פורום הריון ולידה (עמוד 3473)

אלא בתור אמא של חברה חח.. אם לא תמצאי המלצות פה אוכל לבקש אצלנו..

קוראים לה אילה יחזקאל
052-383-3224
היא עם אופי מאוד נעים, ידעה לעזור, לעסות בזמן הצירים, להציע תרגילים שיקדמו את הלידה (באמת אחרי שעשיתי את אחד התרגילים שלה הלידה התחילה להתפתח מאוד מהר), וגם ידעה את מקומה - זיהתה מתי אנחנו צריכים אותה, ומתי לתת לנו להיות עם עצמנו, זיהתה כשהייתי צריכה יותר את בעלי והציעה לצאת מהחדר להשאיר אותנו קצת לבד. אני מאוד נהניתי ממנה (ומצאנו אותה ממש ברגע האחרון, תיאמנו איתה שבוע לפני הלידה והיא זרמה...).

מקסימה ונעימה מאד! קשובה ליולדת.. ממליצה!

אילה אם יוצא לך לראות את זה. שתהיה לך המון ברכה🌷

המיוחדת עם המון ניסיון!

זה לא נורא שרק עכשיו אני מתחילה עם ה פרוגסטרון?

חמישה ימים אחרי שהתחילו הכתמות הייתי בשקיפות והרופא לא התרגש ולא נתן כלום להכתמות

אבל למעשה 5ימים אחרי היה הדימום, אולי זה היה יכול להמנע עם תמיכה?

הדעות חלוקות לגבי מתן פרוגסטרון משבוע 13 והלאה.

 

אבל תתחילי ותראי. עד שבוע 14-16 ואפילו מעט יותר, סביר שתהיה לפרוגסטרון השפעה מועילה.

וגם לא תמיד גיל ההריון מדוייק כך שבשבוע 14 יתכן שבעצם מדובר ב12-13.

 

סיפורים מעודדים  - הייתי במקום הזה, בדיוק בשבועות שלך. הפרוגסטרון כנראה היה נצרך, לפחות בשבועיים 13-14, אבל מה שעזר הכי הרבה זה שמירה בשכיבה.

הרופא קופ"ח המקומי  בזמנו התעקש על המשך בזריקות עד שבוע מאוחר (הפסקתי קודם בערך בשבוע  17-18), לעומת הרופאה הפרטית בירושלים שסברה שיעיל עד שבוע 14 לכל היותר,

אבל לא יכולתי לנסוע אליה, אז מלאתי את הוראות הרופא המקומי.

 

ההורמונים קצת עשו לי תופעות (כמו של גלולות) ולטווח הרחוק המערכת החיסונית קצת נחלשה, אבל אני חושבת שלפחות בשבועות הראשונים לא היה מנוס מלקחת.

והיום התינוק הזה חייל  ה' ישמור אותו.

 

כדאי לברר עם הרופאה אם לא להעלות את המינון של החומצה הפולית ל 5 מ"ג. ובכל מקרה להכפיל ל800 מק"ג.

אם את אוכלת ובלי בחילות, תתחזקי עם מזונות שמכילים ויטמיני B, מגנזיום וסידן.  

 

בעז"ה בשורות טובות וידיים מלאות.

 

אם זה אוטרוגסטן, עדיף לקחת דרך הנרתיק.

יכול להיות שזה קשור לזה שההריון הזה הגיע 4חודשים אחרי לידה שקטה? כאילו שלגוף עוד אין מספיק משאבים?

אפשר בקלות למלא את המאגרים עם תזונה טובה, והשלמה של ויטמינים/מינרלים במקרה הצורך,

וכדי לא להמשיך לאבד משאבים, כדאי לקחת משהו לתת מענה לנפש - רסקיו בתור התחלה.

 

הכי חשוב להיות בשמחה מעכשיו .

וזה עזר בהחלט.

תוספת לא אמורה להזיק
אם אין לך מקור דימום שאפשר לראות באולטראסאונד אז בודאי שכדאי לקחת ליתר בטחון.
שימשיך מלא ותקין..

פרוגסטרון עד שבוע 12 עוזר למנוע הפלות.

פרוגסטרון משבוע 16 עוזר לחזק את הרחם ולמנוע לידות מוקדמות. אני לקחתי משבוע 16 עד שבוע  35 בגלל שבעברי לידה מקודמת.

אם כן, הרשי לי להצדיע לך!!

