פורום הריון ולידה (עמוד 3466)

אשמח לעזרה, אני מתלבטת אם לרוקן קצת כדי שלא אגיע לדלקת או שאם זה לא מציק מדי להניח לזה, ככה אפסיק את ייצור החלב

כשהפסקתי את השאיבות עשיתי בערך כמו שאת מתארת, מתי שהרגשתי רק "מלאה" ולא "מפוצצת" - לא שאבתי. אם הרגשתי שכבר מתחיל גודש, שאבתי קצת רק עד הרגעה (השתדלתי).
והכל עבר מצויין ב"ה. לא הייתה לי שום דלקת או גודש מוגזם..
אז לדעתי אם אין לך ניסיון של דלקות, ובד"כ אם יצא שדילגת על הנקה (נניח היית בחתונה) והיה רק גודש אבל לא משהו מעבר, אז תמשיכי ככה ואין סיבה שיהיה משהו לא תקין.
אבל כמו שאת אןמרת - נחכה למנוסות ממני שיענו

ב"ה אף פעם לא היה לי דלקת, כן קרה פעמיים שנחסמה לי צינורית.

אבל עזרת לי, את נקראת מנוסה, עברת את זה

מתפוצצת
דלקת יכולה להתפתח גם בלי גודש וגודש לא חייב לגרום לדלקת

אני הייתי עושה את זה עוד יותר הדרגתי. מחכה נגיד עוד יום יומיים לפני הורדת עוד שאיבה.

אבל אחרי שכבר עשית. כן הייתי משחררת קצת. כדי למנוע הווצרות של גודש. זה יכול להפתיע אותך גם עוד כמה ימים.

אבל אם את שואבת אז באמת תשאבי קצת ולא עד לריקון.
בימים הבאים אולי במקלחת תשחררי קצת

כי אצלי כל פעם שדילגתי הנקות או ניסיתי להוריד- אם לא הייתי עושה בצורה מאוד מחושבת אז סבלתי..

יוסף חיים שם מהמם

 

אם כבר אור חיים. בלי ה.

 

ולשניהם יש משמעות חזקה. אחד מוסיף חיים ואחד מקרין חיות.

 

מתלבטים

לא בטוחה, אבל נראלי גם לאבא וגך לסבא קוראים חיים שם שני והתברר שזה שם משפחה, בטח יהיו פה כאלה שיידעו לאשר או להפריך..

קראו לו ר' חיים בן עטר
לספר שלו קראו אור החיים

אני יודעת שקרו לו יוסף חיים

ויצא באתר של פרטי הקהורה שלו בהר הזיתים
שם פרטי-יוסף
שם משפחה- חיים

אז כנראה את צודקת..

שאצלו חיים היה חלק מהשם הפרטי...
וגם הבן איש חי, אע"פ שרק יוסף היה השם הפרטי, בכל זאת הרבה שקראו על שמו קראו יוסף חיים...
בכל מקרה זה שם של צדיקים

תשמרי את השמות האלה, כשהוא יוולד תראו.
אולי בכלל יתאים לו שם אחר.

על שם הבן איש חי.

זה לא נשמע טוב וגם יומרני מדי לטעמי
אור חיים נשמע יותר טוב

ומה מבין שניהם- מה שיאיר לכם יותר
לא צריך להחליט כבר מעכשיו
וגם לא משנה מה אנחנו נגיד
אתם צריכים להרגיש מה יותר מתחבר לכם

אני אישית אוהבת נורא יוסף... יוסף הצדיק... איזו דמות ענקית

אני אישית יותר אוהבת את השם הזה.. ואם זה אור החיים אז עדיף בלי ה שיהיה אור חיים

עזרתן לי מאוד

בהחלט יכול להיות דלקת בקיבה והכאב מקרין גם לגב

יש לי גם צרבות מידי פעם....

נראה לך יש לי דלקת?

אוףףף איך בודקים את זה?

זה מסוכן?

קטנה כדי לגרום לכאב גדול זה תלוי ברגישות
תבקשי מהרופאה מרשם ללנטון או אומברדקס ותראי אם זה משתפר

מעניין שהרופאה לא הביאה לך מרשם לאומפרודקס.

אצלי הוא מוצר חובה בתיק.

 

זה כדור שמוריד את החומציות בקיבה והחיים יפים יותר

זה סוג כאב של שריר תפוס חזק מאד 

שכל תנועה שאני עושה ממש כואב לי להניע את היד אפילו... זה נראה לך קשור לצרבת? או לבחילות?

סוג הרגשה שיש לי דלקת במקום

אני ממש חוששת

יזיק. וחוץ מזה יכול להיות שזה העובר בתנוחה מסוימת על שריר או על עצב מסוים. למרות שזה שבוע די מוקדם בשביל זה...- אבל לא כל העוברים קוראים את המדריך בשבוע הרלוונטי...

תנסי הרפיות שונות או אמבטיות (פושרות- לא חמות מידי!!) וכל מיני תנוחות שונות בשביל קצת להזיז אותו...

חום -לא חזק מידי- יתן לך גם הרגשה טובה אם זה "ממש" דלקת.

אני עם אותו סוג כאב הלכתי לרופא משפחה שחשב שזה דלקת בכיס המרה  [הכאב:צד ימין למעלה כאב מתחת לסרעפת חזק אי אפשר לזוז לנשום מקרין כמו חגורה מהודקת עד הגב] אושפזתי וגילו שזה לא אבנים ולא דלקת קבלתי אומפרדקס אני מקפידה על תזונה והכל בסדר,

מה שאני באה להגיד שבכאב כזה הולכים לרופא משפחה שלא תולה את הכל בהריון ולא ורופאת נשים שתגיד לך קורה הרופא יבדוק אותך ויתן לך פתרון לבעיה במקום להגיד קורה....

הכאב היה רק בצד ימין. מתחת החזה ובגב. גילינו אבנים בכיס המרה

גניקולגים רגילים לשמוע קיטורי נשים על מיחושים שונים ולא תמיד ערים לשים לב לבדוק דברים נוספים.
שימי לב- למרות ההריון אנחנו בני אדם עם מערכות נוספות ולא רק אינקובטור...

לאחרונה הגעתי לרופא משפחה עם כאבים בנשימה והעירנות שלו עזרה לאבחן דלקת שלא קשורה להריון..

אין סיבה להמשיך לסבול. יש לך אחריות על גופך ועל חיי העובר. גשי להיבדק ברצינות.

