פורום הריון ולידה (עמוד 3495)

יש צירים שלוחצים לישבן

זה הריון ראשון.... 😳

יכול להיות שזה גם חלק מהתהליך, הרבה בנות מרגישות צורך להתפנות לעיתים קרובות כשהרחם מכין את עצמו ללידה

הזה זה סימן שהלידה מתקרבת

בשבוע כזה הרגשה כמו שאת מתארת יכולה להיות בהחלט סימן ללידה מתקרבת
כשהראש יורד למטה זה מרגיש כמו צורך לעשות בשירותים.

מצטרפת לדעה, היה לי גם ככה בסוף

היום בצהריים התחילו לחצים בישבן ודקירות בנרתיק.. בינתיים עוד סוחבת ככה, אם יתחזק - אסע לבדוק

לבדוק
אולי שזה לא דלקת בדרכי השתן

שיהיה בקלות

יש ג'קוזי, הצוות מקסים, וארוחות הבוקר ביולדות ברמה מאד גבוהה ומפנקת

יש כניסה נפרדת לחדר לידה, לא דרך הבניין המרכזי (כמו שיש בניין אם לילד נפרד בעין כרם), זה בין הבי"ח לאוניברסיטה

הבנתי שחדרי הלידה ממש שווים ועברו שיפוץ.
ומה המצב בחדרי האשפוז? כמה יש בכל חדר? והאוכל? והאווירה בכללי?

תודה🙂

חוץ מזה האוירה שם תמיד טובה ונעימה  בקשר לאוכל אם לא השתנה ארוחת בוקר ממש מושקעת שמכינים במקום השאר סטנדרטי לבית חולים

הרבה פעמים נושר שיער הלידה, וצומח שיער חדש

במשך החודשים היא נהייתה כמעט קירחת
(כמו שאת מתארת-כל הסדינים מלאים שיער)

לאחר כמה חודשים צמח לה מחדש השיער.
זה נורמלי

גם הבת שלי נולדה עם ממש הרבה שיער... ואני שמה לב שזה ממש יורד... אבל תודה על ההרגעה(:

אלא אם כן קונים את זה חתוך

כל השליש הראשון חייתי על אננס שקניתי חתוך 😶

מומלץ בסוף הריון לזרוז.. אבל בכמות גדולה

לכן אני מפחדת אם אכלתי בשליש שני

קראתי שצריך בערך 6 אננסים. אני מאמינה שאכלת פחות, אין מה לדאוג..

אסור לפני גיל שנה, השאר מותר..

אבל תבדקי איך הוא מגיב לזה.
בפעמים הראשונות שנתנו לבן שלי במעון (בגיל יותר קטן אפילו... נראה לי 8 חודשים) הם היו יוצאות בטיטול בשלמותן והבנתי שהוא לא מעכל אותן.
אפשר לרסק, אולי זה גם יעזור לעיכול.

או שהתכוונת לקטניות? כי קטניות הוא אוכל חופשי, פשוט הבישול הארוך של החמין הופך אותו לכבד (לפחות לי זה מרגיש כבד)

אני לא אשכח פעם את הפרצוף של הבן שלי אחרי חמין... הוא היה תינוק והעיניים והגוף שלו לא זזו מרב כובד... זה היה קורע.. אחרי שירד לו קצת זה עבר

אם הוא אוכל חופשי אז לא אמורה להיות בעיה גם עם חמין

אם יש דבש-לא לתת.

אבל אני לא סמכות רפואית

ואני נותנת לה את הבטטה והתפו"א מהחמין. היא מאוד אוהבת

שבוע 31 ועלית 2.5 קילו בערך..
חסרת תאבון לחלוטין
וגם מה שאני כן אוכלת זה יחבית מעט כי אני שובעת מהר

מציעה לך לשאול רופא, נשמע שאשה בהריון צריכה לאכול קצת יותר( אולי תלוי גם במשקל ההתחלתי שלך, האם יש לך רזרבות בגוף, או שמראש את רזה). סליחה שאני מבאסת , אצלי היה פשוט רעב בלתי פוסק בהריון, אם לא אכלתי בזמן, הרגשתי שאני עומדת להתעלף. לא כותבת כדי לבאס, רק שימי לב שזה שהתופעה הזו קרתה לנשים נוספות לא אומר שזה תקין ושהגוף שלך מקבל כל מה שהוא צריך.

עליתי רק 6 קילו בהריון תאומים.

אם לא הייתי אוכלת הרגשתי ממש רע, על סף התעלפות, בכל אופן תאומים.

פשוט הכרחתי את עצמי לאכול והשתדלתי להוסיף לארוחה משהו שכן מושך אותי.

לדוגמא, גבינות שמנת, גבינה מלוחה וכד'

מתייעצת עם רופא ואולי אפילו קובעת עם דיאטנית שתעזור עם תפריט טוב

בהצלחה

התיאבון לא אובד אלא הטעם משתנה..

ואני ממש לא אדם גדול (לא בגובה ולא במשקל..)..

פשוט נדמה מהשרשורים הנ"ל שכולן חטובות ומעלות 5 ק"ג כל ההריון ויש גם צד נוסף שמעלה טיפטיפה יותר

שבת שלום..

אני בעודף משקל רציני ביותר- ובהריונות מעלה גג 5 קילו.

הרזות בד"כ מעלות יותר...

אני כן מורידה, כל חום כמעט..

גם כי ברוב המקרים (שהיו לנו עד כה) היה נראה שהיא סובלת עם החום, ואז האקמול משכך גם כאבים.

וגם שאני טיפה לחוצה, לא מסוגלת נפשית להמשיך את היום ברוגע כשאני יודעת שהיא עם חום...