(גם בנרות זה לא כזה נחמד, אבל הזריקות תמיד מאתגרות אותי  ממש)

רועדת ומפחדת מאוד!

אני לא אומרת שזה לא כואב.. אבל זה שווה את המטרה!

אני לוקחת בכל הריון במשך כמה שבועות טובים (בין 5 ל10 שבועות יצא לי לקחת)

מה שחשוב להקפיד הוא להזריק בכל פעם למקום אחר, וגם בצד אחר של הגוף. אם אפשר לחמם לחום הגוף את הזריקה לפני ההזרקה, כדאי לעסות את המקום במשך כמה דקות טובות אחרי ההזרקה. אפשר גם קומפרסים חמים/קרים. לי עזרו מקלחות עם זרם מים על המקום. ובעיקר ידיעה שזה עוזר ועוד מעט נגמר..

להזריק במשך 20 שבועות כמו שהיא כתבה, נשמע לי ממש מאתגר.

אז נכון, זה כואב, אבל אפשר לחיות עם זה.. וגם אם יווצרו גושים - הם לא יהיו נוראיים.

אני מקבלת תמיד כל יום (בעלי הוא המזריק..) זה הרבה יותר מטריד..

 

שיהיה בהצלחה רבה!

פעם בשבוע זה בהחלט אפשרי. אני לא אומרת שזה לא כואב, אבל אני מאמינה שתצליחי להסתדר עם זה.

רק תשימי לב באמת שאין לך תגובה אלרגית לזריקה, אם כן, יש גם אפשרות לנרות אנדומטרין.

 

בהחלט לא נעים אבל העדפתי על פני נרות שזה התעסקות יומיומית ודי מלוכלכלת..

עם השבועות למדתי להתמודד ולעשות שיהיו קצת פחות גושים. ובסוף - פשוט מתרגלים...

יש הרבה סיבות לדימומים בהריון והרבה פעמים בלי קשר לתקינות ההריון

הגיוני שיהיה מחזור לא סדיר אחרי לידה.

הבנתי שהם מחזירים על רוב הדברים

אני רוצה לשמוע ממישהי שקיבלה החזר דווקא על עגלה. לא בא לי ללכת סתם

מביאים קבלה ומקבלים החזר לא משנה להם על מה

בסל החזרים זה לא כלול, מפורשות. יש פירוט על מה מחזירים בדיוק.

הקומבינה (וצריך לשאול רב, שלנו לא התיר... אבל שמעתי על כאלה שכן) היא שקונים משהו יקר שכן יש עליו החזר, נניח משאבה של מדלה פריסטייל, לוקחים קבלה ומביאים אותה לקופה על מנת לקבל החזר. ברגע שהגשת בקשה להחזר את יכולה ללכת לחנות ולהחליף את המשאבה בעגלה...

לי התחילו לעבור הבחילות בסביבות 16-17 וצרבות התחילו יותר מאוחר

לקחתי דיקלקטין להקל על הבחילות

ולנטון לצרבות (מקל גם על הבחילות)

אבל עד אז


חייבת להרגע

אוף איזה לחץ הכניסה החצבת הזו!😫😭

ללכת להבדק בכול מקרה.

 

מטה.

שום חום. שיעול צינון וכו...
רק פצעים שנראים עקיצות

תודה יקרה

אני ביעוץ עם רופא
שאמר לי מחר לראות מה קורה עם זה


מקווה שכלום
אבל לב אמיץ הרגיעה אותי קצת

ופשוט עבר גרדת?

שמתי להם שמן לבנדר בחדרים מאז שנעקצו
ולא נעקצו שוב

מה זה גרדת?

גירדו

שימי להם בחדר את הסנו נגד יתושים זה עוזר

הריון קל ובריא

מרגישה כמו אמא לילד ראשון... - הריון ולידה

 

(ואוסיף גם מי מלח להזליף לאף, בעיקר לפני השינה)

להזליף מי מלח. ואז לשים על הכתף כדי שתוציא.

תקני בבית מרקחת ערכת בדיקה, ותבדקי מחר בבוקר, עם השתן הראשון של הבוקר.

ואם המחזור מאחר בגלל שיבוש, תוצאת לוואי של השימוש בפרימולט נור עקב החתונה, והוא יגיע תוך יום יומיים, תמשיכו לנסות שוב בחודש הבא.

