פורום הריון ולידה (עמוד 3419)

מה שאני עשיתי, סיפרתי למדריכת כושר והיא אמרה מה בסדר ומה לא ... ובסה"כ היא אמרה לשמוע לגוף ואיך שאת מרגישה ... בחודש רביעי עברתי להתעמלות לנשים בהריון...

אליו מלפני ההיריון...
אלא להמשיך מה שהיית רגילה

המון בהצלחה!!

וגם תואם גיל..
הייתי ממשיכה לעקוב, אבל לא נשמע חריג, והגיוני לחכות עד יום רביעי.
מה גם שהמרפאה עמוסה חיידקים וירוסים, לא להיט לתינוקות..

בטח אם החום ממשיך, יכול להיות שיש לה דלקת קלה באוזניים או אפילו לא קלה, פשוט דלקת..
רק על המחשבה שיש לה משהו והיא יכולה לקבל טיפול שיעזור לה ויקל עליה, לא הייתי מחכה לרביעי.
אבל כן, אני יודעת שאני מהאמהות שממהרות לקחת לרופא, וחיה עם זה בשלום

מה שאני תמיד עושה, קובעת תור על הבוקר, אפילו אם יש תור ראשון, ככה שהשהות במרפאה קצרה יותר. או קובעת לאזור אחת עשרה בבוקר שאז נרגע קצת...
אצלנו גם המזכירות נחמדות ולפעמים אומרות לך מתי אין עומס ואפשר לבוא.

ידוע לי שרב הפעמים לא נותנים אנטיביוטיקה אלא רק טיפות להקלת כאב
אם היא לא צורחת מכאב למה לרוץ?

זה תלוי במצב האוזן, היא סבלה בחודשים הראשונים מאוד מדלקו באוזניים. ב'ה עבר לה יחסית.
דווקא לאחרונה היה לה שוב, והרופא מתנה טיפות, פעם ראשונה טיפות ולא אנטיביוטיקה.
לפעמים יש הרבה נוזלים שהם ממש מציקים להם ונותנים טיפות פנסטיל דרך הפה לייבוש.
יכול להיות דלקת גרון (לא כל כך מצוי בגיל הזה), יכול להיות דלקת ריאות קלה (הרופא ילדים שלנו אמר שיש השנה המון המון מקרים של ילדים עם דלקות ריאות קלות, ממש אותו קו שהולך אצל כולם) ויכול להיות גם כלום
בגלל שאני לא יודעת הייתי הולכת לבדוק.
אבל תעשי מה שהלב שלך אומר, אני ממש סומכת על לב של אמא... אם היא נראית לך בסך הכל רגועה ולא סובלת מדי, אולי תחכי עוד יומיים.

החום עולה כל הזמן? כל סבב אקמול שמסתיים החום מטפס שוב? היא משתעלת?

לכן אני גם רגועה יחסית כי מהבוקר היא בלי חום וזה עולה רק בלילה נראה לי קלאסי לווירוס
בדכ אני אמא די היסטרית במיוחד לגיל הזה
בקטע של דלקת ריאות רופאי משפחה לעיתים רחוקות עולים על דלקת ריאות אצל ילדים, מנסיון מר. קשה להם לשמוע את זה אס דווקא עדיף לחכות לרופא ילדים אם זה החשש
br />גרון נראה לי שהיא לא היה אוכלת כל כך, כנל אם זה יהיה חמור באוזניים
בקיצור כל המדדים נראים לי סבירים אבל בגלל שאני צמיד היסטרית אני מתחילה לחשוש שמשהו קרה לי 😱

למרות שכמו שכתבה אמא בניסים, יש גם אפשרות לברונכיט. אנחנו עברנו עם הבת שלי הכל
דווקא הרופא ילדים שלנו אמר שחום שבא והולך ולא מעולה מיד, זה משהו שהם ראו בכל הדלקות ריאות והברונכיט העונה.
אבל מהתיאור שלך, לי בלב אופן זה לא נשמע... עברנו עם הבת שלי שלוש דלקות ריאות ובורנכיט אחת רק החורף הזה ותמיד ידעתי שזה זה עוד לפני שהלכתי לרופא, לא היה ספק לפי השיעול ולפי הנשימה (זה היה תמיד מאובחן בטוח, כי עשינו צילום)

בקיצור, תקשיבי ללב 💓

החורף הזה משהו לא נורמלי. הרבה ילדים בסביבה שלי היו כמה שבועות בבית חולים.
גם בת שלי הייתה עם דלקת ראות, אחרת הייתה עם מונו, בן עם דלקת אוזניים, בן אחר עם דלקת בשן ועוד כמה ווירוסים בסבב לכולם.
הרבה בריאות

כתבתי היו בבית חולים, הגזמתי

ב'ה רוב החורף מאחורינו. באמת היה לא קל

תרימי את הגופיה תראי אם היא מתאמצת לנשום.
חום גבוה. נזלת. אין שיעול. יכול להיות שהליחה תקועה לה או במילים אחרות... ברונכיט. ולכן מעלה חום.
אם היא לא נושמת במאמץ (שרואים את הצלעות בכל נשימה והעור לפעמים קצת מכחיל) לא הייתי ממהרת לקחת לרופא שלא מכיר.
עם אזניים גם ככה אין הרבה מה לעשות וגם אנטיביוטיקה לא בהכרח עוזרת.

בגיל הזה בעיקר מדאיג, אצלי בכל אופן, עניין הנשימה. כל היתר אני כמעט לא הולכת למרפאה. מורידה חום. (אקמול/ נורופן/ חומץ בכפות הרגליים) עוקבת. מאווררת. קומפרסים. אמבטיות. ומשחת ויקס שבגיל שלה אסורה.

רפואה שלימה!

בלילה הנשימה קצת כבדה במשך היל בסדר
דווקא הבוקר היא פלטה מלא ליחה (עם מלא חלב ואקמולי...
השכבתי אותה בשיפוע בלילה כי בלי זה היא כל הזמן התעוררה
עכשיו. היא נשמעת סתם כמו ילדה מצוננת. אוי נלחצתי עם הברונכיט . ברונכיט מעלה חום רק בלילה?

האמת שזה נשמע ויראלי למדי וכל עוד החום יורד מאקמול, הנשימה בסדר והיא חיונית כשהחום יורד ולא מתייבשת אין באמת מה לדאוג.
אני הייתי לוקחת, אבל אני סתם לחוצה.
רפואה שלמה!!

