פורום הריון ולידה (עמוד 3399)

רק מעלה רעיונות שכדאי לבדוק לעומק, עוד מעט יבואו המנוסות ממני...

הייתי בודקת את הכיוון של ריפלוקס סמוי אם משתנקת גם אחרי האוכל ואת מרגישה שהאוכל עולה לה..
או אולי יש לך שפע חלק וזה יוצא לה בזרם חזק מדי- במקרה כזה אפשר להישען אחורה בזמן ההנקה והזרם יהיה חלש יותר.

בכל מקרה לא הייתי עוברת מיד לבקבוק, חבל לוותר על ההנקה ולהיכנס ללופ של שאיבות בצורה פזיזה,

,

אולי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה אם זה בתדירות גבוהה ולא משתפר.

בהצלחה

אויר באיזו תנוחה את מניקה אותה תנסי אולי להחליף תנוחה

ואז מתנפלת עליו בלי שליטה?
תנסי להאכיל אותה רגע לפני, אולי כשהיא מנומנמת עדיין...

שימי לב אם עשית שינויים בזמן האחרון.
אפשרות נוספת היא גדלה והתחזקה וב"ה היניקות שלה נהיו חזקות יותר( מתפללת שזה יקרה אצלי באיזון כמובן)
בכל מקרה מה שיכול לעזור זה להטות את עצמך קצת אחורנית . זה מאט את קצב זרימת החלב.
ובאופן כללי לחפש תנוחה ומידע על האטת קצב זרימת החלב. יכול להיות שיעזור

אם את מרגישה טוב והתינוקת עולה תקין במשקל אז זה לא צריל להטריד אותך

בשומן בכל אופן זו עליה תקינה 

וזה הולך ומחמיר אחרי הלידה ובהנקה. רק אחרי ההנקה אני מתחילה להחזיר לעצמי את הגרמים האבודים. כל הטבעות גדולות עלי וכשרואים אותי שואלים אם אני חולה.
התרגלתי. הריון שלישי וזה אותו דבר. אם העובר בסדר ועלית במשקל ובדיקות דם (חוץ מאנמיה... כנ"ל אצלי) תקינות אז אין ממה לחשוש.

כי סה"כ- ב"ה את בהריון

זה מה שהיה לי בהריון הראשון

הריון ראשון, פשוט בא לנו שישאר משהו שהוא רק שלנו.. פעם ההריון היה סוד ורק אנחנו ידענו עליו, כיום ב"ה הוא ידוע לכולם, אז לפחות שהמין יישאר סוד
וגם קצת ברכה בסמוי מן העין..
גם אני עובדת עם חילונים והם לא מבינים מה אני רוצה חחח, הם באמת מספרים.. אבל הם יכולים לחשוב מה שבא להם, בחירה שלך (:

אין שום בעיה עם זה...
אנחנו באופן אישי בדרך כלל לא סיפרנו, סתם כי זה כיף שיש משהו שהוא רק שלנו ונחמד לשמוע את הניחושים של כולם ולראות מי צדק בסוף. וגם שיש משהו מפתיע אחרי שהתינוק נולד אבל כל זה סתם שטויות ובאמת ספציפית אמרנו להורים שאם ירצו נספר להם אבל גם הם נהנו מהמתח והעדיפו שלא.

וזה מזכיר לי סיפור מצחיק על חברה שסיפרה לילדים שלה ולמשפחה מה מין העובר וכשהיא הלכה ביום שישי בצהרים לבית חולים ללדת הילדים הקטנים שלה סיפרו לשכנים ברחוב שנולד להם בן וכל קבוצת הווטסאפ השכונתית רעשה מהודעות מזל טוב עד שבת. במוצ"ש היא הופתעה לראות את כל ההודעות כי היא ילדה רק בשבת בבוקר

ואם כן, אני אומרת שאני לא רוצה לספר ... אבל איך שמרגיש לך ... לא חושבת שיש בזה בעיה ...

של דוסים לא לספר..
אני לא מבינה מה הקטע לשמור בסוד. זה אפילו מעצבן אותי קצת ונראה לי ילדותי.
ההריון לא סמוי ולא רואה עניין בהסתרת המין.
לדעתי תספרי, בטח בחברה חילונית.

הוא מרגיש שזה משהו אישי, שלא צריך לשתף, ושאין הברכה שרויה אלא בסמוי וכו'.

בהריון הראשון היה לי גם נחמד שיש איזה משהו שנשאר פרטי בינינו.

מהריון להריון מרגיש לי יותר מטופש לשמור את זה בסוד.

ובאמת הרגשתי מגוחכת לא לספר בעבודה לעמיתים חילונים ששאלו.

אבל עדיין מכבדת את רצון בעלי ולא מספרת.

בכל מקרה גם לו ברור שאין כאן שום מגבלה הלכתית, רק הנהגה, או נורמה חברתית.

אצלנו מספרים למי שזה יעיל לספר לו.. סתם ככה לא אגיד לשכונה אבל אם היא בדיוק למסור בגדים שמתאימים למין התינוק אולי אגיד לה
מזל טוב ובהצלחה!

אח"כ הבנתי שיותר משגע אותי השאלות ונדנודים של נו מה הקטע שלכם ותספרו.

כרגע המדיניות שלי - מי ששואל באופן ישיר בן/בת יקבל תשובה, מי שלא שואל אני לא אספר מעצמי.

וזה גם מאוד משתנה בין האנשים ומידת הקרבה שלהם אלינו...

 

אני הבנתי שזה עניין של לזרום.

לפעמים יותר קל להגיד מאשר לא להגיד.

 

דר"כ כנ"ל אצלי על השאלה אם אני בהריון (כאילו אפשר לחשוב אחרת עם הבטן) או באיזה חודש אני או מתי אני צריכה ללדת.

לא רואה סיבה להסתיר.

במשפחה הדוסית לא מספרים אז גם אני לא מספרת

בעבודה (עם חילוניות) סיפרתי.

מרגש מישו חוץ מהמשפחה הקרובה

המשפחה שלי הביננ וכיבדה והמשפחה שלו לא כ''כ הבינה את הקטע, ככה שנהנו גם לשגע אותנו בנושא ולהוציא את זה ממנו גם בלימודים חברות שלי היו כמו המשפחה שלו, ואני התחרפנתי מזה, אבל המשכתי כי בעלי ביקש... בפעם הבאה שתהייה בעז''ה נראלי שזה יהיה שונה.. זה לא היה שווה לי את הכוחות האלה..

ומי ששאל אמרנו שאנחנו לא יודעים.
אנחנו עקרונית לא שואלים על מין העובר, אבל למי שלא יבין את זה פשוט אמרנו שאנחנו רוצים הפתעה

בהריונות הראשונים לא סיפרתי. באיזשהו שלב, שאלתי את עצמי , למה לא לספר? מה הסוד הגדול ? כבר כמה הריונות שאנחנו מספרים את מין העובר אחרי שחוזרים מהסקירה.

בהריונות הראשונים לא סיפרתי. בהריון האחרון עבדתי במקום חילוני ושאלו אותי, לא הרגשתי צורך להסתיר ולא עשיתי מזה עניין, אז סיפרתי בזרימה...
בהמשך יצא מצב מצחיק שגיסות שלי, שאלו אותי ואמרתי להן, אבל חמי וחמותי לא שאלו אז לא ידעו....
אחרי הלידה הם עשו לי פרצופים למה לא סיפרתי גם להם...