אני לא חושבת שכלה טריה, חודש וחצי אחרי החתונה, צריכה להתחיל לתכנן את היחסים לפי הביוץ.
אתם ממש זוג טרי.
תהנו מהזוגיות החדשה, מהאפשריות החדשות להיות המון ביחד, תקיימו יחסים בלי חשבונות ותכנונים... ומירב הסיכויים שבתוך זמן לא רב תהיי בהריון.
גם אם זה ייקח חודש, חודשיים, שלושה או אפילו ארבעה.
אין מה להיחלץ בחודשים הראשונים לנישואים.
הסיכוי להריון גם שכל התנאים מסביב מתמלאים, ביוץ אחרי הטבילה, יחסים לפני וביום הביוץ - פחות מ 20%.

אם בכל תרצי לזהות מתי הביוץ שלך חל - מרקם ההפרשות האופייני לימים סביב הביוץ יכול לסייע לך.

הפרשה פורייה מתרחשת כ 5-6 ימים לפני הביוץ, בשל כמויות אסטרוגן גדולות שמופרשות מהזקיק המתפתח בשחלה. ההפרשה היא רטובה, שקופה, צמיגית, גמישה, חלקלקה ונמתחת כמו חלבון ביצה לא מבושלת, ללא ריח. זוהי הפרשה פורייה, שמסייעת לזרע להחליק את דרכו אל הרחם ולהגיע לביצית במועד הביוץ. אורך החיים המכסימלי של ביצית הוא יום, ושל זרע 5 ימים. לאחר הביוץ, הזקיק בשחלה הופך לגופיף צהוב ומפריש רמות גבוהות של פרוגסטרון, בהשפעתו ההפרשה מתייבשת, וכך אין לזרע מוביליות להיכנס לרחם. ההפרשה בימים "הלא פוריים" עד דימום הווסת, היא הפרשה דביקה, יבשה, סמיכה וחומצתית.



גם שינויים בפתח צוואר הרחם מלמדים על מועד הביוץ.
צוואר הרחם משנה את מיקומו ואת מרקמו בהתאם לזמני המחזור: בתקופה הלא פוריה צוואר הרחם יהיה סגור וקשה יחסית, ופתחו ממוקם עמוק לתוך הנרתיק. בזמן ביוץ, צוואר הרחם נפתח ומתרכך, ופתחו מתקצר לכיוון הרחם. שינויים אלה נועדו לתמוך במוביליות של הזרע בימי הביוץ הפוריים, להיכנס לתוך הרחם ולהגיע לחצוצרות כדי להפרות את הביצית.

למה הלחץ ישר לעבור שלב???

כנראה שלא אצליח להבין איך חודש אחרי החתונה כבר חושבים על תיזמון ביוץ.

זה שלב שעוד מתרגלים למבנה החדש של החיים, לאדם שאיתך על יתרונותיו וחסרונותיו,
התאקלמות בנושא יחסי אישות,
שלב שיוצאים בו בטעות מהבית בלי כיסוי ראש ;)
אבל.. כל אחת ודרכה שלה

אני יכולה להבין אותה בצורה מסויימת.
תהליכים ביולוגיים טבעים שמתרחשים חודש חודש בגוף שלך - עד החתונה אף פעם לא הטרידו איתך, באספקטים של הבנת מנגנוני הפוריות הנשית.
ועכשיו היא התחתנה, מעוניינת להיכנס להריון - ומתחילה להתעניין אין בעצם הגוף שלה עובד, איך מזהים דברים מופלאים שמתרחשים באופן טבעי אצל כולנו.

ורצה הביתה עם היד על הראש כאלו זה מסתיר משהו חחחחחח חשבתי רק לי זה קורה

לכן מעמיין אותי לדעת את התהליך ...

גם אותי מאוד מעניינים תהליכים בגוף האדם, ומנגנוני הרבייה בפרט.
אין לך מה להרגיש לא נעים שאת מתעניינת ורוצה להעמיק בידע על התהליכים הכל כך טבעיים ובה בעת כל כך מורכבים במערכת הנשית ....

זה לא רק זיהוי הביוץ. ממליצה לך לקרוא ולהבין באופן כללי במחזוריות ההורמונלית. זה ממש מרתק לדעתי.

הוא איחר בשבוע, כנראה בגלל ההשפעות של הכדור

גם אני אחרי החתונה מיד רציתי היריון...