יש בו את כל הויטמינים שאת צריכה לקבל לפי מינונים.

כשהתחלתי לקחת אותו הרופאה אמרה לי להפסיק לקחת חומצה פולית כי היא גם נמצאת בפנים...

 

 

אבל בהחלט יכול להיות 

יש תופעות לוואי לפרנטל

תבדקי בעלון לצרכן...

אבל לי אישית הפרנטל הקלאסי גרם לעצירות.

הבנתי ששל אלטמן גם נספג יותר...

תבררי בבית מרקחת או חנות טבע

תבדקי אם הוא מופיע במרכיבים או שתשאלי את הרוקח

פשוט צריך לנסות ולראות

זה אותו עיקרון.
רק עולה זול יותר.

הזיכרון שלי לא במיטבו..

ופרנטל- אני לא לוקחת כי קשה לי לבלוע כדורים גדולים, הרופאה אמרה לי שבכלל לא קריטי, מה שחשוב זה חומצה פולית (לאורך כל ההריון), ברזל וויטמין D שגם ככה נמוך אצלי.
תנסי כמה ימים בלי ואם תראי שהפרנטל עושה לך עצירות אולי כדאי לך לקחת את התוספים החשובים בנפרד.

ושמה מתחת הבטן, אבל עדיין קצת לוחץ

כרגע בתחילת חמישי...

לאלו שלי יש תפר מעצבן בדיוק באמצע (גם קדימה, גם אחרוה) ובגלל שהם חלקים אז אני פשוט לובשת הפוך ואז התפר חיצוני... גם ככה שיש חצאית מעל אף אחד לא רואה ולי זה יותר נוח...

גם אני לא יכולתי לקחת כי קשה לי לבלוע כדורים גדולים, אז לקחתי במקום ברזל פלוס של אלטמן שיש בו ברזל חומצה פולית ויטמין די וויטמין סי (אם זכור לי נכון) וזה מה שבעיקר חשוב להריון. התינוק שלי ב''ה התפתח מעולה ונולד בריא וגדול.
אגב.. יש עוד חברות עם ברזל פלוס שמכיל את כל הדברים האלה..

כי פשוט לא ידעתי על קיומו ...
הרופא לא אמר לי לקחת כלום, חוץ מברזל עם חומצה פולית.
(ופעם אחת שאלתי אותו אם כדאי לקחת אומגה 3, אז הוא הסתכל על בעלי ואמר לו- אם אתה מוכן לבזבז על זה כסף, למה לא... טוב, הוא היה רופא מבוגר מאד שהרגיש לי לא מעודכן במיוחד. לא אחזור אליו יותר...)

לקחתי פריפול וזהו. הערכים שלי היו מצוינים בלידה, ב"ה

שעשיתי חור קטן מאחורה ושלפתי את הגומי.
וטייץ טרמי ממש מתרחב אז מתאים להריון:')

כן, יש של חברת אלטמן (יקר יותר) שיש מצב שיהיה לך טוב יותר..

והרופאה אמרה לי בפירוש שהוא יכול לגרום.

תנסי את של אלטמן, חבל להפסיד את הויטמינים.

לא יודעת אם זו תופעת לוואי של הפרנטל, אבל יודעת שכדאי לקחת. משמעותי להרגשה ולהתאוששות אח"כ.

הרופאה שלי שהיא מומחית

אמרה לקחת ברזל וחומצה פולית

אם חסר סידן וויטמין c אז להוסיף - אבל רק אם רואים שחסר וששאלתי אותה האם לקחת אומגה 3 וויטמין c וכו' היא הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח ושאלה אותי - זה חסר לך בדם? לא, אז תפסיקי לתקוע לעצמך דברים שאת לא צריכה... לגבי העצירויות שברזל לסוגיו גורם, אפשר לקחת תוסף מגנזיום שמסדר את הענין מעולה - אבל רק באישור רופא. בהצלחה.

אם המחזור סדיר חות או יותר
תלוי לפי מה את עוקבת

ב11 יום ובתור בחורה לפני החתונה היה די מסודר ביום יומיים מאחר בדכ ...
אז לכן לא יודעת איך מחשבים ...

כמה חודשים.
וזה בערך הטווח.
עדיף לספור מהמקסימום ימים ולראות אם יש איחור ממנו.

רוב החברות בסדר ופועלות זהה

אומרים שקליר בלו לא אמינה.

ועדיף לבדוק רק אחרי איחור

ויש לך כמה סטריפים-

אם אחד יוצא שלילי תבדקי שוב למחרת

אני גיליתי איתם

לא חושבת שאם יש הריון אז משנה אם איזה חברה בודקים...

אני הייתי באמצע להניק ולא קיבלתי

אבל שבועיים קודם הרגשתי ביוץ ואז בדקתי ויצא חיובי.

אני בדיוק אמורה לקבל אבל שום תסמין שלפני מחזור אין לי חוץ מרגישות בחזה
לכן קניתי
בעזה שיהיו בשורות טןבות

ויצא שלילי
מחכה לאיחור ואז אני יבדוק שוב

אם אני לא טועה חודש רביעי זה משבוע 13+ עד שבוע 18

חודש ראשון -6
חודש שני 7-10
חודש שלישי 11-15
חודש רביעי 16-19

למעסיק.

את לוקחת את התאריך של יום הביוץ, היום שנכנסת להריון, כל חודש בדיוק באותו יום בחודש את מסימת עוד חודש. וזה הכי מדויק, התאריך לידה יוצא כמו 40 שבועות, בדיוק תשעה חודשים עבריים מאז שנכנסת להריון.

כל חודש בתאריך הזה את מתחילה חודש

 

אם את אמורה ללדת למשל ב 10.6.2019 אז ב 10.5.2019 את מתחילה תשיעי, ב 10.3.2019 את מתחילה שביעי וכו'

או לפי האולטרסאונד את יכולה לדעת מתי נכנסת להריון.

כי הוא לא היה לי מסודר.
היה לי איחור של 4 ימים, ואז היה כימי ומחזור יומיים וזהו

לדעת מתי לספר בעבודה?
צריך לספר מחודש חמישי .. או בשבוע 20
השבועות אף פכם לא מדוייקים לפי החודשים
ולא נראה לי שמישהו בעבודה יבדוק את זה

אם עשו לך תיקון לתאריך לפי אוס או שקבעת לפי המחזור את סופרת מהתאריך הזה שבועיים קדימה ומשם סופרת 4 חודשים שלמים

מה זה משנה בדיוק החודשים?

