הגעתי היום למצב שנגמרו לי המנות השאובות הקפואות ואין לי למחר.. הצלחתי לשאוב רק חצי מהכמות שהיא אוכלת:-/ מה דעתכן שאמהול את מה ששאבתי במים? זה יעזור?
ואם אוכל מעתה ואילך לעשות כך, זה ממש יקל מעלי את השאיבות, כי אוכל לשאוב מעט.

אם גם בכפית היא מסרבת למים, אז היא לא צמאה, היא רעבה.
ובלי קשר, להמשיך להרגיל לשתיה בכוס.
דווקא כוס חד פעמית לשתיה קרה לפעמים יותר מוצלחת מכוס ספורט.
יש לי גם שקית של מטרנה טו גו, אז אביא לך גם, למקרה שתראה שעדיין רעבה..שותה 2 ביום.. העייפות קשה לי בעבודה 
ושמחה לחזור לפה שוב.. שבוע 5+ ב"ה 
למרות שגם 2 זה עוד נסבל.. אבל כפית שטוחה ולא נס חזק..(נגיד לא רד מאג)
שקלתי לעבור לנטול, אז זה ממש בא בזמן 
על־פי מחקרים שונים, צריכה גבוהה של קפאין בשליש הראשון של ההריון מעלה את הסיכון להפלות ספונטניות. נוסף על כך במשך השנים דיווחו מחקרים רבים על קשר אפשרי בין צריכת קפאין בזמן ההריון לבין משקל לידה נמוך של העובר (פחות מ־2.5 קילוגרם.( עם זאת, המחקרים לא סיפקו תשובה לשאלה מהי כמות הקפאין הבטוחה ומהו הסף שמעבר לו עולה הסיכון לעובר.
חלק מהמחקרים הראו באופן מובהק שצריכה של יותר מ־300 מיליגרם קפאין ביום (שוות ערך לשלוש כוסות אספרסו או שילוב של פחית קולה אחת, שתי כוסות נס קפה וכוס תה) היתה קשורה לפגיעה ולעיכוב בהתפתחות העובר.
לעומת זאת מחקרים אחרים הראו פגיעה אפשרית כבר בצריכה של יותר מ־140 מיליגרם קפאין ביום (שוות ערך לשתי כוסות נס קפה או כוס אספרסו/פילטר וכוס תה).

לכן אני נגד מחקרים.
מלבד דברים מסויימים שהוכחו כמסכנים חיים ממש, יותר מידי אזהרות מגיעות בלי כיסוי של ממש מאחוריהן.
צריך להיזהר לא להגזים, כמו שלא טוב להגזים עם שום דבר.
אבל לחיות שפוי....
אני די מתפדחת להגיד לו, לא נעים לי
מצד שני הוא צריך לדעת
תוהה מתי הזמן הנכון להגיד לו
אם הם לא מתנגשים: בחודש חמישי זה הזמן.
אם כן ואת צריכה ורוצה לספר קודם, אל תתפדחי, לא עשית שום דבר רע 
לי יש בוסית אז זה שונה, אבל אספר לך מה עשיתי: באתי אליה לחדר, סיפרתי שיש לי בשורה טובה, סיפרתי (קיבלתי חיבוק מתלהב חחח) ואז היא ביקשה שאכתוב לה את זה גם במייל עם תאריך לידה משוער (ממילא רציתי גם לכתוב).
בהצלחה!
אני כתבתי לו מייל משהו בסגנון:
אני מתעתדת לצאת לחופשת לידה בתאריך.....
אני שולחת במייל כי מתפדחת להודיע פנים אל פנים.
מודיע שם תל"מ
העובדת של אבא שלי כתבה לו בנושא של המייל "בשורה משמחת"
ואבא שלי פשוט לא הבין את הקטע.. ממש גיכך..
אז ממליצה לך לכתוב רישמי ויבש... תלוי כמובן בסוג הקשר שלך איתו.
אהבתיחסוי בהחלטאם הפיטורין יגיעו מייד אחרי הודעה על הריון, יהיה קשה להוכיח שאין לזה קשר להודעה על הריון.
לכאורה, זה אולטרא סאונד פשוט,
הרופאת נשים שלי יכולה לעשות לי את ההערכת משקל הזו בכל פעם שאני אצלה (וכבר עשתה בשבועות מוקדמים יותר, בתחילת שביעי עשתה לי הערכה. אז למה היא לא יכולה לעשות לי שוב גם בשבועות "שצריך"- 32-34?)
אז למה צריכה לקבוע תור במיוחד לאולטרסאונד להערכת משקל (אצלנו גם זה בעיר אחרת, כ20 דקות מאיפה שאני גרה).