מכיון שנורופן היא תרופה אנטי דלקתית ועשויה לעזור גם בריפוי מה שזה לא יהיה, ובכלל להיות עם חום ממש גבוה למשך הרבה זמן זה לא בריא לגוף

הדלקת היא תגובה של מערכת החיסון, ככה הגוף מתמודדים עם מצבי מחלה. למה לעכב את התהליך?

חום מראה שהגוף מתמודד ובאמת לא תמיד יש סיבה להוריד אותו. אבל דלקת זה משהו שדורש טיפול לא?

כשיש דלקת בגוף זה לא דבר טוב. לא מכירה שום דלקת שלא מנסים לרפא ומחכים שזה יעבור לבד. דלקת בשתן, דלקת גרון, דלקות אוזניים וכו.
תרופות אנטי דלקתיות מעבר להורדת היום עוזרות בהחלמת הדלקת. ולעיתים עוצרות את ההחמרה שתצריך אנטיביוטיקה. זה מה שאמר לי רופא ילדים

אני כן.
תגדירי "צריך אנטיביוטיקה"?
תגדירי "מנסים לרפא"?

אני לא מנסה לרפא את הדלקת. אני מנסה לרפא את המחלה, והגוף שלי עושה את זה היטב ע"י יצירת דלקת. מעולם לא הזדקקתי לאנטיביוטיקה (כלומר, לשיטתך אולי הייתי צריכה אבל בפועל עודני כאן בריאה ושלמה), ולא לתרופות מורידות חום או אנטידלקתיות (למעט שום, כשחושבים על זה).

צריך לרפא וצריך אנטיביוטיקה כי זה עלול להגיע לכליות
דלקת סטרפ בגרון עלולה לגרום למגוון מחלות קשות אם לא מרפאים אותה
בכל מקרה אם לך טוב בלי שום תרופות בחיים חוץ מאמבטיות ושום אשרייך וטוב לך. את הרי מבינה שרב העולם לא חי ככה והתגובה שלי נכתבה עבור שאר היקום

הגוף אכן עושה את העבודה שלו, אבל מערכת החיסון ממוקדת בבעיה ספציפית זמנית ופועלת נגדה, בלי שיקול כללי על הגוף כולו.
אז היא תגרום להעלאת חום, שזה מצויין נגד חיידקים שונים, אבל בשלב מסויים הורס את המוח (תינוק מפרכס מחום- מיד מורידים)- כמו לחמם ביצה עד שהיא חביתה...
כנ"ל לגבי דלקת, רק במנגנונים אחרים...

(כמובן שאני לא מדברת על המקרה הספציפי פה, רק מסבירה לך...)

אצלנו במשפחה ילד עם מחלת חום מתמשכת זוכה לאמבטיית חום - מחממים אותו בהדרגה מ37 ל42 מעלות, משאירים אותו כמה דקות בטמפ' הזו, מוציאים, מלבישים חם, נותנים לו ככה לישון ולהזיע היטב ואח"כ המחלה מראה נסיגה. נוסה על הרבה ילדים שאני מכירה (רק במשפחה שלנו זה כמה עשרות) ועבד היטב.
ילד שמעלה חום מעבר ל41 מעלות וממשיך לטפס - אכן אוריד לו את החום כדי שלא יגרום לו נזק. זה מעולם לא קרה לי עד כה. חום של 39.5 מעלות הוא לא מסוכן (בהנחה שלא גורם לפרכוסים).

התעללות בחסר ישע, לדעתי. מים של 42 זה חם מדי ולא נעים, לגרום לילד בכוונה להזיע כשהוא חם גם ככה זה לא נכון. מאז שגדלתי לא עושה לא לעצמי ולא לילדיי, וזה לא עוזר אלא מחלה פשוט עוברת או מצב משתפר והוא היה משתפר גם בלי התעללות.
שבת שלום

מ39 מעלות בכל מקרה, בחום נמוך יותר לפני המצב של הילד

לדעתי זה חום גבוה מדיי.

כשלבן שלי היה חום כזה הוא היה גמור אז לא היתה לי התלבטות, ועם חום נמוך יותר הוא היה חיוני אז לא הורדתי.
לא יודעת מה הייתי עושה במקרה של חום כזה גבוה וילד פעיל...

עד 38.5 - 39 אפשר להתלבט, מעבר לזה עדיף להוריד

יכול לגרום לפרכוסי חום

הילד מעלה חום כי מערכת החיסון שלו מתמודדת עם משהו. אני לא מפריעה לו.
(אם זו מחלה מתמשכת אני מתגברת את הילד באמבטיית חום).

אם זה מתחת ל39 והילד לא סובל, אני רק עוקבת. מעל 39, וודאי מעל 39.5, אני מורידה, זה יכול לעלות בקלות לארבעים פלוס, שזה חום שכבר מהווה סיכון.

החום מעייף ומשפיע לרעה.

אני נותנת אקמול רק כשהילד לא מצליח לישון, ולנו כבר נגמר הכוחות...


אבל הילד שלי פירכס פעם (בעקבות חיסון) וזה היה מפחיד! באותו מקרה מרחתי לו אח"כ חומץ בכפות הרגליים וזה הוריד את החום.

בצורה טבעית במקלחת פושרת, גרביים או רטיות על המצח טבולות בחומץ+מים..

אם לא עוזר, הייתי מביאה משכך כאבים אבל במינון נמוך מהמינון המומלץ לפי המשקל של הילד. בנרות- נותנת חצי נר או מנהרות של התינוקות הקטנים.
כדי שיירד מעט ולא יגיע לחום גבוה מידי שיכול לגרום לנזק.

