פורום הריון ולידה (עמוד 3473)

חוץ מלידה ראשונה רק אחרי חודשים.
שמתי התקן אחר שלוש לידות אחרונות.
לפי הרופאים 6 שבועות. לי הרופא שם אחרי חמש שבועות. והדימום עד שבוע. תלוי כל אחת איך הגוף שלה מקבל את זה.
אם את רחצה לשים התקן רק אחרי 6 שבועות ואת יכולה לטבול ליפני תתיעצי עם הרופא. יש כמה דברים שתוכלי להשתמש לחודש אחד.

דבר ראשוןלכל אישה מתאים משהו אחר ואי אפשר לדעת עד שמנסים
אני ממש ממליצה על התקן ג'ניפיקס שהוא התקן נחושת
בקשר למתי לפי מה שאני זוכרת התקן מתקינים 8 שבועות מהליה ואז או שמתיעצים עם רב מה אפשר לעשות או שמשתמשים בתקופה הזו בקוטל זרע או גלולות אבל גלולות יכולות לעשות לך כתמים ..
בקשר להתקן אם את מתקינה בטהרה לא אמורה להיות בעיה גם אם יש דימומים קטנים כמובן כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה
לי עם הג'ניפיקס לא היו דימומי הסתגלות בכלל

והאמת היה כל כך סיוט הגלולות (לשנינו- גם הדימומים וגם תופעות לוואי חזקות של מצבי רוח וכו') שאמרתי שהפעם ממש לא גלולות...
פשוט הבנתי שעם התקן זה לוקח זמן.
התקן נחושת זה התקן לא הורמונלי, נכון?

עם התקן זה לוקח זמן?

שמתקינים רק מ8 שבועות מהלידה את סוג ההתקן שלך (לא יודעת כמה זמן מדויק צריך להמתין עד שאפשר להתקין סוגי התקנים אחרים).
וגם שצריך לקנות אותו ואז להגיע לרופא, וזה גם לוקח זמן, לא?

אצל ברונו רוזן יש בקליניקה ואת לא צריכה לכת לקנות
אבל אם את בוחרת בהתקן אחר או אצל רופא אחר פשות תבקשי את המרשם לפני ותקבעי תור מראש למתי שאפשר להתקין

ועוד דבר אם את לא יכולה לקחת גלולות תדברי אם בעלך ועם רב אם זה בסדר לחכות קצת ואת הג'ניפיקס אפשר להתקין 5 ימים אחרי היחסים וזה גם מונע

על חלק מהסכום אז יוצא בסביבות 1200 שווה כל שקל

תחת איזה סעיף זה?

וחצי יעוץ ועל היעוץ יש החזר מסויים תלוי בביטוח

נראה לי
זה רק תלוי ברמה של הביטוח

וטבלתי אחרי 9 שבועות.

(מונה ליזה)

אבל תמיד לוקח לי באיזור החדשיים + - כך שךא בטוח שזה בגלל ההתקן

תענוג..
מוציאה ומכניסה כמו טמפון, בלי תהליך פולשני, יכולה לצרף 2 ולשלוט מתי לקבל מחזור.. תענוג. ב"ה

עמידה לברכות. כשקוראים את השם. או ברכות - שהוא יקרא את השם אם זה לא אכפת להם...
כיסא של אליהו בציבור הספרדי נחשב כיבוד מאוד חשוב
בכלל אם מגיע רב חשוב לאירוע, הרבה יותר מקובל לתת לו את הסנדק...

אדם שחטא לפני שנים ואולי הוא עשה תשובה - אני מבינה את הקושי שלך אבל לא הייתי מודדת לו בזה יראת שמיים.
נשמע שאת לא מעריכה אותו במיוחד וזה הגיוני. תתייחסי לזה ככה. עכשיו האם את ובעלך מגיעים להסכמה בעניין?

באופן אישי אני לא רואה שזה רב *במקום* האבא.
איפה כתוב שהאבא אמור להיות הסנדק? לפחות אצלנו אין כזה מנהג. כן משתדלים כמובן לכבד את ההורים במשהו.

אז מבחינה זו אין בעיה אני חושבת שאם בעלך רוצה שאבא שלו יהיה
אני בדר"כ רושמת בשרשורים על עניין עם ההורים והחמים תעשי מה שאת מרגישה
אבל במקרה כזה לדעתי לא תפסידי כלום מלתת לו להיות הסנדק
כך גם אנחנו נהגנו ואני שמחה שעשינו את זה
יש לי חברה שבעלה לא רצה את אבא שלו כסנדק אלא רב מאוד גדול ואבא שלו נפגע מאוד מזה

(דרכך לאחת הבנות שלו- גיסתך.., ואז אליו)

ב"ה לנו יש הרבה אופציות לסדנק(סיפור בפני עצמו...)
ולכן לשמחתי אבא של בעלי לא יהיה סנדק בזמן הקרוב...(מאותה סיבה שלך...)