בשבוע 20 האישה כבר בחמישי אבל זה לא מדוייק זה קצת אחרי  לא הבנתי מה זה בדיוק משנה 

19
למה לדחות לשניה האחרונה אם זה עלול לעורר בעיות?
מה זה משננה אם מספרים שבוע קודם?

לא לספר עד חודש חמישי 

אני עשיתי פשרה בין הטבלאות השונות ותמיד סופרת ככה-

1-6-רא'ון
7-10-שני
11-15-שלישי
16-19-רביעי
20-23-חמישי
24-27-שישי
28-31-שביעי
32-35-שמיני
36-40-תשיעי

לבדוק את תאריך הלידה המשוער, ולספור לפיו חודשים (חודש לפניו, את מתחילה חודש תשיעי וכו').

העובר קטן ויש מלא תמונות שאת פשוט לא מרגישה

בשלב הזה הלחץ הרבה יותר משמעותי מהתנועות.
לתנועות אין משמעות
לחץ עלול להזיק (ולו לרוגע שלך)

עובדת על הרוגע

נראה לי שאין דבר כזה לעשות אצל טכנאית בלי הפנייה אבל את יכולה לבקש מהרופא כמה הפניות

אבללל אם תלכי לבריאות האשה באחיות מוציאות לך הפניה לאס

כשאני הייתי צריכה לעיתים קרובות ולא תמיד הרופא הקבוע היה זמין ביקשתי מהאחות שתבקש מרופא תורן.
אם יש צורך דחוף- בדיוק בשביל זה הוא נמצא שם.

אני לא יודעת מה הצורך שלך אבל אם זה נופל תחת הריון בסיכון אז ממש כדאי שאת התוצאות ינתח רופא מומחה להיריון בסיכון ולא כל רופא תורן. וגם לעשות את האולטרסאונדים באותו מכון שהתוצאות לא יושפעו ממעבר ממכשיר מסויים למכשיר אחר

לא מכירה רופא כזה

שתצטרכי כמה אולטראסאונדים ברציפות?
אם זו המלצה רפואית הרופא יכול בדרך כלל להוציא בפעם אחת הפניה לביצוע כל איקס זמן או לחילופין להוציא מספר הפניות.

כשאני הייתי צריכה א"ס בתדירות גבוהה,

ביקשתי מהרופא הפיה רב פעמית.

הוא כתב על ההפניה את התדירות שהייתי צריכה,

וכל פעם ביקשתי שיצלמו את ההפניה.

עשיתי את הבדיקות במאוחדת בבית אגד.

 

כרגע כנראה מצאתי פתרון (מישהי שמגיעה עם א"ס לבית האישה. כמובן עולה כסף).

אני צריכה בסך הכול לדעת את מצג העובר, כדי לדעת אם יש לי טעם לנסות לזרז את הלידה באופן טבעי או לא. (או האם ללכת לניסיון היפוך חיצוני או לא)

זירוז טבעי אם עוד לא הגיע הזמן יכול לגרום לצירים כואבים ולא להתקדם
לדעתי כדאי לעשות רק אם רופא ממליץ במילא על זירוז או בשבוע מאוד מתקדם

אני כמובן מתכוונת לעשות את הזירוזים הטבעיים בליווי התייעצות רפואית מסוג כלשהו (עם הדולה שלי, ואלי גם עם רופאה). ולדעתי יש לי פתיחה כלשהי, בגלל שזו לידה מתקדמת+צירי ברקסטונים די רבים בחודש-חודשיים האחרונים...

אני הייתי עם ברקסטונים מחודש שביעי, הסתובבתי עם פתיחה 1-1.5 מהתלמ, ניסיתי חלק מהזירוזים הטבעיים וקיבלתי זרוז בשבוע 42...
סיוגים: לא ניסיתי זירוזים טבעיים "אגרסיביים" יותר כמו סטריפינג (נחשב טבעי?) או שמן קיק. וזו היתה לידה שניה בסך הכל. רק רציתי להזכיר שפתיחה כלשהי לא מעידה על התקדמות מספיקה להצלחת זירוזים בהכרח.

שיהיה בהצלחה ובקלות!

ולכן כנראה שלא יעשו לי שום זירוז כימי...

ומהניסיון שלי בלידה הקודמת, כשהגעתי לחדר לידה עם דימום אבל בלי צירים, עיסוי פטמות וקצת רפלקסולוגיה הביאו אותי לפתיחה שהייתה מספיקה בשביל להיכנס לחדר לידה... ושם פקעו לי את המים, והלידה התקדמה עד לפתיחה מלאה ב"ה.

אני בונה על הניסיון הזה שיש לי...

לי היו צירים מרובים בערך משבוע 34, ויותר מ 37, וכשהגעתי ללידה לאחר ירידת מים (גם לידה מתקדמת, באמצע 39) לא הייתה שום פתיחה...
רק הצירים שהתחילו אחרי הירידת מים היו אפקטיביים בקטע של יצירת פתיחה והתקדמות לידה..

נתנה לי היום הפניה לא"ס נוסף... (הייתי אצלה לפני יומיים כדי לבקש הפניה, ומיד הלכתי לעשות א"ס. לא זוכרת שביקשתי ממנה עוד הפניה, אבל הסברתי לה שאני רוצה לעקוב אחרי השתנות המצג של העובר. יש סיכוי שהיא הבינה שאני באמת רוצה לעשות כמה א"ס בתקופה הקרובה... )

אפשר לסמוך על זה? למרות שאין לי הפניה מודפסת?

(אני בכללית, אם זה משנה)

תבדקי אצלכם, יכול להיות שאת יכולה להשתמש שוב עם הצילום

 

אצלינו זה עבד

 

כי בכל מקרה התשלום הוא רבעוני אז כל הרבעון יכלתי להשתמש באותה הפניה שמצולמת שוב ושוב - כל פעם צילמתי לי לפני שהלכתי..

ותהיה לידה טבעית וקלה בעז"ה!!
ותעדכני מה איתך..

תבדקי עם הרופא שלך את האופציה הזו.

כי במספרים האלה כבר לא בודקים הכפלה.
אבל אפשר ללכת לאולטרסאונד. אולי יראו שק.

זה הלחץ והדאגה (המובנים) שמשגעים אותך.
תעשי אולטראסאונד עוד שבוע/שבועיים לראות שק הריון ברחם ואולי גם עובר עם דופק.
ההתחלה זה הכי קשה לחכות. בהצלחה.

