פורום הריון ולידה (עמוד 3509)

מספיק שתהיה לך קצת נפיחות או בצקת או שאת מחזיקה הרבה את התינוקת בצורה שקצת לוחצת על האיזור

אני הייתי מקשיבה לרופא נשים ומחכה קצת אולי תעשי קצת עיסויים באיזור

אגוז ברזיל, בננה, חסה.

מציעה לך לגמול וזהו שבעלך יעבור אולי לישון איתה בחדר קצת תקומו לתת מטרנה בלילה במקום הנקה

אולי יהיו כמה לילות של בכי אבל זה עובר את לא יכולה לגמור את עצמך!

אולי תקחי דיקלקטין לבילות

ועוזרת אפילו חד פעמי כדי להשתלט קצת על הבית

ואל תהיה קשה עם עצמך הריון זה קשה

בגלל שזה מרדים אולי זה יכול לגרום לבעיות נשימה אצל תינוק

לא מאמינה שיש לך מה לדאוג עכשיו

יש לי גיסה עם חמישה ילדים שישנה בהריונות רק על הבטן!

לא יכולה בשום צורה אחרת, והאחות סתם בלבלה לך בשכל...

מותר לישון על הבטן – אין סכנה שהעובר יימעך או ייחנק, או שייגרם נזק כלשהו.

האחות אמרה שמשבוע 17-18 אסור כבר לישון על הבטן כי העובר עלה למעלה כבר.

ככה, לא תתעוררי מכל פיפס שלה. כמו שלי היה.

רק שזכיתי ואחותי אמרה לי כשהבת שלי היתה בת 4 חודשים, דחוף

תעבירי אותה למיטה שלה בחדר שלה.

והתחלתי לישון.

קמתי להנקת לילה אחת וזהו.

בהצלחה

חפשי ונסי. כדאי.

רק תרוויחי מזה.

ההשפעה יותר טובה בהמשך

נמוכה של הורמונים יכול להיות שזו הסיבה 

בכל אופן יכל להופיע מחזור לא סדיר או שבכלל לא וזה נורמלי

כדאי לברר.

אם המחשבה על הפסקת ההנקה היא כי ברור שגם בהמשך תצטרכי איקקלומין או לצפות זמן רב להריון, יכולה לומר בוודאות שהומאופתיה מסדרת שחלות פוליציסטיות. זו לא גזירת גורל ואפשר לטפל ולהחלים.

החלטות טובות ובשורות טובות בעז"ה.

לפני ההריון טופלתי בנתורופתיה והיתה התקדמות מדהימה, רק לקראת הסוף (אחרי שנה) נגמרה לי הסבלנות, ונקלטתי בסבב הראשון של איקוקלומין...השאלה אם יש טעם לטפל בזמן הנקה?

ואני במשקל תקין...אולי באמת פעילות גופנית לא תזיק לי

אני מתכוונת להומאופתיה שמוציאה מהמקום הזה של פוליציסטיות לתמיד.

לא על תמיכה אלטרנטיבית תוך כדי ניסיונות להרות.

זו שאלה אם מותר להפסיק את ההנקה רק בגלל החשש שיהיה מסובך או ארוך להרות בהריון עתידי בעז"ה.

אז יש גם צד הלכתי שכדאי לה לשמוע.

אם ברור לאישה שהיא לא מעוניינת להניק יותר, או קשה או נמאס או לא מרגישה טוב חלילה, אין שאלה (למרות שאם שייך מבחינתה והיא מתלבטת מהסיבות האלה, גם במקרה כזה אפשר לשאול מה אומרת ההלכה).

אבל במקרה של הפותחת מדובר בעצם בלתת עדיפות להריון עתידי על פני תינוק קיים.

צד הלכתי.

הכוונה שאם כבר מתחבטים בשאלה, כדאי לשמוע מה דעת ההלכה. 

לעניות דעתי זה תחום אפור שהוא בין מה שאומרת ההלכה לבין מה שאת קוראת דעת תורה.