אז לא לדאוג/ להלחץ.
מאמינה שבחודשים הקרובים בעז"ה- או שבאמת תיכנסי להריון, או שהגוף שלך יאזן את עצמו ככה שיהיה לך פשוט יותר ללמוד אותו.
ב"הצלחה רבה!

נ.ב. לגבי התגובות על הלחץ, זה פשוט כי הזמן שאתם רק זוג, אפילו בלי תוספות של הורמונים זרים, הוא ייחוד ובלעדי כל כך, זה מגעגוע
שתהיה ברכה בבית!

אבל לא חשבתי בהתחלה שזה הריון ואח"החלטתי לחכות עוד קצת כדי להיות בטוחה שזה איחור ואז עוד קצת עד שהיה לי אומץ גם להתאכזב...
אם את יכולה אל תחשבי עכשיו על ביוץ וכו' תבדקי עוד כמה ימים אם האיחור ממשיך ותהיי נינוחה בקשר להריון.

 

אם זה רק עוגות? גם חמין, הרינג?
ממליצה להתייעץ עם הגבאי, לשמוע מה האפשרויות, מה אתם רוצים וכו'

ואפשר לעשות משהו קטן
אצלנו בביצ כנסת נוהגים להשתתף בסעודה ולא לשלם על כולה

מכירה בתי כנסת שמסתפקים בעוגות קנויןת, פיצוחים, ביסלי ובמבה,
וכאלה שקונים קיגל, סלטים, דג מלוח, מאפים ועוד.
יש המגדילים לעשות ומביאים גם חמין ואפילו נטילת ידים.
פרמטר נוסף הוא לכמה אנשים את מצפה?
טווח המחירים הוא בין מאות בודדות לאלפים.

יש אפשרות לשתף חברה מהעבר, או מישהי קרובה (נפשית) מהמשפחה בקושי הנפשי שאת חווה, לאור הקושי הגופני? שיתוף חשוב מאוד מאוד, ויכול לעזור לך, וגם לסייע במציאת פתרונות כלשהם למצב הקיים.

 

יש אפשרות שבעלך יוכל לסייע בעניין?

 

חיבוק חם. תרגישי טוב 

מהצד שלי - אין כ"כ את מי לשתף, הם מתמודדים בעצמם עם בעיות לא פשוטות. גם אני לא רוצה להעמיס עליהם וגם אין להם יכולת להכיל בכלל קושי של מישהו אחר.

ומהצד של בעלי - חמותי חוותה הריונות בלי מורגשים , כנ"ל גיסתי , והם פשוט לא מבינות על מה אני מדברת, ... בסדר אז קצת לא מרגישים טוב , מה את עושה עסק?? הם באמת לא מבינות ... ואז אני מרגישה שאני יוצאת מפונקת ... בפעם הראשונה שחמותי ראתה אותי בהריון היא אומרת לי : תמיד חשבתי שכל הנשים שמספרות שהם לא מרגישות טוב הם סתם מגזימות עכשיו אני חושבת שאולי יש בזה קצת אמת ..

אז גם הם לא אופציה מבחינתי ...

 

חברות - אין כרגע , לצערי הרב

ובאמת בעלי שומע הכל , ומכיל הכל - יש לציין שבצורה הטובה ביותר

אבל עדיין - מרגישה שאני צירכה אוזן נשית...

באמת לא פשוט מה שאת עוברת.. גם פיזית גם נפשית..

מצטרפת למה שמציעה אור היום, פשוט בגלל שאני עושה את זה לפעמים כשאני מרגישה באסה, אולי יש לך איזה אחות או חברה קרובה או מישהי שאת יודעת שכיף לדבר איתה ואולי יש מצב שתצאו יחד לאיזשהו מקום לכמה שעות, אולי לאיזה סיבוב בקניון או לאיזה הליכה משחררת בשעות הערב - כמובן אם את מסוגלת מבחינה פיזית.. לפעמים אחרי שמתאווררים קצת מרגישים אחרת.. ואם את ממש לא יכולה לצאת, אז אולי אם בא לך להזמין אותה אלייך לאיזה כוס קפה..

אני יודעת שיש את ההרגשה הזאת שכל אחד עסוק בענייניו ולא אכפת לאף אחד, אבל בדיוק כמו שאת אומרת שאת זקוקה לחברה, יש עוד המון שנהנות מחברה וזקוקות לכך בדיוק כמוך, וישמחו מאוד לצאת איתך או לבוא אלייך וכדו'.. בכל אופן מאחלת לך מכל הלב המשך הריון קל יותר ותרגישי טוב!