אני לא יודעת איפה אמא של בעלך בסיפור אבל הייתי מביאה אולי לאח, אבא שלך או דמות קרובה מאוד לאחד ממכם גם אם הוא לא רב גדול אבל מידותיו טובות.

שיהיה בשמחות והיחידים מלאות!

אם בכל מקרה זה משהו שקשה לך, אז אל תעשי. לדעתי האישית, אם נהוג במשפחה לתת לאבא אז לא לוותר רק בגלל העבר, אבל זכותך כמובן להרגיש ולבחור אחרת. אם נהוג אצלכם לתת לרב זה משהו אחר.

כדאי שתדברו איתו קודם על זה

אני לא יודעת מה נכון לעשות אבל אני פה בשביל לומר שאם תחליטו בסוף כן ללכת על האבא מצד כיבוד הורים אז אין לי ספק שתראו מזה רק טוב כי כזו מצווה גדולה וודאי תביא לכם טוב
אבל אם תחליטו לא ללכת על זה זה מאד מאד מאד מובן.
באמת קשה
שיהיה מזל טוב!

ואם הוא חזר בתשובה על המעשה?
איך הוא היום?
הוא לא צריך להיות רב חשוב בשביל שיכבדו אותו בסנדק.

יש פה מצוות כיבוד הורים והכרת הטוב.
אם האבא יקפיד עליכם זה לא כדאי.
בהחלט אני מבינה את ההרגשה שלך.

אני שמחה שחלקכן הבנתן אותי ושאני באמת צודקת לגבי אביו

אם את ובעלך מסכימים ורוצים שרב יהיה סנדק, לא רואה בזה בעיה.
בכל מקרה תשאלי רב על עניין כיבוד הורים, שלא יהיה צער לאבא והקפדה שלו עליכם.

הרי סנדק משפיע על נשמת התינוק!

לא לחינם תמיד, בכל עדות ישראל, דאגו לסנדק יראה שמיים.

ולעשות כיבוד אב יש הרבה דרכים אחרות.

אני גם חושבת, שאם אב יראה שרב הוזמן להיות סנדק - הוא יכול רק לשמוח, אין פה מה להצטער.

אני יכולה לשתף אותך שגם אנחנו לא רצינו שאבא של בעלי יהיה סנדק. אז בבן הגדול הזמנו רב שיהיה בבן השני ביקשנו מאבא שלי וזה עבר בסדר מבחינת חמי כי כבר לא אותה התרגשות של בן ראשון ובקטן נורא התלבטנו רצינו את סבא שלי אבל לא רצינו לפגוע בחמי לכן שוב הבאנו רב אז התקבל יפה..

אחרת זה מבייש את הסבא ולא יפה,
אבל אם זה אדם שברור שיש לו קדימות כמו רב גדול או כמו אבי הבן שהוא קרוב יותר מאשר סב הבן
אז זה לא פוגע

היה לי משהו כזה ... כמו דקירות קטנות בצידי הגב ... זה היה דלקת בשתן ... יכול להיות שזה זה ?

תמיד יש לי בעיות עם דרכי השתן , (קושי להתאפק)
יכול להיות?
ללכת לרופא משפחה או רופא נשים?

זו תופעה ידועה לנשים בהריון(אם הבנתי למה התכוונת...)
סוג של רטט כזה.

זה לא מסוכן או משהו כזה..
איך הרופאה אמרה לי היום "את בהריון, הגיוני שהגוף יעבור שינויים..."

ובאמת שם יש את הזרמים, יכול להיות שזה שריק שנתפס?

ואז התפתח לשורף ממש כאילו מרחתי שם מלא וולטרן ממש תחושת שריפה

שלחו אותי לבדיקות שיצאו תקינות וחלקן עדיין לא עשיתי אבל הנוירולוגית אמרה לי שמאוד מאוד הגיוני שזה מלחץ...(ובאמת זה התחיל אחרי שהבן שלי פתח את השפה וקיבלתי טראומה מלראות את זה וממש שמה לב שחוזר בזמני לחץ או תזוזה מסויימת שאני עושה)
אולי זה קשור אצלך ללחץ ואלי לא אבל בלי קשר קודם תלכי לרופאת משפחה מתי שתוכלי והיא תפנה אותך אם צריך....

מה שחשוב שתבדקי מתי זה התחיל ומתי זה בא ולכמה זמן , אם את בתקופה לחוצה/ מצב נפשי מסוים וכאלה כי אלו שאלות שאולי ישאלו אותך...

ואולי כמו שאמרה לך ״מענין״ לבדוק דלקת בשתן..

לחץ של התרגשות וכו ואם הכל בסדר, ומה יהיה

גיסתי סיפרה שיש לה את זה וחיפשה על זה מידע...ואז אמרה לעצמה שבטוח באנגלית יש משהו כזה וגילתה עולם.
זו תופעה מוכרת פשוט כנראה אנחנו קצת מאחור😅

מזדהה מאוד לגבי הלחץ. זה הריון שציפינו לו הרבה זמן...אבל אני מרגישה שהלחץ הזה לא טוב לי ולא טוב לעובר האהוב שלי...
ולכן מנסה לשחרר..