שלהם... זו החלטה של הקופת חולים
כי הערכת משקל נכונה דורשת הרבה יותר ידע,
לא כל רופא/ טכנאי שיודע לעשות אלטרסאונד יודע להעריך משקל נכון
אצלי היה מקרה שרופא עשה אולטסאונד רגיל וחשב שיש ריבוי מים ושלח אותי לאולטרסאונד להערכת משקל
ולהערכת משקל הלכתי למישהי יותר מומחית והיה ניכר איך שהיא יותר מבינה והרבה יותר מקצועית והיא שללה את מה שאמר..
אם אין סכרת או שאין לך רצון ללדת בחדר לידה טבעית או בבית (ואז חייבים) לדעתי לא כדאי לעשות שמעתי על המון מקרים כמו שלך
רק לידע כללי כשמגיעים לחדר לידה המיילדת עושה הערכת משקל ידנית ומנסיון זה די מדוייק אם העובר ממש גדול ויש צורך בניתוח הן אמורות לעלות על זה
האם יש אפשרות לגלות את מין העובר כבר בשקיפות העורפית? (שבוע 12)
מקווה שבסקירה כבר יגידו לנו.
פרסמו את זה לא מזמן..
אם אין ברירה צריך לקחת..
רק לא לומר שאין עם זה בעיה..
חפשי: אקמול, הריון, אוטיזם..
ראו שנשים שלקחו אקמול במשך (שבועיים נדמה לי) היו בסיכון מוגבר ללדת ילד עם אוטיזם..
המחקר לכד את עיניי מכיוון שהגישה שלי היא שכל דבר משפיע בהריון וצריך לצמצם למינימום את התרופות שלוקחים.. כשאני סובלת לפעמים (כאבים/מיחושים/חום), בעלי מבקש שאקח ושולף את הטענה שזה בטוח.. תמיד טענתי שאין דבר כזה בטוח.. ואז פורסם המחקר.. וזה היה לי פשוט שזה נכון..
בכל אופן, חושבת שצריך להפעיל שיקול דעת.. ואם מדי פעם לא מרגישים טוב זה משהו אחד.. ואם יש מחלה כרונית שצריך לקחת טיפול זה מה שצריך.. המחקר מדבר על שימוש ממושך באקמול ולא מדי פעם..
אם יהיה לי זמן מחר בעבודה אחפש..
השטויות האלו.
עולם הרפואה עדיין לא השלים עם העובדה שיש דברים שיישארו נסתרים מהם לנצח.
אחד מהם זה - מהם הגורמים לאוטיזם.
כל כך הרבה מחקרים נעשו בתחום הזה ועדיין הידע עומד כמעט על אפס.
ועכשיו אני עוברת לצטט מתוך כתבה על המחקר:
המחקר בוצע על ידי חוקרים בספרד, ומומן על ידי מקורות מרובים כולל משרד הבריאות הספרדי, אך המחברים הכריזו כי לא ביצעו את המחקר תחת תנאי ניגודי אינטרסים. המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי לביקורת עמיתים לאפידמיולוגיה, ונערך לאחר פרסומים קודמים לפיהם צריכת פראצטמול בהריון עלולה לגרום לסיכון לאוטיזם בילד, מה שגרם לנשים רבות לפאניקה מופרזת.
אלא שמחקר זה לא הוכיח את הקשר. המגבלה העיקרית של מחקר המעקב הזה היא יכולתו להדגים קשר בין חשיפה לבין תוצאה, אך לא ניתן היה להוכיח את הסיבה והתוצאה.
לדברי החוקרים, חשיפה לאקמול במהלך ההיריון נמצאה קשורה למספר רב יותר של תסמיני אוטיזם בקרב בנים, ולתופעות הקשורות להפרעות קשב וריכוז בקרב שני המינים. הם סבורים שהשפעות אלו תלויות בתדירות החשיפה לתרופה, אך המחקר לא הצליח להוכיח אחריות ישירה של השימוש באקמול לבין ממצאים אלו.
מספר גורמים בולטים חסרים לא הוערכו במחקר, כגון צריכת האלכוהול של האם, או הי או מישהו אחר בבית עישן במהלך הריונה או בשנים הצעירות של הילד. למרות שהחוקרים ניסו לבחון תדירויות שימוש בפראצטמול, הם לא יכלו להעריך את השפעות המינונים של התרופה, בשל קשיי האמהות להיזכר במינונים המדויקים אותן נטלו.
די כבר!!
אני אומרת לכם כאמא לילד אוטיסט שעשתה "דוקטורט" בתחום.
הרופאים עצמם מודים שהם לא יודעים כמעט כלום על הגורמים לזה.
זוכרות את הפאניקה מהמחקר שקבע שחיסונים שיכולים לגרום לאוטיזם?
מחקר שהוכח אח"כ ככזה שתוצאותיו זוייפו על ידי הרופא שביצע אותו, בתמורה לכסף.
חצי שלישלא חושבת שהגעתי לדרגה של להצדיע לי...
אבל תודה על הפידבק והחיבוק!!
לב אמיץהומאופתיה.