מעציב לקרוא את ההודעה שלך. נשמע שממש קשה לך. בא לי רק לתת חיבוק ולשבת לפטפט איתך. אבל בכל זאת מציעה בזהירות כי לא לכל אחת זה מתאים: חברתי היתה במצב דומה, היא פנתה לקופה וביקשה להיפגש עם עובדת סוציאלית. הן הפכו לחברות של ממש למרות הפערים כמעט בכל תחום. הפגישות נתנו לה כח ואנרגיה והיא חיכתה להן כל כך.
יותר מזה, הרבה סיטואציות שעוברים בהריון רגישות באופן קיצוני ואחרי הלידה נראה לנו שסתם התנהגנו או אמרנו משהו לא לעניין אז לפעמים אפילו עדיף שזה יהיה מישהו לא מהמשפחה או מהחברה הקרובה כדי שזה לא יפגע ביחסים לעתיד.
אולי תנסי? בהצלחה יקירה וקבלי חיבוק!

סליחה אמא בניסים, אני בטוחה שיש לך אך ורק כוונות טובות, אבל ההצעה שלך מסוכנת ביותר ועלולה להסתיים רע מאוד חלילה, במיוחד בגלל העובדה שהיא בהריון, וברגע שיהיה לה תיק ברווחה, יעקבו אחרי מצב הרוח שלה, גם עכשיו וגם אחרי הלידה - היא תהיה "מסומנת" אצלם בתור אחת שיש סיכוי כביכול שתפתח דיכאון לאחר הלידה, ואז הם יכולים לטעון את השטויות שלהם שהילד "בסיכון", והאמא תמצא את עצמה בפתחה של תהום מסוכנת ביותר.

במידה ויש תיק ברווחה, הם נמצאים בקשר עם טיפת חלב לאחר הלידה, מבקשים מהאחות בטיפת חלב (שגם ככה חלה עליה "חובת הדיווח" על פי החוק) לעדכן אותם בכל מקרה שהיא חושדת שמצב הרוח של האמא לא משהו. הם גם עלולים בעקבות כך להכריח את האמא לאחר הלידה לקבל טיפול פסיכולוגי, ועוד כל מיני סוגים של הצקות למיניהם. אני מכירה אישית מישהי שלאחר הלידה מילאה את הטופס בטיפת חלב שכולן צריכות למלא (לא יודעת אם זה חובה, גם לי נתנו למלא את הטופס הזה), ואותה אחת כתבה שם שמצב הרוח שלה לא מי יודע מה לאחר הלידה, האחות בטיפת חלב לא אמרה לה כלום, אך עובדת סוציאלית לחוק הנוער (דהיינו פקידת סעד) יצרה איתה קשר לאחר שבוע, ומאז היא לא מרפה ממנה, ואותה אמא מצטערת על הרגע שהיא כתבה את הכמה מילים האלו. לכן צריך להיזהר איתם מאוד, ועדיף להתרחק מהם, וכמה שיותר. ואפילו אם יתמזל מזלה והיא "תיפול" על עו"סית נחמדה שאין לה עניין לעשות לה צרות אלא רק לעזור לה, אז לפעמים בגלל אילוצים למיניהם העו"סיות מתחלפות, ואז עלולה להגיע במקומה עו"סית לא כ"כ נחמדה וטובה שכן תעשה לה בעיות. זה מסוג הדברים שעליהם נאמר "לא מדובשם ולא מעוקצם".

בעקבות חברה טובה שלי שהיא פעילה חברתית למען זכויות הורים וילדים, ועוזרת הרבה למשפחות שנקלעו לבעיות רציניות עם הרווחה לאחר שמשפחות אלו פנו אליהם בתמימות בבקשת עזרה, גם במקרים כגון זה הנזכר לעיל, ולא מצליחים להשתחרר מהם אח"כ.

יצא לך לפגוש עובדים סוציאליים במסגרות רפואיות? קופת חולים. בית חולים? אין כל קשר למשרד הרווחה ותפקידם שונה בתכלית.
לפעמים מחוסר ידיעה או ערבוב בין הישויות נחסך סיוע ומענה רב וחבל. כדאי לבדוק.
זו לא עוסית קהילה ולא עובדת רווחה. זו משרה שקופת חולים מעסיקים בדיוק כמו רופא/פסיכולוג/מזכירה.
אני מדברת על ידע שלי מלפני יותר מ5 שנים.
אם אכן דברים השתנו מאז אז כמובן שצריך להזהר ולבדוק.
ואם יש כאן עוסית שתשלים קצת את התמונה זה בהחלט יעזור.
אני לא מבינה בזה ולא עדכנית. רק הצעתי את מה שממש עזר לשתי חברות שהיו במצב דומה.