ונחשפים לעוד טריליון אנשים ומקרים (וזה בטח בלי סין)
גם לי היתה תופעה בהריון שרק החיפוש באנגלית הציל אותי

תשאלי את הרופאה אם יש מה להבדק

(עכשיו שבוע 20)
הרגשתי באיזור מתחת לחזיה בגב כמו נמלול/ גירוד/ תחושה מוזרה כזאת..
ביקשתי מבעלי שיבדוק שאין לי שום דבר בחולצה שמגרד והוא לא הבין מה מציק לי בכלל.

זה הופיע ליום יומיים ועבר

זה מחסל חלק מהחיידקים, אבל כדי לעשות ממש סטריליזציה במיקרוגל צריך שכל המים או רובם יתאדו מרוב החום והעוצמה.
אפשר לחילופין לעשות סטריליזציה בשיטה הישנה והמוכרת עני הכנסת המוצץ/בקבוק למים שמבעבעים בסיר ולתת לו לבעבע ככה עם המומחים במשך 5 דק.

זה באמת נוח לעשות סטריליזציה במקרוגל בקופסה של המוצצים

בעלי כבר עושה תנאים כדי לקבל חיבוק או נשיקה ממש קשהה

מקפיצה לעוד תשובות

לרצפת אגן חלשה, נשמע נורמלי בהריון. 

יש מה לעשות בהריון - תרגיל קיגל (חפשי ברשת את ההסבר) - זה בהחלט מאפשר לחזק את רצפת האגן גם בהריון.

 

לגבי 2 - מבינה אותך, זה באמת קשה. כשהוא אחרי מקלחת יותר קל לך? אני באמת היו זמנים שהוא הבין שאני ממש בבעיה והוא חיב להתקלח לפני כל חיבוק.. 

יש איזה בושם או שמן ארומטי שאת כן מסתדרת עם הריח שלו? אם כן - תנסי לשים לעצמך טיפה ליד האף כדי שזה יטשטש לך ריחות אחרים, אולי זה יעזור.

1. מכירה את התרגילים האלה, אותם כן תרגלתי אחרי הלידה תקופה והפסקתי. אחזור אליהם!

2. תודה על ההזדהות. מקלחת לא כל כך עוזר, הריח של הפיג'מה או כל בגד אחר(גם אם הוא נקי מהארון וגם אם לא, כי יש לי בעיה גם עם הריח של הכביסה). אני אנסה את הטיפ לשים על היד, מקווה שיעזור.

בגדול זה לא רק הריח, סתם הקריבה מרתיעה אותי, לא יודעת להגדיר את זה בדיוק. כאילו אני לא מסוגלת עכשיו... ובמשך היום אני כל כך מתגעגעת אליו!

זה להתפלל על זה  

מתוך שינה הייתי מתעוררת ובה לי להקיא אם הוא שם עלי יד.
רק שממש ריחמתי עליו והתאמצתי פעם בשבוע לתת לו אבל כמה שיותר מהר כדי שאני לא יקיא.
זה עובר בתחילת חודש רביעי.

שמתמחות ברצפת האגן בהריון.
תראי אם יש לך מישהי דרך הקופה או שיש החזרים.
לטעמי שווה כי ככל שההריון מתקדם יש יותר לחץ וזה מחמיר.
לפעמים זה גם פשוט תלוי במנח העובר ויכול לעבור כשהוא גדל וזז מהשלפוחית. אבל בחודשים מתקדמים הוא ילחץ עליה שוב

לא כדאי לחכות לאחרים הלידה?

א. זו הכנה ללידה.
ב. היא יכולה ללמד אותך תרגילים ללידה עצמה כך שתצאי עם פחות נזק.
ג. לעכשיו זה יעזור ותחכלי לעשות את התרגילים גם אחרי הלידה כשתתחזקי

גם אני הייתי ככה בדיוק בתחילת ההריון ועד לא מזמן...שום רצון לנשיקה וליחסים, וב"ה עכשיו אני בשבוע 17 וזה קצת נרגע ויש יותר רצון וחשק לזה..לגבי הריח עדיין יש רגעים שאני לא יכולה להריח אותו חח מסכן אבל הרבה יותר נסבל מההתחלה.

לגבי 1. לי בורח בכל התעטשות!!! וזה בהחלט לא נעים. התייעצתי עם הרופא והוא אמר שזה נורמלי לגמרי. אגב מאז שהעובר התהפך לראש, בורח לי פחות ויש לי יותר שליטה.
לגבי 2. אני באותו מצב. מאד עוזר לי שהוא מתקלח ומתבשם אבל עדיין לצערי מרגישה שאני כל הזמן "מתחמקת" מכל סוג של מגע כמעט. וזה לא רק הריח זה נראה לי משהו בגוף שלי. מן מתח שגורם לי שמגע עושה לי עצבים. למרות שעם הילדים אני מתחבקת ומתנשקת כל היום אז לא ממש ברור לי על מה זה יושב.
בדיוק חשבתי לשוחח על זה עם בעלי ולומר לו שנראה לי שאני צריכה שהוא ממש יכריח אותי לקבל חיבוק. זה מחסום שחייב להעצר. אולי תנסי?

