פורום הריון ולידה (עמוד 3517)

לא זוכרת מחיר😏

אשמח להמלצה לדולה מולמצת באזור נתניה, אם אפשר גם לרשום עלויות, תודה

המחיר תלוי איזה הריון... הבנתי שהיא די יקרה, אבל שווה כל שקל!!
ואפשר לקבל החזר בסל הריון...

אם תרצי מספר בפרטי.

בהצלחה,
לידה קלה רגועה ושמחה!

הכי טוב שתשאלי בחנות, הם יודעים הכי טוב.

רק קחי בחשבון שזה מאוד כבד ומסורבל ובמיוחד בגשם שהילד חשוף.

 

כן הייתי מציעה לך לחשוב שוב על עגלת תאומים טובה אם הגדול עוד לא הולך.

ובקשר למטפלת, אולי שישן על מזרון? גם יותר נוח...

אולי להשאיר אצלה קבוע את הטיולון, ולהביא עם עגלה של הקטן והוא ישב בקצה?
או לשים במנשא את הקטן בחזור.

הטרמפיסטים לא מאוד נוחים. במיוחד אם צריך לעלות ולרדת מדרכות. ואוטובוסים.

מסתבר שבאמת יהיה הכי טוב להתנייד איתם בעגלת תאומים... צריכה לבקש מבעלי שיבדוק את העגלה שלנו, לראות איך אפשר לתקן אותה כמה שאפשר.

לגבי להושיב את הגדול על העגלה של הקטן - זו עגלת אמבטיה, והיא לא כ"כ יציבה כשמושיבים עליה עוד ילד... (ניסיתי את זה בפעמים הקודמות. רק כשעוברים לטיולון של העגלה יש איכשהו אפשרות להושיב עוד ילד שם).

 

עוד רעיון שחשבתי עליו פתאום - לא יודעת אם הוא מעשי - האם יש דרך לחבר איכשהו את שתי העגלות, את עגלת האמבטיה ואת הטיולון, וככה לקחת אותו (בצורה מסורבלת כמובן...) אל המטפלת?

אבל לא ילדתי בשיא החורף ילד לא בכור..

פעם לפחות היה חלק שמחבר עגלית. מעניין אם עדיין קיים..

(קנינו עגלת אמבטיה רק בילדה הרביעית/חמישית)

אבל באמת עכשיו מדובר בחורף...

בכל אופן - אני חושבת לקנות או לחפש איזשהו שק שינה כזה, להגן מפני רוחות על הקטנצ'יק, במקרים שכן אקח אותו בטיולון...

גם אם שלכם אינה תקינה אפשר לחפש ביד 2 או אפילו בהשאלה מחברה או גמח. מניחה שתזדקקי לו למספר חודשים מועט. החורף ייגמר, הגדול יתחיל ללכת בעזרת השם, הקטן יגדל ופחות יזדקק לאמבטיה ואז תוכלי לחזור לאחד הפתרונות האחרים יותר בקלות.
בהצלחה!

אבל בקטנה.
שניה של זריקה לא?
זה מה שהיה לי... לא יודעת אם יש לך משהו שונה....

ולאט לאט, לכן אין כוח בערבים עמוסים

בוקר? צהרים? תמצאי את הזמן שהכי מתאים לך ותשתדלי להתמיד..
לגבי הכאב יכול לעזור לקרר את המקום עם קרח (או כל דבר מהמקפיא) לפני ו/או אחרי הזריקה. שמעתי מכמה נשים שמאוד עזרה להן השיטה הזו.

מעולם לא ויתרי לעצמי..
אם פספסתי זה רק כי שכחתי, וברגע שנזכרתי השלמתי מיד.
אני לא יודעת את התשובה לשאלה שלך, אבל אותי זה מלחיץ לפספס.
עד כמה שאני יודעת הפעילות שלו היא ל 24 שעות. לכן אם מדלגים זה פשוט לא להיות מכוסים.
שוב, עד כמה זה נורא- לא יודעת.
אולי תשאלי פעם את הרופא שלך, ואשמח שתעדכני גם אותנו בתשובה
בהצלחה!