בעלי לא אוהב את כל הסודות האלו...האמת שאני מתחברת לזה..
סבבה לי שאנשים יודעים.

את המין, גם אני לא הבנתי מה הקטע- כולם יודעים שאת בהריון, מספרים חופשי בדיוק באיזה שבוע, אז למה דווקא את זה שומרים בסוד? סיפרתי בטבעיות לכולם- אפילו שבאמת בסביבה שלי זה לא מקובל- וברור שלחילונים שלא מבינים מה הקטע וודאי שהייתי מספרת כי באמת אין בזה בעיה

אוהבת להשאיר את זה כהפתעה.

אז גם לא מספרת..שמשהו ישאר מפתיע

וממש הרגשתי שכשהיא ילדה זה הרבה פחות ריגש אותי מהאחרות, כי זה כל כך צפוי כזה, לא יודעת.. (אולי היום, אחרי שילדתי, זה כבר לא יפגע כי אני אבין מה זה אומר ללדת )

אצלנו בהריון ראשון חפרו וזהו, מאז מכבדים.

רק להורים ובסוף עוד כמה גילו.
מהשני החלטתי שחבל על האנרגיות ומספרת.

זה הדבר היחיד שעוזר.

1. להקפיד מאוד מאוד על צואה רכה, כי כמו שאמרת בפעם אחת וזה שוב חוזר. אם יש צואה קשה הפצע נפתח שוב וקשה לו מאוד להתרפא ..
2. אמבטיות חמות עוזרות להרגעת הכאב וגם להחלמה. ולא לנגב עם טישו! רק מים! כי הטישו פוצע שוב. גם מגבונים לא מומלץ.

(אצלי החמיר מאוד וגם המשחה באיזה שהוא שלב לא עזרה ובסוף עברתי ניתוח. אחרי חצי שנה של ייסורים לא מהעולם הזה. זה הלך והחמיר. אני לא אומרת בשביל להלחיץ אלא רק אומרת שאם באמת לא עובר, זה לא לנצח. יש גם פיתרון כירורגי, לא נעים, נכון, אבל זה החזיר לי את חיי מחדש)

עם בני הקטן שכבר קיבל הפניה לשניידר לניתוח-
ב'ה היה לי שכל לחפש פיתרון טבעי-
שאכן ריפא והעלים הכל, תודה לה'.
הכי חשוב בארץ- תזונה קלה שלא תתקע לך את הצואה- לא קמח לבן, לא אורז לבן, לא בננה, הרבה ירקות, מרקים, דגנים מלאים. פירות,
שתיה מרובה.(בבוקר על בטן ריקה - לשתות איזה 2 כוסות, לחכות להתפנות- אח''כ לאכול)
אמבטיות -עם סבון- להשרות את הפצע לניקיון ושלא יצטברו חיידקים(סוג של חיטוי).
רוגע...
רוגע...
רוגע..
זה המפתח.
בלחץ- יוצר בעצמו מעגל של ביצה ותרנגולת..
.
בהצלחה לרפואה שלימה!

איך לא להאסר מהבדיקת רופאה.

2. את מניקה? הגלולה מתאימה להנקה? יש לך אפשרות לבקש דרך האתר/אפליקציה?

לפי היידוע לי לא לוקחים גלולות רגילות בהנקה.

את יכולה לנסות לבקש מרשם דרך האתר/אפליקציה/טלפון. יש רופאים שנותנים.

בעיקרון לפי מה שאני יודעת, מבחינת הגנה- אמור להיות מפורט בעלון של הגלולות מתי בדיוק להתחיל לקחת ומתי את מתחילה להיות מוגנת, באופן כללי אם מחליפה מסוג אחד לאחר זה לא אמור להפריע להגנה כל עוד היה לך רצף של לקיחת גלולות.

זאת אומרת שתהיי מוגנת אם תיקחי כל סוג של גלולות במשך שבוע. אבל-

א. החלפת סוג של גלולות בהחלט יכול לגרום לדימום, כי לגוף לוקח זמן להסתגל.

ב. לגבי הסוג של הגלולות שאת רוצה לקחת כרגע- גלולות למניעה באופן כללי מעלות את הסיכוי לקריש דם (שיכול להגיע לריאות/ מוח/ לב) כך שבכל אופן מי שסובלת ממיגרנות אסור לה לקחת גלולות משולבות! זה כתוב בכל עלון של גלולות, אז אני ממש לא הייתי לוקחת אותן אם הן גורמות לך לכאבי ראש. לא אומרת את זה בשביל להלחיץ, ואני לא יודעת עד כמה זה נורא לקחת אותן רק שבוע, אבל אומרת לך מה שאמרו לי.

אם אני מבינה נכון, קחי בחשבון שהרופאה לא תרשום לך גלולות משולבות מסוג אחר, כי זה לא יפתור את הבעיה. לכן היא תציע לך התקן / גלולות של הנקה (למרות שאת לא מניקה, אבל אותן מותר לקחת עם מיגרנה). עם גלולות של הנקה יש עוד יותר סיכוי לדימום, במיוחד עם את לא מניקה.

 

מבינה ממש את הרצון שלך להיטהר אבל בשביל הבריאות שלך (בהנחה שאני מבינה נכון את המצב) אני הייתי ממליצה לך לא להתחיל עם הגלולות הקודמות.

 

לגבי הבדיקה והרצון להיטהר-

הבדיקה אחרי הלידה לא אמורה לאסור, היא רק עושה אולטסרסאונד לוודא שהכל בסדר וזו לא בדיקה שאוסרת.

במקביל, אם החלטת לא להשתמש בגלולות את יכולה לבדוק אמצעי מניעה אחרים זמניים עד שיהיה לך מרשם לגלולות. נגיד מדבקות VCF.

סליחה על האורך, מוזמנת לשאול אם משהו לא מובן!

שאנע לא סובלת בכלל ממגרנות. אולי בתחילת הריון יש לי מיגרנה אחת.
ופשוט עם הגלולות שלקחתי אז היה קורה לי התקפים של כאב ראש פעמיים שלוש בשבוע .. תמיד באזור הצהריים ככה לכמה שעות ועד הלילה היה עובר .. אין מצב שגלולות אחרות יהיו טובות יותר?

המיגרנות נגרמות מההורמונים. לכן גם בהריון יש לפעמים מיגרנות, בגלל עלייה בהורמונים. ההנחיה שאני מכירה, זה שמי שסובלת ממיגרנה, עם או בלי קשר לגלולות, אסור לה ליטול גלולות משולבות. אבל יכול להיות שאני טועה והרופאה תגיד לך משהו אחר. אבל כן חשוב שתסבירי לה את הסיבה שבגללה את רוצה להחליף גלולות, כדי שתגיד לך אם זה מותר או אסור.