עד שכבר תעבור השעה שבה יש לקיחת דמים בקופה

והצלחתי!

 

בעז"ה יש לי עוד שבועיים תור לרופא שלי, מעדיפה לא התחיל לרוץ במקומות אחרים ולהכנס לסרטים.

זה ההתמודדות עכשיו, להמתין בסבלנות ולחשוב טוב 

מחכה לרופא עכשיו.
לראות מה יגיד לי

בדקת??

מזה הבדיקה הזו?

נקראת נשיפה
זה בודק האם יש לך חיידק בשם הליקובטר
מאוד יכול להיות שזה מה שגורם לך לכאבים האלו
לא מבינה למה עד היום עוד לא נתנו לך הפניה לזה
רופאת משפחה יכולה להוציא לך הפניה

באה אחרי צום של 8 שעות
עושה נשיפה
שותה כוס מיץ תפוזים בתוספת חומר מסוים-אבקה מסוימת שמערבבים בתוכו
אחרי חצי שעה עושה נשיפה חוזרת (בלי לטעום שום דבר באמצע)
וזהו.

אולי בהריון לא יתנו לך לעשות את הבדיקה כי גם ככה אי אפשר לטפל בחיידק בהריון (אנטיביוטיקות חזקות). אבל יש דברים טבעיים שיכולים להקל.

הגיוני מאוד שזה עושה לך את התקפות הכאבים. כדאי לך לבדוק!!

בדיוק היתה לי שיחה על זה היום... רלוונטי בודאות לאזור חיפה ושרון-שומרון, אבל זו בדיקה שההנחיות עד כמה שזכור לי דומות בין האזורים אז רוב הסיכוי שלא עושים בשום מקום.

החומר ששותים לא מתאים להריון.

גם בבדיקת צואה.
יכול להיות?
מישהי אמרה לי פעם משהו כזה.

אם זה באמת זה- יש דברים שאפשר לעשות בנתיים, עד אחרי הלידה וההנקה - כי לא מטפלים בהריון ובהנקה

@שירקי היא סיפרה פה בעבר שגילו לה בהריון את החיידק.

אולי תדע להחכים אותך יותר (אני יודעת שלא הגבתי לפותחת )

 

בהצלחה!

מוזרלי קצת

או לחלופין - משלשולים?

אם כן - זה בהחלט יכול להביא לכאבי בטן די חזקים... (לא משתקים לגמרי, אבל כן מפריעים לתפקוד למדי).

שילשולים מידי פעם
עצירויות.לא

בהחלט יכו להיות הליקובקטור.

 

תנסי להוריד מאכלים חומצתיים /ועגבניות/ מטוגן וכו'

ותראי אם יש שיפור.

 

כואב לך בצד או ממש באמצע?- בצד שמאל יכול להיות גם אבנים בכיס מרה.

 

הרופא הביא לך אומפרודקס/ לוסק להורדת חומציות?

המוצרים מלאים בצבעי מאכל - וצבעי מאכל תעשייתים בד״כ בעייתיים.
יודעת מארטיקים קרח בחו״ל, שרובם לא כשרים בגלל צבעי המאכל שבהם.

@מוריה
אולי אפשר לבדוק את זה איכשהו?
תודה!

בכל מקרה, לא חייב להגיב ואז זה קופץ.

בעיתי במידה וניתן לבליעה

את עושה החזרה על מחזור טבעי?

בפעם הקודמת היו לי כאבי מחזור אדירים מההחזרה עד לתשובה החיובית ב"ה , כאבים שנבעו מהשאיבה.
כעת יש לי כאבים דומים, דקירות כואבות ,כאבי דמוי מחזור.
מה גם שבהחזרה הקודמת כשאר הגעתי לבית היה דימום קטן שהתברר כהשתרשות..עכשיו לא היה זה ככ מתבקש ההשוואה לפעם קודמת.
אשמח לסדר

אם החזרת עובר יום 5 הוא בהחלט יכול להשתרש מיד אחרי ההחזרה ולגרום לדימום או לא ולגרום לכאבים או לא..
דימום אחרי החזרה יכול להיות גם מהחדרת הצינורית ופגיעה בצואר הרחם
יש לך עוד עשרה ימי שגעת לפניך ואין שום סימן ודאי לשום תוצאה אפשרית.. מאחלת לך לעבור אותם בקלות ולזכות לבטא שמנמנה בסופם
בהצלחה גדולה

שלחי בפרטי
בכיף

זה ממש לא כזה נורא. להקפיד לשטוף טוב עם סבון ולחטא לפני ואחרי.
אל תסמכי על ההרגשה שלך כי לא תמיד אנחנו מזהים כשיש/אין חום. וזה ממש פעולה פשוטה ולא כואבת (אולי טיפה לא נעימה).

את יכולה להתקשר לרופא ילדים טלפונית דרך הקופה ולהסביר לו מה איתה ואם הוא חושב שיש צורך להגיע למרפאה כי את לא רוצה לצאת (ובצדק).
יכול להיות שהוא יאמר שאפשר לעשות אינהלציה עם מי מלח. לרוב זה משפר.

כי לפעמים הם לא נראים חמים אבל הם כן, וחשוב לדעת.

ב. לדעתי כן כדאי ללכת לרופא גם אם אין חום כשזה שיעול כזה וממושך.. זה יכול להיות דברים שדורשים טיפול גם בלי חום..

שימי לה בצל חתוך בחדר. אם אין שיפור- ממליצה ללכת לרופא.
האם כשהיא לא משתעלת- הנשימה שלה קצת כבדה ולא נקיה? אם התשובה היא כן- ממליצה ללכת לרופא.
יש וירוסים שפוגעים במערכת הנשימה לתינוקות קטנים, דלקת ריאות או דלקת ברונכית לא תמיד מלוות בחום, וחייבים טיפול. אם אכן יש בעיה דומה- התינוק מתקשה לנשום.
אם את לא רגועה או שיש החמרה במצב- לכי לבדוק. וכמובן לעקוב שהיא אוכלת רגיל וחיונית.

ולקחתי כבר כמה פעמים לרופא.
למרות שאין חום אבל למיטב הבנתי הם לא יודעים להוציא ליחה לבד ורק אחרי כמה ניסיונות עם מי מלח וחלב אם התחלנו אינהלציה וזה ברוך ה' מתחיל לעזור. בריאות.