אין בקופה רופא ילדים? רופא משפחה לא תמיד יודע להתאים מינון נכון לילדים ולא זוכר כל מיני דקויות.

24 שעות מאז שהחלב הופשר. אבל מתחילים לספור 24 שעות מאז שהחלב הופשר לגמרי ואין בו כבר גושי קרח.

כמובן כל עוד נשאר במקרר כל הזמן הזה.

זה לא מזהה לדעתי בטא חיובית נמוכה כל כך.
התוצאות זה ממוחשב ואוטומטי ולפעמים ריכוז הדם גורם לשינויים קלים.

ביום רביעי, כאמור, היה בטא 9.33
היום, יום ראשון, בטא 106.68!!

על הריון שהתחיל עם בטא 9 עוד לא שמעתי..
שיהיה תקין משעמם וידיים מלאות!

רק שלרוב לא בודקים בכלל בשלב כזה, אלא אם כן יש נסיבות כמו של הכותבת או דומות לזה...

זה 9.33

עם תוצאה של 9.33 הוא אמר שאין כ''כ סיכוי, אבל הנה, הבטא הכפילה את עצמה, ואפילו יותר!

אלא אם כן היתה לו אינדיקציה מתי היה הביוץ שלך (לא ציינת את זה)

איך הוא יכול לדעת באיזה שלב של המחזור החודשי את עומדת? אם את מניקה מאוד סביר שהמחזורים משובשים

 

להגיד שאיו סיכוי בלי לדעת.. מה שכנראה קרה לך זה שבדקת בערך 10 ימים אחרי הביוץ ולכן היה תוצאה 9 שהיא לא לכאן ולא לכאן, כשבדקת שוב בתחילת השבוע כבר היה הריון

 

אבל לא חשוב, העיקר הריון תקין וקל ביידים מלאות! איה מרגש זה, כמעט אותו הפרש כמו שלנו (אני נכנסתי כשהיתה בת 10 חודש)

שזו פעם ראשונה שאני אצלו, לא מכירה אותו ..
כנראה שהיה ביוץ מאוחר מאד, בדיעבד...
האמת שכן, היא בת 11 חודשים! כשאני אתחיל לעכל אני אתחיל לחשוב על זה...

אני עיגלתי מ-10 לשנה כדי שזה יתעכל יותר טוב

אחותי, אם ראית וזיהית - תכתבי לי שאוכל להתלהב לך גם!

זוכרת איך שנאתי את זה אחרי החתונה.
היום מזדהה איתך
לא שזה יהיה עכשיו קבוע, אבל התחדשות חד פעמית

קצת חוששת לומר את זה, שהקב'ה לא יחליט לתת לי סיבה למקווה בהריון
אבל אני באמת מתגעגעת. בלי רצון שזה יקרה לפני המקווה שאחרי הלידה, חלילה.

באמת חו זה לא שאני רוצה את זה עכשיו

התקופות הכי יפות בזוגיות היו של השבועיים שבועיים

תהני מהתקופה המותרת 

הלוואי והיו לי תקופות ארוכות להספיק להתגעגע...

שזה לא שהייתי רוצה לחזור לקבל עכשיו לקבל מחזור..

יומיים נניח בהם אסור לגעת בכלל ואז לתכנן ערב רומנטי לערב האחרון. סוג של לשחק משחק אז יכול להיות שזה קצת פחות יתן את האפקט כמו המקווה, אבל עדיין זה נחמד

להתחדשות ולטהרה.
ב''ה זכינו גם ואני לא זוכרת איך הבלנית נראית, וגם את שמה לא.
אבל ממש מזדהה עם תחושותייך...

אצלנו בערב של המקווה בעלי מארגן את המטבח וסלון יפה יפה, מכין ארוחה חגיגית, ומדליק נרות.
אז אמרנו שלא חייב מקווה בשביל זה, ואפשר לארגן משהו נחמד סתם כך.
אם זה אופציה מבחינתכם, אפשר להתרחק פיזית קצת (באמת קצת) לפני ולעשות משהו רומנטי באווירה כיפית שתעשה הרגשה של אחרי מקווה..

כשהבעל במילואים😩😩😩
כבר הרבה זמן...

"אסורה" ומילים כאלה בפירוש כי זה יכול להוות בעיה הלכתית.

אם כן, צריך לשאול רב אם זה באמת נהיה בעיה..

אם אישה אומרת לבעלה - נאסרתי. גם אם זה כאילו בצחוק זה לא משנה, עלול להיות שהיא באמת אסורה עכשיו עד שתספור ותטבול

 

אז איך לאהוב את המקווה?
היה לי טוב איתו, יחסים מעולים
ואז הגיעו 2 בלניות שגרמו לי לשנוא את זה.😟
לבעוט בכל מה שהאמנתי ואהבתי.
איך לאהוב מחדש?

אני נוסעת מחוץ לעיר למקום שאני מאוווד אוהבת.

אבל איך לאהוב את המצווה הזו??

זו מצווה מדהימה!

אשמח לדבר איתך על זה אם תרצי

ספר מדהים שפתח לי המון על מצוות הטהרה
באור פניך, האשה ומצוותיה חלק א,-האשה-ומצוותיה-חלק-א---טהרת-המשפחה---הרב-ראובן-ששון

בבניין שלם פעם..

אבל אין סיכוי שזה יחזיק.. 

גם כל העניין שהגעגוע נוצר כשאסור..

והטהרה הזו שאחרי המקווה

הייתי רק פעמיים במקווה מאז החתונה
לפני החתונה לא הרגיש לי טוב שם
אבל שתי הפעמים האחרות השאירו זיכרון טוב

אני כ"כ רוצה הריונות רק בשביל להמנע ממקווה. אני אף פעם לא מניקה ולכן לא נהנית מהעניין😫

כך שזה לא מחייב בכלל
וכשלקחתי סרזט לא הסתדרתי עם הכדורים וההורמונים אז מונעת ללא הורמונים והמחזור מתקתק כל חודש