וזה ממש לא משנה שקופת החולים מעסיקים אותה, כל הגופים הציבוריים האלו עובדים בשיתוף פעולה מלא, ובמקרה הצורך מסנכרנים את המידע ביניהם. את שואלת מה הקשר של משרד הרווחה לקופת חולים או לבית חולים. אז יש חוק שנקרא "חוק חובת הדיווח". בכל מיקרה שרופא הילדים לדוגמא חושד להזנחה של ילד, הוא מחוייב לדאוג שהדיווח הזה יעבור למשרד הרווחה, ואם לא - אז הוא עובר על החוק. אותו הדבר לגבי טיפת חלב, וגם כמובן לגבי בתי החולים. אם לדוגמא הגעת לטיפת חלב עם תינוק לא מספיק נקי, או שהבגד שלו קצת מלוכלך, תדעי שהאחות תעדכן את זה בתיק. זה לא אומר שהיא תרוץ עכשיו לדווח על כך לרווחה ובד"כ זה באמת לא יקרה, אך המידע הזה עלול לשמש ביום אחד את משרד הרווחה נגד ההורים במידה ומאיזושהי סיבה הם יסתבכו עם הרווחה. מקרה שאני מכירה מקרוב, ההורים הגיעו עם הילד לבית החולים הדסה עין כרם. הילד בן שלוש נפל במדרגות ופתח את הראש. לאחר שהילד קיבל טיפול ראשוני, ניגשה אל האמא העו"סית של הבית חולים והחלה לשאול אותה שאלות. אותה עו"סית הייתה עם המשפחה בקשר למשך תקופה של כמה חודשים, עד שבנס הם ירדו מהם בינתיים. אבל במשרד הרווחה כבר רשום השם שלהם, ושהילד שלהם פתח את הראש, שהיה סדק בגולגולת, ושהילד עבר ניתוח בראש לניקוז נוזלים וכו'. המידע הזה עלול ביום אחד לבוא נגדם חלילה, אם לדוגמא הילד הזה או ילד אחר שלהם יפצע שוב או משהו, הם עלולים להגיד שהילדים שלהם נפצעים יותר מידי פעמים, וכו'. אז כמובן שלא בכל מקרה של פציעה של ילד בית החולים מערב את העו"סית שעובדת שם וזה בדר"כ רק במקרים שהפציעה רצינית ויש חשד ל"רשלנות" מצד ההורים, אך העובדה היא שהעו"סיות שעובדות בקופות החולים ובבתי החולים קשורות באופן ישיר למשרד הרווחה, ועל כך אין עוררין.

המידע שאני כותבת לך כאן הוא לא מלפני מס' שנים, אלא מעודכן להיום. 

ואם הזכרת גם את העניין של הפסיכולוגים שקופת החולים מעסיקה, אז רק שתדעי שבמקרה הצורך, כאשר משרד הרווחה מעוניינים לקבל מידע על משפחה מסויימת, אז קופת החולים מחוייבת להעביר להם את המידע הזה שכביכול חסוי, ואפילו אם לא חתמת על "טופס ויתור סודיות", אז בפועל אין כאן שום "סודיות", והמידע האישי שלך יועבר ישירות למשרד הרווחה (כולל המידע הרגיש ביותר, כדוגמת פירוט תוכן השיחות עם הפסיכולוג). 

גם אם יש כאן עו"סית שתנסה עכשיו לסתור את דבריי ולהכחיש אותם, אני יודעת מבפנים מה קורה באמת לאחר שמסתבכים עם הרווחה, אז לפתע כל המידע החסוי והאישי ביותר של המשפחה, כולל טיפולים מטעם הקופ"ח, אישפוזים בבתי חולים וכל טיפול אחר שהמשפחה קיבלה ממוסד ציבורי כלשהו, הכל נחשף ומונגש לרווחה כרצונם, והחוק עומד לצידם, ולא יעזור שום דבר למשפחה לטעון על מידע רפואי סודי, אישי וכו'. 