חשבתי זה היתה תופעה מהגלולות הספציפיות האלה. וסוג אחר יפתור את זה. מלחיץ
אוף אז מה אני אמורה לעשות עם מניעה? התקן לא בא לי ממש אני רועדת מזה לגמרי. אז אין לי שום אופציה אחרת 😥 כל כך רוצה קצת זמן של טהרה

קודם כל, אל תספידי עדיין את הגלולות האלו, חכי ואולי הרופאה תגיד לך משהו אחר.

 

לגבי אמצעי מניעה אחרים- את יכולה לנסות גלולות של הנקה, שבעצם מכילות רק פרוגסטרון והן לא בעייתיות מהבחינה הזו. יש בהן יותר נטייה לדימומים והכתמות, ולכן חשוב לקחת אותן בזמן או אפילו לקחת שניים אם צריך.

 

לגבי טהרה כרגע, אם הפסיק הדימום את יכולה בכל אופן לעשות הפסק ואולי להתייעץ עם הרב שלכם לגבי שימוש באמצעי מניעה אחר שהוא לא התקן או גלולות. יכול להיות שהוא יתיר באופן גורף, ויכול להיות שהוא יתיר באופן זמני עד שתתייעצי עם הרופאה. יש מדבקות VCF שהן יחסית נוחות לשימוש, קוטלי זרע למיניהם ודיאפרגמה. צריך לבדוק לגבי כל אחד מהם את אחוזי המניעה, אבל זה שווה בדיקה.

יש לי נסיון גם מפעם קודמת של דימומים בלי הפסקה.. וזה היה עם הנקה😔

לקחת שני כדורים? או להחליף לסוג אחר- מיקרולוט, פומיניק, דיאמילה

השאלה אם יש טעם לנסות גלולות שת הנקה כשאני לא מניקה? זה לא מתכון בטוח לדימומים נוספים?

אני יותר רעבה ואוכלת כמויות באמת פסיכיות אבל גם לא משמינה.. (אבל לא מצליחה לרדת 3 קג מיותרים שהתחלתי איתם את ההריון)

הגעתי אליו תוך חודשיים אולי מהלידה.

 

אבל זה ממש תלוי גוף של אישה, מכירה כאלה שיורדות, מכירה כאלה שזה עוזר להן במידה מסויימת, ומכירה כאלה שממש משמינות בהנקה.

 

עד שלא תנסי לא תדעי

עכשיו אני מנסה להבין את הגוף שלי אחרי לידה שניה.. נראה מה יהיה בנתיים מאוזנת

אני יורדת המון בהנקה
מתחת למשקל הרגיל שלי

אבל במחשבה שנייה - לא יודעת כמה זה ישיר להנקה, כי כבר יומיים אחרי הלידה אין לי בטן...

, כנראה שהשמנתי בהנקה.
כי עליתי סהכ 10 בהריון

בערך 3 קילו מתחת למשקל שהתחלתי איתו את ההריון.

ברמה שזה מחסל לי את כל המאגרים בגוף, כי לא מצליחה לאכול מסודר ובריא עם הקטנצ'יק אחרי הלידה

ירדתי לפחות ממה שהייתי בתחילת ההריון (בכל ההריונות ככה).
אבל אני יודעת שזה ממש לא ככה אצל כולם, ויש כאלה שדווקא משמינות או לא יורדות בהנקה.

בהריון לא עליתי כמעט כלום. ירדתי מלא אחרי החידה ועכשיו אני יותר שמנה בחמש קילו 😰

ולא העלתי בחזרה יותר מ-4 שנים אחכ. שנתיים מתוכן הנקתי ורק אחרי שחזרתי למשקל שלפני ההריון הצלחתי להקלט להריון נוסף.

אחרי שמפחיתה הנקות/מפסיקה להניק
ממש יורדת מהר הכל!!!

אני באופן אישי הגעתי בהנקה מלאה למשקל יותר נמוך מתחילת ההריון. (בערך 3 ק' פחות)

כל מי שראה אותי התפלא שאני הולכת ונעלמת (וגם ככה המשקל ההתחלתי שלי די נמוך)

ההנקה פשוט "אכלה" אותי. 

 

עכשיו בהריון שני התחלתי אותו במשקל יותר נמוך מההריון הראשון כי ירדתי מההנקה (וממשיכה לרדת בגלל חוסר תיאבון..)
נראה לאיזה משקל אגיע בהנקה הבאה 

 

מציינת שגם אמא שלי והנשים מצד אמא במבנה גוף קטן, ובהנקה עוד יותר מרזות

ההריון הנוכחי...
בתחילת ההריון הקודם ירדתי 4 קילו, אם יקרה בערך ככה גם עכשיו, אני אהיה כמעט 10 קילו פחות מלפני ההריון הראשון, זה מפחיד! (גם ככה אני רזה מאוד)

לק"י

(לא עליתי הרבה בהריון אבל).
ואחרי הלידה השניה נתקעתי על חלק מהעודפים.

אז זה כנראה משתנה בין לידה ללידה.

רואה קשר לירידה במישקל

6 קילו ממה שהייתי לפני ההריון. ולפני זה הייתי במשקל שלא הצלחתי לרדת ממנו כמעט בכלל במשך כמה שנים טובות

10 קג לפחות...

כשנשאר בערך 4 קילו שאריות מהלידה, עוצרת.
ונשארת שם עד סיום ההנקה.
מיד בסיום (סופי לגמרי)' יורדת הכל.

שאצלי זה קשור לאוכל.
מיד בסיום ההנקה, כמויות המזון שאני צורכת, יורדות לחצי...

אני ב"ה חוזרת לעצמי מאד מהר, אבל עובדתית, בהנקה שורפים הרבה קלוריות (לא זוכר בדיוק כמה), אבל זכור שזה די הרבה...

ודווקא בהריון לא עולה הרבה בכלל...
זה החלק המבאס של ההנקה- אני כל הזמן רעבה ולא מצליחה לאכול מאוזן

אבל תוך בערך שנה ירדתי חזרה למשקל הקודם.

בלידה הראשונה לקח פחות משנה

 

לידה ראשונה- הנקתי שנתיים+

לידה שנייה- עדיין מניקה (כמעט שנה)

זה הרבה קשור לזה שאני בבית אז האוכל יותר זמין וגם בהנקות אני יותר רעבה

אוף קשה לא לקנא בכל המרזות בלי מאמץ

אני אישית ירדתי אחרי שהפסקתי להניק אבל זה היה יחד עם הסרזט ואומרים שגם הוא משמין...

נס קפה ושוקלד/עוגה

אני מרזה מיד אחרי הלידה, אבל...
משמינה עם ההנקה ( עם סרזט ובלעדיו ) עד שמפסיקה להניק, ואז נכנסת להריון עם משקל עודף..

קרה לי כמה פעמים וכל פעם נדהמתי מחדש איך שהתינוק מרוקן בצורה הכי יעילה

תחושה נפלאה של שחרור...
"אם יסתם אחד מהם... "

או לא

לכן לא ברור לי מה זה הפס החלש הזה

נראה שמסומן שזה שלילי לא?

הפס החלש זההקו מיתאר
ובכללי החברה הזאת מוזרה מאוד ולא ברורה לפי כל השאלות שיש עליה

אבל נראה כאילו העיגול השחור אמור להיות חלק ופס או פלוס לי הופיע פס אחד לבן ומעל קיוקו לכן שאלתי מה נראה לכן

ובלי לייאש אבל רק בתחילת חמישי התחיל לחזור לי התאבון...