ממישהי שיש לה מחזורים סדירים... ההנקה מורידה את הסיכויים...ןלכן המחשבות על זה

קיבלתי מחזור 3.5 חודשים אחרי הלידה, ובנתיים כבר הגיע 3 פעמים, רק שהרופאה בדקה באולטרסאונד ואמרה שנראה לה שזה בלי ביוץ ושזה קורה בשחלות פוליצסטיות לפעמים....

והפסקתי להניק בגיל 5 חודשים כי נגמר לי החלב. ולא עזר לי להרות מהר. הריתי רק כשהילדון היה בן 3 ו-10 חודשים.

מצד שני, יש לי גיסה עם שחלות פוליציסטיות שנכנסת להריון ברווחים ממש סבירים עד קרובים.

פשוט תאמיני שהקב"ה מנהל את העולם והוא יודע מה טוב בשבילנו, וברגע הנכון זה יקרה.

כמובן בהוראת רופא

סירופ לשיעול של טטנבלוט. מציל במצבים כאלה.

אם התווספה ליחה, סביר להניח שחסר ויטמין C שאפשר להשלים עם פירות וירקות. או ויטמין C לתינוקות מסוג טוב.

לנסות גם מכשיר אדים.

אם היא אכן חיונית, שמחה, משחקת, ישנה ואוכלת כרגיל, ללא חום, גם בימים האחרונים כשהתווספה ליחה, לא נשמע שמצריך אנטיביוטיקה, אבל כדאי לבקש בדיקת דם - אם יש חיידק שמצריך טיפול באנטיביוטיקה, יראו בבדיקת דם.

אם אין חיידק, אין שום טעם לתת אנטיביוטיקה - זה פתח להופעה חוזרת ונשנית של השיעול.

אבל אם היית יודעת כמה נזקים אנטיביוטיקה גורמת,היית מנסה הכל לפני שהיית מביאה אותה

אחד מהדוגמאות,היא מחסלת גם את כל החיידקים הטובים במעיים,שעוזרים לעיכול. לוקח שבועות להחזיר את פלורת המעיים חזרה למצב תקין

אם צריך לתת אז אין ברירה אבל לנסות הכל קודם

פרופ' לרפואת ילדים אמר לנו לפני שנים, שעד גיל שנתיים לא מומלץ לתת משהו נגד שיעול, כי יש שם גם חומרים לא טובים לגוף. רמז שלא יודע אם מומלץ אחרי גיל שנתיים...

כמעט תמיד יש לי ילד שמשתעל בלילות החורף. הפיתרון בד"כ, זה לשים מכשיר אדים כל לילה למשך כל הלילה. 

כמובן, אני בודקת קודם ריאות וכו' אצל רופא, לשלול משהו רציני יותר. 

רפואה שלמה!

שאני, כתינוקת, התחלתי לחייך רק בגיל 3 חודשים, ואמא שלי יצאה מדעתה מרוב דאגה...

ב"ה נראה לי שאני נורמלית (לא באחריות!!) 

אני חושבת שבשלב הזה ההורים שמחים על בשורה כזאת, שמחים לשמוע שהכל בריא וטוב. לפעמים התקשיתי לספר אז בעלי סיפר במקומי, בידיעתי כמובן... רק טכנית היה לי מסובך.

תחשבי על ההורים והמשפחה הקרובה, כמה רוצים להיות חלק מהטוב שיש לך ולשמוח איתך. שווה לשתף. 

מצד ה"נסיכה", תגידי בעדינות שזה לא משנה את היחס אליך, ואת תחליטי מה נוח לך לעשות ומה פחות. 

בהצלחה!

לי בדר"כ אין ברירה בגלל שאני לא מתפקדת אמא שלי תמיד יודעת הפעם לא הייתי מסוגלת לספר לאף אחד

בקשתי מבעלי להתקשר לאמא שלי ולספר לה   בשלב די מאוחר..

3 חודשים אחרי החתונה נפקדתי

והתביישתי לספר.

הרגשתי כאילו גנבתי למישהו משהו.

אך כולם שמחו בשמחתי.

פשוט אפשר לומר שיש לכם בשורות טובות.

יבינו כבר לבד.

בהצלחה והריון קל ומשמעם.