת תמיכה הורמונלית בשבוע כזה.
בשורות טובות, תעדכני אותנו!
גם כדי לא להכנס סתם לשאלות ולהאסר סתם
שדימום פחות ממחזור הוא טבעי ואין מה להילחץ ולבוא להיבדק.
כמובן אני לא רופאה בעצמי ואין לי כמעט נסיון (הריון ראשון)
אבל הרבה פעמים יש דם ברחם בתחילת ההריון
ולפעמים לוקח לו זמן לצאת
אם תרצי, תכתבי לי בפרטי
פעם קצת ולאט תגדילי את הזמן בהתחלה 2 דקות והלאה את יכולה להיות איתה על מזרון שהיא תסתכל עליך פנים מול פנים או לשים לה תמונות מעניינות
מיואשת******שימי אותה עד שהיא מתעצבנת ואז תרימי אותה או תהפכי על הגב
אם תעשי את זה הרבה פעמים ביום אני מניחה שמשך הזמן ילך ויגדל
תעקבי אחרי זה ותראי אם זה באמת מתארך במשך הזמן
אנחנו התחלנו משניות בודדות, בהמשך חצי דקה ואחר כך כבר היה דקה ויותר
אבל התמדנו כמה פעמים ביום עד שהתרגלו וכבר יכלו לבלות על הבטן פרק זמן מכובד
עושה ככה כבר מגיל חודש. בהתחלה היה נראה שהוא לא מצליח להרים את הראש בכלל, וגם היה בוכה בשניה שהנחתי אותו על הבטן, וב"ה כל יום יש שיפור והוא כבר מרים טוב ובוכה פחות. אז כמו שאמרו, פשוט להמשיך כל הזמן וכמה שיותר פעמים ביום. לא חייבים הרבה זמן כל פעם, אבל הרבה פעמים ל2 דקות זה מצטבר. שיש לך בריחת שתן
זה יעזור