בגלל בחילות?
אני יודעת שיש איזה כדור שנחשב ממש מעלה שעוזר...

אלא דברים ממש קלילים.
נניח כריך מקמח מלא עם טונה וירקות..
לא יודעת איך להסביר חח.
לא ארוחות כבדות בקיצור

איזה שלב את בהריון?
אני ב3 חודשים הראשונים הקל עלי לאכול פרכיות אורז וקרקרים...
ולא נלחמתי עם האי רצון לאכול.

דברים שיותר הצלחתי לאכול-פירה, פסטה (לפעמים רק בלי רוטב) צנימים, פריכיות, ציפס בתנור, סלט ירקות (לפעמים) גלידות איגלו וג'לי (בימים שגם לא הצלחתי לשתות)
צריך לשים לב שעל בטן ריקה התחושות האלה מתגברות וגם הבחילות וגם יותר מגעיל להקיא מיצי מרה אז עדיף לאכול קצת מידי פעם מכלום.

זה הקל קצת 

וגם במהלך היום אם הייתה לי תחושת בחילה רצינית- מים ולימון עזרו מאוד.

רק לא בטוחה מה עדיף יותר...
חוסר תאבון או תאבון מוגבר..?!?!

לא מפסיקה לאכול!! אח"כ זה מתנקם בי...
בחילות, צרבות ושומן שלא יורד .עד ההריון הבא😌

אם זה מראה. או ריח. או טעם. או התעסקות עם אוכל.
אני גיליתי שבעיקר משפיע עלי ריח. ממש סובלת מזה בהריון הזה ברמה קיצונית. חיה על פירות וירקות ומרקי ירקות.
בתחילת ההריון נגעלתי גם מלהתעסק עם אוכל. הייתי מכינה לילדים קציצות ומקיאה את נשמתי. עכשיו זה נרגע.
תבקשי קצת סיוע מבעלך שיביא לך דברים חתוכים מוכנים למאכל. עיגולי מלפפון. בייגלה. קרקר. מרק ירקות. דברים קלילים ובעיקר בלי ריח.

אני לא יודעת עד כמה היא אמינה

אם הפסקת הנקה- מתי הפסקת ?

 

יש לך אפשרות לעשות בדיקת דם בראשון?

ולא הייתי נלחצת-  חלק מהבחירה במניעה ע"י שקפים היא לקחת את הסיכון להריון (חלק מכל מניעה בתכלס , פשוט לשקפים יש יותר סיכויים ) 

דרך אחרת למנוע.. הגלולות עשו לי לא טוב בכלל..

ואת משתמשת בשקפים... את צריכה לקחת בחשבון שזה לא מגן כמו שצריך
פשוט תחכי למחזור אם זה היהאיחור אמיתי כבר הייתה לך תשובה חיובית אם לא תקבלי עוד כמה ימים תבדקי שוב

לגרום לאיחור

והתחלתי תהליך של בדיקות שעדיף לא להיות בהריון.. גם יש לי םחד מזה אבל זה כנראה ישאר..
הקטע שאני לא נכנסת להריון טבעי.. תמיד בטיפול אז זה נראה לי די תמוה שנקלטתי..

כי פעם הייתי מקבלת אחת לחצי שנה אחרי הלידה זה די התאזן ולאאחרונה ולאחרונה ממש היה לי סדיר.. חודש שעבר הקדים לי ביומיים ועכשיו מאחר.. יש מצב כזה שלמישהע היה סדיר והתחיל להשתבש?

הייתה לי תקופה שהוא היה כל 30-31-29-30-31-29 וחוזר חלילה 

ועד לפני חודש היה לי ממש כל 28 יום במשך שלושה חודשים. חודש שעבר הקדים ביום ועכשיו מאחר ב4 ימים(עכשיו ספרתי שוב..) עשיתי שוב בדיקת הריון יצא שלילי.. מקווה שסתם בא לו לאחר ולא מסיבות אחרות😓

הגיוני שיאחר לך

ולא יתן לך יותר מלשון לנסות את המוצר בחנות.

בגדול מרוצים. יש קצת חסרונות כמו לכל עגלה, אבל בעיני היתרונות גוברים בהרבה...
מוזמנת לפרטי אם את רוצה עוד פרטים.
(מסייגת שכמו שכתבו מעלי- יש לנו אותה כחודשיים אז ההתרשמות היא על נוחות השימוש ולא על העמידות)

אחרי שדיברו עליה בפורום של קובי מליון שנה ממש מענין לשמוע התרשמות אם לא אכפת לך לכתוב פה

סך הכל הנתונים שלה כמו רוב העגלות..

כשאת קמה בבת אחת מהמיטה?
או מעמידה שפופה קמה?

בוקר או בערב?

יכול להיות הריון... בדקת?

תבדקי קודם היריון (לא חובה מיידית), ואם לא וזה ממשיך - אז תעשי בירור רפואי. כיוון שאלו סחרחורות קטנות אז לא נראה לי שצריך ממש לדאוג...

אולי זה היה בגלל זה... אבל הריון זה לא

ברגשה של דחיפה זה בסדר
יש להם פחות קום לזוז

לפעמים הבטן נראית כמו רכס גבעות
ממש רגליים וישבן בולטים.ואני מרגישה כאילו הוא עוד שניה קורע לי את הבטן ומזיז הצידה את כל העצמות. אני גם לא מרגישה הרבה בעיטות אלא בעיקר תזוזות וגלים, והרופאה אמרה שזה בסדר, העיקר שזז ואין שינוי משמעותי וקיצוני בתנועות.

שיהיה בקלות!

שמעתי פעם על משהי שהיתה מאוד בחרדה בהריון בגלל הסטוריה של הפלות והרב אמר לה ללכת לעשות באופן קבוע אולטרסאונד .. פעם בשבועיים או שבוע..

אולי אם תדעי שיש לך תור קבוע  זה קצת ירגיע אותך? את כבר מרגישה תנועות?

ובאמת ניראלי שלא עברו יותר משבועיים בלי שעשיתי אולטראסאונד.. אבל לפעמים כשזה משתלט אז אני לא יכולה לחכות נגיד שבוע 😞

וכן אני מרגישה.. שזה הכי דבילי, ממה יש להילחץ אם אני מרגישה תנועות? 🤦‍♀️ אבל זה הכי לא רציונלי..

ותודה!

נשמע ניסיון לא פשוט.. מאחלת לך שהקב"ה יתן לך הרבה כוחות..

קודם כל, מעולה שאת מטופלת. חשוב לקבל תמיכה וכלים להתמודדות עם החרדה.
דבר שני, אולי כדאי לנסות פחות להרגיש רע עם זה שאת לחוצה ואם מה שמגיע אותך זה אולטרסאונד, אז תעשי. לאודעת אם זה חכם. פשוט אני מכירה את החרדות, אצלי בעקבות הפלות חוזרות, ולי עזר ללכת מתי שרציתי לאולטרסאטנד כדי להרגע. בסופו של דבר, זה בתקופה מוגבלת של ההריון. זה לא שכל החיים תעשי בדיקות כאלה. אגב, בהריון הנוכחי אני מרגישה שדווקא התעייפתי מהלחץ ואני מרווחת את הבדיקות, אז לא בהכרח שכל הריון יהיה מלחיץ.
במקביל, אולי כן לחפש דרכים להוריד את מפלס הלחץ באופן כללי, כמו שיטות הרפיה השיטות נשימה. אני יודעת שזה קשה עכשיו, אבל אולי יעזור חלקית.
אגב, בדקת שאין לך חוסר בויטמינים, כולל ויטמין די?
בהצלחה!

