איך אתן מטפלות בזה?
איך מורידים אותו?
אשמח לשמוע .. תודה
יושבת עם רגליים בקערת מים חמים, ומחזיקה את הקומקום לידי בשביל להוסיף כל פעם שמתחיל להתקרר.
קניתי מין סכין מיוחדת כזאת, דומה ברעיון לסכין גילוח, אבל שמיועדת להורדת עור יבש.
ובתורנות מוציאה את הרגליים, מנגבת (לא עובד טוב עם עור רטוב) ומקלפת בעדינות עד שהרגל נקיה.
בדיוק כמו בגילוח שיער עם סכין, צריך להיזהר לא לפצוע את כף הרגל.
בדר"כ אני עושה את זה לפני המקווה ביחד עם גזירת צפרניים ברגליים, ולרוב הרגליים יוצאות רכות ונוצצות. תענוג...
אפילו לא זוכרת חברה וכבר זרקתי את האריזה מזמן...
ובבדיקה שצמודה אליה?

אשמח אם תוכלו לעזור לי...
מה התוצאות האלה אומרות?
| REMARKS (MICRO) | Order Comments |
| REMARKS (MICRO) | Vagina :מקום לקיחה |
| Vaginal culture | non- pathogenic bact. flora |
| Fungal culture | Candida albicans
תודה! |
אז לא משחה אנטיביוטית - כי אין חיידק.
אלא משחה נגד פטריה.
ויש דרכים טבעיות או אלטרנטיביות לטפל.
ואלו דרכים טבעיות (וקלות...) יש לטפל בזה?
אני מכירה רק שטיפות בנרתיק עם חומץ
כי זה יכל לגרום לחיידקים לעלות לצוואר הרחם
מכירה אותה אישית ומקצועית אבל לא הייתי אצלה בייעוץ
היא גניקולוגית שעשתה הסבה לייעוץ גנטי,
וזה תמיד מוסיף לידע ולאיכות
אם את עושה משהו אפשר לשים לידך קרוב

).אבל חלק בהחלט כן. ויטמין C למשל נהרס בחום.
אני עברתי זירוז בלי פיטוצין שגורם לצירים החזקים.
אז אני לא יכולה לענות לך על השאלה.
אבל אולי תקחי בחשבון עוד אופציות.
אני ביקשתי אפידורל לפני הזירוז, לא הרגשתי כמעט כלום.
מניסיון חוץ מזה שום דבר לא עזר
רק הוא עזר לי
עכשיו יש מה לחשוש שהוא יתהפך שוב? (אני כבר בסןף תשיעי)
והאם יש תרגילים לביסוס?
קרה לי בדיוק כך 
תעשי סיבובי אגן על כדור פיזיו כדי לקבע את הראש יותר טוב באגן
ולפעמים גם באמצע?
אם לא, זה מאד לוחץ להם ומציק.
מכירה יולדת שלא לימדו אותה את זה וזה היה ממש משמעותי בטיפול ברך הנולד.
בהצלחה
מרגישה בגיל הזה זה ממש נורמלי לרצות כל הזמן ידיים וזה לא מחייב בכלל שהוא יתרגל
מצד שני אם את גמורה זו ממש לא אכזריות לשים אותו בעגלה גם אם הוא בוכה זה לגמרי לטובתו שאמא שלו תשאר שפוייה
ממליצה על הלוחשת לתינוקות יש לה כמה טיפים וכיווני מחשבה שמאוד יכולים לעזור
אתם יכולים גם לנסות מנשא או טרמפולינה מתנדנדת במקום להחזיק
תינוקות\פעוטות משנים את ההתנהלות שלהם כל כמה שבועות וכל פעם זה הרגלים חדשים
גם מה שיתרגל עכשיו ישתנה עוד 100 פעמים
יכול להיות שיש לו קפיצת גדילה ויכול להיות שקצת כואב משהו\מצונן ויכול להיות שסתם הוא גדל קצת ומרגיש יותר מה קורה סביבו ומי נמצא לידו מאשר קודם
חוץ מזה אם תרימו הוא יתרגל שיש מי שדואג לו בעולם, ויש מי שומר עליו
ואם לא תרימו הוא ילמד שלאף אחד לא כזה אכפת ממנו
ובכל זאת למרות מה שכתבתי גם לא צריך לקחת את הדברים בצורה קיצונית כ"כ
יש אילוצים ולא תמיד מצליחים לעשות הכל בצורה מושלמת, זה חלק מהחיים (בתינוק הבא בע"ה זה יקרה יותר...)
וגם אם התינוק בכה קצת לא קרה כלום,מרגיעים, מלטפים, מחזיקים ויהיה בסדר. הוא יגדל בע"ה לתפארת.
😤היי אשמח להמלצה על משאבת חלב.
אני סטודנטית שחוזרת ללימודים 4 שבועות אחרי הלידה.
אני מחפשת משאבה שקטה, וקומפקטית.
השאלה עם שקט זה רק ידני?
ואשמח להמלצה על חברה מסויימת ואם יש חברות שלא להתקרב אליהם?
ולנסות
זה היה עניין של תנוחה וזווית בהתחלה ושהגוף יתרגל לשאיבה (שאבתי קודם באוונט ידנית ועדיין היה צריך להתרגל).
היה יוצא לי מלא חלב וממש מהר.
היא יכולה להיות צד אחד או דוצ וזה ממש יתרון. בהתחלה לא השתמשתי בזה ואז למדתי וזה פשוט חוסך זמן!
שוקלת כמעט כלום, (נראה לי חצי קילו) שזה ממש ייתרון למי שצריכה לקחת איתה את המשאבה, ועובדת על חיבור של מטען רגיל שזמין תמיד בכל מקום. אפילו יצא לי פעם לשאוב באוטו ופעם לחבר למחשב נייד ולשאוב כשלא היה ששקע זמין.
אוונט ידנית גם טובה, שאלתי משכנה עד ששלי הגיעה. היה לי קצת קשה עם זה שהיד כל הזמן תפוסה...
אלא אם הגודל והמשקל משמעותיים לך.
לי לקח כמה ימים, שבהם יצא 20 ו40 במשך הרבה זמן.
("התאמנתי" בבית בערב, לא הייתי צריכה הרבה מנות באותה תקופה, רק ליום בשבוע)
אח"כ שיניתי תנוחות של המשאבה כל הזמן, פתחתי את הואקום והשתמשתי בעיסוי הרבה.
ואז פתאום בקפיצה 150
ואז שוב 20,
ואז די נכנס למסלול 
נהיו לי כבר כאבים ביד
בכל מיקרה הפסקתי להניק,אני שואלת לפעם הבאה
תקדישי לזה כמה ערבים והרבה סבלנות...לפניו ברננה!בערבים שניסיתי זה היה ברמה של 40 דקות...
ואז יצא 20.
זה היה מתסכל, אבל הסבלנות הייתה שווה את זה...
כבר חשבתי לתרום אותה
הבעיה בידני שמי ששואבת הרבה זה ממש קשה