ובכלל לקראת הלידה די זגזגתי כי פחדתי שלא אקבל אפידורל

אז כל פעם שהיה נדמה לי שקורה משהו,לא לקחתי באותו יום

אבל אני חושבת שאם אמרו לך לקחת קלקסן אז כנראה זה לטובתך ולטובת העובר. בהחלט ממליצה להתייעץ עם אחות / הרופא שלך לגבי פספוס אבל לא נראה לי שכדאי להפוך את זה למנהג קבע או לזלזל... בהצלחה ❤

לא רציתי לקחת סיכון אחרי 2 הפלות מאוחרות...
לא מצאו לי קרישיות יתר

אם אין לך התוויה רפואית אז ממילא מן הסתם החשיבות יורדת..
בהצלחה!

באמת מעניין כמה חשוב לא לפספס....
באמת אני עושה את זה עם קרח אבל עדיין זה יכול לצאת שורף נורא כשהחומר חודר ומתפשט, העיקר שבאמת יגמר בידיים מלאות

3 ימים ואפילו חמישה
ב. כדאי גם מחר
ג. המון המון המון תפילות.

כך שתיאוריות אתם לגמרי בטווח הבטוח.

הביצית חיה בין 24 שעות עד 36 שעות .

תהיו ביחד שוב בהזדמנות הראשונה שתוכלו, להגביר את הסיכוי.

וכמובן תפילות לעזרת הצלע השלישית, הקב״ה.

יוםכן יום לא במשךכמה ימים...

אל תתייחסי להפרשות/ כאבים.. תתעלמי. פשוט תלכי אם העניין של יום כן יום לא, וה' הטוב בעיניו יעשה.

אם את מתחילה לחשב 'רגע אני מרגישה ביוץ', 'אולי אני אקרא לבעלי" וכו אז את שוב מלחיצה את עצמך.

לדעתי גם אם את מרגישה שהיום זה ביוץ. הרי אתמול עשיתם אז מעולה, היום לא עושים גם אם מרגישים שזה ביוץ. ומחר כן עושים וכן הלאה...

ככה אני החלטתי וזה הרבה פחות התעסקות ולחץ בשבילי.. אולי גם לך יעזור כך

מקווה שיעזור

את אפילו לא שמה לב לזה...

אבל אני מנסה . זה לא קל בכלל כשרוצים ככ את ההריון הזה

גמני עברתי את זה בזמנו,וניסיתי לשחרר ממש.
בלי בדיקות
בלי מעקבים
בלי חישובים
בסוף זה הגיע...

לא תמיד ההריון מצליח להחזיק

וגם— בדיקת דם היא הכי מדויקת. יש מקרים שהבדיקה הביתית מטעה

שה' ימלא את חסרונך

ממש יש הרגשה שזה בכוונה כדי שנקנה עוד ועוד בדיקות

בכל אופן מבינה לליבך
ממש מבאס להתעסק בבדיקות ובסוף לגלות שזה היה לשווא.

אם יש הריון הוא יהיה שם גם עוד שבוע, אין מה למהר

 

ואגב הבדיקות - אפשר להזמין באיביי 20 בדיקות ב11 ש"ח בערך

לא כל היום כמו שלך
אבל כן במשך כמה זמן..וחלק מהזמן היה סדיר כל חמש דקות
וכן כאב אבל רק מעט
הלכתי לישון ונרגע
בבוקר במקרה ובהשגחה היה לי במילא תור לרופאה וכשסיפרתי לה היא כן התייחסה- אמרה כדאי לבדוק אורך צוואר הרחם כדי לראות שזה לא ייצר התקצרות
וב''ה הכל היה בסדר

אני חושבת שכדאי לבדוק..גם אני לא הלכתי מייד כי זה היה לילה ובאמת השינה עזרה

אבל לוודא שלא יצר קיצור צוואר או פתיחה כן כדאי בעיני...

אני גם עכשיו מתחילה שבוע 34
אבל אז הייתי ב33+
אבל זה בערך אותו דבר

אבל היא אמרה שאין צורך וזה נורמלי לשבוע הזה, ורק אם יחמיר שאעדכן אותה

ונרגעו הצירים?
לא יודעת מה להגיד..
אולי הייתי מתקשרת גם למוקד ייעוץ אחיות..


(בלידה האחרונה היו לי התקשויות, שנהיו כואבות והובילו לצירי לידה וללידה בשבוע כזה.. אז לא יודעת מה לומר..)

נהיה פחות אבל עדיין יש מדי פעם

גם אם יבדקו אותך והצוואר יהיה קצר כבר אין איך לטפל בזה, זה רק לשמור/ללדת.. 
(אני עם צוואר מקוצר ומפסיקים את המעקב משבוע 34 וכבר בכלל לא מודדים, יכול להיות שהוא לגמרי מחוק אבל זה כבר לא נתון שמשנה . )

אם הצירים הפסיקו באמת אין מה לעשות עם זה חוץ מלשתות ולנוח. 