הלכתי מלא לאולטרסאונד . שה מה שעזר לי אז עשיתי את זה. לא מספיק הקושי בהריון שאני צריכה דווקא בו להיות גיבורה ולהתחיל להתגבר? אין בזה שום בעיה וזה מרגיע אז תעשי את זה ותירגעי. הכל בסדר

גם בעלי אומר לי את זה כל הזמן, שאני לא צריכה להרגיש רע אם עשיתי אולטראסאונד. זה נכון וניראלי שלאט לאט אני מצליחה לקבל את זה..
הלוואי ואני גם אתעייף מהלחץ בסוף חח.
אני באמת צריכה ללמוד עוד שיטות הרפיה. לא מספיק עבדנו על זה.
האמת שויטמינים לא בדקתי הרבה זמן, אבקש מהרופא.
המון תודה לך!

אני פשוט שיחררתי, הייתה לי רופאה מקסימה. ופשוט הייתי כנה ואמרתי לה שאני בחרדה ואני הולכת להופיע אצלה הרבה יותר מהרגיל, היא הייתה מדהימה וקיבלה את הלחץ בהבנה. ברמת שכל פעם שנלחצתי הגעתי אליה או אל האחות.. זה בהחלט מתיש אבל ברגע ששחררתי את הלא נעים הזה מכל שנייה לבדוק אז גם החרדה קצת ירדה וגם הופעתי פחות בקופ"ח... בעיקר שולחת כוחות וחיבוק של הבנה..

הרופא שלי לא כזה מכיל את הלחץ.. הוא כן אמר לי תבואי מתי שאת רוצה אבל הוא לא נותן תחושה שזה באמת סבבה..
מקווה שזה ישתפר עם הזמן..

לפי מה שידוע לי אין ההדל בין ראשון לשני
בדכ זה משהו כמו בין שנה לשנתיים נדמה לי
אצלי יד שנתיים בין הילדים

זו רופאה שאמרה לי שיש אפשרות ללדת רגיל אחרי שני קיסרי (הרי לא כולם סוברים כך), אז אני מניחה שהיא תדע לומר לי גם לגבי זה...
באמת אין הבדל בין אחרי קיסרי אחד לבין אחרי שני קיסריים?

אחרי אחד רב הרופאים יסכימו לנסות
אחרי שני כמעט אף אחד לא יסכים
וזה גם תלוי במה יקרה בניתוח עצמו ואיך הוא יעבור
אין לי עכשיו זמן לכתוב אבל בכל מקרה תצטרכי לחכות שנה לפני כניסה להריון בשביל שמישהו יחשוב על זה בכלל ואת
צריכה להבין שאת לוקחת סיכון גדול בלנסות לידה רגילה שאולי היא תהיה האחרונה שלך, כי אחרי שלוש קיסריים אפשר עוד קיסרי אבל אחרי קרע ברחם אי אפשר יותר ילדים בכלל

יש המון סיפורי ויב"ק 2.
צריך לעשות את זה באחריות גדולה עם מי שמתמחה במקרים כאלה ויודע להבחין בסימני מצוקה ולעצור הרבה לפני הסיכון (הנדיר מאוד) של קרע ברחם, אבל בהחלט אפשרי ולא כזה נדיר.

זה הכל
וצריך להבין את זה ומה הסיכום בכל אחד מהם ולפי זה להחליט מה יותר חשוב למי שבוחרת

שהיום אחרי שני קיסרי, אם היו בין לבין לידות רגילות אפשר בהמון מקרים ללדת רגיל. אחרי שלושה קיסרי כבר לא.
וזאת לא רופאה פרטית מומחית מיוחדת... מיילדת ותיקה ומנוסה מן המניין בבי"ח רגיל, שיצא לה לייד כמה וכמה לידות כאלו.

גם הרופאה שניתחה אותי אמרה שעקרונית אוכל ללדת רגיל. (גם בגלל צורת הניתוח וגם כי ילדתי רגיל בעבר).
(וגם שמעתי לאחרונה על מישהי שנקרע לה הרחם בלידה, וכעת עליה ללדת בניתוחים קיסריים בלבד - אבל זה לא שאסור לה להיכנס יותר להיריון)

בכל אופן - לחכות שנה זו גם ההמלצה המקובלת אחרי קיסרי אחד, לא?

לעשות את זה ואת זאת שמנתחת אותך
בהצלחה!

תראי, יש כל מיני דרגות של קרעים ברחם כן? יש דרגה שהצליחו לתפור ואז מוצר לה רק קיסריים, וזה יכול להגיע לדרגה חס ושלום שלא מצליחים לעצור את הדימום ומוציאים את הרחם
אני ממש לא מנסה להפחיד! זה לא שיש לי ענין בזה ...
אני רק מנסה לומר שצריך לשקול מה הסיבות שבגללן חשוב לך ללדת רגיל ומה הסיכונים בזה לעומת קיסרי שלישי ולהבין לעומק האם את מוכנה לקחת את הסיכון הזה.
כדאי לדבר על כל הדברים הסיכונים והשיקולים עם הרופאה שמוכנה לילד אותך ולשמוע ממנה גם מה הסטטיסטיקה. אני כותבת מידע של לפני כשמונה שנים ויתכן שהיום כבר יש שיטות חדשות והידע שלי לא רלוונטי
לכן כדאי לשאול מה הדבר ״הכי גרוע״ שיכול לקרות בויבק2 לעומת מה הכי גרוע מבחינתך בקיסרי שלישי, ולחשוב טוב מה עדיף לך, זה הכל
בכל מקרה מה שלא תחליטי שיהיה רק בהצלחה ובשלום ובריאות לך ולתינוק!!

אתייעץ ואחקור טוב טוב את הסיכונים מול ההצלחות.
אבל כרגע אני צריכה לדעת מה עליי לעשות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה...

לידה רגילה אחרי 2 קיסריים..
גם בשערי צדק הם עושים עם זה פרצופים..

דווקא אותי בשערי צדק ניסו לשכנע ללדת בלידה רגילה....
אחרי שני קיסרי, ומספר לידה גבוה מאוד. הייתי בהלם...

אשה ולדנית תלד היתר קלות, פחות צירים וצירי לחץ בדכ וכמה שפחות צירים זה פחות מסוכן

בשערי צדק.. היא נפגשה איתו כמה פעמים וברגע האמת כשהתקשרה להגיד לו שיש לה צירים והיא צריכה ללדת הוא אמר שהוא לא מגיע ולא לוקח אחריות על לידה כזאת...

(מקרה שקרה לפני שבועיים...)

רק אומרת.. לידה רגילה יכולה להיות חלום לעומת קיסרי..אבל לא בטוח שכדאי לקחת את הסיכון הזה.. עדיף אמא ותינוק בריאים
ממני שעברה גם קיסרי וגם רגילה..