ומניסיון אישי- שבוע לפני שצמה לה כל שן היא העלתה חום די גבוה. אבל, היתה שמחה וחיונית! לא נתנו כלום ולאחר קצת זמן החום ירד.

מה שכן, להקפיד לתת הרבה נוזלים. זה תמיד טוב🙂

הרבה יותר קלה מהסיטי מיני ונמוכה יותר

מרוצה מהברייטקס מאד

היא כבדה אבל כשמניחים את הילד הכבד יותר למעלה ואת השני למטה, זה בסדר.
דורש מאמץ אבל בסדר.

אני לוקחת עליה שני ילדים בני שנתיים ותינוק. אחד בטרמפיסט ושניים במושבים.

היא באמת מאסיבית , די כבדה עם 2 ילדים גדולים , אבל היא חזקה מאוד , נוסעת בכל דרך בלי בעיות , יש אחריות לכל החיים.
נוחה בקיפול ובהרכבה של החלקים שגם הם איכותיים מאוד.

עשית מצווה ענקית כל הכבוד לך 

האם עשית את זה במסגרת של התנדבות באירגון או סתם לחברה טובה?

 

אל תקחי את זה אישית יכול להיות שהיא כבר תמצא הזדמנות לומר תודה יכול להיות שהיא מתביישת יש יולדות שלא שמחות מזה שהן צריכות עזרה..

זו משהי שאני מכירה לא סתם בקטע של התנדבות בארגון

ולא כדי שיגידו לך תודה ויפארו אותך. זה של אותה יולדת ומה גם שאני חושבת שהיא רק ילדה תני לה זמן להתאושש

ביקשתי מינימום הערכת תודה

והיא מעריכה פשוט עמוסה אולי עכשיו

אבל גם לי קרה שהכנתי ולא אמרו לי כלום..

חלק מהמכינות הכרתי טוב וחלק פחות.

תיכננתי לשלוח הודעות ובפועל לא שלחתי.

 

צאי בגישה שאכן שימחת אותה ואת משפחתה, אבל אל תצפי לשום דבר.

גם אל תיעלבי מזה..לא בקטע רע.

 

לאחר הלידה לאישה יש מיליון דברים והורמונים וילדים ותינוק על הראש..בטוחה שהיא מודה לך בליבה!

 

יכולה לומר שגם שלחתי ארוחות לחברות ולרו לא קיבלתי תגובה וזה ממש מובן בהתחשב במצב

 

[לאחר הלידה שלי, קיבלנו מתנות מהמשפחה. מסרתי תודה רבה דרך הבעל. לא יודעת אם זה הגיע או לא,

אבל נוצר מצב שגיסה אחת לא דיברה איתי כי לא התקשרתי לומר לה תודה. וזה אפילו לא היה בראש שלי בכלל בכל המצב לאחר הלידה]

אם לא פגשתי מישהי במקרה בימים שאחרי, לא חשבתי על לשלוח הודעה תודה.
כמובן אמרנו תודה רבה למי שהביא (האישה, בעלה, הילדים), אבל מניחה שלא תמיד מסרו את התודה.
כן השתדלתי אחרי זמן להודות לכל משפחה שהכינה באופן אישי, עם פתק קטן ושוקולד בתא הדואר.

וראיתי הרבה פעמים שיולדת ומשפחתה הודתה אחרי כמה שבועות בעלון/מייל הקהילתי לכל מי שטרח, בלי לפרט, כי קשה לפרט את כל מי שעזר בדרכים שונות.

אבל יולדת... בדיוק הייתה עסוקה בתמרונים בין התינוק לילדים, אח"כ תכננה לשלוח אבל נרדמה, אח"כ שכחה...
נראה לי הגיוני שיולדת טרודה ולא מצליחה לתת לזה חשיבות.

קיבלנו על מיני מתנות דרך מכרים של ההורים שלי ושל בעלי,
מהצד שלי אמא שלי התקשרה לאנשים לומר תודה, ואם פגשתי אותם כמובן שהתייחסתי
אבל מהצד של בעלי חמותי ציפתה שאתקשר לאנשים וממש לא הייתי בקטע,
אח"כ כעסו עלי זמן רב יחסית לא נגעתי המתנות האלו.
אחרי הלידה השניה מיד זרקתי לפח,
לא מסוגלת לקבל משהו שהוא לא מכל הלב ולצפות לשיחת תודה זה מבחינתי סוג של תמורה (במיוחד אם זה מישהו שאני לא מכירה אישית)
מניחה שלחברה הייתי שולחת הודעה אבל גם ממש מבינה מי שלא מגיעה לזה.
זה לא עניין של זמן כמו של פניות נפשית.
אני גם שולחת בלי לקבל תודה ועם יד על הלב, הייתי שמחה למילת תודה אבל אני חושבת שזה נובע קצת מאגו ולכן עובדת על עצמי לא לצפות ולא להתאכזב ולהמשיך לתת מכל הלב.

אחרי אחת הלידות קיבלנו מתנה מחברה של אמא שלי
המתנה הגיעה ארוזה יפה עם כרטיס ענק מודבק עליה מבחוץ (גודל a4) שעליו כתוב-
מזל טוב מxxx
טלפון - (כתוב בענק)
ואמא שלי הסבירה לי שהחברה נעלבה ממישהו שלא התקשר לומר לה תודה אז מאז יא נותנת מתנות עם מספר הטלפון שלה בענק כדי שידעו להתקשר


המתנה שלה אגב מה זה שימושית ולא רק שאנחנו משתמשים בזה לכל תינוק מחדש אלא גם נזכרים בסיפור מחדש ומתפוצצים מצחוק 😝

היא חמודה!