עזרת לי להבין את המצב

 

אני נכנסתי עכשיו ממש לחודש תשיעי,

ואני כבר חודשיים עם צירים, בפעם הראשונה שחשתי אותם רצתי לרופא שאכן הרגיע ואמר שאלו הם צירי ברקסטון,

אך אמר לי ע"מ להיות רגועים צריך א"ס לאורך צוואר הרחם, שלאחר הבדיקה יצא 28 , הרופא אמר אין מה לדאוג רק לשתות הרבה. אך זה היה בשבוע 28 , בודקים עד 34 כמו שכתבה מעלי...

וזהו...מאז אני עם צירים כל הזמן, משתדלת לשתות ...

אני כבר במצב של פחד שמא לא אזהה צירים אמיתיים :Q כיון שבאחת הפעמים הם היו ממש סדירים אך לא התקדם...

הצירים לא כואבים במיוחד אך בהחלט גורמים לי לעצור את העולם לדקה...

אז קחי נשימה עמוקה, תשתי המוןןן, ותנוחי.

תשמחי שעוד מעט ממש את נכנסת לתשיעי...וה' יעזור

בשורות טובות, לידה קלה וידיים מלאות!!!

 

 

אז רק ארגיע אותך מכיוון שזו לידה שניה אני יודעת שזה לא דומה לצירים שמובילים ללידה.... את תראי שהם לא רק יהיו סדירים אלא גם יתחזקו בהדרגה

זו לידה שלישית שלי 

והלידה השניה שלי היה זירוז ללא אפידורל לצערי

אז אני יודעת מה זה צירים ועוד צירים של זירוז :Q

מה גם שאצלי אלו ממש צירים , כאב שמתחיל עולה בהדרגה ונעלם...

אך אלו לא צירים שמקדמים ללידה...כך אמר הרופא

כתבת שהרופא אמר שזה צירי ברקסטון, אז חשבתי שהתכוונת להתקשויות בלי כאב. אם כך באמת יש מקום להתבלבל... שיהיה בשעה טובה!

ולא שאני מסכימה עם זה, בכלל בכלל לא, אבל לפי הרפואה לא עוצרים לידה בשבוע כזה (טמטום מוחלט!!!).

 

אני אישית כן הייתי הולכת לבדוק צוואר רחם, כדי שאם בכל זאת יש לך מה לעשות (לדוגמא מנוחה מוחלטת שטת מחליטה עליה, כי אף אחד לא ינחה אותך, או לשתות הרבה או גם וגם וכד'), פשוט לעשות את זה, כל יום, כל רגע בבטן שווה את זה.

 

תרגישי טוב ולידה קלה בעיתה ובזמנה!

אני הייתי הולכת לראות האם זה קיצר..
בהצלחה!

איך אתן עוצרות ככה את החיים? איך מסתדרים עם תינוק? מי מוציא/מכניס אותו מהלול?
איך אתן לא משתגעות משעמום מלשכב כל היום בלי לעשות שום דבר? ואיך הבית מתפקד?
רק מיום אחד של מנוחה מוחלטת הלכתי להשתגע... ומבינה שמומלץ לי לעשות את זה יותר

אין לי תינוק קטן, אז אין לי להרים ילדים וכדו'.
הבעל מגיע מוקדם מהעבודה לעזור,
אוכלים הרבה אוכל קפוא/חברות עוזרות/מתפשרים על אוכל מאוד פשוט..
עזרה בתשלום של מנקה/בייביסיטר,
ורואים סרטים וסדרות כל היום

וזה בהחלט מחריף בתשיעי, לפעמים ממש ציר ארוך כל כמה דקות וסדיר אך לא מוביל לפתיחה.
לא מפריע לי
מרגש אותי
שזה מתקרב.
ואולי זאת הסיבה שהלידות שלי קלות ומהירות. למרות שרוב הנשים במצבי הרפואי (לא מפרטת, סליחה) היו גומרות בניתוח או בלידה מורכבת וקשה.

אבל כן,
אני רגועה כי כל הריון אני בודקת כמה פעמים את צוואר הרחם, ורואה שאין שינוי בפתיחה או בצוואר.