אומנם יצא לי קצת יותר מ4 פעמים מקווה ב4 שנים האחרונות אבל אני חושבת שזה שיש שגרה ארוכה של זמן שמותרים בו באמת לא תמיד קלה.. למרות שיש משהו כייף ונוח בלהיות מותר ההתחדשות מאוד חשובה. אני חושבת שעצם היותך מודעת לנושא יכולה להביא הרבה פתרונות יצירתיים למציאת מקורות התחדשות, היטהרות וכל מה שהמקווה מביא איתו לחיי הנישואין שלך באופן אישי ושל כל אחת.. אני יכולה לשתף אותך שאצלי מהלידה של הבן השני לפני 4 וקצת שנים באמת טבלתי מס פעמים מצומצם מאוד ועכשיו אחרי הלידה של הקטן הייתי אסורה כמעט 4 חודשים שזה זמן מטורף ומה שאני למדתי מזה שכמה שהיה קשה זה נורא חיזק את הקשר כי פתאום אין לך את המגע והקרבה שיכולים לתווך ולרכך מצבים פתאום את נורא רחוקה וצריכה ללמוד להגעד דברים בחכמה לפתור סיטואציות בדיבור בלבד ודיבור נכון.. ללמוד לבטא את הקשר בצורה אחרת.. ולקחתי את המסקנות האלו איתי עכשיו גם לזמן שאני מותרת ללמוד לא ל"טאטא" דברים כי זה נורא קל.. להשתמש בקרבה כמנוף אבל לא לוותר על כלים אחרים שמשיגים בעקבות מצב של ריחוק.. ואולי קצת עיצות מעשיות אם רלוונטי לכם.. לצאת לחופשה יחד של יום יומים בלי הילדים קצת לשבור את שגרת היומיום אפילו בוקר זוגי עכשיו קצת מתחיל להתחמם אפשר ללכת למקום בטבע יפה ולשבת לדבר. אני הכנתי לבעלי מתנה ליומהולדת כל מיני מתנות קטנות שמסמלת את הקשר שלנו לקחתי אותו לים ופתחתי שיחה בעזרת המתנות וחפצים והיה נורא נחמד מאוד. אם בעלך בקטע של סדנאות זוגיות אפשר גם ללכת למשהו כזה ודבר אחרון לא יודעת איך זה עובד עם הסרט אבל אולי לייצר הפסקה יזומה בשביל לקבל ווסת ואז לחזור שוב כמובן אם זה מתאים לך או לעבור לגלולות שכן מקבלים איתם

אני קיבלתי 30 יום אחרי..

סביב 40 יום כל אחד, ולאחר מכן חזר לסדר

לא ברור מההודעה באיזה שבוע את, את צריכה לקחת בחשבון שהרבה בנות לא מרגישות הכי טוב בשליש הראשון, ושיש בדיקות שנעשות בשליש הזה, שאי אפשר לעשות אותן אח"כ. הייתי מחכה במקומכם לסוף שליש ראשון.

אחת מכל שלוש נשים עוברת הפלה בשלב כלשהו, לרוב בתחילת ההריון.
יכול להיות שיקרה משהו ותאשימי את הטיסה אבל זה יכול לקרות גם בלי.
לא רואה טעם בסקר כי זה לא יעזור לך..
יכול להיות שיעבור בשלום ויכול להיות שלא (כנראה בלי קשר לטיסה, אבל אולי עם)
תחשבי עם עצמך כמה את רוצה לטוס ואם את רוצה לקחת סיכון וקבלי החלטה

את כבר בטוחה שאין לך בחילות?
אני חושבת שעדיף לטוס בשליש שני. חודש רביעי חמישי כזה כשאין בטן מכבידה ואין גם תופעות של בחילות מציקות
גם ככה טיסה זה מקור לבחילות והרגשות לא משהו אז בהריון בכלל
אבל אם את כבר בשבוע 9 ויותר ואין לך שום בחילות אז סבבה

טסתי בשבוע 12 הטיסה עברה בסדר גמור אבל מבחינת נסיעות שם היה לי נורא קשה הנסיעות גם כי היו לי בחילות קשות ממש וגם הרגשתי חלשה . (הייתי ככה עד סוף ההריון )
אבל אם את מרגישה טוב ועברו הבחילות או שלא היו ועשית את כל הבדיקות אז אין שום בעיה לטוס כמו שאמרו לך כל חצי שעה שעה לקום לעשות סיבוב במטוס

בחילות בהמשך....

בחילות מתחילות בדכ עד שבוע שמונה
לדעתי אל תזמיני שום דבר עד שתראי איך את בהריון או לפחות תעשי ביטוח ביטול על כל מה שאת מזמינה כולל מלונות וכו. מעט נשים מרגישות מספיק טוב בשליש ראשון כדי להנות מטיולים ועוד טיסות
מאחלת לך שתהיי מאלו שכן אבל לדעתי תחכי שבועיים עד שאת ראה יותר מה הכיוון

כשחזרתי בשבוע 7 כבר התחילו ההקאות.. אני גם הייתי ממליצה לחכות טיפה עד שתדעי איך את מרגישה..

אני מכירה כמה מקרים שההריון הסתיים אחרי הטיסה לא בטוח שזו באמת היתה הסיבה אבל אם הטיסה זה רק לכיף לא נראה לי שכדאי

חוץ מזה שבהריון תמיד יש דברים בלתי צפויים 

ואם את ממש בהתחלה ולא יודעת איך תרגישי אז בכלל לא כדאי לתכנן

(טיסות טרנס אטלנטיות ארוכות).
מה שחשוב זה, לשתות הרבה וללכת לשירותים... כלומר לזוז בטיסה, ולא לשבת הרבה זמן ברצף.
מומלץ גם לגרוב גרביים אלסטיות.

אין לדעת ומאחלת לך רק טוב
אבל השבועות הראשונים פגיעים מאד. וחבל לשלם על זה אלפי שקלים.

וחברים שלנו טסו לטיין בארה"ב (!) ליותר מחודש וחזרו בערך בשבוע 30. לתינוקת שלום.
תתייעצי עם הרופא שלך - הרופא שלי אמר שאין בעיה. וגיאורגיה זה לא טיסה ארוכה. אם את לא מהנלחצות (אני לא נושמת מכל מעידה) זה באמת שווה לטייל לפני הילדים...