ודבר נוסף שכדאי שהורים ידעו לגבי אותו "חוק חובת הדיווח", זה חל גם על מטפלות במעונות, גננות, ומורות בבתי הספר. גם כל גופי החינוך האלה עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה, ומתוקף החוק מחוייבים להעביר אליהם כל מידע שנדרש, ולדווח בכל מקרה של חשד ל"הזנחה" של הילד.

למי שחשוב לה חברה להיות בלי זה אחד הדברים הקשים,

ובפרט כשאת גם מוגבלת פיזית ולא יכולה לעשות כל דבר...

אז מאוד טבעי מה שאת מרגישה, ובאמת לפעמים כמה שהבעל תומך הוא לא יכול לעזור בכל מצב.

אישית, מציעה לך לחפש בנרות משהו שלא קשה לך פיזית שעושה לך טוב ותקפידי לעשות אותו כמה פעמים בשבוע או אפילו כל יום,

אפילו אם זה משהו לבד בלי חברות עדיין זה יכול לעזור לך לתחושה הכללית... 

 

בחיי העולם המודרני ככ מנוכר

לא להתבייש להכנס, להציע חיבוק ואוזן קשבת.

אולי לארגון "אם לאם" יש אפשרות לצוות לך מלווה אפילו שלא ילדת עדיין? אולי לניצה יש אפשרות לעזור? ואולי תכתבי לנו מאיזה איזור את, ותמצאי כאן חברות?

קיבלתי תמיכה מדהימהמשל משפחה ו חברות ואף על פי כן, כמעט הגעתי לדיכאון מההשבתה הטוטאלית והפער בין הרצוי למצוי.
את ממש גיבורה שלא נפלת עד עכשיו!!

נסי לחשוב אולי בכל זאת יש חברות מהעבר שתוכלי ליצור איתן קשר, אפילו אם לא דיברתן הרבה זמן, אפילו אם הן גרות רחוק. אני מבינה שבטח יש מבוכה לנסות ליצור קשר אחרי הרבה זמן שלא היה, אבל את חייבת את זה לעצמך. מאמינה שמישי מהם תבין את המצב ותתגייס קצת, אפילו רק בטלפון.

חיבוק!

ולעניות דעתי , פשוט לנסות לשחרר ולהנות מהזמן שאין עדיין את התינוק (שדורש המון יחס והתעסקות , עד כדי כך שאין זמן לפעמים להתפנות חח).
תנסי לצאת לבלות , למשל אם את אוהבת ללמוד/ לקרוא , לכי לספרייה , תצאי כל יום לנשום אוויר , הליכה עם מוסיקה נעימה /הרצאה באוזניות ,
תתפנקי! את נושאת בריחמך יצור חי , נשמה אלוקית שנכון שהוא צורך המון משאבים מהגוף שלך , אבל את גם בונה אותו , המצב רוח שלך משפיע גם עליו , כל התחזקות רוחנית שלך גם מעצבת אותו רוחנית .

אני אומרת לעצמי גם שלפעמים אנחנו שוכחות חהתבונן על המתנה היקרה שיש לנו ברחם..

אוסיף ואומר , שיציאות החוצה לשמש תורמות מאוד למצב הרוח בגלל ייצור ויטמין D שאחראי על ..מצב הרוח וחוסר ממנו גורם לתנודות ואף לדיכאון .

ו..תעשי דברים שאת אוהבת ,
גם בלי חברות ,
בריכה , ים , טיול רגלי , מוסיקה , אולי חוג כלשהו..

ושיעורי תורה לנשים אם יש לך בסביבה זה גם מקום טב להתחזק ולהכיר חברות חדשות.

בהצלחה.

שיהיה בשורות טובות

1197 IU/L
מישהי יכולה להסביר?

הריון קל ומשעמם.

ערך הבטא משתנה משבוע לשבוע.

טווח הערכים הממוצע לפי שבועות מאז המחזור החודשי האחרון:

3 שבועות: 5 – 50 mIU/ml.
4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.
5 שבועות: 18 – 7,340 mIU/ml.
6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml.
9 – 12 שבועות: 25,700 – 288,000 mIU/ml.
13 – 16 שבועות: 13,300 – 254,000 mIU/ml.
17 – 24 שבועות: 4,060 – 165,400 mIU/ml.
25 – 40 שבועות: 3,640 – 117,000 mIU/ml.
נשים שאינן בהריון: < 5.0 mIU/ml.

לפי תאריך ווסת אחרונה שלך, 22/10, את בשבוע 3 ועוד 6 ימים.