בכל אופן אני מתכוונת (כשאגיע לשם) לחפש רופא שמוכן מלכתחילה ליילד במצב כזה.

(ודווקא בגלל שילדתי גם רגיל וגם קיסרי - זה ברור לי שלידה רגילה עדיפה בכל מקרה. אז מעדיפה לעשות את מה שאפשר כדי שזה מה שיהיה...)

אם לפני כן ילדת רגיל? בעיקרון ממה שאני יודעת היום אחרי 2 קיסרי מאפשרים לפעמים לידה רגילה אבל זה גם תלוי מה סיבת הקיסרי וגם איך הקיסרי עבר האם היו סיבוכים או הידבקויות וכו.. אמא שלי ילדה 7 ילדים הקיסרי אבל הרופאים אישרו לה את זה רק כי כל הקיסרי שלה עברו בלי שום סיבוך..

והשני בגלל מצג רוחב.
בשניהם בעיקרון נותחתי בידי מנתחות מומחיות.
(לפני ואחרי הקיסרי הראשון היו לי לידות רגילות).

בהצלחה בכל מקרה!

כלומר ילדת את שתיהם ואני מניחה שאת אומרת שרגילה עדיפה בכל מקרה בגלל התחושה שלך אחרי, וזה כמובן נכון.
אבל כשחושבים על מה ״עדיף״ אז חושבים על הסיכונים לאמא ולתינוק, ולאו דווקא על הכאבים וההחלמה.
מבחינת סיכונים, קיסרי יותר מסוכן מלידה רגילה
אבל קיסרי שלישי וגם רביעי פחות מסוכנים מלידה של ויבק. אלו הנתונים שאני מכירה.

מבחינת מה שאת צריכה לעשות עכשיו בשביל להעלות את הסיכויים אז אין שאלה בכלל על מניעה של שנה מינימום
מעבר לזה לא יודעת אם יש הרבה שאת יכול לעשות.... המון תפילות בעיקר
בהצלחה רבה!

השאלה אם צריך יותר...
בכל אופן, כנראה שאין ברירה אלא להתייעץ עם רופא (אחד או יותר) בקשר לכל הנושאים האלו.
תודה לך ולכולן!

שזה לא 2 קיסריים רצופים.

ב"ה אין לי נסיון ותשובות לענות לשאלותיך.

והקיסרי השני בלידה השישית (עכשיו). שאר הלידות היו רגילות.

אלא מגזים?
כי אם כן - אז לישון לא יעזור לה...
חוץ מהזמן הזה שהיא צורחת - זה מפריע לך שהיא ערה ביום? כי תכל'ס מבחינתך העיקר הוא שהיא תישן טוב בלילה, לא?...

היא צורחת ביום כי היא עייפה.
וכן, לא נעים לומר אבל היא לא רגועה במהלך היום וקשה לי להיות איתה ככ הרבה שעות. אני לא יכולה לעשות שום דבר אחר מלבדה.

תוך כשעה-שעה וחצי-שעתיים מההתעוררות מומלץ להשכיב לשנ"ב.

השאלה היא איך אתן מרדימות את התינוק שלכן.. 😕

ואם לא הולך, משכיבה על הבטן ומתופפת על הגב.

אבל לא יכולה לנתק אותה 🙈
אנסה.

אם יש לך תינוק שלא ישן ביום צאי איתו לטיולים ארוכים מחוץ לבית, הראי לתינוק את העצים, פרחים, שירי לו שירים ודברי איתו הרבה – אוסף גדול של גירויים יכול לעייף מאוד תינוק. (זה מה שרצינו, לא?) בנוסף, נסי לקבוע שגרת יום, לצאת לטיול בשעה קבועה, לחזור בשעה קבועה מהטיול ולשים את התינוק לישון "צהריים" בשעה פלוס מינוס קבועה. זה מאוד יעזור לתינוק להכנס לשינה בקלות יותר, במיוחד במהלך היום ואת תוכלי סוף סוף לאכול משהו, לקפל כביסה או לנוח קצת בעצמך!

באמת אני מנסה להרדים אותה בטיולים, אבל גם קר מאד, וגם זה בדכ לא עובד.. 🤔

הבת שלי גם כן בת 4 חודשים ולא ישנה כמעט. אני פשוט יוצאת איתה מהבית במקום להתחרפן בבית, ימים קרים הם באמת סיוט, ובד"כ בחוץ היא נרדמת, כמובן שמתעוררת מיד שנכנסים הביתה וזה גם לא עוזר להספיק משהו בבית אבל זה יותר טוב מלהשתגע...
בלילה היא נרדמת עם טיולים אין סופיים בעגלה עם הסלקל(יש לי סלקל שמתחבר לעגלה) ומוזיקה. אני יודעת שלא בריא לישון ככה אבל רק ככה היא ישנה (לא נרדמת בהנקה, היא ילדת ריפלוקס...

מדהים איך היא מתעוררת בשנייה שאני פותחת את הבית..
הלוואי שנצא מפה עם פתרונות

אני הייתי מנסה, בתור התחלה

להניח אותה לידך במיטה 

ובהמשך להעביר אותה למיטה שלה, ועל ידי נידנודים/ ידיים וכו להרדים.

במיטה, אבל זה מחזיק רק ל40 דק..
איך את מרדימה במיטה?
וגם כשאני רואה שהיא עייפה, אני מניחה אותה בעגלה והיא צורחת ממש. אני פשוט לא מצליחה לעזור לה להירדם.
באמת בגלל המטפלת שהייתה אני יודעת מה הסדר יום שיכול להיות לה. אצלי הוא פשוט לא מתקיים..

יעיל מאוד פחות נוח אבל מפנה לך ידיים ונותן לתינוק שינה לא רעה בכלל.

זה ייקח קצת זמן

אבל כן חשוב להתמיד

שינה חשובה לא רק עבורנו כאמהות, אלא גם להם..

 

גם אם זה 40 דק', הייתי מנסה לכוון את אותן הדקות, לזמנים קבועים

 

נניח בשעות הבוקר, הצהריים

ובערב כפי שאת עושה זה נשמע טוב.

 

בהמשך אולי היא תפתיע ותגדיל לבד את טווח השעות- היא תתרגל אליהן, ואוטומטית תרגיש עייפות

 

במיטה אני מנסה להניח ולנדנד נידנודים קטנים

או נידנודים "גדולים" ואיטיים

לפעמים עם שיר,

לפעמים בלי

 

מבינה לליבך, כך היה לי עם הקטן שנולד ואני מעבירה לך את העיצות שהשתמשתי בהן

אע"פ שב"ה יש כמה בבית, הוא הראשון שהפתיע

 

אני באמת אנסה לכוון לעשות ספציפיות.
מקווה שעם הזמן אצליח להרדים אותה..

תודה על העידוד

מה דעתך על 'הרם הורד'? או לתת לה לבכות עד שתירדם עצמאית?