לשבוע לחתונה משפחתית.
סתם לטייל לא הייתי טסה.
הייתי עם בחילות כל הטיסה, גם בהלוך וגם בחזור. הקאתי בנסיעות ארוכות. הייתי עם בחילות חצי יום כל יום, ואז שוב כל ערב כשרק הרחתי את האוכל של השבע ברכות... בקיצור היה סיוט של החיים. כן זכורים לי רגעים יפים, והצלחנו לטייל קצת כשכן הרגשתי טוב, ובסופו של דבר זה היה זמן משפחתי יפה, אבל היה קשה מאוד.
לא באה להלחיץ, ומקווה שיהיה לך הריון קליל בלי תופעות, אבל תחשבי אם שווה לך לנסוע ולהרגיש סמרטוט... אז אם זה רק בשביל הטיול כדאי לחכות לשליש שני. אבל בהחלט לטייל לפני שיגיעו הילדים

ובשני טיסה של 16 שעות

 

בשניהם היה בסדר עם ההריון, רק צריך לזוז כמה שיותר

בראשון באותם ימים של הנסיעה פתאום בכלל לא הרגשתי את ההריון. הבחילות נעלמו ונהנינו מחופשה קצרה

קיבלנו תוצאות של בדיקת זרע
הרופא נשים אמר לנו שיש בעיתיות על הראש של הזרעונים
מישהי יודעת מה זה אומר ??
אני בלחץ מזה עכשיו הוא שלח אותנו לרופא פוריות והתור רק בסוף אפריל...

מניסיוני -
קודם כל עוד בדיקה, לא מאבחנים בעיית זרע על סמך בדיקה אחת.
ב. אם תרצי אנסה לעזור לך להבין מה הבעיה ומה החומרה, יש מגוון של בעיות זרע שאת חלקן אפשר לפתור בהזרעה ולחלקן צריך ivf. תלוי מקרה.
ג. יש מה לעשות. מטיפולים אלטרנטיביים ועד מעבדות שבודקות את הזרע בהגדלה עצומה ומשתמשות רק בטובים.
ד. למה רק בסוף אפריל? למי קבעת? אתם צריכים מישהו שמבין בזרע..

אבל למזלי קבעתי מזמן תור לרופא פרטי מומחה מחר אז מקווה שהתשובות יהיו יותר ברורות ,
מה להגיד לת כדי שתגידי לי מה זה בדיוק אומר ?

באמת שאין לי מושג בנושא
וכמובן בעלך צריל לבוא גם

אני מבינה שקבעת לרופא פוריות אבל גם בתוך הפוריות יש רופאים שעוסקים יותר ופחות בתחומים שונים ושווה להגיע מראש למישו שמבין בתחום..
מעולה שיש לך מחר תור. כדאי שגם בעלך יהיה.
לגבי בעיות בביוץ אני פחות מבינה אבל זה גם משהו שבעז"ה ניתן לפתור..
ממש בהצלחה, מוזמנת לדבר איתי

נראה שהמצב לא נורא. יש לכם לגמרי עם מה לעבוד. אבל ממש לא רוצה לומר דברים לא נכונים.
ממליצה אבל ללכת לאורולוג או מומחה לפוריות הגבר, כדי לחסוך אח"כ..
נסו אולי גם לדבר עם מכון פועה יש להם הרבה ניסיון ורבנים שמתמחים בבעיות בתחום

Normal cells זה המורפולוגיה?

החודש לא היה לי ביוץ בכלל (אני כבר ביום ה30 של המחזור )
אז הוא אמר שהבעיה היא גם פה וגם שם ובגלל זה כבר צריך לגשת לרופא פוריות
אנחנו 9 חודשים מנסים להכנס להריון..

היה חוסך לך זמן

בדיעבד גם אני אומרת אבל בתוך התהליך לא ידעתי שנגיע למצב כזה ...

לגבי הרופא,
טוב שיש לכם רופא פוריות מחר, לדעתי יכול גם ממש להרגיע אתכם.
זה שחודש אחד לא היה ביוץ לא אומר על בעיה בביוץ (ועוד בלי מעקב בדם..כמו שרשמתי כבר)
לכן יש רופאים שמתמחים בפוריות שיסבירו וידברו,
זה שיש נתון אחד בעייתי בבדיקת זרע זה ממש לא חיי להיות סוף העולם, וזה דברים שניתנים לטיפול בע"ה.
אני לא מבינה בלקרוא את הבדיקות לעומק, אבל כן קצת, ונראה שרוב הנתונים טובים ורק נתון אחד בעייתי, אז כבר זה יותר טוב, אומר שהמצב לא נוראי,
בעיות בזרע בדרך כלל יותר קשה לתקן , יש הרבה דרכים טבעיות ותוספי תזונה ודיקורים, וגם קצת דרכים ברפואה הקונבנציונלית כמו ניתוחים קלים בחלק קטן מהמקרים וויטמינים, אבל בגדול אין משהו שמוכח שהוא בטוח עוזר,
מה שעושים בדרך כלל זה איזשהו חיזוק של הסיכוי להיכנס להריון, בין אם על ידי הגברת הביוץ, השבחת הזרע בהזרעה או ivf..
אז צריך ללכת לרופא פוריות לצורך הטיפול עצמו, ובנוסף ללכת לרופא שנקרא רופא פוריות הגבר, שיסביר לגבי הבדיקות זרע, ייתן הנחיות לבדיקות נוספות ויראה אם יש משהו שאפשר לעשות. שימי לב שאין הרבה כאלה בארץ, צריך מישהו שמומחה הפוריות הגבר, זה או אורולוג מומחה פוריות הגבר או רופא פוריות הגבר.. אבל בכל קופה יש כמה שאפשר ללכת אליהם או שמקבלים החזר מהקופה על רופא פרטי.
אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול...
בהצלחה!!

לא היתה סיבה אמיתית ללכת לפני זה

חשבתי שהיא כבר 9 חודשים בבירורים אצלו

עכשיו אני מבינה שהם 9 חודשים מנסים ולא 9 חודשים מבררים

אגב אני נכנסתי להריון מביוץ ביום ה31.

וזה לא הנורמלי שלי...

(כנראה הביוץ חיכה עד שיתאים לנו הריון..)

ואחר כך פתאום דברים נתקעו - הפלה ועוד הפלה ועוד אחת

אז חיכינו כמה חודשים והתפללתי הרבה

ואחרי כמה זמן הגיע הריון תקין ב"ה שהתסיים בלידה של תינוק מהמם

 

אז רק שתדעי שזה אפשרי ואני גם מסכימה עם הרופא בשלב זה, קשה לי להאמין שאחרי שעברת 4 הריונות תקינים פתאום צצה איזו בעיה מהותית שלא ידעת עליה מעולם וגם לא השפיעה עד היום

יש תקופות שהגוף חלש יותר

או שדברים קורים בלי שאנחנו מבינים, ה' מנהל את העולם..

 

בהצלחה!

 

דעתי האישית, ואני לא גורם מקצועי, זה כן יכול להיות קרישיות (מכירה מישהי שרק אחרי הריון תקין, עוד שתי הפלות ואז עוד הריון תקין שאחריו הפלה, בדקו קרישיות וגילו).