ניסנו בכוח, לא ממש הלך... אבל מה שכן זה עזר שנתתי לו כמה דק' שכן היינו מחובקים ואני שרדתי

תודה על התשובה ועל המחשבה!

גם לי היו צמרמורות אחרי הלידה בלי חום.. זה מעודף אסטרוגן

ואם אני לוקחת גלולות זה בטח עוד יותר אסטרוגן. מה עושים??

לי @לב אמיץ אמרה יש קשר

אבל נראה לי סבבה.

אצלי הבכורה הייתה IUGR והשני לא..

לא מצאו את הסיבה.. עשו את כל הבדיקות שצריך..

השלישי נולד IUGR גם.. גם אז לא מצאו את הסיבה..

הרביעית והחמישית לאו..

בהצלחה..

הפחד זה שמלחיצים אותך מכל מיני מומים... וברוך ה הגדול שלי בריא ..
באיזה שבועות יילדו אותך בילדים שנולדו iugr
ובאיזה משקל נולדו..מעניין אותי (:

הראשונה 2.100 בשבוע כמעט 36 זרוז..

השלישי 2.200 הצלחתי לסחוב בשמירת הריון עד 38 בזרוז..

בגלל זה ההריונות האחרים גם נחשבים בסיכון.. המליצו גם על אספירין..

בהצלחה.

פעם ראשונה מעט קטן ביחס לשבוע
ופעם שנייה בגלל רעלת אבל זה היה גם כשל בשלייה,
בדקו קרישיות ואין לי ב"ה אבל בשביל להעלות
את הסיכויים שהפעם זה לא יקרה
עכשיו בהריון שלישי מזריקה קלקסן פעם ביום.
נראה לי לא תפסידי שתשאלי על קלקסן
את הרופא שלך, זה מונע בעיות ולידות מוקדמות בהרבה מקרים.
שיהיה בהצלחה!

את מיניקה לפי דרישה או לפי "השעון"?
בהנקה לפי דרישה זה הגיוני מאוד. וקשה לומר נראה לי איזה סוג הנקה אפקטיבי יותר...

כי כשאני מניקה בחנויות כמו שילב כל מי שנכנסת להניק אחרי מסיימת לפני ורק אננ עם תינוקת שיונקת ויונקת ויונקת עד אינסוף . זה ממש מתסכל. נורא מקנאה באימהות שמניקות חמש דקות מכל צד

החלב תוך כדי מרוב שזה ארוך! יכול להיות דבר כזה?

היא עוברת למצב של יניקה עצלנית כזו בשאנטי. ואז זה לוקח שעות. ככה נראה לי

ולא לא זמן ההנקה קובע את האפקטיביות שלה.

תלוי בתינוק: יש אחד שוכל כמו מכונה וגומר 100 מ"ל ב-5 דקות. ויש אחד שוכל שעתיים, מסתכל ומדבר או נרדם באמצע או סתם נהנה ואחרי שעתיים בקושי גומר 40 מ"ל...

את יודעת, שכל אנשים שונים. וכל האנשים הללו פעם היו תינוקות. תינוקות שונים...

אם כן איזה שובה היא שזה לא יורד מימי מחלה.
מגיע לך אותם בנוסף.

וזה נחשב לך כאילו היית בעבודה בזמן הזה. זה לא תשלום נוסף על המשכורת. פשוט לא רואים שנעדרת.

תרשמי שעבדת ובהערות תרשמי שעות בדיקות הריון.
אם אין לך אפשרות לדיווח שעות ידני תשלחי מייל למשאבי אנוש או לחשבות שכר שיוסיפו לך למשכורת את השעות האלו.

את צריכה להגיש אישורים שמקבילים לשעות העדרות שלך (יש מקומות שלא מאשרים יום עבודה שלם ומורידים אותו כיום מחלה ולא על חשבון השעות). ואז פשוט מזינים לך את זה בדוח השעות כשעות שנכחת בהם. כלומר מבטלים העדרות במקביל לאישורים.
אגב זה תקף גם רטרואקטיבית וניתן לקבל את זה בתלוש שיופיעו בו רק הפרשים אפילו בזמן שאת בשמירה או חלד. זה חשוב כי זה מעלה את סכום השכר וממילא את חישוב הסכום של ביטוח לאומי

קצת יותר כהה והיה לי ציסטות תקופה מסוימת שזה מה שעשה לי את הכתמים האלה יכול להגיע גם לחום כהה-שחור....

בודקים את זה אצל רופאת נשים לפני המחזור באולטרסאונד...

( וגם אצלי דרך העד בדיקה ידעתי והרב אמר לבעלי שלפי הצבע נראה שיש ציסטה)

והרופא אמר שהכול תקין..