"זה לא עניין של זמן אלא של פניות נפשית".
אני ממש כזאת! רוצה להודות אבל זה מרגיש לי כמו פרויקט לשבת ולנסח עכשיו משהו כשיש לי בקבוקים לשטוף והקטן צורח והבית בלאגן... ואז אני יכולה להיזכר אחרי יום ולהתפדח ולחשוב שזה כבר מאוחר מידי וכאלה... לצערי קרה לי כמה פעמים ואחר כך ממש אכלתי את הלב. כי אחרי שבוע את אומרת לעצמך: למה דחיתי את זה? למה לא יכולתי פשוט לקחת את הטלפון ולסמס: "תודה את מקסימה"?!

אז אני רואה שהרוב כן אומרות תודה
הקטע הוא שזו חברה לא סתם מישהי שהכנתי לה אוכל
תכננתי להכין לה גם חלות ועוגות לשבת. אבל כבר ירד לי החשק להשקיע ולא לקבל אפילו מילת תודה מינימלית

מכינה ליולדות זו טירחה עבורי,
ולכן כשאני בעצמי מקבלת ארוחות ממש משתדלת לשלוח הודעה ולהודות. זה באמת מאוד עוזר ומשמח, ולא מובן מאליו.
אבל לפעמים שלחתי רק אחרי כמה ימים. אחרי לידה לא קל. כבר קרה לי פעמיים אחרי לידה שכמעט לא תפקדתי. לא תמיד אפילו ידעתי מי הביא מה...
היו פעמים שהתינוק נשאר באשפוז אחרי שהשתחררתי או שחזר לאשפוז, או שהיו כל מיני בדיקות לי או לתינוק שהייתי טרודה בהם, ולא באמת הייתי בבית.
לי באופן אישי חשוב להודות. ובעלי יודע שהוא מוסר לי כל מי שהביאה כדי שאדע להודות (גם אם אני לא נהניתי מזה- זה עזר למשפחה מאוד).
אבל צריך להבין גם את מי שלא מצליחה להגיע לזה.

ברור שאומרים תודה
אבל בהחלט יכול להיות שזה לוקח כמה ימים.
מעבר לזה, האם ברור לך שהיא יודעת שזה ממך? יתכן ששלחת דרך ילד שהעביר לילד שלה נגיד והיא בכלל לא יודעת שזו את שלחת?

אני דוקא קראתי שהרוב רוצות לומר תודה , אבל לא תמיד זוכרות/ פנויות לזה. לדעתי אל תעשי מזה עניין. את לא יודעת מה עובר עליה, אולי יש לה כאבים מתפרים/ גודש וכאבים בהנקה/ תינוק לא רגוע/ אח גדול שמקנא. התקופה אחרי לידה יכולה להיות עמוסה ומאתגרת מאוד. ולפעמים באמת לא מצליחים להתפנות נפשית לשלח הודעת תודה, לפעמים אפילו לא ממש עוקבים מי הביא כל דבר, וגם אם כן פשוט נמצאים לתקופה מסוימת במציאות אחרת, ולא זוכרים שצריך להתייחס למי שעזרה . מודה שלא תמיד שלחתי תודות אישיות לכל אחת, כתבתי בווצאפ/ מייל של הקהילה תודה כללית לכל מי שעזר , וגם זה לפעמים אחרי כמה ימים.
אני מכינה הרבה פעמים ליולדות( אצלנו מכינים שבת, שמתחלקת בין כמה נשים) והרבה פעמים לא שולחים לי הודעת תודה אחר כך, אלא אם כן נפגשים במקרה, או שולחים תודה כללית בווצאפ/ מייל קהילתי.האמת לא מצפה ליותר מזה, כי גם אני לא מקפידה להחזיר תודות.
לדעתי תשחררי, תלמדי עליה זכות, ואם את מחליטה להמשיך להכין לה , אל תצפי לתודה, תהיי בטוחה שהיא מעריכה.

דווקא מהמקום שרצית ועכשיו אין לך חשק, זה המקום לנסות להתגבר ולתת מכל הלב.
זאת המצווה האמיתית,
תכווני ותתפללי שכמו שלך זה ניסיון לתת למישהי שלא אמרה תודה, ככה תבקשי מה' שימלא את התפילות שלנו גם אם לא מספיק הודינו והערכנו את מה שיש לנו.

אם קשה לך לבשל את ממש לא חייבת אבל חבל שזה יהיה בגלל הדבר הזה. הכי חשוב לא להקפיד עליה...

אולי דווקא בגלל שזו חברה היא מרגישה מספיק קרובה בשביל לסמוך עליך שאת יודעת שהיא מעריכה והיא לא חייבת לשלוח מיד הודעת תודה, אלא אחרי שהיא תתאושש קצת?

אחרי לידה אין לי כוחות להתמודד עם שיחות טלפון..

זה לוקח לי כוחות רבים וזמן שאין לי..

איני מתקשרת לומר תודה אך כשאני פוגשת בהמשך בדרך אגב, גם אחרי מספר חודשים, אומר תודה..

ממש להתקשר זה גדול עלי ואפ לא היה לי אפשרות של סמס אני לא יודעת מה הייתי עושה

באמת לא כל היולדות טורחות לעשות את זה, ולפעמים נראה כאילו בעיניהן זה מובן מאליו ששולחים , וזה ממש לא ככה...