 

מה שאני מנסה להגיד, שהריון לאישה עם קרישיות יכול שרוד, אמנם הסיכויים יותר גבוהים שיפול, אבל עדיין יש אחוזים מסויימים שישרוד. מי אמר שזה לא "מזל" שהיו לך 4 הריונות תקינים למרות הקרישיות? ועכשיו ה"מזל" נגמר? (אמנן נדיר אבל יכול לקרות)

מקווה שהיתי מובנת...

 

אני כן הייתי פונה לעוד ברור, אפילו רופא פרטי (יש איזה מישהו מומלץ מאוד בתחום, תמיד ממליצים עליו, קופר משהו, לא זוכרת את השם, בטח יידעו להגיד לך פה). גם אם הכל תקין בעז"ה, לפחות את יודעת את זה...

 

בהצלחה ובשורות  טובות!

 

ואז הרבה הפלות ברצף (הרבה מאוד, לצערנו...) - ואכן גילו שיש לה קרישיות יתר. כשהיא לקחה את התרופות נוגדות הקרישיות - ההיריון החזיק (וב"ה גם אלה שאחריו).
בקיצור, כנראה שזה יכול להיות. לדעתי תפני לרופא נוסף לשאול אותו...

קרה לי פעם אחת וחשבתי שלא אשרוד ואשתגע לגמרי
מאד מאד מאד קשה שהכל מתחיל ואז פתאום נפסק
יתכן שזה תלוי גיל (ביציות זקנות או פגומות שלא מתפתחות) ואולי משהו אחר
בכל מקרה הייתי הולכת לחוות דעת נוספת אצל רופא מומחה נוסף בשביל להיות שקטה
כמה קשה
חיבוק גדול!!!

לפעמים דברים בגוף זזים ולא נותנים לעובר לגדול גם בשלב הזה.

מנסיון משפחתי.

אותה אחת הלכה לטיפול וסידרו אותה ואיזנו את הכל בפנים...

וב"ה כבר הריון שני...

אתן לך באישי המלצה

ולאן זה זז?

אחרי הראשון לא בדקתי כלום כי הרופא זלזל ב קרישיות יתר, אני עשיתי אחרי ההפלה השניה את כל הבדיקות האפשרויות, לא מעניין אותי אם יש רופאים שלא דואגים...

שיפסוק האם הדם שראית מפסיק את הספירה יכול להיות שזה יהיה בסדר

גם כי יש פסיקות שונות (כן, גם בתוך עדת הספרדים), וגם כי זה משהו ספציפי שאולי צריך להראות לרב - אז בפורום אי אפשר לפסוק דבר כזה.

יכול להיות שיתיר

אני טועה בזה הרבה אבל באופן כללי כדאי לא להסתכל בנייר

הרבה בהצלחה!

אבל בכל מקרה אל תאסרי את עצמך, זאת אומרת אל תחליטי שזה בטוח כתם מטמא ועכשיו אתם אסורים כי זה יהיה קשה יותר להתיר את הכתם..
בהצלחה!

דם שאישה ראתה בקינוח אינו מטמא.
את יכולה להתקשר למכון פועה, מן הסתם הם יפסקו לך שזה בסדר. שמרת את הנייר?
יש רבנים שמחמירים בזה, אבל אם אתם ספרדים ופוסקים לפי הרב עובדיה, בדרך כלל יתירו לכם, כי לפי הספרדים נייר טואלט לא מקבל טומאה
בכל מקרה עדיף לא להסתכל בנייר אחרי קינוח. ואם את בכל זאת מסתכלת, לא לקנח עמוק( שלא יהיה כמו בדיקה) ושיעבורו מינימום 10-15 שניות מאחרי שסימת.

בקיצור, כדאי לברר..

כמובן 30 שניות לפני שמנגבים

אכלת סלק במקרה?

אנחנו ספרדים ומקילים בקינוח בנייר טואלט. אלא אם כן זו ממש כמות גדולה וממש דם ולא כתמים..
כל אופן ממליצה לך לשאול רב ולהדגיש שאתם ספרדים...

לא ממהרים

כשהגעתי עם הערכת משקל של4 ק''ג אז הרפואה אימה עלי שם לא אקח אפידורל אצטרך בסוף קיסרי

אצלי עשו הכל כדי לא להגיע לניתוח... (יש אומרים יותר מידי..)

הבנתי שדווקא יחסית כן ממהרים

יש הבדל כשיש צורך אמיתי לפעמים זה עדיף יש מקומות שמשתדלים ככ לא לעשות ניתוח למרות שצריך

אם תשווי את הדסה למקומות אחרים במרכז המצב הרבה יותר טוב יש מקומות שכנוהל נותנים זירוז שלא באמת לצורך ומשם הדרך לקייסרי קצרה
בהדסה מאוד בעד טבעי

כמות הקיסריים בהדסה נקראת יותר גבוהה בגלל שזה בית חולים רפואי ויש בו סטאז'רים שצריכים לראות ניתוחים או להיות נוכחים.

תחפשי טבלאות ניתוחים ועין כרם נמצאת די בראש.

 

זה מה ששמעתי בקורס שבו הייתי , אל תזרקו עלי עגבניות.

בית החולים	% שיעור ניתוחים קיסריים	TOLAC % ניסיון לידה לאחר קיסרי	VBAC % לידה לאחר קיסרי	TOLAC*VBAC %
1. האנגלי – נצרת	20.5	90	54	48.6
2. כרמל – חיפה	22.5	57	74	42.18
3. קפלן – רחובות	19.5		50-80	תלוי בסיבה לניתוח הקודם ובתנאי הלידה בהריון הנוכחי
4. אסף הרופא – צריפין	19.5	59	59	34.81
5. פוריה- טבריה	16.5	86	87	74.82
6. הלל יפה – חדרה	23.5	100	24	24
7. רבקה זיו – צפת	21
8. יוספטל – אילת	20	51	78	39.78
9. שערי-צדק - ירושלים	12	87	79	68.73
10. ליס - תל אביב	23.5
11. מעיני הישועה - בני-ברק	11		80         40-50	לאחר ניתוח יחיד לאחר שני ניתוחים
12. מאיר - כפר סבא	18.5
13. שיבא - תל-השומר	24.5	63	67	42.21
14. גלילי מערבי – נהריה	25.5	61	65	39.65
15. העמק – עפולה	23.5	49	96	47.04
16. חיפה - רמב"ם	31	36	31	11.16
17. הדסה עין-כרם – ירושלים	21.5	67	80	53.6
18. לניאדו – נתניה	18	75	74	55.5
19. הדסה הר-הצופים – ירושלים	20	58.5	93	54.405
20. ברזילי – אשקלון	19.5	43	37	15.91
21. סורוקה - באר-שבע	18
22. רבין- פתח תקווה	21
23. ביקור חולים – ירושלים	9		80
24. בני ציון – חיפה	26	68	51	34.68
25. וולפסון – חולון	19.5	68	86