ואני קצת מלאה
רחם אחורית גם אצל רזות רואים מאד מאוחר,ותשמחי עם זה,לא כיף שרואים מוקדם זה מכביד בהמשך

זה המיקום של הרחם בגוף
לא חושבת שזה אומר משהו מבחינה רפואית
הריון ולידה
הוא היה זז כל הזמן כמעט, ב"ה(וגם היום הוא תינוק פעלתן ושמח, מעניין אם זה קשור..)שרירים אורכיים
את מתכוונת לזה
אנחנו שנה וארבעה חודשים מאז החתונה.
עד חודש סיוון מנענו.
ומסיוון- 5 מחזורים. את החמישי והאחרון קיבלתי היום בשעה שתייים.
ו.. אוף. הפעם באמת חשבתי שנכנסתי להריון.
היום זה היום ה-40 (!) למחזור האחרון.
אבל מסתבר שכנראה לא..
וכבר קניי את הערכה ביום חמשי.
וכ"כ התרגשתי.
פתאום משהו שבאמת יכול לשנות את החיים שלי.
פתאום התרגשות על באמת. לא עוד הנאה סתמית שמותירה אותי עם רגש די דליל.
וככל שהימים עברו הרשתי לעצי לקוות יותר.
להיכנס לפורומים של הריון,
לדמיין איך ומה יהיה,
לצפות,
לצפות,
לצפות.
אם אמא שלי תתקשר עכשיו אני אבכה לה ממש.
אני יודעת שזה לא הרבה מדיי זמן למס' החודשים שאנחנו מנסים,
אבל הפעם קיוויתי באמת.
מרגישה שאני מטוטלת.
ולמי שמכירה את היסיפור שלנו- זה מוסיף עוד קצת לאתגרים הקיימים..
רחמנא הוא יעזור.
האכזבה לא קלה בכלל...שתתבשרו טוב בקרוב בעז"ה!יעל מהדרום
בהתחלה עוד לקחתי את זה בסבבה ואמרתי יאללה.. מקסימום נרוויח עוד כמה חודשים בלי בחילות והקאות. עוד כמה חודשים של בריאות וחסינות.
אבל היום כבר כמה פעמים בכיתי.
הפחד שלי הוא שה' ינסה אותנו בזה.
שנצטרך טיפולים ועניינים.
נוסף על כל מה שאנחנו עוברים (שזה לא מעט...)
'אסור' לך להילחץ, אבל הלב לא מציית להוראות האלה ונכנס לפחדים. כל מי שאמר לי להנות מהזמן הזה, הייתי אומרת שאם יבטיחו לי שעד שלב x אני אכנס טבעי אני באמת אוכל לשמוח בתקופה הזו בלב שלם...
שכשהמחזור מגיע, זה לא רק המחזור..
זה תמיד מציף את כל הקשיים שברקע.
אני מפחדת גם מההריון עצמו. מפחדת שבחילות והקאות. מהפלות. מעייפות ותשישות. איך אני אעבוד אז?
אז בינתיים המחזור נותן לי מרווח נשימה לחיות כרגיל,
אבל ברור שכל פעם כשמגיע המועד למחזור הבא, אני כ"כ מקווה שהוא לא יגיע!
זה לא רק שלא נכנסת להריון- עכשיו אתם גם אסורים! אחרי שהיינו מותרים כ"כ הרבה זמן..
הרבה פעמים עולה לי בראש המחשבה מהשיר "עוד מכה ולא אוכל לקום".
אני רק רוצה שקט בתוך החיים מלאי התנודות שלנו.
והמחשבה שאולי נצטרך להתנסות בבדיקות וטיפולים ממש מקשה עליי.
תודה על ההזדהות והאמפתיה. עזרת לי מאוד.