סליחה שאני מגיבה רק עכשיו.
אז מדדתי לה חום בעצתכן ולא היה לה ב"ה.
התקשרתי לאחות, והיא אמרה שאם היא מתנהגת כרגיל חוץ מהשיעולים והליחה- אין מה לעשות ואין מה לבוא לרופאה. רק אינהלציה עם מי מלח כמו שכתבתן/ מכשיר אדים/ מי מלח לאף.
אז הדבר היחיד שהיה לי זה מי מלח לאף, שמתי לה (לא יודעת אם זה עוזר בינתיים, היא לא מצליחה לישון ומשתנקת כל כמה זמן, ואז מחזירה נשימה..מלחיצה אותי. אבל כל היום התנהגה כרגיל).
מה זה אומר אינהלציה/ מכשיר אדים?
מאיפה משיגים, מיד שרה? או שזה דבר שיש לשכנים..סורי על הבורות.

(אגב, כתוב על מי המלח להשתמש עד חודש מהפתיחה. פתחתי לפני כחודשיים נראה לי. זה קריטי?)

ומבקשים מהאחות בקופה מסיכה שמתאימה לתינוק. בבית מרקחת את קונה מי מלח (לא מכינים בבית!)
תבקשי שיסבירו לך איך לעשות ומה המינון שצריך לשים.
בפועל זה פשוט אדים של מי מלח שיוצאים מהמסיכה והתינוקת נושמת אותם. זה עוזר להמיס את הליחה ומנקה. צריך להקפיד פעמיים-3 ביום למשך כמה ימים עד לשיפור.
את המכונה עצמה את יכולה להשאיל משכנים. אבל את המסיכה ששמים על האף להביא חדשה מהקופה!

לגביי מי מלח- תיקני חדש. זה עלול לצבור חיידקים.
אם את מניקה תשפריצי חלב אם לנחיריים (אפשר לשים במזרק ולהשפריץ) זה עושה את אותה פעולה של מי המלח וממיס את הנזלת.

לגביי אדים- זה נחמד ועשוי להקל אם יש יובש בחדר.
זה לא מוציא נזלת ולא ממיס ליחה. אבל עוזר לאוויר לי ולא יבש שיכול להקל קצת.
בפועל גם סיר עם מים חמים עושה את אותה פעולה..

אז קניתי מסיכה,
השתמשתי במי מלח בבקבוק קטן כזה שפתוח משבוע שעבר, מקווה שזה סטרילי (לקחתי משכנים. המרפאה תהיה פתוחה רק בחמישי ולא רציתי לחכות עד אז).
מקווה שיעזור בעזרת ה'!

הרוקח אמר לי שבכל בקבוקון קטן
אפשר להשתמש עד 24 שעות
מהפתיחה שלו.
(ויש שם הרבה בקבוקונים)
ויש לך תור למחר?

תנסי לשים ליד הראש בלילה בצל חתוך ותראי אם יעזור...

בכללית שימי לב שחם לה ונעים.

ממש לא הייתי ממהרת למרפאה בגלל ליחה בגיל כזה,

אלא אם זה ממש מקשה על תפקוד ומחמיר או שיש חום חלילה.

את צודקת, מקווה שלא נצטרך להגיע למרפאה, בינתיים ב"ה לא נראה שיש צורך.
אנסה בע"ה בצל, עוד לא ניסיתי.

יש תקופות שהקופות מיבאות חברה מסוימת שמקבילה לסרזט
בכל אופן מיקרולט הוא לא בדיוק תחליף של סרזט לא נראה לי שיחסר

לא זוכרת לגבי מקרולוט אבל חלק מהגלולות הן על בסיס לקטוז
אם כן את יכולה לחקחת יחד עם זה כדור אנזים לקטז
חוץ מזה זו גם יכולה להיות תופעת לואי של הגלולות

ולא יודעת אם זה מה שעושה כי אני אןכלת חלב והיה בסדר

כדאי לך לבדוק את זה

לא ידוע לי שזה סגולה..

 

וזה כולל את זמן ההכנות, ההתארגנות והטבילה. 

טובלת עם הבלנית. היא יוצאת ואני נשארת מס' דקות במים. מקפידה שכל הגוף יכוסה במים. אני חושבת שאומרים לערבב את המים שהגוף לא יראה, כלומר שהמים לא יהיו צלולים. מתפללת אבל בלי פסוקים, שם ה', וכו'.
משתדלת להזדרז כי יש בנות אחרי...

את יכולה גם לבקש מהבלנית לצאת דקה אבל לא בכל מקום יסכימו וגם צריך להתחשב במקרה שיש עומס

הטבילה היא שעת רצון גדולה. לי אמרו שכשאישה עולה מהטבילה, עולים איתה עשרות מלאכים...

אני, אחרי שטבלתי, לוחצת יד לבלנית, משחררת אותה ומבקשת את הסכמתה להישאר כמה דקות במים להתפלל. בדרכ הן מסכימות בשמחה, אאכ יש ממש עומס ומישהי מוכנה כבר להיכנס ואין בור טבילה אחר.
לא קרה לי אף פעם שביקשתי להתפלל ואמרו לי לא. נשארת ממש 2-3 דקות ומתפללת על עם ישראל ואנשים ספציפיים...

צריך במיוחד לשים לב שאת לא מעכבת את הבלנית, ושהיא לא ממהרת הביתה...

את לא יודעת אם יש אחרות בחדרים מסביב שמחכות להכנס למים ואז הכעס שלהם עליך לא שווה לך את התפילה בתוך המים.

 

קרה לי פעם שמישהי עיכבה אותי ככה וכמה שניסיתי לא לכעוס לא הצלחתי. באמת שאין שום הבדל אם היא מתפללת בתוך המים או בחדר שלה ליד ואני לא צריכה לחכות דקות ארוכות בחדר עד שהיא תסיים את התפילות שלה! 

אישה צריכה לטבול בנחת
את לא יודעת מה הסיבה שהיא מתעכבת
יתכן שזה בגלל מגבלה פיזית או משהו 

אף אשה לא מתפללת שעתיים במקווה אלא דקות בודדות

 

לכעוס נראה לי מופרז

כדאי לך לבדוק עם עצמך מה כל כך הקפיץ אותך

שהיא התעכבה בשביל להתפלל. שמעתי את הבלנית יוצאת ושמעתי אותה מבקשת מהבלנית להשאר להתפלל

זה לא היה דקה שתיים, יותר לכיוון ה 5-7 דקות

זה שלך זה מרגיש דקות בודדות - זה לא מרגיש ככה למי שמחכה להכנס ולא יודעת מתי זה יגמר

ולדעתי זה פשוט חוצפה מצידה, אין שום סיבה להתפלל דוקא במים, בחדר שלך ליד זה אותו דבר.