תחשבי שמלכתחילה משהי עם הריון בסיכון או שמראש יודכת שהיא הולכת לקיסרי לא תלך לביקור חולים ותעדיף להדסה לדוגמה

צריך לבדוק גם מה אחוז הלידות שמסתובבות בגלל שהתעקשו לא על קיסרי ולא נראה לי שישי כזה נתון

בתי חולים דתיים- שערי צדק, ביקור חולים ומעייני ישועה יש בערך עשרים אחוז.

במעייני הישועה

 

בכל אופן בארץ שיעור הקיסרי הרבה יותר נמוך מאשר במקומות אחרים בעולם

שככה כל בתי חולים, ברב הדברים מטפלים סטז'רים ואם הם לא יודעים אז מזמינים רופא בכיר.

ואז שם יש כאלה שבשלב הצפייה עדיין ולא מתמחים..

עושים במיוחד בשבילם ניתוח?!
איפה ישיש הרבה סטאגרים שם גם נמצאים כל המומחים שמלמדים אותם ומי שיש שהולכת לקיסרי תבחר שם

ככה שזה די חופף

אבל מקפיצה

תלוי בקרבה של הרופא לעבודה ובעוד גורמים...

למה לא?

תחלקי את שעות העירנות שלו ל 3, ותקבלי את המרווחים.
- ראשון שקם בבוקר
- אחרון לפני השינה
- ועוד שניים במהלך היום.

זה מפחיד לגלות

אבל עם הזמן ההלם יורד

וזה טוב וברכה

בשעה טובה

האמת אני לא מבינה את עצמי..

אבל אני כ"כ מפחדת...

אולי תגשי לטיפול קטנטן להפגת מתחים/ חששות /פחדים
הריון ראשון הייתי בלחץ בלתי מוסבר
אמא שלי פחדה שקורה לי משהו .... מרוב פחד שהיה לי

נגשתי לטיפול והמון תפילות
והפחד ממש פג לאט לאט


מאחלת לך הריון רגוע ושליו ובידיים מלאות😍

אין לי איך לעזור לך, אבל מאחלת לך שיהיה לך הריון הכי טוב ששייך!

אין לי אלא להזיל ריר של קנאה ולאחל לך המשך קליל ותקין
מזל טוב

מזל שיש לך זמן לעכל. צאי בכיף עם בעלך, אל תחשבי יותר מדי, מקווה שלא יהיו לך תופעות. לאט לאט עם הבדיקות והתנועות בהמשך החיבור יגיע, תדעי מה יש לך, תקני בגדים וציוד מטריפים.. זה בהחלט מפחיד ושינוי גדול. אבל את רק בהתחלה, תתרכזי בשלב בו את נמצאת. את בגיל מושלם להיות אמא נהדרת! כולנו עברנו את זה ויהיה בע''ה בסדר

מה שאת מתארת לא נורמאלי.
נשמע שאת חיה בהדחקה עצומה. חודש וחצי איחור ואת אפילו לא בדקת הריון?
ולהגיב ככה... זה נשמע קיצוני משהו.

אני בטוחה שזה לא כי את חסרת רגש חלילה אלא זה יושב לך על משהו. ממליצה בחום לפנות לטיפול כלשהו, שלא תגיעי ללידה ככה. למרות שאני מאמינה שעם התפתחות בהריון סף החרדה ירד ותתרגלי ותשמחי ותתרגשי אבל עדיין ממליצה על טיפול.

אבל הרגשתי שיותר נח לי לחשוב על כאולי וכשאהיה בטוחה אבדוק רק כדי לקבל אישור..

חוצמזה לא רציתי לבדוק לפני שבוע 8 כשכבר רואים דופק..

את צודקת שאני קצת מדחיקה ולכן אני מחפשת קצת להרגיע את עצמי..

טיפול לא כ"כ מתאים לי כרגע...

בחלק גדןל מההריונות שלי לא עשיתי בדיקת הריון ולא כלום עד התור הראשון לרופאה מבחירה גמורה.
בעיני זה תהליך נפשי מאוד מיוחד של מעבר מספק לוודאות ועיכל הרעיון של ההריון.. אישית זה ממש התאים לי ''לגלות'' את ההריון בהדרגה ולא בבת אחת...

קיויתי שבגלל שאני מחכה אראה ישר דופק, לפחות זה..

אבל מסתבר שהיה לי ביוץ היום ה31!!!! ככה שאני בשבוע 6...

 

אני כן מרגישה מעכלת אט אט אבל ברור לי שבשבילי זה יהיה לא קל

פתאום צפים לי מלא תחושות מפעם מול ההורים שלי (שבקשר שלי איתם לא פשוט..)

ואני מאמינה שהרבה חשש מהאמהות יושב על זה...

כמה זמן אתם נשואים?
כדאי לדעתי שתפתחי את הנושא עם אשת טיפול.
החשש שלך מובן לי. גם אני לא רציתי ילדים ישר אחרי החתונה, ובעיניי זה בריא מאד. זמן לזוגיות. ובכלל ילדים זה שמחה, אבל גם שינוי חיים.
בגלל שאצלך זה נשמע שזה יושב על משהו גדול יותר מסתם רצון טבעי לעצמאות, כן הייתי מטפלת.

המחזור שלך סדיר בדכ? מנסה להבין מה עברת נפשית בזמן הזה של האיחור.

קשר עם הורים יכול מאוד להשפיע על האימהות. אל תחכי.. זה הזמן לפתור את הדברים.
בהצלחה יקרה!

בעז"ה שיחלים במהרה, הרבה כוחות

אנחנו עם תינוקת עם חום גבוה
אתמול קיבלה נר ועשתה אחרי עשר דקות קקי , מה שלא אפשר לתת לה אקמול נוסף
היום 39.2 נתתי לה אקמול בפה ואחרי כמה דקות פלטה שלולית גדולה של חלב וליחה וטיפה אקמול שלא ברור אפ זה הכל או חלק ושוב אי אפשר לתת לה כלום
והיא קטנה מדי לנורופן
😫

תשאלי רופא לגבי נורופן, לנו אמרו לתת לו בגיל 5 חודשים, לפני הגיל שאמורים-כי המשקל שלו היה ממוצע-גבוה.