זה פשוט סוף המחזור..
הרבה פעמים בכתמים החומים אני כבר מצליחה לעשות הפסק טהור (אם יש לי ספקות שואלת את הרב כמובן).
נשמע תקין בסה"כ

ההשתרשות אז עדיף לחכות 14 יום בשביל תוצאה ודאית

כשאני שוכבת על הגב בהריון מתקדם אני רואה שחור בעינים וקרובה לעילפון
נסי לשכב על הצד. להגביה את הכרית

תנסי גם כרית מתחת לרגליים זה מגביר את זרימת הדם לכיוון הראש

גם לי היה ככה בשלב מסוים בהריון, אחרי שהיה לי ווירוס בטן-הרבה שלשולים והקאות.
עזר לי מאוד לאכול דברים מלוחים- בייגלה, חטיפים...
ולשתות קוקה קולה (לא RC או pepsi)

קפה/שוקולד/תה...

כרית מתחת למזרון. לאחיין שלי שמו ממש גבוה - הוא ישן כמעט ב"עמידה". 

אם היא אוכלת תמ"ל, תשאלי רופא גסטרו ילדים עד כמה מומלץ להסמיך את האוכל.

פעם היה גם "אלגיכל- קיד"- תשאלי אם זה עדין קיים, זה בריא יותר- בנוסך לזנטק.

שימי לב שהזנטק הוא לא תרופה,הוא פשוט כמו בטון שמשאיר את האוכל בתוך הבטן שלא יעלה לוושט- כי מכסה הוושט לא נסגר היטב עדיין. (זה נשמע תיאור נורא ,אבל ...)

תתעודדי , זה עובר. יכול לקחת עד גיל שנה אבל בדרך כלל יש שיפור עוד לפני גיל חצי שנה!

מהרלסרים העבים הגדולים ואז זה מרים את המזרון באלכסון טוב.

עד כמה שאני יודעת הוא כן תרופה, ומטרתו לנטרל את החומציות של הקיבה כך שהריפלוקס לא יכאב.
לכן זה מקל על התינוק.
תינוק שפולט הרב בגלל ריפלוקס- ממשיך לפלוט גם כשמקבל זנטק.
דרך אגב ריפלוקס זה לא צרבת, זה ממש כואב. כך אמרה לי אישה מבוגרת שהיה לה ריפלוקס כתוצאה ממחלה.
מה עוד מקל? להחזיק את התינוק על הידיים בתנוחה אנכית, להניח אותו על הבטן,
להשתדל כמה שפחות שישכב על הגב- זה הכי כואב לו.
תראי מתי הוא רגוע, ואז תדעי שזו תנוחה מתאימה.

מה שהציל אותי היה שהקטנה שלי ישנה לידינו ב----
טרמפולינה...כן..
לחודשיים!!
ואחרי הנקה לא להזיז אותה שלא תפלוט הכל..
זנטק- יש מצב שיעזור. אבל זה דוחה טילים.... והם די אומללים מזה.
וגם- תזונה יותר מושגחת שלך..
בהצלחה..

רק אחרי חודש+ גילינו שהיא היתה רגישה למוצרי חלב- שאני אכלתי..
ב"ה עלינו על זה- לא הרופא- וכשהפסקתי, אחרי שבועיים- פתאום הקטנה רגועה....בקושי הכרתי אותה רגועה.. בעיקר צורחת....

גם אצלנו.
כשהפסקתי מוצרי חלב היה שיפור משמעותי אצל הקטן! אבל לא עבר לגמרי

מוצרי חלב
אני עם תרופת אומפרזול (כמו זנטק) שהכינו לנו, עד שהגיעה הכל עבר כי הורדתי מוצרי חלב. ילדה חדשה. ולא נתתי תרופה

לפותחת, אם את מניקה - אצלנו גיליתי שעגבניה שאני אוכלת (וגם רסק עגבניות, פיצה וכו') גרם לה מיידית לכאב.
(וגם מוצרי חלב, ובכל זאת התרופה הייתה משמעותית, עד שעבר לגמרי)
ועוד משהו - להניק כל ארוחה רק מצד אחד.
בנוסף, מה שכתבו לך קודם - לא להשכיב, להגביה את המזרון, לשים אותה בסלקל / טרמפולינה.

איני מניקה.נותנת תמ"ל נוטרמיגן(ללא חלב) אחרי שגילינו שזה היחיד שעושה לה טוב.
היא ממש שונאת את הזנטק ולפעמים עושה ריפלקס של הקאה אחרי שאני נותנת לה,רוצה להאמין שזה באמת עוזר.
זה נראה שהאוכל כל פעם עולה לה אבל היא אינה פולטת.לפי הרופאה זה צרבת ולא ריפלוקס...

במשקל 2170.
כרגע היא בת חודש וחצי והגיעה ל 3200.
היא עולה לאט לאט.
בערך 230 בשבוע...

זה לא נשמע לי לאט לאט בכלל

צריך מינימום 150
כנראה ריפלוקס ויעבור.. תקפידי על מה שכתבו פה

אמרה שיש רופאים שממליצים כן להמשיך.
מקווה שלא אצטרך לעשות הכל היום ואחכ לעשות שוב ביום אחר

יש לך אפשרות להתקשר לרופא שלך?