הרי לכאורה גם היא מעכבת וחוצפה.

אם אני רואה שיש עומס או לחץ כמובן שאתפלל בחוץ

אצלינו יש בור טבילה משותף לכמה חדרים, גם אם אין עומס מיוחד בחדר המתנה - בחדרים מסביב יש נשים שמחכות לטבול

 

את צריכה לבקש רשות מהנשים שמחכות בחדרים האחרים, לא מהבלנית! לא את הבלנית את מעכבת.

 

לחוצה לפנות מהר את המקוה, ואת החדר לאלו שמחכות אחרי

 

וקצת חבל, כי לא תמיד אני מספיקה להתפלל כמו שאני רוצה.

באותה מידה יכלה גם להסתבך דקה בלשים חלוק או לשים כפכפים

להשאר להתפלל לזמן ארוך בסדר הגיוני שזה מכעיס ומעכב
אבל דקה-שתיים?
מי שלחוצה כ''כ על הדקה שתבוא ראשונה

הבלנית מחזיקה מגבת מעל הראש כשהיא רואה שאת מתפללת
מתפללת בלחש, הרבה פעמים גם בוכה וטובלת עוד פעם אחת לסיום.

טובלת 7 טבילות וכל טבילה אני מכוונת להצלחה/ ישועה של מישהו אחר.

על הבעל, הילדים, המשפחה, מי שזקוק לישועה ועל כלל ישראל...

גם אני עושה כך;)

על הבקשות שלי. לא מרגישה גם צורך לבקש חוץ מזה .

כשאני בתוך המים בזמן הטבילה אני מבקשת.
אני טובלת 7 פעמים. אני מבקשת מהבלנית שתעדכן אותי שסיימתי לטבול כדי שאוכל להיות שקועה בבקשות ולא בספירת הטבילות.

בכל המצליבים מראש לא נגעתי (כרובית כרוב ברוקולי קולרבי)
אוכלת בעיקר ירקות, פירות, קוואקר, טונה, ביצים, עוף, דג, לחם וטחינה.

מעט מאוד מוצרי חלב.. סדר גודל של קפה פעם בשבוע.

קוואקר גם יכול לגרום

תודה שאמרת! אנסה להוריד

וגם עוזר לשפע חלב. לא תמיד הסיבה היא מה שאוכלים ואין לזה סוף.
לפעמים מדובר בקושי רגשי. ואז יותר קרבה לאמא יכולה לעזור
ולפעמים סתם הרגלי יציאות.
שמתי לב אצלנו . שכשאני שואבת והיא אוכלת מנה שלימה בזמן יחסית קצר ביחס להנקה. היא מיד עושה צרכים בטיטול ונרגעת.
וגם הגזים נרגעים.
זה לא תורה מסיני . ואין דברים קבועים. יש תופעה כזו בגיל הזה. וכל אחד מוצא לו פתרונות.
יכולה לומר לך שבשלושה ילדים ראשונים שלי
הלכתי למטפלת בשיטת מוח אחד
והיא אמרה לי מה כדאי לאכול ומה לא בהתאמה לילד שלי וזה מאד עזר
היא גם עלתה על קושי רגשי . משהו שהפריע לי . וכשפעלתי לפי ההוראות שלה זה גם ממש עזר.

הם עושים..
ועדיין..כל פעולת עיכול מלווה בכאבים..תמיד יש גזים ..ממש שומעים את הבועות שנתקעות ואז יורדות קצת..עד העיקול הבא במעי...

וגם לאוכל- בילדים הקודמים הורדתי מלאא דברים
ושום דבר לא הפסיק את הכאבים
אולי היו דברים שחשדתי שמחמירים אז לכן לא העזתי להחזיר
אבל מעולם לא יכלתי לומר בוודאות

לכן הפעם כבר לא בא לי דיאטה כפויה שכזאת
אז נמנעת מקטניות,כרוב,חצילים,ברוקולי ...
אבל כן אוכלת חלבי נגיד..

ואצלי גם תמיד זה נמשך עד גיל גדול
אז זה לא רק 3 חודשים..

הלוואי והיה לי פתרון..

תעקבי אם יש ימים יותר טובים, ותנסי לחשוב מה השתנה בתפריט.
אני חושדת בפריג'נטלי. אצליח להוכיח את זה כשאחזור לקחת ויחזרו הגזים. בינתיים חוששת לנסות.

ומאז שנכנס התחיל הטרור בתכלס

חלקית..

כשאני מורידה את הנ"ל מהתפריט "ובא לציון גואל" ותוך יומיים מתחילה רגיעה עד שממש ישנה הטבה משמעותית תוך מספר ימים (יודעי דבר מדברים על שבועיים אבל אצלי תמיד יש הטבה תוך יומיים..)..

ישנם תינוקות שממש נרגעים ויש שסובלים אבל בשקט .. נראה אי שקט אבל ללא הצרחות הממושכות..

אצלי הדיאטה עובדת כשאני מורידה לחלוטין: קמח לבן, סוכר, תפו"א, מוצרי חלב, קפאין, קטניות, כרובית, אוכל שנשאר על הפלטה הרבה זמן (חמין, אפילו ללא קטניות)..

אם אזכר בעוד משהו אעדכן..

בהצלחה!

חצי מזה אני לא אוכלת גם ככה אז לא יהיה קשה לי אני מניחה

כתבת שאת אוכלת ירקות ופירות - זה יכול להיות המון דברים. אצלי היה רגיש לעגבניות, פלפלים, תפוזים, תפוחים

אני בעבר עם הקודמים ניסיתי מיליון נסיונות
וחוץ מניחושים והשערות לא ידעתי כלום באופן ברור-כי תמיד היו גזים
גם אם טיפה נדמה שאולי יותר טוב אבל זה לא ברור
ותמיד יש

ועל חסה ותפוחים לא שמעתי

אבל זו היתה תקופה משוגעת שגם אני סבלתי מאוד מהעיכול וגם התינוק, אז כמעט לא אכלתי כלום (התפריט הסופי היה עוף, אורז, דגים, מלפפונים, בננות וקצת לחם פה ושם) אז אם הוספתי משהו חשוד היה קל לזהות אם יש השפעה על התינוק או לא