אצלנו הם עונים בטלפון (בבית המרקחת של הקופה)

יש על הקופסא של הנורפון טבלת משקל, זה לפי משקל לא לפי גיל.

 

בכל מקרה רפואה שלמה!

וגם אמבטיה יכולה לעזור

הרופאה שלי אמרה לנו שאם הנר לא היה בפנים חצי שעה לתת אחד נוסף (שלי תמיד תמיד תמיד הייתה עושה קקי מיד אחרי שהייתי שמה נר עברתי מאז לסירופ דרך הפה, תענוג לילדה תענוג לנו ) ותבדקי לגי הנורפון, ישמצב שאת כבר כן יכולה לתת.

 

תרגישו טוב

אבל החום ירד אז כנראה שהנר נספג
גם עכשיו הדירה חמש דקות אחרי אקמולי בפה חיכיתי שעה והחום ירד
😮

אני הלחץ שהקטן לא יידבק כי מה שאיבחנו זה הוירטס של rsv שזה מאוד מסוכן לקטנים

ואין לי בכלל רופא זמין
אבל אם היא מצוננת ועם חום וסהכ שמחה עירנית זה נורא לא לרוץ לרופא מיד?

בעיקרון כל חום עד גיל חודשיים מצריך מיון כי מה שהרופא הסבירה לי שבגיל קטן אם יש התדרדרות במצב היא נעשית מהר. אבל אם היא חיכנית ונראית בסדר הייתי קובעת תור לרופא אחר ולא ממהרת למיון כי מיון זה סיוט משאירים להשגחה של 48 שעות מהחום האחרון וזה די מפחיד עם כל המחלות שיש שם. וזה שהיא מגיבה וחייכנית זה כבר טוב אבל כן הייתי הולכת לרופא

לרוץ כל עוד היא חיונית

עובד כמו קסם במחלות חום מתמשכות.
כתבתי כאן בעבר בפירוט איך עושים את זה, את יכולה לחפש ואם לא תמצאי אכתוב שוב.
בכל מקרה אם את בעניין תדליקי קודם כל את הדוד.

כתבתי כאן באריכות על היונקרס שלי בעבר
עשיתי לה אמבטיות פושרות גם אתמול וגם היום כמובן וזה עזר
נראה לי שכרגע נסתפק בזה
תודה!

את שמחה עם הריון ב"ה ורוצה את ההתרגשות של הסביבה.. .

חיבוק והתרגשות ממני אליך!

ואצלינו עוד היה גם הערות על המרווחים ולמה לא חיכינו עוד קצת ולמה אנחנו עושים את זה לעצמינו

 

אז אם זה מנחם אותך - את לא לבד

 

 

במקום מזל טוב אמרו-את בטוב עם זה?!?

מבינה ממש

איזה כיף זה ילד שלישי )))
שמתי לב שילד שלישי בד"כ הוא ילד ממש ממש אהוב, ושמעתי פעם שיעור על זה "פעמיים כי טוב"... וההשוואה של זה ליעקב. זה כאילו כמו חותמת כזאת...

אני ממש מבינה אותך... כמו בכל שמחה, את מצפה שישמחו איתך ויתרגשו בשבילך.
אני חושבת אבל שזה דרך העולם... העולם מתרגל לטוב. אם כל שנה אנחנו מבשרים על משהו משמח, זה כבר פחות מרגש.
אל תיקחי את זה שכביכול לא מתרגשים בשבילך ולא שמחים איתך.
תשמחו את ובעלך, תתרגשו עד השמיים. ונראלי שהילדים ישמחו מאוד.
תשתפו אותם כשיתאים לכם, בטח הם ישמחו ויתרגשו מאוד ואולי זה יספיק לכם

יחד שלישי זה ממש משהו מיוחד
השלישי שליהוא הנסיך של הבית..
ופותחת-קצת מבאס אבל לא נורא העיקר שאת ובעלך שמחים

ילד ראשון התרגשות גדולה , ילד שני מראה שהברכה ממשיכה והכל בסדר והופך אתכם מזוג עם ילד למשפחה
אחר כך זה כבר להגדיל את המשפחה, וכן, אנשים אחרים כבר פחות מתרגשים במיוחד אם יצא תקופה שיש להם דברים מלחיצים או מרגשים אחרים על הראש
מבינה את הבא זה אבל זו דרך העולם. העיקר שאתם מתרגשים ושמחים
מזל טוב!!!

אז אני בהריון מס׳ 3, רצוי ומבורך. בעלי ואני שמחים ומתרגשים. לאחרונה התחלנו לספר למשפחה קרובה ולחברות טובות על ההריון והתגובות... מבאסות. כאילו הריון שלישי זה בכלל לא חדשות. ההורים שלו אמרו: יופי, בשעה טובה. וזהו. ההורים שלי בכלל, שאלו ישר איך נסתדר. חברות גם, בשעה טובה ועוברים לסדר היום... עכשיו זה לא שאנחנו מסתמכים על עזרתו של מישהו וזה מעמיס על ההורים, לגמרי לא. וזה לא שיש בעיה כלכלית, או רווחים צפופים במיוחד. וזה לא שהיחסים לא טובים והנכדים שיש לא אהובים עי כולם. זה פשוט לא מעורר שום התרגשות וזה מבאס אותי. בהריונות הקודמים הרגשנו ששמחים ומצפים איתנו. מה, ילד שלישי זה לא מרגש ומדהים?! ברור לי שמה שמשנה זה מה אנחנו מרגישים כלפיי ההריון ועדיין, מתבאסת על זה.

בעלי רצה לספר להורים שלו מוקדם, כמו ההורים שלי, ואמא שלו שמעה והפטירה משהו, והמשיכה הלאה...

 

כך שאני הכי מבינה אותך!! 

זה מבאס ממש!!!

זה נהיה גרוע יותר מפעם לפעם..
בהריון הקודם שלחתי את בעלי לספר להורים של שני הצדדים בחודש חמישי!! כדי שהוא יחטוף את המקלחת של התגובות ולא אני.

בהריון הזה (עכשיו שבוע 8 ) אין לי מושג איך נספר להם.. מתחשק לי לדחות את זה לחודש תשיעי, או שנספר לילדים והם כבר יפלטו משהו ליד סבא וסבתא..
באסה.. אבל זו המציאות..