אנחנו זה העולם שלהם
וכפי שננהג כלפיהם זו הדרך בה יסתכלו על העולם
ילד שלא מקבל מענה, גדל לתפיסה שהעולם מנוכר
גם פינוק/ "ידיים" זה אחד מהצרכים הרגשיים
ובגיל הזה לענ"ד, לא מתחשבנים כמה

וזה עובד לה ממש.
אני יודעת שזה לא יפה, אבל היא גם צריכה עזרה ב לישון, יש המון גירויים וזה לא נותן לה לישון..
מתוסכלת..

ומחילה על התקיפות אני הייתי מחליפה מטפלת!!

קל ביותר להניח לתינוק לבכות עד ייאוש..

הנכון הוא לתת מענה לבכי

נשמע לי מפוקפק ביותר וחסר רגישות לנהוג כך! מעורר נורה אדומה גדולה מאוד מאוד

 

אל תהיי מתוסכלת. שוב, זה לוקח זמן. וזה מתאזן

עוד תכתבי כאן שאת צריכה להלחם איתה לקום בזמן לכיתה א' ומה עושים

 

אגב היא בכורה?

מצד אחד ברור שאת צודקת, וזה הדאיג אותי.
אבל המטפלת אומרת שהיא קודם כל מוודאת שהתינוקת שלי קיבלה את כל הצרכים שלה(אוכל, חיתול) וברגע שהיא מראה סימני עייפות היא מכניסה אותה לישון.
נותנת לה לבכות כמה דקות עד שהיא נרדמת..
מה עושים במעון עם תינוק שלא נרדם? קשה לי להאמין שיש פיתרון אחר..

וכן, ברור שבכורה, 😅
מקווה להיות פחות אבודה בילדים הבאים..

כך שיכול להיות שהילד הוחלף ואכל ועדיין- לא יהיה נינוח.

אני חושבת שבמעון אכן זה קורה, אבל לא כאידיאל!! מעולם לא שמעתי מטפלות במעון טוענות שזו דרכן החינוכית

להפך

מנסות להגיע לכל אחד, ועל זה שהן לא מגיעות לכולן- הן מצרות..

בגלל שיש הרבה ילדים קשה לגשת ולתת מענה מהיר לכולם.

 

מטפלת שלכתחילה אומרת שכך היא נוהגת, מעלה אצלי נורה אדומה

ובפרט שאת אומרת שזה ממש לא כמה שניות של בכי, אלא דקות ארוכות

 

כדאי ממש לחשוב על הדברים לעומק..

 

העלת לי נקודה חשובה למחשבה.
אני באמת תוהה לעצמי כשהיא אצלה האם טוב לה.. 😕

הלוואי שאצליח להקנות לה הרגלי שינה טובים.

הבת שלי גם התקשתה להירדם לבד. ניסיתי מלא דברים ולא הלך הייתה דבוק להנקה ולא יכולתי לישון ועוד.

אצל המטפלת שהיא אישה שאני סומכת עליה ב200 אחוזים. (אישה שגדלה בלע"ה המון ילדים אני מתייעצת איתה בהמון עצות חכמות וכו') הסבירה לי שהילדה שלי מתקשה להירדם כשיש סביבה עומס גירויים ואז היא עייפה ולא יודעת מה רוצה מעצה ומתחילה לבכות והיא שמה לב שאם היא לא משכיבה את הילדה בחדר אחר לפני שהיא נכנסת למוד הזה היא לא מצליחה להירדם וצורחת עד שהיא נרדמת וסיוע לה רק הורס.

בתחילה היה לי קשה לקבל את הדברים, ואז פעם אחת כשזה קרה לי בבית ילד אחר הקיא והייתי צריכה לטפל בו והיא נאלצה לבכות בחדר, זה היה נראה לי המון זמן אבל לבסוף שמתי לב שזה היה בערך 6-7 דקות שזה נשמע המון מהצד, ואז היא נרגעה ונרדמה. למדתי שאני צריכה להשכיב אותה לפני שהיא מתעייפת ואם לא הצלחתי- כשהיא צורחת לנסות לתת לה את המיטה שלה ללא גירויים סביבה של רעש  כד' (הייתי מנסה מוזיקה ועוד) ולתת כמה דקות כדי שהיא תירדם לבד. 

ובטח שלא סיבה להחליף מטפלת טובה
לפעמים צריך כמה ימים כאלו עד שהם מתרגלים
כמובן לא ממש הרבה זמן, אבל 2-3 דקות זה לא נורא. גם בשיטת הרם הורד לא מרימים על הציוץ הראשון

יש לה סדר יום קבוע?

עד כמה שנראה לנו שהם לא מבינים, סדר יום ממש עוזר להם.

 

כשהבן שלנו היה בגיל הזה בערך, שמנו לב שיש לו דפוס קבוע של 3 שעות בערך. מתעורר- אוכל- משחק- ואז הולך לישון. וככה במהלך כל היום. אולי תנסי ליצור לה סדר יום. כשהיא קמה בבוקר, להאיר את החדר, להגיד בוקר טוב ולדבר איתה קצת כדי שתבין שעכשיו יום. אחר כך להאכיל, לשחק קצת וכשאת רואה שהיא נהיית עצבנית קצת או מגלה סימני עייפות אחרים (משפשפת עיניים, נוגעת באוזניים) תנסי להניח אותה לישון.

אצלנו זה לא עבד תמיד, אבל זה כן עבד רוב הזמן, כשהצלחנו לתפוס את העייפות בזמן. הגיוני גם שזה לא יעבוד בהתחלה אבל אולי אם תתמידי בסדר יום תראי שיפור.

 

כשאת משכיבה אותה ביום את יכולה ליצור לה מן טקס קטן לפני כן שתבין שעכשיו הולכים לישון. להחשיך קצת את החדר, לשיר שיר נעים ואז להניח אותה בעדינות.

 

מבינה את התסכול שלך, זה באמת קשה. בהצלחה !

הבת שלי לא ישנה כמעט בכלל במהלך היום בחודשיים וחצי הראשונים שלה הייתה בוכה ועד שהייתה נרדמת הייתה כבר מתעוררת הייתי מרגישה שכל היום אני מרדימה אותה.. הגענו למצב שלא היה אכפת לי שתתרגל לדרך כלשהי כדי להרשם העיקר שיעזור לה לישון. היא לא היתה נרדמת בהנקה לא על הידיים לא בעגלה טיולים בחוץ או נסיעה באוטו גם לא עזרו. למזלי בלילות הייתה ישנה כמו תינוקת מתעוררת כמה פעמים לאכול וחוזרת לישון... בגיל חודשיים וחצי נשברתי והתחלתי להשכיב לישון על הבטן וזו כבר הייתה הקלה משמעותית בנוסף התמדתי בדרך ההרדמה שלה אם החלטתי להרדים על הידיים אז כל פעם הרדמתי על הידיים עד שלמדה שככה נרדמים. בסביבות 4 וחצי חודשים נכנסתי לקבוצת וואטסאפ של מטרנה עם יועצת שינה שממש הצילה אותנו.
הגעתי למצב שהיה נראה שהדרך היחידה ללמד אותה להרדם עצמאית זה בשיטה של לתת לה לבכות עד שתרדם אבל לא הייתי מוכנה לזה נפשית. בהמלצת היועצת הייתי מניחה אותה לישון אחרי שאכלה ןע9 טיטול נקי והייתי שרה לה שיר מרגיע עד שנדמה בתחילה הייתי גם מלטפת אותה כדי שתרגיש שאני איתה והיא לא לבד. בפעם הראשונה לקח אולי 20 דקות להרדים אותה והתעוררה אחרי לא מאוד הרבה זמן בפעם השניה היה זריז יותר ראינו שיפור משמעותי כל הרדמות ברמה שאחרי שבועיים לא האמנו שהגענו לשלב שאני מכניסה אותה ואם היא בוכה נותנת לה מוצץ והולכת לישון יפה כיום היא בת 10 חודשים וברוך השם בדרך כלל צריך רק להכניס אותה למיטה ולכסות אותה בשמיכה את המוצץ היא כבר מכניסה לבד לפה והולכת לישון. לפעמים היא משחקת קצת במיטה עד שנרדמת. קשה להאמין שזאת אותה תינוקת שלא הייתה ישנה

אז בעצם את אומרת להתמיד בדרך הרדמה שלה..
איך היית מרדימה אותה? בעגלה?