שיש כאלה שזה מובן להן מאליו שיכינו להן ארוחות
אנמ אתמול כל הערב התעסקתי רק בבישולים האלה וזה גזל לי זמן יקר עם ילדיי. אז מינימום לשלוח הודעה שהיה טעים.
אם זה היה לא טעים וזרקו לפח? טלפי מחשבות עוברות לי בראש שאולמ טרחתי לחינם

וגם להתקלח זה מינימלי וגם לאכול זה מינימלי
ובכל זאת יולדות לא מגיעות לכל הדברים המינימליים האלו. זה לא אומר שהן מקבלות את העזרה כמובן מאליו, זה אומר שהן באמת היו זקוקות כל כך לעזרה עד שאפילו לומר תודה לא הצליחו להגיע.

אבל יכולה לומר על עצמי שעם כל כמה שרציתי להודות, רק אנשים שהביאו לי ביד הודיתי להם.
לאחרים התודה הגיעה אחרי חודש בערך.

עם האנשים הקרובים אלי בקושי היה לי הכח הפיזי לדבר. טלפונים היו ממש מחוץ לתחום.
היו סיבוכים אחרי הלידה והייתי מאוד חלשה במשך חודשים..

יש מצב שזה מה שקרה?
שהיא מודה לך מעומק הלב אבל אין לה את הכח לעשות את הצעד הפשוט הזה ולהתקשר?

מבינה את התסכול, אבל בתור מי שהיתה בצד השני, ולא מבחירה, אני מבינה גם מי שלא מודה.

אם זו חברה אהובה שהקשר איתה חשוב לך כמובן.
לשלוח הודעה בקלילות וזרימה:
"מה שלומך? מתאוששת? איך היה האוכל? מקווה שהקל עלייך... ".

זה מה שנקרא הזמנה לתגובה.
קל לנו הנשים לשכוח מהר מאד מה מרגישה אישה אחרי לידה ועם מה היא מתמודדת.
תזמיני אותה להגיב. אז מה. זה לא בראש מעייניה ולך חשוב לדעת שלא טרחת לחינם וזו לא בושה.
לא שווה המחיר הכבד שתשלמי. גם כל המאמץ של הטירחה וגם הפגיעה ביחסים שלכן.
חוויתי על עצמי חברה ששפטה את חוסר התגובה שלי אחרי לידה וממש "חתכה" עלי.
כשהיא חזרה להיות בקשר אני כבר איבדתי את הרצון לקשר איתה. כי בזמן הכי קשה היא לא היתה לצידי ואפילו בחרה לשפוט אותי לרעה. זה כאב שנשאתי איתי זמן ארוך מאד. אל תביאי אתכן למקום הזה. אם תצליחי להתעלות ולהזמין אותה לתגובה זה מאד יקל עלייך.

ועוד כיוון... אולי היא חוששת שאם היא תפרגן ותודה לך עכשיו, את תרגישי מחויבת לבשל שוב ולדעתה השקעת מספיק והיא לא רוצה שתטרחי שוב בשבילה. לכן היא מחכה כמה ימים להתחזק ואז להודות לך במרחק זמן כשהיא כבר לא זקוקה לעזרה.

מכירה את ההרגשה..
אבל חכי שבוע שבועיים.
מאוד יכול להיות שהתודה תגיע אז.
(ואם לא, כל מה שכתבו לך. מן הסתם עזרת לה מאוד והיא מודה לך מאוד. רק הבלאגן (הנפשי והפיזי) של אחרי הלידה, מנעו/השכיחו ממנה להודות לך.

ואפילו כמה ימים אחרי.
וגם היו שלא אמרו תודה. אמרו כשהבאתי להן וזהו.
לא כדאי לצפות לשום דבר, ואז גם אין אכזבות.
ציפיות יש רק בכריות...

גם אני כשמכינה משהו ליולדת או סתם לשכנים חדשים וכד' אני משקיעה הרבה מחשבה והמון רצון טוב לשמח ולעזור. ובלב אני ממש מצפהלקבל הודעה-' תודה רבה על ההשקעה, היה טעים. '
זה לא כ''כ מסובך ובעיני הכרת תודה ממש מינימליסטית.
אם לא שולחים ולא אומרים כלום אני משתדלת לא להיפגע וללמד זכות ששכחו וכו', אבל כן צובט לי בלב.

היו פה שכתבו שלעשות את זה ממקום אמיתי ולא בשביל לצפות לתודה, ... וזה ככ לא נכון להבין את זה ככה. אני עושה את זה מהמקום הכי אמיתי והכי רוצה לשמח ולעזור ולתת תחושה טובה, אבל כן מצפה לתודה!
לפעמים זה מגיע אחרי כמה ימים.. אז תחכי אולי בכל זאת

ברוך ה'. ויש אנשים קרובים יותר וקרובים פחות שלא התקשרתי אליהם להגיד תודה. יש לי דודה קרובה אלי שקיבלה יחס רק שבוע אחרי הלידה. אפילו לקבוע תור לרופאים לא הספקתי. אנחנו בקושי מסתדרים עם הבכור והקטנה וכל הזמן בלחץ.
אל תקחי את זה אישי בבקשה

בופה חלבי בבית שלנו למשפחה הקרובה יחסית
דבר תורה על השם
קראנו קצת פסוקים וקטעים שערכתי מאתר "עיתים". כל אחד שרצה קרא קטע.
וזהו. היה נחמד.

קידוש בבית הכנסת בשבת אחרי ת.שחרית ,
דברי תורה לזכות התינוקת , הכנו כמה סוגי חמין , סלטים , וכו..זה היה חודש אחרי הלידה .
ואת רוב האוכל הכנתי בעצמי .

בערך חודשיים אחרי הלידה. (כי לפני זה היה חגים).

קוגל, עוגות, חטיפים, שתייה.