וכמובן שאף אחד לא מציע לעזור בכלום... בלידה האחרונה אמא שלי אפילו לא התקשרה להגיד מזל טוב.. רק שלחה ס.מ.ס....

גם אצלי לא הרגשתי שהתלהבו ואפילו היה הערות פה ושם אבל לא עד כדי כך

 

דוקא עכשיו שאני קרובה לגיל 40 ושוב בהריון פתאום יש קצת תגובות יותר מתרגשות כי זה כאילו יותר מיוחד ולא כמו הראשונים שבאו בקצב אחד אחרי השני וכבר לא ענינו יותר מדי את אף אחד

 

ומבחינתם זה די אסון שאני עדיין נכנסת להריון..
עובדת על עצמי להשלים עם זה... הם לא חלמו שאקים משפחה כל כך גדילה וזו בעיה שלהם ולא שלי..
וזה עדיין מבאס... לפחות אחכ הם כן מתלהבים מהתינוקות...
לפעמים מתחשק לי לשאול אותם על איזה מהילדים שלי הם היו מוכנים לוותר...

למה הם מגיבים ככה??

"איך אתם עושים דבר כזה"...?
"איך תסתדרו"??????
מאז הוא לא רוצה לספר לה שאני בהריון...מספרים בתחילת חמישי..ומכינים את עצמנו לא להתיחס לתגובות...העיקר שאנחנו שמחים ומאושרים...וב"ה מסתדרים לבד בלי עזרה של אף אחד

משכורות מסודרות, בית גדול ופנסיה וחסכונות..

קשה להם עם אורח חיים אחר.
בעלי חצי יום לומד וחצי יום עובד בחינוך עם משכורת בהתאם ואני עובדת בחצי משרה. יש לנו בית ממש קטן וצפוף עם משכנתא חונקת כך שאין פוטנציאל להגדיל בקרוב.. ואין לנו חסכונות.

קשה להם עם סגנון החיים הזה.. ועם העובדה שילדים מבחינתנו הם לא חלק ממערכת השיקולים הכלכליים...

הם היו רוצים לראות אותנו חיים עם פחות ילדים ויותר ברווח כלכלי, שאצא לעבוד במשרה מלאה, מה שאני בוחרת לא לעשות כי חשוב לי שהילדים יחזרו הביתה בצהריים ב 14:00.
בעצם הם די מרחמים עלי במקום להעריך ולכבד את סגנון החיים שבעלי ואני בחרנו..

וצדיקה

כל הכבוד לכם שאתם עומדים בדעותכם!

חיבוק ממני!

אבל בכנות אם הבת שלך תבחר להיות מהטיפוסים של שלוש ילדים וכלב איך תרגישי?
מאד קשה להורים שילדים בוחרים דרך אחרת מאד משלהם
לא אומרת שהם צודקים בצורת ההתמודדות שלהם הל זה, אבל חושבת שחשוב לנו לזכור שהקושי שלהם הוא אמיתי וקיים בהרבה מצבים בחיים שילדים לא בוחרים בדרך של ההורים ועושים משהו שנוגד את השקפת העולם ושיקול הדעת שלהם. גם עבורכם זה נסיון קשה וגם להם זה נסיון לא פשוט
מאחלת לכם ששתיכם תדעו להתמודד עם הנסיון ולהגיע לכבוד ואהבה בינכם
לא קל...

גם אני אומרת את זה לעצמי כלהזמן, ובכל זאת זה קשה רגשית...

כי נכון שאת צודקת במה שאת אומרת ובכל זאת זה ממש לא נכון להגיב ככה ואי אפשר לקבל התנהגות כזאת בהבנה

 

אני מכירה כל מני סוגים של משפחות שהילדים בחרו בדרך שונה מההורים, מניחה שאצל כולם פחות או יותר היתה תקופה של משבר אבל אחרי שעוברים את זה יש אנשים עם מידות טובות שלומדים לקבל את המצב גם אם לא להסכים אותו ולפחות מתנהגים כמו בני אדם ויש אנשים רעים עם מידות רעות שנותנים לשטן שבתוכם להוביל אותם, אין לי דרך אחרת להגדיר את זה

 

אמא שמאחלת לבת שלה היולדת מזל טוב ב SMS???

עם כל ההבנה לקושי שלה זה התנהגות של אדם שלא לוקח אחריות, שאין לו מושגים של מידות טובות, זה התנהגות מושחתת

 

לא מבינה איך אפשר לקבל את זה בסלחנות

 

בשום מקום לא חושבת לקבל את זה בסלחנות
התכוונתי שתזכור שזה באמת קשה להם ולא שהם סתם פוצים מגעילים
בכל מקרה זה קושי לא נתפס
אם אמא שלי היתה מתנהגת ככה לא הייתי מדברת איתה

למה ככה?

מי שלא שמח איתי לני לא מרגישה צורך לדווח לו.

באמת שעודדתן אותי.
איכשהו ההריון הזה מרגש ומפעים אותי עוד יותר מקודמיו (אולי כי בניגוד לשניים הראשונים ממש בחרנו בו) ויש פער בין ההתרגשות שלי לחוסר ההתרגשות (הטבעי...) של הסביבה. אני לגמרי לא רואה בזה את העיקר אבל יש איזו צביטה... שוב תודה

כשחברה טובה שלי כתבה לי בווצאפ שהיא בהריון אחכ שמתי לב שאפילו לא הגבתי לה..
כן, האמת זה נהפך לסוג של הרגל
כל החברות שלי יולדות ובקצב ומתישהוא זה שוחק.. אין ספק שפחות מתרגשת ביחס ללידות הראשונות..
במיוחד אצל הדוסים שהקצב מסחרר..
טבעי בעיניי לגמרי
חותמיזה, כל אחד ומה שמרגש אותו, אחד מרגש אותו שנולד לך ילד ואחד יותר ירגש אותו שהתחלת תואר שני

הוא יותר נחמד מזמין אבל אם זה משהו דחוף מנסים להכניס בין התורים. שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

תקביי הרבה זמן מראש.
בכל אם את רוצה אישה אז צריך לקבוע עוד יותר מראש

לפעמים לכדורים הורמונליים יש השפעה על האיזור בכל מיני צורות
אם כן הייתי מנסה חודש אחד לעבור לאמצעים כמו שקפים וכו לראות אם זה עוזר ואם כן לשקול התקן לא הורמונלי
אפשר גם להסות להחליף כדורים