עוד לא יצא לי לקבל צלסטון למרות שאני באה למוניטור בחודש חמישי ומוכיחה צירים...
לא בהכרח שצריך להבהל.

אני גם ממש לא נחה, אפילו ממש ממש לא. מתזזת, רצה, עניינים. כן, עוצרת כל כמה זמן להרגיע את הצירים, ומלחיצה את כל מי שלידי. מלבד את עצמי.

אני לא ממליצה שום המלצה רפואית, אבל מראה לך שאפשר לחיות עם זה ולהנות מזה, כמובן להבדק ולוודא שאת לא מזרזת לידה מוקדמת.

היום הרבה יותר רגוע ב"ה, מדי פעם קצת התקשויות פה ושם. הרופאה אמרה לי להישאר בבית היום ומחר ולנוח, ולהגיע אליה ביום שלישי לבדיקה ואז היא תחליט אם אני יכולה לחזור לעבודה או לא.
היא אומרת שגם אם יש קיצור צוואר אין מה לעשות חוץ מלנוח, אז אין טעם לבוא להיבדק עכשיו. להיפך, לטובתי עדיף להישאר במיטה ולא להיסחב לבדיקה. וגם אם יש קיצור צוואר, אחרי יומיים מנוחה הוא יכול להתארך בחזרה, ואת זה היא תוכל לבדוק ואז להחליט איך להמשיך הלאה.

קשה עם הילדון.. בן שנה ו7 ב"ה ומבקש המון על הידיים. וצריך להכניס ולהוציא אותו מהמיטה, ולהרים לכסא אוכל.. והוא רק לפני שבועיים התחיל ללכת, אז הוא לא יציב וממש צריך להחזיק אותו הרבה. למרות זאת באמת משתדלת לנוח המון ולא לעשות כלום כמעט, אבל כל פעם שמרימה אותו נהיית מתוסכלת מזה... אבל מה אני יכולה לעשות?

שיש ילד וצריך לנוח. רק שולחת הרבה כוחות וחיבוק

 

מאמינה שיהיו פה כאלו שידעו להחכים אותך.

בייביסיטר אלייך?/ הורים?
או להביא למטפלת כדי לנוח?
או שבעלך יקח יום חופש?
חשוב מאוד שתנוחי!! לא כדאי שתלדי עכשיו.
בהצלחה!

תגביהי את המיטה באיזור הרגליים, כלומר תשימי שם ממש לבנה שתגביה את המיטה, כדי שתשני בשיפוע כשהראש למטה.

 

מאוד מאודד עוזר להפסיק את הצירים.

 

על החתום- אחת שסבלה מצירים מחודש חמישי ללא הפסקה...

משחה מדהימה של פוראוור. אם את רוצה עוד פרטים אפשר באישי

שום קמח לבן
שום סוכרת שום שמרים
לחם מחמצת בלבד ממאה אחוז קמח מלא או שיפון
אורז מלא בלבד
בלי סוכר או דבש
בלי עוגות מן הסתם
פרוביוטיקה שלוש פעמים ביום
עשיתי את זה
היה קשה רצח והבה שווה מאד מאד מאד
זה בעצם טיפול להתפטר מקנדידה שמתפרצת כפטריות שונות בגוף
לי היו המון דלקות גרון ופטריות בנרתיק
מאז הן נעלמו למרות שחזרתי לתזונה רגילה וחוטאת לא מעט , אבל כל פעם שאני מגזימה עם סוכר מתחיל גרד בנרתיק ואני מיד מקפידה שבוע בלי סוכר וזה נעלם. בדוק לגמרי

קודם כל תודה על התגובה!
אבל איך עשית את זה?? נראה לי בלתי אפשרי...):
וגם לי יש דלקות והאנטיביוקה היתה מביאה את הפטריה... וגם לא ממש מועילה לדלקת, יכול להגיע אח"כ שוב.
ודי זה כבר סיוטטט. רוצה להתפטר מהן לגמריי!
אבל איך אפשר בלי סוכר בכלל?? זה בעצם לא לאכול שום דבר קנוי... הכל להכין לבד...
להשקיע זמן בהכנה של אוכל ותכנון תפריט...
ושמרים.. אז גם אפיה של לחם לא באה בחשבון...
מה אכלת? איך החזקת מעמד?
סוכר טבעי מפירות נגיד, אפשר לאכול? (כבר מתחילה לחשוב מה יהיו הארוחות...)

ממש אשמח לפירוט אם תוכלי
תודה!