לא הייתי נותנת משקל קריטי לערך הבטא כמדד לשבוע הריון. בגלל טווח גדול של ערכים אפשריים.

אולי יש לך תאומים ....
בתאומים ערכי הבטא כפולים מעובר יחיד...

בשלב זה, עד לביקור אצל רופא הנשים, תתייחסי לגיל ההריון לפי ווסת אחרונה.

יש שם מקווה מהמם!! ויש שם כלללל מה שצריך.

בעיקרון כל המקוואות הגדולים נפתחים כחצי שעה לפני שקיעה.


אני משתמשת הרבה באתר מקווה.נט, יש שם טלפונים של המקוואות, ואפשר לחפש מקווה קרוב לפי כתובת שאת נמצאת בה.

הוא שוקל בערך 10 קילו..
17 נשמע לי הרבה.

בדרך כלל בין 15-20 ליום. תלוי במשקל הילד.
ולא בושה בכלל להתקשר למרפאה ולשאול את הרופא

המזרק של נובימול נכנס בדיוק לטפטפת.
תבדקי כמה טיפות יש במ"ל, ותעשי חישוב כמה היא צריכה ותשאבי עם המזרק את הכמות הנצרכת.

אפשר גם לפרק את הטפטפת ולהכניס כל מזרק לבפנים.

תתקשרי לשאול.. אין לך מה להתבייש

כל המערכות אצלהם יותר רגישות,
אל תתפדחי על הילד שלך, תתקשרי לרופאה ואל תעשי בערך..זה חשוב!

אבל ממליצה ממש על פלורוויטל לילדים.
(נראה לי מותר מגיל שנה).
קצת יקר, אבל אצלנו העלה פלאים ובמהירות את רמת הברזל.

הברזל עם המרשם הרבה פחות טוב מזה.

 

יגידו לך בבית טבע בדיוק את הכמות המומלצת

פשוט לשאול את האחות של מעקב ילדים במרפאה שלך. הן יודעות לעשות את זה. זה לא סיפור.

ממש מוזר לי שהיא אנמית...
היא אוכלת ממש טוב ב"ה ויונקת המון.
חיונית וערנית

בדיוק בשביל זה נועדה בדיקת הדם של גיל שנה.

 

 

הבת שלי שהיתה אנמית בגיל שנה שקלה פחות מעשרים קילו וקיבלה עשרים טיפות. לפותחת, פשוט להתקשר לרופאה לשאול.. לא חושבת בעיה כל כך

הבן שלי גם יצא אנמי בבדיקה של גיל שנה, אפילו שאכל טוב והקפדתי לתת לו ברזל. כשהייתי אצל הרופא, הבנו לאן נעלם הברזל. האחיות בטיפת חלב ממליצות לתת את הברזל במקלחת בגלל שזה מלכלך, אבל בד"כ המקלחת בערב ואז הבן שלי קיבל בקבוק חלב והלך לישון, רק שהחלב גורם לברזל לא להיספג בגוף ולא ידענו את זה. התחלנו לתת את הברזל בזמן אחר כשהוא לא אכל חלב ובאמת הברזל נספג בגוף. שימו לב לזה...

אבל זאת לא דרך, את חייבת לחזור בהקדם האפשרי כי אחר כך זה פשוט ממשיך ככה ויש דרכים לרדת במשקל אבל ברור שלא ככה, את יכולה ללכת לדיאטנית דרך הקופה ולשנות את התפריט לתזונה יותר נכונה

הרבה מתחילות את ההריון עם משקל גבוה. אז מה?
תאכלי בריא. זה יותר חשוב מכמה את שוקלת

מקווה שתמצאי פיתרון בריא ומהר.
ואל תדאגי ממשקל עודף. יש עוד המון נשים כמוך, וגם אני, די בטוח שאני שוקלת יותר ממך.

את עלולה לפתח הפרעת אכילה יורדת 4 ק''ג. המצב גרוע מאוד
בבקשה פני לעזרה

מפחדת מבולמיה אוףףף
איזה אחות מפגרת חסרת רגישות

מעניין אף פעם לא שמעתי את המושג הזה וכשמודדים שק זה בשבועות ראשונים בדר"כ

אולי הוא התכוון שכך הוא מודד את כמות מי השפיר?

יגיע לכי להיבדק אצל רופאת נשים שתבדוק מה הסיבה שהווסת לא מגיע