הייתי מרדימה על הידיים כל פעם..
בהמשך בסביבות 4-5 חודשים הם בדרך כלל בשלים ללמוד איך להרדם עצמאית ואז אפשר להתחיל בתהליך.
אם הבת שלך בת 4 חודשים יכול להיות שהיא כבר בשלה הייתי מנסה כמה הרדמות ורואה אם זורם לה.
תנסי להכניס אותה למיטה עם מוצץ ושמיכה ותשירי לה ותלטפי אותה עד שתרדם בפעם הראשונה היא בטח תבכה כשאת רואה שממש בוכה ולא מרגיע אותה המגע והשיר אז תרימי אותה טיפה ותניחי.. תשארי איתה עד שתרדם מקווה שתוך כמה פעמים תראו שיפור משמעותי כמו שהיה אצלנו. תאמיני בה שהיא מסוגלת ותיהי איתה. כשקשה לה. השינוי הזה עשה טוב לכולנו גם לנו כהורים ולילדה הגדולה שהייתה אז בקושי בת שנה וחצי וגם לה בעצמה שישנה הרבה יותר טוב והייתה שמחה ורגועה הרבה יותר.

1. תקין לחלוטין
2. חלב אם מגיל חודש עד 6 חודשים כ 90-140 מל.
כלומר אין עליה גדולה בכמויות. כרגע סביב 90, גיל 3 חודשים כ 120, גיל חצי שנה מגיע לכ 130-150.
3. מפנימים שגם לאמא יש צרכים... לא נורא שקצת בוכה. לא להלחץ. הכי חשוב שתהיה מונחת במקום בטוח.
4. כמה דקות כל פעם. עם הזמן המשך יעלה
5. תקין לגילה. עם הזמן העניין עולה.
בהצלחה!

1. תני לי להניח שבבוקר שאבת יותר ואחר כך פחות. בבוקר יש הכי הרבה חלב. 90 אחרי הנקה זה המווווון.
בגיל חודש עדיין הלב לא תמיד מאוזן בכמויות על פני היום אז לא הייתי מייחסת חשיבות
2. בגיל חודש 90 עד כמה שידוע לי זו מנה יפה
3. הולכים ממש מהר ומשננים שלא קורה כלופ מצרחות וזה בריא לריאות 😬
4. כמה דקות כפול כמה פעמים ביום זה מעולה. שימי לב כל כמה ימים להקפיד להעלות את הזמן בדקה עד שיגדל לאט לאט
5. הערך בשישה שבועות הפ מתחילים להתעניין יותר

נראה לי שזה 150 כפול המשקל (בקילוגרם) לחלק למספר הארוחות ביום. וזה מה שהיא אמורה בערך לאכול כל ארוחה.

לפחות זה מה שאני עשיתי עם חלב אם וזה באמת היה הכמויות שהוא רצה..

חלב אם זה גג עד 150 מ"ל. במקרים נדירים 180. בתמל יכול להיות גם 330

יכולה להיות 90-150
תתני 90 ואז תעשי הפסקה, תציעי עוד 30, תעשי הפסקה ותראי אם רוצה עוד.. אם כן תציעי שוב 30.
חשוב לתת בצורה תומכת הנקה ולא "לשפוך" את החלב לפה..

בין גיל חודש לגיל חצי שנה עולים מ 90 ל 150.
בגיל חודש 90-100 ממש אמור להספיק!

אני חושבת שבגיל חודש היינו מקסימום ב100 מ"ל לארוחה. והגיוני שפחות.

במשך היום

אולי לנו זה לא הגיע למספרים כאלה בגלל שהוא קטן..

הבת שלי מקבלת ארוחה אחת ביום שאוב, ואחרי 180 מ''ל היא עדיין רעבה ומבקשת עוד..
אני נותנת לה בסביבות ה210 מ''ל, לפעמים גם יותר... הגיוני? (בת 10 חודשים)

בת כמה היא?
לדעתי 180 מ"ל חלב אם זה כן ארוחה מלאה, אבל לא באמת מבינה בזה..

וכשהבקבוק יותר מאוזן מאשר מאונך.. שזה נשפך לו לאט לאט..

הוא מוצץ בשביל להוציא.
יש כל מיני סרטונים ביוטיוב.

אם אני (או המטפלת) מחזיקה לה את הבקבוק - היא לא אוכלת ממנו, רק אם היא לבד... ככה שפחות יש לי שליטה על זה.. אבל הפטמה נמוכה...

קיבלה עד גיל שנה מנת חלב אם בבקבוק במעון. אף פעם לא עברה את ה 150...

בסוף ארוחה של 180 היא נשארת עצבנית ולא רגועה, ובכללי היא ממש רגועה ונוחה
.. (לפי המטפלת, אצלי ב''ה כמעט לא קורה שאני צריכה לתת לה במקבוק, אבל - אני ממש ממש סומכת על המטפלת ב''ה!)

כמובן לא יכולה להתחייב לגבי הבת שלך
אולי תבקשי מעוד נשים תגובות כמה הילדים שלהם אוכלים..
אלא אם אין לך ולה בעיה עם הכמויות אז אולי אין צורך לברר ולשנות...

בתוך כל העומס והלימודים והבית... אבל תכלס, נראלי שאמשיך ככה, כי טוב להב והיא רגועה ושמחה ונינוחה ככה...

מציעה לתת בהאכלה תומכת הנקה שהיא גם יותר פיזיולוגית. סביר להניח שהכמויות ירדו...

הריון זה הזמן חלק ג'ל כי לא צריך להוריד כל חודש לטבילה..

אין בעיה

תקבעי תור לשבוע 8

תחכי עוד שבועיים שלושה ותלכי שוב, אז כבר יוכלו לראות בעז"ה עובר ודופק.

טוב אז מעדכנת שהייתי אתמול האולטרסאונד ב"ה ראו שק הריון,משהו קטנטן שאולי זה עובר אבל לא ראו שק חלמון. למישהי היה ויודעת להגיד מה זה אומר?
הרופא אמר לעשות אולטרסאונד עוד שבוע-שבועיים..
מתפללת לטוב!

לפני שבוע 7 ואם לא בטוחים בשבוע אז לא לפני 8

בכל אופן ראו שיש התקדמות אצלך זה סימן טוב