רציתי לשתף בסיפור לידת הממתק האחרונה שהיתה לי
שבוע 38+ יום שישי הזמנו את אחותי שתהיה אצלנו שבת על כל מקרה שלא יבוא (שבסוף הגיע
)
שבת נכנסת ..הוזמנו ערב שבת לדודה של בעלי...הולכים ברגל...מרגישה בדרך לא נוח כל כך, אוכלים סעודת שבת וחוזרים...
בדרך יורד גשם זלעפות אני אומרת לבעלי אתם רצים תלכו לאט..בגללכם אני עוד אלד השבת.
מגיעים הביתה, מתארגנים ועולים לישון.
7 בבוקר אני מתעוררת מציר, לא מעירה את בעלי מעדיפה לעקוב אחרי הצירים לראות שהם אכן עולים ויורדים (סבלתי מצירים במהלך חודשיים)
מאוד חששתי כיון שהלידות שלי הם מהירות מאוד (לידה קודמת ילדתי בזירוז והרופאה אמרה שהיה מהיר מאוד יחסית ללידות בזירוז ולכן פעם הבאה אני חייבת להגיע מיד כשמתחילים הצירים)
שעה 8 אני רואה שזה אכן עולה ויורד,אבל במרחקים מאוד גדולים וצירים חלשים, מעירה את בעלי אומרת לו שילך לבית הכנסת ונראה איך מתקדם.
השעה 10 הצירים קצת מתחזקים כל 5 דק' ציר מעירה את אחותי ובנתיים מכניסה לתיק דברים אחרונים ובעלי מגיע מבית הכנסת..
יוצאים.
נוסעים עם גוי של שבת עד להדסה בדרך (נסיעה של 25 דק' ) אין צירים בכלל,
מגיעים לבית חולים אין צירים, אני אומרת לבעלי אין מצב אני עד 12 יולדת, אין סיכוי שחיללתי שבת סתם, אין סיכוי, הוא מנסה להרגיע אותי ואומר זה לא סתם, אך לא הייתי רגועה , אכלנו סעודת שבת ואני ממש מתפללת בורא עולם תחזיר לי את הצירים אני חייבת ללדת עכשיו שלא יהיה חילול שבת.
ו....פתאום הם חזרו בעוצמה...שמחתי למרות הכאב העוצמתי שהיה ,ירדנו למטה הרופאה בודקת פתיחה 3 וצירים לא משמעותיים, היא אומרת כנראה תשתחררו, אך מכיון שהיתה שבת אמרה תלכו לסיבוב עד השעה 3 ותחזרו נראה מה המצב,
יצאנו בשעה 1:10 והתחלנו להסתובב, הצירים לפתע נהיו ממש סדירים ועוצמתיים, אמרתי לבעלי בשעה 1:40 אין מצב אני ממש בלידה חייבים לחזור, ועברה רק חצי שעה, ירדנו במדרגות כשלפתע אני מרגישה לחץ חזק של הראש, אמרתי לבעלי אני יולדת מה עושים (לידה 3 וכבר מכירה את ההרגשה של הלחץ), הוא נלחץ, ואמר לי רוצי רוצי ...עצרתי לרגע נשמתי ופשוט טסתי לחדרי לידה,
תכננתי בלידה הזו לקחת אפידורל לא היה לי כוח לסבול אבל אנחנו רק מתכננים...(2 לידות קודמות אחת רגילה אחת זירוז לא לקחתי)
אמרתי לאחות שקיבלה אותנו אני יולדת מהר, והיא באדישות אומרת בואי נבדוק, בודקת פתאום הופיע ציר חזקקק היא צועקת אני מרגישה את הראש מהר לחדר לידה,
הכניסו לחדר לידה ואני בצעקות "אני לוחצת זהו"..בקושי הצלחתי לעבור מיטה, 2 לחיצות והנסיכה יצאה לאויר העולם בשעה 1:52.
ואני כל דקה שואל את המיילדות תסתכלו עליה, היא נורמלית? אין לה עיניים מוזרות? ושוב שואלת
שכחתי לציין שראו בלב העובר שבוע 16 נקודה אקוגנית...וישתבח שמו נולדה תינוקת רגילה בריאה ושלימה.
ואווו, איזה הקלה ב"ה, חצי שעה מתחילת הצירים החזקים ועד המלאכית שהגיחה לעולם.
השליה יצאה שלימה אך נותרו קרומים...ב"ה הוציאו צ'ק צ'ק בלי להכניס יד רק בעזרת מוט..ב"ה
סיפור של נס , פשוט נס, לידה זה לא אירוע פשוט בכלל, להודות לבורא עולם בכל רגע ורגע.
היום הנסיכה בת חודשיים וחצי...אחות לעוד נסיך ונסיכה.
הודו לה'..כי לעולם חסדו.
אין עוד מלבדו!!
טובבב!
), כלים נקיים ובית שנעים להיות בו ...
שאני פשוט נהנה לעזור