איזה דבר תורה

וזהו

אירוע משפחתי , חודש+ אחרי הלידה , לי הרגיש מתאים ונוח ולא הייתי מחכה יותר כי זה קצת מאבד משמעות בעיני אבל יש כאלו שעושות גם אחרי חודשיים
מבחינת תוכן בעלי דיבר, גם על משמעות הדם שבחרנו וגם על הודאה לה באופן כללי וישבנו כל המשפחה ביחד ואכלנו אוכל טעים 😁
כמו ברית לגמרי
ערכתי יפה בחד פעמי צבעוני והיו סלטים לחמניות פשטידות עוגות וקפה על שולחנות גדולים וכל אחד לקח מה שבא לו והתיישב
חלק הכנתי לבד חלק עזור לי וחלק קניתי

דבר תורה/הסבר על השם
העברנו את העריסה בין כולם, כל אחד מאחל לה משהו
הילדים מקבלים ממתקים שמוחבאים בעריסה
יש מנהג שהילדים אומרים את השם של התינוקת שלוש פעמים תוך כדי הרמת העריסה (מנהג אלזסי "הולה קראש", טקס נתינת השם הלועזי)
עושים כשיש כוח והתזמון מתאים- חודשיים בערך אחרי הלידה
ואוכלים

כי אח''כ זה נמרח ולא מוצאים זמן...
אנחנו עשינו אחרי הרבה חודשים טובים , באירוע משפחתי.

נתתן לי כמה רעיונות - גם מבחינת התוכן (שאיתו הכי הסתבכתי... אבל גם מבחינת הביצוע עצמו). נראה שבאמת אפשר לעשות את זה דומה לסגנון של ברית (בין אם אירוע גדול ובין אם קטן), והיתרון הוא שאפשר לנוח קצת אחרי הלידה

פעם כמעט ארבע חודשים אחרי לידה
ובשניה ביומולת שנה..-כל מיני סיבות משפחתיות

שאם עושים קידוש גדול, זה סגולה שאחרי הבת יבוא בן ...😏

עשינו קידוש ענק לראשונה, באה בת אחרי
לשניה עשינו קטן גם באה בת אחרי
יש לי קרוב משפחה שיש לו ארבע בנות ולכל אחת מהם עשה קידוש כמו בר מצווה...
מדהים השטויות שאנשים מאמינים בהן

אם עושים ברית מכובדת צריכה לבוא בת?

מדלה פריסטייל כנראה הטובה ביותר, וגם היקרה ביותר..

 

מומלצת מאוד, קחי בחשבון שלכל אחת זה אינדיבידואלי, מומלץ לנסות קודם ואז לקנות (בעייתי אם עוד לא ילדת...)

בדרכ אני לא מצליחה להניק רק לשאוב

וכדאי משאבה טובה שגם כן תחסוך לך בזמן שאיבה.

 

מדלה פריסטייל עונה על שניהם, עולה בארץ סביב 1800 ש"ח

קניתי ב 250 שח משאבה ידנית של אוונט ממכבי פארם
שואבת פי מיליון יותר טוב ונוח חייבת לציין.

יש לי גם וגם.

צרי לראות כל אחת לגופה מה הצרכים ומה האפשרויות

 

אני לא שואבת קבוע אז היא מספיקה לי מוציאה כמויות יפות אבל נראה לי שאם הייתי צריכה לשאוב יום יום פחות הייתי מרוצה מהמהירות ויעילות השאיבה תכלס מתחרטת שלא קניתי את הידנית של אוונט

יש החזר מהקופח

צריך למלא טופס החזר ולצרף קבלה+חשבונית מס עם חותמת וחתימה
אם את אחרי לידה, אישור שילדת. ואם בהיריון, אישור שאת בהיריון
הולכת עם זה לסניף והם שולחים לך את זה בדואר

פשוט הסכום גדול עלי ואם ההחזר לא בטוח, לא ארכוש את המשאבה..

סליחה על השאלות,

תודה בכל אופן!!

 

מחכה שיטפלו בפנייה.
ההחסר בטוח כל עוד יש לך ביטוח מושלם ואת זכאית לגודל ההחזר שאת מצפה לו (מתוך סל ההיריון), אפדר לבדוק את זה באתר מושלם בכל אופן.
וכל עוד את מגישה את כל הטפסים לפני ה1.1 אין שום סיבה שלא תקבלי החזר...

של מה קניתי, כמה עלה, הקבלה היתה רשומה על שמי עם מס' ת.ז. וקיבלתי בלי דבר נוסף ..(זה היה אחרי הלידה אבל)

ורק העליתי צילום של הקבלה המקורית+צילום של החשבונית מס עם הפירוט מה רכשתי והפרטים שלי.
אבל העליתי רק אתמול,אז עוד אין לי תשובה על ההחזר, אבל ככה עשיתי גם עם שאר הדברים לפני זה וקיבלתי החזר.

השתמשתי בה פעמיים ביום, תקופה ארוכה מאד ועשתה את העבודה מעולה

הי גם קומפקטית 

אני חצי שנה אחרי...

ברוב הקופות זה 3 חודשים מהלידה.
במתכונת החדשה מה1.1.19 זה יהיה 6 חוד מהלידה

של הקופה. הורידו לגמריי רק את החזיות הנקה.

אבל על שאר המוצרים (רפידות, משאבות, שקיות חלב) יש הנחה כאשר אפשר לרכוש רק מבית המרקחת שלך

https://www.leumit.co.il/heb/Life/Pregnancy/Pregnancy%20and%20Leumit/articlegalleryitem,3284/
קראתי הכל לבדוק וזה לא כתוב.