אבל קנדידה חיה ומתפתחת כמו כל פטריה על מצע של שמרים וסוכר... מה שקורה שמונעים ממנה את המזונות שלה ואז היא מתה. אבל חייבים להתמיד בזה למספיק זמן. תקראי בגוגל על קנדידה
זה היה לפני די הרבה שנים אז אנסה לענות לך מזכרוני.
קודם כל לברמן יש לחמי שאור /מחמצת ממש טעימים (בניגוד לדר מרק למשל שאני אישית הרגשתי שזה כמו לאכול גומי)
אורז מלא, פסטה מקמח מלא(לא קמח דורום אלא מלא ממש) קינואה, עדשים. כן, זה מצריך המון השקעה בבישול אבל זה הגוף שלנו ומגיע לו ההשקעה הזו. בוודאי עדיף מלהכניס תרופות. תביני שקיבלתי תרופות ממש חזקות לפטריה בנרתיק מאלו שלוקחים כדור אחד שאמור לחסל יעוד כל מיני וזה פשוט לא עזר

בקטע של בלי סוכר אז אפשר לאכול מהדברים שיש במחלקת הסכרת אבל במידה ממש, למשל שוקולד מריר מדי פעם. אבל לא לעוף על זה
חלבונים אין בעיה ירקות בכיף . יש כאלו שאומרים להימנע גם ממוצרי חלב אני עשיתי גם את זה כי אמרתי אם כבר אז כבר עד הסוף רק להתפטר מזה וזהו.
זה מאד קשה אבל העובדה שזה לטווח של חודשיים שלושה עוזרת להתמודד עם זה.

הנה קישור עם המזונות המומלצים

דיאטת קנדידה - מותר ואסור: פירוט המזונות לדיאטת קנדידה

זה הפירוש לא דיאטה שרעבים בה, אפשר לאכול הרבה ולשבוע רק ממזונות מסוימים . אחרי שבועיים מתרגלים לשינוי ולטעמים החדשים ואפילו נהנים
תשקיעי בגוף שלך, הוא ישמש אותך עד מאה ועשרים בע״ה ואת צריכה להיות בריאה לילדים שלך, תשקיעי את הזמן והמאמץ זה כל כך יותר שווה בסוך מאדר להשקיע זמן בביקורי רופאים וכסף על תרופות
ותקחי תוספי פרוביוטיקה, אם יש חל פטריה בנרתיק תקחי גם תוסף שמכניסים
בהצלחה רבה!

קשה אבל אין ברירה, זה הפתרון היחיד שיטפל בפטריה מהשורש שלה ויגרום לה לא לחזור

לא קשוחה כמוה עם שאר הדברים..
השתמשתי מספר פעמים מועט במשחה קונבנציונאלית במקביל וזה הספיק.
היה לי מניע מאוד חזק- לא רציתי לוותר על ההנקה..
ועל הדרך ירדתי 8 קילו..

מקום אחר?
גם לי היה את זה 😓 סיוט סיוט סיוט . הרופא אמר לי שזה נפוץ שיש גירודים אבל שלח אוץי לבדיקת דם לבדוק תפקודי כבד שזה בנורמאלי

והימנעות ממזונות מסויימים.

פעם ששמרתי על ילדונים שהיה להם טרמפיסט, זה היה נסבל. לא הדבר הכי נח.. והיה פעמים שביקשתי מהילד שיירד כדי שנוכל לעבור..

כבר רביעי, אין לה חשק לאכול.... בינתיים הכל היה בסדר אצלה ואצל הילדים שימי לב לשתיה..... ובבדיקות דם שלא מתחילים חוסרים

אני שותה די הרבה.. משהו בין ליטר וחצי לשניים.
פשוט שמתי לב בימים האחרונים שאני יותר מנשנשת פחות אוכלת..

ירידה בהמוגלובין גורמת לחוסר תיאבון.

יכול להיות שזה באמת קשור למחסור בברזל, כמו שכבר כתבו.

אבדוק באמת ברזל. למרות שאני לוקחת תוספים בטוחה שהמצב די טוב

לאכול ביצה כל יום ואפילו שתיים מדי יומיים שלושה.

 

זה לא ממש בעיה כרגע, אבל חבל להגיע לחוסרים גדולים, גם בויטמינים ומינרלים אחרים אם לא אוכלים היטב.