או מוקד נשים אם יש לכם? (במכבי יש מוקד נשים טלפוני)

הגיעה תוצאה שיש חשד שהבדיקה לא נעשתה כראוי.
אי אפשר ללמוד מהערכים שהתקבלו.
מה שאומר, שצריך לעשות העמסת סוכר 100 נוספת. .
האחות הציעה לי אפשרות חלופית של בדיקת פרופיל סוכר, היא תתייעץ קודם עם הרופאה.

(אם את מסוגלת לחשוב על זה בכלל...)
כי פרופיל סוכר, מהניסיון שלי, עלול לתת תוצאות מבלבלות...

לקחתי קודם 2 דיקלקטין.
האחות אמרה שאי אפשר להוסיף לימון.
מה עוד אפשר?
אני אחכה שבועיים אולי אתחיל להרגיש יותר טוב.
עכשיו אני בשבוע 24 עדיין עם בחילות הקאות ודיקלקטין..

אני בהחלט הוספתי לימון... לא זכור לי שאמרו משהו נגד זה!
לדעתי תשאלי שוב... אם זה יוכל לעזור לך (לי זה לא עזר הרי) - אז כדאי...
(עשית ישר את ההעמסה של המאה? לא עשית את החמישים קודם? שואלת - כי את כותבת שאת רק בשבוע 24...)

אולי באמת עדיף עם לימון מאשר כלום.
לא עשיתי את החמישים. הרופאה אמרה לעשות ישר את המאה.

וסתם מעניין - למה הרופאה הפנתה אותך ישר להעמסה של המאה?

אני עושה בגלל משקלים גבוהים של חלק מהילדים שלי ( 4 קילו ).
היא אמרה שבכל מקרה אצטרך את המאה ואין ענין לעשות את החמישים קודם

גישות שונות, כמו בכל דבר...

לי בהריון הראשון האחות המליצה לשים רק לימון בלי מים, ומאז אני עושה כך בכל הריון.
(כמובן מדובר על לימון אמיתי סחוט ולא שום מיץ לימון תעשייתי)

הבדיקה של החמישים אמורה להיות אחרי אוכל ולכן תוספת של לימון לא משנה
הבדיקה של המאה יותר רגישה ובלימון, כמה שזה נשמע מוזר, יש מעט סוכר פירות. אולי בגלל זה לא מרשים
כשעשיתי את המאה פעמיים זה היה בלי לימון.

והאחות באמת אמרה שיש בלימון סוכר..

אני עשיתי תמיד חמישים אבל ראיתי גם בנות עם מאה עם לימון.

באתר הכללית יש המלצה מפורשת להביא לימון, גם לחמישים וגם למאה.
באתר מאוחדת גם מצאתי המלצה להביא לימון, לגבי החמישים. לא המשכתי לחפש מידע לגבי מאה.
במכבי ולאומית אין התייחסות ללימון.

טעיתי
אין לי מושג למה כל אחות אומרת משהו אחר

הבאתי איתי לימון טרי מהבית והאחות אמרה שזה פוגע בתוצאות של הבדיקה.
אחת החוויות המבחילות =/

אין מצב בלי לימון

ומותר בהעמסה גם של 100
אני עשיתי
ומכירה מלא

אבל למיטב ידיעתי מותר עם.

יש להם הרבה נסיון בענינים האלה, רפואית והלכתית. יש לי חברה שהיו לה כמה הריונות דומים והם נעזרו מאוד במכון פועה, גם מבחינה הלכתית וגם רפואית.

שגם לי היה דימום בתחילת ההריון. בפעם הראשונה הנחנו שנאסרנו, בפעם השנייה שאלנו רב והוא אמר שמכיוון שהרופאה אמרה שיש המטומה ברחם, והיא יכולה לצאת גם על ידי דימום, ניתן להגדיר זאת כפצע ולכן לא נאסרנו למרות שזה היה דימום די רציני.

אני די הופתעתי מזה, אבל זה אומר שבהחלט כדאי להתייעץ עם רב.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות! ממש מבינה אותך!

נשמע ממש קשה וכאילו לא רואים את הסוף.
אצלי במצב דומה היתה המטומה.
מקווה בשבילכם שיגמר ומהר. ושההריון יעבור בבריאות ובקלות

בה שני הריונות תקינים לחלוטין
באיזור שבוע 12-14 נעלם
אפשר גם לבקש תמיכת פרוגסטרון לפעמים זה עוזר