התרופה ההומאופתית צריכה להיות מותאמת אישית ומדוייקת לך,
ואז היא גם משככת את הכאב, וגם לטווח הרחוק מוציאה אותך מהמקום הזה של נטיה לכאבי ראש חזקים.
יכול להיות שיש לך דלקת או יובש שגורמת לדימום ואז באמת רואים את זה בבוקר
ויכול להיות שרופא יחליט שכבר צריך להחליף את ההתקן
לד"ר אחינועם לב שגיא לפעמים יש משהו שגורם לדימום כמו פצע או משהו רופאים רגילים לא יודעים לאבחן את זה
היא מקבלת גם בפרטי שווה לנסות
בכל אופן קובעים תור ואם הבעיה עוברת עד אז מבטלים
מה אני יכולה לעשות בשביל זה?

אני כבר שעה באתר של דלתא ולא מוצאת
מיואשת******אחרונה
️הריון נוסף ב"ה
. שמלמדת את הtat וכו'? אם כן קבלי דרישת שלום ממני🌷.
ההודעה הגיעה אלי ולא יכולתי להתאפק אז העזכיתי
לפי הרשימה הזו הממתיקים האסורים בהיריון הם סכרין וציקלמאט.
מתואמתמישהי באמת יודעת רשימה מסודרת של כל הממתיקים שאסורים בהיריון כי הם חודרי שלייה?
שאבתי עכשיו בעבודה, ואחרי השאיבה אני מרגישה שצד אחד גדוש ממש, כמו בגודש שאחרי לידה (כמו סלע כזה) גם ההרגשה של השד היא מאוד קשה, ממש מרגישים שם גוש כזה.
מה זה? להלחץ? זה טיפה כואב אבל לא יודעת אם בגלל שלחצתי על זה
אני תכף יוצאת הביתה, לעסות על מנת שישתחרר חלב?
תודה רבה!
את השאיבה זה לא גדוש וכואב ככה.
לא צריך מעקב אצל רופא או משהו?

מק"ר
אני באמת מרגישה שזה קצת מתחיל לחזור, בין היתר כי הגברת החליטה שהיא אוכלת הרב ההיום בארוחת ערב, ולא רוצה עכשיו לינוק 
אז אלך לשאוב ואח"כ...
תודה!
מצב כמו עכשיו, שאת נאלצת לשאוב כדי להקל על הגודש, לא לשאוב יותר מאשר עד הקלה.
אחרת הייצור לא יקטן בהתאם לכמויות ומס' ההאכלות המצומצמות יותר שהיא דורשת עכשיו.
מק"ראני תוהה לגבי זה, מה גם שמשום מה בשבוע האחרון התגבר לי החלב מאוד, אז זה מוסיף.
מרגישה כמו בשבוע שאחרי הלידה 
תודה!
מקווה שיתאזן בקלות.לב אמיץאני מתחילה לחשוב שאולי בגלל זה הסתימה נהייתה
בערך כבר שבוע אני מרגישה שיש לי יותר חלב, אבל היום זה מטורף, אני צריכה לשאוב כל פחות מ-3 שעות כי כבר ממש גדוש (לשם ההשוואה, ביומים רגילים כל 3 שעות יוצא כמות יפה, מה שצריך, בלי להרגיש שאני מלאה). ולא שאבתי יותר מהרגיל (גם אתמול בערב לא שאבתי כי ינקה בסוף).
זה קורה? כמו שיש ימים שיש ירידה בחלב יש שיש יותר חלב? (אף פעם לא קרה לי קודם)
אם כבר יותר למוצקים, היא התחילה לאכול כמעט הכל. וכבר הורדנו בקבוק אחד אצל המטפלת...
אז לכאורה אמור היה להתמתן, לא? (חיכתי להפחתה הזאת בשאיבות, כי הן נהיו לי קצת קשות)
אני מוצאת את עצמי מקפיאה מנות, מה שלא קרה לי כבר הרבה זמן... אמרתי בצחוק לבעלי שאולי נשמור כבר לילד הבא... 
זה מחוסר שתייה
טוב שאת הולכת להבדק אבל אל תהיה בלחץ
אני בשבוע 24, הבדיקה האחרונה נעשתה בשבוע 16.
אני לא מרגישה תנועות בכלל...
בבדיקה האחרונה היה דופק..
זה קצת הפליא את הרופא שאני לא מרגישה כלום..
זה יותר מרגיש כמו בטן נפוחה אחרי שאוכלים יותר מידי.
יש לי שילייה קדמית, והבנתי שזה יכול להשפיע.. ועדיין, לא אמור להיות שלב שאני צריכה להרגיש משהו?
זה היה שילוב של השליה יחד עם האופי הישנוני של התינוק.
גם באולטראסאונד לא היו הרבה תנועות והרופאה כל פעם היתה משאירה אותי שאוכל שהיא תראה שלפחות הוא הזיז משהו.
בסוף ב"ה נולד תינוק בריא מתוק ושמנמן
)