הנה הדבר היחיד שמתייחס לזה (צילום מסך מתוך הקישור):

(זה באמת לא כתוב באתר שלהם. בדקתי..הדפיסו לה בקופה)
ושם היו טבלאות מפורטות עם סל ההריון כיום ומהחודש הלועזי הבא.

כשיתאפשר לי אנסה להעלות את הדפים לכאן. וזו רפורמה שתחול על כל הקופות

מסתבר שזה מה שהמזכירה בסניף שלנו אמרה גם כן,היום אמרו לי.

אמדה? פריסטייל יקרה בטרוף. אין לי סכום כל כך גבוה לשלם

נראה לי שווה את זה.
יודעת שגם אמדה טובות, אבל בטח עוד מעט יופיעו כאלו שמכירות יותר מקרוב.

בהצלחה

יש בגמבות. אגסים. תפוזים (שגם גורמים לליחה הרבנ פעמים).

ולהפחית מוצרי חלב זה ממש משפר

והרבה פעמים דווקא בחופש ולא בגן ואין לידה אף אחד חולה.

ואיך אפחית לה חלב? מה לתת לה במקום בקבוק חלב שהיא שותה לפני שינה ובבוקר?

כדאי לקנות סוג שאין בו סוכר וצבעי מאכל.
עוד המלצה- אל תקני לה דובונים של 60 מ''ג. זה לא מספיק יעיל, אא''כ תתני לה 3-4 ביום.

עוד עצות:
א. להפחית קמח לבן וסוכר, ו כמובן מוצרי חלב שגורמים לליחה ושיעול. היא שותה חלב ממש? או מטרנה? אם חלב ממש אז לדעתי האישית תחליפי לה לגמרי, גם אם בהדרגה. אולי תתני לה תה צמחים טעים במקום החלב. (בהתחלה תמתיקי עם דבש ואח''כ תפחיתי בהדרגה). או אולי חלב שקדים, או חלב סויה.
ב. את מכירה מישהי שמשווקת מוצרי פוראוור? יש להם מוצר שמבוסס על פולן- זה קצת יקר אבל יעיל מאוד מאוד למניעת מחלות חורף.
אולי גם בבית מרקחת רגיל יש, אף פעם לא בדקתי.
ג. פרופוליס- זה מוצר כוורת אנטיבקטריאלי מצוין. אפשר לתת במינון נמוך למניעה ובמינון גבוה יותר אם כבר חולה.
ד. לתת לה לנשום אוויר צח כמה שיותר. טיול אחה''צ- גם אם קר. לעטוף היטב במעיל וכובע ולצאת לרבע שעה.
ה. רפלקסולוגיה- אני לא יכולה להדגים לך כאן...אבל אם את מכירה מישהי, אז שתראה לך. יש עיסוי פשוט שמחזיק את מערכת החיסון, ואפשר לעשות אותו בכל הלבשה, או לפני השינה.

בהצלחה!!
וחורף בריא ורגוע!!

היא שותה חצי בקבוק חלב קטן של אוונט בבוקר ובערב
ועוד בקבוק מטרנה במעון
זהו, אני אחליף למשהו אחר. אנסה.
תה, היא לא אוהבת
תודה רבה

חומצה אסקורבית איכות מאכל.

ספיציפית שלנו מחנות בשם חן שמואל כימיקלים, נראה לי שהם בחיפה

לסיים עם הצינון?

 

משתעלים ומנוזלים. 

 

באנו למשהו אחר והרופא מיוזמתו ראה את הנזלת ורשם לי טיפות אף

 

ביקשתי גם תרסיס מי ים ונתן לי וזה עזר קצת. 

 

בבית ראיתי שעל טיפות האף רשום שלא מיועד לפני גיל שנתיים ושזה תרופה של שילוב אנטיביוטיקה וסטרואידים. 

 

נראה לי מוגזם לתת לתינוק סטרואידים ואנטיביוטיקה בגלל נזלת אבל כן הייתי רוצה להפטר מהנזלת... 

נגד צינון. שמים כמה טיפות על דש הבגד או הציפה של מיטת התינוק במהלך היום, התינוק נושם את זה וזה ממש עוזר לפתוח את האף. מתאים מגיל 3 חודשים אאל"ט. ניסיתי את זה פעם בעצמי עם צינון של שבוע שכבר ממש לא היה לי כוח אליו ותוך פחות מיממה נגמר הצינון.

לק"י

הקטנה המסכנה מצוננת עם אף סתום...

מעניין רק מה יש בטיפות האלה. כי יש שמנים ששמעתי שפחות מתאימים לתינוקות

אבל זה באמת חזק ולכן אסור לשים את זה על התינוק ממש אלא רק בסביבתו

טפטפים שמנים לרענון הנשימה

מי שהייתה ליידי הייתה אחרי ניתוח קיסרי
ונתנו לה להיות באפס הפרדה
אם יש לה מלווה

או שאני היחידה שלא זכתה ללדת רגיל ..
בטוח יש פה עוד קיסריות לא?..?

שנה וחצי בלי דימומים בכלל עם סרזט.
אבל בלידה הזו שמתי התקן וגם אין דימומים.
לדעתי מי שההנקה מונעת לה מחזור אז לא יהיה לה, אבל אם את רגילה לקבל מחזור בהנקה אז יכול להיות דימומים.
אבל זה סתם השערה..בא לי לעשות על זה סקר.

אחרי לידה ראשונה קיבלתי כרגיל
אחרי לידה שניה עד חצי שנה לא היה כלום
אחרי לידה שלישית אחרי חודשיים מחזור ואז שקט לשנה

כי אני שמעתי המון דברים רעים על סרזט, שהוא עושה מלא כתמים ודימומים.