היי.. אני אחרי 4 היריונות.. שבהיריון הרביעי דיממתי משבוע 10 עד איזה 16.. דימומים בגושים וכתמים בלי סוף.. זה היה סיוט. בסוף הצלחתי להיטהר... באמצע רביעי בערך.. וזאת היתה תקופה קשה... בהיריון החמישי מהשבוע הראשון היה טיפה כתמים טוהרתי ואז שוב כתמים עם דם.. הפעם הלכתי להיבדק ולא היה דופק לצערי.. היריון נוכחי שבוע 8 פלוס 4 משבוע 5 דימומים בניגוב וכתמים שהרב אסר. ב-א.ס ראו שק היריון שמתאים לשבוע.. מאז לא הייתי אצל הרופאה. כבר 4 שבועות אסורים.. כל פעם הפסק כל פעם צבע בעד אחרי כמה ימים שאסר... ממש התייאשתי... אבל בעלי החמוד מראה לי שהוא חזק והכל מה' וזה בסדר..כואב לי עליו יותר..כי הוא גבר..אבל הוא אומר שהוא מסתדר ומסיח דעתו ושאני לא אדאג... כרגע הצלחתי להיטהר.. מחכה בקוצר רוח לטבול.. רק בראשון אדע בתור אצל הרופאה אם הכל תקין ויש דופק. אני מתה מפחד בגלל הטראומה של ההיריון הקודם... הלוואי ואתבשר בבשורות טובות.. הלוואי וגם את תצליחי כבר להיטהר לבעלך... לא קל לעבור היריונות עם דימומים מתמשכים. זה לחץ אטומי.. האי ודאות.. ניסיון קשה.. במיוחד אצלי שעברתי הפלה.. מאמינה שאם הגעת לשבוע 12 והכל תקין אז גם תגיעי לשבוע 40 ותלדי בעזרת ה תינוק בריא. לרוב דימומים בהיריון זה תקין.. הבעיה שלנו שומרות הטהרה שזה מתיש ואתה קצת מתגעגע לימי המחזור שהכל היה עוד יחסית נורמלי בהרחקות... נורא קשה.. שולחת לך חיבוק הזדהות ותפילה.. ולהאמין שזה כפרה עוונות ושיעור באמונה והאי ודאות מה'... תהיו חזקים...

בבקבוק- בתנוחה מורמת יותר, נשען בחצי ישיבה על היד שלי באזור המרפק שלי.

אחרי ההנקה אני תמיד מרימה אותו לתנוחה גבוהה יותר דומה לתנוחה שבה אני מאכילה אותו בבקבוק.

תנסי להפסיק אותי באמצע לגרעפס ואז להמשיך
וגם בתנוחה קצת יותר גבוהה

אבל בעיקרון אין בעיה עם הפליטות. זה בסדר שהוא יבלע אוויר ובסדר שיפלוט, כל עוד זה לא מפריע לו או לך. הפליטות לא מראות על עודף אוכל.

מנוחה זה לא אומר לשכב כל היום במיטה
זה בעיקר לא להתאמץ,לא להרים דברים כבדים.
לנסוע ברכב לגנים זה לא כזה מאמץ פיזי..
אני עושה את זה, אחרי זה חוזרים לנוח..

לא אחרי ניתוח
אם אין ברירה זה בסדר רק תנוחי אחרי
וברור שעדיף מנשא מאשר להרים עגלה לתא מטען

כלומר אם את חוזרת הביתה ומקדישה את המשך הבוקר למנוחה זה בסדר גמור. אם את חוזרת ומתחילה לנקות ולסדר את הבית בנוסף- זה כבר לא רצוי.

איזונים והקשבה לגוף וצרכים שלו.
לא למתוח את החבל..
זה שם המשחק.

וזה בהחלט מאמץ. הייתי מנסה לשבועיים (עד חודש מהלידה) להיעזר בשכנים ובחברים לשם כך.

זו עזרה נצרכת ולגיטימית.
מן הסתם ישמחו לעזור..

אבל אפשר לחשוב על רעיונות יצירתיים.
אולי הגדול יכול להיכנס לגן לבד (תלוי איפה החניה)? אולי מגיעים עוד הורים באותה שעה, ואפשר להכניס את הגדול איתם?
אולי אפשר לנסוע עם עוד מישהו כך שלא יצטרכו להוציא את התינוק?


להוציא, להרים ולחגור כל פעם זו טרחה... הייתי מנסה לחסוך מה שאפשר.

לשים עין על התינוק באוטו, זה לוקח 3 דקות בדיוק

ההודעה נכתבת כשהשמש זורחת...
ואם את יולדת בקרוב, אנחנו אמורים להיות בשיאו של חורף.
מוטב לחשוב על סיוע מחברים לפחות בהתחלה ולא להוציא תינוק פיצפון בקור של הבוקר. או לפחות לצמצם את היציאה מהרכב ככל שניתן.