מלפפון בדרך כלל היה הסלט שלי בצהריים

אני הורדתי הכל בערך, ממש ניסיתי הכל כדי להקל עליו והוא פשוט סבל מגזים עד שלושה חודשים...מעודדת שזה עובר ובקושי זוכרים, זה פשוט יעלם פתאום

אבל ממה שאני מכיר מה שגורם לגזים זה בליעת אוויר כתוצאה מהנקה לא טובה ופחות ממה שאת אוכלת


"
כשהאם אוכלת מזון שמכיל סיבים או שרשראות סוכר קצרות שלגוף אין יכולת לפרק, כמו למשל קטניות (אפונה, עדשים, גרגרי חומוס ועוד‭,(‬ מתפרקים אותם חיידקים במערכת העיכול, וכתוצאה מכך נוצרים גזים שיכולים לגרום לנו אי נוחות. עם זאת, כיוון שהסיבים האלה כלל לא נספגים בדם, הם לא מגיעים לחלב ולא יכולים להשפיע על התינוק. לכן אין צורך להימנע מקטניות במהלך ההנקה (למעט אמהות לתינוקות שסובלים ממחסור באנזים ‭,G6PD‬ שצריכות להימנע מפול)
"

הבכורה שלי ואני סבלנו מאוד בבטן אחרי הלידה (אצלה זה החזיק עד סביבות גיל 9 חודשים) אני כל כך סבלתי שעשיתי הכל!! כולל גסטרואנטרולוג (שאמר שאין בעיה ושפשוט עדיף לשתות חלב דל לקטוז) עד שהגעתי למישהי שעשתה לנו מח אחד, בעצם לשתי מישהם. הראשונה אמרה לי להוריד מהתפריט מעט דברים, לעשות לה עיסוי רפלקסולוגי ברגל ולהוסיף כל מיני פרחי באך- לא עבד.. השנייה הורידה לי בתפריט המון (!!) אבל זה עבד.. אז אצלי זה היה איתה כל המצליבים, כל הסולנים (עגבניות, פלפלים, תפו"א, חצילים) ועוד כל מיני ירקות חריפים, קמחים, קטניות, מוצרי חלב.. גם אני ניזונתי בעיקר מחלבונים (לא כולל ביצים ומוצרי חלב כמובן), שקדים, תמרים, פירות מתוקים, טחינה, בטטה, גזר, מלפפונים.. עבד ובהבאים השתדלתי לעמוד בזה מלכתחילה וזה הציל אותי

עד כזה גיל...חוץ מהתינוקות שלי

כמה שאלתי ולא מצאתי מעבר ל5-6 חודשים של גזים
ואף אחד לא ידע להסביר לי מה פשר התופעה

אבל עוד שאלה-מה קרה בגיל 9 חודשים?
הפסיקו הכאבים שלה סתם ככה?
או שהפסקת להניק?

כי אצלי לכל אחד נפסק בזמן אחר-ללא קשר להנקה
נגיד הגדולה ינקה רק עד 7 חודשים והמשיך לכאוב לה עד שנה+
ו

או שהבנתי לא נכון? 🤔

בעיקר מנסה להדגיש לעצמי את הדברים הטובים שבי, ולהפנים שמה שיוצא עכשיו החוצה זה לא באמת אני, 7
הגוף שלי משתלט על המצבי רוח, והמלחמה הרבה יותר קשה.

משהו השתנה עם הברזל?
עליי זה מאוד השפיע כשהוא ירד...
שמחי את עצמך אפילו בשטויות
ותקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך

כשהוא בירידה גורם לחוסר תיאבון... כלומר... רעב... כלומר... עצבים וחולשה...
שווה בדיקה

בביטויים שונים, אבל בהחלט מוכר.
אצלי התבטא בהתקפי עצבנות ורגישות, כך שעיקר העבודה הייתה גם מול הסובבים אותי ולא רק כלפי עצמי..

מה עזר? קודם כל לקבל את זה, שזה נורמלי וטיבעי.
דבר שני- ללמוד מצבים מקדימים ולעצור לפני שנגרר.
ולהתפלל על זה, ולמצוא משהו אובייקטיבי שיזכיר לך להתמודד נכון בזמן אמת. כלומר- בזמן רגוע תשבי עם עצמך ותחשבי מה עוזר בתכל'ס ואז לרשום/ להדריך את בעלך וכו'... ובזמן אמת- להכריח את עצמך להקשיב לזה ולפעול בהתאם, אצלי כשהצלחתי זה פעל כמו קסם;)

וב"הצלחה גדולה!

עזר לי לקבל את עצמי שככה זה,
אני מבואס יותר, רגישה יותר, עצבנית יותר, חסרת סבלנות יותר, רגישה לריח יותר, זקוקה למרחב אישי יותר...
עשיתי להגדיר את זה במילים ומתוך זה במעשים
היה יותר קל לכל המשפחה להתמודד עם זה יותר בקלות (למשל הרבה פחות נסענו להורים, בעלי עזר יותר וכו')
גם היה לנו יותר קל שאמרתי במפורש- עכשיו אני עצבנית ואין לי סבלנות לילדים. נכנסתי לחדר ובעלי המשיך לטפל בהם לבד.
בד"כ אחרי 10-15 דקות יותר נרגעתי וקראתי לילד שעיצבן אותי וככה אחד על אחד יכלתי לשמוע אותו ולהכיל אותו יותר מאשר כשכולם ביחד ואני צריכה תוך כדי לחשוב על מכונת הכביסה, ארוחת ערב ושאר מטלות.

מבחינת מצב רוח דיכי, לקח לי המון זמן לזהות מתי זה מתחיל אבל כשהצלחתי להיות מודעת למועקה הראשונית עזר לי להתלבש מהר, לעשות סיבוב בחוץ ולפעמים להכריח את עצמי לצאת לאן שתכננתי. (למשל רציתי ללכת לחתונה ואז באותו היום פשוט חטפתי באסה רצינית ולא היה לי חשק להתארגן אז נשארתי בבית ובכיתי כל הערב, אז אח"כ למדתי לא לוותר על התוכנית להכריח את עצמי להתארגן ולצאת.
בד"כ זה עזר.

הגוף שלך מפריש למוח כמויות של הורמונים על פי המין של העובר. כמה? כמו בגיל ההתבגרות.
גם השחלות/האשכים של העובר מפרישים הורמונים שמגיעים למוח שלך במחזור הדם.