לקחתי סרזט דימומים בלי סוף

עד שהתייאשתי והפסקתי למנוע

ואחרי הלידה הזאת אני עם מיקרולוט ושקט......

וזה גם לא התופעת לוואי היחידה!!

בלידה ה2 (בראשונה כן היה דימום הסתגלות)

ונראלכם שזה באמת בגלל שאתם לא מקבלות גם ככה בהנקה?

כשאניהשתמשתי בסרזט עדיין לא קיבלתי מאז הלידה והיה לי דימומים ללא הפסקה, ועוד תופעות.
כשהפסקתי עם הסרזט הפסיקו גם הדימומים. ולא חזר עדיין מחזור.
זה תלוי איך הגוף מגיב להורמונים, וזה משתנה מאחת לאחת. לא תוכלי לדעת אם לא תנסי

להתפטר מהם,בסוף התייאשתי

ו אני לא ממש מקפידה על אותה שעה.

ממש נורא!!!

כמו שאפשר לראות, יש כאלה שסרזט היה להן מדהים, יש כאלה שזוועה. למרבה הצער - אין דרך לדעת עד שלא מנסים... עוד לא המציאו גלולה שטובה לכולן.

זה לא אומר שהוא היה טוב בשבילה....
(השמנה, מצבי רוח וכו')

המתח גרם לי לעצירות נוראה שהתבטה בבטן קשה. מיד אחרי התשובות השתחררתי.

הנקה זה באמת מרעיב, אבל לאכול מסודר ובריא ישפר קצת את המצב. להקפיד על לחם/אורז/פסטה מלא בכל ארוחה + חלבון וירקות. אמא שלי תמיד אמרה לי תאכלי הרבה חלבונים (עוף, דג, ביצה, מוצרי חלב, קטניות) ותהיי שבעה ליותר זמן, וזה נכון.
ובין הארוחות תדאגי שיהיה לך זמין נשנושים בריאים, פירות, עוגיות שבולת שועל, ירקות חתוכים...
הגוף דורש יותר אנרגיה וקלוריות בהנקה, מותר לך לאכול כמה שאת מרגישה צורך בשביל לשבוע, רק שימי לב שזה באמת יהיה דברים בריאים ומשביעים

אנסה באמת לפזול יותר לירקות מאשר לפחמימות הריקות

להשתדל לאכול לעיתים קרובות, ולהשתדל שכמה שיותר מהארוחות/נשנושים יהיו בריאים, מזינים ולא משמינים... קשה, אני יודעת,אבל זו הדרך היחידה. הנקה באמת צורכת מהגוף משאבים ומעלה את תחושת הרעב.
אני זוכרת ביום שסיימתי להניק את התאומים הצלחת ירדה בחצי! רק אז קלטתי עד כמה כמויות האוכל גברו בהנקה....

זוכרת שאחרי שהגדולה שלי התחילה להוריד הנקות, היה לי הרבה יותר קל לשבוע ולרזות

התחושה של הרעב והצמא מתחלפים.
וגם תנסי לשמור את הארוחות הגדולות לאחרי הנקה שלא תאכלי ארוחה גדולה פעמיים..

היא יונקת מלא! אז צריכה מלא ארוחות גדולות 🤔

אנחנו אוכלים ממש בריא בבית, אבל אני כל הזמן מרגישה כאילו הקיבה שלי היא בור ללא תחתית, גם אחרי ארוחה גדולה אני לא מרגישה שבעה, רק 'לא רעבה כרגע'

בחיי שככה זה מרגיש
שתי פרוסות לחם בקושי מדגדגות אותי
אני אוכלת ארוחת בוקר בריאה של שתי פרוסות ביצה וסלט גדול וממש רעבה עדיין. תסכלו עצום
מנסה להגיע ליותר חלבונים אבל לא מצליחה שהם יהיו זמינים ובסוף אוכלת פחמימות. אמנם בריאות לחם מלא וכאלו אבל פחמימות לרוב
מעצבן

יש הנחות על אביזרים מסוימים כמו משאבות, שקיות חלב אם, רפידות (אין על חזיות)
והם יינתנו דרך בתי המרקחת של הקופות בלבד.
ייעוצים שונים ובדיקות זה תלוי בביטוח שלך דרך הקופה.


לגביי בית החלמה אני חושבת שזה מילד רביעי והלאה. אבל יש בתי חולים שזה חלק מה'חבילה' אצלם. עוד לילה או שניים בבית החלמה

סל היריון זה רק למי שיש את הביטוח הגבוה ביותר?
נגיד אם אין לי מכבי שלי אני לא זכאית בכלל?

שווה לברר..

*3555

ולקחת בעבר(ואין לך היסטוריה של בעיות קרישיות במשפחה) לא אמורה להיות בעיה עם זה...

אפילו יש לי עוד חפיסות מהפעם הקודמת..

יכול להיות שפג התוקף

רגישות נורא גבוה בבטן לא יכולתי שיגעו לי בה בכלל.

נראה לי שזה בגלל שהעור נמתח ממש ונהיה דק ורגיש...

ב"ה התחלתי היום את שבוע 31, והמחשבה על שירה איש-רן (שלפי הבנתי הייתה באותו שבוע כמוני) שקברה אתמול את התינוק מזעזעת ממש ממש!! לא פשוט בכלל בכלל ומאוד מאוד עצוב!

 

מנסה להתנחם בידיעה ובהבנה שאנחנו עושות משהו טוב ומגדלות את דור העתיד (בין אם זאת את מגדלת את בתך שכבר נולדה ובין זאת אם אני שמגדלת את העוברית של בעלי ושלי בבטן)

ככ קשה. ופיגוע רודף פיגוע .
והמחשבה על התינוק שלה ....קשה.