חבל להוציא תינוק קטן החוצה במזג אויר שעלול להיות חורפי. זה גם יהיה מהיר יותר בלי תינוק שכל פעם צריך להכניס לכיסא בטיחות, לחגור, להוציא, להכניס למנשא....
גם כדאי להביא לילד הגדול הרגשה של כמה דקות שאת רק שלו- 2 דקות שאת נכנסת איתו לגן ומאחלת לו יום טוב וחיבוק, חבל שהתינוק ייקח את הצומי שלו.
תינוק קטן שאמור להיות רגוע- כל שכנה תשמח לשמור עליו לכמה דקות. הייתה תקופה שלא עבדתי והייתי בבית וכל בוקר שכנה הכניסה את התינוק שלה ל10 דקות כשהיא לקחה את הגדולים לגן וגם אחה"צ. זה ממש לא מסובך

(ויש עוד זמן ללידה, זה לא יהיה בחורף אבל אם זה כן היה ככה זה אכן שיקול חשוב)

תינוק בן פחות מחודש מהבית. כך אמר לי רופא ילדים מנוסה, והוא ממש ממש לא מהרופאים הלחוצים.
ולדעתי בטח לא לגן ילדים שהחיידקים חוגגים בו..

מבחינת אמינות המוצרים- שמעתי ממספיק אנשים סביבי שהם באמת עושים את העבודה.
מבחינת לשווק- זה כבר ממש תלוי אופי. אני יודעת שבפוראוור הכל סוג של מוגש על מגש כסף, וגם לח הציעו, אבל בסוף לא דיבר אליי..

הקאץ הוא שזה דורש הרבה עבודה, וצריך גם להכיר את המוצרים טוב, זה לא כמו לשווק למשל מוצרים למטבח, שברור מה המוצר, את צריכה לדעת לענות לאנדים על כל השאלות וזה

ואם זה סבבה לך למכור ולשווק

התחילו לעבוד בזה, והתחילו להיות אנשים מעצבנים.
אני לא מכלילה,
אבל חלק גדול...
כאילו פתאום הופכים את השיח החברי והנעים איתם לשיח שיווקי, הם רוצים לדחוף עוד ועוד דברים שנקנה,
ויותר מזה, מציעים לי לעבור לעבוד בזה כאילו זה הדבר הכי שווה בעולם,
בלי להסביר לגמרי,
כדי שזה יחייב להתחיל ואחר כך לראות...
זאת נקודה חשובה בעיני,
למרות שתכלס נראה מבחוץ שהן עושות כסף..
בקיצור, תחשבי על זה ⁦️⁩⁦️⁩

באמת לא נעים שנשים שלא דיברתי איתן המשך שנה-שנתיים, מתקשרות, מתעניינות בשלומי ובחיי כאילו שאנחנו החברות הכי-הכי, ואז שואלות אם אני רוצה להיות משווקת דרכן, ויותר מזה - לא מקבלות את התשובה שלי - לא!!
פשוט לא נעים ולא לעניין...
(אני משתמשת הרבה במוצרים האלה ומעריכה אותם מאד, פשוט לא מתאים לי כרגע ובכללי)

וזה באמת ממש לא נעים

בסוף נראה לי שפחות מתאים לי.

ובדצ לבד לא יכול להתקיים ללא הרבנות

שימי לב...

הופתעתי שכתבת שלא על הכל יש עשרות כי באמת לא על הכל צריך...

זה לא בדיוק בודדים

יש משחת שיניים

יש ויטמינים לילדים

יש משקאות למינהם

 

ויש לי הרבה תובנות לכאן ולכאן. מוזמנת לדבר בפרטי ואגיד לך מה דעתי על זה...

פחות רלוונטי כבר.

בהתחלה קבעתי תור אליו ואז ביטלתי כי נזכרתי שבסוף ההיריון הקודם הוא הלחיץ אותי מאד על המשקל של העובר, בעוד שהרופא אמר שהכל בסדר..
חוץ מזה לדעתי הוא ממש בסדר.
אני הייתי אצל טאובר וממש ממליצה.
בכל אופן, נראה לי שבשעצ אין תלת מימד.

סקירה שניה, הוא היה ממש בסדר.

כמו שאמרו לפני, נחמד באופן כללי, לא באופן מיוחד.

עשה את כל המאמצים כדי לתת לי תמונה טובה של הפנים שלו (ניסה פעמיים כל פעם דק' ארוכות) (בסוף לא הצליח, כי העובר התעקש להשאיר את הידיים על הפנים).

אמר מה הוא רואה, ועל מה הוא מסתכל כל הזמן.

 

 

עשיתי אצלו הרבה א"ס בעבר.
ממה שזכור לי הוא לא משקיע המון ביחסי אנוש אבל לא חוויתי אצלו חוויה שלילית.. הוא פשוט מתעסק יותר בבדיקה ופחות באנשים..

ויש שם גם תלת מימד לראות את העובר?

פעם זה היה חדשני ונדיר. היום זו פונקציה שקיימת בכל המכשירים לדעתי.

הרופא צריך לומר משהו, אז הוא אומר שהמשקל טיפה קטן. כנראה שזה עדיין תקין לגמרי, אחרת הוא היה אומר לך מה לעשות הלאה...
לדעתי, אין מה להילחץ.

עוד ולבוא למעקב שוב עוד 10 יום.
אבל אני לא מבינה למה זה מדאיג אותו אם זה כולה פער של שבוע.

כי היה קטן בשבוע ושלחו אותי לטכנאית אולטרסאונד. והוא גדל בסדר.. אולי זה פשוט להיות בטוחים שהכל בסדר...