להקיא לתוך שקית?
אני נסעתי במלא אוטובוסים וטרמפים בלי אפשרות בכלל לעצור. ופשוט הכנתי לי סטוק של שקיות שבדקתי מראש שאין בהן חורים..
וגם טישו ומגבונים היה לי בתיק ומסטיק לאחרי זה..

התפספס לי 🙄

ותחפושות לתאומים-

אריה ותות- האריה שאהב תות

תות ובננה

שפן וגזר

 

אני צריכה תחפושת לזוג עם תינוקת...

מוקדמת- לא עשיתי.

מאוחרת- עלה 33, כמו א"ס רגיל.

אני עשיתי פרטי ועלה לי 220

זה חלק מהמענק של ה8000 שמאוחדת מביאה?

יכולנ לנסות לעזור... לא בטוחה שאדע לעזור

מנוסה?

נראלי תחכי שטובות ממני יגיבו לך...

יש פה הרבה נשים שמבינות, אולי תתני עניין לסוג ההבנה שאת צריכה ואז יהיה יותר קל לתת מענה..

זה יכול לעכב מחזור, בלי קשר להריונות והנקות

אבל אני תמיד עייפה ועמוסה במיוחד...

אחרי שהפסקתי להניק לחלוטין ... זה יבוא .

למה שיהיה כזה הבדל? ומעולם המחזור שלי לא הושפע מהנקה. לצערי...

מה שבטוח, הרופא יידע יותר

3 שבועות: 5 – 50 mIU/ml.
4 שבועות: 5 – 426 mIU/ml.
5 שבועות: 18 – 7,340 mIU/ml.
6 שבועות: 1,080 – 56,500 mIU/ml.
7 – 8 שבועות: 7,650 – 229,000 mIU/ml.
9 – 12 שבועות: 25,700 – 288,000 mIU/ml.
13 – 16 שבועות: 13,300 – 254,000 mIU/ml.
17 – 24 שבועות: 4,060 – 165,400 mIU/ml.
25 – 40 שבועות: 3,640 – 117,000 mIU/m

;)

ותצאי בידיים מלאות !!

בעזרת השם אצל כל הנשים שרוצות.

?

אז יש בית מרקחת בפינה של בר אילן שמוכרים שם

סגור.
חדש
מוכנה לשלוח לך בדואר.
גרה בקרית ארבע

כל הרופאים ששאלתי אותם אמרו שזה בסדר ותקין (כמובן שבדקו שהצוואר סגור והכל תקין) אם את מרגישה בערך 4 התכווצויות בשעה / כאבים שמתחזקים/ תחושה פנימית שמשהו לא בסדר תלכי להיבדק.

אני יודעת שיש קורסי הכנה ללידה,
אבל אני עתידה לעבור ניתוח קיסרי בשבוע 38 עקב מחלת קרוהן ברצפת האגן (פיסטולה בין המעי לנרתיק וחשש לזיהום). לכן, נראה לי שהקורס הזה לא רלוונטי אליי

אני יודעת שיש קורסי הכנה ללידה קיסרית... תבררי

מה שרואים בתלת מימד, לא משקף באמת את איך שהתינוקת תיראה... אולטראסאונד זה לא מצלמה, הוא עובד על גלים... כך שזה לא מה שהיה נותן לך את התמונה.
מבינה מאוד את החשש שהילדה לא תיראה כמו שאת מדמיינת,
אולי תלכי לחנות ותקני לה בגדים מתוקים וממיסים שאת ממש אוהבת? באופן כללי- תדמייני דברים טובים וחיוביים ובעז"ה זה ישפיע טוב

היא התינוקת היפה שלך בכל מקרה. ודווקא כל השילובים האלה יוצרים מראה מיוחד ואנשים מעורבים הם יפים יותר בממוצע.

להתחבר אני בטוחה שאת כבר מחוברת אליה

לגבי הלידה עצמה, נורמלי לפחד ובע"ה יהיה בסדר. ודווקא בקיסרי לא תצטרכי לסבול צירים וסה"כ יותר קל, רק ההחלמה אחרי יכולה להיות ארוכה יותר.

והיום גם עושים את הניתוחים האלה בצורה מאוד טובה, יש מצב שאפילו לא תהיה לך צלקת

צריך למדוד את אורך הרגל ולפי זה יש מידות...

תהיה 23 ובנעלים אחרות 24...
אבל פחות או יותר זה צריך להיות קרוב למידה שבארץ.

מופיעה המידה בסין ( 9, 10 וכו...)

תבדקי עם מי שאת עתידה ללדת איתה