יכול להיות שאת לא מכירה את זה כי לידות קודמות היו בנות והאסטרוגן יותר מוכר לגוף שלך לעומת טסטוסטרון שחדש לגוף שלך? אם כך הם הדברים (שמדובר בעובר זכר) הגיוני מאוד שזו הסיבה.

בקיצור. תמיכה תמיכה תמיכה הכלה הכלה הכלה מהבעל והסביבה עוזרים מאוד. זו תקופה כזאת וזה יעבור.

ארגו אדפט ואומני מתאים פנים והחוצה מגיל לידה.
בייביביורן וואן כנ"ל.
שניהם בריאים מבחינת פיסוק.
זה מה שביררתי, אבל אין לי נסיון. יש לי נסיון עם בייביביורן מאוד ישן, והוא נוח וגם נוח לתפעול.
אבל אומרים שלגיל גדול יותר ארגו יותר תומך, לא יודעת אם נכון.

שהפיסוק של התינוק בארגו בייבי יותר בריא, כי יש לו תמיכה והוא לא סתם ''תלוי'' באוויר כמו שקורה בבייביורן.

ביררתי את זה אצל פיזיוטרפיסטים, כי לילדים שלי יש בעיה של פרקי ירכיים

לא כל הפיזיו' מבינים בזה לצערי

וגם עשתה מחקר על הנושא.
בגלל שיש לי ילדים עם בעיה זה היה לי מאוד חשוב לקבל תשובה אמיתית.

את חושבת שמי שאמר שארגו יותר מתאים לתינוק- בטוח מבין בזה?
ומי שלא מקבל את התשובה, יש אפשרות גם לבדוק את זה לבד: תסתכלי על רצועות פבליק שמשתמשים בהם כדי לפסק את הרגליים לתינוק עם דיספלזיה. הפיסוק שנוצר בבייביביורן הוא בדיוק אותו דבר, מה שאומר שזה מעולה מבחינה פיזיולוגית.

שבבייביורן אין תמיכה לפיסוק של התינוק והוא כביכול תלוי באוויר בלי תמיכה, לעומת ארגו בייבי ששם יש ממש תמיכה לתינוק כאילו הוא בכיסא אוכל..

תינוקות שנולדים עם בעיה בפרקי ירכיים (דיספלזיה) אמורים להשאיר את הרגליים בפיסוק כל הזמן, ויש להם רצועות שתומכות את הרגליים כל הזמן.
כשקונים מנשא צריך לוודא שהמנשא נותן תמיכה כזאת, כדי שילדים שיש להם בעיה קלה, או שעלולה להתפתח אצלם בעיה- הבעיה לא תחריף, בגלל התנוחה של התינוק במנשא, בקיצור: שהתינוק לא יהיה במנשא עם רגליים ישרות.
בייביורן יוצר את אותו פיסוק כמו הרצועות, והתינוקות לא מונחים בו עם רגליים ישרות. כלומר- נותן תמיכה כמו שמקבלים התינוקות הכי בעייתיים בעניין הזה.

זה הפיסוק שמדברים עליו לגבי מנשא פיזיולוגי, ועל זה חשוב להקפיד, ואת זה בייביביורן מספק, וגם ארגו. על שניהם בדקתי.
מניחה שיש עוד מנשאים שעונים לקריטריון הזה, מי שחושש- ממליצה להתייעץ עם אורטופד של תינוקות או פיזיותרפיסט

(מעבר לכך חשוב לוודא תמיכה טובה גם לגב ולצוואר של התינוק, וגם זה קיים בבייביורן ובארגו, אבל מניחה שלא לזה התכוונת)

בדגם המירקל זה ממש לא נכון
בדגמים מתקדמים יותר שיצאו בשנה ומשהו האחרונות זה נכון

כאשר התינוק תלוי באויר, וכל המשקל שלו מתרכז בחלק צר של בד באזור האגן זה עשוי לגרום לו נזק, ככה זה במירקל של בייבי ביורן לצערי, והוא לא מומלץ ע''י הארגון למניעת דיספלזיה.
הנזק יכול להתבטא גם בתת פריקה של הירך.

יש את הדגם הזה גם עם בד מאוורר שמתאים למזג אוויר בארץ.
יש בו אפשרות לכל התנוחות- פנים החוצה ופנימה, על הצד ועל הגב.יש בו אפשרות לקשירה רגילה וגם לאיקס עם הרצועות- כל אחד ומה שנוח לו..
והכי חשוב- יש תמיכה מאוד מאוד טובה לגב!
מה שכן, צריך לדעת שהדגם הזה ספציפי יחסית יקר.. אבל שווה כל שקל.
אני מדדתי את שני הסוגים שציינת ואין מה להשוות ביניהם בתמיכה של הגב.. ההרגשה היא אחרת לגמרי.

לא עם מספיק תמיכה?

לדעתי כן יהיה.. כי בטח המבנה דומה בין הדגמים

גם באינטרנט וזה ממש שווה.. שמתי קישור בדיוק בהודעה אחרת בפורום.

אני מאד מרוצה

באמת ממליצה על לילי בייבי.אין לי אחוזים ;)
שמתי קישור בשרשור השני על מנשאים

יש לי אותו. היחיד שהיה בזמנו שהגב שלי שרד איכשהו. אני קניתי את האוורירי כי היה הבדל בתמיכה בגב לעומת הרגיל. ניסיתי המון מנשאים עד שבחרתי בו. אפשר עם כל התנוחות.
החיסרון המשמעותי זה שעד גיל עשרה חודשים בערך צריך להשתמש עם מתאם (עד שבחרתי מה לקנות כבר עברנו את הגיל הזה אז אין לי ניסיון כמה זה מסורבל).
אני יודעת שיש כיום לארגו שני דגמים חדשים שכן מתאימים מגיל לידה:
האדפט- אי אפשר לשאת בו עם הפנים קדימה
אומני 360- אפשר הכל.

מתבאסת לי שלא היה אותם אז... נראה לי ששווה את המחיר, להשקיע פעם אחת... אבל תלכי לחנות גדולה כמו מוצצים נגיד כשיש לך זמן ותתנסי לאורך זמן לפני הקנייה. זה מה שאני עשיתי בזמנו, וגם לקחתי לכמה ימים חלק ממה שניסיתי מחברות צדיקות. לי הארגו 360 אוורירי היה יותר תומך מהארגו האחרים וגם מהבייבי ביורן וואן שהיה אז הכי חדיש ועם הפיסוק המומלץ. אבל זה אינדיווידואלי. אין כמו ניסיון..
בהצלחה!